ג)

הר' אהרן הרב מברסלב ז"ל שהיה מגדולי תלמידי רבינו ז"ל וחשוב מאד אצל רבינו ז"ל בר"ה האחרון של חיי רבינו רצה להיות ג"כ אצל רבינו על ר"ה אבל הי' לו מניעות גדולות בזה כי כל אנשי העיר הרבו תחינה ובקשה לפניו שלא יזניח אותם מעל ר"ה ונסע בעצמו קודם ר"ה לאומין והתנצל לפניו על המניעות שיש לו והשיב לו רבינו ז"ל א"כ תהי' שם על ר"ה ואח"כ פתאום ענה ואמר רבינו ז"ל מה אתאר לך ההפסד שלא תהי' אצלי על ר"ה. ואמר ר' אהרן ז"ל א"כ אשאר פה על ר"ה והשיב לו רבינו ז"ל הלא יש לך מניעות גדולות וכן הי' כ"פ ולבסוף נסע ממנו (כי כן הי' דרך רבינו ז"ל לבל ליקח הבחירה מהאיש רק שבעצמו יבין שצריך לשבר המניעות) ורבינו ז"ל אמר שאם לא הי' ר' אהרן נוסע ממנו והי' נשאר על ר"ה הי' רבינו ז"ל נשאר בחיים כי הוא הי' משלים הששים גבורים וכו' ואז חסר ג"כ א' מאנ"ש הבחורים שמו הי' משה שהיה' לו מניעות ולא נסע אל ר"ה והתאונן רבינו ז"ל אח"כ שחסר אצלו משה ואהרן "מיין וושהלי מיט מיין אהרל"י (ודימה אותם יחד הרב מברסלב שהי' איש צדיק כזה מגדולי תלמידיו עם האיש הפשוט כי אפי' מי שהי' אצל רבינו ז"ל על כ"פ (וכן היה כשנוסעים לאומן) נעשים תיקונים כאלה והקטן שבקטנים כמו מהגדול שבגדולים.