# stories-סיפורים-מר--שמואל-הו — complete plain text Source index: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/ ## Sections - [א)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/1/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/1/index.txt) - [ט)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/10/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/10/index.txt) - [ד)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/100/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/100/index.txt) - [ה)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/101/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/101/index.txt) - [ו)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/102/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/102/index.txt) - [א)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/103/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/103/index.txt) - [ב)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/104/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/104/index.txt) - [ג)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/105/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/105/index.txt) - [ד)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/106/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/106/index.txt) - [ה)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/107/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/107/index.txt) - [א)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/108/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/108/index.txt) - [ב)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/109/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/109/index.txt) - [י)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/11/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/11/index.txt) - [ג)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/110/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/110/index.txt) - [ד)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/111/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/111/index.txt) - [ה)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/112/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/112/index.txt) - [ו)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/113/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/113/index.txt) - [א)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/114/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/114/index.txt) - [ב)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/115/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/115/index.txt) - [ג)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/116/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/116/index.txt) - [ד)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/117/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/117/index.txt) - [ה)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/118/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/118/index.txt) - [ו)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/119/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/119/index.txt) - [יא)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/12/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/12/index.txt) - [ז)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/120/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/120/index.txt) - [ח)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/121/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/121/index.txt) - [ט)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/122/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/122/index.txt) - [א)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/123/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/123/index.txt) - [ב)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/124/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/124/index.txt) - [ג)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/125/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/125/index.txt) - [ד)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/126/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/126/index.txt) - [ה)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/127/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/127/index.txt) - [א)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/128/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/128/index.txt) - [א)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/129/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/129/index.txt) - [יב)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/13/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/13/index.txt) - [ב)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/130/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/130/index.txt) - [ג)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/131/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/131/index.txt) - [א)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/132/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/132/index.txt) - [א)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/133/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/133/index.txt) - [ב)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/134/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/134/index.txt) - [ג)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/135/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/135/index.txt) - [ד)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/136/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/136/index.txt) - [ה)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/137/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/137/index.txt) - [ו)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/138/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/138/index.txt) - [א)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/139/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/139/index.txt) - [יג)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/14/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/14/index.txt) - [ב)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/140/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/140/index.txt) - [ג)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/141/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/141/index.txt) - [א)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/142/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/142/index.txt) - [ב)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/143/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/143/index.txt) - [ג)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/144/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/144/index.txt) - [ד)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/145/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/145/index.txt) - [ה)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/146/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/146/index.txt) - [ו)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/147/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/147/index.txt) - [ז)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/148/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/148/index.txt) - [ח)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/149/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/149/index.txt) - [יד)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/15/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/15/index.txt) - [א)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/150/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/150/index.txt) - [ב)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/151/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/151/index.txt) - [ג)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/152/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/152/index.txt) - [ד)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/153/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/153/index.txt) - [ה)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/154/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/154/index.txt) - [ו)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/155/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/155/index.txt) - [ז)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/156/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/156/index.txt) - [ח)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/157/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/157/index.txt) - [ט)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/158/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/158/index.txt) - [י)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/159/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/159/index.txt) - [טו)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/16/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/16/index.txt) - [יא)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/160/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/160/index.txt) - [יב)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/161/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/161/index.txt) - [יג)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/162/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/162/index.txt) - [יד)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/163/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/163/index.txt) - [א)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/164/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/164/index.txt) - [ב)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/165/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/165/index.txt) - [ג)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/166/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/166/index.txt) - [א)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/167/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/167/index.txt) - [ב)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/168/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/168/index.txt) - [ג)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/169/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/169/index.txt) - [טז)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/17/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/17/index.txt) - [ד)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/170/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/170/index.txt) - [ה)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/171/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/171/index.txt) - [ו)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/172/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/172/index.txt) - [ז)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/173/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/173/index.txt) - [ח)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/174/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/174/index.txt) - [ט)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/175/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/175/index.txt) - [י)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/176/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/176/index.txt) - [יא)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/177/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/177/index.txt) - [א)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/178/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/178/index.txt) - [ב)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/179/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/179/index.txt) - [יז)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/18/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/18/index.txt) - [ג)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/180/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/180/index.txt) - [א)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/181/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/181/index.txt) - [ב)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/182/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/182/index.txt) - [ג)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/183/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/183/index.txt) - [ד)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/184/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/184/index.txt) - [ה)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/185/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/185/index.txt) - [ו)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/186/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/186/index.txt) - [א)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/187/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/187/index.txt) - [ב)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/188/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/188/index.txt) - [ג)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/189/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/189/index.txt) - [יח)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/19/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/19/index.txt) - [ד)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/190/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/190/index.txt) - [א)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/191/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/191/index.txt) - [ב)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/192/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/192/index.txt) - [ג)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/193/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/193/index.txt) - [ד)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/194/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/194/index.txt) - [ה)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/195/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/195/index.txt) - [א)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/196/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/196/index.txt) - [ב)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/197/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/197/index.txt) - [ג)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/198/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/198/index.txt) - [ד)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/199/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/199/index.txt) - [ב)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/2/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/2/index.txt) - [יט)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/20/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/20/index.txt) - [ה)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/200/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/200/index.txt) - [ו)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/201/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/201/index.txt) - [א)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/202/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/202/index.txt) - [כ)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/21/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/21/index.txt) - [כא)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/22/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/22/index.txt) - [כב)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/23/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/23/index.txt) - [כג)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/24/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/24/index.txt) - [כד)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/25/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/25/index.txt) - [כה)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/26/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/26/index.txt) - [כו)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/27/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/27/index.txt) - [כז)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/28/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/28/index.txt) - [כח)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/29/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/29/index.txt) - [ג)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/3/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/3/index.txt) - [כט)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/30/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/30/index.txt) - [ל)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/31/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/31/index.txt) - [לא)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/32/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/32/index.txt) - [לב)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/33/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/33/index.txt) - [לג)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/34/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/34/index.txt) - [לד)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/35/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/35/index.txt) - [לה)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/36/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/36/index.txt) - [לו)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/37/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/37/index.txt) - [שיחות וסיפורים מאנ"ש דארץ ישראל שנאמרו ונשאלו ונחקרו ע''י הר''ר שמואל הורוויץ](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/38/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/38/index.txt) - [א)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/39/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/39/index.txt) - [ד)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/4/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/4/index.txt) - [ב)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/40/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/40/index.txt) - [ג)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/41/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/41/index.txt) - [ד)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/42/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/42/index.txt) - [ה)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/43/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/43/index.txt) - [ו)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/44/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/44/index.txt) - [א)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/45/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/45/index.txt) - [ב)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/46/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/46/index.txt) - [ג)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/47/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/47/index.txt) - [ד)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/48/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/48/index.txt) - [ה)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/49/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/49/index.txt) - [ה)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/5/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/5/index.txt) - [ו)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/50/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/50/index.txt) - [א)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/51/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/51/index.txt) - [ב)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/52/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/52/index.txt) - [ג)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/53/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/53/index.txt) - [ד)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/54/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/54/index.txt) - [א)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/55/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/55/index.txt) - [ב)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/56/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/56/index.txt) - [ג)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/57/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/57/index.txt) - [א)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/58/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/58/index.txt) - [ב)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/59/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/59/index.txt) - [ו)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/6/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/6/index.txt) - [ג)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/60/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/60/index.txt) - [א)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/61/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/61/index.txt) - [ב)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/62/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/62/index.txt) - [ג)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/63/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/63/index.txt) - [ד)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/64/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/64/index.txt) - [א)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/65/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/65/index.txt) - [ב)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/66/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/66/index.txt) - [ג)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/67/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/67/index.txt) - [א)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/68/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/68/index.txt) - [ב)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/69/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/69/index.txt) - [ז](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/7/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/7/index.txt) - [א)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/70/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/70/index.txt) - [ב)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/71/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/71/index.txt) - [א)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/72/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/72/index.txt) - [ב)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/73/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/73/index.txt) - [א)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/74/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/74/index.txt) - [ב)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/75/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/75/index.txt) - [ב)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/76/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/76/index.txt) - [ג)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/77/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/77/index.txt) - [א)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/78/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/78/index.txt) - [ב)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/79/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/79/index.txt) - [ח)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/8/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/8/index.txt) - [ג)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/80/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/80/index.txt) - [ה)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/81/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/81/index.txt) - [ו)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/82/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/82/index.txt) - [א)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/83/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/83/index.txt) - [ב)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/84/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/84/index.txt) - [ג)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/85/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/85/index.txt) - [ד)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/86/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/86/index.txt) - [ה)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/87/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/87/index.txt) - [א)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/88/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/88/index.txt) - [ב)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/89/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/89/index.txt) - [א)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/9/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/9/index.txt) - [ג)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/90/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/90/index.txt) - [ד)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/91/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/91/index.txt) - [ה)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/92/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/92/index.txt) - [ו)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/93/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/93/index.txt) - [ז)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/94/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/94/index.txt) - [ח)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/95/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/95/index.txt) - [ט)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/96/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/96/index.txt) - [א)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/97/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/97/index.txt) - [ב)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/98/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/98/index.txt) - [ג)](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/99/) — [TXT](/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/99/index.txt) --- # א) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/1/ # א)
א)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/1 ## Segment 1
מעשה מהרה"צ מהו"ר נחמן מהרדענקא ז"ל זקנו של רבינו הק' שהי' מתלמידיו הגדולים וממש מנהל הבית של הבעש"ט הקדוש ז"ל ושכל מפתחות מבית הבעש"ט היו אצלו כידוע. והר' נחמן הנ"ל הי' לו אחותו באיזה עיר (נ"ל בהרדנקא) ופ"א בא עם הבעש"ט הק' והתאכסן בביתה, והבעש"ט ז"ל הי' לו לולקע ארוכה עד הארץ וטען את הלולקע בטיטון וכשהוצרך להדליק הלולקע לקח הר' נחמן הגחלת אש ופשט א"ע בפישוט ידיים ורגליים והעריך את הלולקע. ואחותו ראתה זאת הי' לה חלישות דעת ואמרה לו מילא להדליק הלולקע שהוא רבך, אבל כ"כ בהשתטחות ופישוט ידיים ורגליים. ענה ואמר לה: מה אומר לך מגדולתו אם את היית יודע מגדולתו היית אומרת שהוא קוב"ה בעצמו, אבל אני שיש לי יותר דעת ממך אני יודע שהוא עובד את הקב"ה;
# ט) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/10/ # ט)
ט)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/10 ## Segment 1
סיפרו לפני בן הרה"צ ר' פנחס מקוריץ ז"ל מהמחלוקת מהזקן על רבינו ז"ל. שאל מה אומר רבינו ז"ל השיבו לו שהוא שותק ענה ואמר עכשיו מתורץ לי משנה באבות כתוב שם איזה מחלוקת שלא לשם שמים מחלוקת קורח ועדתו הלא קשה הי' צריך לכתוב מחלוקת קורח ומשה? אלא מפני שמשה לא הי' חולק כלל רק הי' שותק ורק קורח ועדתו הם שחלקו וכך הוא בענין רבינו ז"ל שלא הי' חולק רק הם חלקו והוא שתק:
# ד) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/100/ # ד)
ד)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/100 ## Segment 1
ר' יקותיאל מטרווצא אמר לר' יצחק בער אתה רוצה שיהי' לך אור (דיא ווילסט עס זאל דבר זמן לויכטיג) תקנה שעון ותקום בחצות לילה ויהי' אור לך (וועט דיר זיין לוכטיג):
# ה) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/101/ # ה)
ה)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/101 ## Segment 1
ר' חיים נגר הי' ממקורבי מוהרנ"ת ז"ל והי' חשוך בנים ואמר לו מוהרנ"ת ז"ל אברהם אם תקח כל שנה על ר"ה עשרה חסידי ברסלב ותתן להם לחם עם אבטיחים (שזה היה בזול) יהי' לך בנים ואחר שישאל לאשתו ואמרה אפי' בשר ודגים וכן הו' והי' לו ב' בנים ובת א' והבן הבכור הי'מעט משכיל ולא הי' מאמין בשבים והי' לו צרות צרורות מהם כי מה שהניח לא הניחו לו והיו לוקחים הכל על הבודדים והיו זורקים עליו אבנים ועפר והיו מצחקין ממנו ולבסוף הרגו את אשתו שעלתה בסולם ודחפוה וכו' והכריח להניח הבית ריק ואח"כ עשה תשובה. והבן הב' הי' איש צדיק ואדם גדול הוא ר' ישראל מטרווצא וכו' והבת השיא לר' שבתילי ג"כ אדם גדול מאנ"ש. זה הר' חיים נגר הי' קם בחצות ליל והי' עוסק במלאכתו והי' מתבודד ואומר רבש"ע איך חיים סטאליר היבליבע אפ די ברייטער אין מאך זייא ריין ווען וועל איך אפ היבליבען מיין נשמה אין מאכין זיא זיין והי' עוסק בעבודת ה' ותהלים וכו' ולנגדו י' שכן רב א 'מחסידי טאלנא מהגדולים ומהמיוחסים וכו' מתבטל מפני ר' חיים והי' אומר חיים סטאלירס חצות מאכט מיר לעכיר אין הארץ כי הי' מרגיש כי אין לו שבירת לב והרהורי תשובה ביום כפור כמו ר' חיים סטאלער איך אפסאסטין מטוואך.
# ו) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/102/ # ו)
ו)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/102 ## Segment 1
הי' א' מאנ"ש שהי' קם בחצות כל לילה ומתייגע א"ע לומר כל תהלים והי' בא לו בקושי גדול עפי"כ הי' גומר כל תהלים כל לילה, והי' בשכונתו רב מכת המתנגדים ואמר הרב הנ"ל שאלו השני ברסלבר (היינו זה עם התהלים שלו ועוד אחד הי' מאנ"ש שהי' מתייגע ולומד כל יום קודם התפלה איזה דפים גמרא) לא מניחים אותו בשום אופן להיות מתנגד על ברסלבר כי נתפעל כ"כ מהם וכו'.
# א) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/103/ # א)
א)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/103 ## Segment 1
הר' לייבילי מקאנסטנטין ז"ל הי' נוסע לאומן במוקדם היינו שבשבת כבר הי' בבארדיטשוב ושאלו אותו על מה מקדים את עצמו כל כך והשיב כי שמכינין את עצמו להבחינה של האנשי חיל מוכרחין מקודם ללטוש את הכלים את החרב והאקדח וכו' ("אז מען גרייט זיך צום סמוטש דארץ מען פריער אן הייבין ציא פיצין ביא כלים אין דיא גווער דיא ביקס אין שווערד וכו') כך הוא בענין זה כי הלא ראש השנה הוא הסמוטש שאז הוא המלחמה הגדולה על כל השנה שאז מוכרח ללחום ברומח בחרב ובקשת וכו' שזה ענין ק"ש ותפילה והתבודדות (כמובא בתקוני זוהר) ועל כן צריכין מקודם ללטוש הכלי זיין איזה זמן מקודם מהחלודה שכבר נפל עליהם מכל הזמן ובאומן מלטישין הכלים בהרבה תשובה והתבודדות ותפלה בכוונה והשטחות על הציון הק' שמגיע ראש השנה יכולין לירות היטב:
# ב) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/104/ # ב)
ב)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/104 ## Segment 1
בענין השופר של רבינו ז"ל שאחר שהלך רבינו ז"ל וסיפר מההתעוררות שנתעורר ע"י השופר ששמע ביום א' אלול ושבתו נכנסה אח"כ ואמרה לו אבי סמוך הי' לי התעוררות גדול מתקיעת השופר היום כמובא המעשה בשיחות הר"ן ורבינו ז"ל אמר על זה תורה בליקוטי מוהר"ן סי' קמ"א המתחיל אם יזכה שירגיש כאב חטאיו (וזאת התורה והתפילה שעליה בליקוטי תפלות סי' פ"ה שייכים לאלול) ואחר שסיפר רבינו ז"ל ההתעוררות הנ"ל שהי' לו וכו' התמרמר מוהרנ"ת ונתנמנם וחלם לו שעוסק עם רבינו ז"ל בתורה יוד ואלה המשפטים והי' לו התעוררות רב ובפרט בהדיבור המובא שם בתרועה דאיכי רוחא אתעביר אל אחר וכו' וכשבא לרבינו ז"ל סיפר אז רבינו ז"ל החלום שחלם לו שרצה לשמוע קול שופר ושמע שבאיזה בית מזמרים ונהג ומרקדים בקול גדול ואמר רבינו ז"ל הלא טוב ליכנס לכאן לשמוע קול שופר ומה אחד ואמר הלא זה מרומז בספרכם בליקוטי מוהר"ן בסי' יו"ד שמצות שופר הוא בחי' המחאת כף וריקודין כי זאת תורה מדברת מהמחיאת כף וריקודין מבואר שם מאמר הזוהר בתרועה דאיהי רוחא מתעביר אל אחר ועי"ז זוכין להמחאת כף וריקודין נמצא מבואר שתרועה שהוא קול שופר הוא בחי' המחיאת כף וריקודין וכו' ונענע לו רבינו ז"ל ראשו (שכן הוא האמת) עיין בחיי מוהר"ן מובא זאת המעשה) ובעת שסיפר רבינו ז"ל זה החלום הי' אז אצלו ר' נתן ור' נפתלי ור' שמעון ור' שמואל אייזיק ור' יודיל. ורצה ר' נתן לספר לרבינו ז"ל החלום שחלם לו שעוסק עם רבינו ז"ל בתו' יוד כנ"ל ובין כך יצאו אלו הקודמים והשיב לו רבינו ז"ל אתה לא צריך לספר אני בעצמי יודע כי הלא אתה הוא שענית ואמרת הראי' שתרועה אתעביר וכו' כנ"ל ואז סיפר לו גמר החלום שענה אחר ואמר כי מקודם לא סיפר רק שרצה לנוס לבית לשמוע וכו', ואח"כ כשדיבר אלו מהרנ"ת כנ"ל סיפר לו גמר החלום שענה אחד ואמר וכו') והנה הי' להם התעוררות רב מאד בהשופר של רבינו ז"ל ואח"כ לקח אותו ר' נתן ז"ל והי' תוקע בו לעצמו כל חודש אלול ורק בראש השנה נתן השופר להקיבוץ לתקוע ודווקא ר' מאיר לייב בלעכיר הי' תוקע עליו ואחר פטירת מוהרנ"ת ז"ל לקח את השופר ר' יצחק בן מוהרנ"ת ז"ל וכשנסע לארץ הקדושה לקח את השופר אתו לצפת עיה"ק ונשאר בצפת וכן נשאר בצפת חלאט וחגורה של רבינו ז"ל.
# ג) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/105/ # ג)
ג)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/105 ## Segment 1
מוהרנ"ת ז"ל הי' יושב בסעודה שלישית והי' אומר תורה לאנ"ש בהתעוררות וכו' והי' מתארך עד איזה שעה בלילה ויוסיל בעריף (היינו שהיה' מכה עם אגודות על הגב בבית הזיעה ער פלעג שמייסין מט ? בייזימיל אין שוויץ) אביו של ר' משה ברסלבר הי' נכנס עם הלולקע שלו (אחר שכבר התפלל מעריב) והי' יושב בהרחבה ומעשין הלולקע שלו במוח נח וזך ושומע לדברי מוהרנ"ת ז"ל שאומר בשלש סעודות, והי' אומר מהרנ"ת ז"ל שמקנא אותו (היינו הרחבה והנייחא שיש במוחו שאינו חסר לו כלום) ואעפי"כ אינו רוצה את מוחו (ער איז אים מקנא זמן מוח איז אים רוהיג נאר ווילען מיין האבין זיין וויל ער ניט).
# ד) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/106/ # ד)
ד)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/106 ## Segment 1
אחד גדול מאנ"ש (נ"ל שהוא ר' פנחס קיבליצער) אמר כשאני מזכיר את עצמי בהשיחה שאמר רבינו ז"ל, כבר עבירה כשאתם עושים עבירה ער איז שנן איין עבירה אז איסר טיט איין עבירה (מובא בשיחות הר"ן) אני נעשה עצב מאד "ווער איך זימער טראמריג" וכשאני מזכיר את עצמי בהשיחה (מובא ג"כ בשיחות הר"ן) אני מקנא אתכם שיש לכם רבי כזה אני נעשה שמח מאד "ווער איך זייער פריילעL” כי רבינו ז"ל כשאמר שמקמו אותנו במה שיש לנו רבי כזה ידע שיש מה לקנאות "ווארין אז דער רב האט גזאגט אז ער איז מקנא האט ער גוויסט אז עס איז דא וואס מקנא ציאזיין. גם אמר אחד גדול מאנ"ש (נראה שהוא ר"פ מקיבליץ הנ"ל) צריכים להאמין כשרבינו ז"ל אמר מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד צריכים להאמין שיש במה לשמוח "מען דארף גלייבין אז דער רבי האט גזאגט מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד. אז עס איז צא מיט וואס פרייליך ציא זיין". וי' מעשה אצל ר' פינחס קיבליצער הנ"ל איך ששוחט אחד קרע ספר מספרי רבינו ז"ל והשליך לתוך בית הכסא ולקח ר' פנחס הנ"ל עשרה אנשים והלכו למקוה וכוונו השם קנ"א והשוחט הוצרך לנקביו ויצא לבית הכסא ובא עכברים ושחטו את מעיו ומת השם ישמרינו:
# ה) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/107/ # ה)
ה)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/107 ## Segment 1
פעם אחד נסעו אנ"ש (מיאס שברומני') לאומן ועל הדרך לנו והתאכסנו אצל רינדאר אחד ופתאום באמצע הלילה קם הרינדאר בחצות והתחיל להאנח אנחות אחר אנחות (והם הזדעזעו מזה מי יודע אם הוא אינו מל"ו הצדיקים שבדור שהוא קם בחצות ומתאנח כל כך וכו') והקיץ גם את אשתו והוא מתאנח והיא מתאנחת כנגדו (והם שוכבים ורואים כל זאת וממש נתפעם רוחם בקרבם וכו') והכלל הם מתאנחים זה כנגד זה זמן רב עד שהוא מתחיל ואומר לה יענטא וכו' וואס וועט זיין דער תכלית ואומר עוד פעם ועוד פעם וואס וועט פארט זיין דער תכלית (והם שומעים זאת וחיל ורעדה יאחזון לשמוע כזאת מרינדאר) עד שלבסוף אמר וואס וועט זיין דער תכלית בעבליך בעבליך ווען וועסטי שווין קאחין טייזליך (ונתמלא פיהם שחוק מזה): זה המעשה סיפר לי ידידנו מאנ"ש הר' שלמה קאולער שהוא ה' מהמקורבים מאנ"ש מיאס והי' מספר שהי' אז קיבוץ גדול מאנ"ש ביאס ובשאר הקיבוצים ברומני' והרבה פעמים היו מתקבצין פתאום ביחד על איזה ימים אצל אחד מהם והיו סוגרין השערים והדלתות והיו לומדים ביחד תורה וליקוטי מוהר"ן ועושין התבודדות מהתורה שלמדו ועושין בעבודת ה' עפ"י הלימודים שלמדו ביחד והר' מיכלי מיאהס שהי' שם דבר בין אנש"ש הי' אצלם הראש שלהם וככה היו נוסעים כולם יחד לאו?? שהיו שוכרין וואגאן עבורם ונסעו ביחד כמה פעמים בשנה ובפרט על ראש השנה והי' לר' שלמה איזה קרוב ונתחתן אצל ר' מיכלי הנ"ל והי' נוסע אתם על ראש השנה ור' שלמה שאל אותו מה ראית באומין והוא הי' מספר לו שמה שבאין בעצמו ומהשלום עליכם שנותנין זה לזה יכולים להתקרב לרבינו ז"ל, כי באים מאות מאות אנשים מכמה מדינות ויש שאינן מכירין זה את זה כלל והם נותנים זה לזה שלום עליכם בשתי ידיים ובקול רם ואהבה וחיבה יתירה שאין כמוהו ואחד שואל לחבירו אחי האיך עבר עליך השנה ואיך עשית בעבודת ה' וכו' וכך הם כל הדיבורים שאחד מדבר לחבירו רק מהתכלית ומהבודת השם ולכן הי' הולך לכל חבורות אנשים שמדברים שם או להזוגות שנותנים זה לזה שלום ולא שמ שום פעם שיהיו מדברין מגשמיות וכו' רק מהתכלית ותשובה ועבודת ה' וכו' (לא כמו האנשים שנוסעים להמפורסמים שמדברין רק מה שיש להם מהפירות ומהכבשים וכו' וגם מה שמבקשים מאת רבם שהפרנסה ילך להם טוב ושהפרה תתן חלקה וו' וזעיר שם וזעיר שם שיהי' אחר וואלף דיבקש דבעיקר על הרוחניות וכו') ובפרט ההשתטחות על הציון הקדוש והתבודדות ותפלות שמסביב שם והתפילות בהקלויז הקדוש והבכיות והשמחות אשר שם אשר ממש אפי' מי שיש לו לב אבן הוא נימוח (ושמעתי אשר הלל צייטלין הי' פ"א בר"ה והוריד דמעות וכו') השי"ת יזכני לזה ברוך כל כלל ישראל אכי"ר.
# א) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/108/ # א)
א)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/108 ## Segment 1
רבינו ז"ל אמר שאצל העולם (העולם אומרים) שאיש כשר אינו יכול לעשות עבירה ואם עשה עבירה כבר אינו איש כשר (העליכער יוד קען קיין עבירה ניט טואין אין אוף אז ער פאט גטואין אין עבירה איף ער שוין קיין העליכער יוד ניט) ואצלי (אני אומר) שאפי' איש כשר ג"כ יכול ליפול לעבירה וכשנפל הוא ג"כ איש כשר. (איין ערליכער יוד קען איך העריך פולין אין אז ער איז דורך גפאלין איז ער וואטער איין ערליכער יוד (פי' שאצל עולם אם הוא איש כשר כבר בטוח הוא שלא יהיה לו חסרון אז ער פיגלט ניט ואם בא לחסרון כבר הוא מיואש מלקרא איש כשר. אבל האמת אינו כן כי הבחירה גדולה ואפי' איש כשר יש לו בחירה ויצה"ר ואדרבא כל מי שגדול יצרו גדול וע"כ יכול להיות שיפול לאיזה עוולה או עוון. וכשנפל לאיזה עוולה חלילה כבר יהי' ח"ו מיואש מלהיות עוד איש כשר כבתחילה והלא אדרבא חכז"ל אמרו אם ראית ת"ח שעבר עבירה ביום אל תהרהר אחריו בלילה שבוודאי עשה תשובה עכ"פ הוא ת"ח וכמה מצוות שעשה ועל העוולה שעשה בוודאי עושה תשובה וד"ל):
# ב) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/109/ # ב)
ב)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/109 ## Segment 1
מוהרנ"ת ז"ל אמר שהעולם אומרים שאם אוכלים חזיר עכ"פ יאכלו כ"כ שיזל על הזקן (אז מען עסט חזיר זאל חטאשי רינען איבער דער בארד) ואני אומר שאם אוכלין חזיר עכ"פ אל יזל על הזקן (אז מען עסט שון חזיר זאל חאטשי ניט רינין איבער דער בארד) היינו שיאכלו עכ"פ מעט. (פי' שהעולם אומרים כיון שעושים עבירה להנות ממנה יעשהו עכ"פ כיון שכבר עושים עכ"פ יעשה שיהנו הרבה. זאל חטאשי ניט זיין אומזיסט. ומהרנ"ת אמר אפי' כשעושים ח"ו עבירה עכ"פ כמה שאכל למעט ומעט כי הכל בחשבון גדול וכו').
# י) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/11/ # י)
י)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/11 ## Segment 1
הרב הגאון מוה"ר צדוק מלובלין הי' מחפש מאד את ספרי רבינו ז"ל והי' מצוה לכל המוכרי ספרים שתיכף שיזדמן להם ספרי רבינו שיביאו אליו והי' מתאונן ואומר שכשיוצא אין הספרים איך האם שוין אזא גליק ציא חאפט מען זייא אז ציאמירקואט ניטאן קיין ספר. ופ"א מצא מוס' ושאלו אם יש לו ספר מספרי ברסלב וענה לו שאין לו ואעפי"כ חיפש אצלו ומצא הס' עלים לתרופה מהמכתבים של מהרנ"ת ושאלו מה זה ענה זה רק בריף שטעליר ענה ר' צדוק ואמר דווקא זה הבריף שטעליר אני רוצה ותיכף שקרא המכתב הראשון שכתוב בו מהרדיפות שרדפו את מהרנ"ת הוריד דמעות ע"ז:
# ג) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/110/ # ג)
ג)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/110 ## Segment 1
רבינו ז"ל אמר כשהוא בריא צריך לעשות ולעשות ולעשות (היינו בעבודת ה') וכשנעשה ח"ו חולה אז אין לו מה לעשות רק לקיים מצוה א' (וחי בהם) ושמרתם לנפשותיכם. אז מען איז גיעונד דארץ מען טואין אין טואין אין טואין אין אז מען ווערט חלילה קראנק (איז אוועק גלייגט שער אין מייזין) האט מען גאר ניט צי טואין. נאר מקיים צי זיין איין מצוה ושמרתם לנפשותיכם. והבעש"ט ז"ל אמר אז עס ווערט אקליין לעכיל אין דעם גוף ווערט אגרוסער לאך אין דער נשמה". ואנש"ש אמרו וחי בהם ר"ת ו'ח'י' ו'לא ח'ומרות י'תירות:
# ד) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/111/ # ד)
ד)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/111 ## Segment 1
ר' גרשון מוולעדניק ז"ל הנזכר למעלה אמר פ"א שאצל רבינו הק' בספריו הק' תמיד אינו מביא שום דבר ולא יתן עצה ע"ז ומדוע בסוף ס' המדות מביא בזה"ל אין המחשבה הולכת אלא אחר העובד (פי' שהעיקר המחשבות מתגברים בזה שעובד הי"ת) ולא מביא שום עצה לזה. והתירוץ הוא שאחר זה כתוב באותיות גדולות "חזק" (כדרך שבסוף ס' כותבין חזק) וזהו העצה לזה שצריכין להתחזק וזה בעצמו שיודעין זאת שדווקא מי שעובד ה' עליו מתגברין המחשבות זה בעצמו התחזקות גדול שלא יפול מזה ויתחזק נגדם.
# ה) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/112/ # ה)
ה)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/112 ## Segment 1
שמעתי מר' שמשון ז"ל ששמע מר' משה ברסלבר תלמיד מוהרנ"ת ז"ל שמהרנ"ת ז"ל לא הניחו לומר ליקוטי תפילות בשבת (מפני שכתוב בו ווידוי על עונות וכו') ואני ראיתי במכתבים ממהרנ"ת שלא נדפסו שכתוב לבנו הר' יצחק שיום הולדתו הי' אז ביום שבת וע"כ כותב לו שיהי' ניעור כל הלילה (היינו בליל ש"ק) וכשיאמר ליקוטי תפלות יאמר רק משבת (המדברים משבת) ואפי' בהם כשמגיע למקומות שמזכיר עונות וכו' אל יאמרם ויהי' חכם המבין מדעתו מה לומר ואיפה להפסיק שלא לאמר בשבת. וכן ראיתי שם במכתבים הנ"ל שכתב לו אעפ"י שלב נשבר יקר מאד, שמחה עוד יותר יקר מזה.
# ו) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/113/ # ו)
ו)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/113 ## Segment 1
ר' נחמן מטולטשין ז"ל כשהיו אצלו באכילת ש"ק ואמרו זמירות וכשהביאו להשלחן הקערה עם האכילה, הי' אומר שיאכלו תיכף שהאכילה יתקרר והזמירות לא יתקררו. ועוד שהאכילה (בשבת) מדאורייתא והזמירות מדרבנן. דאס עסין וועט קאלט ווערין אין דיא זמירות וועט ניט קאלט ווערין וו' וכן הי' רנמ"ט הנ"ל מקנח הקערה בלחם ואוכל והי' אומר שרבינו ז"ל אומר שהאכילה של שבת כולו קודש (עיין בלק"מ בכמה מקומות) ע"כ טוב עוד מעט קודש וכו'.
# א) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/114/ # א)
א)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/114 ## Segment 1
הרה"צ מבארדיטשוב ז"ל אמר (לענין הגאולה) שיכולים לומר תק"ע בשופר ואמר רבינו ז"ל מה שיכולים לומר, הלא יכולים לומר ג"כ תרחם וכו' ובל"א וואס יען קען זאגין אלא מאי מען קען זאגין תרחם. ואמר ר' אברהם ז"ל שאמירה זו של רבינו ז"ל אינו פשוט ובוודאי מרומז איזה פקודה בשנה זו, ובשנה זו נתגלה התכלת ע"י הרב מראדזין (ועוד רמזים הי' לו לר"א ז"ל מרבינו ז"ל) ונעשה הרכבת לאומן שקודם הי' מוכרחין ליסע בטלטולים גדולים וכו', והתחיל לפעול בעולם ענין הציונות ליסע לארץ ישראל.
# ב) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/115/ # ב)
ב)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/115 ## Segment 1
ר' אברהם ז"ל אמר לענין הציונות שהם כמו הדבורים שנותנים דבש אבל צריכים לשמור מעקיצתם.
# ג) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/116/ # ג)
ג)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/116 ## Segment 1
ר' אברהם ז"ל אמר לענין הציונים, הם תועים אבל תועים טוב לא"י. "זייא בלאנדיזין אבער זייא בלאנדזין גיט קיין ארץ ישראל". (והסוף והי' שיעשו תשובה).
# ד) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/117/ # ד)
ד)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/117 ## Segment 1
ר"א ז"ל הי' לו ויכוח עם ר' מיכל מטולטשין נכד מהרנ"ת זצ"ל לעניין א"י ואומן. ר' מיכל אמר שצריכים ליסע לא"י אבל להיות סמוך לרבינו ז"ל ליסע בכ"פ על הציון הק' ור"א ז"ל אמר שצריכים לישב בא"י וליסע על ר"ה לאומן. ר' מיכל אמר שבוודאי היותר אושר שלו שנכדיו יהיו בחו"ל שם ויבואו על ר"ה לאומן ור"א ז"ל אמר לו שונאי ציון זאלין אזוי לעבין ציא אייערי אייניקליך וועלין פארין אוף ר"ה וכן נתקיים שרק מעט נוסעין וכו'.
