stories-סיפורי-ר--משה-גלידמא — complete plain text
Source index: https://ajew.org/reader/stories-סיפורי-ר--משה-גלידמא/

Sections:
- הקדמה — https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורי-ר--משה-גלידמא/1/1/index.txt
- נסיעת הבעש"ט לא"י — https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורי-ר--משה-גלידמא/1/2/index.txt
- יאר צייט של אנ"ש — https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורי-ר--משה-גלידמא/1/3/index.txt


====================



# הקדמה
URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורי-ר--משה-גלידמא/1/1/

הקדמה
הקדמה
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורי-ר--משה-גלידמא/1/1

Segment 1
HE:
שיחות וסיפורים מרבי ז"ל ומוהרנ"ת ז"ל ותלמידיהם כפי ששמעתי מאנ"ש ובפרט מאנ"ש דאומן ואחרי כותבי על הנייר הגיהם הנ"ל וכאן המקום להזהיר לכל מי שיעתיק מכאן ברשותי שאני אוסר באיסור גמור להביא דברים אלה בדפוס מטעם כמוס ואפילו לעשות גראמאן שיביא לדפוס וכתבתי רק להיות לזיכרון לי ולחברי ולא בשביל שיפרסם ודי בזה.

Segment 2
HE:
ר' ליבלי קאסטאנטינער היה חזן באומן בר"ה בימי ר' נחמן טולטשינער ומעשה שהיה כך היה ר' ליבלי הנ"ל היה גר בעיר קאסטאנטין ישן [שהיא רחוקה מאומין] והיה שם חזן וממילא לא היה יכול לבא באומין על ראש השנה והיה מקרב אנשים לרביז"ל ושולח אותם לאומן על ר"ה והוא בעצמו היה נשאר שם כנ"ל במשך הזמן זכה לקרב את ר' אייזיקל (שגר אח"כ באומן) כשהגיע לפני ר"ה אמר לו ר' אייזיקל הנ"ל אם אתם לא נוסעים אז גם אני לא אסע ומסר נפשו ר' לייבלי הנ"ל ונסע עם ר' אייזיקל הנ"ל לאומן על ר"ה כשראו אנ"ש את ר' לייבלי ואברך עמו הבינו שבגלל האברך הזה מסר נפשו והפסיד את פרנסתו ועשו לו איזה מעמד לפרנסתו ואח"כ דנו ביניהם הואיל ור' לייבלי היה רגיל כל שנותיו להתפלל לפני העמוד בר"ה ע"כ צריכים לראות שגם עכשיו יתפלל לפני העמוד בר"ה והחליטו שר' נחמן טולטשינער (שהיה חזן בעת ההיא) יתפלל ביום א' וביום ב' יתפלל ר'' לייבלי וכך נשאר הדבר לקביעות כעבור איזה שנים כשעבר יום א' של ר"ה אנ"ש היו מתגעגעים לתפילת ר' נחמן (כי תפילתו היה הייתה מתוקה מאד כידוע) וראו שצריכים לחכות עוד שנה שלימה בכדי לשמוע תפילת ר' נחמן ע"כ החליטו שר' נחמן יתפלל גם ביום ב' של ר"ה כשנודע הדבר לר' לייבלי ניגש אליהם ואמר להם בזה"ל: אתם לוקחים על עצמכם חלישות הדעת שלי? [איר נעמט אויף אייך מיין חלישות הדעת] ותיכף חזרו בהם מהחלטתם (מרוב האמת והאהבה שהיה בניהם) ונשאר הדבר כמו שהיה.

Segment 3
HE:
ר' לייבלי הנ"ל לקחו אותו לחזן בבית הכנסת של ר' קלמן באומן (שהיה שם גביר א' ושמו ר' קלמן והיה לו בית הכנסת בחצירו ונקרא ר' קלמנ'ש קלויז) ומזה היה לו פרנסה בדוחק איזה זמן ואחר פטירת ר' קלמן הנ"ל לקחו אותו גם משם (כי היה מכת המתנגדים) ואעפ"כ היה ר' לייבלי יושב שם הרבה בביהכנ"ס הנ"ל כי היה שם מקום טוב להתבודדות והיה עוסק שם בתורה ותפילה הרבה פ"א היה יושב שם עם ספר ליקוטי תפילות והיה אומר תפילות עם בכיות והיה בוכה הרבה (כי היה בעל בכי גדול כידוע) ובאותו הזמן היה השמש בית הכנסת והיה סבור אותו שמש שר' לייבלי היה בוכה על דוחק פרנסתו וניגש אליו השמש ואמר לו ר' לייבלי למה אתם בוכים? אספר לכם מעשה מרבי שלכם אבי היה מה"חברא קדישא" והתפקיד שלו היה לסדר הנפטר בתוך הקבר כשמורידים אותו, קודם פטירתו קרא לו והזהיר אותו שלא אהיה מהמתנגדים על הרבי שלכם וסיפר לי אז מגדולתו של הרבי כי כשרביז"ל הסתלק ואז הסכימו החברא קדישא שתלמידי רביז"ל יתעסקו בו ומוהרנ"ת מיאן בזה וציווה שיתעסקו בו כמו עם כל אחד מישראל כי ידע שזהו רצונו [כמובא באריכות בימי מוהרנ"ת] וכן הוה כשהורידו את רביז"ל בתוך קיברו וירדתי אני לטפל בו. כשהייתי צריך לקבל בידי את גופו הקדוש ולהניחו על מקומו פתאום בא לו נגד עיניו אור חזק מאד וסינוור אותו ולא ראיתי כלום ולקחו אותי מידו. אח"כ ראיתי שהוא מונח על מקומו יפה איני יודע מי הניחו אבל אני לא הנחתיו. ולכן אני מזהיר אותך שלא תהיה מין המתנגדים עליו וסיים בגללו למה אתם בוכים כשיש לכם רבי כזה

Segment 4
HE:
הרה"ק ר' מאטיל מטשערנוביל היה נוסע במשך השנה לכל העיירות שהיו שייכים להמגידות שלו והיה דרכו שהיה עומד עם הפמליא שלו ברחוב העיר והיו באים אליו עשירים מהעיר והזמינו אותו לבתיהם ומי שהיה משבח יותר אליו היה נכנס. והעשיר היה עושה סעודה לכבודו. פ"א בא הצדיק הנ"ל לעיר ברסלב [גם היא היתה תחת רשותו אחר הסתלקות רביז"ל] ועמד ברחוב העיר כדרכו ואמר לפני העולם: חז"ל אומרים הנעלבים ואינם עולבים שומעים חרפתם ואינם משיבים עליהם הכתוב אומר ואוהביו כצאת השמש בגבורתו. נשאלת השאלה מה יעשה מי שכל העולם מכבדים אותו ואף אחד אינו מבזה אותו? ולא ענו לו כלום וענה הוא ע"ז: אדם כזה צריך להיקנות בתוך אדם כזה שכן מבזין אותו כאן בברסלב יש אחד שכל העולם מבזין אותו אני רוצה להיקנות בו. ואמר שיראה להביא לו ספר אחד מר' נתן. והלך תיכף ר' שלמה ראובן זלאטי'ס והביא לו ספר ליקוטי-תפילות ונתן בעדו רובל שלם (אז אמר לו לקבל בעד מטבע כזה ספרים]. עוד היה מעשה פעם אחרת שבא הצדיק הנ"ל לברסלב ועמד כנ"ל והגבירים לא רצו לצאת שזה יעלה להם ביוקר והלך ר' שלמה ראובן זלאטי'ס הנ"ל לגביר אחד והרבה עליו דיבורים עד שיצא לקבל פניו והבטיח לו סכום הגון והצדיק הנ"ל נכנס אליו והגביר עשה סעודה לכבודו בשעת הסעודה פנה הצדיק הנ"ל לר' שלמה ראובן זלאטעי'ס ואמר לו הלא צריכים לשלם לך דמי תיווך מה ליתן לך ונהנו החסידים שם ואמרו רבי הלא אין לו בנים! ורצה מיד לברכו בבנים ואחז ר' שלמה ראובן זלאטעי'ס ידו של הצדיק וביקשו ואמר לו רבי אל תאמרו יש לי ברכה מהרבי שלי ר' שמואל אייזיק שיהיה לי בן ויאמרו שזה מופת שלכם ונהנה הצדיק הנ"ל ואמר זה נקרא אמונת צדיקים באמת:

Segment 5
HE:
מעשה שסיפרו אנ"ש מה ששמעו מפי ר' יחזקאל העשל מטעפליק המעשה היה עם חותנו של ר' יחזקאל העשיל הנ"ל ושמו ר' יצחק מהייסין מתלמידי מוהרנ"ת ז"ל. ר' יצחק הנ"ל היה בעל כשרון גדול ולמדן ויפה תואר מאד ולא ידעו בחופתו שהוא מקורב לרביז"ל ונשתדך עמו אחד מחסידי ר' מאטיל מטשערנוביל אחר החתונה ראה חותנו שהוא לומד ליקוטי-מוהר"ן ושאל לו מה זאת אמר לו ר' יצחק הנ"ל אני ברסלעבער-חסיד והתחיל חותנו לריב עמו והיצר לו אמר לו ר' יצחק אם אתה רוצה אני מוכן לתת גט (כי היה אברך חשוב כנ"ל ולא פחד מזה והסכים לזה חותנו אבל אישתו לא רצתה בשום אופן כי ידעה בחשיבותו ולא היה איכפת לה שבעלה ברסלעבער-חסיד ואמר לו חותנו הואיל ור' מאטיל מטשערנוביל צריך לבא לכאן במשך הזמן ע"כ ניכנס אליו שנינו וכאשר יאמר כן יעשה והסכים ר' יצחק לזה כי ידע כמה מחשיב ר' מאטיל את רבינו ז"ל וכך כאשר ר' מאטיל בא לשם נכנסו שניהם אליו וחותנו הביא לו קוויטל וכתב בו היות וחיתן את בתו לאברך הזה ועכשיו הוא רואה שהוא לומד ליקוטי מוהר"ן כשראה ר' מאטיל את הקוויטל הנ"ל קרא למשמשו חאלאפקע (כך היה שמו) תן לי הליקוטי-מוהר"ן נענה ר' מאטיל ואמר לו בביתי יש לי יותר שיעורים קבועים אבל בדרך יש לי ג"כ שיעורים קבועים הספר הזה הוא מהשיעורים הקבועים שלי אף בדרך ואתה בא לתת לי (והיה שידוך בין רבינו ז"ל ובין ר' מרדכי הנ"ל ר' ישראל בנה של שרה בת רבינו ז"ל עם בתו של ר' אהרון בכורו של ר' מרדכי הנ"ל) קוויטל שחתנך לומד ליקוטי-מוהר''ן [בלשון תמיהה] ודיבוריו אמר בלשון כעס ורעש גדול:

Segment 6
HE:
עוד היה מעשה עם הצדיק הנ"ל ר' מאטיל זצ"ל שבא לפניו אברך אחד וסיפר לפניו מה שעובר עליו בענייני שמירת הברית נתן לו כמה עצות וענה האברך הנ"ל שכבר קיים כל העצות האלו ונתן לו עוד עצות אחרות ואמר לו שגם את זה הוא כבר קיים וכן היה כמה פעמים עד שהאברך הנ"ל פנה לצאת קרא לו הצדיק הנ"ל ואמר לו עוד עצה אחת יש לי בעבורך אם תקיים אותה יכול להיות שיציל אותך ויכול להיות שידברו עליך שתלמוד בכל לילה קודם השינה ליקוטי-מוהר''ן ולמד כל לילה ועזר לו העצה: 
ה הטאלנער היה מתנגד גדול אחר פטירת אביו ר' מאטיל מטשערנוביל ושאל אותו אחיו הקטן ר' יוחנן מרחמסטירווקא אחי אמור לי מהיכן לקחת זאת הלא אבינו היה משבח מאד את רביז"ל (וגם נשתדך עמו כידוע) ענה לו הנ"ל וכי הכל מחויב אני לשמוע בקול אבי?. ושאר אחיו היו קצת מתנגדים אבל לא כמוהו. והיה אומר על אחיו ר' יוחנן הנ"ל שאביו חילק גדולתו לכל בניו ואליו את הלא כלום:

Segment 7
HE:
בשנת תרי"ד באותה תקופה היה קצת חלשות בעניני רבינו ז"ל כי היה אז כבר אחר תשע שנים אחר הסתלקות מוהרנ"ת ז"ל ועוד מתלמידי רבינו ז"ל כבר נסתלקו וגם אדל בתו של רבינו ז"ל [האריכה ימים] נסתלקה באותה שנה. כל זה גרם קצת חלשות. קרא אז ר' נפתלי לר' נחמן טולטשינער ואמר לו אני רואה שבטיראוויצע מתחיל להתרומם קצת עניני רבינו ז"ל סע לשם ונסע לשם ר' נחמן מיד.ושם היה בית מדרש של אנ"ש (כי טיראוויצע הייתה שייכת לרביז"ל על ידי שהמגיד מטיראוויצע נתקרב לרבינו ועל ידו נתקרבו לרבינו ז"ל הרבה מעיר זו) אבל היה שם נחלש מאד עניני רבינו ז"ל (אנ"ש היו עושים ביניהם הרבה ווערטלך כדרך הסוחרים) כשבא לשם ר' נחמן דיבר עימהם הרבה מרבינו ז"ל ונהיה שם התעוררות גדול אחר שבת רצה ר' נחמן לנסוע לביתו והזמינו עבורו עגלה והתחיל להיפרד מהם ודיבר דיבורי פרידה בגעגועים כאלה ובמתיקות כזה עד שרמזו לבעל העגלה שיחזיר לביתם ור' נחמן נשאר שם עוד שבוע. לאחר השבת הב' היה שוב אותו מעשה שהתחיל להיפרד מהם ודיבר עימהם הכל כנ"ל ונשאר עימהם עוד שבוע לאחר השבת הג' נפרד מהם ונסע לביתו. לפני נסיעתו שאלו אותו מהיכן לוקח את כל הדיבורים האלו וסיפר להם מספרי ליקוטי-הלכות שחיבר מוהרנ"ת ז"ל ושם מקור כל הדיבורים האלו. וסיים ואמר להם שהכתבים של הספרים האלו נמצאים על הבויידים ומתחילים להירקב וניתישבו הם בזה ואמרו לו ר' נחמן התחילו להדפיס הספרים אנו נותנים לך מיד 100 רובל כשתתחילו להדפיס נוסיף עוד 100 רובל וכשתגמרו ההדפסה נוסיף עוד 100 רובל ותיכף נסע ר' נחמן לטשערין להנגידים מאנ"ש ועשה שם רעש גדול והתנדבו כולם והתחילו להדפיס הליקוטי-הלכות אז בשנים האלו משנת תרי"ד עד תרי"ח נדפסו כל הליקוטי-הלכות אח"כ נהיה שם בטיראוויצע חבורה גדולה של עובדי ה' אמיתיים וידוע בינהם ר' סענדיר מטיראוויצע שהיה סוחר בדים והיה קודם מן העושה ווערטליך ואח"כ נתהפך לאיש אחר ונהיה עובד ה' באמת מהחידושים המובחרים מאנ"ש:

Segment 8
HE:
ר' סענדיר היה מראש החבורה ונתנו צדקה הרבה עד שרק מעשר היה ממון שלהם ואחד מאנ"ש אמר שמימיו (חסר)
ח ר' שמואל אייזיק היה אומר על עצמו אם אומר היום שמע ישראל [באותה כוונה] כמו אתמול הייתי מניח עצמי וכו' וסיפרו זאת לפני מוהרנ"ת ז"ל ואמר על זה אותו רביז"ל הדריך על חודו של חרב ועמד בזה אנו אחרת קבלנו מרביז"ל אם לא מתפללים ביום כיפור מתפללים בשם ה' (היינו למחרת יום כיפור קוראים שם ה' כידוע):

Segment 9
HE:
רביז"ל אמר על הרה"ק מאפטא בצעירותו כשהיה עוד רב בקאלרעאו שהוא צדיק ולמדן: [עי' ליקו''מ תו' ל''א]

Segment 10
HE:
אחר הסתלקות רביז"ל פ"א נסע מוהרנ"ת ז"ל לאפטא להרב הנ"ל על שבת אחר שבת היו מספרים לפני הרב הנ"ל מעשרה מזמורים שגילה רביז"ל ואמר הרב הנ"ל למה דווקא עשרה מזמורים אלו, ולא נסע אליו יותר:

Segment 11
HE:
*
 הרה"צ ר' משה לייב מסאסובער לסוף ימיו היה סגי נהור והיה אומר כשבעלת הבית הולכת לקנות צרכי שבת אומרת לכבוד שבת ואח"כ כשמכינה ואופה ומבשלת בכל פעם היא אומרת לכבוד שבת ומכל לכבוד שבת נברא מלאך ונבראו כ"כ הרבה מלאכים ששרפו את עיני וסיפרו זאת לפני מוהרנ"ת ואמר על זה כן-כן-כן הוא מכל לכבוד שבת נברא מלאך:

Segment 12
HE:
*
 רבינו ז"ל השיא את בתו מרים לר' פנחס בנו של הרב מוואלטשיסק והחתונה הייתה בוואלטשיסק לכבוד החתונה באו הרבה אורחים ונשארו שם על שבת והעיר היתה קטנה מאד והיה שם בית מרחץ קטן והיה דוחק גדול בערב שבת ושאל מוהרנ"ת את רבינו ז"ל אם אפשר לסמוך על הטבילה שטבל בבוקר קודם התפלה כי עכשיו דוחק מאד ואי אפשר להשגיח על הבגדים כראוי (כידוע רביז"ל הקפיד מאד על שמירת הבגדים) אמר לו רביז"ל צריכים כן ללכת ולהשגיח דייקא היטיב:

Segment 13
HE:
*
 סיפרו לפני מוהרנ"ת ז"ל מעשה מר' דוד לעלוב שפ"א נסע להחוזה על אחד מהשבתות החשובים ונתאחר בדרך ולא היגיע. ושבת באיזה כפר ואח"כ שאלו לו חבריו הייתכן שלא הייתם אצל רבינו בשבת זה ענה להם הר' דוד הנ"ל: אני כן הייתי אצל רבינו ציירתי לעצמי החוזה הוא הרבי של כל העולם ושולחנו גדול מלובלין עד המקום שאני שם ומכיוון שאני התלמיד הקטן ביותר אז אני יושב בקצה השולחן ושיבח מוהרנ"ת מאד את הדיבור הזה:

Segment 14
HE:
*
 כשהשיא רבינו ז"ל את בתו שרק'ע במעדודיווקא נשאר שם עד אחר פסח (החתונה הייתה בר"ח ניסן) ומוהרנ"ת נשאר שם עם רביז"ל וביקש מוהרנ"ת רשות מרביז"ל לשבת על שולחנו בשעת הסדר ומיאן רביז"ל (דרכו של רבינו היה לשבת על הסדר רק עם בני ביתו) וישב מוהרנ"ת לבדו ומיהר עריכת הסדר אצלו וכשגמר הלך לבית רבינו ז"ל ובא לשם כשרביז"ל אמר הפסוק שפוך חמתך על הגווים ופתח הדלת כנהוג ונכנס בחשאי לפנים וראה את רביז"ל ותמיד היה מוהרנ"ת נהנה מזה שראה פ"א את רבינו ז"ל בשעת הסדר:

Segment 15
HE:
*
 בשעת המחלוקת על מוהרנ"ת כשראו המתנגדים שאינם פועלים עדיין כרצונם החליטו ביניהם לקרא לאחד המיוחד פנחס מבערשאד שהיה בקי בכל הדרכים האלו וסמכו עליו והוא היה חתנו של אחד מתושבי ברסלב ושלח אחריו עגלה להביאו ובתו של רבינו ז"ל אודיל ע"ה נודעה מהמחשבה הרעה הזאת ונבהלה מאד והלכה למוהרנ"ת וספרה הדבר וניחם אותה מוהרנ"ת וכך היה כמה פעמים שהיא באה וספרה לו שהם מתכננים להוציא מחשבתם לפועל והוא ניחם אותה כנ"ל כששמע שכבר שלחו עגלה אחריו ענה לה מוהרנ"ת בתקיפות אני אומר לך שלא יבואו ונתקררה דעתה. והבעל עגלה שנסע אחריו להביאו בא לשם בשעת ההלויה של הנ"ל וחזר ריקם כשנודע זאת בעיר ראו בזה יד ה' ואז נשקט קצת המחלוקת ואמר מוהרנ"ת אז ע"ז בזה"ל מיתה אינה נקמה אלא הרחבה יש בזה:

Segment 16
HE:
*
 כשאנ"ש מטיראויצע בנו את הבית המדרש (הקלויז) באומן (כי את הביהמ"ד הנ"ל סתרו ובנו וחדשו כמה פעמים והם בנו ברוב פאר ולר' אבאלע מטשערין היה לו יער סמוך לאומן ולקחו משם עצים לבנין הנ"ל בנו אז ג"כ בית דירה ע"י בית המדרש עבור ר' נחמן מטולטשין ואז עבר לגור באומן והוא היה משגיח על הבית מדרש ועל הציון הק' ועל הצדקות היו נשלחים אליו הן עבור החזקת הבית מדרש וכו' ומזה היה גם פרנסתו וזו היתה הסיבה צמיחת המחלוקת הידוע מאנ"ש בטיראוויצע וכו'. וסיבוב הדברים היה כך ר' סענדיר טיראוויצע היה כידוע ראש המתעסקים הן בעניין בנין בית המדרש הנ"ל ובדירה הנ"ל והן בעניין החזקת בית המדרש ושאר הצדקות והיה אוהב וידיד נאמן לר' נחמן מטולטשין. פתאום עלה בלבו ודרש מר' נחמן מטולטשין שינהל חשבון מכספי הצדקה הבאה לידו וענה לו ר' נחמן בזה"ל הוצאות גדולות בביתי איני צריך אבל לנהל חשבון איני יכול והלך ר' סענדיר לגבירים מטשערין וסיפר להם כל הדבר וגם הם השיבו לו אותה תשובה בזה"ל לאכול צריך ר' נחמן כמו שאנו אוכלים ומלבושים ג"כ יותר מזה הוא בין כך אינו צריך ואעפ"כ לא שמע להם ר' סענדיר עי"ז נעשה פירוד בניהם ועוד סיבה הייתה לר' סענדיר שרצה להוציא עשרה אנשים מאנ"ש מעסקי העולם הזה לגמרי שיעברו לגור באומן (כי אז לא גרו עוד אנ"ש באומן) וישבו תמיד על תורה ועל העבודה ואנ"ש יספיקו פרנסתם. ר' נחמן התנגד על כך ואמר שקיבל ממוהרנ"ת שבענייני רבינו ז"ל הם לא ע"י חיילים שכירים [כי מי שעוסק בעבודת ה' ואינו עוסק בפרנסתו בוודאי מצווה גדולה להחזיקו אבל לעשות פעולה שיעזבו אנשים את כל עסקם כנ"ל זה נראה כמו ששוכרים אנשים לעבודת ה'] ר' סענדיר עשה את שלו וקיים את מה שרצה וגם זה הייתה סיבה להנ"ל:

Segment 17
HE:
*
 ר' מאיר מטעפליק היה תלמיד מובהק למוהרנ"ת בסוף ימיו נסע לא"י והיה גר שם פ"א בא לאומן מא"י לר"ה ואז שעת המחלוקת הנ"ל ובא אליו ר' סענדיר ורצה להרצות לפניו טענותיו על ר' נחמן כששמע שמדבר על ר' נחמן קצף בבהלה וצעק ר' נחמן ר' נחמן הוא שימש את מוהרנ"ת וקיבל ממנו ואין להרהר אחריו:

Segment 18
HE:
*
 שאלו את מוהרנ"ת מה יהיה אחר הסתלקותו על מי יעזוב אותם ענה להם אפילו מי שמוציא את הקערות של נט"י ג"כ יוכל להנהיג הגלגל וכיוון בזה על ר' נחמן טולטשינער שהוא היה אצלו כמו משמש פשוט (ואח"כ) גזר תאנה ואכל (וניפטר):

Segment 19
HE:
*
 ר' אהרן לופבארצקי היה מתלמידי מוהרנ"ת בסוף ימיו היה סגי נהור ובתו צירל אומרת שיודעת שאביה ידע את מגילת סתרים והוא למדה לר' אברהם ב"ר נחמן. ר' נחמן לא ידע את המגילת סתרים לא למדה לאף אחד ר' אהרן הנ"ל ידע מסתמא ע"י ר' נפתלי. ובשעת הסתלקות ר' אברהם ב"ר נחמן באה צירל הנ"ל וידעה היות ושמעה מאביה שאחד בדור צריך לדעת המגילת סתרים למה אינו מלמדה לשום אדם כי כשהוא ילך מן העולם אף אחד לא ידע אבל היה מאוחר מדי כי כבר נטל ממנו כח הדיבור:

Segment 20
HE:
מעשה שסיפרה צירל הנ"ל ששמעה מפי זקנתה פייגע. זקנתה הנ"ל הייתה גרה במעדוידיווקא עם בעלה ר' מאיר מזמן שרביז"ל ג"כ גר שם והם היו עשירים גדולים והחזיקו מאד מרביז"ל והיא הייתה חסידה יותר מבעלה ולא היו להם בנים ר"ל והייתה היא מבקשת מרביז"ל תמיד על בנים פ"א נכנסה לרביז"ל וביקשה ממנו על בנים ועמד רביז"ל בדביקות גדול וראתה שיש לרביז"ל מרירות גדול מזה כי הכירה בתנועותיו והתחרטה על שהטריחה את רביז"ל כזה אח"כ פנה רביז"ל אליה והבטיח לה בן זכר וכך הוה לאחר זמן עבר בזלאטיפאלייע ומשם לברסלב אעפי"כ בכל עת שעבר רביז"ל במעדווידיווקא היה סר לבית בסוף חורף תקס''ג נסע רבינו ז"ל לקרימינטשוג לקבוע החתונה של בתו שרה'קע עם החתונה ר' יצחק אייזיק בנו של ר' לייב דאבראונער שהיה גר שם בדרך לשם עוברים דרך מעידווידיווקא ולא פנה רביז"ל לביתם כדרכו אלא נכנס מיד לביהמ''ד ושם היה באותה שעה בנם הנ"ל וקרא אותו רביז''ל ובחנו קצת וצבט לו בלחייו [בדרך חיבה] ואמר חבל חבל ותכף המשיך רביז"ל בדרכו לקרימינטשוג הילד הנ"ל רץ מיד לאמו וסיפרה לו שהוא כאן הרבי ר' נחמן (והבינה שמשהו אינו כשורה שלא נכנס לביתו כראוי) ושאל אותו מה הוא אמר לך וסיפר לה שהוא בחן אותו ואח"כ צבט לו בלחייו ואמר חבל חבל וכו' כנ"ל והתחילה אמו לבכות מאד (כי הבינה כוונתו) ובזמן מועט נסתלק הילד הנ"ל ואמו לא רצתה לקבל תנחומים עליו נסגרה עצמה בחדר מיוחד ולא נתנה לאדם להיכנס אליה אחר כמה ימים חזר רבינו ז"ל למעידוידיווקא ונכנס לביתה ואמרו לה שרביז"ל בא ויצאה מחדרה אמר לה רביז"ל אני מוריד ממך אבילות תהיה שושבין ותעשי את החתונה והבינה שיהיה לה טובה מזה ולקחה על עצמה והתחילה להכין צרכי החתונה וקנתה צרכי החתונה וקנתה מתנה עבור החתן כראוי וקנתה עבורם מנורה שהיה מיוחד במינו והייתה החתונה כאחד הנגדים ונשאר שם רביז"ל עד אחר הפסח (החתונה הייתה בר"ח ניסן) לפני נסיעתו אמר לה רביז"ל יהיה לך בן ותקראי שמו נחמן ויהיה חידוש בדבר שלו כמו אני בדבר שלי והזהיר אותה שתכף כשייולד תיתן אותו למיניקת והיא תבוא לראותו רק בימי טהרתה וכך הוה ושכחה והלכה לראותו ואח"כ נזכרה ונבהלה מאד והלכה לרביז"ל ואמר לה רביז"ל בזה"ל הילד יחיה אלא שלא יהיה אותו חידוש שחשבתי. אח"כ היו לה עוד שני בנים ר' אהרן ור' שמחה והם היו יותר חשובים מאחיהם ר' נחמן הנ"ל והוא היה אומר על עצמו הלא רביז"ל אמר אלי שלא אהיה חידוש:

Segment 21
HE:
*
 פעם אחת דיבר מוהרנ"ת לפני העולם דיבורים מלאים בהתחזקות כדרכו אח"כ נכנס אליו מהשומעים וסיפר לפניו כל לבו ומעשה שהיה כך היה בווילנא היה בית הכנסת והיה שם עשירות גדול היינו הס"ת היו מלאים תכשיטי זהב ועוד. והיה שם שומר מיוחד על הכל הנ"ל רק ביום כיפור לא היה שומר כי היו שם אנשים נעורים כל הלילה וגם משום חומרת היום לא חוששים לגניבה. פ"א נדברו בניהם כמה גנבים ובאו בליל יום הכיפור בשעה שכל הנמצאים חטפתם שינה והוציאו כל כלי זהב והתכשיטים בבוקר בעת התפלה כשפתחו את הארון קודש וראו כל הנעשה והיה רעש גדול על עצם הגניבה ועוד יותר על שנעשה כזאת ביום כיפור והכריזו חרם על זה מי שיש לו חלק בגניבה וגם על כל מי שיודע מי הם הגנבים כ"ז סיפר הנ"ל לפני מוהרנ"ת וסיים ע"ז אני בין אלה שידעו מי הם הגנבים ולא אמרתי וכל ימי הייתי ביאוש מהחרם הנ"ל אבל עכשיו שמעתי מכם דיבורי התחזקות כאלו שאין שום ייאוש בעולם כלל. לכן אני שואל מכם עצה מה עליי לעשות ענה לו מוהרנ"ת מה שענה לו ונתן לו עצות ע"ז:

Segment 22
HE:
*
 כשדיברו לר' נתן שידוך עבור חנה צירל עם בנו של ר' נפתלי (והוא היה מקורב מאד אצל ר' נתן וגם ר' נפתלי היה חברו של ר' נתן מנעוריו שניהם נולדו בשנה אחת בעיר אחת וחיו יחד כל השנים) ענה ר' נתן שצריכים לשאול את ר' יודל (תלמיד רבינו ז"ל) על ציונו הקדוש [אמרו עליו כשהיה בא על ציונו הקדוש היה מדבר כמדבר איש אל רעהו] וכן עשו כשחזרו אמר להם שתשובת רביז"ל הייתה: יש לי עוד שני ידידים שמחזיקים עצמם יחד הם יתפרדו?!:

Segment 23
HE:
*
 ר' נתן ז"ל נפטר בערב שב"ק לפנות ערב בברסלב והובא לקבורה במוצש"ק וחברו ר' נפתלי היה גר באומן ולא ידע כלל שר' נתן חולה בליל שבת קודש ראה ר' נפתלי בחלום את ר' נתן שהוא רץ ושאל לו: אחי היקר לאן אתה רץ וענה לו ר' נתן אני? ישר אל הרבי ואז תיכף ר' נפתלי התחיל לדאוג על הדבר עד שבאה אליו ההודעה לאחרי השבת:
כד ר' נחמן טולטשינער היה גר בטולטשין י''ח שנים ואח"כ בברסלב י''ח שנים ואח"כ י''ח שנים באומן וכשגר באומן היה הוא הגבאי בקלויז והוא היה משגיח על הנר תמיד שעל ציונו הקדוש ור' אברהם בנו ביום היאר צייט של אביו כשהיה מזכירו לפני רבינו על ציוה"ק היה מזכיר גם זכות שהיה תמיד משגיח על הנר תמיד שעל הציון:

Segment 24
HE:
*
 ר' נחמן טולטשינער נפטר בשנת תרמ"ד כ"ו ניסן כשחזרו אנ"ש מההלוויה נזכרו שבכ"ו ניסן נסתלק יהושוע בן נון זצוק"ל:

Segment 25
HE:
*
 מעניין שר' נחמן טולטשינער נהיה לבעל תפלה כי מתחילה לו היה לו קול כלל פ"א ישבו אצל השולחן בשבת קודש ונענה אחד [מהמתנגדים או מהיושבים] אצל השולחן לר' נחמן שישיר זמירות (וכוונתו הייתה לקנטר כי ידע כי אין לר' נחמן קול) וענה אחריו ר' נתן ואמר ג"כ לר' נחמן שישיר והתחיל ר' נחמן לזמר והיה לו קול נפלא אחר פטירת מוהרנ"ת נזכרו אנ"ש מברסלב במעשה זו והבינו שר' נתן רצה לרמז בזה איזה דבר ע"כ החלו שצריכים לכסות את ר' נחמן שיהיה בעל תפלה בימים נוראים ולא רצו להציע הדבר באומאן בר"ה כי הוא אף פעם לא התפלל לפני העמוד ולא ידעו מה טיבו רק בין כך וכך נתנו לו להתפלל בברסלב לפני העמוד וראו שהוא מתפלל במתיקות ולשנה הבאה כבר התפלל לפני העמוד בר"ה באומן (וידוע שר' נחמן היה מתפלל במתיקות גדולה ואמרו עליו שהוא מתפלל עם הליקוטי הלכות היינו בפסוקים שבתפלה

Segment 26
HE:
*
 ר' שמואל מטעפליק אמר עליו רבינו הקדוש שהוא נכנס ויצא בשלום ועמד שם ר' נתן והיה משתומם על זה אמר לו רבינו הקדוש כוונתי לפי ערכו:

Segment 27
HE:
*
 ר' יודל עשה לעצמו קפיטה חדשה ואמר לו רבינו ז"ל שבזו הקפיטה כבר יקבל פני המשיח אחר איזה זמן דיבר רבינו ז"ל עם אנ"ש בעניין הגאולה ואמר שמאה שנה בוודאי לא יבא כבר משיח ושאל לו ר' יודל הלא אמרתם לי כבר וענה לו רבינו ז"ל זה אמרתי אז זה אני אומר כעת והבינו ע"פ שיחתם מקודם שהעניין בגלל המחלוקת מהידוע שנהייה בינתיים:
כה
 מר' נתן בזה"ל קל יותר לומר פשט במהר"ם שי"ף קשה מלומר פשט על יהודי פשוט:
כח
 ר' נתן היה נוהג שתכף ביום א' היה הולך להעושה נרות והיה אז אצלו נרות גדולים לכבוד שבת:
כט
 שאלו לר' נתן אולי אתם הבעל תפלה (אחר שעשה הליקוטי תפלות וידוע גם עבודתו בתפלה) [המובא בסיפורי מעשיות] וענה להם בזה"ל הבעל תפלה הוא רבינו אם אני מאנשי המלך אזי אני המליץ שאני יכול ללמד זכות אפילו על מי שעבר 800 פעמים על כל התורה כולה(כי זה מובן למי שבקי בהמעשה של הבעל תפלה בסיפורי מעשיות]:
ל 
תכף אחר סתימת הגולל של רבינו הקדוש אמר ר' נתן שאפשר כבר לקיים העצה של רבינו הקדוש בעניין השתטחות על קיברו הק' ואמרו כולם תכף העשרה מזמורי תהלים הידועים:
לא
 ר' אהרן הרב מברסלב אמר אליו רבינו ז"ל שהשתמש בזכות אבות להביאו להיות רב בברסלב 
לב
 הרב מטשערין בשעה שחיבר הספה"ק ירח האתנים מאז היה נעור ליל א' של ר"ה ומשעה שחיבר הספה"ק יקרא דשבתא היה נעור כל השבת:
לג
 ר' נתן היה לו מידה שהגמרא אומרת על רב שכל ימיו לא הסתכל מחוץ לד' אמותיו:
לד
 רביז"ל אמר שלשתות יין בפורים הוא תיקון הברית:
לה
 מרביז"ל אחר מסירות נפש אסור לנוח:
לו
 ר' אברהם ב"ר נחמן ז"ל היה אומר כשחל ראש השנה ביום ה' ו' היה אומר על שבת שאחריה בזה"ל [שבת נאך ר"ה שבת נאך ר"ה] פירוש כי המילה נאך יש לה שני פירושים (א) אחר (ב) עוד והיה אומר שהשבת אחרי ר"ה הוא עוד ר"ה:
לז
 אנשי שלומנו מטיראוויצע היה בניהם חבורה גדולה של עובדי ה' פעם אחת בפורים שתו הרבה ורקדו ונפל אחד מהם על הארץ מתוך שכרות ונרדם תכף נכנסו חבריו לחדר אחר להמשיך בשמחתם כדי שלא להפריע לחברים הנ"ל אחר זמן קצר הקיץ הנ"ל וראה איך שחבריו עזבו אותו והלכו לחדר אחר ונכנס אליהם ואמר להם ככה עשיתם גם בעולם הבא תעשו לי כן? אתם תלכו למעלה ואותי תשאירו ועשו ביניהם הסכמה אז כל החבורה שגם בעולם הבא יחזיקו עצמם ביחד אף אחד לא יעלה למעלה רק עם כל החבורה יחד:

Segment 28
HE:
*
 ר' נחמן טולטשינער פ"א שתה למעלה מן המדה בשמחה תורה ונפל לרגלי ר' נתן וצעק אתם החיות שלי ועוד אמר לו ר' נתן אבל רק פורים לא בשמחת תורה:

Segment 29
HE:
*
 פ"א ביום טוב כשהיו מסובין אצל רביז"ל וחילק רביז"ל יין למסובין בשמחת יו"ט כנהוג ונתן בכוס קטן קצת יין לר' נתן ולרב נפתלי שיחלקו ביניהם (ורמז בזה רבז"ל איך להרחיק משתיית היין ושאר משקאות המשכרים ורק מעט לשמחת יו"ט) ובלבד פורים מצווה להרבות בשתייה לתיקון הברית כידוע:

Segment 30
HE:
*
 בטעפליק היה א' מאנ"ש ושמו ר' חיים לייב והיה למדן גדול ועובד ה' והיה עני מדוכא ופרנסתו היה שהיה נוסע ליומא דשוקא [יריד] והיה עומד שם עם חבילה של דגים מלוחים מזה היה חוסך פרנסתו פ"א בימות החורף כשחזר לביתו בלילה היה קור גדול והוא היה חלוש מאד ונצטנן כל גופו ונתעלף עד שבקושי עוררו אותו אבל היה בסכנה גדולה והיה בו רק קצת חיות בצמצום והיה בספק ממש אם יזכה לראות אור הבוקר מול ביתו היה סוחר גדול כשהגיע שעה א' חשב אהרן יוסיל בלבו ארד מול החלון לראות מה נשמע עם ר' חיים לייב וירד וראה שאור בביתו וחשב מי יודע מהנעשה שם ונגש וראה שר' חיים לייב יושב ולומד שולחן ערוך יורה דעה הגדול אחר שכבר גמר תיקון חצות:

Segment 31
HE:
*
 רבינו ז"ל החשיב מאד את ר' שלום מפרוביטש (בנו של ר' אברהם המלאך בן המגיד הגדול ממעזריטש) והרבה פעמים דיבר ממנו ואמר עליו גדולות כידוע אבל רביז"ל לא ראה אותו אף פעם כידוע פעם אחת נסע רביז"ל בדרך שר' שלום נסע ג"כ באותו דרך ואמר א' מאנ"ש לפי תומו בשמחה לרביז"ל עוד מעט תוכלו לפגוש עם ר' שלום הוא נוסע מולנו וציווה שיובילו את העגלה לצד אחר:

Segment 32
HE:
*
 רביז"ל היה פ"א בטיראוויצע על חתונה אצל א' מאנ"ש בשעת הריקודין ניגשה אישה אחת אל רביז"ל בלשון חוצפה שיתן לה כסף עבור הריקודין ואמר לה רביז"ל שהיא וכו' והיתה אז מעוברת ואחר כל הולידה בן וקראו לו פינחס [פינחס'ל] ונתקיים עליו מאמר הגמרא מדחציף כולי האי שמע מינה וכו' כי היה מחוצף גדול והיה חולק גדול על ר' יצחק חתן המגיד בטיראויצע בסוף ימיו שלח לר' יצחק הנ"ל שהוא רוצה לעשות שלום עמו וענה לו ר' יצחק השלום שלנו הוא שנהייה מרוחקים זה מזה פ"א יצא בבוקר עם שמועה חדשה שמצא את ר' יצחק בלילה בעבירה ר"ל ועשה צחוק ממנו כדרכו ואמרו לו פינחס'ל מי יאמין לך ואמר להם בזה"ל אלף לא יאמינו ואחר יאמין אז הכל כדאי:

Segment 33
HE:
*
 הרב מטשערין אף שישב תמיד מסוגר על תורה ועל העבודה אעפ"כ היה תמיד מיצר ע"ז שיצא מברסלב כי ברסלב הייתה עיר של חסידים וטשערין הייתה עיר של בעה"ב והיה אומר בלשון צער בזה"ל אחי נשאר בברסלב ואני יושב בטשערין כי אחיו ר' חיים היה רב בברסלב אחר הסתלקות אביו ר' הירש לייב:

Segment 34
HE:
*
 ר' אברהם ב"ר נחמן אמר על טשערין בשעה שפרצה מלחמת העולם הראשונה בזה"ל "הסתכלתי וראיתי שטשערין מתנהגת כמו מדינה של עשירות אז הגיע גביר" והדבר מובן למי שבקי בהמעשה של הבעל תפלה:

Segment 35
HE:
*
 ר' נתן אמר בזה"ל הייתי רוצה לצאת חוץ לישוב למשך שנה ולבקש מהשי"ת שיברר לי הספיקות שיש לי בעניין תענית:

Segment 36
HE:
*
 עוד אמר שלפי התורות מרבינו הקדוש בעניין תענית היינו צריכים להתענות הרבה אבל בע"פ שמענו מרביה"ק שלא לצום ע"כ כשבא יום שהשו"ע מחייב לצום אזי צריכים לחטוף כמו לעקיכ'ל [עוגת דבש] בעניין שובבי"ם אמר רביז"ל רק ביום אחד בשבוע לא לאכול דבר מין החי:

Segment 37
HE:
*
 בעניין בה"ב היו חילוקי דעות בין ר' נפתלי ובין ר' נתן ור' נתן אמר שכן לצום ואמר בזה"ל רביז"ל שבח ואחז מסידור העבה (פ' סידור עם התחינות וסליחות) והסידור הנ"ל צם בה"ב והסימן ע"ז שיש סליחות:

Segment 38
HE:
*
 בעניין בצלים שרביז"ל ציווה שלא לאכול היה מעשה כך פ"א נסעו ר' נתן ור' נפתלי בדרך והוציא אחד מהם בצל ורצה לאכול ואמר לו השני הרי הבעש"ט אמר שלא לאכול בצל רק בשבת וענה לו השני אני איני יודע כלום רק מה שאני שומע מהרביז"ל מרביז"ל לא שמעתי זאת כשבאו לרביז"ל שאלו לו ואמר להם בלשון בתמיהה ובשבת מותר לאכול דבר המזיק?:

Segment 39
HE:
*
 ר' נתן היה נוסע על השבתות הקבועים שרביז"ל היה נוסע דהיינו על שבת שירה לטיראוויצע ועל שבת נחמו לטשערין ועל עוד איזה שבת בחורף (כמדומה לטשערין) ור' נחמן טולטשינער היה נוסע עמו אבל לא בקביעות בשנה אחרונה לפני הסתלקותו לקח עמו את ר' נחמן לכל הנסיעות ואמר לו בזה אני מראה לך את הדרך בשנה הבאה תדע לבד אחר זה היה ר' נחמן נוסע אותם נסיעות:

Segment 40
HE:
*
 פ"א נסע רביז"ל עם ר' נתן בדרך ויצא לקראתם כלבים וצעקו והוציא רביז"ל את ראשו מהעגלה ואמר להם אני יודע אני יודע אני יודע מי אתה והלכו להם:

Segment 41
HE:
*
 פ"א נסע ר' נתן לבד (אחר הסתלקות רביז"ל) על אותה הדרך ויצאו שוב כלבים ואמר להם ר' נתן כשנסעתי עם רביז"ל יצאתם אמר להם רביז"ל אני יודע אני יודע אני יודע מי אתה והסתלקתם ואני אומר איני יודע איני יודע והלכו להם:

Segment 42
HE:
*
 רביז"ל היה מאריך בתפילת ערבית ליל א' של ר"ה בשמונה עשרה כמו 4 שעות והיו כולם הולכים לביתם וגומרים סעודתם וחזרו אל רביז"ל ועוד היו צריכים לחכות עד גמר התפלה ואמר רביז"ל שמה שכל הצדיקים צריכים לעסוק עד שמיני עצרת עושה הוא בתפלת שמונה עשרה של ליל א' של ר"ה:

Segment 43
HE:
*
 פ"א ישב אחד מאנ"ש (י"א שהיה ר' משה ברסלבער) ודיבר הרבה מגדולת התקרבות לצדיק אמתי ונענו שם איזה אנשים ושאלו היכן לוקחים צדיק כזה ואמר להם הוא: פרעה כבר היה חכם יותר מכם מכיוון שיוסף אמר לו פתרון החלום וראה פרעה איש חכם והבין וכו' אמר לו פרעה אין מבין חכם ונבון כמוך גם עתה אחרי שרביז"ל גילה לנו את גדולות נוראות השגתו הן הן התקרבותנו אליו:

Segment 44
HE:
*
 לרביז"ל היו שני גיסים בטשערין (אחים של אשת רביז"ל) והיו מקורבים לרביז"ל אחד שמו ר' צבי ואחד שמו ר' חיים ור' צבי היה כרוך מאד אחר רביז"ל והיה עני מאד אעפ"כ לא ביקש אף פעם מרביז"ל על פרנסה כי העיקר היה אצלו צרות הנפש פ"א החליט בדעתו שכבר מוכרח לבקש על פרנסה כשרביז"ל בא לטשערין חכה ר' צבי הנ"ל עד שהלכו אנ"ש ויצא מחדרו כשכולם יצאו הלך הוא לסגור הדלת כי פחד שמא יכנס מישהו והיה אצלו בושה שמבקש על פרנסה בדרך הילוכו והרגיש בדעתו (ר' אברהם ב"ר נחמן היה אומר עליו היה בעל ישוב הדעת גדול) מה אני הולך לעשות לבקש על פרנסה מה אעשה עם רביז"ל ישאל אותי כבר לא חסר לך כלום חוץ מפרנסה ושוב נתיישב אם לא אבקש זה גם לא טוב להעלים מרביז"ל וכך הלך תפוס במחשבותיו ואמר לו רביז"ל בזה"ל אותך כבר הבטחתי עם פרנסה רק חיים עליו רחמנות כי אף פעם לא יהיה לו על שבת:

Segment 45
HE:
*
 ר' יצחק בער תלמיד מוהרנ"ת ז"ל היה גר בטיראוויצע ובסוף ימיו עבר לטעפליק והיה עובד ה' גדול בעבודות נוראות פ"א היה ר' נתן בטיראוויצע ועמד אז ר' יצחק בער בתפלתו ודיברו אז לפני ר' נתן מגדולת הרב מבארדיטשוב ומעבודתו ונענה הר' נתן ואמר על ר' יצחק בער הנה יש לנו גם היום הרב מבארדיטשוב ור' יצחק בער הנ"ל כולם אחזו ממנו לצדיק גדול אפילו המתנגדים ולכן לא סבלו אנ"ש מהמחלוקת אח"כ בסוף ימיו ביקשו ממנו אנ"ש מטעפליק שיעבור אליהם מפני שהם סבלו מאד מהמחלוקת וסבר לגור בטעפליק והאמת נשקט שם המחלוקת (אח"כ התחיל קצת המחלוקת בטיראוויצע) כשנפרד מאנ"ש בטיראוויצע אמר לאחיו ר' יקותיאל (קויף די א שערי ציון און שטיי אוף חצות ווערסט ציר און היי בין שיינען) והאריך מאד בתיבת שיינען ומולדתו היה מעשה כך ריננו אל אמו וקרא לה המגיד מטיראוויצע וקרא בפניה כל הפרשה של סוטה ולבסוף סיים ואם זה לא נכון אז יהיו לך בנים טובים וזכה לשני בנים הנ"ל ר' יצחק בער הנ"ל ור' יקותיאל:

Segment 46
HE:
*
 ר' מאיר היה עושה בכל ר"ח סעודה והיה שולח את חתנו ר' יעקב יוסף אל ר' יצחק בער קודם אור היום להזכירו שיבא היום אל הסעודה כי אח"כ שכבר עמד להתפלל כבר לא היה אפשר לדבר עמו והיו צריכים להזכירו דייקא קודם התפלה פ"א כשר' יעקב יוסף בא אליו קודם אור הבוקר ביקש ממנו ר' יצחק שיאמר לפניו תורה מליקו"מ ושאל לו איזה ואמר ענה לו ר' יצחק בער תודה להשי"ת (שכל פעם כך נראה לי) שפותחים לי את הליקוטי מוהר"ן זה מאיר לי:

Segment 47
HE:
*
 כשר' נחמן היה בא לטשערין היה הרב מטשערין בכוונה בא מאחור לסעודה שלישית כדי שר' נחמן יאמר תורה (כשהוא היה בא מוקדם לא היה ר' נחמן אומר במקומו של הרב מטשערין) אעפ"כ כשהיה ר' נחמן רואה את הרב היה מפסיק ורצה שהרב יאמר ואח"כ היה הרב מסתתר מאחורי הדלת כדי שר' נחמן לא יראהו והיה אומר לר' נחמן אני צריך לשמוע ממך איך שר' נתן היה אומר תורה זו:

Segment 48
HE:
*
 הרב מטשערין אמר פעם לאנ"ש על הקארדונער שרביז"ל אמר שיבוא פעם אברך וייפה את דבריו אולי כיוון אליו ואנ"ש היו מפרשים תמיד על ר' נתן כשיתקרב הקארדונער והיה עובד ה' במסירות נפש וגם נשא חן בעיני כולם על כן אמר עליו בזה הלשון:

Segment 49
HE:
*
 אנ"ש מטעפליק היו ביניהם הרבה בעלי בתים פשוטים (ר' נתן אמר על הקיבוץ מטעפליק: טעפליק ער בעל הבית) פ"א כשחל ערב ר"ה ביום א' החליטו ביניהם כמה מהם היות והדרך מכאן עד אומן הוא לא רחוק ולמה להם לצאת על שבת מביתם ויצאו במוצש"ק וקודם אור היום הגיעו לכפר לא רחוק מאומן ואמרו גם זכור ברית ואח"כ נסעו לאומן והגיעו באמצע היום ואמר להם ר' נתן במקום ר"ה כזה יותר טוב לגמרי לא לנסוע כי רבינו הקדוש אמר שאחרים היו רוצים כזה ר"ה כמו אצלנו ערב ר"ה (חי"מ) ור' נתן ראה שרוצים להנהיג פה הנהגות חדשות וכו':

