ב)

כשאבי נ"י למד בין מנחה למעריב בצפת עם הצבור והי' שם זקנים שהיו מספרים זכרונות ישנים. סיפר אז זקן א' שהוא זכר את ערל אחד שהוא סיפר לו שהוא בעצמו עם עוד כמה ערלים שהיו עבדים לאיזה פריץ מפני כדרך הזמן הקודם וי' אכזרי לנגדם והי' מייסר אותם ביסורים ועינויים קשים והתיעצו כולם ביחד שיהרגו אותו ויעלילו על היהודים. וכן עשו בערב הרגו אותו ונתייראו שהממשלה לא תנקום בהם ותעשה בהם שפטים לקחו אותו במטה והוליכו אותו בביהכנ"ס האריז"ל להניחו שם להעליל על היהודים וקודם שבאו לשם בחצות הלילה באו לנגדם ארבעה אנשים ולא הניחו אותם לילך והכריחו לחזור והלכו משם על בית הקברות היהודי וכשבאו לשם באו לנגדם מבית הקברות אלו הארבעה עוד אנשים הקודמים והכריחו אותם לחזור והלכו על מקום ישראלי אחר ובאו ג"כ אלו הארבעה אנשים משם והניסום וכן הי' בכל מקום שרצו להוליך אותו עד שהכריחו להשאיר אותו בביתם ובבוקר נתוודע הממשלה והוכרחו להודות שהם הרגוהו ועשו בהם שפטים גדולים שהרבה לא יכולו להחזיק מעמד ומתו והשאר נזקנו מפני היסורים וכן הוא נשאר אבל שערותיו הולבנו מרוב העמים שסבל.