# ה) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/118/ # ה)
ה)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/118 ## Segment 1
רבינו ז"ל אמר שהים אינו המניעה של ארץ ישראל רק המוציאי דבה הם המונעים מארץ ישראל ור' אברהם ז"ל כששמע מי שהוא מדבר ח"ו מארץ ישראל הי' קורא לו מוציא דבייניקע'ס.
# ו) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/119/ # ו)
ו)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/119 ## Segment 1
ר"א ז"ל אמר שמה שרבינו אמר שלק"מ סי' קנ"ה שצריכין לבקש מהש"י שיהי' לו כיסופין לארץ ישראל ושיהי' להצדיקים כיסופין לארץ ישראל יש בזה גם רמז וכוונה לבקש שכל אנ"ש יהי' להם כיסופין לא"י (כי הבע"ד מניח א"ע דווקא על העובדים שלא יהי' להם כיסופין שנדמה להם שבחו"ל הם עובדים ה' יותר אבל באמת זה שקר וכזב ומעשה בע"ב כ"י בא"י הוא הענין כמו הצדיק שמביא רבינו ז"ל שזה כמו שמעמידים כלי עם מים על האש וקודם נדמה שהוא צלול אבל כשמרתיחו על האש רואים שזה מלא חול וויז מען אראפ שאין ואח"כ נעשה עוד פעם כך עד שנעשה באמת נקי לגמרי. כן הוא בענין הצדיק וא"י שקודם שבאין להם נדמה לו שכבר הוא איש כשר אבל כשבא לא"י וכו' אז מראין האמת שעדיין אינו נקי רק מלא חול וא"י מנקה אותו מעט מעט עד שיהי' נקי באמת לגמרי).
# יא) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/12/ # יא)
יא)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/12 ## Segment 1
הרה"ג ר' גרשון העניך מרדזמין בעל התכלת הי' באומן על ציון רבינו הק' ז"ל והי' אומר שמתורץ לו מדוע אין נוסעים ואין מתקבצין הצדיקים לרבינו ז"ל כי (ציון) עניין רבינו ז"ל כמו שכתוב אצל קברו של משה עליונים נדמה למטה ותחתונים למעלה שרבינו ז"ל מראה להגדולים שאי' מקום כבודו שהם עדיין למטה ועדיין לא השיגו כלום ומשפילם וע"כ לא נוסעים ומתקרבים כי מי רוצה שישפילו אותו. ולקטנים מראה שמלא כה"כ שעדיין יש להם תקוה ומגביה אותם וע"כ נוסעים ומתקרבים.
# ז) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/120/ # ז)
ז)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/120 ## Segment 1
רבינו ז"ל אמר שהי' רוצה שיהי' לו קיבוץ שלו בא"י איך וואלט גוואלט האבין מיינעם הקיבוץ אין ארץ ישראל.
# ח) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/121/ # ח)
ח)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/121 ## Segment 1
בפעם האחרון שר"א ז"ל הי' באומין ואז התחיל המלחמה והי' עושה כל מיני עצות לגנוב הגבול כדי לבא לא"י והי' מתמרמר מאד על ציון הק' והי' צועק רבי אתם בעל כח שיכולים לשכב בחו"ל אבל אני צריך לשכב בא"י והי' מתמרמר מאד על הזמן השנה זו תרצו בגימ' צרות רח"ל וביקש תמיד על כלל ישראל וכמעט כל תפלתו הי' על הכלל והי' צועק כמה דמים נשפכו הלא הם אינם החפשים אשמים כ"כ כי הם תינוק שנשבה ורחמיו על כל מעשיו יתמו חטאים ולא חוטאים וכו' וכן הי' מאד מלמד זכות על כל ישראל ששם ישראל נקרא עליו.
# ט) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/122/ # ט)
ט)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/122 ## Segment 1
רבינו ז"ל אמר כשאיש הישראלי שהולך לו כמו שהולך (שעל כ"א יש כמה מיני מאורעות וכו') הוא מתאונן שרע לו רח"ל ושהשי"ת עושה לו רע. אומר השי"ת זה נקרא רע ל"ע אני אראה לך מה שנקרא רע ח"ו אבל אם להיפך איך שהולך לו אומר ב"ה "גלובט השי"ת דער פאר אמוצא ההרחבות שזה טוב וכו' אומר השי"ת זה נקרא אצלך טוב אני אראה לך מה שנקרא טוב "דאס היסט בא דיר גוסט איך וועל דיר ווייזין וואס הייסט גוסט".
# א) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/123/ # א)
א)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/123 ## Segment 1
בעת הסתלקות מוהרנ"ת ז"ל שנסתלק בערב שבת עשרה בטבת ואם היו מתגברים היו יכולים עוד לקברו בערב שבת אבל מפני ששמעו פעם אחד ממנו ז"ל שהוא רוצה לישכב מעט אחרי פטירתו כדי שיתיישב מעט עוד בעולם הזה (ובנוסחא אחרת שמעתי שאמר שרוצה להיות נפטר בערב שבת ולהיות מונח עד אחר השבת כדי שיהי' לי זמן להתיישב בזה העולם) וע"כ נתקיים כך. ועל כן הניחו אותו עד אחר שבת והי' מונח בהעלי' שלו (האבער-שטיבע והלכו בשוק איזה מתלמידיו לנגד האייביר שטיבול והזכירו את עצמן במוהרנ"ת על שמונח על האייבער-שטיבול ואמר כל אחד שבחים על מוהרנ"ת ז"ל וקרא הר' מאיר לייב בלעכיר בקול ואמר מה אומר לכם שהוא הי' יהודי. הוא הי' מה שיהודי צריך להיות. (וואס זאל איך אייך זאגין ער איז גווען איהוד, וואס איהוד דארץ זיין דאס איז ער גווען). וזה הר' מאיר לייב בלעכיר הוא הי' מגדולי תלמידי מהרנ"ת ז"ל והוא הי' הבעל תוקע בהקלויז אחרי המעשה מר' נחמן פסחלס (המובא בס' אבניה ברזל) והוא הי' רבו המובהק של ר' אברהם ז"ל ור' אברהם ז"ל הי' אומר עליו "מיין רבי ר' מאיר לייב בלעכיר":
# ב) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/124/ # ב)
ב)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/124 ## Segment 1
ופ"א אמר מהרנ"ת ז"ל את הכל אני יכול לתאר לי רק את הלילה הראשונה בקבר את זה איני יכול לתאר לי (אלדינג קען איך מיר אוס מאלין נאור דוא ערשטי נאכט אין קבר ניט בעם ערשטין ברוך הבא).
# ג) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/125/ # ג)
ג)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/125 ## Segment 1
פעם אחד הי' מוהרנ"ת ז"ל משבח את הצדיק איך צריכים ליסע לצדיק הדור וכו' וכו' וכו' ודבר הרבה שכל היהדות תלוי בהתקרבות להצדיק וכו' וההשגות הקדושות והתיקונים שזוכין להצדיק ולמחר קם אחד מהשומעים את דבריו ונסע להמפורסם שלו מחמת ההתעוררות של מוהרנ"ת ז"ל ואמר לו אח"כ מוהרנ"ת ז"ל פרעה הי' יותר חכם ממך כי כאשר יוסף הצדיק אמר לו את הפתרון ואמר לו ירא פרעה איש נבון וחכם וכו' השיב לו אחרי הודיע אלוקים אותך את כל זאת אין חכם ונבון כמוך ואתה שמעת ממני ההתעוררות שזכותן ע"י התקרבות להצדיק וכו' (ולא שמעת כל אלו ההשגות משום איש וגם המפורסם שלו לא יודע כלל שיש השגות כאלו) עמדת ונסעת להמפורסם שלך (והלא הי' לו להבין כיון שמוהרנ"ת ז"ל יודע מהשגות כאלו שהוא לא שמען מעולם הי' לו לומר אחרי הודיע אלקים אותך את כל זאת אין חכם ונבון כמוך ולהתקרב למען רביז"ל (ובזה"ל פרעה איז גווען קליגער פין דיר וכו' כנ"ל).
# ד) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/126/ # ד)
ד)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/126 ## Segment 1
שמענו מנכדי הרב הקדוש ר' ברוך ממעזבוז זצ"ל שהם היו (ועד היום כך) מקרבים מאד לאנ"ש ומחבבים מאוד את ענין רבינו ז"ל וסיפור שאבותם ספרו להם שא' מהם מנכדי הר' ברוך ז"ל הי' אצל השלחן של הר' ברוך ז"ל והיו יושבים כמה וכמה צדיקים והתחיל אחד מהם לדבר מרבינו ז"ל והשני דיבר איזה דבר צחות עליו והר' ברוך ז"ל שיחק מזה והתחיל השלישי ודיבר בלשון גס יותר וכו' ואח"כ כשהלכו מהשלחן קרא הרב אל לזכרו הנ"ל ואמר שמעת מה שדיברו אמר כן אמר לו אתה תחשוב שהם צודקים תדע מה שהוא יש לו ברגלו אין להם כולם בראשם אבל מה שהחרשתי מפני שאני מוכרח להסתיר אותו כי אם לאו לא הי' יכול הנשמה שלו להחזיק בגופו (איך מיז אים פאר שטעלין ווען ניט וואלט זיך זיין נשמה ניט גקענט דער פאלטין אין זמן גוף) אבל אתם תשמרו את עצמכם מלדבר עליו כמו מאש וכו'. וכן כשהייתי במעזבוז ראיתי שם איש זקן שהי' מכיר ומשמש את צדיק אחד שהי' נתגדל בבית ר' ברוך ז"ל ור' ברוך ז"ל הי' מחבבו מאד ומכבדו יותר מהצדיקים שהיו יושבים על שלחנו וכו' ופעם אחד אמר לו אם אתה רוצה אגביה אותך במדרגות גדולות ולא רצה כי אמר אם אין אני בעצמי ראוי לזה רק מפני שאתם מגביהין אותי אז אני יכול ליפול אח"כ נפילה גדולה וכו' וסיפר שפעם אחד הי' כמה מפורסמים אצל השלחן של הרב ז"ל ודיברו מרבינו ז"ל כנ"ל וכו' ואח"כ כשהלכו אמר לו אפשר גם אתה תרצה לעשות כמותם תדיר שתשחוק באש (ועסטו זיך שפילין מיט פייער) ואני שתקתי כי אני מוכרח כדי שיכול להיות בזה העולם כנ"ל:
# ה) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/127/ # ה)
ה)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/127 ## Segment 1
ר' נתן היה מנהגו בבין המצרים לומר קינות בטלית ותפילין והיה אומר בחצות היום חצות במרתף עמוק בבכיות ושפיכת לב עד הערב (כי אמר פעם אחד שאינו יכול לקרר דעתו רק כל השנה בחצות לילה באמירת תיקון חצות שמזה הוא מתעורר בבכיה ושפיכת לב עד שהיה מקרר דעתו) ובין המצרים ותשעה באב בהקינות ובל"א בזה"ל ??? בערב תשעה באב מחצות היום היה סוגר את עצמו במרתף עמוק והיה סגור ומסוגר שם בבכיות ויללות וקולות משונות עד תשעה באב אחר חצות היום כך היה מנהגו כל שנה ושנה לאחר פטירת רבינו ז"ל ולא היה מקרר דעתו עד שהיה רואה את רבינו ז"ל והרב ר' שמואל יצחק מטשערין ז"ל שהיה מגדולי תלמידי רבינו ז"ל היה פ"א עם ר' נתן ז"ל בתשעה באב והוא עשה מנהגו הנ"ל ושמעו את היללות שלו ואח"כ שיצא מהמרתף בלב תקוה מתבהל הר' שמואל יצחק מפניו ואמר [לא מובל 4 מילים] את רבינו ז"ל ואמר שלא הכיר כ"כ את גדולתו עד השנה הזאת
## Segment 2
ור' נחמן מטולטשין ז"ל בתשעה באב בלילה וביום עד חצות לא דיבר שום דיבור עם שום איש ולא למד מדרש עם העולם כמנהג העולם כי אמר שתשעה באב הוא כמו אבל רח"ל ואבל אסור לדבר כי הוא זה
## Segment 3
והרב הק' מבארדיטשוב ז"ל היה לובש השטריימל בערב תשעה באב ומצפה ומחכה קרוב לצאת הכוכבים שיבא משיח שיצא לקראתו וכשהגיע ועדין לא בא היה משליך מעליו הבגדים הללו והיה משליך עצמו לארץ ובוכה וצועק השי"ת ישלח לנו את משיח צדקינו בב"א
## Segment 4
שמעתי שאחר פטירת רבינו ז"ל השבת הראשון היו תלמידי רבינו ז"ל בבית רבינו ז"ל ואמר ר' יודל שהוא ישב על הכיסא כי יש לו השטריימל של רבינו ז"ל וכן עוד אחרים ענהו מוהרנ"ת ז"ל ואמר שהוא ישב על הכיסא כי הוא יש לו התפילין המוחין (כי היו תפילין של רבינו ז"ל כי פ"א נסע עם רבינו בדרך וביקש רבינו ז"ל שיתן לו התפילין של ר"ת שלו(דהיינו של מוהרנ"ת ז"ל ) ולבש אותם רבינו ז"ל ואח"כ החזירם לו) וישב מוהרנ"ת ז"ל על הכיסא ואמר הזמירות ואמר כשבאו לרבינו זז"ל היה יושב מוהרנ"ת ז"ל בצד אחד ור' נפתלי בצד השני ורבינו ז"ל אמר הזמירות אזמר בשבחין חרוז ור' נתן ור' נפתלי חרוז שני וכן הלאה "ונזמין לה השתא וכו' וכן הלאה עד סוף הזמר ופניו של מוהרנ"ת היו לוהטים כאש לוהט ויצא הרב המגיד מטיראוויצע ז"ל מתוך השולחן ואמר בהתלהבות חשבתי שזה ר' נתן לבסוף אני רואה שזה רבינו בעצמו
## Segment 5
וכן היה בשבועות הגדול אצל מוהרנ"ת ז"ל על שבועות וראה ההתעוררות וכו' (ומוהרנ"ת ז"ל אמר בעצמו על השבועות הזה שהיתקרא שבועות הגדול כי היו שמונים אורחים מלבד אנשי העיירה והיה התעוררות גדול מאד ) שצריך להיזהר לראות בשבועות הגדול הזה שלא לעשות העגל כי הלא גם במתן תורה היה שבועות גדול ואח"כ עשו העגל אמר ג"כ שחשב שהיה מוהרנ"ת ז"ל ולבסוף רואה שהוא רבינו ואמר שאם היה יודע כך לא היה נוסע למ''י והיה נישאר אצלו
# א) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/128/ # א)
א)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/128 ## Segment 1
סיפור מחכם יחזקאל (הוא חכם ספרדי גדול איש אלקי וכו') ז"ל כהן הוא הי' צדיק גדול בעל גילוי אליהו ז"ל וחכמי הספרדים מצפת מספרים הרבה עליו מעט שאני זוכר אכתוב בזה הוא הי' שלושים שנה סגור ומסוגר במירון אצל ציון התנא האלקי ר' שמעון בן יוחאי זצ"ל ואז לא הי' עדיין המושב זקנים שם וגם בהחצר של הציון הק' לא הי' דר אז שום איש רק הוא לבדו הי' שם תמיד ובנו חכם ציון כהן מצפת הי' שולח לו מאכל וכל הצריך ע"י חמר (איש שיש לו חמורים הי' נוסע פעם או שתי פעמים בשבוע ע"י החמורים שלו ומביא לו המאכלים וכו') והוא הי' יושב שם על התורה ועבודה יומם ולילה והי' מתמיד ומשגיח על הנר תמיד והי' הולך להמגידו (הוא המעיין של מירון) ושם יש מקום שקורין אותו מקוה של ר' שמעון הי' הולך שם בחצות לילה קודם חצות ושם הוא מדבריות ומקום שכיח חיות רעות זאבים וברדלסים אפי' כהיום ומכ"ש אז שאז לא הי' שם יושוב כלל ופעם אחת הניח את החצר פתוח וכשחזר לביכנ"ס הרשב"י ז"ל ששם הי' יושב תמיד מצאו פתוח ומלא חיות זאבים וכ' ולקח את המקל וגרש אותם לחוץ ומאז והלאה הי' משתדל לעשות מקוה בחצר וזהו המקוה שיש בחצר שהוא עשה אותה. ופעם אחד צוה להחכמים שבאו על ציון רשב"י זיע"א שישלשלו אותו לתוך המערה ששם מונח הרשב"י זיע"א (כי האריז"ל היו משלשלים אותו לתוך המערה כי פתח המערה הי' פתוח אז) וכאשר שלשלו אותו עד חציו נעשה פניו חוור מאוד והרעיש שיחזרו אותו לחוץ. ופעם אחר נעשה שם הר' יחזקאל הנ"ל פתאום סומא משתי עיניו (מחמת שיש סכנה להיות יחידי שם אצל קבר רשב"י זיע"א כמובא בכתבי האריז"ל) וכאשר בא בערב שבת ק' החמר הנ"ל להביא לו מה שצריך על שבת ראה אותו שהוא סומא ממש שאפילו המראה אינו רואה רק ממשמש וכו' והוא הזהיר לו שלא יספר לבנו ולשום אדם מזה כלל וכלל והחמר הנ"ל כשבא בחזרה בערב שבת לפנות ערב לצפת ת"ו ושאל אותו בנו על שלום אביו והשיב לו כלאחר יד והבין בזה שיש דברים בגו וביקש שיספר לו ולא רצה כאשר הזהירו והכלל שהשביע אותו שהוכרח לאמור לו וגם הבטיח לו שהוא יראה שאביו לא יכעס עליו כי הוא אשם בזה שהשביעו. וסיפר לו כל הענין שהוא מצא אותו סומא וביקש ממנו שיוליך אותו להציון הק' ועשה כן וכאשר הוליך אותו להציון הק' צוה עליו שיחזור לצפת ולא יספר לשום איש כנ"ל ותיכף אחר ש"ק שכר בנו החכם ציון כהן הנ"ל את החמר הנ"ל ונסע אתו למירון וכשבאו למירון מצאו אותו שהוא יושב על התורה ועל העבודה כמו כל אדם ואין שום היכר שהי' סומא כלל וכשראה את בנו בא אליו הביט בפנים זועפות להחמר מדוע סיפר והשיב לו בנו תיכף שהחמר אינו אשם בזה כי הוא השביעו וסיפר לו חכם יחזקאל לבנו שתיכף כאשר ביקש מהחמר שיוליך אותו להציון הק' והוליך אותו כנ"ל הניח ראשו על הציון הק' וביקש הרבה בבכי' הלא אני מוסר נפשי בשביל להיות אצלכם ולעבוד השי"ת ומדוע מגיע לי כך ומה יאמרו העולם שיהי' חילול השם וביקש כך עד שנרדם על הציון הק' וחלם לו שראה את רשב"י זיע"א ואמר לו שלא ירא ויהי' לו רפואה שלימה בקרוב וכשהקיץ עצמו ראה שכבר הוא בריא אולם ככל אדם:
## Segment 2
וקודם הסתלקותו של החכם יחזקאל הנ"ל הי' מעשה שהנר שלו שהי' לומד אצלו נכבה והלך להנר תמיד לראות אם הוא דולק וראה שגם כן נכבה והתחיל להדליק הנר תמיד והרגיש שיש שם נחש גדול וינס הנחש משם להבית האחר ששם עומדים כהיום הגברים אצל הציון הק' והלך אחריו וכשבא להבית הפנימי אצל הציון הקדוש ראה שיושב ר' שמעון בן יוחאי ז"ל ואמר לו תדע שהגיע זמנך להסתלק מן העולם ומקומך הוא בצפת ומפני שהייתה כל הזמן אצלי בתורה בעובדת השם ע"כ יש לך זכות שראית אותי קודם ההסתלקות ובעוד שלשה ימים אתה נסתלק על כן תסע לצפת ותצוה לביתך וכן הוה שבא ביום הזה החמר ונסע עמו לצפת וצוה לביתו ונסתלק שם בשם טוב זיע"א:
## Segment 3
ויש סיפור יפה מהחכם יחזקאל ז"ל הנ"ל שהלך להרהר לקבורת אהרן הכהן ז"ל עם כהנים אבל איני זוכרו היטב.
# א) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/129/ # א)
א)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/129 ## Segment 1
מה"ר מיכלי מסולטשין ז"ל נכד מוהרנ"ת זצ"ל אמר לענין תפילה בצבור מגודל מעלתה שנתקבל אפי' אם יש גרועים בתפלה ג"כ נתקבל משא"כ כשמתפלל ביחיד שבו אין מתקבלת אא"כ היא ראוי' ובכוונה. למשל כמו שנותנים כמה מטבעות ביחד או אפי' אם יש בתוכם מטבע גרועה ג"כ עוברת בתוכם אבל אם נותנין רק מטבע אחת מדקדקין עלי' כן הוא במנין הנ"ל. והר' מיכלי הנ"ל הי' דר בטולטשין והי' חשוב מאד והוא הי' לומד ברבים שם ואחר התפילה הי' עומד עם שאר אנ"ש הנלהבים ומדבר עמהם מענייני עבודת ה' והי' שם אנשים שלא מאנ"ש שדברו דברים בטלים של חדשות וכו' והי' מבלבל את אנ"ש שלא יכלו לדבר וללמוד והי' מתאפקים בכל הכוחות מלומר להם שלא ידברו כ"כ בקול כדי שלא יפריע להלימוד. כדי שלא יבוא לידי מריבה ואעפי"כ הי' מפריע להם כ"כ עד שלא יכלו לסבול ועמד א' מאנ"ש ר' שכנא נכד מהרנ"ת ז"ל ואמר לר' מיכלי ז"ל "איך גייא זיא זאגין איך גייא זייא זאנין" היינו שהולך לאמור להם שלא יפריעו וכו' ענה ר' מיכלי ואמר לו ("זאג זאג") אמור אמור. וחשב ר' שכנא שמרשה לו לילך לאמור להם. סיים לו ר' מיכלי (זאג זיך זאג זיך) אמור לך לעצמך: זה הר' מיכלי כשהי' בא"י והי' אצל ציון הרשב"י זיע"א ולמד שם זוהר ואמר שנהנה מאד והי' לו טעם אחר בהזוהר כי כל פעם שהי' לומד זוהר הי' מרגיש טעם וחיות גדול בהזוהר אבל הטעם שהרגיש בהזוהר שלמד אצל קבר רשב"י זיע"א הי' נפלא מאד הרבה יותר וכו' אמר על זה ששכר טוב לשתות וה? דער איז גיט ציא טרונקען פין צאפין". היינו בהשורש שם מרגישין טעם אחר זה הר' מיכלי הי' חידוש נפלא בענין קיום מצוות הכנסת אורחים ובפרט בענין הדעת המטה לאורח וכן הי' נוהגין כל נכדי מוהרנ"ת ז"ל מפני שמוהרנ"ת ז"ל ראה בספר הנשרף גדולת מצות הכנסת אורחים ובפרט בענין הצעת המטה ושמכל פסיעה ופסיעה מציע המטה לאורח נברא מלאך מכל פסיעה. והי' מנהגם שהציעו לאורח המטה יותר טוב מהצעת המטה בשבילו בעצמו והי' מבחין ההצעה שפי' מניח א"ע על המטה לראות אם טוב בשבילו בעצמו אז הי' נותן לאורח את המטה הזאת: והי' מעורב בין הבריות והכל הי' מיודעיו והי' מחזיק הפוסט (דואר) בטולטשין כי הי' לו חזקה מאביו ר' יצחק בנו של מהרנ"ת ז"ל וכן עד היום הפוסת מחזיקים נכדי מוהרנ"ת ז"ל: וכשר' מיכלי נסע לא"י ליוו אותו כל העיר טולטשין מקצה אל הקצה:
# יב) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/13/ # יב)
יב)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/13 ## Segment 1
רבינו ז"ל אמר ייני לייט וועלין זיך גפונין וויא קיין מענטשין גייאין ניט, אין וויא קיין היינער קרייאין מט. היינו שיהי' להם התבודדות והנעור בלילה.
# ב) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/130/ # ב)
ב)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/130 ## Segment 1
ר' יצחק בן מוהרנ"ת ז"ל שהי' דר בטולטשין כנ"ל, הי' לו חבר מאנ"ש המובהקים שמו ר' מרדכי (ומוהרנ"ת מביא אותו הרבה פעמים בהמכתבים) שהי' אדם גדול בעבודת השם ובתורה מאד. ור' יצחק ז"ל הי' מחזיקו בפרנסה וכל מלבוש שהי' עושה בשבילו הי' עושה גם בשביל ר' מרדכי ג"כ. ואם לא הי' לו לעשות בשביל ר' מרדכי ג"כ לא הי' בשביל עצמו ג"כ ופ"א סיפר למוהרנ"ת ז"ל מזה מה לו מהרנ"ת ז"ל ואמר, יש לך התבודדות על כל אשר אתה עושה הנני מקנא אותך ואם לאו אינני מקנא אותך. "אוף יעביר זאך האסטו דריף התבודדות בין איך דיך מקנא האסט דרוף ניט קיין התבודדות בין איך דיך מט מקנא". וזה הר' מרדכי קרב את ר' יעקב חתן הרב שבטולטשין וחותנו של ר' יעקב הי' רודף את ר' יעקב וא' מהתנאים הי' שלא דיבר עם ר' מרדכי הנ"ל ומוהרנ"ת ז"ל מביא במכתביו לר' יעקב שדווקא ידבר עם ר' מרדכי (וזה מובא בעלים לתרופה החדש מכתב נ"ז נ"ח). ובעת שהיה המחלוקת הגדול על מוהרנ"ת שכל אנש"ש הי' בסכנה גדולה כמובא בימי התלאות ולקחו הבריונים המתנגדים את ר' מרדכי והוליכו אותו אצל העמוד שיש ברחוב הגדול שבטולטשין (שברחוב הגדול בטולטשין באמצע הרחוב שם יש מקום רחב ופנוי מכל צד ועמד שם עמוד גדול וכל מי שרצה לפרסם איזה דבר ברבים וכל ההכרזות היו נעשים שם) ונתקבץ כל העיר שם והביריונים הוליכו אותו דרך כל הרחובות עד שהביאו אותו לעמוד הנ"ל שיקלל ויבזה את מוהרנ"ת ז"ל ברבים והם חשבו שיעשה כך והוא הי' לו מסי"נ כי רצו להרוג אותו וצעק בקול גדול בניגון המגילה "מרדכי לא יכרע ולא ישתחווה" ובנסים גדולים שנפלט מהם ולא הרגוהו. והוא הי' מאנשים שעמדו בניסיון במסירות נפש ולא עזבו את חסידות ברסלב אפי' רגע ואפי' לפנים כי מעט מאד היו שעמדו בנסיון עד כי רובו ככולו עמדו רק לפעמים ואח"כ חזרו אבל מעט עמדו בנסיון ונתקיים אז דיבור רבינו ז"ל שאמר אני רואה שיהי' זמן שאפילו כל אנשי יעמדו אותו ורק אשאר בחמשה אנשים ואז מי שיעמוד בנסיון יהי' מאנשיי באמת. "איך זייא אזעס וועט זיין אצייט וואס איך וועל בליידען נאר דיט ז מענטשין אין דחצמאלט דער וואס ער וועט זיך דער האלטין וועט ער זיין באמת הן מיינע וענטשין:
# ג) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/131/ # ג)
ג)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/131 ## Segment 1
עוד אמר רבינו ז"ל ווען וועט אמאל דאנקן אזמען וועט זיין דעם ציון פין דער וואטינס:
# א) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/132/ # א)
א)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/132 ## Segment 1
בעת שהי' גודל המחלוקת על מוהרנ"ת ז"ל שהמתנגדים הוציאו פקודה להשמיד להרוג ולאבד וכו' את כל אנ"ש ואנ"ש סבלו אז הרבה מאד והנס גדול שלא נהרגו אז כל אנ"ש ומעט מבואר מזה בהמכתבים שבאלו השנים ובימי התלאות ואז הי' כל החורף הזה מוהרנ"ת ז"ל באומין וכו' הי' ירא לחזור לברסלב שלא יהרגו אותו והי' מתאכסן אצל חבירו ר' נפתלי ז"ל וכל יום הי' הולך על ציון רבינו ז"ל והרבה בתפלה כמה וכמה שעות וכשחזר לאכסניא שלו היינו לר' נפתלי הנ"ל הי' שואל לו על מכתבים (כי המכתבים שלו בא לר' נפתלי ז"ל) וכשקרא אותם הי' אומר כנראה שאיני יכול עדיין לחזור לביתי (כי הי' מצפה בכל יום לחזור לביתו לברסלב והיה מסתכל על המכתבים שקיבל מאנ"ש מכל מקום ומב"ב לידע איך הדבר ואם נישקט קצת להם המחלוקת) כי ראה בהם עדיין את הלהבה שמתגבר בכל פעם. ופעם אחר אחר פורים שהי' אז אנשי בליעל בפורים שברו החלונות וכו' בהקלויז באומן בדברי ההסתה ופתוי של הרב מסווראן שבאומן יש ברסלבר קלויז הלא אם כ"א הי' לוקח לבנה לא הי' נשאר כלל ואז כמעט שהרסו את הקלויז לולא הפחד שהפילו עליהם מהחשובים שבעיר שהחזיקו עם אנ"ש ומובן מאליו מאלו גודל הנחת של מוהרנ"ת זצ"ל שהי' לו בזה הפורים שראה ששברו את החלונות והדלתות וכו' וכמעט שהרסו אותה כולה ואעפי"כ התחזק אז לקיים שמחת פורים וכמובא במכתביו ז"ל ואז בעש"ק פ' פרה כשהלך למרחץ באומין עמדו עליו ושרפו מלבושיו והי' אז ר' מאיר בלעכיר עמו והביא לו מלבושים אחרים וכו' וכל אותו החורף אעפ"י שאנ"ש מכל המקומות ואנ"ש שבברסלב וב"ב שבשם הריצו אגרות אליו שלמעה"ש שאל יחזור לברסלב כי ממש יהרגו אותו אעפי"כ הוא הי' חזק אצלו שיחזור ורק שיאריך עוד איזה זמן באומן בתפלה על ציון הק' ותמיד כשחזר לר' נפתלי אמר כנראה שאיני יכול לחזור עדיין לביתי כנ"ל ואחר ר"ח ניסן שאחר פורים הנ"ל בא פעם אחד מהציון הק' ששהה שם הרבה יותר ממנהגו בכל יום וכשבא לר' נפתלי ז"ל וראה ר' נפתלי בפניו חדשות שהוא איננו כתמול שלשום וגם אמר לו כנראה שכבר אוכל לחזור לביתי ואז נתן לו ר' נפתלי המכתבים שבאו אליו וקרא אותם ואמר שאינו מביט על שום דבר ושיחזור לביתו (כי הכיר מתפלתו על ציון הק' שנתקבלה תפלתו שיכול לחזור לביתו) וכן הווה שחזר לביתו קודם פסח. ומובן מאליו שהמתנגדים חרקו שיניהם עליו אבל פחד ה' נפל עליהם שלא נגעו בו כי כבר ראו מעט מופתים אז ואעפי"כ פעלו אצל הממשלה לעמוד הרצענים אצלו שיעברו בביתו וכן היה ועבדו אצלו גם בשבת וכו' וכן הי' עד ערב פסח בצהרים שאז לקחו אותם בחזרה ע"י השתדלות מאנ"ש. וכבר מבואר מעט בימי התלאות מזה ואיך שהב"ב חברו בהסבר מזה ואיך השקיטם. ובלילה הזה בליל פסח כשיצאו בבוקר מצאו שכל הבית של מוהרנ"ת ז"ל מבחוץ היו מצויר בצלמים שתי וערב שהמתנגדים ציירו על כל הכתלים של מהרנ"ת ז"ל שתי יערב ואעפי"כ הרשעים כים נגרש לא יכלו השקט שאחיך העיז לבא לביתו ולא הרגוהו אותו ועל כן הסכימו אצלם שכאשר ראובן מאירציס שהי' הגדול שבהם למדן גדול וכו' וכו' ושהוא הי' לו בערשיד חתנו פנחסיל שהוא הי' ג"כ למדן ומיוחס וכו' ונכבד אצלם מאד והוא מכבר לקח ע"ע להרוג את מוהרנ"ת ז"ל בידיו וע"כ נסכם אצלם שתיכף ביום ראשון בחול המועד ישלחו ראובן יארציס עגלה מיוחדת ע"י א' מבריונים שלהם אחר חתנו פנחס להביא אותו מבערשיד לחותנו ראובן מארציס הנ"ל על ימים האחרונים של פסח ובזה בוודאי יהיה גמר ח"ו ממוהרנ"ת ז"ל וכן עשו שתיכף ביום א' בחול מועד בבוקר השכם שלחו עגלה מיוחדת להבערשיד כנ"ל. ואנ"ש כששמעו זאת ממש נמס לבם בקרבם ולא ידעו עצה מה לעשות אם להגיד למוהרנ"ת זצ"ל או לא ולא הי' מי שרצה להביא בשורה כזאת למוהרנ"ת ז"ל ורק הצדקת אדיל בת רבינו זצ"ל כששמעה זאת לא יכלה להתאפק ורצתה תיכף לבית מוהרנ"ת זצ"ל והוא היה תמיד על העלי' שלו (המייביר שטיבל) שהי' כלוא ומסוגר שם בעבודת השם וכו' והיא עלתה תיכף לשם וכשראה אותה מהרנ"ת ז"ל נתפלא מאד שבאה כ"כ בבקר השכם וגם הי' לו מזה רמזים נפלאים בעבודת ה' כי הסתכל תמיד על הרמזים שבכל יום ועכשיו תיכף בבוקר ההבטה הראשונה הי' לנגדו זרע רבינו ז"ל וכו' ושאל אותה מה רוצה וסיפרה לו בפחד ורעדה אין אתם יודעים ששלחו אחרי פנחסיל וכו' ועמד קצת כמשתומם והשיב לה מסתמא לא יבא (אע ער וועט מסתם ניט קומען) ואמרה אליו עוד פעם הלא כבר שלחו אחריו עגלה מיוחדת והשיב לה עוד פעם מסתמא לא יבא.וכשמעה ממנו אלו הדיבורים איזה פעמים הניחה דעתה וחזרה לביתה. והסוף הי' כשזה הבעל עגלה שהוא הי' מריש הבריוני שלהם בא לבערשיד עם העגלה שלו ראה שהולכים עם הלויה של פנחסיל הנ"ל שבא ליקח אותו וסיפרו לו שפתאום נחלה ומת רח"ל והתיישב א"ע הבע"ג למה ימהר א"ע לשוב בבשורה כזאת ורצה לעשות באופן שיבא חזרה בליל שביעי של פסח בערב כדי שלא יראו אותו ושלא יהי' רעש מזה אבל הוא בא בעת שיצאו מבתי כנסיות בערב בשביעי של פסח והי' רעש גדול שבא ביום טוב והמתנגדים כששמעו מה שנעשה והם כל היום הי' להם כליון עיניים וכו' נתהפך פניהם ופני עקיבא מערציס בראש לשולי קדרה – ופחדו מאז להרוג את מהרנ"ת ז"ל.
