# ד)

<div dir="rtl">ד)</div>

Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/106


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

אחד גדול מאנ"ש (נ"ל שהוא ר' פנחס קיבליצער) אמר כשאני מזכיר את עצמי בהשיחה שאמר רבינו ז"ל, כבר עבירה כשאתם עושים עבירה ער איז שנן איין עבירה אז איסר טיט איין עבירה (מובא בשיחות הר"ן) אני נעשה עצב מאד "ווער איך זימער טראמריג" וכשאני מזכיר את עצמי בהשיחה (מובא ג"כ בשיחות הר"ן) אני מקנא אתכם שיש לכם רבי כזה אני נעשה שמח מאד "ווער איך זייער פריילעL” כי רבינו ז"ל כשאמר שמקמו אותנו במה שיש לנו רבי כזה ידע שיש מה לקנאות "ווארין אז דער רב האט גזאגט אז ער איז מקנא האט ער גוויסט אז עס איז דא וואס מקנא ציאזיין. גם אמר אחד גדול מאנ"ש (נראה שהוא ר"פ מקיבליץ הנ"ל) צריכים להאמין כשרבינו ז"ל אמר מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד צריכים להאמין שיש במה לשמוח "מען דארף גלייבין אז דער רבי האט גזאגט מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד. אז עס איז צא מיט וואס פרייליך ציא זיין". וי' מעשה אצל ר' פינחס קיבליצער הנ"ל איך ששוחט אחד קרע ספר מספרי רבינו ז"ל והשליך לתוך בית הכסא ולקח ר' פנחס הנ"ל עשרה אנשים והלכו למקוה וכוונו השם קנ"א והשוחט הוצרך לנקביו ויצא לבית הכסא ובא עכברים ושחטו את מעיו ומת השם ישמרינו:

</div>