ג)

הגאון בעל קצות החושן השתדל שיקחו אותו לרב לפרנקפורט דמיין ולא רצו והלך תלמיד שלו שהי' ג"כ גאון גדול לבקשם שיקחו את רבו לרב ולא הסכימו ואמרו שאין יודעים ממנו שהוא יכול ללמוד כל כך ואח"כ כשהדפיס הספר שלו שחיבר "שב שמעתתא" שהוא ספר בחריפות גדול ובחוקות אסרו עליו עדיין שזה אינו נחשב כל כך כיודע ללמוד ולא לקחו אותו לרב לשם.

וכשהדפיס הספר שחיבר "קצות החושן" על שלחן ערוך חושן משפט שהוא חריפות ועסקות עד להפליא וכשהגיע ספר להגאון ר' עקיבא אייגר ז"ל, לקח סוס ונסע ביחוד להגאון ר' יעקב אליסא ז"ל בעל ס' חוות דעת על שלחן ערוך יורה דעה עם ספר קצות החושן בידו והראה לו הספר ואמר לו הסתכלו מה שיש להשי"ת בזה העולם ישראל כזה שיוכל ללמוד כ"כ היטב (ו?? זייט מאס דער אייבשטיר פאר מאגט אוף דער וועלט א יוד ער זאל קענין אזוי גוט לערוחן.

והוא הבעל קצות החושן הי' מהפרושים ומתנגדים על חסידות והיה אוכל בפסח קניידליך דהיינו מצה שרוי' מבושלת (גבראקטס) שחסידים מחמירים בזה וע"כ הי' איזה כת של חסידים שרצו לעשות לו שפיציל ואמרו להשפחה שלו שתעשה להרב קניידליך מהקמח שהם יתנו לה שזה יהי' לו טעם יותר (גרס וועט זיין גשמאקער) ועשתה כן ולקחה מהם קמח פשוט ועשתה קניידליך. וכאשר הביאה לו לאכול, המנהג שלו הי' שכאשר נתנו לו לאכול והוא מחמת גודל חסידותו והיתה משוטטת מחשבתו בחריפות בהגמרא וכו' הי' נעשה המאכל קר והצריכו לחמם המאכל עוד פעם. כן הי' כמה פעמים אצל כל פעם שאכל איזה דבר. וכאשר הביאה לו הקניידליך הנ"ל, הי' מתעמק כ"כ בהלימוד עד שחיממו המאכל כמה פעמים והוא הי' עוד מתעמק בהלימוד ולא אכל ועבר כך כמה וכמה שעות ועדיין הי' מתעמק ואחר כך כשרצה לאכול אמרו לו שכבר חיממו לו המאכל כו"כ פעמים ושזה כמה וכמה שעות ועדיין לא אכל. התחיל להתבונן מה היום מיומיים שביום התעסק בהלימוד ולא אכל התבשיל יותר מהרגלו, ואחר מסתמא דבר הוא ושאל את השפחה איך עשתה את הקניידליך וסיפרה לו שהחסידים נתנו להקמח שתעשו ממנו הקניידליך שזה טוב יותר, ותיכף ציוה לבער המאכל ולנקות הכלים ולהצניעם וכו' והשי"ת הצילן ע"י הלימוד מאיסור חמור כזה חמץ בפסח:

ד. הרב הצדיק ר' לוי יצחק הרב מבארדיטשוב זצ"ל הי' תמיד עבודתו ותפלתו בהתלהבות גדול ונורא כידוע ובפרט ביום הכיפורים הקדוש. ופעם אחד הי' לו איזה אורח על יום הכיפורים ובמוצאי יום הכיפורים הקדוש. ופעם אחד הי' לו איזה אורח על יום הכיפורים ובמוצאי יום כיפורים נתן לו לשתות קאפי ושכח ובמקום הקאפי נתן טאבאק ומזג לעצמו כוס קאפי כזה ולאורח ג"כ כוס קאפי כזה והוא שתה הקאפי הזה ולא הרגיש כלל. והאורח לא הי' יכול לשתות, ושאלו הרב מבארדיטשוב ז"ל מדוע אינו שותה והשיב לו שזה אינו קאפי רק טאבאק ונתפעל הרב מבארדיטשוב זצ"ל ואמר אינו מבין איך איש יהודי יכול במוצאי יום כיפור להרגיש ולידע בן קאפי לטאבאק "איך פאר שטייא ניט וויא איכו איוד קען מוצאי יום כיפור נאך אזא יום הקדוש פילין א חילוק צווישען קיידי אין צווישען טאבאק.