# א) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/133/ # א)
א)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/133 ## Segment 1
הר' נחמן ז"ל נכד מהרנ"ת ז"ל אמר האם יכולים להבין את רחמנות השי"ת (היינו כי זה דרכי ה' אשר א"א להבינם עפ"י שכלינו הגשמי) כי רואים הרבה פעמים (ה' ישמרינו) שנושאין נפטר רח"ל ואחרי מטתו הולכים כמה יתומים גדולים וקטנים והולכים בבכיות וצעקות ואומרים "אל מלא רחמים" ומזכירין אז הרחמנות של השי"ת אל מלא רחמים. (ועפ"י שכלנו המגושם האם זהו הרחמנות אלא וודאי זה העיקר הרחמנות שהשי"ת יודע איך לרחם, ואעפי"כ כבר למד אותנו רבינו ז"ל שצריכים לבקש מהשי"ת ואל שדי יתן לכם רחמים כמו שיעקב אבינו ע"ה ביקש היינו שימסור הרחמנות בידינו שאנחנו ג"כ נבין הרחמנות לא רק הוא בעיניו כך כולם יבינו ויראו הרחמנות בפשטות היינו בני חיי ומזוני וכו' עיין ליקוטי מוהר"ן תנינא סי' ס"ז וכו'):
# ב) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/134/ # ב)
ב)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/134 ## Segment 1
רבינו ז"ל סיפר מעשה שסיפר הבעש"ט ז"ל מפריץ אחד שהי' אצלו רינדאר אחד ישראלי שהי' מחזיק הראנדר אצלו זמן הרבה ואח"כ הי' זמן שלא הי' יכול לשלם לו והניח את האיש הישראלי עם ב"ב בבור וכו' וזה הפריץ לא הי' לו בנים כלל ודווקא אחר המעשה הרע הזה נולד לו בן להפריץ וזה עניין הצדקת הדין של השי"ת המובא צדקתך כהררי אל משפטיך תהום רבה (היינו אעפ"י שמשפטיך תהום רבה (היינו שאין רואין בעין המשפט הישר של השי"ת ואדרבא שהמשפט נראה מקובל וכבוש עד תהום רבה) אעפי"כ צריכין לידע ולהאמין שצדקתך כהררי אל שבזה בעצמו צדקתו של השי"ת כהררי אל (גדול מאד ורחמנותו גדולה מאד והכל בצדק ויושר עפ"י שאיננו מבינים מאד וקשה על השי"ת. אעפי"כ אסור להרהר אחר השי"ת כלל וכלל כי כל דרכיו אל אמונה ואין עוול צדיק וישר הוא).
# ג) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/135/ # ג)
ג)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/135 ## Segment 1
רבינו ז"ל אמר שענין הר"ה שמתקבצין אליו על ציונו הק' גדול מאד וחביב בעיניו מאד ואמר שאפי' מהיכל קן צפור שבגן עדן (היינו היכל המשיח) יבוא להקיבוץ על ר"ה להתפלל עמם ביחד (היינו שזה יותר חשוב בעיניו וכמו שרואין אצל השי"ת בעצמו שמניח כל העליונים ומשבח שכינתו בתחתונים בבחי' ואבית תהלה מגושי עפר מקרוצי חומר והיא תהלתך וצדיקי שכיחי יתיר בדמי עלמא בתר דאסתלקו וכו') ועוד אמר רבינו ז"ל איך שהספר הגנוז הוא גדול והספר הנשרף הר"ה שלו הוא יותר גדול היינו להיות אצלו על ר"ה הוא יותר גדול (כי כבר אמר רבינו ז"ל שאין דבר גדול מזה מלהיות אצלו על ר"ה "בין גברעסירס דער פון איז ניטא" כנדפס בחיי מוהר"ן ע"ש).
# ד) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/136/ # ד)
ד)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/136 ## Segment 1
מענין שאנש"ש אומרים שיש קבלה מרבינו ז"ל שאנש"ש לא יתחתנו ביחד ופ"א רצו לשדך הר' נתן ז"ל והר' נפתלי ז"ל ביחד ושלחו הר' יודיל ז"ל לשאול את רבינו ז"ל (היינו אחר הסתלקותו ז"ל) כי לעשות פדיונות ומופתים הי' ר' יודיל ז"ל חידוש והוא הי' רואה רבינו ז"ל אחר הסתלקותו ומדבר עמו כאחד האדם) והלך על הציון הק' וכשחזר אצלם אמר להם שרבינו ז"ל אמר לו יש לי עוד ב' אוהבים בין תלמידיי רוצה הבע"ד לעשות פירוד ביניהם (איך האב נאך צווייא גיטע פריינד וויל בער בע"ד מאכין צווישין זייא אפרוד) ולא נשתדכו ביניהם. וכן יש דיבור שאנש"ש לא יסחרו ביחד כי הבע"ד מניח א"ע בכל הכוחות לעשות פירוד בין אנ"ש שלא יהי' אהבה ביניהם ובאלו הדברים בענין שידוך ומסחר מצוי הסכסוכים וכו' וכן יכול להיות מצוי שיהי' מחלוקת ופירוד ע"כ צריכין לשמור א"ע מזה וכו').
# ה) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/137/ # ה)
ה)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/137 ## Segment 1
הרב הצדיק המגיד מטרווצא ז"ל הי' חבירו של הרה"צ ר' נחום מטשארנאביל ז"ל והי' מנהגם שפעם אחד המגיד מטרווצא נוסע על שבועות להר' נחום מטשארנאביל ז"ל ופעם הי' הר' נחום מטשערנאביל ז"ל נוסע להמגיד מטרווצא ז"ל על שבועות וכן הי' מנהגם תמיד, והסדר שלהם הי' שהיו רוקדים ביחד כל הליל של שבועות (כי אז הוא בחי' חתונה בחי' שביום חתונתו זה חתן תורה) וכמובא בזוה"ק שצריכין לשמוח עם השכינה וכנסת ישראל כל הלילה וכו') ובסוף ימי הר' נחום ז"ל שהי' חלוש ולא הי' יכול ליסע עוד להמגיד מטרווצע הי' שולח את בנו הצדיק ר' מרדכי מטשערנאביל ז"ל להמגיד מטרווצא ורקדו אז כל הלילה כנ"ל וכן המנהג עד היום באומן שתיכף אחר אכילה בלילה באים להקלויז ורוקדים ביחד כל הלילה וממש לא נפסק הריקוד אף רגע כי אלו אומרים מעט תיקון שבועות ואלו רוקדים וכן חוזר חלילה וכו'.
# ו) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/138/ # ו)
ו)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/138 ## Segment 1
רבינו ז"ל אמר שבליל שבועות הוא העיקר התעוררות השינה שלא לישן כל הלילה ובהו"ר העיקר האמירה "שבועות איז דער עיקר דאס הוף זיין אין הושיתא רבא איז דער עיקר דאס זאגין".
# א) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/139/ # א)
א)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/139 ## Segment 1
רבינו ז"ל אמר רציתי שיהי' לי קיבוץ שלי בארץ ישראל (בזה"ל ובלא"ה איך ואלט וואלט האבין מיינס אקיבוץ אין ארץ ישראל).
# יג) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/14/ # יג)
יג)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/14 ## Segment 1
רבינו ז"ל אמר, אזמען פועלט נאר מיט גיטין, אין אז ע"ס דווכט זיך אזמען האט מיט בייזין כוא גפועלט זוול מען ווייסין אז מיט גיטין וואלט מען אסאך מער גפועלט.
# ב) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/140/ # ב)
ב)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/140 ## Segment 1
רבינו ז"ל אמר מקנא אני את ר' יוסקא שהי' איש פשוט מאד והי' לו סידור עב וגדול מאד עם כל התחינות הקודמים וכל היוצרות מכל שבתות השנה והי' מנהגו שהי' הולך כל יום לבית המדרש עם הסידור העב שלו ולא הי' מזיז משם עד שהתחיל מהתחלה מודה אני ואמר כסדר (אפי' כל התפילות מראש השנה ויו"כ ופסח וסוכות וכו' וכל הברכות ותקיעת שופר וברכת הנהנין וברכת חתנים ומילה וכו' וכו') הכל עד גמירא (עד האט אויס געאנט דאס ציבור פין טאביל צי טאביל אלע טאג) והי' רבינו ז"ל מקנא אותו כי פשיטות גבוה מהכל (ושמעתי סיפור כזה ג"כ בשם הבעש"ט ז"ל שהי' מקנא ג"כ איש פשטן כזה בימיו ואמר עליו שבכל פעם נעשה למעלה יריד אחר למשל כשאומר התפילות והמזמורים מפסח נעשה למעלה התיקונים מפסח וכן משבועות וכו' וכן הכל וכידוע גם המעשה מלחם הפנים בזמן האריז"ל שהי' איש פשוט ושמע הדרשה מהרב הגדל התיקונים שהי' נעשין בעת שהי' הביהמ"ק קיים מלחם הפנים ושאל אותו מהו ואיך היו עושין אותו ואמר לו הרב כל סדר עשייתו והלך לביתו והסכים עם אשתו לעשות כל שבוע לחם הפנים התנופה בי"ג נפה והביא אותם בכל עש"ק בארון קודש והי' מבקש מהשי"ת שיאכלן ושיערב ויומתק לו, והשמש הי' מוצאין ואמר מסתמא הניחום בשבילו ואכלם על שבת וכשהוא בא אח"כ ולא מצאם חשב שהשי"ת כביכול אכלם והי' לו שמחה גדולה וכן הי' זמן רב. פ"א בא לביהמ"ד עם הלחם שלו והלך ישר לארון הקודש ולא ראה שהרב הוא שם ודיבר כמנהגו בקשות ותחנונים מהשי"ת שאכלם ושיתקבלו וכו' ושמע הרב וגער בו ואמר לו עם הארץ וכי ה' אוכל וכו' שאל אותו אלא מי אכלם מסתמא השמש וכן הי' א"ל אני חשבתי לטובה וא"כ אעשה תשובה והרב הי' חוזר הדרשה שהי' צריך למחר בש"ק לאמור ושלח האריז"ל אחריו שיצוו לביתו כי מחר בשעה שצריך להגיד הדרשה ימות רח"ל כי הפר את תענוגו של השי"ת כי ממש הי' לו מאת הפשוט הנ"ל תענוג כמו מלחם הפנים בביהמ"ק וכו'.
# ג) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/141/ # ג)
ג)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/141 ## Segment 1
הר' סענדיר מטרווצע ז"ל שהי' מגדולי אנש"ש ועוצם יראתו ועבודתו א"א לשער במוח והוא יסד החברה טרווצער שהיו העובדים מאנ"ש ממש שיצאו מגדר אנושי וא"א להעריך ולספר כלל עוצם התפשטותם מגשמיות ומס"נ בעבודתם והיו יוצאים בתחלת הקיץ ליערות ושדות ועוסקים יומם ולילה בהתבודדות והיו מזמרים אז בעת צאתם בניגון הידוע עבר קציר כלה קיץ ועדיין לא נושענו וכו' הכלל שענין עבודתם והתלהבותם א"א לשער והר' סענדיר הראש שלהם הי' קודם איש פשוט ופ"א בעת שהי' בחור זרק נעל על אמו על שהוכיחה אותו ואח"כ כשנתקרב לחסידות רבינו ז"ל ונתלהב מאד לעבוה"ש והי' יומם ולילה ביערות והרים ושדות בהתבודדות ותפלות בלי הפסק שמונה עשר שעות בנגינות השוברות הלב שמי ששמע ממנו אפי' הרשע היותר גדול נעשה בעל תשובה. וכשהי' צועק על ציון הק' באומאן היו שומעים מקצה העיר ועד קצהו. ופ"א נסעו הרב מטשעהרין ועוד הגדולים מאנ"ש והי' נסיעתם דרך היערות שבטרווצע ושמעו קול והלכו אחרי הקול והלכו סמוך להקול עד שהרגישו ממש התפשטות הגשמיות ממתיקות הקול וראו שהר' סנדר עוד ביערות וצועק "שנאתי השומרים הבלי שוא ואני אל ה' בטחתי ואמר לעצמו בזה הלשון זאג סענדיר שנאתי השומרים הבלי שוא אבער ואני אל ה' בטחתי וכן הפסוק סעפים שנאתי ותורתך אהבתי וכן אם זכרתיך על יצועי וכו' בניגונים המופלאים הידועים לנו בשם ניגוני אנשי טרווצי וכששמעו זאת ממש יצא לבם בקרבם ואמר הרב מטשעהרין לשאר אנשים שנסעו עמו כנראה שאנחנו מוכרחים כבר להתבייש ממנו "עס האט זו פנים אז מיר מייגען זיך שמן שיימען פאר איהם" והכלל כי א"א לשער בכתב מהותם ועבודתם והר' אברהם ז"ל הי' נוסע על שבתות לר' סענדיר לראות עבודתו ולקבל ממנו.
# א) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/142/ # א)
א)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/142 ## Segment 1
מהמכתב ששלח המוהרנ"ת ז"ל להרב מסווראן שהקשה עליו עשרה קושיות והוא כתב לו מכתב באריכות ותירץ לו כל הקושיות וקושיא אחד היתה מדוע הוא משבח כ"כ בשבחים גדולים את רבינו ז"ל והשיב לו על זה שכן דרך החסידים לשבח את רבם ולפי דעתו שקשה יותר קשה על הרב הצדיק ר' מרדכי מנישחיז זצ"ל שאמר על רבו הרב הצדיק הר' מיכל מזלאטשוב זצ"ל שמיום בריאת העולם לא הי' נשמה זכה כל כך כמו הגוף של רבו ר' מיכל הנ"ל. השאר הקושיות ותירוצים איני זוכר עתה.
# ב) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/143/ # ב)
ב)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/143 ## Segment 1
רבינו ז"ל אמר הניסיון העשירי אני היינו שכל הצדיקים כשעוברים כל הניסיונות שלהם הניסיון עשירי שלהם (היינו הניסיון היותר קשה וכבד מכל הניסיונות נקרא הניסיון העשירי כמו אצל אברהם אבינו ע"ה הניסיון העשירי שלו הי' ניסיון העקדה שזה הי' הניסיון היותר קשה מכל הניסיונות שלו) אני היינו שלא יחלוקו עלי, ובלשון אשכנז "דער צענטער ניסיון בין איך" אז מען גייט שון דעריך אלו ניסיונות (אפי' כל הצדיקים כשהולכים כבר כל הניסיונות) איז דער גרעסטיר נסיון אוף מיר ניט ציא קסיגין. וכן אמר מוהרנ"ת ז"ל עליו בעצמו כבר יש לו זקן לבן ועדיין הוא חסיד ברסלב "אווייסע בארד אין נאך אברסלבר חסיד" היינו שכ"כ קשה להיות מקורב לרבינו שתמה על עצמו שכבר זקינו נלבן ועדיין הוא מקורב לרבינו ז"ל כי זה יותר קשה מהכל.
# ג) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/144/ # ג)
ג)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/144 ## Segment 1
פ"א שאל אחד למוהרנ"ת ז"ל איך זוכין להיות יהודי (היינו מה צריך לעשות כדי להיות איש כשר כראוי והשיב לו אט אזוי היינו איך שהוא (אם יקיים התורה כפי מדרגתו).
# ד) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/145/ # ד)
ד)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/145 ## Segment 1
א' מאנ"ש הי' חולה ממש סמוך למיתה ח"ו והי' שם שפחה בבית מכוערת מאד מאד והקפיד מאד על שהניחה אותה לבדה בבית עמו משום יחוד ושאלו אותו הלא אתם חולים כל כך שאינכם יכולים לזוז ממקומכם והיא מכוערת עד למאד, והשיב להם, מה שהבעל דבר יכול לעשות ברגע אחד אני יכול להיות בריא והיא יכולה להיות יפת תואר רק כדי לעשות עבירה ח"ו. "וואס דער בעל דבר קען אין איין רגע קיין איך גיאנד ווערין אין זי"א שיין ווערין".
# ה) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/146/ # ה)
ה)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/146 ## Segment 1
מוהרנ"ת ז"ל בעת שנסע להשיאו בנו וזרקו המתנגדים עליהם אבנים ונעשה רעש על זה ואנ"ש הלכו למצוא עצה ואח"כ חפשו את מוהרנ"ת ז"ל ומצאו אותו עומד ביער ומתבודד ואומר רבש"ע כמה אנשים (כל מי שנוסע) נוסעים ולא זורקים להם אבנים ואפי' בעל עבירה ואפיקורוס כשנוסע להשיא בנו לא זורקים בו אבנים ואפי' עמל כשנוסע להשיא בנו לא זורקים בו אבנים. ואני כשאני נוסע להשיא בני זורקים בי אבנים אלא הטעם מפני שאני מקורב לרבינו זצוק"ל (אפי' שאני חסיד ברסלב). והתחיל לזמר גדולתינו ותפארתינו יראו לעתיד כשיבוא משיח צדקינו בנגון הידוע לנו "אונזער גרוסקייט אין אונזער שונקייט וועטמען ארוס זעהן לעתיד אז משיח וועט קומין". (כאומר שכל הרדיפות הוא רק מפני שאנו מקורבים לרבינו ז"ל הלא אדרבא זה עיקר גדולתינו ותפארתנו ויראו בעת ביאת משיח צדקינו גדולתינו ותפארתנו שאנו מקורבים לרבינו הקדוש אור הנשגב).
# ו) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/147/ # ו)
ו)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/147 ## Segment 1
רבינו ז"ל שבכל מקום ששני חסידי ברסלב הולכים ביחד ומדברים זה עם זה צריך לילך אחריהם סופר ולכתוב כל דיבור היוצא מפיהם כמו המנהג אצל המלכים ואנשים גדולים שהולך אחריהם סופר לכתוב כל היוצא מפיהם (כי הלא אין מדברים דברי הבל אלא חכמות כן כשאנ"ש הולכים ביחד אינם מדברים שטותים אלא חכמות אמיתיות מענין התכלית).
# ז) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/148/ # ז)
ז)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/148 ## Segment 1
הר' סענדיר מטראוויץ הנ"ל נקרא בפי' כל הר' סענדיר הגדול דער גרויסר ר' סענדיר פעם אחד פגש בערב ראש השנה בא' מאנ"ש שהי' עשיר קמצן גדול וכשיצאו מהציון הקדוש דיבר הר' סענדיר אתו מענין צדקה ודיבר דברי התעוררות בהתעוררות והתלהבות כדרכו תמיד עד שהקמצן הנ"ל נתפעל ונתעורר מעצם דיבוריו ולקח הכסף שלו עם המעות ונתנו לר' סענדר שיתן לצדקה. ובשנה הבאה בערב ר"ה כשיצאו מהציון הק' ורצה הר' סענדיר ז"ל ליגש אליו לדבר אתו והתחיל הקמצן הנ"ל לצעוק בקולות שכבר הולך אליו לגזול אותו "ער גייט מיך שוין בא ראבווען כי ידע שאם יגש אליו וידבר אתו אזי אי אפשר להיות שלא יתן לו הכיס עם המעות שלו כי אז כבר אין לו שום בחירה וע"כ נתן לעצמו עצה זו שלא יניחנו ליגש אליו כלל:
# ח) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/149/ # ח)
ח)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/149 ## Segment 1
פ"א זרקו המתנגדים אבנים בהקלויז באומן ונתרגש ר' נפתלי ז"ל ואמר מפני כך יקחו עוד לאנשי חיל ועוד וכו' ובזה"ל "אזמי וען וואספט שטיינער ועט מען נעמין נאך נעקסיטין אין נאך נעקריטין" וענה לו הר' נחמן מטולטשין ז"ל "ר' נפתלי וועטמען דעך נעמין איימהרי אייניקליך אויך" אלא מפני שזרקו שתי אבנים יבואו אלינו עוד ב' נפשות, בשכר פין צווייא שטיינער וועלין ציזו קומין צווייא נפשות, וכן היה שנתקרבו אז ב' נפשות יקרות מאד ונעשו אח"כ מגדולי אנ"ש והם הר' ברוך אפרים ז"ל והר' מענדילי ליטוואק ז"ל והמעשה שהי' כך הי' הם היו גדולי התלמידים של הצדיק ר' מענדילי מלבאוויטש ז"ל בעל הצמח צדק והר' ברוך אפרים ז"ל היה אצלו חוזר יותר מעשרים שנה ואחר פטירתו של הצמח צדק לא רצו לשאר אצל בנו והלכו לחפש איזה רבי ומצאו איזה ספר מספרי רבינו ז"ל ויישר בעיניהם וראו שבעל המחבר הוא מברסלב ורצו לילך לשם וחשבו שזה ברעסלא שבגרמניה והלכו לשם כשבאו לשם נוכחו לגעת שזה עיר אחר ברוסיה והלכו לשם רגלי עד שהביאו אותם לאומן ושם נעשו עובדים גדולים בעבודת ה' והר' ברוך אפרים ז''ל היה בעל מוח עמוק ועשה ספר על הליקוטי מוהר''ן הס' באיבי הנחל שהיה ספר גדול ונאבד רק המיקצת שבמיקצת נדפס אחר הפרפראות לחכמה והר' אברהם ז''ל אמר שהרבה לקח מספר באיבי הנחל להחיבור ס' ביאור הליקוטים. וכשהיה מתפלל ר' ברוך אפרים היה עם כ''כ התלהבות והיה מכסה א''ע עם הטלית כל פניו וכו' והיה מתפלל בלחש ובעמקות עד שהיה הולך כמו זיעה מהטלית כמו המתנים ויותר והרה מטשערין ז''ל שלח אותו להדפיס הספרים שלו והדפיס את הליקוטי מוהר''ן דפוס לעמבערג ופרפראות לחכמה וליקוטי תפלות דפוס לעמבערג וכל הליקוטי העצות וכו' ובנו של ר' ברוך אפרים ז''ל היה ג''כ מוח עמוק מאד והיה דר בארץ ישראל והי' כ"כ מוחו עמוק וחריף בעבודת ה' ובתורה עד שלא הי' מכיר אפי' בצורת אשתו. ופעם אחד נסתה אשתו וכשהי' ברחוב נגשה אליו אשתו ושאלה אותו אתם נחמן ב"ר ברוך אפרים מה שלום זוגתכם ששמה כו"כ ולא הכיר אותה כלל הר' ברוך אפרים ז"ל סמוך לפטירתו ז"ל והי' חולה וספרו להרב מטשעהרין ז"ל והלך לבקרו ודיבר אתו ואמר אח"כ הרב מטשעהרין ז"ל שהוא ירא ממנו שלא ימות כי לקח במוחו המיתה מאד והמחשבה יש לה כח גדול וכשנפטר הי' איזה זמן אח"כ חום הגוף שלו מחמת תנועת המוח שלו בעמקות. והרב מטשעהרין ז"ל הי' דרכו תמיד כשבאו אליו בשביל חולה שהעיקר שלא שיקח במוח ובמחשבה ח"ו שימות לא החולה ולא קרוביו כי אדרבא יקחו במחשבה שלא חולה כלל ובכ"פ היטב לו "עס איז אים בעסיר" ובזה משיכים שי' כך:
# יד) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/15/ # יד)
יד)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/15 ## Segment 1
בעת המחלוקת מהרב מסווראן על מוהרנ"ת ז"ל שהציקו למהרנ"ת ז"ל ענה ואמר "פין מיר וועט בלייבען אשאנק (מגדל) מיט ספרים. אין פין מיהם וועט בלייבען אשאנק מיט פלעשיר. וכן היה שממוהרנ"ת נשאר מגדל מלא ספרים כתבי יד כל הלק"ה וכו' וכו'. וממנו לא נשאר כלום רק מגדל עם בקבוקים כי הי' חולה והי' שותה יין וכו' ונשאר מגדל מלא בקבוקים כידוע לכל.
# א) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/150/ # א)
א)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/150 ## Segment 1
הרב ר' ברוך אפרים על הנ"ל נתן לו הרב מטשערין ז"ל שני אלפים אדומים עבור הדפסת הפרפראות לחכמה וליקוטי עצות חדש ושאר ספרים קטנים (מלבד על הספרים הגדולים כמו הליקוטי מוהר"ן וליקוטי תפלות שזה היה מעשה שהיה גביר אחד בברסלב שמו בעריל לייב נעכיליס ונתעורר בפתע פתאום לעשות דבר תיקון לנשמתו לנצח באשר התכלית הוא כי אין מלווין לאדם כסף וזהב וכו' וע"כ כאשר הכיר אנ"ש כי הם אנשים יראים וכו' וע"כ נסכם אצלו לשאול אותם מה לעשות עבור נשמתו לנצח ופגע בא' מאנ"ש המובהקים ודבר אתו כנ"ל והשיב לו האיש בהתעוררות ומאז התחיל לתמוך באנ"ש בתמיכות חדשות פרנסה מדי שבוע בשבוע וגם נתן כסף להדפיס ליקוטי מוהר"ן וכו' וכו') והוא נסע עם הכסף והדפיס והביא בחזרה ד' מאות אדומים והרב מטשערין אמר ז"ל בזה"ל מען דארף אליין שרייבין אין אלגין דריקין און אליין כציא טלואין קופין אין אליין לערנין כאומר שהבע"ד מונח א"ע על עניין רבינו ז"ל כ"כ שצריכין בעצמו לעשות הכל לכתוב ולהדפיס הספרים של רבינו ז"ל כידוע נסע בלי פספורט וגם ההדפסה בעצמה בלעמבערג היה בלי רשיון והיה לו טרחות ויגיעות ומס"נ הרבה עד שהדפיס ואח"כ חיפשו אותו עם הספרים ולקחו הספרים ונתנו אותם לכורך של ממשלה לעשות עם הדפים והריקען של ספרי ממשלה (אבל הר' ברוך אפרים ז"ל ברוב יגיעה והרבה בקשה ותחנונים אצל הכורך שהיה איש ישראלי שומר דת ואחרי נשיאת חן אצלו פעל אצלו שיעשה ערמה ויחזיר לו את הספרים ושיקח נייר פשוט לכתיבת ספרי הממשלה) ואת הר' ברוך אפרים בעצמו חבשו אותו בבית אסורים בכבלי ברזל והיה תפוס כך איזה זמן והיה יכול לבלות בתפיסה כל ימיו אבל השי"ת עזר לו שנעשה שריפה וברחו כולם וברח הוא ג"כ עד שעזר לו השי"ת שבא בחזרה עם הספרים
# ב) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/151/ # ב)
ב)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/151 ## Segment 1
והר' מענדלי ליטוואק הנ"ל חבירו של הרב ר' ברוך אפרים ז"ל הנ"ל ישב באומין והיה עבודתו בהתלהבות מאד ואמרו עליו שכל יום היה אצלו חצי היום אצלו יום כיפור וחצי השני שמחת תורה כי עד חצות היה מתפלל בהתלהבות ובהתעוררות שאין לשער כלל ואח"כ היה אומר לעצמו מענדלי דער רבי האט דיך גהייסין פרייליך זיין מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד ופ"א הלשינו עליו המתנגדים לפני המושל איזה מלשינות ובא הגובערנאר בעצמו להקלויז לראות אותו ושמע את התפלה איך שהוא מתפלל ומתחנן לפני השי"ת ברחמים ותחנונים ופיוס בקול נעימה ושיר. נתעורר המושל כל כך והוריד דמעות ואמר אם הייתי מלך הייתי נותן לו כל מה שרוצה "ווען איך בין גאט וואלט איך אלדינג צי לוד גטאן (אלדז נאך גגיבען). וזה הר' מענדילי הי' עני מדוכא וכל פרנסתו הי' שהי' בלילה עושה בעצמו עוגות מעט וביום אחר תפלתו לפנות ערב יצא לשוק למכור אותם והיו חוטפין אותם תיכף וקרבו אליו האופי עוגות האחרים. ואמרו לו ר' מענדילי וואס טיט איהר אריין אין מייעהרי קיכליך אז ציא חאפט זייא" והי' עונה להם "וואס זאל איך אייך זאגין זענין גקנייטין אין ערערין אין גראבין אין שמחה" היינו שהי' לש אותם בעת שהי' אומר תיקון חצות בדמעות ונאפין כשהי' אח"כ בשמחה ושירים:
# ג) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/152/ # ג)
ג)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/152 ## Segment 1
בעיר טעפליק הי' נהוג יריד ביום ערב ראש השנה ועל כן היו אנש"ש איזו אנשים משם היו על הירד ואח"כ נסעו לאומן על ראש השנה והיו באים באמצע היום והי' מוהרנ"ת ז"ל מקפיד עליהם והי' אומר אם (ר"ה כזו) ליפול פתאום כך לר"ה יותר טוב שלא לבא. "איידער (אזא ראש השנה) אזו אריין ציא פאלען אין ראש השנה איז שון גלאכער ניט צי קומין (כי ראש השנה צריך הכנה את הזכור ברית שמזה יש התעוררות לתשובה והערב ראש השנה על הציון הק' בתשובה ווידוי דברים והתעוררות גדול מאד מאד (כמעט יותר מר"ה בעצמו):
# ד) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/153/ # ד)
ד)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/153 ## Segment 1
ר' אברהם ז"ל אמר אמת שרבינו ז"ל אמר שהשי"ת מנהיג העולם כל פעם יותר יפה אבל זה בכלליות העולם אבל בפרטיות כל אחד צריך לפחוד שלא יקבל מכת לחי, ואמר ר' אברהם ז"ל בזה הלשון "קען זיין אשיינע וועלט אן מיר ח"ו" ועכ"פ שלא להתרעם ח"ו רק לכוף ראש ולקבל בהכנעה הכל מה שעובר כי הגיבור רוצה רק הכנעה כדאיתא במעשה של הבעל תפלה ע"ש:
# ה) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/154/ # ה)
ה)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/154 ## Segment 1
רבינו ז"ל אמר שאף שעובר על האדם והוא מתרעם על זה ואומר איך רע לו. אומר השי"ת (מדה"ד) זה נקרא רע? אני אראה לך מה נקרא רע ח"ו ונעשה לו יותר רע ח"ו וכן כשמתרעם יותר אח"כ רח"ל נעשה יותר ח"ו. אבל כשהאדם מודה להשי"ת איך שעובר עליו ואומר ב"ה טוב. אז השי"ת אומר זה נקרא אצלך טוב? אני אראה לך איך טוב ואז הולך לו יותר טוב וכן הלאה הלאה (ובל"א בזה"ל אז מע זאגט עס איז שלעכט זאנט השי"ת דאס הייסט שלעכט איך וועל דיר ווייזין וואס שלעכט איז רח"ל אבער אז מען זאגט ב"ה גיט זאגט השי"ת דאס הייטט בא דיר גוט איך וועל דיר ווייזין וואס הייסט גוט: ופ"א ראה רבינו ז"ל את אחד שהלך באבילות עם קריעה רח"ל ואמר רבינו ז"ל זה נעשה לו מהעצבות שהי' לו וכמובא בס' המדות שצריך לשבור א"ע מעצבות כדי שלא יבא לידי אבילות רח"ל:
# ו) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/155/ # ו)
ו)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/155 ## Segment 1
ר' אברהם ז"ל אמר לענין הסתרעטין שזה כמו החתול שאוכלת העכבר שקליפה א' הורגת את השני' (היינו שהסתקרעטין הורגת את האמונות כוזביות של המפורסמים של שקר ואמר לענין הציונות שהוא כמו דבורה שנותנת דבש אבל יש לה עוקץ. ע"כ צריך לקבל הדבש אבל צריך לשמור מהעוקץ וכן אמ"ר ר' אברהם ז"ל שהם תועים אבל הם תועים היטב לארץ ישראל. "זייא בלאנדזין אבער זייא בלאנדזין גיט קיין ארץ ישראל".
# ז) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/156/ # ז)
ז)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/156 ## Segment 1
פ"א דיברו לפני מוהרנ"ת ז"ל מכסף ואוצרות ענה מוהרנ"ת ז"ל ואמר (אם הי' נמצא להשיג אוצר) אני זריז והייתי רץ קודם להאוצר "איך בין אזריז וואלט איך גיכער גקריגין דעם אוצר (כאומר שזה שחושבין כל העולם ורודפין להשיג "אוצר" העולם הזה כסף זה הכל הבל ובין כך עובר העולם ושום אדם לא משיג כלל כי זה רק שהיצה"ר מטעה העולם וכבר אמר רבינו ז"ל בס' המדות שמי שמחפש אחר אוצרות מקצר ימיו רח"ל).