Segment 50
HE:
*
 רביז"ל בהנסיעה הגדולה היה בבראד וגם אצל הרבה גבירים ולכל אחד היה לו שייכות כידוע פ"א נכנס בבית אחד ולא מצא שם אדם ונכנס לפנים לחדר אחר וכך נכנס מחדר לחדר עד שמצא לבסוף שישבו שם איש ואישה שיחקו במשחק השאך והסתכל עליו רביז"ל ויצא מהבית והאיש הנ"ל נמשך אליו והלך אחריו ורביז"ל הלך עד מחוץ לעיר ור' שמואל טעפליק שהלך עם רביז"ל (רביז"ל לקח רשות מאשתו של ר' שמואל הנ"ל שיוכל להיות עמו שנה שלימה) ראה שהנ"ל רוצה לדבר עם רביז"ל כשהגיע רביז"ל חוץ לעיר הלך הוא לצד והנ"ל ניגש אל רביז"ל ודיבר אתו וסיפר ר' שמואל שלא שמע מה שמדברים רק ראה שני שבילים דמעות יורדים מעיניו כשגמר לדבר עמו הלך לביתו וכך גם היה מעשה מהשידוך השני של רביז"ל שרביז"ל נכנס לגביר ר' יחזקאל טרכטינברג חותנו מזיווג השני שנכנס ישבו בחדר הראשון אשת הגביר הנ"ל עם בתה ודברו מעניין שידוכים עבורה כשראתה את רביז"ל אמרה לאימה כזה אברך הייתי רוצה ורביז"ל נכנס פנימה אל הגביר הנ"ל ודיבר עמו וסיפר לו שגר בברסלב וכו' ושהוא רוצה לשאת את בתו להבטיח סכום גדול לכתובתה של שש מאות אדומים והוא כנגדו נתן ג"כ סכום גדול (קודם הסתלקות רביז"ל ישבה אישתו הנ"ל בחדר הסמוך ובכתה אמר רביז"ל מה היא בוכה אולי היא מתכוונת להנדן הנדן מונח שלם לא נגעו בו [ורביז"ל התנה עמה שלא יהא לו שום שייכות עמה וכו' )והחתונה הייתה בכפר וואציעק הסמוך לברסלב בחודש אלול והמחותן רצה דווקא שיהיה בבראד כי שם היה הוא איש נכבד מאד ורביז"ל מיאן בזה רצה דווקא שהחתונה יהיה סמוך לברסלב:

Segment 51
HE:
*
 פ"א בשבתות הקבועים חיכו על רביז"ל הרבה בליל שבת שיכנס אל השולחן ולא נכנס והיה שם גם ר' שמעון והיה קצת היימיש עם רביז"ל ונכנס לחדר של רביז"ל וראה שרביז"ל עומד ומסביבו נחל דמעות ותכף סגר הדלת ואח"כ נכנס רביז"ל אל השולחן:

Segment 52
HE:
*
 מרביז"ל שראה במוהרנ"ת שניגש להשולחן בלי נטילת ידיים דהיינו שנטל ידיו בביתו ובא לכאן לגמור סעודתו ואמר רביז"ל כמו שהגויים אומרים ישר אל השולחן (ואנ"ש מקפידים בזה ליטול ידיהם לפני שניגשים אל השולחן אף שנטלו ידיהם בביתם:

Segment 53
HE:
*
 פ"א ר' שמואל אייזיק (תלמיד רביז"ל) כשהיה בא לברסלב לא היה יכול להתאפק והיה רץ ממש ברחוב עד שהגיע לרביז"ל פ"א ישב רביז"ל עם אנשיו ודיברו אז מעניין מי יהיה אז הקיסר כי אז מת הקיסר והשאיר שני בנים ולא ידעו מי יהיה הקיסר ובאמצע השיחה פתאום נפתחה הדלת ר' שמואל אייזיק נכנס בריצה ונפל חלשות לרגלי רביז"ל ותכף עוררו אותו בשעה שנכנס ונפל אמר רביז"ל להמשך השיחה הנ"ל אצלו ג"כ שואלים בשמים מי יהיה קיסר שני אחים הנ"ל אחד מהם היה אוהב דת וקנאי מאד ויהיה סכנה ליהודים שירדוף אותם והשני היה חופשי מצד אחד היה זה טובה ליהודים מצד שני היה סכנה רוחנית ששערי בתי הספר שלהם יהיו פתוחים ליהודים [כמו שבאמת היה כך אח"כ] וגם בין צדיקי הדור היו בזה חילוקי דעות בתחילה היה קיסר האח השני והיה מחלוקת שבע שנים הנ"ל והיה אחיו קיסר וזה היה בשנת תק"י ובאותו שנה לקחו בנ"י לחיל ובאותו שנה נפטר ר' שמואל אייזיק ובשמחה תורה בשעת הריקודין שמעו איך שהוא אומר או אני או הוא:

Segment 54
HE:
*
 מעשה באחד מאנ"ש שהיה לו בן חולה ברגליו ולקח אותו על כתפיו לאומן על ר"ה בערב ר"ה אחר חצות כשכל אנ"ש חוזרים כבר מהציון הקדוש לקח את בנו והביאו אל הציון הקדוש ואסף את כל העפר והאבק שנהיה שם מרוב עם ואסף אותם למקום אחד והעמיד את בנו על האבק הנ"ל ונתרפא ברגליו ובדרך חזירתם מהציון הקדוש לבית המדרש כבר הלך ברגליו ונעשה שם רעש גדול מהנס הזה ושאלו לו אנ"ש מאומן מאיפה לקחת זאת?(כי הוא היה אדם פשוט) ואמר (כמו שמתמיה עליהם על שאינם יודעים דבר פשוט כזה) הלא רביז"ל אמר שיש אבק שהוא רפואה לרגלים (עיין הסיפורי מעשיות מעשה ג' מהחיגר) ואיפה לוקחים עוד אבק כזה שניהיה מאנשים כשרים שמשתטחים וכו':

Segment 55
HE:
*
 ר' עוזר היה דבוק מאד למוהרנ"ת כידוע והיה גר באומן פ"א בתוך שיחתו עם ר' נפתלי יצא מדבריו כאילו שר' נפתלי צריך ג"כ לילך רגלי לר' נתן ור' נפתלי היה קפדן גדול כי כשנודע זאת לר' נתן אמר בזה הלשון ביני ובין ר' שמואל אייזיק כבר עשו פירוד עכשיו רוצים לעשות פירוד ביני ובין ר' נפתלי רבש"ע קח את עוזר ולא השלים :

Segment 56
HE:
*
 ר' עוזר הנ"ל היה מתבודד גדול כידוע פ"א בליל שבת בחצות התבודד כדרכו בעזרת נשים שבבית הכנסת ועבר שם אופה אחד שהלך לעבודתו כדרכם ושמע קול בעזרת נשים והלך לשם לראות מה זאת וראה איך שר' עוזר הנ"ל מתבודד ודיבר אל כל אבריו ודיבר אל העיניים עיניים עיניים מה יהיה התכלית מכם הלא תרקבו באדמה וכו' הסביר להם טוב טוב התכלית מכל העולם ואמר בזה הלשון [בלשון שאלה] האם לר' עוזר אין על שבת לעוזר יהיה על שבת ודיבר שוב אל האוזניים אוזניים אוזניים וכו' כנ"ל וסיים שוב כנ"ל האם לר' עוזר אין על שבת וכו' וכך דיבר אל כל האברים והאופה הנ"ל כבר הכניס לו על שבת ( בשעת עבודתו לא הרגיש כלל בדוחקו ובעניותו ועסק בעבודת ה' בביטול כל החושים והיה לו רק עניין אחד במחשבתו איך לבטל עצמו לגמרי להשי"ת אף שהיה עני כזה שלא היה לו על שבת וכבר היה ליל שישי שכבר כולם אופים לכבוד שבת אעפ"כ וכו' אם הבעל דבר התחיל לבלבל אותו בבלבולים שלו תכף תירץ לעצמו האם לר' עוזר אין על שבת וכו' כנ"ל והתחזק בביטחון ושוב עסק בעבודתו אשרי חלקו) שמעתי מרלו"י מר' געציל הידוע בשם ר' געצ''י שהיה עובר ה' במסירות נפש פ"א בהושענא רבא אחר שאמר ההושענות בעבודות נוראות כדרכו וכל הושענא היה עבודה בפני עצמו אחר התפלה ניגש אליו ואמר לו רלו"י אין לי עוד על יו"ט אפילו עכשיו שאני בא לביתי אין לי מה לאכול ותכף עסק עבורו והיה לו על יו"ט ובעת תפלתו לא הרגיש כלל אלא רק חיפש לדבק עצמו להשם אף שכבר היה ערב יו"ט ולא היה בביתו כלום אשריהם ואשרי חלקם:

Segment 57
HE:
*
 כשאמר רבי ז"ל התורה חותם בתוך חותם (תורה כ"ב) היה זה ביום ב' בשבת חמישי לעשי"ת והיה זה אחר חצות היום ונהיה שם רעש בעיר שרבינו אומר תורה וסגרו כולם החנויות ורצו לשמוע תורה ונמשך הדבר כמו ד' שעות כמבואר בפנים:

Segment 58
HE:
*
 ר' יצחק בנו של ר' נתן היה ממונה על הדואר [פאסט] בטולטשין ואמר לו מוהרנ"ת איך להתנהג כשאתה הולך להפאסט עד שאתה נכנס לשם ועכשיו תחשוב רק בתורה כשאתה נכנס לפנים תשגיח היטב בכל פעולת הפאסט כשתצא משם תכף תחזור ותחשוב רק בתורה ואמרו אנ"ש שהכירו זאת מר' יצחק ההנהגה הנ"ל:

Segment 59
HE:
*
 פ"א בא איש אחד לרבי ז"ל וביקש ממנו על פרנסה והאיש הנ"ל לא היה מקורב לרביז"ל סיפר לו רביז"ל משל שהיה יומא דשוקא [יריד] ונכנס סוחר אחד וקנה הרבה סחורה בחנות והטעין הכל על העגלה כשרצה לנסוע ראה שמוכרח למשוח הגלגלים עם שמן ונכנס לחנות ושאל לו אם יש לו קצת שמן ואמר לו בעל החנות הנה יש כאן קח כמה שאתה צריך חברו ראה שהוא מושח את העגלה ושאל לו מהיכן לקחת השמן וסיפר לו שלקח כאן בחנות הזאת ונכנס חברו לאותו החנות וביקש שיתנו לו ג"כ שמן אמר לו בעל החנות הסוחר הנ"ל קנה אצלי סחורה באלפים והיה חסר לו קצת שמן נתתי לו אבל אתה שאתה רוצה רק שמן אני לא סוחר משמן כך גם אצלי האנשים שלי העוסקים בעבודת ה' תמיד ויש להם מניעה מצד פרנסה אזי אני נותן להם פרנסה אבל אתה רוצה רק פרנסה איני עוסק בזה:

Segment 60
HE:
*
 פ"א עמדו ליד הדלת מהחדר שהיה להקארדונער התבודדות וזה היה בתחילת החורף ושמעו שאומר ריבונו של עולם תן לי מגפיים ואם זה לא רצונך תן לי דעת שטוב גם בלי מגפיים ואני המשיך לשמוח:

Segment 61
HE:
*
 פ"א עמדו לפני מוהרנ"ת ודיברו על הרוז'ינער שמפארים אותו ומלבישים אותו בבגדי כבוד וזה היה עוד בילדותו ממש (כי אביו הרב ר' שלום נסתלק צעיר לימים) ושחקו על זה ואמר להם מוהרנ"ת [לאפט לאנט איך שארף זיך שוין ציציינער צירופען אים? מיטין ר' ישראל] היינו לקרא לו בתואר כבוד רבי, עוד סיפרו לפני מוהרנ"ת פ"א מעניין הנ"ל שמלבישים אותו וכו' ואמר על זה מוהרנ"ת [א איסגיפגצט שיקצה וכו']:

Segment 62
HE:
*
 למוהרנ"ת היו לו שני ימים בשנה שלמד כל היום שו"ע דהיינו ערב ר"ה וערב יוכ"פ ועוד שיש בהם טרדות רבות והבין שאם ייקח לו שיעור בעיון בוודאי יבלבלו אותו ע"כ היה אוחז בחדרו השו"ע פתוח ומתי שהיה לו פנאי תכף נכנס למד כמה שיכול:

Segment 63
HE:
* 
ומעשה משתי הנשים שדרו בעיר אחת והיו שניהם עניים ואחד מהם היה מקורב למוהרנ"ת והשני להסאוורנער והיה אומר לו השני אתה מקבל ממוהרנ"ת יותר ממה שאני מקבל מהרבי שלי כי כשאני בא להרבי שלי ומספר לו בתחילת החורף כל הצטרכותי ומה שחסר לי והוא נותן לי חלק וחסר לי החלק השני ואתה שאתה נוסע למוהרנ"ת והוא מראה לך שלא חסר לך כלום ממילא יש לך יותר ממני:

Segment 64
HE:
*
 רבינו ז"ל אמר אני רוצה (לא מובן שצריכים להגיד מסכים) שתדברו ממני ולא תזכירו את שמי לא איכפת שאחד מברך בירכת המזון בכוונה וזה מכוחי והוא אינו יודע שזה מכוחי:

Segment 65
HE:
*
 אברימיל פייע'ס [אחד הנגידים של רביז"ל] שהיה בברסלב היה נוסע ליומא דשוקא לטולטשין מקום מושבו של הרב ר' ברוך דודו של רביז"ל והיה נוהג שתכף בבוקר היה נכנס לרבנית והיה נותן לה מנת יד ואח,כ אחר גמר עסקיו היה נכנס אל הרב ר' ברוך ז"ל אח"כ כשרביז"ל נכנס לברסלב והוא היה עוד נוהג כנ"ל כשנכנס אל הרבנית בבוקר היתה שואלת אותו מה שלום בן אחותנו פ"א שיבח אברימיל הנ"ל את רבינו ז"ל באופן יוצא מן הכלל שאומר תורה באריכות גדול והדרך ארץ בשולחנו הוא להפליא ושיבח אותו מאד והיה לה חלישות הדעת מזה אח"כ כשנכנס אל הרב ברוך כנ"ל אמר לו עשית להרבנית חלישות הדעת ע"כ יהיה לך שנה קדחת ובא לרביז"ל וסיפר לו הכל והיה לרביז"ל קפידא על שדיבר כך בבית הרב ר' ברוך הנ"ל אעפ"כ אמר לו רביז"ל שהקללה הזאת היא טובה בעדו כי היה צריך להסתלק באותה שנה:

Segment 66
HE:
*
 במעז'בוז היה שורה של חנויות והפריץ היה משכיר לאחד שהוא היה ממונה להשכיר לכל חנות והיה חזקה על זה לזרע הבעש"ט ובזמן ההוא היה מוחזק בזה הר"ר ברוך הנ"ל בשנת תקס"ז שלח רביז"ל את ר' … שישכור עבורו את החנויות ונסע הוא בשמחה רבה לקיים שליחות רביז"ל ולבש בגדי שבת ור' ברוך ראה אותו מהחלון שלבוש בגדי שבת עבור רביז"ל והיה לו קפידא על זה וקילל אותו שיהיה לו שנה קדחת ובא לפני רבינו וסיפר לו הדבר ואמר לו רביז"ל בלשון קפידא בזה הרחבה הולכים נגד דודי ואעפ"כ אמר לו שטובה לו הקללה כי היה צריך להסתלק באותה שנה ועתה יהיה מוכרח לחיות כדי שיתקיים קיללתו וכיון שעברה השנה בת דינא בטל דינא:

Segment 67
HE:
*
 בימי המחלוקת על מוהרנ"ת בשנת תקצ"ה לקח ר' יודל מניין מאנ"ש והלך על ציון רביה"ק והחרים שם את החולק בכל חומר הדין אח"כ נענה ר' יודל ואמר לשון הגמרא "יש זכות תולה שנה אחת יש זכות תולה ב' שנים יש זכות תולה ג' שנים אבל יותר לא" וכן הוה שנסתלק בשנת תקצ"ח [וגם ר' יודל נסתלק באותה השנה והיו אנ"ש אומרים שגם נענש כי לא זה היה דרך רבינו ז"ל כידוע:

Segment 68
HE:
*
 מה"מ מליטאועצק מעשה היה כך בימיהם היה נהוג שהממשלה הייתה שולחת לכל עיר שהם חייבים ליתן כך וכך אנשים לצבא והיה יושב שם איזה פקיד והיה ממונה על זה עד שגמר הדבר ובדרך כלל היו הגבירים משחדים אותו בממון היו פוטרים את עצמן והיה תמיד נופל הגורל על האנשים הפשוטים והוא לקח אותם והיה חייט [שניידער] אחד שנתפרנס בדוחק מיגיע כפיו והיה הולך לעיירות מסביב והיה חוזר לביתו פעם בכמה ימים וגם אותו לקחו ואשתו הייתה אשת חייט וראתה מה שנעשה כאן והלכה תכף אל השר שהיה ממונה על אותו פקיד וסיפרה לו כל המעשה איך שמשחדים את הפקיד והוא משחרר את בני הגבירים ולקח את בעלה שהוא מוכרח לפרנס את המשפחה ואין מי שיפרנסם וכו' ותכף עשה חקירה ומצא כדבריה ושיחרר תכף את בעלה ועוד לקח אחרים במקומו וכעסו הגבירים עליה מאד והחליטו ביניהם שיש לו דין של מסור שמחויב מיתה וכו' היות וע"י השתדלותו נלקחו אחרים לצבא במקומו [ר"ל] ובאותו זמן נסע הסווראנער לקבינעט למסור שם את מוהרנ"ת כידוע ועבר דרך העיר הזו ועיכבו אותו וסיפרו לפניו הדבר והוכרח להסכים אתם וחתם על הפסק הנ"ל לשפוך דם נקי [בזמן שהוא בעצמו נסע אז למסור את ר' נתן לממשלה] ואח"כ לקחו הסכמה גם מהרוז'ינער [כי מסתמא הם היו מחסידיו והוכרח לתת להם] וכך היה החייט הנ"ל עבר ע"י המרחץ ותפסו אותו וזרקהו לתוך האור ונשרף אשתו של החייט הנ"ל ראתה שאינו חוזר לביתו וכבר עברו שבוע ימים ויותר והבינה הדבר שהם כבר עשו כאן משהו ונסעה תכף לקמיניץ להגובערנאטור וסיפרה לו כל הדבר ואמרה לו אין לי הוכחות על זה אבל אני בטוחה שהם הרגוהו ואמר לה הגובערנאטור סעי לביתך אני מבטיח לך שאברר הדבר עד הסוף ולהגובערנאטור היה לו פקיר אחד משומד וקרא לו ואמר לו עכשיו אני נצרך אליך אני רוצה שתגדיל לך פאות וזקן ותלבש מלבוש יהודי ותיסע לעיר הנ"ל ותברר הדבר ברור כסף לא יחסר לך וגם לא איכפת לי כמה זמן זה יארך שנה או שנה וחצי העיקר שתברר הדבר לגמרי ועשה המשומד הנ"ל הדבר כך פתאום היגיע להעיר הנ"ל אחד מכובד והציג עצמו כסוחר גדול ועשיר וקנה לו מקום יפה בבית הכנסת וקנה לו עליות מכובדות והיה שם זמן רב פ"א אמר שיש לו יאר צייט ושמחו כל העיר כי עכשיו יהיה להם כבר קידוש כיד המלך וכך היה והעשיר הנ"ל החיה את כל העיר והיה שם שמחה וששון בעיר הנ"ל ולאט לאט התרגלו אליו כל בני העיר והיו מתיישבים אתו בעסקיהם והיו מגלים לו כל עסקיהם והוא היה מייעץ להם עד שלאט לאט התחילו לגלות לפניו סודותיהם ובכלל זה גם מהחייט הנ"ל והוא עשה עצמו כאינו יודע והיה חוקר קצת איך ומי וכמה הם והיו מספרים לו כי נתנו אימון בו ולקח הדבר למעלה משנה עד שנודע לו הדבר ברור וגם מי היה מעורב בזה ושלח להגובערנאטור שהכל ברור ושישלח לו חילותיו וכך היה פתאום הגיעו חיילים לעיר והוא אמר להם את מי ליקח ולקחו משם כל מי שהיה מעורב בזה הרבה הרבה אנשים ונהיה שם חושך בעיר ממש נורא (את הרוז'ינער לקחו לתפיסה וברוב שוחד הוציאו אותו וברח למדינה הסמוכה) והסאוורנער יש אומרים שגם אותו לקחו ויש אומרים שהיה אז חולה ולא לקחו אותו רק סיבבו את ביתו ויש אומרים שעזבו אותו לגמרי:

Segment 69
HE:
*
 מוהרנ"ת אמר פעם (שיש לו לדבר) שבעניין חידוש הלבנה בסוד העיבור אין לו עם מי לדבר רק עם הסאווראנער אבל בו נתקיים מה שהגמרא אומרת על ירבעם בן נבט גאוותו של ירבעם בן נבט טורדתו מן העולם:

Segment 70
HE:
*
 יום היאר צייט של ר' אהרן הרב מברסלב הוא א' אב תר"ה של ר' נפתלי י"ט אב תר"י של ר' יודל תקצ"ה המגיד מטיראוויצע תקפ"ז ר' שמואל אייזיק תקפ"ז:

Segment 71
HE:
*
 בעניין רש"ז רבינו ז"ל אמר עליו ראש מואבי (דהיינו קליפת נוגה כידוע) וכשרבינו ז"ל נסע לא"י וכבר עלה על הספינה באדעס וראה אותו הנ"ל מרחוק ואמר לרבינו ז"ל שלום בתינו את היד (עם היד מרחוק) ואמר לו רבינו ז"ל בתנועות ראש ואמר איך וויס איך וויס די ביסט אליגנער:

Segment 72
HE:
*
 מוהרנ"ת ז"ל סיפר לפני רביז"ל איך שהוא נוהג בכל ליל שבת לחכות עד שכל הקהל ילכו מבית הכנסת ולקחו אורחים לביתם ואח"כ אם היה נשאר איזה אורח בזוי שלא לקחו שום אדם היה הוא לוקח אותו לביתו, פ"א היה לוקח אורח אחד לביתו בזוי מאד והיה בנו מסרב לשב אל השולחן כי היה מאוס לו והכה אותו מוהרנ"ת שישב דווקא אל השולחן אח"כ סיפר זאת לרביז"ל כנ"ל ואמר לו רביז"ל ראשית אני (חסר…)

Segment 73
HE:
*
 בזמן ר' פינחס מקיבליטש היה שוחט בעיר קיבליטש מתנגד גדול לרבינו ז"ל והיה לו ספרי רבינו ז"ל לביהכ"נ ולכלך אותם פ"א קינא ר' פינחס הנ"ל קרא לתלמידיו בערב יום הכיפורים ואמר להם יש שם קנ"א והוא מסוגל לקנאת ה' צבאות והוא בגימטרייא מקווה על כן נלך כולנו למקווה ושם נכווין השם הנ"ל וניקח השוחט הנ"ל וכן עשו והשוחט הנ"ל באמצע שחיטת הכפרות ויצא לצרכיו וחכו עלו הרבה זמן ולא בא והלכו לחפש אחריו ומצאו אותו מת בבית הכנסת שעקרב הוציא לו הכרכשתא ונהיה רעש גדול בעיר שקיבל מידה כנגד מידה כשנודע הדבר לר' נחמן טולטשינער היה לו הקפדה על זה ואמר שלא כך היא דרך של רבינו צריכים רק לבקש מהשי"ת ולבקש ולצפות לישועה:

Segment 74
HE:
*
 ערב ראש חודש שבט תקע"א היה הנסיעה הראשונה על ציון רבינו הקדוש כי ר' נתן אמר שזה בחי' ערה ר"ה כיון ששבט הוא א' מד' ראשי שנים ונסע לשם ר' נתן וגם שאר תלמידי רביה"ק ונאספו שמה כשמונה מניינים מאנ"ש מבלי שידברו ביניהם ולא ידע אחד מחברו רק כולם נאספו שמה והיה אז יוכ"ק מוקדם ביום ה' ונשארו שם על שבת קודש והיה אז השבת הראשון שישבו יחד אחר הסתלקות רביז"ל וכשהגיע העת לזמר זמירות לא רצה אף אחד להתחיל לזמר כי בחיי רבינו הקדוש היה הוא מתחיל וענה ר' נתן ואמר בזה הלשון בחיי רבינו היה הוא אומר אזמר בשבחין וכו' וכו' והיינו אני ור' נפתלי עונים דבחקל תפוחין וכו' ואז התחילו כולם לזמר שמענו מרלו"י שהיה כך הוא שר "הנחל נובע מקור חכמה לא טעם טעם חטא מימיו ואני ר' נפתלי במה במה" ואז התחילו כולם לזמר :

Segment 75
HE:
*
 בעניין הקיבוץ אל ר"ה היה ר' נתן תמיד מזרז בפרט בשנה הראשונה עם מי שהיה מדבר היה מזכירו שיהיה בר"ה באומן ולפני ר"ה שכר העגלה בכמה שעות ונסע לאומן בדרך ארוכה וסיבב כל הכפרים שידע שיש שם אחד מאנ"ש והזכיר לכולם שיבואו לר"ה למעשה כל עניין הקיבוץ של ר"ה להגיע לאומן הוא מר' נתן שטרח כ"כ לקבץ את כל אנ"ש במסירת נפש ממש והזכירם שהקיבוץ בר"ה הוא על ציון רביה"ק באומן גם לאחר הסתלקותו:

Segment 76
HE:
* 
באחד מהנסיעות היה אצל אחד מאנ"ש ודיבר אתו מעניין רבינו ז"ל ואמר לו הנ"ל לר' נתן ר' נתן אם עוד לא בניתם בית הכנסת ע"ש רבינו ז"ל זה עוד לא כלום והרי לכם שתי רובל על ההתחלה ונתעורר מזה מוהרנ"ת מאד ולקח עצמו לזה ומסר נפשו על הדבר עד שזכה לראות הבניין בשלמות ואח"כ אמר שבשעה שנתן לו הנ"ל השתי רובל הנ"ל היה לו ספק אם מותר ליקח ממנו הנ"ל כי היה עני מדוכא רק החליט בדעתו היות וכל עניני רבינו ז"ל הק' נעשים ע"י מסירות נפש לכן לקח ממנו:

Segment 77
HE:
*
 בשעת הסתלקות רביז"ל היה אצלו צדיק אחד שאף אחד לא הכירו י"א שזה היה המגיד מקוז'ניץ וי"א ר' גדליה מליניץ והמעשה שהיה כך היה איזה ימים קודם הסתלקות רביז"ל בא אורח לאכסניה שהייתה שם זקן ונמוך קומה והתאכסן אצלו ולא ידעו מי הוא אחר כמה שעות נעשה שם רעש שהמשרתת אינה יכולה להזיז ידה כי הייתה משותקת בידה והגיעו הדברים לאורח הנ"ל ואמר לה כלאחר יד שתניח את החפצים שגנבה ותוכל להניע את ידה וכך הוה שהיא לקחה משהו מחפציו של האורח הנ"ל ובהניחה התחילה להניע את ידה וכשהגיע זמן מנחה הלך האורח והבעל הבית להתפלל אצל רביז"ל מנחה לפני צאתם מביתם אמר האורח הנ"ל להבעל הבית כשיצאו ירדפו אחריהם ויזרקו אבנים וכך היה כשיצאו מביתם רדפו אחריהם וזרקו עליהם אבנים (אעפ"כ לא שמו לב לדעת מי זה האורח) כשבאו אצל רביז"ל קיבל רביה"ק את האורח בשמחה גדולה ודיברו כמה שעות כשרבינו נפטר הלכו כולם להלוויה וגם האורח הנ"ל הלך להלוויה בחזירתו חשב הבעה"ב בעצמו מה העניין עם האורח הזה כבר ראיתי ממנו כמה דברים ולא שם לב לכל זה פעם ראשונה עם המשרתת פעם ב' מקודם שיזרקו אבנים וכשראה לרבינו ז"ל דיבר עמו רביז"ל הרבה וקיבלו בשמחה ואיך לא שמתי לב לכל זה לידע מה זה ועל מה זה והלך תכף לחפשו וראה שכבר לקח חפציו ונסע מכאן ולא ידעו מי זה ויש אומרים כי זה היה המגיד מקאז'ניץ [כפי שהכירו בצורתו] ויש אומרים שזה היה ר' גדליה מליניץ [וזה כבר היה כמה שנים אחר הסתלקות ר' גדליה הנ"ל רק היו עוד אנשים שהכירוהו]

Segment 78
HE:
*
 כשר' נתן בנה בית מדרש באומן בנה בית דירה עבור ר' נפתלי ז"ל ואז עוד היו גרים כבר כמה מאנ"ש והיו לו ט' אנשים והיה חסר עוד אחד להשלים להמניין של ר' נפתלי והיה שם אחד [שבתי ז"ל] שאמר שהוא מוכן שיבוא להתפלל במניין זה אבל בתנאי שר' נפתלי יבטיח לו בן [כי חשוך בנים] והסכים לזה ר' נפתלי ואמרו לו שהוא אמר בגלל שההבטחה לא נתקיימה לפיכך הוא לא בא אמר להם ר' נפתלי אנו יש מרבינו ז"ל להיות אסורים במופתים אבל אם אנו מבטיחים אז נתקיים וכך היה שהנ"ל התחיל שוב לבא ונולד בן:

Segment 79
HE:
*
 ר' נתן היה בא אל שבת נחמו אל טשערין [כידוע שדרכו לנסוע בכל הנסיעות של רבינו דהיינו על שבת שירה בטיראוויצע ועל שבת נחמו לטשערין] דרכו להיות שם ערב ת"ב פ"א ישב עם העולם בשבת שחל ערב ת"ב ודיבר הרבה מגדולת רבינו ז"ל [כדרכו פעמים יוצא מגדרו משיחות אלו] וישב שם גם הבעל הבית שמואל יצחק מטשערין [שהיה ג"כ מתלמידיו החשובים של רבינו ז"ל] כשגמר שיחתו נענה הרב שמואל יצחק הנ"ל ושאל לו [בלשון קפידא] מאין אתם לוקחים זאת [כמו שאומר גם אני ראיתי רבינו ז"ל ואינו מדבר בלשונות כאלו] והיה לר' נתן חלישות דעת גדול מזה ונענה אחד מהיושבים שם לר' נתן ואמר לו ר' נתן למה אתם שומעים אליו אני שמעתי מפיכם שהרבי אמר שהוא יודע ניגון שיהיה העולם הבא של כל הצדיקים [יש אומרים אני אומר הניגון וכו'] שימח את ר' נתן מאד בדיבורים והרים את מוחו בזה שהזכירו ששמע מפי רביז"ל גדולות כאלה:

Segment 80
HE:
*
 הרב ר' אהרן הרב מברסלב אמר עליו רבינו ז"ל שישתמש בזכות אבות בכדי להביאו רב בברסלב (כמבואר במקום אחר) כשרבינו נסע לגור באומן אחרי פסח ונסע לשם ג"כ הר"ר אהרן הנ"ל והיה אצל רבינו ז"ל לפני ר"ה הגיע לרביז"ל מכתב מקהילת ברסלב כנ"ל "מילא אתם נסעתם מאתנו אבל הרב אנו צריכים אותו כאן וקרא רבינו ז"ל לר' אהרן והראה לו המכתב הזה ושאל ר' אהרן האם לנסוע וענה לו רביז"ל ר"ה [כי יהיה חוב לר"ה] ואמר לו א"כ לא אסע ענה לו רביז"ל הרי המכתב אמר לו ר' אהרן וא"כ אסע ענה לו רביז"ל ר"ה כך היה כמה פעמים (כידוע דרכו של רביז"ל היה לא שלא לצוות לשום אדם על עניין מסירות נפש) אז החליט ר' אהרן ז"ל בדעתו ליסע וכן עשה בדרך פגש את ר' נתן ור' נפתלי והם נסעו לרביז"ל לר"ה ושאלו אותו מה זאת שנוסע מרבינו עכשיו לפני ר"ה וסיפר להם כל המעשה ואמרו לו בזה"ל אנחנו אפילו אם הוא היה מגרש אותנו במקל ג"כ לא נלך אעפ"כ לא הועיל ונסע ר' אהרן לדרכו ואז בער"ה דיבר רביז"ל הרבה בעניין הקיבוץ הק' של ר"ה [ור' אהרן הנ"ל לא היה אצלו וגם עוד אחד בשם בער'ל אדם פשוט שהיה בא תמיד על ר"ה והיום לא בא ואמר בזה"ל ארן איז נישט בער'ל איז נישט להורות שלעניין הקיבוץ הק' של ר"ה כולם שווים בן קטן לגדול] ועוד דיבר רביז"ל אז הרבה מגדולת הקיבוץ שלו בר"ה ואז הבינו תלמידיו בדבריו שכוונתו גם לאחר הסתלקותו שיתקבצו וכו' (כמבואר במקום אחר) וכיוון שר' אהרן לא היה בשעת השיחות הללו לכן לא נכנס בדעתו כ"כ החיוב לבא לאומן על ר"ה אחר הסתלקות רביז"ל והוא לא בא אף פעם על ר"ה הרב ר' הירש לייב שהיה הרב בברסלב אחר הסתלקות אביו ג"כ לא היה בא על ר"ה כי לא היה לו ביטול אל ר' נתן כידוע רק את בניו היה שולח לאומן על ר"ה ג"כ בכל השנה היה שולח אותם לר' נתן דייקא בגלל שיש אומרים שהוא אחז בשיטת ר' שמואל אייזיק אך הוא שלח את בניו לר' נתן דייקא להוציא מדעתם:

Segment 81
HE:
* 
הרב מטשערין כשהיה בצעירותו כשהיה בברסלב היה הולך לסעודה שלישית אל הרב ר' נתן ז"ל פעם אחת כאשר אמר ר' נתן את חידושיו הנוראים והוא ישב שקוע במחשבותיו לא שם לב כ"כ מהדיבורים קדושים [כי בחיי ר' נתן לא היה לו ביטול כ"כ אליו והיה אומר שהוא ג"כ יכול וכו' ואח"כ נתחרט על זה כל ימיו כידוע] ונענה אליו ר' נתן ואמר בזה"ל מי יודע אם זה שאמר רבינו שהשתמש בזכות אבות להביא את זקנך לברסלב אם לא כיוון אליך ולבסוף אתה יושב כ"כ מרוחק [בתמיה] :



# נסיעת הבעש"ט לא"י
URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורי-ר--משה-גלידמא/1/2/

נסיעת הבעש"ט לא"י
נסיעת הבעש"ט לא"י
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורי-ר--משה-גלידמא/1/2

Segment 1
HE:
מעשה מהבעש"ט שרצה לנסוע לא"י (נוהגים לספרה בשביעי של פסח ויש בזה כמה נוסחאות ונוסח זה היה ר' שמשון נכד רביז"ל מספרה באומן פ"א ישב שם ר' אברהם ב"ר נחמן ואח"כ שאלו אותו על הנוסח זה וענה להם בזה"ל יש הרבה נוסחאות בזה [כלומר שא"א לסתור שום נוסחא) הבעש"ט רצה לנסוע לא"י ולקח את בתו אדיל ואת צבי הירש ונסע דרך היבשה עד איסטנבול וידוע מנהג הבעש"ט שלא היה מלין אצלו פרוטה אחת וגם בדרך הזה ג"כ כשיצא מביתו שכר עגלה לאיזה עיר ולא לקח אתו את המעות ובעיר השניה היה מקבל המעות כמה שצריך שכירות עבור העגלה אחרת וכך נהג כל הדרך עד שהגיע לאיסטנבול בערב פסח ולא היה לו כלום על החג רק בטחו בה' שיהיה הכל בסדר ולקחו לו אכסניה באיזה מרתף של בית מלון כשהגיע חצות היום הלך למרחץ וטבל עצמו לכבוד החג והלך לביהכנ"ס בתו אדיל כשהיא באה הלך לביכנ"ס הלכה לשפת הים לכבס לעצמה איזה בגדים לכבוד החג ועמדה שם ובכתה מאד אף שהייתה רגילה לראות מופתים גדולים מאביה אעפ"כ היה מר לה מאד כי עוד מעט פנה היום ואין להם אפילו כזית מצה