# ח) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/157/ # ח)
ח)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/157 ## Segment 1
הרה"צ ר' דוב בער בן הרב הצדיק ר' שניאור זלמן הרב מלאדי אמר על מוהרנ"ת ז"ל שהוא עלוי בחסידות:
# ט) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/158/ # ט)
ט)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/158 ## Segment 1
ר' נתן ליבלי ראובנס (שיש ממנו המכתבים) תלמיד מורנ"ת ז"ל הי' ג"כ מהבני הנעורים שהדפיסו ספר ליקוטי תפילות והעמידו האותיות בעצמם. ואז היו עוסקים וטרחו ויגעו הרבה לקנות אותיות בשביל להעמיד ונסעו מחוץ למדינה וקנו אותיות (נגד הממשלה) וכשעזר השי"ת והביאו האותיות למוהרנ"ת ז"ל הי' מלא שמחה ונתן אז הסי' להדפסת הליקוטי תפילות ת'חת א'הבתי י'שטנוני ו'אני ת'פלה ר"ת אותיות והר' נתן לייבילי ראובנס הנ"ל הי' בין הזענצירס בלי שום משכורת והי' עושים מלאכתם בבית מוהרנ"ת זצ"ל שלא בידיעת הממשלה כי י' איסור גדול להדפיס ספרי רבינו, והמתנגדים מסרו שיש בבית מורנ"ת ז"ל בית דפוס ומדפיסים שם ספרי רבינו ז"ל ויצאו אנשי חיל לחפש בבית, והצניעו עצמם הר' נתן לייבילי ראובנס הנ"ל וחביריו תחת המטות והם האנשי חיל חפשו בבית. והר' נתן לייביל ראובנס רקד תחת המטה בלחש ואמר לחבירו עכשיו הוא ב' פעמים אשרינו. וכשגמרו הליקוטי תפלות חתמו אז את השטיביל של מוהרנ"ת עם הספרים עלה ר' נחמן מטולטשין ז"ל בהבויידים ושבר בהגג וירד ולקח את הספרים הליקוטי תפלות והצניעם. ואני ראיתי ליקוטי תפלות אחד שהי' רשימת הצנזורא עליו על המקומות שלא נראו לו: וכבר כתב מוהרנ"ת ז"ל במכתבים ובימי מהרנ"ת שיהי' הרבה לספר מה שעבר בהדפסת הליקוטי תפלות ואפי' כשיבא משיח ידברו הרבה מזה:
# י) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/159/ # י)
י)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/159 ## Segment 1
פ"א הי' א' (מאנ"ש) אצל מוהרנ"ת ז"ל בעש"ק וראה והבין מהויכוח של אשת מורנ"ת ז"ל עמו שאין לו כלל על ש"ק והי' לו בביתו 5 רובל שטוק שהי' צריך בשבילו על ש"ק והלך והביא את החמשה רובל ונתנו למהרנ"ת ז"ל שיוציא על שבת קודש. ובין כך עבר נגד החלון איש א' חסר דעה שהלך יחף ורגליו היו מלאים פצועות ודם. כי הי' בתקופת טבת בשלג וכפור וכו' וקרא אותו מהרנ"ת ז"ל לביתו ושאל אותו מפני מה הולך יחף ואינו קונה לו מנעלים ענה ואמר מפני שאין לי כסף. שאל אותו מוהרנ"ת ז"ל אם בחמשה רובל יוכל ליקח לו מנעלים. ענה כן לקח מהרנ"ת החמשה רובל ונתן לו שיקח מנעלים לרגליו. וזה האיש שנתן החמשה רובל למוהרנ"ת ז"ל עמד והי' מלא קשיות ותמיהות על מוהרנ"ת ז"ל הלא החמשה רוביל אני צריך בשבילי על ש"ק ומפני שחסתי על כבודכם הבאתיו לכם שיהי' לכם על ש"ק ולבסוף מצאתם חסר דעה אחד ששום איש לא רוצה להסתכל עליו ונתתם לו החמשה רובל אבל לא הרהיב בנפשו עוז לשאול את מהרנ"ת על זה אבל מהרנ"ת הכיר בו שקשה לו עליו. ענה מהרנ"ת ז"ל ואמר לו. השמעת? הלא רז"ל אמרו שדבר גדול לרדוף אחר מצוה שאין לה דרושין ואיפוא יש יותר מצוה שאין לה דורשין מזה אם אני לא אתן לו על מנעלים מי יתן לו (ויכול לחלות ולמות ח"ו) וע"כ כיון שהוא מצוה כזו שאין לו דורשין דוחה שבת שלי ושלך כמו שאחז"ל במגילה שמת מצוה דוחה הכל כל מיני מצות שבתורה ואפילו מקרא מגילה מפני שהוא מצוה שאין לה דורשין:
# טו) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/16/ # טו)
טו)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/16 ## Segment 1
מהצדיק ר' יצחק לייב הגדול תלמיד רבינו ז"ל שהי' מקודם בעל מופת גדול שהי' משתמש בקבלה מעשית והי' מפורסם ג' בעולם ושמע הרה"צ הר' נחום מטשארנביל ונסע בדרכו דרך הר"י הנ"ל והפילו לירידה גדולה. ותיכף נסע רבינו ז"ל להדרך הזה ועבר על ידי ר' יצחק לייב הנ"ל ואמר רבינו ז"ל לעצמו אקינף יענים אראה ציא ווארפין? אקינף יענום אוף צי הייבין. והשתטח הרי"ל לפני רבינו ז"ל שיקרבו וקירבו רבינו ז"ל בתנאי שלא יעשה עוד מופתים ושכל השנה הזאת יסע אתו למקומות שהי' נוסע ומראה מופתים ויאמר שהוא אינו רבי וכן עשה ותמיד הראה רק על רבינו שהוא רבי ופ"א הי' רבינו ז"ל בדרך והגיע עת המנחה ולא הי' מים והי' מצטער מזה ענה הר' יצחק לייב לרבינו שיתן לו רשות ויעשה עיגול עם המטה שלו ויהי' מעיין מים ונתן לו רשות ועשה מעיין וטבל עצמו רבינו ז"ל ורצה הוא ג"כ לטבול אמר לו רבינו ז"ל דוא נישט. ומספרים מעשה כזה על הבעש"ט ז"ל ?? ואחר פטירת רבינו ז"ל ושהי' המחלוקת אנ"ש מה זקן אמרו אנ"ש לר' יצחק לייב מדוע הוא שותק ענה ואמר שבתוך השנה ראשונה שנפטר רבינו ז"ל לא רוצה שיפטר גם הזקן כי כתוב בספרי מקובלים שבזה השנה שנפטר הצדיק הוא שמחה והילולא בכל העולמות. ואחר השנה הי' ר' יצחק לייב עם שאר אנ"ש בדרך על עגלה עם סוס וירדו מהעגלה והכה הר' יצחק לייב בידו מכת יד על הסוס (וכידוע שכשרוצין לפעול בקבלת מעשיות באופן כזה מוכרח לעשות פעולה על בעל חיי) וכיוון איזה שם ומת תיכף ואמר שבזה הזמן מת הזקן וכן היה וסיפר לי א' מאנ"ש שהוא הכיר אנ"ש שהיו אז בדרך עם העגלה וסיפרו לו שהם הכרחו בעצמם לישא העגלה לביתם כי מת הסוס כנ"ל:
# יא) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/160/ # יא)
יא)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/160 ## Segment 1
א' גדול מאנ"ש שביזו אותו והחריש על בזיונו ואמרו לו מדוע אתה שותק כבוד התורה. ענה ואמר תאמינו לי שבדיבור א' יכולתי להשתיקו אך מפני זה שתקתי ולא עניתי מפני כבוד התורה. כי מתחלה מתחיל בכבוד התורה ואח"כ סיים בכבוד עצמו ע"כ שיתקבל ומוותר על כבוד התורה שלו. עס פייבט זיך אן בכבוד התורה אין לאזטי זיך אוס בכבוד עצמו".
# יב) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/161/ # יב)
יב)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/161 ## Segment 1
ר' ישראל מקארדן ז"ל שנתקרב לחסידות רבינו ז"ל למד ושימש את ר' משה ברסלבר ז"ל ולמד ר' משה ז"ל עמו בספרי רבינו ז"ל מהצדיק האמת שיכול לעשות כ"ד מיני פדיונות ושאר ענינים מדריגות של הצדיק האמת ענה ואמר ר' ישראל שגם המפורסם שלו אוחז במדריגות אלו (כי' הוא הי' מקירה שהאמין מאד במפורסמים שבזמננו) ענה ר' משה ז"ל ואמר לו "אתה שקר ומפורסמך שקר דאס ביזס א שקר אין דיין רבי איז א שקר" ולא רצה עוד לדבר אתו ועבר עוד איזה זמן ועבד בעבודת ה' והבין האמת אז פייס את ר' משה הנ"ל ולמד אצלו אח"כ ונתקרב על ידו לחסידות רבינו ז"ל.
# יג) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/162/ # יג)
יג)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/162 ## Segment 1
הר' משה ברסלבר הנ"ל תלמיד מוהרנ"ת ז"ל הי' מתפלל מנחה בערב ראש השנה בהקלויז ופעם אחד כשהתחיל לומר קטורת וידבר ה' אל משה לאמור נפל חלשות והאריך זמן עד שהחיו אותו שאלו אותו מדוע נפל חלשות ענה ואמר שהתחיל וידבר ה' אל משה וכו' התבונן בעצמו שהשי"ת דיבר עם משה בשר ודם שבשר ודם יכול לזכך א"ע כ"כ שהשי"ת ידבר עמו והתעורר מזה כ"כ עד שנפל חלשות. איך האר זיך בא רעכינט אז השי"ת האט גרעט מיט משה. השי"ת האט גירעט מיט אבשר ודם וכו'...
# יד) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/163/ # יד)
יד)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/163 ## Segment 1
השר ר' משה מונטיפיורי ז"ל רצה לבנות לו לר' שמואל העליה על בית גדול ולא הסכים לזה הר' שמואל העליר ז"ל הר' שמואל ז"ל הי' עושה שאלות ותשובות מן השמים ואלו הן מה שאני זוכר שפ"א שאל למען אלמד ליראה (פי' מה ילמוד שישיג יראת שמים) והשיב לו חלקם שיקום בחצות. מה אעשה שלבי לב אבן והשיב לו אבן מאסו הבונים היתה לראש פינה. באיזה חלק טור ילמד בקביעות והשיב לו הטור השני נופך ספיר ויהלום (היינו בטור יורה דעה שהוא הטור השני) אם יסע לאומן לרפאות את היד (שנשברה מחמת הרעש) והשיבו לו תביאמו ותטעמו בהר נחלתך (היינו שלא יסע מאד) שאל אם ילמד חב"ד והשיבו לו רק מספרי הרב שאל אם ילמד קבלה והשיבו התשאל אשה לבעלה אם תטבול ותיטהר (היינו שאין ספק שילמד) אם מתאים שבנו יהא חכם (שהיה לו בן תם) והשיבו לו אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני (היינו שלא יחכם יותר) אם זה החולה יחיה והשיבו לו והוא לקראת אבל רח"ל אם זה החולה יחי והשיבו לו בזכותו (של ר' משה העליר) שהוא מוהל. פ''א שתה שכר בלילה עם איזה קל ואמרו לו בלילה ולא תהיה לך אמת לפיך ובבקר הביאה לו זו' כתם וטימא אותה: ומנכדו הר' אבנר הנ"ל שליט"א איש שאמו סיפרה לו שהר' אבנר הנ"ל ישב כל השבוע (בצפת) בביהכ"נ הארי ז"ל של הספרדים שהוא אצל בית הקברות וכך הי' מנהגו תיכף אחר החתונה יצא במוצש"ק לביהכנ"ס האר"י הנ"ל וישב שם ועבד השם בתורה ותפלה עד ליל ש"ק ביחידות ותיכף במוצש"ק יצא כמנהגו ללמוד בביהכנ"ס האריז"ל עד ליל שבת כנ"ל וכן היה' מנהגו שנהג כן שלשים שנה בסדר הנ"ל ואמו יחד עם אחותה שהיו נערות עדיין הוליכו בשביל אכילה ושתי' לשם ופ"א בא באמצע השבוע בחזרה והי' פצוע ומלוכלך בדם ולא נודע לשום איש ולא רצה לספר מה הי'. וממנו והלאה לא הי' הולך יותר ללמוד שם. ובנו סיפר לי בסוד גדול שלא יתוודע לאיש. כי הענין הי' שעמד אצל הסביבה למעלה ולמד. פתאום ראה את האריז"ל אצלו ומדבר עמו ומחמת גודל פחד ויראה דלג בפעם אחת מהבימה שהיא גבוהה להארץ ונפצע ונתלכלך בדם וחזר לביתו ומאז והלאה לא הלך יותר לשם ללמוד כנ"ל.
# א) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/164/ # א)
א)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/164 ## Segment 1
הרב נפתלי ז"ל הי' לו קרוב שהי' לומד חקירות וכו' ושמע ר' נפתלי ז"ל ואמר רבש"ע אם כן קח אותו נעם אים ציא וכן הוה שנפטר תיכף ושמע מהרנ"ת ז"ל וכעס על זה ואמר לא כך קבלנו מרבינו ז"ל מי יודע איזה בנים טובים היו לו וכו':
# ב) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/165/ # ב)
ב)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/165 ## Segment 1
רבינו ז"ל ראה פ"א בני הנעורים שלמדו הרבה אמר להם אם הייתם מקורבים אלי הייתם לומדים רק מעט אבל יותר "ווען איר זענט ציא מיר מקורב וואלט איהר ווינציגער גלערינט אבער שמתיר מלערינט". (כי היו לומדים לשמה ובקדושה וטהרה וביראה והיו עושים מתורות תפילות) וכמו שהי' אצל הרב הצדיק מבארדיטשוב ז"ל שחותנו אמר לו שמיום שנעשה חסיד לומד מעט מקודם. ענה ואמר לו מקודם הי' צריך ללמוד מעט עבור חותנו מעט עבור חמותו מעט עבור אשתו ומעט עכ"פ עבור השי"ת ג"כ וע"כ הי' צריך ללמוד הרבה כדי שיספיק לכולם אבל עכשיו שלומד רק בשביל השי"ת וכו' ע"כ כמה שלומד מספיק אחר בשביל זה אחר מקודם שהי' למד הרבה.
# ג) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/166/ # ג)
ג)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/166 ## Segment 1
הרב ר' שניאור זלמן שמע מהמגיד הגדול זצ"ל אמר לו שמי שלומד שלא לשמה שוכח את זה האביי ורבא שבגמרא ותפס איזה אביי ורבא ואח"כ נזדמן שבא הרב למקום של מתנגדים והי' שם א' גדול שלהם ואמר שהוא יראה להחסיד שאינו יכול ללמוד. ושאל אותו כמה אביי ורבא יש בכל הש"ס אמר לו הרב ואתם יודעים ענה ואמר כן והתחיל לזרוק מפיו פה יש אביי ורבא ופה וכן הזכיר כל אביי ורבא שיש בש"ס מלבד זה אביי ורבא שהמגיד אמר לו שמי שלומד שלא לשמה שוכח זה אביי ורבא. זה לא הזכיר, ושאל אותו הרב יותר לא יש ענה ואמר לא ענה הרב ואמר הלא יש זה האביי ורבא (הנ"ל) ונעשה פניו כשולי קדרה. ענה הרב תאמר לאנשים שעברו שם אל תחשבו שאני יודע זה יותר היינו כל האביי ורבא רק מקובלני מפי המגיד ז"ל שמי שלומד שלא לשמה שוכח זה האביי ורבא ע''כ כשהזכיר כל האביי ורבא וזה האביי ורבא לא הזכיר נזכר בדברי המגיד ז''ל הנ''ל
# א) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/167/ # א)
א)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/167 ## Segment 1
בימי מוהרנ"ת כשהתחילו ליקח לאנשי חיל היו האנשים עושים עצמם בעלי מומים כדי שלא ילכו לחוץ. יש מהם שעשו עצמם לחרשים וכו' ויש שהסימו עין אחת שלהם ונתוודע מוהרנ"ת ז"ל מזה והתרעם על זה ואמר שיותר ראוי לסמות ב' העינים בבכי' לפני השי"ת וע"י להיות נעור הלילות בלימוד ותפלה לפני השי"ת בוודאי היו פועלים הרבה יותר.
# ב) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/168/ # ב)
ב)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/168 ## Segment 1
ואז בזה הזמן בעת לקיחת אנשי חיל הלכה אשה אחת שהי' לה בן שרצו ליקח אותו לאנשי חיל. הלכה על בית הקברות ובכתה כ"כ עד שיצאה נשמתה וסיפרו לפני מוהרנ"ת ז"ל ואמר מה הועילה בזה, היא מתה. ואת בנה לא הצילה אבל אם היתה הולכת כל יום על שעה או יותר ומתפללת ומתחננת לפני השי"ת אז היא לא היתה מתה וגם את בנה היתה מצילה בזה. וגם כמה וכמה נפשות ישראליות היתה מצילה בזה.
# ג) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/169/ # ג)
ג)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/169 ## Segment 1
ר' שמשון ז"ל מאומן נכד רבינו ז"ל בא פעם אחת לבארדיטשוב ואז הי' שם א' מאנש"ש ר' שמשון מבארדיטשוב והי' אז מלמד (והוא קירב את ר' שמואל העשיל ז"ל שעשה בסיביר) והוא נפטר בירושלים ומקום מנוחתו על הר הזיתים. והיו עוסקים ביחד בעבודת השם ופתאום באמצע הסתכל על השעון כאומר שאין לו זמן ושאל אותו הר' שמשון מאומן מדוע אין לו זמן עכשיו הלא עכשיו אין הזמן של הלמוד בפחדר. והשיב לו שמוכרח לילך להזמן של למחות א"ע "עס מיז דיא צייט ואס ער דארץ זיך גיין אוס קרעחצין" ושאל אותו פירוש הדברים וביאר לו שכאשר הוא עני ואביון וכשבא לביתו וזוגתו מתחלת לתבוע מתאנחת אין לו עצה אחרת כי אם לעזור לה להתאנח (איהר ציא העלפין קרעחצין) כי אם יראה לנגדה אז פנים שמחים תכבד אותו כדבעי וע"כ עוזר לה להתאנח ובזה מניח דעתה וע"כ יש לו שיעור בכל יום לילך לעזור לה להתאנח וע"כ אין לו זמן.
# טז) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/17/ # טז)
טז)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/17 ## Segment 1
הצדיק ר' גרשון מווילעדניק ז"ל שהי' מאנ"ש והי' תלמיד חבר להרה"צ מווילעדניק ז"ל שהי' פרוש גדול מאד ולא הי' יכול להריח ריח אשה כלל והר' גרשון הי' ישן אתו) והי' מגודל מקטנותו אצל הרה"צ ר' לוי יצחק מבארדיטשוב ז"ל (ויש בזה מעשה לספר) והר' גרשון ז"ל הי' אצלו חביב מהכל ממש לא הי' יכול לחיות כלל בלעדו ואמר עליו (וכן אמרו עליו שאר כל העולם ואנשים) שהוא מלו' צדיקים ושאלו לר' גרשון מה הי' אם הי' אומר לו שלא תסעו לאומן, ענה ואמר אשיין פנים וואלט ער בא מיר גיהאט". והר' גרשון הנ"ל הי' אומר (הפזמון של אזמר בשבחין בליל ש"ק) רשימין וסתימין בגוי כל עלמין חסידי ברסלב רשימין גדייציריכייט וסתימין פאר הוילען בגוי כל עלמין פין אלע וועלטין. ברם עתיק יומין, ?? בא השי"ת אליין, הלא בטיש בטישין, עס קלאפט אין קלאפט. והר' גרשון הי' מספר כי הרה"צ מוולעדניק הנ"ל כשהי' אומר אשת חיל והי' מגיע לשקר החן והבל היופי הי' משליך הכסא הרבנות עד לדלת, ושאשתו היתה צועקת תמיד מדוע אתה מסתיר א"ע איך ווייס דאך יוא כי הוא הי' קדוש ופרוש גדול כנ"ל.
# ד) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/170/ # ד)
ד)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/170 ## Segment 1
אחד מאנ"ש כשהי' בביתו והי' רוצה לעשות התבודדות ולהתאנח בעת ההתבודדות בעת שכבו על מטתו כמו שמובא בשיחות הר"ן והי' מתבייש ומתיירא מזוגתו שלא תכעוס עליו ע"כ קשר את השינים שלו שתחשוב שהשינים שלו כואבים לו ואז יהא מותר לו להתאנח.
# ה) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/171/ # ה)
ה)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/171 ## Segment 1
הרב מטשעהרין ז"ל סיפר שאף על פי שהראש השנה שנוסעים לאומן הוא גדול מאוד שאין למעלה ממנו באמונה מאמין את זה אבל בהרגשה הי' מרגיש יותר בהספירה האחרונה בברסלב (היינו יום המ"ט של הספירה קודם ערב שבועות כי היו באים על שבועות למהרנ"ת ז"ל לברסלב והיו באים איזה ימים קודם והספירה האחרונה היו סופרים ביחד כל אנ"ש בהתעוררות גדול עד שבכל העיר היו שומעים את הספירה הזאת וע"כ בהרגשה להרגיש השי"ת והתעוררות הי' מרגיש בהספירה הזאת יותר מהכל אפי' מהר"ה שבאומן ורק באמונה מאמין שהראש השנה גבוה מהכל).
# ו) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/172/ # ו)
ו)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/172 ## Segment 1
פ"א על פורים באתה בת רבינו ז"ל מרת חי' ז"ל עם בנה נחמן ז"ל לברסלב והתאכסנה אצל א' מאנ"ש המובהקים ר' מרדכי ז"ל וספרו למהרנ"ת ז"ל שבת רבינו ז"ל עם בנה נחמן מתאכסנים בפורים אצל מרדכי והתפלא מוהרנ"ת ז"ל מהרמזים (שהי' מסתכל תמיד על הרמזים שבכל יום) ואמר השמעתם מה שספרו שנחמן מתאכסן בפורים אצל מרדכי "אז נחמן שטייט אן פורים בא מרדכי" וכן בשאר הזמנים (למשל ל"ג בעומר, אצל ר' שמעון וכו').
# ז) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/173/ # ז)
ז)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/173 ## Segment 1
בצפת בעת ההוא של ר' שמואל העליר ז"ל היו יהודים בריונים שכל מי שהי' להם כעס עליו הרגו אותו והי' להם גמלי פרחי שביום א' היו בבירות וכו' והם הי' להם כעס על ר' שמואל העליר ובאו ואמרו שרוצים להיות אתו יחד בלי שום איש ביניהם רק פנים בפנים וכל העיר תראו שלא יעשו לו רעה והוא אמר שאינו ירא מהם והיו אתו בבית אחד ונפל עליהם פחד ומורא ולא עשו לו כלום:
# ח) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/174/ # ח)
ח)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/174 ## Segment 1
ובעת שהי' אב"ד בצפת הי' הר' ישראל משאקלוב (תלמיד הגר"א זצ"ל) בעל המחבר פאת השולחן שם והגיה ר' שמואל ז"ל הספר פאת השולחן והדפיסו אותו ועשו סעודה גדולה והר' ישראל ז"ל היה מתענה הפסקות של ג' ימים ולא רצה להניח את התענית שלו וגם לא רצה שידעו שהוא מתענה וע"כ הוכרח לאכול על הסעודה שכולם ראו וחשבו שהוא אוכל עמהם ובאמת לא אכל כלל עמהם ורק שהי' בחכמה שהם חשבו שהוא אוכל עמהם ולא עלה על דעתם שאינו אוכל הר' שמואל ז"ל הי' מברך את כל נכדיו בערב יום כפור כך הי' דרכו על ערב יום כפור. הבנים הביאו לו את כל נכדיו ובירך אותם ורק נכדה אחת לא בירך אותה והביאו אותה עוד פעם אליו ונטה פניו ממנה ולא בירך אותה והביאו אותה עוד פעם לפניו ולא בירך אותה ואחר ימים מועטים נסתלקה הנכדה הזאת רח"ל והבינו למפרע שידע מקודם שנגזר הגזר דין עליה וע"כ לא בירך אותה:
# ט) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/175/ # ט)
ט)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/175 ## Segment 1
היתה אחת (ממש צדקת) ספרה לי שהיא היתה הנכדה יותר גדולה של ר' שמואל העליר ז"ל ופ"א עשתה לו חטיבה שנכדו אחד שהוא אחי אמי שמו ר' אבנר נ"י שניבה ר' שמואל עליו עוד כשראה בתו (זו זקנתי) הרה ממנו אמר לה את הרית מנשמה גדולה נשמת אבנר בן נר (אזיידנע נשמה) והי' יקר בעיניו מאד ופ"א כשהי' ילד קטן נעשה ברוגז ולא היו יכולים לפייס אותו והי' לר' שמואל ז"ל צער ממנו והלכה ופייסה אותו שנתפייס וכשראה ר' שמואל זאת ענה ואמר לה מפני הטובה שעשית לי בזה ע"כ אברך אותך שבשום פעם לא תסבול על הקבה ואיזה מאכלים שתאכלו לא יזיק לך. וכן הוא עד היום ששום מאכל לא מזיק לה ושום פעם לא סבלה על הקיבה.
# י) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/176/ # י)
י)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/176 ## Segment 1
הר' אבנר הנ"ל סיפר בעת שהי' בגלופין שעשה סיום הש"ס ועשה סעודה וכלי זמר וסיפר אז לאבי שהי' ר' שמואל ז"ל דר בבית התחתון ובנו הר' אברהם ז"ל (שהי' איש גדול ובעל פלא) דר אצלו בעלי' והי' סגור ומסוגר בעל"י ועובד השם. ובהכת"י של האלשיך הי' כתוב שם שמי שילמוד כל האלשיך כך וכך פעמים יבא וילמוד אתו. והר' אברהם ז"ל הנ"ל קיים את זאת שלמד כו"כ פעמים האלשיך וכשגמר בעלי' ענה ואמר "נא יקיים רבינו מה שהבטיח" (היינו שיבא וילמד אתו) ופתאום עמד לפניו האלשיך ז"ל בצורה בהירה ויפה מאד כשמש שלא יכול לסבול ונתחמרו פני הר' אברהם ז"ל ולא יכול לדבר וירד תיכף לאביו ר' שמואל וראה שנופל חלשות ועוררו אותו וסיפר לר' שמואל המעשה הנ"ל ואמר לו ר' שמואל ז"ל מה זה חידוש אצלך ולמה נתפחדת כל כך (כי הוא הי' רגיל בכך). הוא הי' סגי נהור והי' מנגן בכנור ולא הי' ישן שיתין נשמי וכו' וכו' וספרו לי שאני הייתי ילד קטן בזמנו והייתי מריח כבשמים ממש (מפני שאמי תחי' אכלה אתרוגים בעת שהיתה מעוברת אתי) והיו מביאים אותי אצלו בחיקו והי' נושא אותי בחיקו ומריח ממני והי' לו מזה תענוג וכל יום היו מוכרחים להביא אותי אצלו שיריח ממני:
# יא) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/177/ # יא)
יא)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/177 ## Segment 1
וסיפר לי אבי שזקני הר' יצחק ז"ל (אבי אמי) חתן הר' שמואל ז"ל שהי' גאון חריף מאד ואיש גדול (ואמר הכרתי אותו והרבה פעמים בחן אותי בלימוד) והי' בקי בכל הרמב"ם מאד בחריפות ובקיאות והי' לומד הרבה בספרי היד החזקה של הרמב"ם ז"ל ולפני פטירתו עמד אבי שיחי' אצל מיטתו ופתאום נתעורר וצוה להביא את הרמב"ם והביט ואמר טוב טוב ושאל אותו אבי מה זאת והשיב לו שעכשיו הי' אצלו הרמב"ם ז"ל בהקיץ ואמר לו מפני שכל ימיך למדת הרבה בספרי היד החזקה ע"כ עכשיו בעת פטירתך באתי לתרץ לך כל הקושיות שיש לך בהרמב"ם והקשה לו מה שקשה לו ותירץ לו וע"כ צוה להביא את ספר הרמב"ם לראות בפנים אם מתרץ היטב וראה שמתורץ היטב.
# א) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/178/ # א)
א)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/178 ## Segment 1
ספרו לי אנ"ש הזקנים שהכירו את זקני הרה"ג ר' שמואל העליר ז"ל שהי' מקורב לחסידות רבנו זצ"ל והי' מחזיק אחותו של רבינו זצ"ל שהי' שמה פעריל בביתו והמעשה היה (המעשה שמעתי גם ממשפחתי) פ"א לא ידע פירוש על כתבי האריז"ל וביקש שהאריז"ל יבא ויגיד לו הפירוש וכן היה שבא אצלו האריז"ל והגיד לו הפירוש אבל הכיר בו שהי' לו קפידה על שהטריחו והלך כל יום ששי על קברו ואמר כל תהלים לפייסו וזה הי' אצלו לטרחה גדולה כי הי' מרא דאתרא ולא הי' לו זמן ואעפי"כ קיים כן וכשבא מוהרנ"ת ז"ל לא"י והי' אצל הר' שמואל העליר זצ"ל והסביר לו את גדולת העשרה קפיטל תהלים מאז כשהי' הולך על קבר האריז"ל הי' אומר אלו העשרה קפיטל כי אמר שאלו העשרה קפיטל הם כלליות מכל תהלים. וכן הי' לו כל ספרי רבינו ז"ל והי' לומד בהם:
# ב) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/179/ # ב)
ב)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/179 ## Segment 1
הר' שמואל העליר הנ"ל נתגדל מנעוריו אצל הרב החוזה מלובלין זצ"ל ואביו של ר' שמואל הנ"ל שמו הר' אברהם פרץ הי' מתלמידיו של החוזה מלובלין ובעל תוקע של החוזה. והחוזה הי' מחבב את ר' שמואל מאד וצוה לאביו שיסע אתו לא"י ושם יעשה נפלאות וכו' ומאז בבחרותו נסע אביו עמו לצפת ושם נעשה אח"כ אב"ד ומרא דאתרא. והוא הי' חכם בכל מיני חכמות וגם בחכמת הרפואה הי' לו יד ושם וכמעט שהוא הי' הרופא בכל מקומות האלו ואפילו הגויים להבדיל היו באים אצלו למאות ולאלפים מכל מקומותם לרפאות והרבה הרבה פעמים הי' נוסע אתם לכפרם או לעירם והי' לן אצלם כמה ימים ולילות לרפואתם וכל מה שרצו לשלמו שכר לא רצה לקבל כלל רק אמר להם שיצוו לבניהם אחריהם שיהיו אוהבי ישראל ושאם יראו ישראל תועה שישיבו אותו לביתו וכו' וכן נטע תמיד אהבה בלבותם לישראל וכן הוה עד אלו הימים היו אוהבים לישראל יותר משאר עיירי ארץ ישראל ובפרט לנכד הר' שמואל העליר היו מכבדים מאד והיו קוראים אותם בני חכם שמואל והיו אומרים שהם מכירים אותם בפנים אם הם בני חכם שמואל וסיפרו לי שאפי' בר"ה הי' בבית המדרש והי' עומדים שורות שורות בחוץ הרחובות מלא עם ערבים וערביות שבאו להתרפאות אצלו ויצא קודם תקיעת שופר ואז הי' טרוד מאד בעבודת ה' כידוע ולא הי' מוחו ודעתו כלל לידע איזה רפואות ליתן אבל אמר לכל אחד מה שנפל לו בפיו שיעשה לרפואתו וכן עשה עד שגמרם ולאחר יו"ט באו כולם עם תשורות ותודות והכל עשה למען אהבת ישראל כידוע. ומעולם לא נסע אפי' אמה אחת חוץ לארץ הקדושה ופ"א הי' הפאשא בעכו חולה מסוכן ושלחו אחריו שיבא לרפאותו ובא עד מחוץ לעיר שידע שעד שם גבול ארץ ישראל ולא רצה לילך יותר והכריחו להביא הפאשא במטה אצלו מחוץ לעיר.
## Segment 2
(והוא הי' לו ריב עם הריזינער כי הריזינער רצה לקבל תחתיו כל הכוללות מא"י והוא לא הסכים על זה וע"כ הי' הריזינער מריב אתו. והחסידים של הריזינער אמרו להריזינער מדוע אינו מעניש אותו אמר להם הריזינער מפני כח התורה שלו וכח ארץ ישראל אינו יכול לעשות לו כלום.
## Segment 3
ופ"א ספרו לפניו שהריזינער אומר ארץ איז דא אין ישראל בין איך והי' הר' שמואל אומר ע"ז שזה אפיקורסות וכו'): וספרו משפחתי שפ"א הי' עצירת גשמים והי' יוקר גדול וכו' ופתאום באו ערבים לר' שמואל עם שקים הרבה קמח למכור וקנה אצלם לחלקם להעיר וכשבאו לשלם להם הכסף ולא מצאו אותם ועד היום הזה לא נודע מי היו אלו האנשים והרה"צ מאעריטש ביקש אותו שיהי' מוהל ולא רצה והפציר בו ופ"א מל בן אחד ועשה אותו לכרות שפכה וראו שהוא משתין שותת והי' לר' שמואל טענה להרב מאבריטש והשיב לו שאל יראה מזה כי עד החופה הי' לו רפואה. וכשהגיע אצל הילד תור נשואין ולא נרפא עדיין רק שותת באו להרב מאוריטש וצוה שיעשו החופה מאז נרפא לגמרי כאחד האנשים והי' לו בנים וכו'.
# יז) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/18/ # יז)
יז)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/18 ## Segment 1
שמעתי מאנ"ש פ"א הי' מוהרנ"ת מדבר ביחד עם אנשי אדמו"ר ז"ל בחיים חייותו מגודל נוראות קדושת אדמו"ר ז"ל והלכה דרך שם המפורסמת פייגא אם רבינו ז"ל ושמעה איך מדברים מקדושת אדמו"ר ז"ל ענתה ואמרה להם אספר לכם איזה רבי יש לכם ותדעו קדושתו וקדושת נשמתו. הנה בעלי הצדיק ר' שמחה נסע פ"א לדרכו ויתמהמה שם כשתי שבועות ואמר לי על ש"ק יבוא לביתו ועל אותו השבת שאמר לי שיבוא עמדתי קודם אור הבוקר ללוש החלות הק' על ש"ק. ובעת הפרשת החלה חיפשתי לראות באיזה מקום הוא כדי לדעת אם יבא על ש"ק לביתו [כי היא הייתה כאחת הנביאות כידוע אשר אחי הרה"ק ר' ברוך ממעז'בוז ז"ל קרא אותה בשם נביאה ואחי' הקדושים ר' ברוך ור' אפרים מסדילקוב הי' להם דרך ארץ גדול מפני'] ולא ראיתי אותו. וכן אח"כ כשעשיתי איזה דבר על ש"ק חיפשתי אותו ג"כ ולא מצאתיו וכן כ"פ (והלילה היתה ליל טבילה והתיישבתי אם לטבול והלכה לטבול וחפשה ג"כ ולא מצאתיו] ובעת הדלקת הנרות לכבוד ש"ק ג"כ חיפשתי ולא ראיתיו [ומנהגה הי' להדליק נרות לכבוד ש"ק שעות הרבה קודם הזמן] ואחר הדלקת הנרות שכבתי על מיטתי (מחמת גודל הצער) ונתנמנמתי ובא אלי אמי הצדקת אדיל עם כל האמהות שרה רבקה רחל ולאה ואמרו לי אל תצטער כי בעלך יבא עוד היום עש"ק לביתו ולקחו אותי והוליכני לחדרה נשמות וראיתי נשמה אשר אורה גדול מאד ושאלתי אותן מי זאת הנשמה ואמרו לי זאת היא הנשמת זקניך הבעש"ט ז"ל, אח"כ הוליכני להלן יותר וראיתי נשמה אשר אורה הי' גדול מאד מאד בלי שיעור ושאלתי אותן מי היא הנשמה הזאת ואמרו לי נשמה זו רוצים ליתן לך וכו' וכו' ותיכף הקיצותי. ובעלי בא מדרכו לביתו ושאלתי אותו מה זאת שחיפשתי אותך ולא ראיתיך בשום מקום. והשיב לי וכו' וכי ביום ו' בבוקר נסע בדרכו והי' רחוק ממעזבוז ערך 15 פרסאות ותעה על הדרך כל היום. ולעת ערב הביט והנה הוא קרוב לעיר מעזבוז ונתפלא מאד ובא לביתו בעוד היום גדול ובא עתה הלילה הי' ליל טבילתו ונתעברתי אז עם בני אשר הוא הרבי שלכם. ומעתה תוכלו לידע גדולת הרבי שלכם וגדולת נשמתו.
# ג) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/180/ # ג)
ג)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/180 ## Segment 1
זקני הר' שמואל העליר ז"ל הנ"ל הי' בעת הרעש הגדול בשנת תקצ"ח בצפת וכולם מתו והוא נשאר בחיים רק היד שלו נשבר שנפלו עליו הבית ואעפי"כ הי' כותב עם היד. והרב הצדיק מאווריטש ז"ל בעל המחבר בת עין הי' ר' שמואל אצלו תלמיד חבר הוא הי' בבית מדרשו שיש לו בצפת ואמר שכל מי שיעבור אצלו יהא ניצול וכן נראה שמי שעמד אצלו תחת הקשת נשארו בחיים וזה הכותל שעמדו תחתיו נשאר. ופ"א הי' חולי עיפוש רח"ל בצפת ואמר הרב מאווריטש הנ"ל שהוא הולך כפרה בשביל ישראל והוא יקח אתו החולאת ושלח שלוחים לר' שמואל הנ"ל שיבא אצלו קודם מיתתן שיש לו למסור לו סודות וכו' ולא רצה ר' שמואל לילך מטעם הגמרא דבר בעיר לא ילכו בשוק רח"ל. וכן הוה שמת הרב איווריטש ונפסק הדבר. ואמרו לנו לנו דודתינו שרה בתה הבכירה של ר' שמואל שבעת הדבר והיא היתה אז קטנה וישנה עם אבי' פ"א בלילה כשהקיצה ראתה מזיק מהגג עד הארץ ונתיראה מאד וקם ר' שמואל מהמטה והביט באיזה ספר וראה שכ"פ נתמעט עד שלא נשאר ממנו כלום והר' שמואל הנ"ל הי' מוהל במצות הרב מאוווריטש ופ"א מל ועשה ברית שפכה והי' לו טענות להרב מאווריטש שהוא אשם בזה שצוה לו להיות מוהל והשיב לו אל תירא שיהי' לו רפואה ועבר הרבה שנים ורואים שהנער משתין שותת והוא כ"פ אמר שיהי' לו רפואה ולזמן הנשואין שאלו אותו אם יעשו נשואין ואמר שיעשו נישואין ועד יום החופה עדיין הי' בחליו וביום החופה נתרפא לגמרי והיו לו בנים וכו'. וכן הרב מאווריטש הנ"ל הי' מצוה לר' שמואל שיעסוק ברפואות לרפאות אנשים והי' רופא כללי מכל הגליל שהן ישראלים ובן ערבים מכל הפינות היו באים להתרפאות אצלו וכ"פ ביקש הש"י קודם שנתן הרפואות והי' אומר תהלים עבור החולה ולא רצה להתבטל מדברי תורה להביט בספרי רפואות ע"כ הי' לו בבית הכסא מגדלים מלאים ספרי רפואות להביט בהם בעת צרכיו שאז אסור להרהר בדברי תורה. ואעפ"כ רצה להזניח את זה את עמנו לרפאות אנשים כי אמר לו שמבלבל מחשבתו בתפלתו והרב מאווריטש הפציר בו שלא יעזב את זה והבטיח לו שמהיום לא יבא לו במחשבתו בעת התפלה וכן שמאז לא בא מחשבתו בעת התפלה. ובזמן לא הי' גוי רשאי אפי' לבזות איזה בן או בת ישראל כי הי' מקפיד אתם על זה ופ"א ביזה איזה ערבי בת ישראל ושמע ר' שמואל והקפיד בפניהם של גדולים ואמר איך אני יכול לסבול שיבזו את אחותי. וכרעו ברך לפניו כולם שימחול להם ועוד פעם לא ישמע כזאת והערבי שביזה סבל מהגדולים שלהם מאד עד שפעל אצל ר' שמואל שימחול לו. הר' שמואל ז"ל הי' לו כל מיני כלים להלוות לכל העיר היינו יורות וקערות ופיילות וכל מיני כלים לכל העיר להלוות. בצפת היו אז ג"כ יהודים בני בליעל שהי' להם גמלי פרחי (היינו סוסים שהיו רצים כמו באוויר) והיו קורין אותם גמלי פרחי וכל מי שהיו עינם עליו לא הועיל לו כלום עשו מה שעשו ובין יום היו בבירות ודמשק וכו' והי' להם עין על ר' שמואל לעשות לו רעה ואמרו שרוצים לדבר אתו עין בעין ביחוד בלי שום איש אחר. וכולם כל העיר נתייראו שלא יהרגו אותו והוא אומר שאינו ירא מהם רק מהשי"ת והתוועד עמהם ביחוד ודבר אתם ונפל פחדו עליהם ולא נגעו בו והי' לכל העיר לפלא. ופ"א הי' עצירת גשמים גדול והי' יוקר ולא מצאו לקנות קמח וגזרו תענית. ופתאום באו ערבים עם שקי קמח להר' שמואל שיקנה אצלם בשביל העיר וקנה אצלם ובקש ליתן להם כסף ואין קול ואין עונה ועד היום הזה לא ידוע מי היו. ופ"א הי' מעשה שנסעו יהודים למירון לקבר רשב"ימ ז"ל ורדף אחריהם אחד ערבי מבאי האפנדים וזרקם במים עד חצי הדרך ולא יכלו להפרד ממנו מה עשו לקחו אותו והכו אותו כ"כ עד שנטה למות ונעשה חולה מסוכן עד שנתייאשו מרפאותו הי' מבני הגדולים שלהם בן יחיד לאביו ע"כ חרקו שינם לנקום בישראל והיו כל אנשי צפת בסכנה גדולה כי הכינו את עצמם כאשר ימות הנער הערבי שלהם להכות את ישראל עד בלי השאיר שריד רח"ל מלב ישראל נמס כמים ומובן מאליו הזעקות וצעקות ישראל לאביו שבשמים והר' שמואל הי' יושב לילות אצל הנער הערבי ממש לא זז מתוך מטתו נראה שאין שום דרך הטבע שיתרפא והודיע המצב להעיר והלכו למקומות הק' והוא הרבה בתפלה אצל מטתו עד שעזר השי"ת שנתרפא שלא ע"פ הטבע ומצילו אז ועשו בני העיר יו"ט:
# א) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/181/ # א)
א)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/181 ## Segment 1
מר' משה קליין ז"ל, א' מאנש"ש מהנולדים באה"ק ונתקרב לרבינו הק' ע"י תלמידי מוהרנ"ת ז"ל הר' מאיר מטעפליק ור' נחמן ערוואדסקער ז"ל שאביו ישב בשכינות אתם ואמו היתה אז בהריון ממנו והולידה אותו וחשבו שהוא נפל וי' להם יסורים גדולים ולא רצו לעשות הברית מילה וכו' אבל תלמידי מורנ"ת הנ"ל הם לקחו את הילד לביתם ועשו הברית מילה והבטיחו חיים טובים להילד וכו' ואח"כ כשנתגדל הילד נתקרב אצלם והי' מתלמידם, ואביו כשראה שנתקרב לאנש"ש הסיתוהו המתנגדים והחל לרדוף אותו עד חרמה להריגה ממש וישב עליו שבעה ימי אבילות רח"ל והדיח אותו מלהיות בן וכו' (והם אמרו לו בזה הלשון מפני זה עליך לא אשב עוד אבילות וכן היה שעל שאר בניו היינו אחינו ישב אבילות מפני שמתו בחייו אבל הוא האריך ימים. ולבסוף לעת זקנת אביו הי' אצלו בכבוד ולמד ספר רבינו ז"ל וי' מתחרט על התנגדותו מאז ואמר שלא הי' יודע קדושת רבינו ז"ל וספריו וכו'. וזה הר' משה נסע לאומן על ר"ה וכשנסע בחזרה על הספינה הי' בפורים על הספינה והי' לו מגילה וקראו את המגיל ועבר אצלם גוי יווני ורקק על המגילה והרים הר' משה ידו ונתן לו איזהו מכות לחי כדבעי. והלך היווני וקיבל לפני הקפיטאן עליו ובא הקפיטאן עם וואטרווסין ותפסו אותו בתפיסה ורצו לענשו ושאלו אותו האמת שהכית את היווני הזה והשיב הן ושאלו אותו מדוע הכית אותו ענה ואמר מפני שביזה ורקק על ה"עשרת הדברות" ("ער האט גישפאט פין דיא צוון גיבאט" שהעשרת הדברות חשיב אצל כל הא?). השיבו לו אתה יכול להוכיח את זה בבירור. הלך ופתח את המגילה במקום עשרת בני המן והראה להם שיש עשרה שורות ואותיות גדולים שבשאר הדפים אין כזה. ואמר להם שזה הוא העשרת הדברות וספרו השורות ואמרו כן כן אמת דברת שזה הוא העשרת הדברות ונתנו לו תודה על ההכאה וגם הם הכו את היווני. (ובאמת אם הי' מראה להם העשרת הדברות בס"ת לא הי' כ"כ ניכר שמי שיאמינו לו אבל בהעשרת בני המן שם ניכר מאד והאמינו לו כנ"ל. ובאמת מובא בספרים שהעשרת בני המן הם זה לעומת זה כנגד העשרת דברות). והר' משה הנ"ל לבסוף דר בחיפה ועסק במסחר והי' עשיר גומל חסד ועושה צדקה לכל שיש הרבה לספר מצדקותיו. ובכל העיר חיפה שמו נודע לתהלה. וקרב שם נפש יקר כמוהו ר' יהודה רוזנטאל ז"ל ששמו נודע לתהלה בכל עיר חיפה צדקתו וקדושתו וישרותו ותמימותו. ויש הרבה לדבר מאלו השתי נפשות ששמו נודע לתהלה בכל העיר חיפה צדקתו וקדושתו וישרותו ותמימותו. ויש הרבה לדבר מאלו השתי נפשות אשר להם. והר' משה הנ"ל לבסוף ירד מנכסיו (עי' אשה ארורה אשתו השני' קרובתו שהיא עשקה את כל נכסיו ועוד נעשה בע"ח וכו' וממש ירבה עד לחייו שיהיו' נעשה חסיד קרלין ולא ברסלבר (והוא הי' מראה לי תמיד בתנועותיו שהיא רצתה איך זאיל ווערין קארלינער ?? ומתפלא ע"ז) ואמר לי שיתן לעצמו עצה ונתן לה כסף שתקח את שיניה "זאל זיך ארוס נעמין דיא ציין" (וכידוע המעשה שהזקן הידוע הי' פ"א עם רבינו ז"ל ביחד ואמר "אומרים עלי שאני חולק עליכם הלא אני זקן ואפי' השיניים אין לי כבר ואחז את יד רבינו ז"ל לתוך פיו והראה לו שאין לו שיניים. ואמר אח"כ רבינו ז"ל שאינו ירא מהזקן שהוא בעצמו הראה לו שאין לו שיניים (וכבר מובא בהמעשה מזבוב ועכביש שמי שאין לו שיניים אינו יכול לעלות על ההר וגדל שם עשב שמי שבא לשם באיזה אופן שהוא נופלים לו כל השיניים וכו' וכמו שכתוב בתהלים במזמור ד' המובא על זה המעשה שני רשעים שברת וכו' ע"ש בהמעשה היטב ותבין. ובזה המעשה מרומז המחלוקת מהזקן על רבינו ז"ל). ונתן עצמו הר' משה הנ"ל העצה לפתיחה שתקח את השיניים שלה ובזה יהי' לה מפלה. ויש עוד לספר מזה האשה שהיא היתה נשואה לאיש יקר שיתקרב לאנ"ש והיא תלשה שערות הזקן של ר' ישראל מקארדן ז"ל והכיתה אותו על הלחי ואת בעלה רחקה מחסידות ברסלב ונפטר עי"ז ויש בזה מעשה לספר). וכתב הר' משה לתלמיד א' של ר' ישראל מקארדין שילך על קבר ר' ישראל בטברי' ליספר לפניו איך שהוא יש לו יסורים מהארורה (שגם לר' ישראל עשתה יסורים כנ"ל). וממש היא רוצה לכלותו לגמרי ח"ו וכן עשה והסוף הי' שהאשה הנ"ל חלתה במחלת סרטנים ומתה מזה רח"ל]
## Segment 2
והסוף הי' שר' משה ירד מנכסיו לגמרי על ידה ולקחו ממנו הבית ונכסיו מחובות שלה ומחמת רחמנות שכרו לו דירה בחצר נכרים בית קטן ואפל בתחתית הארץ ורק מטה א' הי' שהי' שוכב עלי' והמטה הי' מלא עפר וחיפושיות וכל מיני שרצים והוא הי' נעשה חולה וחלש בכל גופו שעיניו כהו מלראות וכל אבריו פסקו מלעשות פעולות והי' מוכרח לילך בכל יום לאכול בהכנסת אורחים חתיכת לחם עם מעט תה זאת היתה פרנסתו וכן הי' איזה זמן ושמענו את זאת חיל ורעדה אחזתנו ולא האמנתי לזה ונסעתי בהתעוררות אנ"ש ובאתי לביתו הדירה הנ"ל ממש לא הבינותי איך הי' יכול לחיות אפי' שבוע א' שם ומכ"ש כמה וכמה חדשים וגם לא הכרתיו כלל והבאתי אותו לירושלים עיה"ק בין אנ"ש והי' אתנו מכ"ה אלול עד י"ב ניסן שאז נפטר וכו'. ובכל הזמן לא הטיח דברים ח"ו אדרבא הצדיק עליו את הדין תמיד. וכשהי' בירושלים הייתי נכנס תמיד אליו סיפר לי את כל הנ"ל וסיפר לי שהי' מתלמידי הר' נחמן ערוואהסקער הנ"ל ומשמשו ושעיקר התעוררות להתקרבותו הי' ע"י המכתבים של ר' לייבילי ראובנס שנתנו לו להעתיקם ושעי"ז נתעור ונתקרב לרבינו ז"ל. וסיפר לי ששמע מר' נחמן הנ"ל שרבינו ז"ל אמר איך וויל בליישין צווישין אייך המובא בחיי מוהר"ן יש רמז מזה שיקראו בשם רבינו ז"ל שכל א' יהי' לו נחמן בביתו יעדיר זאעל האבין א "נחמלו". ועוד סיפר לי פ"א. שפ"א קרא אותו ר' נחמן הנ"ל אליו ואומר לו יש לי בקשה ממך ותבטיח לי שתקיימה והבטיח לו ואמר לו שבקשתו היא שתיכף אחר פטירתו יקח את הפתקא שמסר לו עתה שכתב עליו "שיוליכו אותו לרבינו נחמן מברסלב ז"ל" וכו' ויתן בידו את הפתקא ויקברהו כך עם הפיתקא. ואמר לו שהוא עושה כך שמא ישאלוהו איפא להוליכו ולא יוכל להשיב יראה את הפיתקא. וקיים כאשר צווהו. והר' משה הנ"ל הי' לו חיות גדול שהי' בין אנ"ש והי' לו דירה קרוב לא' מאנש"ש והוא הי' משגיח עליו באכילה וכו'. ובחודש ניסן נסעתי לצפת וכו' ובאתי בי"ג ניסן בחזרה לירושלים וסיפרו לי מפטירתו שמצאו אותו בבוקר מושכב וידיו פרושות למעלה. ושעשו לו הכבוד האחרון וגם התפללו אנ"ש בחדרו. והי' לי יסורים שאם הייתי בעת פטירתו הייתי עושה לו עם הפיתקא כמו שעשה לרבו כנ"ל. וסיפר לי א' מאנ"ש שהי' משגיח עליו באכילה כנ"ל שהוא עשה לו מדעתו זה אעפ"י שלא שמע המעשה ממנו ולא ידע מזה כלל.
# ב) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/182/ # ב)
ב)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/182 ## Segment 1
מר' נחמן מטולטשין ז"ל שהלך עם מוהרנ"ת ז"ל בתענית אסתר לפנות ערב עם המגילה להתפלל מנחה. ור' נחמן הי' כבר בגילופין (אופגראסט) בשביל שכבר קרוב לפורים, אמר לו מהרנ"ת ז"ל "נחמן ווייס ביסטו אזי אופגרומט פאה געסט אז דארפסט נאך זאגין (אסייעין) "כי בצרה גדולה אנחנו" (שאומרים עננו בשמ"ע של תפלת המנחה שהיא תענית ציבור):
# ג) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/183/ # ג)
ג)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/183 ## Segment 1
אנ"ש תלמידי רבינו ז"ל הי' נותנים לרבינו ז"ל פתקאות בקשה שהיו מבקשים בקשות והיו מזכירים גם בשביל פרנסה. ומיום ששמעו מרבינו תורה כ"ג צוית צדק שתאוות ממון הוא ומוצא אני מר ממות את האשה וכו' לא בקשו עוד על פרנסה. וכן אפי' עד היום כשבאים על ציון רבינו הק' מבקשים רק על רוחניות ולא על גשמיות. וכמו שהי' אצל ר' אברהם ז"ל, ששמע א' מאנ"ש על ציון הק' מזכיר שירוויח בהלאטריע כדי שיהי' לו פרנסה. וגער בו ר' אברהם ז"ל שאין לו מה לבקש רק זאת. ובאמת כשבאים על הציון הק' שוכחים בהגשמיות שלו מפני שמרגישים חסרון הרחניות שחסר לו ומבקש העיקר על תיקון נפשו ועושה תשובה ומתחרט על מעשיו ומבקש שיזכה לעבוד הי"ת כראוי וכו'. ובכלל כל חסידי ברסלב כשהם מברכים זא"ז או כשמבקשים א' מחבירו שיבקש השי"ת עליו מבקשים בעיקר רק שיעשו רצון השי"ת ועל רוחניות וכו' וכשמזכירים לפעמים איזה גשמיות הוא מפני שהזיק להם מאד ברחניות ולא יכולים לעבוד השי"ת עי"ז ע"כ מזכירים את זה כדי שירווח להם שיוכלו לעבוד השי"ת עי"ז:
# ד) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/184/ # ד)
ד)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/184 ## Segment 1
כשדיברו למוהרנ"ת ז"ל שידוך אחר מיתת אשתו הראשונה דברו לו על אשה א' ושיש לה כמה מאות רובל. ענה ואמר כשיש לה כמה וכמה מאה מיתות רח"ל כי כשיש מאה רובל יש לו מאה מיתות רח"ל וכשיש לו ב' מאות רובל יש לו ב' מאות מיתות (כשאין משתמשים בזה בקדושה):
# ה) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/185/ # ה)
ה)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/185 ## Segment 1
הדרך ארץ שהי' אצל רבינו ז"ל אין לשער. ורבינו ז"ל אמר שמלכים צריכין לשלוח אליו בניהם ללמוד א"ע דרך ארץ. ופ"א הי' רבינו ז"ל עם אנשיו על השלחן בליל א' דר"ה וחטפו את המוציא עם דבש. וכעס רבינו ז"ל ואמר כמו ילדים קטנים המוציא עם דבש. אז וויא קליינע יונגליק המוציא מיט המניק והלך מהשלחן ולא הי' אז על השלחן עמהם מפני זה.
# ו) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/186/ # ו)
ו)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/186 ## Segment 1
ועוד אמר רבינו ז"ל מזרח ביים פעקיל היינו כשמתפללים שמ"ע בדרך מחדשין איפוא ממזרח להתפלל ואמר רבינו ז"ל שמזרח הוא אצל החפצים שלו שלא יגנבו אותם. וכשאיש א' מאנ"ש הי' לו היזק או אבידה הי' רבינו כועס עליו ומכריחו לנסוע ולחפש אחר האבידה אפי' כשההוצאות מרובות יותר על האבידה וכן הי' נוהג אנ"ש ור' אברהם ז"ל כשאבד אפי' מטפחת נסע בחזרה כמה עד שמצאו המטפחת.
# א) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/187/ # א)
א)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/187 ## Segment 1
מר' מרדכי וכו' ר' דוב חייאליס שנתקבל לרב בטעפליק עפ"י פקודת רבינו וכמובא בימי מוהרנ"ת דף כ"ט שנתקבל לרב בעת שנסע רביז"ל לאומן. ורבינו ז"ל אמר לאנשי טעפליק "איך שיינק אייך פערליכען רב", וכשהי' בשנת תקע"א על ר"ה באומין והי' שם הגביר הגדול מאומן קלין טולטשינסקי שעשה חתונה עם חתן מהגאונים בעל מפרשי הים. ואמר לו רבינו ז"ל לר' מרדכי הנ"ל שילך על החתונה והלך לשם וכיבדו אותו וישב אצל החתן ונתנו מרקחת ואמר הרב ר' מרדכי הנ"ל שזה הברכה צריך לעשות על המרקחת והחתן התווכח עמו שצריך לעשות זה הברכה (היינו ברכה אחרת) ופלפלו א"ע בש"ס ופוסקים בבלי וירושלמי בערך ג' שעות ויותר ושכח החתן שהוא חתן ועמד ברגל א' על הספסל ורגל על הארץ. ואבי החתן שהי' ממפרשי הים כנ"ל הי' עומד אצל הדלת מבחוץ ושומע את הוויכוחים ונכנס ואמר בני זה היהודי צודק בדבריו ,דער יוד איז גירעכט". ואח"כ אמר החתן לא האמנתי שחסידים יכולים ללמוד. ופ"א הי' בטעפליק חבר הגאון הג' ר' ריבאלי מאדעס והי'לו שם שאלה מעגונה שר' מרדכי אמר דעתו והרב השני אמר דעתו (כי הי' בטעפליק עוד רב) והביאו את ר' ריבאלי שיפסוק הענין ופסק כר' מרדכי. ואמר ר' ריבאלי בטעפליק יש שני רבנים א' שוה אלף רובעל וא' שוה פאטקיל (היינו מטבע קנה). ופ"א במוצש"ק ישן הר' מרדכי הנ"ל בטפעליק בביתו והי' בערך איזה שעות בלילה ודפקו אצלו על הדלת ושאל מי זה וענו לו אני שמואל אייזיק. והי' לו לפלא מאד כי טעפליק רחוק מאד מדאשיב ששם הי' מקום ישיבתו של ר' שמואל אייזיק וכו' ופתח לו, וצוה אותו ר' שמואל אייזיק שיקח הבדלה וכוס יין והלך אתו שם על בית הקברות ועשה שם ר' שמואל אייזיק הבדלה ושמע ר' מרדכי הנ"ל שאחד ענה אמן וחזרו לביתם שר' מרדכי חזר לביתו ור' שמואל אייזיק חזר לביתו לדאשיב:
# ב) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/188/ # ב)
ב)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/188 ## Segment 1
סיפרו לפני מוהרנ"ת ז"ל שהמגיד מדובנא אומר בתוכחותו שאין ניצוץ אור "עס איז נטא קוין פונק" ענה מהרנ"ת ז"ל ואמר יש ניצוץ אבל אין מנפח שיוכל לנפח היטב את הניצוץ "זו פינק איז דא נאר עס איז ניטא קיין בלאזער ער זאל ציא בלאזין דעם פונק" (היינו שכל לב איש הישראלי כוסף ובוער להשי"ת רק שהי' שהוא בעפרוריות התאוות והעצבות וטרדות וכו' וחסר צדיק שיוכל לנפח את העפריות ולעורר את הניצוץ בלב כל אחד שיבעור להשי"ת.
# ג) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/189/ # ג)
ג)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/189 ## Segment 1
הרב הצדיק מבארדיטשוב ז"ל אמר שכשמגיע ימים נוראים דוקר לו בגבו "אז ער גאט ימים נוראים שטעחט אים דיא פליידע" ואמר מהרנ"ת ז"ל ע"ז מי שאין דוקר לו כמה צריך שידקור לו בגבו "דער וואס שטעכט אים ניט וויפול בארץ מים שוין שטעדין:
# יח) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/19/ # יח)
יח)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/19 ## Segment 1
בעת שנסע רבינו בהעלם ובהסתר פ"א בא לאיזה כפר קודם תפלת שחרית וביקש חדר להתפלל. והבע"ב הבין שזה איש פלא וציוה למשרתו שיעשה איזה סעודה עבור רבינו ז"ל והבע"ב כיבד לרז"ל מאד ואח"כ ערך את השולחן לרבינו ז"ל. ובעת הסעודה קיבל לפני רבינו ז"ל על מצבו ומצוקתו בפרנסתו. והשיב לו רבינו ז"ל שיהי' טוב רק שלא יהי' שוטה (נאר זאלסט קיין נאר מט זיין) ונסע לדרכו. ובעוד איזה ימים בא אדון א' להקרייטשמע והוצרך לצאת לצרכיו ויצא אחורי הקרייטשמע ושכח הבייא גארסטול עם ששים אלף זהובים) הכסף ונסע לדרכו. ובין כך הוצרך בע"ב מהקרייטשמע ג"כ לפנות והלך ג"כ אחורי הקרייטשמע ונזדמן שבא במקום שהי'ה אדון הנ"ל ומצא את הבייא גארטיל עם הכסף ולקחו והביאו לביתו וטמנו בהתיבה שלו והאדון הנ"ל כשנסע כמה ווערסט הזכיר א"ע ששכח האבייא גארטיל עם הכסף ובא להקרייטשמע ושאל את הערלים אפשר מצאו את הגארטיל עם המעות. ואמרו שאינם יודעים ואמר הבע"ב אליו אני יצאתי אחריך ומצאתי את הגרטעיל עם המעות והחזיר להאדון הנ"ל ורצה ליסע האדון לדרכו ובתוך כך הוצרך עוד הפעם לילך לדרכו והלך אחר הקרייטשמע לעשות צרכיו ושכח עוד הפעם הבייא גערטיל עם המעות ונסע לדרכו ואח"כ הוצרך הבע"ב ג"כ לעשות צרכיו וכו' ומצא עוד הפעם את האבייא גארטיל עם המעות וכעת לקחו והטמין אותו היטב. ובאמצע הדרך הזכיר א"ע האדון עוד הפעם וחזר ובא עוד להקרייטשמע ושאל להערלים אם מצאו מעות ואמרו כולם שלא מצאו ולקח הערלים שהיו ועשה להם עינויים קשים ולהבע"ב לא עשה כלום ואמרו לו הערלים למה אינו חושד הבע"ב וענה האדון על הבע"ב אני ערב שלא לקחו כי אם הי' לקחו הי' תיכף ומיד מחזיר לי כמו מקודם. והשי"ת עזר לו והצליח מאד. ואח"כ כשרבינו ז"ל התפרסם הי' נוסע לברסלב וסיפר המעשה ונתן מעות לאנ"ש.
# ד) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/190/ # ד)
ד)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/190 ## Segment 1
מהרי"צ ר' לייב מסטרעסטיניץ ששאל אותו הרה"צ ר' נחום מטשערנאביל זצ"ל מדוע אין לו לאכטער וענה לו הר' לייב הנ"ל אצלי הלאכטער הם נע נד ואני יושב במקומי ואצליכם הוא להיפך שאתם נע ונד והלאכטער הם במקומם. "בייא אייך זענין דיא לה?? אין איהה זאט נע ונד (כדי שיהי' לו פרנסה ולאכטער וכו') אין בא מיר בין איך אוף דעם ?? אין ד?? ??. זענין נע ונד (היינו שחשוב אצלו איפה שהם כאלו הם אצלו ואינו כדאי לו שיהא נע ונד בשביל זה:
# א) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/191/ # א)
א)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/191 ## Segment 1
סיפרו לפני רבינו ז"ל שהרב הצדיק מוואלטישסקאל (שהי' מחותנו של רבינו ז"ל) שאמר שארבעים שנה כבר כוסף ומשתוקק לעלות לא"י ואמר הרה"צ מחוועלניק ז"ל (שהי' ג"כ מחותנו של רבינו ז"ל) למה צריכים כ"כ לכסוף אם רוצים ליסע רק פותחים (הקאסע) התיבה שמונה המעות, ולוקחים מעות ונוסעים. ואמר רבינו ז"ל שזה יסע ויבא לא"י וזה לא כי העיקר הוא הרצון והכיסופין.
# ב) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/192/ # ב)
ב)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/192 ## Segment 1
פ"א אמר רבינו ז"ל שהמניעה יותר קשה וכבידה מהכל הוא רק מניעות המוח (והלב) כי אם אין מניעות המוח (היינו שאין ספק במוח שמוכרח לעשות דבר זה והרצונות שלו חזקים) אז אפי' איזה מניעות שיהי' אשתו או כל האנשים שבעולם מונעים או כסף או הים וכו' הכל היו משברים עם הרצון החזק (כמו שאומרים העולם "רצון ברעכט אייזין") וע"כ אם א' אינו גומר ברצון שלו זה סימן שלא רצה באמת כי אין דבר העומד לנגד הרצון ובזה"ל אמר רבינו ז"ל ,דער סקר איז מניעות המוח". (וכאשר פ"א אמר א' לרבינו ז"ל אני רוצה להיות איש כשר וענה לו "ווילסטו האקער וועלין" היינו שתרצה באמת כי אם יש רצון חזק בוודאי משיגים הדבר שרוצים רק אם אין מניחים הרצון החזק כי העיקר הוא הרצון ואין חזק מהרצון).
# ג) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/193/ # ג)
ג)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/193 ## Segment 1
ספרו לי אנש"ש תלמידי ר' אברהם ז"ל באומן שר' אברהם ז"ל סיפר להם (הזקנים מאנ"ש) שתלמידי מוהרנ"ת הי' אצלם כ"כ חשוב ויקר ארץ ישראל שכשהי' בא להם מכתב מא"י הי' מחבבים את המור (בול) מאד שזכה להיות בא"י והיו מצניעים את זה בהטלית ותפילין ואמרו שארץ ישראל הוא תפילין ותפילין ג"כ תפילין א"כ הם דבר אחד וע"כ צריך להניח זה אצל זה. והר' אברהם ז"ל בעצמו כשהי' נוסע על ר"ה ולקח אתו בקבוק יין ובכל משקה ששתה בחו"ל הי' נוטף טיפה מהיין שהביא מא"י (כדי שיקבל השתיה מקדושת א"י) לתוך הכוס ששתה והי' אצלו הבקבוק יין יקר מאד והי' מקמץ מאד שרק טיפה נטף לתוך כל מיני משקה ששתה הן יין או מים וכו' כדי שיספיק לו על הזמן שיהי' בחו"ל. ופ"א סיפר ר' אברהם עם אנ"ש מקדושת א"י ואמר אתם חושבים שאני אומר רק שיש שם אנשים יראי שמים ולהם מועיל א"י יש שם גם חפשים (ואפיקורסים) וגם להם מועיל א"י (שאינם כמו שהיו בחו"ל). ופ"א שאל א' מאנ"ש לר' אברהם אם יסע לארץ ישראל ובוודאי שהסכים לו (כי הוא הי' מרבה מאד לחבב א"י שאנ"ש יסעו לארץ ישראל וכו' ושכל איש ישראל יסע לא"י). והשיב לו זה האיש "וויא אזוי פארט מען אוועק פין רעבין" ענה ר' אברהם ז"ל ואמר לו "אויב אז דיא פארסט קיין ארץ ישראל פארסטו אוועק פין רעבין (היינו שאצלך נחשב שאתה נוסע מרבינו) זאלסטו טאקי ניט פארין כי אצלי אז איך פאר קיין ארץ ישראל פאר איך צום רעבין. (כי הצדיק הוא עיקר בא"י וכמו שאמר רבינו בפירוש מקומי הוא רק בא"י ולע"ע אני רועה בברסלב וכו' ויש עוד לדבר הרבה מר' אברהם מענין ארץ ישראל).
# ד) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/194/ # ד)
ד)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/194 ## Segment 1
הרשיל אסטרפאליער שהי' מדבר ליצנות כידוע והי' מבדח את הרה"צ ר' ברוך ז"ל אמר עליו רבינו ז"ל שהוא חסיד שנפל (היינו שהי' חסיד ולא הי' יכול להחזיק א"ע מהירידות ונפל לליצנות שהוא פתח הסט"א ורבינו אמר שחסיד שנפל גרוע ממומר) ובא לרבינו ז"ל ורמז רבינו ז"ל לתלמידיו שמכל מה שידבר אל יענו לו כלל ולא יהי' להם שום מו"מ עמו והוא רצה שדווקא להביא את רבינו ז"ל ותלמידיו לשחוק אבל לא יכול בשום אופן ולא ענהו כלל כנז' והלך משם:
# ה) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/195/ # ה)
ה)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/195 ## Segment 1
פ"א שאל מוהרנ"ת ז"ל מה רואין אצל הרב מסווראן מגדולתו והשיבו לו שהתעוררות אצל קידוש מליל שבת שהוא בהתלהבות וכו' והתנועות שלו אז וכו' ענה מהרנ"ת ז"ל ואמר שזה לא אמת (היינו עס איז ניט ערנסט) שאם הי' באמת לא הי' תמיד זה ההתעוררות במקום א' ובזמן א' רק אצל קידוש ולא יותר כי איך תמיד רק שם מתעורר ולא במקום אחר (הלא האדם הוא הולך ואינו במדריגה האחת ופעם הוא בהתעוררות במקום זה ופעם במקום זה אבל לא כנ"ל וכו') ורבינו ז"ל אמר עליו ועל מהרנ"ת ז"ל שהם שני נשמות חדשות מכל הדור. (היינו כמובא בכתב האריז"ל שכמעט כל הנשמות הם מגלגולים הקודמים ורק מעט יש חדשים ובאותו הדור אמר רבינו ז"ל שרק הם שנים היו נשמות חדשות ולא יותר והי' יכול לזכות אבל הכבוד טרדו כי לא רצה להניח הכבוד וכו').