Segment 2
HE:
בארץ אשכנז [דייטשלאנד] היה משפחה אחת עשירים גדולים ולא היה להם בנים ולא הועילו כל הרופאים ויעצו להם היות ויש באוקראינה צדיק גדול קוראים אותו הבעש"ט והוא פועל ישועות שיבואו אליו ובוודאי יבא להם ישועה ונכנסו הדיבורים בלבם ועשו כך כשהגיעו למע'זיבוז היה תכף אחר יציאת הבעש"ט הנ"ל ואמרו להם שהבעש"ט נסע לא"י ושאלו מאיזה עיר נסע מכאן ואמרו להם שמכאן נסעו לעיר השנייה ונסעו לשם וגם שם לאיזה עיר נסע מכאן ואמרו להם ונסעו אחריו ג"כ לשם וגם שם שאלו כנ"ל וכך נסעו אחריו מעיר לעיר עד שגם הם הגיעו לאיסטנבול בערב פסח והבינו שהבעש"ט לא נסע מכאן בערב פסח והוא בוודאי נמצא כאן רק צריכים לחפש אחריו והחליטו שקודם יביאו הכל להחג ואח"כ ילכו לחפש אחריו והם הביאו אתם כל טוב והבינו שבוודאי יצטרכו להתמהמה בדרך בימות הפסח ולקחו אתם מביתם כל צרכי החג והלכו לחפש לחג אכסניה באותו בית מלון שהיה שם אכסניה של הבעש"ט שכרו שם חדרים גדולים למעלה והכינו שולחן עבור הסדר בהרחבה גדולה כראוי לעשירים גדולים כמותם ובפרט שידעו שהבעש"ט ישב אתם על הסדר אח"כ יצא העשיר הנ"ל לחפש אחר הבעש"ט ונתיישב בדעתו שילך אל שפת הים כי שמה יודעים בוודאי מהספינות שבאים ואולי יוכל לברר היכן הבעש"ט וכך עשה

Segment 3
HE:
כשבא לשם ראה את אדיל בתו של הרב הבעש"ט שהיא כובסת לבנים ובוכה כנ"ל וסיפרה לו היות והיא באה עם אביה לכאן וכבר פה היום ואין להם כלום לצורכי החג ושאל לה העשיר הנ"ל מי הוא אביך ואמרה לו שאביה הוא הבעש"ט ושמח מאד שכבר זכה למצוא אותו ואמר לה אין לך מה לדאוג בואי עמי ויהיה לכם כל טוב והלכה עמו והראה לה איך שהכין הכל עבורם כנ"ל ושמחה מאד והבינה שהביטחון של אביה הביא את כל זה ולקחה כל החפצים שלהם שהיו למטה במרתף כנ"ל והביא אותם למעלה בחדר שבבניין העשיר הנ"ל עבורם

Segment 4
HE:
כשהגיע הלילה עמדה היא למטה וחיכתה לאביה וכבואו הבעש"ט הוליכה אותו והראתה לו הכל והוא לא שאל מה זה ועל מה זה רק תכף ישב עצמו אל הסדר וערך את חצי הסדר הראשון במוחין דגדלות ובהרחבת הדעת גדולה

Segment 5
HE:
בשעת הסעודה פנה הבעש"ט לעשירים הנ"ל ואמר להם אני יודע לשם מה באתם כבר נושעתם אח"כ ראו את הבעש"ט שהוא יושב בדבקות גדולה ובמרירות גדול ובתו אדיל הייתה מבינה על הדביקות של אביה וראתה שיש לו מרירות כזה עד סכנת נפשות ונבהלה מאד ופתאום נתעורר הבעש"ט ואמר בשמחה גדולה ואמר בזה"ל אני אעבוד השי"ת בלי עוה"ב והתחיל לערוך חצי השני של הסדר בשמחה אחר זמן שאלה אותו בתו אדיל מה הייתה מרירותו ומה הייתה כוונתו מה שאמר שיעבוד השי"ת בלי עוה"ב ואמר לה שתכף שהבטיח הנ"ל בנים מחמת הרחבת הדעת שעשו לו היה עליו קטרוג גדול בשמים כי הוא היה עקר וגם היא הייתה עקרה והיו צריכים לשנות עליהם בשמים כל סדר בראשית והיה עליו קטרוג גדול איך הוא לא משגיח הוא טוב קודם שאומר (מחמת זה היה במרירות גדול) ויצא הפוך עליו שיפסיד את כל העוה"ב שיש לו אח"כ בא לשמחה גדולה שיוכל לעבוד השי"ת בלי פניות של עוה"ב וכיוון שבא השטן וראה את הנעשה בקש שיחזיר לו עוה"ב שלו

Segment 6
HE:
וכשהגיע לפסוק לעושה נפלאות גדולות לבדו וכו' חזר על בפסוק הנ"ל הרבה פעמים בדביקות גדול (בניגון הידוע) אחר איזה זמן אמר אותו פסוק בשמחה גדולה ג"כ הרבה ולא ידעו מה כוונתו

Segment 7
HE:
באותו זמן היה שם באיסטנבול שר אחד אצל המלך שונאי ישראל מובהק והיה תמיד מסית את המלך על ישראל עד שפ"א התחיל להטות את המלך שיסכים לחתום על גזירה להשמיד את כל היהודים בעירו וקרא המלך לכל שריו והחליטו אל הדבר וקבעו הזמן ע"ז יום א' של פסח תכף בהתחלת היום והחליטו בניהם שיהיה הדבר צריך להיות בסוד כדי שלא יבואו היהודים להשתדל על זה ומי מהשרים שיגלה הדבר מות יומת אחד משרי המלך היה אוהב את היהודים מאד ולא היה יכול להתאפק וקרא שניים מהכפר של היהודים בליל פסח וסיפר להם הדבר ואמר להם שאין להם מה לעשות על רחמי המלך והשתדלות כי בשום אופן לא יוותר ע"כ אסור לידע שגילתי לכם את זה כי גם הוא בסכנה והוא אינו יודע שום עצה על זה רק בגלל אהבתי לכם לא יכלתי להתאפק והזהיר אותם של יתוודע שהוא גילה את זה ונתיישבו הם בדרך והחליטו ביניהם ללכת אל אם המלך באמצע הלילה וביקשו שיעירו אותה כי דבר נחוץ להם והיא נבהלה (המשרתת) ותכף קראה אותם לפנים ונכנסו ואמרו לה כל המעשה ושהם אינם יודעים מה לעשות כי אסור שיתוודע להמלך שאחד ממשרתו גילה הדבר וביקשה שיחכו לה בביתה ושלא ידאגו והיא יצאה ולקחה חפציה ונסעה אל בנה המלך והוא ניבהל מאד מה זה שאמו תבוא אליו באמצע הלילה ותכף יצא לקראתה ושאל מה זאת אמרו לו בני ראיתי אביך המלך בחלום והיה ברוגז גדול ואמר שכל משפחת המלך יכלה מן הארץ ואז הייתי מאד מבוהלת מזה עכשיו בני אמור מה עשית איזה דבר שבגללו יכול להיות הגזירה הזו ואמר שאינו יודע משום דבר ואמרה לו אמו אעפ"כ בא ונחפש בספריך אולי נמצא שם איזה דבר הלכו וחיפשו ומצאו הגזירה הנ"ל אמרה לו אמו עכשיו אני מבינה בני בגלל הגזירה הזו אמר לי אביך כך וכי אינך יודע שלא מתעסקים עם ישראל מה היה סופו של המן התלו אותו וכו' זה אצלי בלתי ספק וזה וודאי רק בגלל זה עכשיו בני קום מהר וקרע את הגזירה הזו וישובו ממך החיסרון ושמעה לקולה ותכף קרע הגזירה ואמרה לו אמו עכשיו אין לך מה לפחד אתה יכול לישון בשלום לא יקרה לך שום דבר וזה וודאי בגלל זה , ותכף נסעה לביתה ובישרה ליהודים הנ"ל שהגזירה נתבטלה ואין להם מה לדאוג והלכו הנכבדים הנ"ל לביתם בהליכתם לבית אם המלך עברו ליד המלון שהבעש"ט ערך את הסדר ושמעו אותו אומר את הפסוק "לעושה נפלאות גדולות לבדו" וכו' כנ"ל בדביקות גדול ובקול רם ובהגיעם עדיין היה אומר הפסוק הנ"ל אבל ביותר דביקות ובשמחה גדולה כנ"ל בבוקר בשעת תפלה אמרו הנכבדים הנ"ל לכל הקהילה הנס הגדול שהיה להם בלילה זו ובמשך הדיבורים שדיברו אמרו שעברו ליד בית מלון ושמעו אחד שאמר הסדר בקול גדול הפסוק לעושה נפלאות גדולות לבדו ובחזירתם היה אומר הפסוק הנ"ל ואמרו שאם אם האדם ההוא היה יודע מה שנעשה כאן לא היה צועק כך (נ"א שלא היה עורך הסדר בהכרה כזו) וישב הבעש"ט וחשב בלבבו אם אני לא הייתי צועק כ"כ וכו' [וזה מבואר דייקא שהיה הנ"ל כי מובא במדרש שהשי"ת עושה עם האדם חסד שהוא בעצמו אינו מרגיש בהם וזה לבדו דייקא (והעניין הוא שכל החסד בגדול שהם זכו הוא היה שנישאר הבעש"ט באותו עיר וע"י שחזר על הפסוק הנ"ל זכה להוציא מכוח אל הפועל את החסד הגדול שנהייה אך ורק בזכות הבעש"ט)]

Segment 8
HE:
למחרת יו"ט תכף בתחילת חוה"מ שכר העשיר הנ"ל מקום בספינה לנסוע לא"י עבור הבעש"ט וחברתו ותכף נסעו משם, בדרך הייתה סערה גדולה והאנייה חשבה להישבר ואמר הבעש"ט לבתו אדיל שהוא יודע שבשלנו כל הסערה הזאת והעצה לזה או שיזרקו את כתביו לים (כידוע הבעש"ט לקח אתו את כתביו כדי להראות לבעל האור החיים הק') או שיטילהו אותם לים ואמרה היא שהיא מרוצה שיטילהו אותה לים כי הכתבים יותר נצרכים לעולם (י"א שמיד נתחרט וי"א שכבר קשרו אותה לחבל והכניסוה לים כשכבר הייתה בתוך לים כשכבר הייתה בתוך המים רמזה בידיה שיוציאוהו אותה והוציאו אותה) ואמרה שיזרקו הכתבים שיהיה לה נכד שיעשה כתבים יותר יפים וכו' וכך עשו ונישקטה הסערה הגיעו לאיזה אי [אינגיל] וירדו לשם לנוח קצת והבעש"ט הלך עם בתו ועם ר' צבי סופר קצת ויראו מכל האנשים והלך תפוס במחשבותיו והם אחריהם וכך הלך עד שיתרחק הרבה וכל האנשים התנפלו עליהם חבורת פראים אוכלי אדם ותפסו אותם וקשרו אותם בחבלים והשכיבו אותם על הארץ ועמדו להשחיז סכינים ואמר ר' צבי סופר להבעש"ט רבי למה אתם שותקים וענה הבעש"ט שלקחו ממנו את כל המוחין איני יודע עכשיו כלום כעבור זמן מה אמר לו שוב ר' צבי הנ"ל רבי למה אתם שותקים ואמר שוב כנ"ל איני יודע עכשיו כלום אולי אתה יודע איזה דבר ואמר ר' צבי הנ"ל גם אני איני זוכר עכשיו כלום רק הא"ב אני זוכר אז אמר לו הבעש"ט אז למה אתה שותק אמור ואמר ר' צבי אלף וענה הבעש"ט אחריו אלף בקול גדול ואח"כ ב' ועוד עד שעי"ז חזרו לו כל המוחין שלו פתאום שמעו קול מרכבה באה ונבהלו הגזלנים הנ"ל וחבורתם כשהיגיע כשהגיע המרכבה ירד מתוכה אדם ניגש אליהם ופתח את חבליהם וציווה להם שיעלו על העגלה והוליך אותם לשפת הים והיה שם ספינה וירדו לתוכה והאיש הנ"ל הנהיג את הספינה ונסעו ולא ידעו היכן עד שהגיעו לזמן קצר מאד ביבשה והבינו שנמצאים עוד פעם באיסטנבול (והאיש הנ"ל היה אליהו הנביא) וראה שמין השמים אין מניחים לנסוע לא"י וחזר לביתו וציווה הבעש"ט לזכר הנס הזה שכל יוצאי חלציו יעשו ביום ז' של פסח סעודת הודאה ויספרו הנס הזה[וכן נהגו אנ"ש לספרה בשביעי של פסח]



# יאר צייט של אנ"ש
URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורי-ר--משה-גלידמא/1/3/

יאר צייט של אנ"ש
יאר צייט של אנ"ש
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורי-ר--משה-גלידמא/1/3

Segment 1
HE:
* ר' נחמן מברסלב נולד שבת ר"ח ניסן תקל"ב נסתלק ח"י תשרי תקע"א ג' דחוה"מ פסח בגיל 38 וחצי

Segment 2
HE:
* ר' נתן נולד ט"ו שבט תק"מ נסתלק בטבת תר"ה בגיל 65

Segment 3
HE:
* ר' אהרן הרב מברסלב נסתלק א' אב תר"ה

Segment 4
HE:
* ר' נפתלי נסתלק י"ט אב כמדומה בגיל 80

Segment 5
HE:
* ר' יודל תקצ"ו

Segment 6
HE:
* המגיד מטיראוויצע תקפ"ז

Segment 7
HE:
* ר' שמואל אייזיק תקפ"ז

Segment 8
HE:
* ר' נחמן טולטשינער נסתלק ר"ח ניסן בגיל 69

Segment 9
HE:
* ר' אברהם ב"ר נחמן נפטר בערך בגיל 69

Segment 10
HE:
* ר' נחמן מטשערין חי 69

Segment 11
HE:
* ר' משה ברסלבער נסתלק בר"ח שבט

Segment 12
HE:
הרב מסווראן היה מתנגד גדול למוהרנ"ת כידוע ורדף אותו מאד וידוע מזקני חסידיו שהוא עצמו לא היה כ"כ מתנגד אלא שהחסידים עיקמו את מוחו בסוף ימיו כשהיה באומן אצל חסידיו וגם הגיע לו הידיעה שנודעו מהם באו אליו אז חסידיו עם הסעיף הידוע מספר המידות אות דעת וכו' ורצו להראות ולא רצה אפילו להסתכל ואמר בזה"ל [ ] אח"כ בסמוך נסתלק והסתלקותו היה שנפל ונהייה לו שבר באף וירד דם הרבה מאד והרופא אמר שיש רק עצה אחת להעמידו מהופך כשראשו למטה אולי עי"ז יכנס השבר לפנים ועשו לו כן ויצא נשמתו במצב זה כשראשו למטה והיה ר' אברהם ב"ר נחמן אומר ע"ז שהוא באמת הפך את עצמו כי מתחילה לא היה מתנגד ואח"כ נהפך לאיש אחר וכשהוא ע"י המעשה מהמסור והרוז'ינער הצליחו להוציאו מבית האסורים ע"י ממון רב וברח לעיר מסוימת גם הוא חתם על הפתק [מילה לא מובנת] והוא באמצע בריחה נפל לו השבר [ארבע מילים לא מובנות]

Segment 13
HE:
ר' שלמה מסווראן בנו של הרב הנ"ל היה הרה"ק [שני מילים לא מובנות] ואהב מאד את רביז"ל והיה בעת המחלוקת שאל את אביו בלשון טענה מדוע אתה הולך עליהם והשיב לו אביו מי שאל אותך והוא היה גר בטולטשין והיה מתפלל תמיד עם אנ"ש והיה מחשיבם מאד וכשהיו שואלים אותו הרי זקניכם וכו' היה אומר אני איני יודע כלום הם אנשים כשרים וצריכים להתחבר עימם כשרביז"ל היה אצל הרב ר' ברוך בטולטשין על שבת קודם היכנסותו לברסלב היה שם גם הרב הנ"ל על שבת והסתכל עליו רביז"ל הרבה כדרך שמשונה (כי רצה לקרבו אליו) והוא הרגיש בזה אבל הוא לא רצה להתקרב לרביז"ל אח"כ בימי המחלוקת [שני מילים לא מובנות] ניזכר בזה שרביז"ל רצה להמשיך אותו אליו (כמו שאמר ולא הצליח בזה)

Segment 14
HE:
רביז"ל אמר על מוהרנ"ת ועל הרב מסווראן שהן שתי נשמות חדשות בדור הזה