# א) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/196/ # א)
א)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/196 ## Segment 1
ספרו לפני רבינו ז"ל על הרה"צ ר' שלמה קרלינר ז"ל שאמר אם אין דגים בשבת השבת אינו שבת "אזמען האט קיין פיש ניט אוף שבת איז דער שבת קיין שבת ניט" (כי הוא החמיר מאד בדגים על שבת ומובא בבית אהרן שאמר אם אין דגים על שבת ידאג יותר ממה שכתוב בו ידאג כל השנה (היינו מקרה ביו"כ) ענה רבינו ז"ל ואמר מה ענין דגים אצל שבת. שבת הוא שבת ודגים הוא דגים. וויא קומט שבת ציא פיש. שבת איז שבת אין פיש איז פיש" (היינו התחזקות של רבינו שמחזק שאפילו אם אין הדבר כמו שצריך אל יפול מזה ויחי' במה שיכול עדיין):
# ב) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/197/ # ב)
ב)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/197 ## Segment 1
מרבינו ז"ל שראה א' שהי' לו קריעה בבגדו על מתו ואמר לו שהעצבות (שהי' איש עצבן) גרם לו זאת הקריעה רח"ל היינו שמת לו מת (וכמובא בס' המדות שצריך ליזהר מעצבות שלא יבא לידי אבילו רח"ל).
# ג) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/198/ # ג)
ג)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/198 ## Segment 1
רבינו ז"ל אמר שאם היו"כ אינו כראוי (היינו שלא יכול להתפלל ביו"כ כראוי) אז השם ה' יהי' כראוי "אז דער יו"כ איז ניט גווען ווייא עס בדארץ ציא זיין זאל חאטשי דער גאסט נאבין זיין וויא עס בדארץ ציא זיין" (היינו מחרת יו"כ שנקרא בפי העולם שם ה' כידוע): היינו שיהי' התחזקות אפי' ביו"כ שאז הזמן מוכשר מאד לתשובה ולא עבר כראוי יחזק א"ע ומתי שיעשה טוב הוא טוב וכן אומרים אנ"ש (בשם מהרנ"ת) אפי' כשכל השמ"ע לא התפלל כראוי עכ"פ יתפלל אלקי נצור כראוי וכו':
# ד) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/199/ # ד)
ד)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/199 ## Segment 1
ספרו לפני מהרנ"ת ז"ל שהצדיק ר' מאיר מפרימשלאן אומר הללוהו "בתוף ומחול" היינו הללו את ה' שהסוף יהי' שימחלו" "לובט השם יתברך ווארין דער סוף וועט זיין מען מעט מוחל זייל". השיב מהרנ"ת שכן הוא שימחלו האדער פין שמיץ וועט מען זיך מט אוס דראייאין".
# ב) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/2/ # ב)
ב)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/2 ## Segment 1
שמעתי מא' מאנ"ש שראה א' שסיפר לו איך שראה זקן א' שהיה שוכב בביהכנ"ס אצל הרובע ומתאנח תמיד והוא הי' ילד בין הילדים שהיו שואלים אותו מדוע הוא מתאנח תמיד כ"כ ולא רצה להשיב והי' מתאנח יותר ויותר והציקו לו הרבה עד שהוכרח לספר להם כי הוא הי' בזמן הבעש"ט ז"ל והוא הי' במדינה רחוקה (נ"ל בברעסלא) מאד. ושמע שם הבעש"ט ז"ל והתחיל לילך מכפר לכפר ומעיר לעיר כדי לבוא להבעש"ט ז"ל וכך שהה הנסיעה חצי שנה עד שזכה לבוא למעזביז. וחשב שכל העיר מעזבוז מלא שבחי הבעש"ט. אבל הוא ראה להיפך (ואפי' עכשיו לא מכירין במעזבוז את גדולת הבעש"ט וכשהולך השמש להראות ציון הבעש"ט ז"ל הסדר שקודם פוגעין בהרי"מ בן הרב מאפטא ז"ל ואח"כ בהרב מאפטא ואח"כ בנכדו הבעש"ט ז"ל ר' ברוך ור' אפרים מסדילקוב, והר' וואלף קוצעס תלמיד הבעש"ט ואח"כ בהבעש"ט. וכשהמשמש בא אצל קבר הרי"מ הנ"ל אומר בהתלהבות גדול להתייר אתם יודעין מי מונח פה, הרה"צ וכו' וכו' הרי"ד וכו' ואח"כ כשיגיע אצל הרב מאפטא ז"ל אומר ג"כ בהתלהבות הנ"ל, וכשמגיע לנכד הבעש"ט ז"ל ותלמיד הבעש"ט ז"ל הנ"ל אומר מעט בקול ולא בהתלהבות כנ"ל פה מונח וכו' כשבא להבעש"ט ז"ל נתקרר לגמרי ואומר (ה"ר יוסף משה) בקרירות פה מונח הבעש"ט. וכן באומן דווקא הי' תמיד המתנגדים גדולים על רבינו ז"ל ולא ידעו והבינו גדולת רבינו ז"ל) וראו אותו אנשים ברחוב והכירו שהוא איש זר נתנו לו שלום ושאלו אותו מאיפוא בא יהודי (פין מאמין איז איוד) והשיב להם מברעסלא ותמהו למה באתם לכאן והשיב להם להבעש"ט הקדוש ז"ל והתחילו צוחקים ולועגים ממנו שהוא משוגע שבא ממקום רחוק כזה להבעש"ט ואמרו עליו על הבעש"ט ז"ל רח"ל דברים וכו' ונעשה רע בעיניו ואעפי"כ חשב שאלו אנשים מהשוק ואינם מכירים גדלותו ונכנס לביהמ"ד וראה רב יושב ולומד עם תלמידים ונתנו לו שלום ושאלו אותו כנ"ל והשיב להם כנ"ל והתחילו שוחקים ולועגים ממנו יותר ויותר ואמרו לו באתם להבעש"ט הלא הוא כו"כ וכו' ודברו עליו דברים רח"ל. ונעשה לו רע מאד כי יגע וטרח כ"כ בחנם ולא נכנס להבעש"ט ז"ל כלל. וחזר מכפר לכפר ומעיר לעיר ושהה ג"כ חצי שנה עד שבא לביתו בחזרה. ובאמצע הדרך שמע שנסתלק הבעש"ט ז"ל. ולכך הוא מתאנח תמיד כ"כ כי טרח מאד שנה שלימה לראות הבעש"ט ז"ל ולבסוף לא ראה אותו מחמת שהאמין לדברי המתנגדים, צעק תמיד חבל על דאבדין ולא משתכחין.
# יט) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/20/ # יט)
יט)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/20 ## Segment 1
פ"א הי' זקן א' מחשוביו של הבעש"ט ושמע ממנו שהוא יהי' לו נכד שיוכל לעשות טובה לבעל בחירה, ואחר פטירת הבעש"ט נסע לכל נכדי הבעש"ט לראות על מי כיוון הבעש"ט בדיבורו ולענין הבעל בחירה ובא אצל הרה"ק ר' ברוך ז"ל ושמע בעת שהי' בחוץ איך שהרה"ק מתאונן ואומר רבש"ע איך עושין טובה לבעל בחירה? ואמר הזקן א"כ ניט אייך מיינט איימהר זיידע וכו' וכשבא לרבינו ז"ל בחוץ שמע שרבינו ז"ל אמר בתנועה עמוקה כדרך תנועות רבינו ז"ל, "הן הבעל בחירה" כאומר אני יכול לעשות טובה לבעל בחירה ואמר הזקן עליכם כיוון זקינכם שתוכלו לעשות טובה לבעל בחירה. (א"ה להבין זאת הלא כל הצדיקים מתלמידי הבעש"ט היו עושין בעלי תשובה שהם בעלי בחירות אלא לעשות טובה לבעל בחירה מיט ציא נעמין צוא בחירה ורק לסעדו ולסמכו בעצות וכו' שהוא בעצמו יטה בחירתו לטוב ודווקא שיהא לו בחירה וזהו עיקר תשובת המשקל מ"ש זה לא הי' רק אצל רבינו ז"ל כי שאר הצדיקים עשו בעלי תשובה לקחו אותם על כתפם ולא החזירו להם הבחירה לילך שוב באלו המקומות שעברו וכו' ויש הרבה לדבר ולבאר בזה ולהראות בעליל שכן פ' אודל).
# ה) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/200/ # ה)
ה)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/200 ## Segment 1
מוהרנ"ת ז"ל אמר שהשל"ה הקדוש היינו ספר השל"ה הוא ,דעם אייברשטינס פילווארקטאין (היינו שיש הכל בו) אין מיין לקוטי הלכות איז דעם אייברשטינס גן עדן: ומספרין ששלשה לא נקראו הספר כמו שהם קראוהו היינו, "הרמבם והאלשיך והשל"ה". הרמב"ם קרא לספרו משנה תורה (זה שם גדול) ע"כ קוראים העולם לו בשם זה רק בשם "רמב"ם". האלשיך קרא ספרו בשם תורת משה (שם גדול) ע"כ קוראים העולם בשם זה רק בשם "אלשיך". השל"ה הק' קרא ספרו "שני לוחות הברית" (שם גדול) לא קוראים העולם בשם זה רק בשם "של"ה".
# ו) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/201/ # ו)
ו)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/201 ## Segment 1
ר' שמשון ז"ל נכד רבינו ז"ל בנסיעתו לפעמים על הדרך שמע איך שמתחלשים ומדברים מרבינו ז"ל (בדרך גנאי כדרך המתנגדים) עשה א"ע כאלו לא יודע ושאל אותם: "ממי אתם מדברים"? אמרו לו "מהברסלבר" שאל אותם "מי הוא זה הברסלבר"? השיבו לא שמעתם מהברסלבר? הלא הוא מפורסם בעולם. אמר להם מסתמא אינו מיחוס גדול. השיבו לו אדרבא הוא מיחוס גדול שאין כמותו הוא נכד הבעש"ט ז"ל ונכד הר' נחמן מהרדענקא שני צדדיו מגזע דוד המלך ע"ה. אמר להם א"כ מסתמא לא הי' למדן אמרו לו אדרבא הי' למדן וגאון גדול מאד כי רואים מספריו גאונותו וכו'. מסתמא לא הי' קדוש. ח"ו הלא קדושתו ופרישתו רואים בהספרים שלו. האם עשה ספרים. בוודאי הלא הם מאירים העולם. וא"כ למה אתם מדברים עליו? מפני שהשפלער דיבר עליו. איפוא זה השפאליר מסתמא בעל יחוס גדול? לא הוא אינו יחסן. אביו הי' רינדאר פשוט. מסתמא למדן גדול? לא רק מוח פשוט. מסתמא קדוש ופרוש? לא שמעו כ"כ מקדושתו וכו'. מסתמא עשה ספרים גדולים? לא עשה שום ספרים. ענה ואמר ארורים שבארורים ישמעו אזניכם מה שפיכם מדבר. זה הי' בעל יחוס שאין כמוהו מב' הצדדים למדן וגאון גדול מאד. בעל השגה גדולה. קדוש ופרוש מאד. עשה ספרים המאירים העולם. אתם מדברים עליו מפני שדיבר כזבים עליו. אישבן רינדאר מיחוס פשוט. בעל מוח פשוט. ולא שמעו על קדושתו ופרישתו. ספרים לא עשה הייתכן כזאת? והם נשארו כאלמים ולא יכלו מה להשיב:
# א) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/202/ # א)
א)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/202 ## Segment 1
פעם אחת נסע הזקן משפאלי להרב הצדיק מבארדיטשוב לדבר דברי שטות שלו כי כן הי' דרכו לנסוע להצדיקים להלשין ולדבר דברי לשון הרע של שטותו ושקר גביית עדות של שקר ונקבצו אז כמה וכמה צדיקים גדולים לבית הרב הצדיק מבארדיטשוב ז"ל כדי להחרים ולנדות את הזקן עבור שמבזה ת"ח אמיתי הוא רבינו ז"ל חינם על לא דבר כמובא בחיי מוהר"ן. אבל אשתו של הרה"צ מבארדיטשוב ז"ל בלבלה הדבר ונכנסה בתוכם יחף ונתבלבל הדבר וקילל אותה שהרגלים שלה יתנו בראנציק רח"ל ויראה מאד מהקללה ונתנו לה תלמיד הרה"צ מבארדיטשוב זצ"ל עצה שתלך בגרביים שחורות כדי שיתראה כמו בראנדיק וכן היה שתמיד הלכה בגרבים שחורות כידוע (מפני מה מסרה נפשה כ"כ בשביל הזקן כי הזקן החזיק אותה בפרנסתה וגם נתן לה הרבה כסף כל שנה בשביל לחלק לעניים ובזה שיחד אותה ואמר אז רבינו הקדוש שבשביל זה היה לו עונש להרה''צ מבראדיטשוב ז''ל ששנה שלימה התפלל בפשיטות בסידור כמו ילד ולא השיג השגות שהיה משיג מקודם שהיה רואה המלאכים שאומרים שירה ורבינו ז''ל אמר שהיו נוטלין ממנו כל מדרגותיו אך הוא חס מאד על טירחותיו ויגיעתו שכל מדרגתו באו לו ביגיעה ובטירחה גדולה ובאמת היה ידיד נאמן לרבינו ז''ל ופ''א הלך בדרך לביהמ''ד ורבינו ז''ל אמר אז בירכת השחר ושמע הרה''צ מבארדיטשוב ז''ל וניתפעל מאד ואמר ר' נחמענע'ס ברכות קלונגען און יאלע עולמות. וגם רבינו ז''ל בעצמו לא יניח שיכנסו להרב מבארדיטשוב התנגדותו עליו מפני שחס עליו כנ''ל ופ''א כשראה ברוח קדשו שהזקן נוסע אצלו נסע ג''כ אצלו וניתוועד יחד אצלו וכימעט שנעשה שלום אך הוא ירא מהעולם מה יאמרו העולם והגבירים שלו מדוע חלק עליו בחינם וכו' ופ''א כשראה רבינו ז''ל שהזקן נוסע והוא אצל הרב מבארדיטשוב ז''ל שלח את ר' נתן ור' נפתלי כמובא בימי התלאות.
## Segment 2
ורבינו ז"ל הי' מחזיק את הרה"צ מברדיטשוב ז"ל לגדול המפורסמים שבדורו ואמר עליו שהוא שר על עולמות ועל הרה"ק ר' ברוך ז"ל אמר שהוא שר על רבוא רבבות ושהסתכלות על הפנטאפיל שלו מסוגל לתיקון הברית, ועל הרב שהוא שר אלף ועל הרבי מלובלין ז"ל שהוא שר מאה אבל הם ברוסיה: ופ"א הי' הרה"צ מברדיטשוב ז"ל אצל הרה"ק ר' ברוך ז"ל עם עוד צדיקים גדולים ושאל הרב מברדיטשוב השאלה שתמיד הרמב"ם עם הראב"ד חולקים שהראב"ד משיג השגות על הרמב"ם ובמה הם משתווים יחד ונשארו כולם משתוממים וענה הוא בעצמו (הרב מבארדיטשוב) בהתלהבות ורעש גדול עד שהפיל הכל מהשלחן. שבדבר זה הם משתנים יחד ,באחדות הבורא בזה הם משתווים יחד.
## Segment 3
ברוך ה' לעולם אמן ואמן
## Segment 4
שנתן עד כה להגיע יהי רצון שנזכה כל שאר הכתבים
# כ) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/21/ # כ)
כ)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/21 ## Segment 1
מר' שמעון תלמיד מוהרנ"ת. (שהוא הי' זקינו של ר' שמשון ז"ל מאומן ועל שמו נקרא ומציבתו ביחד עם ר' נפתלי תלמיד רבינו ז"ל באומן על בה"ק החדש) שהוא הי' מקורב למהרנ"ת ז"ל והוא הי' מהבני הנעורים החשובים והנכבדים שבעיר ואבעראיו ומשפחתו היו מתנגדים ומונעים אותו מאד מלילך למוהרנ"ת והוא לא השגיח עליהם כלל.פ"א בשבת לקחו את המנעלים ואת המלבושים העליונים (כמו הקפליטש והקאפטין) כדי שלא יוכל לילך למוהרנ"ת על שלוש סעודות. והי' לו יסורים גדולים ולא ידע מה לעשות. ובער בלבבו איך לא יהי' אצל מוהרנ"ת והי' להם מלבוש עב של ערלים ולבש אותו והלך כך בלי כובע עליון ובלי מנעלים ובמלבוש עב של גויים הנ"ל למוהרנ"ת ז"ל (ואז הי' בקיץ) והלך כך דרך הרחובות עד שבא למוהרנ"ת ז"ל (ומובן ממילא הבושות ושפיכות דמים שהי' לו כי הוא הי' הנכבד והחשוב מבני הנעורים שבעיר כנ"ל)
## Segment 2
וכשראה אותו מהרנ"ת ז"ל כך הבין מה זאת ענה ואמר לו עסוועט דיר צי ות"ל קומען". וכו' וכו' וכל ימיו הי' מקורב למוהרנ"ת ז"ל וסיפר חבירו הר' אברהם בער נכד רבינו ז"ל, שאחר פטירתו ראה אותו שהי' נושא שק עם אבנים על כתפו ושאל אותו מה זאת ואיך עבר עליו שם. והשיב לו שכאשר נפטר לא היו דנים אותו ולא בא למנוחתו והיו לו יסורים גדולים מזה ושמע אומרים איך שבזה המקום הולכים דרך שם תלמידי רבינו ז"ל וע"כ רצים כמה נשמות שיעשו להם טובה ורץ כ"כ בכל כוחו עד שבא לשם וראה את ר' שמואל אייזיק עובר דרך שם ובקשו שיעשה לו טובה והשיב לו שעוד מעט יעבור ר' נפתלי אולי יעשה לו טובה ואח"כ כשעבר ר' נפתלי וביקשו ג"כ והשיב לו שעוד מעט יעבור מורנ"ת והוא בוודאי יעשה לו טובה וכן היה ועבר מוהרנ"ת והתחיל לבכות לפני והזכיר לו איך שהי' ממקורביו ומאותו השבת ושאמר לו עסוועט דיר ציא נוף קומען והחזיק בו להוליכו להיכל רבינו ז"ל ולא הניחו אותו ליכנס עד שיזכך אותו מקודם חודש ימים ואח"כ טבלו אותו בנהר דינור ובפ"א הרגיש כל מיני יסורים שבעולם ונפל ממנו כל גשמיות וחזו דהאי עלמא ובהשאר הטבילות הרגיש כל הטעמים ותענוגים וטעם ג"ע ואח"כ הכניסו אותו להיכל אבל נשאר עליו החטא שהוא בעל חוב לר' אברהם בער הנ"ל שהי' חייב לו כסף וע"כ הוא הולך כמו משא על כתפו וביקשו שימחול לו וכן עשה ומחל לו ובא למנוחתו.
# כא) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/22/ # כא)
כא)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/22 ## Segment 1
מר' נפתלי שהי' באו מן ומהרנ"ת נפטר בברסלב וידע תיכף מפטירתו וסיפר שבלילה ראה את מוהרנ"ת ז"ל ר"ל ושאל אותו "ר' נתן וויא לופט איהר" והשיב לו "איך לוף צום רעבין" והבין מזה שנפטר.
# כב) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/23/ # כב)
כב)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/23 ## Segment 1
ממוהרנ"ת ז"ל שהי' א' מאנ"ש ברפר מחזיק אורנדע ובאאיזהדייטש וביקש להוסיף עלי' וליקח הרענדי ממנו. ובא למוהרנ"ת בקובלנא רבא על זה ענה מהרנ"ת ומר לו. וואס וילסטי איך זייל דעריה ? ניענן דעם דמיטש וואס האסטו דיאצים רבינו שלע?? דייטש. אלא אתה תבקש מהשי"ת שלא יוכל לעשות לך וגם אני אסייע לך בתפילה ע"ז. וכן הוה שפעלו בתפלתם שלא יכול לעשות לו רע ולדחותו מהרתדי שלו.
# כג) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/24/ # כג)
כג)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/24 ## Segment 1
ר' שמואל אייזיק ראה פעם אליהו הנביא רץ ואמר לו להיכן רץ והשיב לו להלב של העולם. ושאל אותו מי הוא הלב של העולם והשיב לו לחסידי ברסלב שהם הלב של העולם.ועוד פ,א ראה אותו רץ ושאלו להיכן רץ והשיב לו לחסידי ברסלב שהם תמיד שותים;
# כד) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/25/ # כד)
כד)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/25 ## Segment 1
כשהי' מהרנ"ת ז"ל נוסע על האקריינע עם ר' נחמן מטולטשין ז"ל הי' להם בדרך באיזה כפר א' מאנ"ש שהי' מקרבם מאד בכל כוחו והי' יודע הזמנים שהם רגילים לנסוע והי' מקדים להם על הדרך ולוקח החבילות על כתפו ומביא את מהרנ"ת ורנמ"ט לביתו ומשמש אותם בכל צרכם באכילה ושתי' ולינה וגם באיזה מטבע ופ"א נעשה ל"ע יורד גדול עד שלא הי' לו אפי' לאכול והי' מהרנ"ת ורנמ"ט בדרך ושמעו ממצבו ורצו לחסוך הדרך של זה הכפר כדי שלא להטריחו אבל הוא כבר ידע הזמנים שהם נוסעים ועמד על אם הדרך ולא הניחם עד שהביאם לביתו וערך להם שלחן לאכול והם לא רצו כי שמ?? היא סעודה שאינה מספקת אבל הוא בכל מיני בקשות שיחוסו עליו ויאכלו ע"כ באין ברירה כדי להחיותו בזה, התחילו לאכול אבל ה?. הי' מט גזאלצען אין ניט גשמאלצען לא הי' לה טעם והואאמר להם "עסט עסט עס אין דרוסין ויז זייער קונלט עס איז ??????? וועטזיך דער "ווארומען" ומהרו"ת אכל אבל רנמ"ט לא יכול לאכול מאכל כזה ואמר לו מהרנ"ת "פועל בייא זיך עסאיז גיט" והתחיל לקיים ואמר רנמ"ט שממש טעם בזה טעם כל המאכלים כי העיקר הוא ההרגשה הו במוח אין אזמען פועלט בא זיך עס איז גיט פולט מען טווקי אז עס גויז גרט;
# כה) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/26/ # כה)
כה)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/26 ## Segment 1
השלמה למאמרמען עסט עוום איסט וכו'
# כו) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/27/ # כו)
כו)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/27 ## Segment 1
בזה"ל אמר רבינו ז"ל "עס איז אגרוסער סוד אין דער וועלט מען עסט" אין מע ארביט אומזיסט וסיפר ע"ז המשל וכו'.
# כז) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/28/ # כז)
כז)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/28 ## Segment 1
בימי מהרנ"ת הי' א' מאנ"ש שהי' מרידניק, נוסע על היריד בשביל פרנסה ואחר שהי' טורח כל היום וכשבא לביתו בלילה היתה אשתו מכבדתו בחרפות וגדופים כראוי וגם לא הי' לו מוכן אכילה כרצונו וב' אין דיא שטוב איז גווען אן גווארפען אין די פמייזיצע אין מוטין שטוב ווין ניט ציא גגרייט קיין עסין כי היא היתה שלימזלנצע והי'מלא יסורים מזה כי הי' בדעתו עכ"פ אחר הטרחה ויגיעה כל היום עכ"פ בלילה ימצא מנוחה בביתו ולבסוף מצא מנוחה כנ"ל וסיפר צערו לפני מוהרנ"ת ז"ל שלא מחא ליה החיים בשביל זה. ענה מהרנ"ת ואמר לו "ווער הייסטדיר זיך אוסמאלין אז דיא וועסט אהיים קומען ועסטו טרעפין ?? דיר גיפעלט לעכטיג אין ווארום אין ריין אין שיין אין ארדיניג אין דיין ווייב ועט דיך אופנעמין מיט אברוך הבא גיט אהבה וכבוד אין זיא וועט דיר תיכף גרייטין צום טיש ירין גיברן גיטע גשמאקי מאכלים אין דער נאך אז דיא קיוסט מהיים אין עס איז אלבז פאר קערט בירטו דער דרט אין אופזריגט. דיא מאל דיר אוס גאר פאר קערט איר דיא וועסט אהיים קימען וועסטי טרעפין פינצטער אין קאלט אין אומריין אין אן ארדמוג דיא פמיניצע אין מוטין שטוב וכו' אין דיין פרוא וועט דיר אקעגין גיין אין דיך גיט אן זידלין אין אן שעלטין אין צי עסין נועסטי גאר ניט גפוי ען איר דיא וועסטדיר אזו אוסמאלין אין אז דיא וועסט אהיים קימען אין וועסט דיך צי קיקען עס איז פארט מט אזו וויא דיא האסט דיר א"פ גימאלט ?? איז פארטמט אזו פונצער אין ניט אצו קאלט אין עס איז מט אזו גפערליך אן גמאכט איין שטוב וויא דיא האסט דיר אוס גמאלט אין דיין ווייב האט ציך מט אזו מכבד גווען וויא דיא האסט דיר פארגשטעלט אין עסן גפונטט דיא ברוט אין אזופ איך וכו' וועט דיר שון מחא ווערין" וכן היה.
# כח) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/29/ # כח)
כח)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/29 ## Segment 1
עוד פ"א הי' בימי מהרנ"ת א' מאנ"ש שהי' קובל צערו לפני מהרנ"ת ז"ל שאחר כל היגיעות וטרחות שמטריח כל היום בשביל פרנסת ב"ב ולבסוף יש לו אשה רעה שבלילה כשבא לנוח היא מחרפת ומגדפת ומקללת אותו והיא עושה לוצרות צרורות. ענה מהרנ"ת ואמר לו בזה"ל: וואזשי ויסטי איך זאל דיר הייסין זיא געטין ווען איך זאל ויסען אז דיא וועסט קריגען אבעסערי מיילא. עס קען דיך אובער זיין אז דיא וועסט קריגען אערגרין שלאק דאס איז איינס, אין ווידערמיר ווייסען דיך אז לא חשיד קוב"ה דעביד דימי בל דינא מן הסתם אזמען ?? ביך קימטער דאסיאיז דיך ?? פארדיר הטובה איידער וען זוול דיך זי דלין אפרעמציר צווישין מענשין אין זוולסט ליידין גרוסי בזיונות איז צורך גלאסער אז דיין אייגען ווייבט זידעלטדיך בא דיר אין שטוב אין קיינשר ווייסט ניט".
# ג) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/3/ # ג)
ג)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/3 ## Segment 1
שמעתי מא' מאנ"ש שסיפר מעשה מהרב רש"ז מלאדי ז"ל שבימי נעוריו אחר שלמד הרבה וכו' הסית אותו היצה"ר הלא כבר למדת הרבה עסוק מעט במו"מ כדי לפרנס ב"ב וכו' ולעת זקנתך תפרוש א"ע מכל הבלי עוה"ז ותעסוק רק בתו"ע וכבר נסכם אצלו שכך ראוי לעשות והש"י חס עליו שנזדמן שנכנס לביהמ"ד וראה זקן א' שוכב אצל הריבוע ומתחמם, ענה ואמר לו זקן זקן למה אינך אומר תהלים וכו' אינך יודע שעוד מעט תובל לקברות ולמה אינך חס על הזמן. ענה הזקן ואמר לו, בני אתה עדיין רך בשנים ויש לך כח לעבוד ה' אבל אני זקן ואין לי כח אפי' לנשום וכו' אמר הרב, די בע"ד די נארסט פין יונג אוף עלטיר אין פין עלטיר אוף יונג אני לא אשמע לך והתחיל לעבוד ה' ונסע להמגיד ונעשה הרבי.
# כט) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/30/ # כט)
כט)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/30 ## Segment 1
לענין שטות עמל הפרשה בחנם. סיפר רבינו ז"ל שהי' גביר אחד בעל מכניס אורח וכל מי שנכנס לביתו הי' ממלאין לו כל משאלותיו מלבד אכילה ושתי' ושינה והכל כיד המלך בספ"י, ומפני זה כל העמים ידעו ממנו וכולם היו הולכים אליו והיו יוצאים שבעים רצון ופ"א שמע איש עני א' אבל קמצן ג' שלא נתן אפי' חתיכת לחם לעני, א' שכמה ימים שלא אכל ושמע מזה הנדיב וגודל נדיבת לבו ע"כ כתת רגליו לבוא אליו להחיות נפשו הרעבה. אבל בחר ?? אצלו עניות שנזדמן שבא דווקא לבית הגביר הקמצן הנ"ל והוא חשב שזהו הנדיב הנ"ל והתחיל לכרוע ברך מלא בפיוסים ותחנונים ובכל מיני לשונות של כבוד וכו' הלא אתם הנדיב הג' ונדיבת לבכם אין לשער וכו' וו' כדי שיתן לו לאכול, וזה הקמצן התמיה ע"ז והבין שהעני חושב שהוא הנדיב ואמר לו כן הוא שצריכים ליתן להם לאכול אבל ??? ה?? מעט ואח"ר יחזיר לכם והתחיל לעבוד אתו כמה מיני עבודות לחטוב עצים ולשאוב מים ועבד אצלו כמה שעות עד שנתייגע מאד ואח"כ הראה לו בית הנדיב הנ"ל ואמר לו שיכנוס לשם ושם יתנו לו לאכול ההוא חשב שהוא בית הגביר שעבד אתו שאחר שעובדין אצלו בבית השני שיש לו נותנין לו לאכול ותיכף כשנכנס יצאו לקראתו משרתים ולקחו אותו ורחצו אותו ותיכף ערכו שלחן עם כל מיני מאכלים ומטעמים והכל בכבוד גדול כעבד לאדונו ובאמצע הסעודה אמר זאת טיידי זיך אן גהארוויט אבער מה איז כראוי אמר לו גביר נדיב מיין גישעפט פריינד וויא האט איהר זיך א גהוורוויט בא מיר האט איהר גאר מט גהארוויט וסיפר לו מזה הגביר שעבד אתו. אמר לו, ידידי "איהר האט גהארביט אומזיכט אין איהר עסט אומזיסט" "דארט וויא איהר האט גהארביט עסט איהר מט אין דארט וויא איהר עסט האט איהר מט גארביט" וסיים רבינו ז"ל "מען נורביט או מזיסט אין מען עסט אומזיסט" "דארט וויא מען ארבעט עסטמען מט אין דארט וויאמען עסט ארבעט מען מיט". והנמשל בא האדם בשביל הפרנסה או שאר צרכיו הוא טורח ועובד בזה שהוא חושב שבזה תלוי פרנסתו או צרכיו ובאמת הוא כנ"ל שהכל מהשי"ת וכשבא הזמן (או כשפעל בתפלתו ובבטחונו) אז ממילא בא בנקל לפיו ממש וכשהוא שוטה ועובדבכל כוחו ויגיעו זה הכל ל?? כי העבודה לא מועיל לו כלום ווארין דארט וויא ער ערביט עסט ער מט הארין עס לאזבט זיך אוסגאר ניט דערפין) אחר כל העבודה ואם לא הי'ד עובד ג"כ היו נותנים לו (כי זה הנותן אצלו לא צריכים לעבוד) וכמו שכתוב בזוהר שטו העם ולקטו בשטותא היינו אצל המן הי' אנשים בעלי אמונה ובטחון לא טרחו כלל בהמן רק נפל לפיהם ואנשים מחוסרי אמנה טרחו ולקטו כל היום ובסוף ליו הי' רק עומר לגולגולת כמו של מי שלא טרח. ואיתא בספרים שאפי' בזמן הזה בענין הפרנסה הוא כך שכפי שנקצב להאדם שירויח הוא ירוויח בין אם יעבוד עבודת פרך כל היום ובין שלא יעבוד רק בסיבה קלה ואין לו הי' פרנסתו (ומי שיש לו בטחון חזק וא?? בה' ואינו רוצה לבטל יעבוד בהשי"ת כלל ומיימיו באמונה ובבטחון שהי"ת יפרנסו ובטוח לעשות בכל מיני נסיונות בזה. בוודאי יגמור בעדו השי"ת כרצונו).
# ל) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/31/ # ל)
ל)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/31 ## Segment 1
וכמו שרואין שיכולים לישב כל היום בחנות ולא ימכור כלום וכשבא הזמן ברבע שעה ירויח בעד כל העת וכן עפ"י רוב כשצריך לאיזה דבר וטורח בשביל זה אצל מי שחושב שאצלו ישיג את זאת ולבסוף לאזט זיך אוס גאר מט ולשוא עמל והשי"ת העלפט איהם פין מיין אנדער האהרט וואס ער האט זיך גארניט גרעכט אין עס איז אים גוור מט אהין גאפלין אז פין דארט קען קומין זיין ישועה כן יושיענו השי"ת במהרה אכי"ר.
# לא) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/32/ # לא)
לא)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/32 ## Segment 1
א' מאנ"ש נסע לארץ ישראל ועל הספינה הניח טלית ותפילין דרש"י ודרבינו תם כנהוג ושם הי' אחד מהכופרים רח"ל ולעג יצחק עליו ואמר לו אתם מהעולם הישן (וואס איז ברא מיט אייך ציא יעדין איהר זענט פין דער האלטער וועלט ניטפין פיינטיגר וועלט) והשיב לו אדרבה אתה מהעולם הישן ואני מהעולם החדש (פאר קערט דיאביסט פין דער האלטער וועלט אין איך בין פין דער היינטגער וועלט)ותמה עליו מה הוא אומר והשיב לו "תבין כמו שכתוב בהגדה ?? מתחלה עוברי ע"ז היו אבותינו ועכשיו קרבנו המקום לעבודתו שנאמר מאמר יהושע אל כל העם כה אמר ה' וכו' בעבר הנהר ישבו אבותיכם ועולם תרח וכו' ויעברו אליהם אחרים ואקח את אביכם את אברהם וכו'. נמצא שאני כבר מהעולם החדש מעכשיו קרבני ואתה מהעולם הישן מעע"ז היו אבותינו מעולם" ונעשה שחוק ולעג בין כל האנשים ופניו נעשו כשולי קדירה:
# לב) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/33/ # לב)
לב)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/33 ## Segment 1
הרב הגאון הצדיק ר' שמואל בעלין בעל המחבר ספר מחצית השקל על השלחן ערוך והעיקר הוא פירושו על המגן אברהם. אומרים העולם כי הוא בעצמו נשמת המגן אברהם ומפני שהחיבור מגן אברהם קיצר מאד עד שקשה להבין ע"כ הוכרח לבא עוד פעם בזה העולם ולעשות החיבור מחצית השקל ולפרש היטב דבריו. הוא הי' הרב בקעלין והחתם סופר הי' נכנע מאד אליו וכשתלמידי החתם סופר היו אומרים לו על איזה דין ומנהג "פוקחזי מאי עמא דבר" היינו העולם נוהג כך כמו שהם אומרים. הי' משיבם ואומרם פוקחזי מאי עמא דבר היינו איך ר' שמואל מקעלין נוהג כי הוא העולם. והר' שמואל מקעלין הי' נוהג שר' אומר בין מנחה למעריב שיעור בתורה בפשטות לפני הבעלי בתים שלו וכשהי' בא איזה ת"ח הי' מכבדו שהוא יאמר השיעור והחתם סופר הי' רוצה לשמוע הלימוד שלו הנ"ל אבל לא הי' יכול כי תיכף שיראה אותו לא ילמוד רק יכבדו שהוא ילמוד. ע"כ התגנב עצמו תחת הספסל ושמע את הלימוד ואח"כ כשלמד החתם סופר עם תלמידיו ואמר פשט מאלו הפשטים הי' אומר את זה גנבתי מר' שמואל מקעלין (דאס האב איך גזאנדיט בא ר' שמואלין).
# לג) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/34/ # לג)
לג)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/34 ## Segment 1
בנו הרבר' וואלף מבאסקיויץ הי' עושה משא ומתן והי' איש אמיד והי' רוצה להחזיק את אביו ר' שמואל הנ"ל אבל הוא לא רצה כי לא הי' נהנה משל אחרים והי' הולך בלבושים פשוטים כי לא הי' ידו משגת ללבושים נכבדים ובתו הי' לו יסורים מזה והי' מוכיח אותו על זה ושהוא יעשה לו מלבושים כראוי והשיבלו כנ"ל שאינו נהנה כל ימיו וכו' ולא הועיל כלום עד שנפל על עצה כי הוא מבזה ומבייש אותו בזה. כי העולם אינם יודעין שזה מחמת שאינו רוצה להניח ממנו ורק יאמרו מפני שהוא קמצן ע"כ לא נותן לאבין שילביש א"ע. ובזה לקח אותן שקיבל המלבושים מבנו. ואחר פטירתו מצאו כל החשבון שבנו הוציא עליו ושיחזרו לו כדי שלא יהנה משל אחרים:
# לד) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/35/ # לד)
לד)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/35 ## Segment 1
בנו הנ"ל ר' וואלף מבאסקיויץ הי' נוסע למסחר פעם אחד הי'באיזה עיר ונכנס לאכסניא שהבעלים היו רוצחים וכל איש שהי' לן אצלם היו רוצחים אותו ולוקחים את כספו. והוא לא ידע ונכנס לשם עם העגלה שלו והעמידו העגלה בחצר והתירו הסוסים ונתנו להם לאכול וגם לו נתנו לאכול ולישן בחדר מיוחד ולא עלה על דעתו שום דבר באיזה סכנה הוא וכבר הי' בלילה למד והניח אע"י לישון וחלם לו כי אביו הר' שמואל ז"ל בא מהעולם העליון אליו (כי אז הי' כבר אחר הסתלקותו ז"ל)
## Segment 2
ואמר לו מה לך??? הלא בסכנה גדולה אתה. והקיץ משנתו ואמר דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין ישן עוד פעם ובא אליו אביו עוד פעם ואמר לו למה אתה ישן אתה בסכנה גדולה והוא לא שם לב גם לזה וישן הלאה. ובא אליו אביו פעם שלישי ולא הניחו לישון ואמר לו וואס שלאפסטי זייא ראטווע דיך. והקיץ א"ע ואמר הלא דבר הוא. ורצה לצאת מהחדר וראה שהחדר סגור והמפתח אינו והתחיל לחפש עצות עד שטפס ועלה על חלון ויצא ע"י החלון להחצר. והחצר סגור ומסוגר וראה שהעגלה שלו עומדת בלי הסוסים רתומים והתיישב עצמו ונכנס לתוך העגלה והשכיב א"ע שם על הארץ ושם הי' חושך ולא יראו אותו. ואחר זמן מועט שמע שפותחים החצר ונכנס בן הבע"ב כי הי' בשוק עד אמצע הלילה והי' עייף ולא רצה לילך הביתה ונכנס לאכסניא שלהם ופתח החצר וסגרו תיכף ונכנס להחדר הנ"ל של ר' וואלף וראה נר דולק ומטה מוצעת והניח א"ע לישון בזה המטה של ר' וואלף. ובאמצע הלילה נכנס הבע"ב ישר להחדר הנ"ל של ר' וואלף וכיבה הנר והלך ישר להמטה שחשב שר' וואלף ישן שם ולקח הקרדום שבידו והכה על איש שישן מבלי ראות כלל מי הוא ושזה הי' בנו בעצמו עדשהמית אותו (כי כך הי' מנהגו שבאמצע הלילה הי' נכנס עם גרזן בידו ומרבה הנר ומכה על איש שישן מבלי ראות הרים המכסה שעל האיש הישן ואח"כ הי' הולך לו ובבוקר הי' נכנס ומקברו שם ולוקח הכסף שלו) וכן עשה גם עכשיו כנ"ל והלך לו. ור' וואלף שמע כל נ"ל ודא לדא נקשן ונותן שבח ותפלה להשי"ת שהצילו ממוות בטוח כזה בזכות אביו הצדיק ז"ל. והי' שב כך כל הלילה על העגלה עד שנעשה בוקר.
# לה) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/36/ # לה)
לה)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/36 ## Segment 1
ועמד מהעגלה ורתם את סוסיו וכבר פתחו את החצר ונסע עם העגלה שלו (כי בבוקר שהולכים אנשים הליכה וחזרה אין להם שליטה לעכב איש ולרצות להרגו כי יכול לעשות צעקה ושיבא הממשלה וכו') והבע"ב נכנס וראה שהאיש שהרג הוא בנו ונעשה אצלם אבל ויללה ומר ומרור וחושך וצלמוות כן יאבדו כל אויבך ה' ואוהביו כצאת השמש בגבורתו אכי"ר.
# לו) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/37/ # לו)
לו)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/37 ## Segment 1
רבינו ז"ל אמר "שמירה בתוך המכנסיים" (שמירה אין דיא אוזין) היינו לענין המצות שמדקדקין שיהי' שמירה משעת קצירה כראוי ליראי ה' אמר רבינו ז"ל על זה שהעיקר שמירה הוא לשמור שבירת הברית היינו המוח מהרהורים רעים ומחשבות רעות שזה עיקר החמץ כמובא בספריו הק' ובלקוטי תפלות ובליקוטי הלכות שזה עיקר החמץ במשהו ה' ישמרנו מזה אכי"ר.
# שיחות וסיפורים מאנ"ש דארץ ישראל שנאמרו ונשאלו ונחקרו ע''י הר''ר שמואל הורוויץ URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/38/ # שיחות וסיפורים מאנ"ש דארץ ישראל שנאמרו ונשאלו ונחקרו ע''י הר''ר שמואל הורוויץ
שיחות וסיפורים מאנ"ש דארץ ישראל שנאמרו ונשאלו ונחקרו ע''י הר''ר שמואל הורוויץ
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/38 ## Segment 1
והוא שיחות שנכתבו ע''י ר' שמואל הורוויץ ע"י סיבה מאת ה' שהיה מקבל שכרו מ"שוקן" שביקש ממנו שיכתוב מה שיש לו בזיכרונו וייתן לו שכרו על כל דף ויצא מזה השיחות והסיפורים כדלהלן וזכינו לאוצר בלום כולו חידוש ומלא עצות ישרות ונכונות לעבודת ה' מי ייתן ונזכה להגיע למה שרבינו רוצה שנגיע בזכותו אמן ואמן
# א) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/39/ # א)
א)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/39 ## Segment 1
שמעתי מהרב ר"ח זוננפלד ז"ל שרבינו ז"ל בעת שהי' עדיין קטן ולמד אצל המלמד שקורין דרדקי מלמד פ"א בכה ושאלו אביו מדוע הוא בוכה וענה מפני שהמלמד הכה אותו ושאל להמלמד מדוע הכה אותו וענהו מפני שבין הברכות שאמר לא אמר ברכת שלא עשני גוי. ושאלו אותו מדוע לא ברכת ברכת שלא עשני גוי. ענה ואמר שכבר אמר תיכף אחר נט"י שאלהו מדוע ברכת תיכף אחר נט"י ולא בסדר הברכות ענה ואמר שעפ"י הגמרא נסתדר סדר הברכות עפ"י הקדמת עשייתן למשל בעת שמלביש א"ע מלביש ערומים וכו' ואצלו מובן שכיון שתיכף שקם נוטל ידיו א"כ זה קודם לכל הברכות לברך שלא עשני גוי שגוי אינו נוטל ידיו א"כ זהו צריך להיות הברכה הראשונה "דיא הערשטי ברכה אז ווען איז ניט קיין גוי", ומאנש"ש לא שמעתי כלל הסיפור הזה וכן יש בענין א' בהפרפראות לחכמה מהרב מטשעהרין שסיפר בשם העולם שמספרין בשם רבינו ז"ל והוא לא שמע זאת מאנ"ש:
# ד) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/4/ # ד)
ד)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/4 ## Segment 1
מיחיאל ב"ר ארקעס מנכדי רבינו ז"ל (שנשתדך עם גזע הרב רש"ז מלאדי ז"ל) איך שנתעלה בגדולה ועשירות מעט והכיר בו מוהרנ"ת ז"ל שיש לו מעט הרמת רוח והוכיחו מוהרנ"ת ז"ל ואמר לו אתה חושב שדוד המלך ע"ה כשצעק לפני השי"ת הצילני מטיט ואל אטבעה הי' בשפלות המדרגה? אלא הי' מלך ככל המלכים ומושל על המלכים והי' הולך בבגדי מלכות ונימוס מלכים והקאפליע הי' מנגנת אצלו והיו סביבו שרים וכו' ומשם הי' צועק הצילני מטיט ואל אטבעה.
# ב) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/40/ # ב)
ב)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/40 ## Segment 1
שמעתי מאנ"ש שבעת ששמעו שיוצא הגזירות מנעקריטין ואז היו כולם מרעישין עולמות ע"ז ורבינו עסק הרבה בענין זה ואמר ע"ז כמה תורות וכמובא בחיי מוהר"ן ורבינו ז"ל אמר אז התורה י' ואלה המשפטים שהעצה ע"ז ריקודין והמחאת כף ממתיקין הדינין, ושאל אז הרה"צ הגאון ר' דוד צבי ז"ל חותנו של מוהרנ"ת ז"ל את מוהרנ"ת ז"ל מה אומר הרבי שלכם שיעשו בשביל הניקרעטין (כי הוא הי' הרב הכולל מכל המדינות וצוה שירבו בתחנות ובקשות כנהוג) והשיב לו מוהרנ"ת ז"ל שרבינו אומר עצה ע"ז ריקודין והמחאת כף ענה ואמר גם לי "ערהווסאט גם לי יישר בעיני שצריכין כך מיר גיפעלט אויך אזוי" וצוה אז ג"כ לאנשיו שיעשו ריקודין וכו' והדמעות והבכיות שיצאו מן הריקודין א"א לספר. ועפ"י פשוט מובן כי רק בתחינות ובקשות עלול שיפלו לעצבות וחולשה מזה וכל עיקר הדינים והרעות נעשים ע"י העצבות וא"כ כשנוטים לעצבות אדרבא יתגברו הדינים יותר ויותר ח"ו וע"כ העצה לשבר העצבות ע"י הריקודין וממילא נשבר ונמתק הדין הבא ע"י העצבות וממילא נפתח הלב לבקש מהשי"ת כנ"ל ונמתקין הדינין" מלבד סודות הגדולות שיש בכל דברי רבינו ז"ל:
# ג) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/41/ # ג)
ג)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/41 ## Segment 1
רבינו ז"ל אמר מה יש לאיש הישראלי לדאוג כשהוא מונח עם רגליו להדלת (היינו קודם פטירתו) עם זקן ופאות "וואס האט איוד ציא זארגען אז אר ליגטמיט דיא פיסציא דער טהיר מיט "א בארד אין פאות":
# ד) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/42/ # ד)
ד)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/42 ## Segment 1
רבינו ז"ל אמר שלמשיח יהי' יותר עבודה עם החסידים המפורסמים של שקר, מהעבודה שיהי' לו עם החפשים והאפיקורסים כי הם רוצים להבין רק על פי חכמה ומשיח יהיה חכם גדול ויראה להם עפ"י חכמה שהצדק אתו אז יודו לו. אבל החסידים השקרנים הנ"ל שהם מאמינים באמונות כוזביות. וכשמשיח יראה לו בעין שהוא כך יענה ויאמר לו אני מאמין איך גלייד. אעפ"י שיראה בעיניו שהאמת כך אבל הוא מאמין בהשקר אעפ"י שהוא נגד השכל ובזה"ל אמר. "אז משיח וועט האבין מער ארבייט מיט דיא פאלשע חסידים וויאמיט דיא פרייע. ווארין די פרייעה וועט ער ווייזין מיט חכמה וועלין זייא מודה זיין אבער דיא פאלשע חסידים ויפול ער וועט זייא אוס ווייזין מיט חכמה וועלין זייא מודה זיין אבער דיא פאלשע חסידים ויפול ער וועט זייא אוס ווייזין דעם אמת וועלין זייא זאגין "איך גלייד" כלומר האטשי איך פאר שטייא ניט אזוי גלייבאיך פארט. השי"ת ישמרנו מזה ומזה אכי"ר.
# ה) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/43/ # ה)
ה)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/43 ## Segment 1
מר' לייביל מקאנסטנטין שנסע לאומין על ציון רבינו הקדוש והיה משבח ומפאר בסיפורו עם אנשים מענין ההתעוררות על ציון רבינו ז"ל ובפרט הר"ה וכו' ואמר לו א' מתנגד אני דר באומין ורואה את הציון שלכם והכל ואיני נתפעל ואיני יודע מהו הרעש. ענה ואמר לו ר' לייביל הנ"ל כשנסעתי בדרך ראיתי בית חרושת שהי' מבחוץ מסויד ומרויר ומצויר נאה ויפה עד מאד וחשבתי שבוודאי עובדים שם דברים יקרים משי וכדומה ושאלתי ונכנסתי וראיתי שעובדים שם מחצלות שזה רק בית חרושת מחצלת. ושוב ראיתי באותו הדרך בית חרושת שמבחוץ אינו מסויד כלל ועזוב לגמרי וכו' וחשבתי ששם בוודאי עובדין דברים קטני ערך ונכנסתי לפנים וראיתי שם שאדרבא שם עושין דווקא משי והוא בית חרושת ממשי. וא"כ מה שרואין בחוץ אינו ראי' כלל רק כשתוחבין הראש לפנים וטועמין הטעם אז יודעין איפוא עובדים מחצלות ואיפוא עובדים משי האם נסית ובחנת לתחוב ראשך שם שאז היית רואה ומרגיש מה שיש שם אלא מה שאתה רואה מבחוץ זה אינו כלום. וד"ל.
# ו) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/44/ # ו)
ו)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/44 ## Segment 1
פ"א שאלו לאיזה איש מאנ"ש תאמרו לנו הטעם מה שאתם מרגישין בחסידות ברסלב בהר"ה שלכם וכו' ענה ואמר לו האם אכלת פעם ביצה ענה כן אמר לו א"כ תצייר לי הטעם שמרגישין בביצה וזה אין יכול לצייר כי אינו מתוק ולא חמוץ ולא מר וכו' רק כשתטעום אז תבין הטעם כן אומר לך בזה איך יכולין לצייר רק כשתטעום אז תבין.
# א) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/45/ # א)
א)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/45 ## Segment 1
רבינו ז"ל אמר לענין גדולת הדבר להיות אצלו על ר"ה אמר ע"ז שהקיבוץ אצלו כ"כ גדול שאפי' שיהי' בהיכל קן צפור (שהוא היכל המשיח העליון מכל ההיכלות) יניח את זה ההיכל וירד להתפלל בר"ה עם הקיבוץ שלו. אפילו פון היסט קן צפור וועל איך אבאפ גיין באומן מוטין קיבוץ".
# ב) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/46/ # ב)
ב)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/46 ## Segment 1
עוד אמר איך שהספר הגנוז הוא גדול (כמובא בחיי' מזה באריכות שהוא עין לא ראתה ששום בריאה לא ידע אפי' דבר שם רק משיח יאמר עליו פירוש וכו') והספר הנשרף גדול. אבל הר"ה שלי הוא עוד יותר גדול (כמו שאמר שאין דבר גדול מזה "קיין גרעסערס דער פין איז ניטא") "וויא דער ספר הגנוז איז גרוס דער ספר הנשרף איז מיין ר"ה נאך גרעסיר" (היינו להיות אצלו על ר"ה): עוד אמר אלמלא הר"ה שלו הי' העולם נעשה תוהו ובוהו "ווען מט מיין ר"ה וואלט דיא וועלט גווארין תוהו ובוהו".
# ג) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/47/ # ג)
ג)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/47 ## Segment 1
מהרנ"ת אחז פעם בזקנו ואמר זקן לבן ועוד חסיד ברסלבי "אווייסע בארד אין נאך אברסלבר חסיד" (היינו שהנסיון להיות חסיד ברסלבי הוא כ"כ תמיד בלי הרף רגע שכבר יש לו זקן לא ועדיין הוא חסיד ברסלב).
# ד) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/48/ # ד)
ד)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/48 ## Segment 1
הר' יודיל כשנתקרב לרבינו ז"ל (ומובא בכוכב אור כמה מעשיות מהתקרבותו) והוא כבר הי' זקן ומפורסם גדול בעולם והוא הי' תלמיד מובהק של הרה"צ ר' פינחס מקאריץ זצ"ל. ורבינו ז"ל הי' קורא אותו בשמו בלי ר' כמו שהי' קורא לשאר התלמידים והקפיד ע"ז ורבינו ז"ל כשראה שיש לו חלישות דעת מזה קרא לו ר' יודיל ואח"כ כשנודע לו גדולת רבינו ז"ל הי' רוצה מאד שרבינו יקרא אותו בשמו יודיל כמו שקורא לר' נתן אבל רבינו ז"ל לא רצה. זה הר' יודיל הי' חתנו של הרה"ק ר' לייב טרעסטייזר שהי מתלמידים הגדולים של הבעש"ט ז"ל. ואכל אצלו קעסט ולא ערב לו המאכל פשוט שאכל אותו בקערה אחת ולא רצה לאכול הר' יודיל וסיבב הר' לייב את הקערה שלצדו לצד הר' יודיל והרגיש ר' יודיל אז בזה המאכל כל המטעמים שבעולם. וכשנסע הר' לייב לא"י הי' ענין שבא חית הים ורצתה לטבוע הספינה והי' רעש גדול על הספינה ויצא הר' לייב נגדה מעוטף בטלית ותפילין ותיכף החזירה עצמה לים.והר' לייב הנ"ל נפטר על הספינה ואמר שאלמלא הי' חתנו ר' יודיל אתו לא הי' מניח אותו ליפטר מן העולם. והר' לייב הנ"ל צוה שיקשרו אותו על הדף אצל הספינה ובמקום שיעמוד שם יקברו אותו וכשבאו לאיזמיר ועמד שם הבינו שצריכין לקברו שם. והבעל שבט מוסר כשנפטר הניח צוואה שלא להניח אצלו שום איש עד שיבא חכם אשכנזי מפולני' ויראו אצלו עמודא דנורא יקחו אותו אצלו וכן הוה והניחו אותו אצלו. וזה הר' לייב בא לרבינו ז"ל אחר הסתלקותו וביקש ממנו שיקרב את ר' יודיל וכב"ב של הר' לייב הנ"ל וכן הוה שנתקרבו כולם לרבינו ז"ל.
# ה) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/49/ # ה)
ה)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/49 ## Segment 1
רבינו ז"ל אמר מקנא אני את ר' יוסקא (היינו לעניין פשיטות שקורין פראסטאק בלי חכמות "ערינסט") זה הר' יוסקא הי' איש פשוט מאד והי' לו סידור עב מהסידורים הישנים שכתוב כל התחנות והיוצרות והי' לוקח זה הסידור לביהכנ"ס והי' אומרו כולו מתחלה ועד סוף ולא הי' מחסר כלום מר"ה ופורים והגדה וכו' הכל כאשר לכל אמר בלי הבנה להבדיל. וזה הי' כ"כ בפשיטות ובתמימות).
# ה) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/5/ # ה)
ה)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/5 ## Segment 1
מר' דודטשע מאנ"ש שהי' לו משרה ביער והי' לו פרנסה בהרחבה מזה ועשירות. והי' מתבטל עי"ז מלמודו כנהוג וכו' ובין כך נפל בצרה גדולה כי הקורה מרוסי' הי' תופש אז הדוכסים והרג מהם ואבד ממונם. והר' דודטשע הנ"ל היו לו אז עסק עם דוכס גדול. וידוע הי' אז שהדוכסים ברחו וכו' והוא הי' לו אז כל ממונו אצל הדוכס הנ"ל ופחד מאד שהדוכס יקח ויאבד כל ממונו. ובא בקובלנא רבה למהרנ"ת ז"ל עם פדיון שיראה לעזור לו. ומוהרנ"ת לא רצה לקבל הפדיון ואמר לו מהרנ"ת ז"ל השי"ת האט דיר אן גשוקט א צרה רח"ל כדי זוולסט זיך אביסול אים קערין ציא איהם תשובה טאין ווילסטו איך דינגען פאר א ניאמטשיק איך זאל דאס דיאנעמין פין דוח. אז השיע"כ האט דיר דאס ציא גשוקט ויל ער דאך עפיס פין דיר. ע"כ תפשפש במעשך ותתקן מעשך ותתעורר בתשובה ותבקש מהשי"ת וכשתעשה כן גם אני אסייע לך לבקש והשי"ת שיעזור לך וכן עשה. והי' אז נס גדול שבא הדוכס ואמר כיון שאני מכיר אותך לאיש נאמן ועכשיו אני בורח ע"כ באתי להחזיר לך כל מה שאני חייב לך.
# ו) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/50/ # ו)
ו)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/50 ## Segment 1
וכמו ששמעתי מעשה מהבעש"ט ז"ל. שהי' שואל למעלה אם יש מכווין כ"כ בתפלה בדור הזה כמוהו והשיבו לו שיסע לזה העיר וייצא א' ששמו כו"כ שהוא מתפלל יותר בכוונה ממנו.ונסע הבעש"ט ז"ל לזה העיר ושאל את עצמו על זה האיש ואמרו לו שהוא איש פשוט מאד והראו אותו בביהמ"ד איך שישב ואומר מעט והעמיד א"ע והרים שתי ידיו למעלה וכל פעם הי' עושה כן ושאל אותו הבעש"ט ז"ל למה עושה כן ומה הוא אומר. השיב לו שהוא אינו יודע רק א"ב ואמרתי להשי"ת מהו כל התפלה הלא רק א"ב רק שצריכין לידע אך לצרפם ולשמוע תיבות מהם ולצרף התיבות ביחד. ואמרתי רבש"ע הלא אני אינני יכול לצרף אבל אתה יכול לצרף היטב ע"כ אני מוסר לך שאתה תצרפם. וע"כ אני אומר כל הא"ב ומרים ידיי ונותן אותם להשי"ת שיצרפם ויעשה מהם תפילה וכן עוד פעם הא"ב ונותן להשי"ת וזהו שחושב הא"ב ומה שמעמיד עצמו ומרים ידיו זהו שמוסר זאת להשי"ת. אבל מבקש ממנו (מהבעש"ט ז"ל)
## Segment 2
שלא יספר זאת שלא תתוודע לאשתו שלא תגרש אותו. וסיים ע"ז הבעש"ט. עכשיו כבר מובן לו כי השי"ת בוודאי יודע לצרף התפלה ולכוונה יותר ממנו.כי הוא הנ"ל מוסר להשי"ת שהוא יעשה את התפלה כמו שהוא יודע שצריך לעשותה ובוודאי השי"ת כשעושה את התפלה הוא עושה אותה יותר יפה מהבעש"ט ז"ל:
# א) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/51/ # א)
א)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/51 ## Segment 1
הר' מיכיל מטולטשין זצ"ל סיפר שהכיר מקרוביו של ר' יוסיל שותק זצ"ל זה הר' יוסיל שותק הי' חבירו של הרה"צ ר' לוי יצחק ז"ל הרב מבארדיטשוב זצ"ל והי' גדול והי' מנהגו לומר דברי בדיחותא (אגלאך ווערטיל) ופעם אחד התווכח עם הרה"צ מברדיטשוב ז"ל באיזה פשט בגמרא והנה הרה"צ מבארדיטשוב ז"ל ואמר לו שכך לומדין הפשט למעלה ברקיע (כמו שהוא ז"ל אמר). השיב לו הר' יוסיל ז"ל בלשון הלצה (וועטיל) וכי ברקיע לא יכולין לטעות (אין היעאל קען מען דען קיין טעות מט האבין) ונתפעל מאד הרה"צ מבארדיטשוב ז"ל מזה וענה לו בהתעוררות גדול יוסיל ראה למה שהביאו אותך הלצותך כיוסיל דיא האלסט דיך נאך אין ווערטליך זייא ציא וואס דאני ווערטליך האבין דיך גבראכט) ונכנסו אלו הדבורים בעומק לבו ומני אז והלאה גמר בדעתו לא לבד שלא לומר ווערטליך אלא אפילו לשתוק לגמרי שלא לדבר וקיים זה במסירות נפש גמור כי הי' לו חיות מלומר דברי הלצות וכו' וכשעינה עצמו מזה ממש נתייבשו אבריו מסיגוף ועינוי וסיפר קרובו הנ"ל לר' מיכיל, ז"ל כי כאשר ראה אותו בבית המרחץ הי' כ"כ יבש ודק עד שהיו יכולים להכיר האברים הפנימיים וענה לו קרובו הנ"ל "ר' יוסיל די לכם לסגף נוחו מעט" השיב לו בהתעוררות ,הגוף הוא כ"כ עב וחזק (מגושם) הניח לו יום אחד הוא כבר כמו שהוא (דער גוף איז אזו מגושם לאז אים נאר אפ איין טאג איז ער שוין דער אייגנער וואס ער איז גווען).
# ב) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/52/ # ב)
ב)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/52 ## Segment 1
רבינו ז"ל אמר שלומר הלצה (ווערטיל) צריך שלשה תנאים. א. שלא יהי' נבול פה ב. שלא יאמר לבזות חבירו ג. שלא יאמר לשבח את עצמו: (איינס עס זאל ניט זיין דיין ניבול פה. צווייטנס. ער זאל מט איינין יענום ציא טרעפין. דריטינס. ער זאל זיך מט מיינין) וסיים רבינו ז"ל עכשיו תאמר דברי הלצה (נא האנט זאג שוין א ווערטיל). גם אמר רבינו ז"ל שאין יותר עקום מהלצה ישרה (ניטאקיין קרימערס פין אגלווך ווערטיל).
# ג) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/53/ # ג)
ג)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/53 ## Segment 1
ר' נחמן מטולטשין ז"ל סיפר ששמע ממוהרנ"ת ז"ל ששמע מרבינו ז"ל שמה שמובא בלק"מ סי' קי"ב שהמשכיל המבין שיש לו להתפלל כל ימיו שיזכה פ"א כל ימי חייו לדברי דיבור אחד של אמת כראוי לפני השי"ת ואמר רבינו ז"ל שעיקר יוצא הדיבור אמת (הזה) דווקא בהירידה (היינו שהולך שלא כסדר ובתוך המניעות והדחקות דייקא דענצמאלט שרייט מען ארוס אאמת ווארט וז"פ ופרעה הקריב שהביא לזה ויצעקו בנ"י אל ה' שצעקו דיבור אחת מעומק הלב).
# ד) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/54/ # ד)
ד)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/54 ## Segment 1
בעת שהי' רבינו ז"ל בימי נעוריו והי' מתענה משבת לשבת ופעם אחד באמצע השבוע לא הי' יכול להשלים התענית והי' סכנת נפשות ואמר ר' חייקיל החזן של רבינו ז"ל שיעשה לו תרנגולת לאכילה ופעל אצלו והלך ר' חייקיל תיכף ושחט תרנגולת ועל הדרך מרט את הנוצות והכשירה ובשלה והביא את המרק לפני רבינו ז"ל והי' בליל ד' בתחלת הלילה וכשהביא לרבינו ז"ל המרק והאוכל ענה רבינו ז"ל ואמר לו זמר מעין עולם הבא (חייקיר זינג מעין עוה"ב) (בזה הניגון הידוע לנו) וזמר מעין עוה"ב וכשגמר ורצה שרבינו יאכל כבר השיב לו שיזמר עוד וכן זמר כל הלילה והאוכל בידו ורבינו התעמק בהניגון עד שהגיע זמן ק"ש של שחרית ולא הפסיק תעניתו עד שבת כמנהגו:
# א) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/55/ # א)
א)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/55 ## Segment 1
פעם אחד סיפר אחד למוהרנ"ת ז"ל איך שפלוני קילל אותו השיב לו מוהרנ"ת ז"ל לא פלוני קילל אותך אלא אתה מקלל אותו מפני שסיפרת לי ובל"א "ניט יעניר האט איך גשאלטין די שעלסט איך ווייל דיא דערציילסט מיר".
# ב) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/56/ # ב)
ב)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/56 ## Segment 1
אבי נ"י סיפר לי שהוא הכיר איש אחד שהי' לו חבר אחד שהי' יכול הענין של "וחובר חבר" היינו לקבץ ולאסוף בלחשיו את הנחשים במקום אחד ושניהם היו דווקא אנשים חרדים. פעם אחד אמר לו חבירו הנ"ל אם אתה רוצה אני אראה לך דבר יפה אבל בישוב איני רוצה מפני שיחריבו את הישוב אבל בוא אתי לשדה ושם אראה לך והלכו ביחד לשדה והעמיד אותו על אילן אחד בהר והוא ירד להעמק ששם מקום גדול ביושר והתחיל מפטפט בשפתיו ופתאום התחילו לבוא שיירות שיירות מכל ארבע רוחות נחשים גדולים ונוראים ממש כקורת בית הבד שאם היו בישוב היו מחריבים את הישוב. וזה עמד על האילן וממש כל אבריו דא לדא מחמת גודל החרדה והפחד והאימה שנפל עליו ממש פחד מות ואעפ"י שהוא הקדים לו קודם שלא יפחוד. אעפי"כ הי' עליו פחדנות שראה איך שבאים מכל ארבע רוחות העולם נחשים ושרפים כמו עדרי צאן ומסבבים את האיש חבירו הנ"ל שקרא אותם ופתאום שמע קול אנחה וצעקה מחבירו העומד בין הנחשים "גוואלד איך בין פאר לוירין" ושאל אותו מן האילן מדוע הוא צועק. השיב לו כך כי יש נחש שרף אחד הנקרא פתן חרש אשר יש לו רק אוזן אחד ששומע ובאוזן השני אינו שומע והוא יש לו צער גדול כשקוראים אותו והוא צריך לבוא וע"כ הוא הולך תמיד וחופר ואוטם אזנו ששומע בו בארץ כדי שלא ישמע לקול מלחשים שלא יצרך לבוא. אבל אם לפעמים אזנו אינה אטומה ושומע הלחש ומוכרח לבוא אז האיש המלחש הוא אבוד כי הפתן עושה ממנו כלה. עכשיו הוא מרגיש שלמזלו הרע לא היתה אזנו אטומה ושמע הלחש וכבר הוא הולך וע"כ הוא אבוד וצעק שמע ישראל והוא עמד באילן ורואה שבא אליו נחש שרף גדול נורא ואיום מאד שבכל הנחשים לא הי' כמוהו וקרב אצל האיש ולא עשה לו כלום רק נפח לו באפו ושוב לא שמע ולא ראה אותו כלל ובין כך הנחשים הלכו להם והוא ירד מן האילן ולא מצאו ממנו רק מעט עפר שרוף וצרר אותם במטפחת ובכה עליו והביא משוב וקבר את העפר ה' ישמרנו בעת שעשה הצעקה וסיפר לו מפתן חרש אמר לו ג"כ שזה מרומז בתפילות קפיטל נ"ח חמת למו כמו חמת נחש פתן חרש ואטם אזנו אשר לא ישמע לקול מלחשים חובר חברים מחוכם וקשה על זה כיוון שכתוב פתן חרש א"כ הוא אינו שומע ומדוע יטם אזנו. אך הפירוש הוא כנ"ל שחרש רק מאוזן אחד ואת אזנו שהוא שומע מאטם אותו כדי שלא ישמע וע"כ הפירוש כך כמו פתן חרש (מאזנו אחד) ואטם אזנו (השני) אשר (כדי) לא ישמע לקול מלחשים וכו' ה' ישמרנו.
# ג) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/57/ # ג)
ג)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/57 ## Segment 1
רבינו ז"ל אמר שהוא אוהב שענינו יבא על לבות של ליטוואקיס כי יש להם לב חזק והם עקשנים גדולים וזה מעלה גדולה בעבודת השם "זיין זאך שאל איבער גיין אוף ליטוושי הערצער".