Segment 15
HE:
רבי נתן נסע פעם על חתונתו של בנו ר' נחמן ואתו נסע ר' נחמן טולטשינער והיו צריכים לעבור את העיר של הכלה בכך לנסוע איתן יחד על החתונה כשהגיעו לשם החלו המתנגדים לזרוק אבנים ולצעוק בכל מיני גידופים נגד רבי נתן ור' נחמן הנ"ל והחלו תגרות ידיים עד שנפסק ואז ראו שר' נתן לא נמצא ר' נחמן הנ"ל כהר הבין שר' נתן הלך לשדה והלך ר' נחמן הנ"ל לשדה עד שמצא את ר' נחמן בשדה ושמע איך שהוא אומר רבש"ע מדוע נהיה לי כ"כ כל המחלוקת מדוע אם אפילו ילך וישיא את בנו מגיע לי קבלת פנים כזה אלא למה חולקים עליי שאני חסיד ברסלב והתחיל לשיר בניגון שמשירים היום באשת חיל אונזער גרויסקט און אונזער שיינקט וועט מען זען אין משיח וועט קומען וכך שנה כמה פעמים

Segment 16
HE:
ר' נחמן מטשערין בעת שניכנס לבית הכנסת כשאמר תורה ר' נחמן מטולטשין התכופף והיה כל הזמן מתחת השולחן כי אמר בלבו פן יבקשו לו לומר תורה והוא סובר כיוון שר' נחמן טולטשינער שימש את ר' נתן הוא צריך לומר תורה ור' אברהם בנו הוסיף שקיבל עונש על שלא רצה לשמוע בקול מוהרנ"ת

Segment 17
HE:
ר' פינחס מקבליטש אמר פעם פירוש לתלמידיו הפשט על הפסוק ויאהב המלך את אסתר מכל הנשים המלך זה הקב"ה ואסתר זו תפילה ואסתר היה שנסתרה מעיני כולם ואהב המלך הקב"ה את אסתר תפלה שהוא בחי' אסתר בהצנע יותר מכל הנשים יותר מכל התפלות כששמעו זאת תלמידיו של ר' פינחס הנ"לרצו כולם לשדה כל הלילה

Segment 18
HE:
ר' אברהם שטערינהארץ זצ"ל סיפר על חמיו כי יוסף יונה בנו הצעיר של ר' נתן שהיה כל היום דבוק בהשי"ת וכל היום היה לומד ומתפלל וכו' וכו' ובכל זאת בבא בערב אמר "איך עבר עליך היום זה כאן רואים צריכים לדעת כמה שעשיתי זה לא מספיק

Segment 19
HE:
אחד מאנ"ש מפולין שמו ר' שלמה גבריאל כשהוא יתקרב לרביז"ל התחיל לקרב גם אחרים הראשונים שהתחיל לקרב והיה הולך בבגדים נאים בכדי שיוכל לדבר עם גבירים מהתכלית ונוסע בכל ר"ה לאומן ובעת שבא היה מביא אותו הרבה שאילות ששאל את ר' אברהם ולא היה סתם שאילות כי היה בעל מוח גדול מאד ובשנה שר' אברהם ב"ר נחמן ניפטר לא רצו לגלות שאם יגלו לו יכול להיות שיצא מין העולם ור' אברהם ניפטר בחנוכה והעלמו ממנו עד ר"ה ואז שאל על ר' אברהם הנ"ל ואמרו לו שמת והתחיל לצעוק למי אשאל עכשיו שאילות (משום שהיה עוד עובדים מאנ"ש אך כמו ר' אברהם לא היה ובפרט בשמירת הברית ויש מאנ"ש שחשבו שהוא נהיה משוגע)

Segment 20
HE:
באומן היה אחד שלפני השקיעה היה רץ ומחלק צדקה כי אמר טעם כשהיום עבר אפשר עוד לתפוס מצווה אחרת

Segment 21
HE:
לר' נתן ניתקע פעם עצם בגרון ולא היה יכול אז להתפלל להשי"ת הרים הראש למעלה ויצא העצם ואמר אח"כ אם לא יכולים להתפלל עכ"פ יכסוף להשי"ת כמו שכתוב רוצה ה' את יראיו ואת המייחלים לחסדו מי שלא יכול להתפלל שיעשה את מה שיכול למעני

Segment 22
HE:
מוהרנ"ת אמר שאפי' שיגיע היום האחרון של האלף השישי יגיד חצות באותה אמונה כמו אלף שנה קודם

Segment 23
HE:
היה בפולין איש אחד ושמו ר' נחום שוסטער והאיש הזה היה לו אישה רעה והייתה מחרפו וכשהגיע ערב ר"ה ואנ"ש רצו לנסוע לאומן על ר"ה ובאומן יש שבילים וכל מיני מכשולים בדרך [הכל מחוק] [ג' סימנים כלל לא ברורים]

Segment 24
HE:
מנהג הרב ז"ל היה שלא היה הולך לשום חתונה אעפ"כ היה תמיד בא המחותן קודם החתונה להודיע להרב למחרת החתונה היו באים המחותנים עם לעביב [עוגה] ועלו אל הרב לקבל ברכתו ופ"א באו המחותנים אל הרב אחרי החתונה כנ"ל ושאל הרב מדוע לא באתם אליי קודם החתונה אני כן הייתי ואמרתי להמשמש שיודיע לרב וקרא הרב להשמש ושאל לו וענה לו המשמש אני יודע שבין כך אינכם הולכים וגם הייתי טרוד לכן לא אמרתי אמר לו הרב ז"ל קלקלת לי לילה כי מנהגו היה להיות ניעור בלילה של החתונה שעשה לעצמו חשבון נפש עד חצות ומאז כבר היה צריך להיות נעור

Segment 25
HE:
ר' הירש לייב הרב מברסלב היה עובד ה' גדול כידוע והיה גם גדול בנגלה פ"א היה מעשה בברסלב עם עגונה אחת ור' הירש לייב התירה להינשא והיה רעש גדול בעיר על ההיתר הזה [כי היו שם מתנגדים גדולים] אבל פחדו לדבר ע"ז כי היה להם מורא גדול מאד מהרבי ונתיישבו בדבר וקראו לרבם הסיקוערער בנו של ר' מאטלע על ברית מילה שהיה שם אצל אחד ונתנו לו סנדקאות ור' הירש לייב היה המוהל וכוונתם היה שבשעת הסעודה שישבו רבם הכל והרב אזי בוודאי ידברו בעניין העגונה וכך היה כשהגיע זמן ברית קיבל רבם הנ"ל את התינוק לסנדקאות וישב אתו מעוטף בהטלית וכיסה גם את התינוק בהטלית וישב כך איזה זמן וניגש הר' הירש לייב והוריד הטלית מהתינוק ועשה הברכה ומל את התינוק [כידוע שהיה תקיף מאד (שארפער)] ואעפ"כ לא אמרו לו דבר בשעת הסעודה דיברו מעניין לעניין נכנסו בדברים לעניין היתר העגונה הנ"ל אמר להם ר' הירש לייב אם אתם רוצים אזי אני אשלח את השאילה לר' שלמה קלוגער וניראה איך יפסוק הוא והסכימו כולם ע"ז וכך עשו וכתבו את השאילה וכתבו כל אחד את טענותיו ושלחו משלוח מיוחד לבראד וכתבו שיקבל ע"ז תשובה וכך הוה אחר כמה ימים חזר הבע"ג עם מכתב והיה כתוב הפסק כר' הירש לייב וסיפר להם הבע"ג איך היה המעשה בשעה שבא לשם עם השאילה אמר לו זמן שיבוא לקבל התשובה כשבא באותו זמן נתנו לו מכתב והיה "שניראה אח"כ" כי היה כתוב שם כדעת המתנגדים והיה אז זמן מנחה ועמד ר' שלמה שמו"ע פתאום ניזכר שיש לו ספק בעניין ועיין ולקח המכתב מהבע"ג וקרע אותו וכתב פסק אחר לגמרי ואמר לו שיאמרו בשמו שיש לכם רב שהוא [ערליכער יוד]

Segment 26
HE:
אדיל בת רבינו ז"ל באה פ"א לר' נתן וסיפרה לו חלום שהבית הכנסת בברסלב היה מלא אנשים ועמדו מחוץ לפתח ודיברו שם שרביז"ל צריך להגיע והחליט ביניהם שלא יתנו לו להיכנס בתוך זה הגיע רביז"ל והלך לבית הכנסת כדרכו והראשון שעמד שם שהוא צריך לא ליתן לרביז"ל להיכנס כשרביז"ל הגיע אליו תכף פנה לצד ובכל זאת אמר לא אתן לרביז"ל להיכנס כשרביז"ל הגיע אליו גם הוא פנה לצד ואמר השלישי אבל אני לא אתן לא להיכנס וכך עבר על כולם ורביז"ל הלך כדרכו עד מקומו ואמר ע"ז מוהרנ"ת כך הם הפסיע שמוכרחים לפסוע פוסעים אבל לראות את הרגל עד הארץ לא רואים [אנ"ש אמרו על אמרה הזאת שתלויים בה הרבה דרכי חיים למי שמבין כידוע אצלנו]

Segment 27
HE:
פ"א שאלה בת רבינו ז"ל למי שייך פתיחת הארון קודש קודם כל נדרי ואמרו שזה שייך לר' נתן אמרה היא ואתה באמת בחלום של ר' נתן יש השי"ת [פירשו אנ"ש עניין זה שבחלום האדם אפשר להכירו משום שזה מה שחושב באותו יום אז יש נייחא למוחין מה שהאדם אוהב הוא חולם בעיקר ואז רואים האהבות נפולות אבל הוא היה צריך לחלום מר' נתן כדי שיבין באמת למי שייך הפתיחה משום שר' נתן הוא היה חולם על השי"ת כביכול ודי למבין]

Segment 28
HE:
ר' יצחק לייב תלמיד רבינו ז"ל רבינו ז"ל אמר לר' נתן שאם הייתי מגלה לר' יצחק לייב חצי ממה שגליתי לכם היה נישרף הוא וכל העולם כולו ואמר ר' נתן שלא היה לו כלים לקבל

Segment 29
HE:
והבן של ר' יצחק קראו לו ר' נחמן פעם שאל ר' נחמן טולטשינער את ר' נתן מה זה תפלה במסירות נפש אמר לו תפלה של ר' נחמן בנו של ר' יצחק לייב תראה שכשהוא אומר קורבנות הוא גבוה ממלאך

Segment 30
HE:
ר' אברהם ב"ר נחמן טולטשינער היה מארחים אותו לאחר כמה שנים ראו אותו שהוא תמיד מסתגר ושמעו אותו איך שהוא אומר משניות טהרות בעל פה עם עיניים סגורות

Segment 31
HE:
ר' אברהם ב"ר נחמן היה נשוי ג' פעמים הראשונה הייתה מרשעת השנייה צדקת אבל היא לא רצתה לנסוע לא"י והוא כן רצה ונתן לה גט ואח"כ לקח בא"י אישה שלישית

Segment 32
HE:
אחר מאנ"ש ר' הירש לייב היה עובר כל פעם בגבול עם עשרים מחבריו [תלמידיו] (משום שהיה אסור אז לעבור להגיע לאומן) בפעם השישית שנסע תפסו אותם והראו להם תיקון הכללי אז השוטר אמר וכי איני יודע שאתם מחסידי ברסלב אך הפעם אוותר אבל פעם הבא לא אוותר (ואנ"ש אמרו שאם לא היה מראה תיקון הכללי היה תופסם)

Segment 33
HE:
אבא של ר' יוחנן (ר' ברוך בערדיטשובער) היה הולך להתבודדות ולא היה מביא פרנסה לביתו אמרה אמו של ר' יוחנן לך ראה את אבא (ואמר לו בנו ר' יוחנן לאביו שאימה מתלוננת על פרנסה כי אין כל ואמר לו אביו ר' ברוך) כי אינו יכול ללכת יש לו סכנת מפגם הברית

Segment 34
HE:
פעם אמר רבינו ז"ל יש לי שלושה סוגי חסידים (א) אחד שרוצים קוליש (ב) אחד לשמוע תורה (ג) אחד שבלב שלהם בוער הרבי אהבה, ובירך הרבי את ר' נתן שיהיה מחסידים שהוא בלב [הרבי]

Segment 35
HE:
פעם בא ר' ישראל קארדונער לאומן וזה היה פעם ראשונה שבא לאומן (מא"י לאחר 10 שנים שלא נסע) וכולם דיברו על זה שהוא צדיק גדול וכו' וכו' כאשר הגיע לאומן אמר ר' שמשון בארסקי (שהיה אז בחור) לר' דוד צבי (שהיה אז הזקן מכל אנ"ש) אפשר שאשמש את ר' ישראל קארדונער ונתן לו רשות ואמר אפשר ר' שמשון הוליכו את ר' ישראל קארדונער למקווה ולציון הק' והסתכל עליו ליראות מה היא גדולתו של ר' ישראל קארדונער שכולם מדברים אחריו ולא ראה עליו שום דבר אמר תיקון הכללי וליקוטי תפילות בלי שום חיות כדרך אנשים פשוטים ור' שמשון הלך לר' דוד צבי ואמר זה הקארדונער שכולם משבחים אותו אז ר' דוד צבי אמר אפשר תחכה אז המתין עד קבלת שבת אז התחיל הקארדונער להתפלל תפלה כזו אז כולם הלכו לר' דוד צבי ואמרו לו עכשיו אנו מבינים אז ר' דוד צבי אמר לא לזאת התכוונתי והתפלאו מאד משום שעד כמה אדם יכול להתמסר והעליהו לעמוד כשליח ציבור כשהתחיל חזרת הש"צ הקארדונער התפלל עד אתה חונן לאדם דעת רגיל כשהגיע לחונן לאדם דעת התפלל במתיקות נפלא וקולות נוראות וכל אנ"ש יצאו מהכלים שיש כזהבן אדם בא"י שעבר כ"כ הרבה מניעות להגיע לאומן ומתפלל בכזה התלהבות. ואנשים סיפרו אז אנ"ש שבא"י אבלים נותנים לו כסף שהוא יגיד את הקדיש משום שהבינו שאם הוא יאמר קדיש בוודאי יהיה למת תועלת. ומנהגו היה שהיה מגיע לאומן כל עשר שנים

Segment 36
HE:
ר' נחמן ב"ר יצחק לייב נפטר ביאס שברומניה לפני פטירתו ונכנסו אנשי החברא קדישא שיאמר את ווידוי ואז אמרו לו כבודו יאמר את הווידוי אז ענה להם אני לא חיכיתי על היום אחרון לומר ווידוי אני התייצבתי כל יום לפני הקב"ה, וסיפרו אנ"ש שברומניה שניצבו בעת פטירתו שיצתה נשמתו במילים אלו "אנא בישרא ואנת אש וכו'" ובמילים אלו יצא נשמתו

Segment 37
HE:
ר' שמעון תלמיד רבינו ז"ל היה כידוע מתבודד גדול והיה הולך ביער כדרכו תמיד והיה לוקח איזה סכין קטן פעם כשהלך ליער עמד לפניו דוב כדרך הדובים כשעומדים מול אדם לפני שהורגים אותו ור' שמעון היה אז באמצע התבודדות ולא ירד ממנו אז הישוב הדעת (כי התבודדות זה סגולה לישוב הדעת) ופשט את הפעלץ (בגד חורף) וסובב על ידו וידו נהיית עבה וחשב בכך הדוב לא יכול להזיקו בפרט שיש לו סכין וכך הווה הדוב קפץ עליו והכניס ר' שמעון מיד את ידו לתוך פיו ועם הסכין שבידו חתך לו את הפה וחלק מפניו של הדוב עד שנפל ומת, בהגיעו לא"י והמשיך דרכו מאז ומתמיד להתבודד התנפלו כנופיית ערבים והצליח להתגבר עליהם אך מהמכות נחלה ומת

Segment 38
HE:
הרשל'ה היה רגיל להסתובב אצל רבנים ואדמורי"ם והיה רגיל מתי שהיה מגיע היה אומר מילתא דבדיחותא פעם בא אצל רבינו ז"ל ורבינו ז"ל אז ישב בחברת חסידיו ורביז"ל ראה את הנ"ל מהחלון ואמר לחסידיו שלא יצחקו והרשל'ה נכנס מיד אמר מילתא דבדיחותא ואף אחד לא צחק אז עשה רבינו ז"ל תנועה שהוא מרוצה כדי שלא לביישו כשיצא אז אמר רבינו ז"ל התורה כשאחד אומר בדיחותא צריך להיות שלושה דברים (א) צריך לחשוב לפני שהוא אומר שלא יהיה ניבול פה (ב) ולא לחשוב את עצמו (ג)

Segment 39
HE:
ר' נתן היה הולך בחצות למקווה והיה קר מאד המקווה והייתה אישה אחת שהייתה מחממת את המקום של המקווה שיהיה חם כדי שכשר' נתן יצא יהיה לו חם ובעלת המקווה לא נתנה לה לעשות זאת אז היא הלכה לר' נתן שיברך אותה בפרנסה אז הוא אמר לה פרנסה אין לי יש לך בנים אז היא אמרה כן אז ר' נתן אמר אני אלמד אתם וגדלו שני צנתרא דדהבא ר' משב ברסלבער ור' זאנוויל אחיו

Segment 40
HE:
פעם אחת היה ר'' ברוך געצע'ס מתפלל בהתלהבות עצומה ובצעקות והחלו מתפללי הקלויז להוציאו מביהמ"ד לאחר התפלה ניגש אליו ר' אברהם ב"ר נחמן ואמר לו אני שתקתי משום שאם אדבר מי ישמע אותי אדרבא יהיה יותר גרוע (כי לא ידעו מגדולתו של ר' אברהם ב"ר נחמן) ור' דוד צבי ג"כ שתק בשעת מעשה משום שהיה עלול ליפול ח"ו במחלוקת וזה לא שווה

Segment 41
HE:
היה בחור אחד ושמו נטע והוא היה נכנס לפעמים לקלויז באומן והתקרב כאשר שמע מרבינו ז"ל כשהגיע העת ללכת לצבא הוא ברח ותפסו אותו ולקחו אותו לסיביר ובסיביר היה צריף גדול ולא היה נכנס לשם איש והיו שני תנורים אחד גדול מהשני והיה צריך לחתוך עצים ולהשליכם לאש שיחמם והיה הוא מסובב בתנור אחד וממולו הייתה בת כומר אחת והיא הייתה יפת תואר מאד ובכה לפני השי"ת שיזכהו לצאת מכאן במהרה ולהתייסר בניסיון כך (ועבר עליו ניסיונות קשים מאד שאין לתארם כלל)והיה שם שבע שנים עד שנשתחרר (בעת שנשתחרר אמרה עליו בת הכומר אם יש עוד בחור צנוע ויראי השם בישראל אזי זה הבחור הזה)

Segment 42
HE:
היה איש אחד קומוניסט גדול והיה איש רע מאד רק היה לו מצווה אחת הכנסת אורחים ואחד מאנ"ש איש תם מאד ור' אליהו חיים רוזין פעם התארחו אצלו והתם הנ"ל דיבר אתו דברי התעוררות ולא הועיל כלום.וזה היה בלילה שצריכים לקדש הלבנה וזה הלילה האחרון מקידוש הלבנה ולא היה לבנה ודיבר אתו כל הלילה ונהיה בעל תשובה גמור והלך אל הבית שלו ושבר כל הכלים לפי שהיה טרף ואישתו התקוטטה אתו והיה שמה רב מחב"ד "מחרקוב" והוא אמר שיעשה שלום והוא אמר לר' אליהו חיים רוזין שיגיד כל פעם שהיא צודקת ואח"כ גם היא חזרה בתשובה ורצתה לעשות מקווה והוא בנה עבורה ועבור שאר נשים מקווה טהרה שיזכו לטבול וזכתה לילד וניתפס בתפיסה ע"ז שבנה מקווה טהרה והיה לאשתו תכשיטים ופחדה שיגנבו לה זאת אז הילד שלה היה מלוכלך ושמה את התכשיט אצלו וכל לא חיפשו עליו והיא עלתה לארץ ישראל ואח"כ גם הוא והיה הולך כל יום לכותל לומר כל התהילים וזכה שניו היו יראי השם ולמדו אצל חב"ד (אך לא זכו להיות ברסלב למרות שעיקר התקרבותו הייתה מר' אליהו חיים רוזין)

Segment 43
HE:
וכן היה מעשה כמו קודם איש אחד ושמו הפאם איש רע בלייעל מאד וניהל בית חרושת גדולה מאד והיה מחלל את השבת במזיד בפרהסיא פעם הלך בשבת בבית הכנסת של ברסלב והלך עם סיגריה ובהתלהבות וכשנכנס כיבה את הסיגריה על המזוזה והכעיס נגד כולם ולא אמרו לו כלום כך הלך שמונה חודשים עד שנהיה בעל תשובה גמור והוא הטביל כל הכלים וכל פעם שהיה הולך מהבית כל פעם אשתו היתה מכניסה טריפה שהיא ביקשה ממנו ש"ס ומרוב צדיקותה שהתהפכה

Segment 44
HE:
אנ"ש מטשערין רצו לקחת להם רב משלהם וכבר היה להם חזקה כי מקודם כשהיה רבינו ז"ל חי היה שם ר' שמואל יצחק תלמיד רבינו ז"ל וכשניפטר לקחו להם רב אחר [בנו של ר' מרדכי מטשערנוביל] ואח"כ שוב נתיישבו אנ"ש משם לקחת להם רב כנ"ל והלכו לר' נפתלי ושאלו אותו ע"ז ואמר להם שיביאו את ר' נחמן(הידוע בשם הרב מטשערין) בנו של ר' הירש לייב הרב של ברסלב וכך עשו ונסעו אליו ודיברו עמו שיבוא לכהן בטשערין ולא רצה לקבל כי פחד שזה יבטל מלימודו וקרא אותו ר' נפתלי ואמר לו שיקבל ע"ע הרבנות ואמר לו בגלל שמפחד מלימודו שיתבטל אז אמר לו אתה תשב ללמוד אם יבואו לשאול אותך שאילה אזי תענה וכך היה נוהג כל ימיו [היה שם עוד מורה הוראה כנ"ל והוא היה המתעסק בכל עסקי עניני הרבנות העיר סדר קידושין וכדומה והדברים הקשים היו מביאים אל הרב הנ"ל] תכף כשיקבלו אותו לרב דיברו סרה עליו ולא רצו שיהיה בו בפרט שהיה צעיר לימים [זה עוד היה בחיי אביו] כשהגיע שבת ק' שלח הרב של טשערין הראשון את אחד משליחיו שיקרא לר' נחמן לעריכת השולחן וענה לו ואמר איני נוהג ללכת לשום מקום בליל שבת קודש בבוקר בעריכת השולחן כנ"ל שלח אחד משליחיו וכנ"ל לא הלך בסעודה שלישית שלח וגם כן וכו' במוצאי שבת ושלח רב העיר אחד גדול בתורה אם הוא ראוי לרבנות והלך אתו לאיזה חדר ושאל אותו הנ"ל "אברך אתה יודע הוראה" ענה לו ר' נחמן אני כבר שמונים דורות כולם רבנים ומורי הוראה (לר 'נחמן היה כתב יוחסין עד רש"י כולם רבנים ומורי הוראה) ושאל האברך הנ"ל ובחן אותו היטיב וראה איזה כלי הוא ר' נחמן ונכנס לבית המדרש ודפק בשולחן ואמר "האברך הזה ראוי להיות רב בכל תפוצות ישראל"

Segment 45
HE:
פעם אחד היה מקווה לאנ"ש שהיו טובלים בו והדבר שהיה מחמם המקווה נשבר ור' אייזיק היה לו את הדבר שמחמם את המקווה בביתו ורצה לתת אותו עבור המקווה של אנ"ש אך בני ביתו התנגדו לכך מה עשה תיקן את המחמם של המקווה אך זה היה מחזיק רק שלש שעות לא יותר אז הוציא את שלו ונתן אותו לאנ"ש והמחמם שהיה של המקווה לקחו לביתו ולא ידעו זאת רק לאחר פטירתו בעת חלוקת הירושה

Segment 46
HE:
אמרו שר' נתן אמר על ר' יודיל ששמע במוצאי שבת איך שאומרים בעולם הבא "רשעים לשאול וכו' "

Segment 47
HE:
פעם אחד דיבר ר' נתן מעניין תפילה במסירות נפש ושאל ר' נחמן מטולטשין מה זה תפילה במסירות נפש ואמר תביט איך ר' נחמן ב"ר יצחק לייב אומר וידבר הוא כבר מקריב

Segment 48
HE:
רבינו אמר יש כלל אם נותנים המתנגדים קצת מקום ולא לוחמים בכל כוחם תתפלל להקב"ה אבל אם לא נותנים כלום ולוחמים בכל כוחם תעשה מה שבכוחך לעשות

Segment 49
HE:
פעם הלכו ר' נתן ור' נפתלי לאסוף כסף והלכו לבית עשיר וראה איך שהוא הולך על (מילה לא מובנת) אמר ר' נתן הוא רוצה עכשיו לקפוץ ולהרוג ועלו אל הבית שלו וביקשו כסף כמה פעמים ולא רצה לתת אמר ר' נתן אם תיתן מוטב ואם לא תפסיד אח"כ שמע שהפסיד כל הכסף

Segment 50
HE:
פעם בעת מלחמת העולם הראשונה הלך ר' אברהם ב"ר נחמן לציון רביז"ל וצעק עד מתי ישפכו דם

Segment 51
HE:
לאחות של ר' אברהם רחל היה לה בן איש גבוה איש חזק והיה בטוח שייקחו אותו לצבא הלך ר' אברהם ב"ר נחמן וביקש ממנו עצה אמר תן לי את כל הכסף שלך ותנצל אמר לו תשאיר לי קצת אמר לו דייקא כל הכסף והלך וניצל והמעשה היה הממשלה ביקשו שבכל עיר יכתבו כמה יש חיילים וכתבו להם מספר מיוחד והם כבר לקחו את המספר והוא היה אחרי הספירה שכבר לקחו את המניין שצריך

Segment 52
HE:
ר' אברהם שטערינהארץ היה בקי בכל הש"ס בליקוטי מוהר"ן וליקוטי הלכות והיה אומר כל שבת התורה מליקוטי מוהר"ן בעל פה (שש שעות) והיה נכנס למקווה הכי חם

Segment 53
HE:
ר' אברהם ב"ר נחמן שהיה היאר צייט של אביו היה עולה לציון הק' של רביז"ל והיה מזכיר לו את זכויותיו ואחד מהדברים היה אומר לו שהיה משמש נאמן לנר תמיד שהיה על הציון תדיר

Segment 54
HE:
פ"א נסע ר' נחמן טולטשינער בעגלה עם אנ"ש ונסעו ביער ליד אומין אחר חצות ושמעו איך שר' סענדיר אומר חצות ביער בהתבודדות ובקולות ובעבודות נוראות כדרכו וענה ר' נחמן ואמר כולנו צריכים להתבייש נגד החצות של ר' סענדיר אבל עצה הוא צריך לשאול אותי

Segment 55
HE:
ר' ישראל היילפרין (הניקרא קארדונער) כשנתקרב לרביז"ל נסע לעיר בראסלב כי טעה וחשב שזו עיר של רבינו ושם היה עיר של מתנגדים ואמרו לו שטעה ונסע לברסלב ואמרו לו שיסע לטשערין וכן עשה והרב מטשערין קירב אותו מאד ודיבר אתו מרביז"ל ולמחרת ניכנס אליו שוב ודיבר אתו עוד וכן היה כמה ימים אחר איזה ימים כשניכנס אליו שוב לא פנה אליו לדבר עמו ואמר ר' ישראל הנ"ל מה צריך שהרב ידבר עמי הרי אני רוצה לדעת מרביז"ל ועי"ז יצא מהרב דמעות ואמר לו בזה"ל "אני לא זכיתי לשמש את ר' נתן אין לי דיבורים לך אל מחותני ר' משה ברסלבער הוא שימש את מוהרנ"ת וישלו דיבורים הוא ידבר אתך" וכן עשה והלך לר' משה ברסלבער ודיבר עמו הרבה ונהיה תלמיד מובהק אצלו והיה אוחז את ר' משה ברסלבער לרבו וכן הוא החזיק ביום ההילולא שלו כאביו ממש

Segment 56
HE:
מה שסיפר ר' אברהם ב"ר נחמן על הרב מטשערין פ"א בא אליו הרב מטשערין להשתטח על ציון רבינו הק' (באמצע השנה) וניכנס לבית ר' נחמן מטולטשין (משום שהוא היה אחראי על מפתח ציון רביז"ל כי לא היה פתוח תמיד) כדי לקחת את המפתח והלך ר' אברהם עמו אל הציון והרב מטשערין לקח עמו את התיקון הכללי והסתיר בזה עיניו ולא נישמע ממנו שום קול רק ראו שנושרים מעיניו שני צינורות של דמעות ועוד כך זמן רב והוציא אח"כ פאטשיילע [בד] ושם אותה על הרצפה וישב עליה והמשיך בתפלתו (וסיפר זאת לעניין שהתחילו והביאו כיסאות על ציונו הק' ז"ל והקפיד ע"ז מאד וחישב זאת כזלזול המקום

Segment 57
HE:
פ"א נסע בדרך ר' נתן ז"ל עם ר' נחמן טולטשינער ונסעו לאיזה עיר בדרך היה שלג הרבה וקור גדול פתאום בא רוח חזק ונפל לר' נתן הכובע העליון והרוח זרקו למרחוק וירד ר' נחמן בעצם הקור הגדול וחיפש הרבה עד שמצא הכובע והביאו לר' נתן והיה לר' נתן נחת רוח גדול מזה (כי להיכנס בעיר בלי כובע עליון הוא ביזיון גדול ובפרט אז בעצם ההתנגדות) ובירכו לר' נחמן בזה"ל ינוח דעתך שהינחת את דעתי (והיה ראבר"נ אומר שהיה לו ע"ז ברכה מר' נתן שיהיה לו ישוב הדעת תמידי)

Segment 58
HE:
פ"א סיפר ר' ישראל כהן לפני ר' משה שמואל שראה אצל ר' אברהם ב"ר נחמן שלושה מידות טובות (א) שהיה מחכה לזמן חצות דהיינו שהיה קם קודם חצות והיה מחכה לזמן חצות (ב) שהיה מחכה לתפלה דהיינו שהיה מוכן להתפלל קודם שהגיע זמן תפלה והיה מחכה על הזמן (ג) שהיה מחכה על שבת. גם היה ר' אברהם ב"ר נחמן אומר איך יכול לומר אדם שהוא הולך לישון רק צריך לומר שהוא הולך לעשות התבודדות ואם הוא יושן אז אונס רחמנא פטריה וזה היו רואים אצלו תמיד כשהיה הולך לישון אף שהיו אנשים בחדר היה תכף מסובב פניו אל הקיר והיה לו התבודדות עד שישן. גם היה נוהג שהיה מכווין אצל מיטתו שני כלים גדולים אחד מלא ואחד ריקן וישן מעט וכשנתעורר תכף נטל ידיו והיה לו התבודדות כך היה כל הלילה עד הבוקר ובבוקר היה הכלי של המים ריק והשני מלא וזה היה בזקנותו בחלישות כח אבל בנערותו היה קם בכל לילה בחצות והיה הולך למקווה אפילו בחורף בקור הגדול כידוע אעפי"כ לא נימנע מזה והיה לו זריזות גדולה מאד ואח"כ היה הולך לציון הק' והיה שם כל הלילה עד הבוקר והתפלל בהתעוררות ובהתלהבות גדול מאד מאד כך שמעתי מר' זאב מאומין שסיפר לי שהיה דרכו לילך עמו ביחד למקווה ואח"כ לציון גם סיפר לי שכמה פעמים אמר לי ר' אברהם ברח תכף כשהוא היה על הציון הק' שילך לביתו כי נתלהב ליבו לדבר דיבורים להשי"ת גם בימים הנוראים היה נזהר מאד לקום בכל לילה בחצות ובפרט בליל א' של ר"ה דאז דינא קשיא ורביז"ל אמר חצות אקום להודות לך על משפטי צדקך שהמתקת הדינים ע"י חצות ע"כ היה ניזהר מאד הלילה הראשונה של ר"ה לקום בנקודת חצות ממש

Segment 59
HE:
פ"א ישב מוהרנ"ת ז"ל בברסלב עם אנשיו בשמחת תורה והיו שמחים מאד עד הערב דהיינו שניכנס הלילה אח"כ הסתכל מוהרנ"ת בפניהם וראה שנמצאין כמה אנשים שנפלו עליהם מרה שחורה כי היו עניים גדולים ולא היה להם מלבושים של חורף להם ולבני ביתם וגם עצים לחמם הבית לא היה להם וגם כמה מהם הבתים מקולקלים ולא היה להם בכדי לתקן ועכשיו מתחילים ימי הגשמים ע"כ נפל עליהם פחד וייסורים ומרה שחורה ומוהרנ"ת הרגיש בזה ואמר בזה"ל "כשנעשה לאדם איזה מכה גדול ר"ל ובצד עומד איזה זבוב או מכה קטנה אזי בוודאי לא ירגיש את הייסורים הקטנים הייסורים של המכה הגדולה מסתירים הייסורים של המכה הקטנה כך גם עכשיו עתה שהלילות מתחילים להיות ארוכות שר' פינחס מקוריץ היה קורה אותם "לילות הזהב" ומי שזוכה לקום בכל לילה ולילה בחצות ולעסוק אז בתורה ותפלה ובפרט אם ביכולתו להיות ער עד הבוקר ולהתפלל בוודאי טוב מאד (ומוהרנ"ת בימי נערותו היה נעור עד הבוקר ולעת זקנותו היה ישן קצת אחר חצות קודם התפלה כי היה חלוש כוח. אח"כ סיים מוהרנ"ת) היות ועכשיו באים הלילות היקרים ומי שיזכה יכול להיות על ידם ירא שמים גדול ולהפך יכולים להיות ע"י הלילות האלו להפקרות ע"כ צריך מיד לחשוב ע"ז ולבקש ע"ז מהשי"ת שיזכה לזה ולפרנסה טובה וכל הצטרכות הבית וזה נקרא זבוב קטן ולא צרכים להרגיש בזה ובפרט אם ניתתקן ברוחניות ג"כ בגשמיות כמו שאיתא בזוה"ק שמוכן לו מזונו למי שקם בחצות ועוסק בתורה ותפלה כמ"ש טרף נתן ליראיו וגו' ונקרא יראיו למי שקם בחצות לילה

Segment 60
HE:
פ"א ישב בבית הכנסת עם אנשיו ואמר להם כתוב בפסוק "ישראל אשר בך אתפאר" איפה ההתפארות שלכם כי צריך לעשות כאלו עובדות שהשי"ת יתפאר בנו

Segment 61
HE:
יהי רצון שנזכה לקיים כל דיבור של רבינו ז"ל הק'

Segment 62
HE:
ובוודאי נזכה להיות אנשים כשרים באמת

Segment 63
HE:
כמו שרצה רבינו הק'

Segment 64
HE:
ע"כ הכתב יד של ר' משה טשענעסטחובער