# א) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/58/ # א)
א)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/58 ## Segment 1
ר' נחמן מטולטשין ז"ל אמר החילוק שבין חסידותנו לחסידות חב"ד שאצל חב"ד מעמיקים עד אצילות וכו' אבל אנ"ש אחר רבינו ז"ל מביא אותנו עמוק על הבודים להתבודד. א"ע בא חבד ?? טבאבט זייא. אריין טיף אין קבלה עולם אצילות וכו' ברסלבר חסידים טרייבט אריין טיף אוף דעם בו?. ציא האבין התבודדות.
# ב) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/59/ # ב)
ב)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/59 ## Segment 1
אצל נכד ר' פנחס מקאריץ שהדפיסו ספרי הזוהר וכו' שהוא מהעשרה הספרים שהי' אסור להדפיסם ברוסי' ותפסו אותם וישבו בתפיסה בפטרבורג ושפטו אותם שהם מורדים במלכות וישבו בתפיסה כבידה אחד ועשרים שנה ופ"א הוליכו אותם להכותם שמייסען וידוע איך שהי' ההכאה שהוליכו בין חיילות הרבה והם הכו אותם בשוטים משני הצדדין בדרך הילוכם ובוודאי הדרך שרצים מאד כדי לקבל פחות מכות ובפרט שאין מעמידים א"ע וכשהולכים אותם להכות כנ"ל ונפל לאחד הכובע מראשו ועמד א"ע והגביה הכובע ובין כך הספיג הרבה מכות. וביחד איתם הי' אסור כומר אחד שחטא והי' תפוס. וזה הכומר הצטדק א"ע בכל פעם בקובלנא לפני המלך על השופטים שדנוהו בחנם ושהוא אינו אשם וכו' ובכל פעם ששלח קובלנא כזו הושיבוהו אח"כ בתפיסה יותר כבידה והכוהו וכשראו זאת ע"כ לא עשו בכל הזמן שום קובלנא. ורק אח"כ בסוף אלו השנים נזדמן להם א' מגדולי הממשלה ונשאו חן בעיניו ונתן להם עצה באשר ידוע אצלו שהדרך שהמלך הוא רחמן ושאצלו יש רחמנות כזו שיכול להיות אחד שהוא אשם בכל מכל כל צד ואעפי"כ כשמעורר רחמים אצלו יכול לעורר הרחמנות הנ"ל אצלו שימחול לו לגמרי אעפ"י שעפ"י העין אין לו שום צד זכות וכו' ע"כ יכתבו בקשה להקיסר ילמד אותם איך שיכתבו שלא יזכירו כלל שהם צודקים ולא חטאו ולא יכתבו דברי קובלנות אלא אדרבא שבאמת הם מודים שחטאו וכו' אבל לא להכעיס המלך כדי לעבור דווקא על דברי המלכות וגם כבר קבלו הטפסים שהם יושבים כ"כ בתפיסה והכו אותם וכו' ושהם זקנים וחלושי כח וכו' וכאשר הם יודעים של המלך יש רחמים כזו שאפי' עפ"י הדין אין שום דרך לזכותם יכול לרחם עליהם ולמחול להם ע"כ מבקשים את רחמנותו שיעורר הרחמנות הזה וימחול להם. וכן עשו וכתבו בקשה כזו להקיסר ותיכף בא פקודה לשחררם לגמרי ודיבר מזה ר' נחמן מטולטשין ז"ל שמלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיע וערר אנ"ש לידע מזה איך צריכים לטעון לפני השי"ת לא לקבול על מדת הדין ולומר לא חטאתי אלא אדרבא לטעון ולומר הן אמנם חטאתי עויתי ופשעתי ועשיתי כך וכך אבל לא להכעיסך נתכוונתי והשאור שבעיסה מעכב וגם כבר קבלתי ורציתי את עוני וגם אני חלש כח שאיני יכול לסבול יותר. אבל אני יודע שיש אצלך רחמנות כזו שאפי' שחטא מאד לגמרי ואין לו שום צד זכות אעפי"כ יש לך רחמים כזו שאתה יכול לרחם עליו ולמחול לו לגמרי, ע"כ אני מבקש ממך שתתעורר רחמים האלו עלי ותרחם עלי ותמחול לי כי"ר.
# ו) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/6/ # ו)
ו)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/6 ## Segment 1
ד ) מר' אשר באפעלער מזקני אנ"ש מחותנו של ר' אייזיק מאומן בא אצלו א' והקשה לו קשיות וחקירות והשיב לו א' נכנס לבית ועמד א"ע מהופך הראש למטה והרגלים למעלה וצעק שכל הבית וכל מה שבבית הוא מהופך ונכנס איש בעל שכל ואמר לו לא אתה מהופך ע"כ נראה לך שהכל מהופך תהפוך א"ע לישר ותראה שכל הבית הכול ישר. ואמר אז לזה האיש הנ"ל "דיין מוח איז איבער זקערט דוכט זי"ך דיר אז אלדז איז נובער זקערט זלאך אוס דיין מוה וועט אלס זיין גלייך:
# ג) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/60/ # ג)
ג)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/60 ## Segment 1
פעם אחד הי' איזה שאלה אצל רבינו ז"ל בפסח שנפל חתיכת מצה לתוך התבשיל לענין שאין אוכלים (גבראקט) המצה לתוך המים. ולא החמיר כל כך אמר העיקר שמירה במכנסיים "שמירה אין דיא הוזין" היינו העיקר הוא תיקון הברית בזה צריכין להחמיר מאד אבל בשאר דברים לא צריכים חומרות יתירות רק אם עפ"י ש"ע כשר לא צריכים להחמיר הרבה מאד וכמו שאומרים אנ"ש שהראשי תיבות ו'ח'י' בהם הוא ו'לא ח'ומרות י'תירות:
# א) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/61/ # א)
א)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/61 ## Segment 1
שמעתי מאיש א' חשוב מצפת שסיפר שהכיר חכם ספרדי חשוב שהוא חכם שבתי מארצות המערב וסיפר לו מעשה מענין בני משה. ומעשה שהי' כך הי'. שזה החכם שבתי גר בארצות המערב שהגויים אכזריים מאד ושם דרים אחב"י הספרדים. והיו ילדים בפניו בגן של איזה גוי אכזרי מאד ותלשו בשרו ואכלו ובא הגוי והכה אותם מכות אכזריות בפניו של חכם שבתי הנ"ל והוא היה ירא לאמור לו שום דיבור שלא יכנו ג"כ. והילדים צעקו אל שדי עזרנו. וכשמוע הערל את אלו הדברים נס ונמלט אל נפשו וכאחר שעה חזר אצלם ופייסם בדברים ונתן להם מתנות שימחלו לו וכו' ונתפלא מאוד בעיניהם שערל אכזרי כזה שהכה אותם מכות אכזריות כאלו נתיירא כ"כ מהדיבורים אל שדי שצעקו ושאל אותו חכם שבתי מדוע שזעקו אלו הדיבורים נתיראת כ"כ השיב לו אספר לך מעשה שהי' אצלינו שהיינו חברה ביחד ושמענו שיש מדינה שאין שם ברזל וכשמביאים ברזל שוקלין כנגד זה זהב יקבצנו ביחד שיירא גדולה לילך בדרך מרחקים הלזה שיש שם סכנות גדולות והכינו צדה הרבה ולקחנו אתנו הרבה ברזל. אבל מרוב טורח הדרך ומעמל מתו הרוב אנשים וכ"פ מתו עוד מעט וכו' וכלה האוכל ונשארנו כולנו מוטלים ברעב על הדרך ונחלש כוחינו מאד. וכשהיינו מוטלים כה בא איש א' גבור ארוך ושאל אותנו בלשון של ישראלים אם אנחנו ישראלים וראה שאין אנחנו ישראלים ונתן לנו לאכול והשיב את נפשנו ובקשנו מאתו שיתן לנו מי שיורה לנו הדרך לביתינו ונתן לנו ילדה אחת שתורה לנו הדרך ובאמצע הדרך רצינו לעשות לה רעה כדרך הערלים הפראים האלה שטופי זמה והיא דילגה וקפצה קצת והוצאתה חרב מתחת מלבושי' וצעקה אל שדי ומחמת רוב פחד נפלו הרוב מהם ומתו והוא נשאר מבין הנשארים חיים. ועכשיו כששמע אלו הדיבורים ירא שמא ימות ג"כ וע"כ ברח מפניהם.
# ב) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/62/ # ב)
ב)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/62 ## Segment 1
כשאבי נ"י למד בין מנחה למעריב בצפת עם הצבור והי' שם זקנים שהיו מספרים זכרונות ישנים. סיפר אז זקן א' שהוא זכר את ערל אחד שהוא סיפר לו שהוא בעצמו עם עוד כמה ערלים שהיו עבדים לאיזה פריץ מפני כדרך הזמן הקודם וי' אכזרי לנגדם והי' מייסר אותם ביסורים ועינויים קשים והתיעצו כולם ביחד שיהרגו אותו ויעלילו על היהודים. וכן עשו בערב הרגו אותו ונתייראו שהממשלה לא תנקום בהם ותעשה בהם שפטים לקחו אותו במטה והוליכו אותו בביהכנ"ס האריז"ל להניחו שם להעליל על היהודים וקודם שבאו לשם בחצות הלילה באו לנגדם ארבעה אנשים ולא הניחו אותם לילך והכריחו לחזור והלכו משם על בית הקברות היהודי וכשבאו לשם באו לנגדם מבית הקברות אלו הארבעה עוד אנשים הקודמים והכריחו אותם לחזור והלכו על מקום ישראלי אחר ובאו ג"כ אלו הארבעה אנשים משם והניסום וכן הי' בכל מקום שרצו להוליך אותו עד שהכריחו להשאיר אותו בביתם ובבוקר נתוודע הממשלה והוכרחו להודות שהם הרגוהו ועשו בהם שפטים גדולים שהרבה לא יכולו להחזיק מעמד ומתו והשאר נזקנו מפני היסורים וכן הוא נשאר אבל שערותיו הולבנו מרוב העמים שסבל.
# ג) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/63/ # ג)
ג)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/63 ## Segment 1
ספרו לפני רבינו ז"ל על הרב הצדיק מוה"ר נחום מטשערנאביל ז"ל שכאשר הי' מגיע להדלקת נר חנוכה (פעם הראשון) עשה קפיצה מלא קומתו מחמת גודל האור שהי' מרגיש ואמר רבינו ז"ל שזה מחמת שלא הי' מכין עצמו כ"כ על האור הזה מקודם איזה זמן כמו רבינו ז"ל שהי' מכין א"ע כמה זמן קודם בהתבודדות והכנת כלים קבל האור ע"כ כשהי 'מגיע להדלקת נר חנוכה וכו' אפי' איזה אור שהי' מרגיש לא הי' קופץ כי הי' לו כבר כלים לקבל וכן קודם כל יו"ט עשה הכנות כלים בהתבודדות וכו'.
# ד) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/64/ # ד)
ד)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/64 ## Segment 1
א' מאנ"ש אמר פעם להאיש שהי' לומד ברבים תנו לו תורה כזו שאוכל ליקח אותו לכיסו לכם ולילך אחר לשוק "גיט ?? אזא תורה איך זמל קמין מארגין זיין מיט איהר אין גאס:
# א) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/65/ # א)
א)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/65 ## Segment 1
א' מאנש"ש נסע לאומן על ראש השנה ופגע באיזה איש ואמר לו האיש האיך נוסעים לפני יום טוב מהבית וכו' וכו' בטענות כאלה והשיב לו האיש שמאנש"ש שיש עליו דעקריט (דין קשה מסכנת נפשות) עליו ועל כל בני ביתו ומשפחתו ממש יש להם משפט מות ובאומין יש עורך דין גדול כזה שאפי' המשפט איך שהוא כל המאה אחוז פועל לטוב וכו'. על כן בוודאי אני מוכרח בלי שום טענה ומענה בלי שום ספק לבלי להביט על שום דבר על הבית ועל יו"ט רק להציל נפשי ונפש משפחתי ונענע לו האיש אחר ראשו שהצדק אתו (והאיש מאנ"ש כיון בזה שהנה הולך יום הדין כזה וכפי שמרגישים בעצמו בוודאי ח"ו יצאו חייבים בדין כי אפי' המלאכים יחפזון וחיל ורעדה יאחזון ומכ"ש שאין צדיק בארץ אשר לא יחטא וזה משפט כזה שנוגע לו ולכל משפחתו ולכל התלויים בו לעולמי עד ולנצח נצחים ויש לו עצה ותרופה כזה לנסוע על ר"ה ולהסמך עצמו על כח הצדיקים שבוודאי יצא לו טובה בתכלית ובלי ספק יזכה בזה לו ולדורותיו ולדורות דורותיו יזכנו השי"ת לזה בקרוב אכי"ר).
# ב) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/66/ # ב)
ב)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/66 ## Segment 1
א' מאנ"ש בברסלב אירע לו אבילות רח"ל סמוך לר"ה איזה ימים קודם ר"ה ושלח לשאול שאלה להרב דברסלב הרה"צ ר' צבי ארי' ז"ל בן הרב מברסלב ר' אהרן ז"ל תלמיד רבינו ז"ל איך לעשות עם הראש השנה שצריכין לנסוע לאומן ואבל בשבעת ימי אבילותו אסור לו לצאת מפתח ביתו. השיב לו הרב שעם שאלה כזאת ילך אצל ר' נחמן פעסיחילס ז"ל (מגדולי תלמידי מוהרנ"ת ז"ל הוא הי' חסיד נלהב ועובד ה' כזה שאין לשער ומקרב בני הנעורים לעבודת ה' במסי"נ) וכשבא להר' נחמן הנ"ל עם השאלה ענה ואמר לו שהשלחן ערוך פוסק שאבל רח"ל בדבר האבד (היינו למשל שאם לא יעשה הדבר יפסיד ולא יוכל לחזור ההפסד) מותר לעשות המלאכה או לנסוע וכו' ואמר לו בהתעוררות גדול ואיפוא יש דבר האבד גדול מזה מלנסוע לאומן על ראש השנה (ובל"א אין וויא איז דא אגעסירר דבר האבד פין ניט צי זיין אין אוהין אוף ראש השנה):
# ג) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/67/ # ג)
ג)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/67 ## Segment 1
הר' אהרן הרב מברסלב ז"ל שהיה מגדולי תלמידי רבינו ז"ל וחשוב מאד אצל רבינו ז"ל בר"ה האחרון של חיי רבינו רצה להיות ג"כ אצל רבינו על ר"ה אבל הי' לו מניעות גדולות בזה כי כל אנשי העיר הרבו תחינה ובקשה לפניו שלא יזניח אותם מעל ר"ה ונסע בעצמו קודם ר"ה לאומין והתנצל לפניו על המניעות שיש לו והשיב לו רבינו ז"ל א"כ תהי' שם על ר"ה ואח"כ פתאום ענה ואמר רבינו ז"ל מה אתאר לך ההפסד שלא תהי' אצלי על ר"ה. ואמר ר' אהרן ז"ל א"כ אשאר פה על ר"ה והשיב לו רבינו ז"ל הלא יש לך מניעות גדולות וכן הי' כ"פ ולבסוף נסע ממנו (כי כן הי' דרך רבינו ז"ל לבל ליקח הבחירה מהאיש רק שבעצמו יבין שצריך לשבר המניעות) ורבינו ז"ל אמר שאם לא הי' ר' אהרן נוסע ממנו והי' נשאר על ר"ה הי' רבינו ז"ל נשאר בחיים כי הוא הי' משלים הששים גבורים וכו' ואז חסר ג"כ א' מאנ"ש הבחורים שמו הי' משה שהיה' לו מניעות ולא נסע אל ר"ה והתאונן רבינו ז"ל אח"כ שחסר אצלו משה ואהרן "מיין וושהלי מיט מיין אהרל"י (ודימה אותם יחד הרב מברסלב שהי' איש צדיק כזה מגדולי תלמידיו עם האיש הפשוט כי אפי' מי שהי' אצל רבינו ז"ל על כ"פ (וכן היה כשנוסעים לאומן) נעשים תיקונים כאלה והקטן שבקטנים כמו מהגדול שבגדולים.
# א) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/68/ # א)
א)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/68 ## Segment 1
הלא ידוע מספר חיי מוהר"ן שרבינו ז"ל ידע מסופר אחד צדיק גנוז ורצה שכל אנש"ש יהי' להם תפילין מזה הסופר אך לא רצה רק שהי' באופן שלא ידע מזה שזה בכיוון. וביקש הר' (ספק לי אם ר' שמואל אייזיק או המגיד מטרווצע) מרבינו על שיודיע לו שמו ועירו בכדי שיעשה אצלו תפילין והגיד לו רבינו ז"ל ושהוא דר ביאלסוועט ונסע הרב המגיד הנ"ל אצלו ובא אליו לביתו ועשה עצמו כלא יודע ושאל אותו מה הוא רוצה אצלו. והשיב לו כאשר צריך לעשות תפילין ע"כ רוצה שהוא יכתוב לו תפילין והשיב לו שזה דבר קשה מפני שהוא לוקח הרבה כסף וכו' והשיב לו שיתן לו כמה שהוא רוצה ודחה אותו עוד בדחיות והוא הסכים על הכל עד שסוף כל סוף השיג אצלו תפילין וכשבא בחזרה נתקנא בו הר' נתן ז"ל ורצה גם כן לעשות זה ושאל א"ע ג"כ על הסופר הנ"ל ולבסוף חזר מזה כי אמר שהוא יש לו תפילין של רבינו ז"ל וזה חשוב אצלו יותר והמעשה הי' כך שפעם אחד הי' עם רבינו ז"ל בדרך (בכוונה לא לקח אתו רבינו ז"ל את התפילין כדי שילבוש את התפילין של מהרנ"ת ז"ל וביקש את התפילין של מוהרנ"ת ז"ל והלבישם ואח"כ הלביש אותם מוהרנ"ת ז"ל וע"כ היו התפילין שלו יותר חשובים מן התפילין של הסופר צדיק גנוז שהעיד עליו רבינו ז"ל גדולתו וחשיבות התפילין שלו: וכמו שפ"א אחרי הסתלקות רבינו זצ"ל שישבו השבת הראשון תלמידי רבינו ז"ל ביחד ואמר הר' יודיל ז"ל שהוא ישב על הכסא של רבינו ז"ל מפני שירש את השטריימיל של רבינו ז"ל והתעורר ר' נתן ז"ל ואמר שהוא ירש את המוחין של רבינו ז"ל כי תפילין הוא מוחין ורבינו ז"ל במכוון לבש תפילין של מוהרנ"ת ז"ל כדי שהוא יקבל מוחין שלו. ואמר אז מוהרנ"ת ז"ל הזמר של אזמר בשבחין בהתעוררות גדול (כמו שנכתב כבר פ"א) וקפץ הרב המגיד מטרווצא מעל השלחן ואמר אני חשבתי שהוא ר' נתן ולבסוף אני רואה שהוא רבינו ז"ל בעצמו. ועיקר גדול של מחלוקת הרב מסווארן על ר' נתן ז"ל הי' מחמת שהוא הי' אוסר נפשו ביותר שיקוים עניין רבינו ז"ל לדור דורים לנצח ושהוא לא הניח שיתחתן הרב מסווראן עם אידיל בת רבינו ז"ל כי הוא רצה ליקח אותה לאשה ובזה הי' מחריב ענין רבינו ז"ל כי הי' קורא עצמו ממלא מקום רבינו ז"ל והי' היזק גדול לענין רבינו ז"ל וע"כ לא הניח מוהרנ"ת ז"ל את זה וע"כ הי' מפני זה גרם מחלוקת שחלק על מוהרנ"ת ז"ל ביותר ובעת שהיה המדובר שנדברו ביניהם ליתן ולעשות התנאים שאלה אותו אדיל את הרב מסווראן שמעתי שאתם חלוקים על אבי ז"ל. השיב לא רק על התלמיד (מוהרנ"ת ז"ל) שהוא אמר שאביכם גדול כמו משה רבינו והשיבה לו מה החילוק משה רבינו ז"ל האט אבאפ גברענגט די תורה אין ?? פאטער בריינגט מען זאל זיא מקיים זיין ולבסוף לא נגמר ההתחתנות מפני שמוהרנ"ת ז"ל לא הסכים על זה כנ"ל.
# ב) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/69/ # ב)
ב)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/69 ## Segment 1
הר' מאיר מטעפליק ז"ל תלמיד מוהרנ"ת ז"ל הי' מחשובי אנ"ש והי' החשוב בין אנ"ש מטעפליק והי' מנהגם בפורים שתיכף בבוקר הי' השכרות ואח"כ היו יושבין א"ע להסעודה באמצע היום וכו' והיו רוקדין בשמחה גדולה והי' איש כפרי אחד מאיזה כפר ונכנס ג"כ להקיבוץ וראה השמחה והריקודין מרחוק ורצה הר' מאיר מטעפליק להכניסו לתוך הריקוד ולא רצה והשיב לו איהר האט ניט קיין ?? (היינו בת בוגרת להשיאה) קענט איהר פרייליך זיין והשיב לו מוה"ר מאיר מטעפליק א"כ כשצר לך כ"כ זהו העצה להיות בעצבות ומ"ש רק העצה לצעוק צרות לבבי הרחיבו ולקח אותו לתוך הריקוד וצעק מהריקוד צרות לבבי וכו' והוא אמר לו כשצר כ"כ כך צועקין וצעק יותר בעמקות וכן הי' כמה פעמים עד שצעק בכל לב מתוך השמחה ונתקבל תפלתו שתיכף אחר פורים שנסע לכפר שלו ופתאום באמצע הלילה דפקו על פתחו שגביר אחד תעה מהדרך וע"כ הוכרח ליכנוס לביתו וביקש אכילה ושתי' וראה את הבתולה וישרה בעניו ושאל אותו אם רוצה להתחתן עמו כי יש לו בן יקר והשיב לו הוא מוכרח קודם לשאול את ר' מאיר ??? והשיב לו הלא גם אני מחסידי ברסלב ונסעו ביחד לר' מאיר והוא התחתן אותם ביחד:
# ז URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/7/ # ז
ז
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/7 ## Segment 1
מר' אפרים ב"ר נפתלי תלמיד רבינו ז"ל בעת שנסע מאומן לא"י על הדרך בא אליו חוקר והי' מקשה לו קושיות וחקירות והי' מבלבל מוחו ביום השבת והשיב לו שכעת אין לו זמן לזה רק במו"ש יבא אליו ויתרץ לו הכל בתירוץ א' ובמוש"ק בא אליו בעת שהי' אוחז הכוס לעשות הבדלה קרא אותו אליו ואמר לו בסה"ק ובזוה"ק מנבא שיש גהינם הנקרא שאול הלא קשה למה נקרא שמו שאול. אלא זה הגהינם הוא לאלו המקשים ושואלים קושיות ושאלות מרימים לו הכותונת ומלקים אותו ואומרים לו שאול. אבל אני מאמין בהשי"ת ואומר הנה א-ל ישועתי אבטח ולא אפחד ועשה אז ההבדלה והוא יצא ממש בפנים בשולי קדירה.
# א) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/70/ # א)
א)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/70 ## Segment 1
הרב הצדיק ר' לייבוש (חריף) מסטאנסלב הי' איש צדיק וגאון גדול מאד והי' מתחלה מכת המתנגדים על הבעש"ט הקדוש זיע"א והבעש"ט הקדוש השתדל הרבה מאד לקרבו אליו ולא הי' יכול עד שפעם אחד אמר הר' לייבוש הנ"ל שאם יתן לו בן זכר יקרב א"ע אליו (כי זה הר' לייבוש ז"ל הי' לו הרבה בנות ולא הי' לו בן זכר כלל וחתניו היו גדולי עולם א' מהם הי' הרב הצדיק ר' נחמן מהרדנקא ז"ל נראה לי שהנודע ביהודא הי' ג"כ חתנו והשאר חתניו איני זוכר ובעזהי"ת אחקור אחר זה ואכתוב אח"כ) (ובזה מובן מה שמובא בס' אבני'ה ברזל שבתחילת התקרבות מוהרנ"ת לרבינו ז"ל אמר מוהרנ"ת לרבינו ז"ל שהוא קצת קרוב אתו מחמת מחותנו מחמיו עם הר' נחמן מהרדנקא ז"ל ואז אמר רבינו ז"ל אצונט ניט בין איך שוין ניט עלינט עיי"ש באבני"ה ברזל ע' יוד סי'ו' ובזה מובן כי הר' לייבוש הנ"ל הי' אביו של ר' דוד צבי ז"ל חותנו של מוהרנ"ת ז"ל ור' דוד צבי הי' גיסו של ר' דוד צבי חותנו של מוהרנ"ת ז"ל כמובא להלן) ואז אמר לו הבעש"ט הקדוש ז"ל באשר שצריך להיות לו שני בנים וע"כ הוא נותן לו בן אחד ולו ישאר בן אחד (ומהו הבן של הבעש"ט ז"ל הוא ר' צבי ז"ל) ולר' לייבוש נולד הבן (השני שהי' צריך להיות להבעש"ט ז"ל) שהוא ר' דוד צבי ז"ל חותנו של מוהרנ"ת ז"ל ומאז נתקרב הר' לייבוש מאד להבעש"ט ז"ל ובנו הר' דוד צבי ז"ל הי' נוסע להרה"צ ר' פינחס מקאריץ ז"ל ושמע שמדברים אחד על הר' הכל מזלאטשוב ז"ל ואנשיו ונסע משם להר' מיכל ז"ל ושמע שמדברים על ר' פינחס מקאריץ ז"ל ואנשיו והתחיל להיות מתנגד על כולם וזהו הר' דוד צבי הי' הרב הקהילה על הרבה הרבה מדינות והרבה שנים הי' ר' לייבוש ז"ל אחר הסתלקותו בא ללמוד עם בנו ר' דוד צבי ז"ל (כמובא מזה בס' אבני"ה ברזל) ופעם אחת היה לחסיד אחד של הרב הצדיק ר' ברוך ז"ל ברית מילה ורצה ליתן להרב שלו היינו להרבי ר' ברוך ז"ל סנדק אבל בחוץ לארץ המנהג שסנדקאות נותנין רק להרב וע"כ נסע החסיד הנ"ל להר' דוד צבי שהי' רב המדינה אולי לא יקבל את הסנדקאות או אולי ימחול להרבי ר' ברוך הסנדקאות. אבל הוא לא רצה בשום אופן למחול הסנדקאות ואדרבא גזר עליו בגזירת רב שרק הוא יהי' הסנדק וגם נסע תיכף עבור זה לעירו להיות על הברית. והחסיד הבעל ברית בא בפחי נפש להרב ר' ברוך ז"ל וסיפר לו שאין שום עצה לזה ענה הר' ברוך ז"ל ואמר לו שלא יהי' לו יסורים מזה ורק הוא מבקשו שכאשר הרב (ר' דוד צבי ז"ל) ילך על הברית להיות לו סנדק יודיעו מזה כדי שיראה אותו מי הוא האיש שיש לו תקיפות כזה. וכן עשה והסתכל הרבי ר' ברוך ז"ל מהחלון וראה אותו איך הוא הולך עם הפאנטאפיל שלו ענה ואמר הר' ברוך ז"ל מה יכולין לעשות לאיש כזה שאליהו הנביא ז"ל הולך לפני הנעלים שלו "וואס קען מען טואין אזו איינעם וואס אליאו הנביא גייט פאר אויס פאר זייני פאנטאפיל. וזה הר' דוד צבי ז"ל רצה בעת זקנתו ליתן את הרבנות שלו למוהרנ"ת ז"ל וגם רבינו ז"ל הסכים על זה רק מוהרנ"ת ז"ל בגודל ענוותנותו ועוסקו בעבודת ה' ולא רצה בשום אופן ליקח על עצמו עול הרבנות. (אני יש לי ס' מגיני ארץ ש"ע אורח חיים מודפס בעיר וויען בהסכמת הרב הגאון המפורסם בדורו אב"ד ור"מ בק"ק קמעניץ והגלילות במדינת רוסלאנד הר' דוד צבי ז"ל בשנת תקנ"ז וחתם א"ע בן אמו' הרב הגאון המנוח מה"ר ארי' לייב ז"ל).
# ב) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/71/ # ב)
ב)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/71 ## Segment 1
בעיר הגדולה קראקא בגאליציא בזמן הגאון הצדיק הב"ח ז"ל חותנו של הטורי זהב ז"ל הי' מעשה שהי' איש בחור אחד שמו יוסילי והי' איש פשוט והי' סוחר עם ערלים ופעם אחת היו הערלים עליו בכעס על שהי' זריז מופלג לסחור והי' להם קנאה עליו והרגו אותו ולא נודע מי הרג אותו. והמנהג הי' בימים קדמונים שכשמצאו הרוג נתנו אצלו בקבר סכין קטן כדי שינקום את דמו מרוצחיו (ומובא מזה המנהג גם בש"ע) וכן עשו גם כאן בעת שקברו אותו נתנו סכין בקברו אצלו ואמרו לו שינקום את דמו מרוצחיו. וכאשר סגרו את קברו הי' פלא שתיכף התחילו הערלים שסחרו אתו ואמר אחד להשני הנה הוא רואה את יוסילי הולך עם סכין להרגו ותיכף נפל ומת וכן הי' עם השני והשלישי הנ"ל שאמרו שרואים את יוסילי ונופלים ומתים עד שמתו עי"ז הרבה ערלים מלבד הסוחרים אתו שמתו כולם והיתה יד ה' תקיפה בהם וטכסו עצה הגויים מה זה ועשו כל גדולי העיר אסיפה לטכס ירצה על זה על המגיפה שבהם ובעת האסיפה הי' גם ביניהם משמו מעיד ואמר להם מה לכם לטכס עצה בזה הלא הדבר הוא פשוט שהיהודים נוהגים ליתן סכין בתוך קבר ההרוג ואומרים לו שינקום בהגויים וכן עשו גם ביוסילי זה שנהרג שנתנו לו סכין בתוך קברו ואמרו לו שינקום בהגויים ועל כן הם רואים את יוסילי ונופלים ומתים ועל כן היהודים הם גרמא בנזקין בזה וע"כ צריך לנקום מהם. וכאשר שמעו את זה הסכימו כולם ביניהם שבאור הבוקר ילכו ויחפרו הקבר של יוסילי ואם ימצאו שזה אמת אזי לא ישאירו ח"ו שריד ופליט אם ימצאו בתוך הקבר סכין והזהירו ששום איש לא ידע מה שהסכימו על האסיפה. והנה הב"ח ז"ל יושב ולומד בביתו והוא נרדם בשינה ובא אליו אביו מעולם האמת בחלום ואמר לו מהר לך וחפור הקבר של יוסילי וקח את הסכין משם כי זה סכנה והקיץ משנתו ואמר דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין ואין משגיחין בחלום וחזר ללומדו ונרדם עוד פעם בשינה וחלם לו עוד פעם כנ"ל שבא אליו אביו ואמר לו למה תחריש כי זה סכנה גדולה. וג"כ כשהקיץ משנתו לא שם לב לזה ואמר דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין ואח"כ נרדם עוד פעם ובא אליו אביו ברעש גדול מאד ולא הניח לו בשום אופן ואמר לו שהוא בהתרשלותו מסכן כל הכלל ישראל ושימהר מהר מאד לעשות מעשהו להוציא הסכין כי הזמן קרוב ועוד מעט לא יכלו לעזור כלל וענה הב"ח ז"ל ואמר הלא דבר הוא. ושלח אחר החברה קדישא וצוה להם שיחפרו הקבר של יוסילי ולהוציא הסכין תיכף ובל יודע מזה לשום איש וכן עשו וחפרו הקבר ומצאו הסכין מונח בידו של יוסילי ובקשו ליקח הסכין ולא יכלו בשום אופן ובאו וספרו להב"ח ז"ל ושלח את הרבנים שיגזרו עליו וגם יבטיחו לו ללמוד עבורו משניות וכו' וכו' וכן עשו ולא הועיל כלום. ובפעם השלישית (וכבר הי' סמוך לאור השחר) הלך הב"ח ז"ל בעצמו ונשען על מקלו ולחש ליוסילי איזה דבר ותיכף לקחו הסכין מידו וכיסו הקבר ולא נודע לשום איש ותיכף אחר זה באו כל גדולי העיר וחפרו הקבר של יוסילי ולא מצאו סכין ושום דבר ונתנו להשמש פסק ועונש על השקר שבדה מלבו. ושום איש לא ידע מה זה שלחש הב"ח ליוסילי עד שנתרצה ליתן הסכין. וכשהגיע פטירת הב"ח ז"ל צוה להניחו אצל זה הבחור וסיפר שיוסילי טען עמו ואמר כיון שהגיע לזמן כזה שהב"ח וכל העיר קרקא נצרכים אליו ע"כ מבקש מהם איזה דבר שיעשו לו ג"כ עד שהב"ח הבטיח לו שמקום מנוחתו יהי' אצלו וע"כ צוה לקברו אצל זה הבחור זכותו יגן עלינו אמן. (זאת המעשה סיפר לי הר"י נפתלי מנאליס מצפת זצ"ל שהיא בקראקא על ציון הב"ח ז"ל וראה פלא שמוכח ביחד עם מצבה שחרות עליה "פה מונח הבחור יוסילי" ונתפלא מאד ע"ז ונתנו לו הפנקס מהחברה קדישא וכתוב שם זאת המעשה ה' ינקום גם ע"י ?? נקמת דם עבדיו השפוך בימינו למניינו ויבוא משיח צדקינו בבי"א.
# א) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/72/ # א)
א)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/72 ## Segment 1
רבינו ז"ל השי"ת גדול כ"כ שאפילו מה שהרופא מקלקל השי"ת מתקן דער אייבשטער איז אזוא גבוס אז אפילו וואס דער דאקטר מאכט קאליא קען עד אויך פארכעטין. עוד אמר שאם אעפי"כ הולכין להרופא עכ"פ ילכו להרופא היותר גדול.
# ב) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/73/ # ב)
ב)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/73 ## Segment 1
הזקן הידוע נסע וסבב להצדיקים ודיבר מלשינות על רבינו ז"ל כדי שיחלוקו עליו והוא הי' נוסע עם השמש שלו ועם הגבאי שלו ששמו יעלעק וכשנסעו להרה"צ ר' ברוך זצ"ל דודו של רבינו ז"ל נתיירא הזקן ואמר להגבאי שלו יעלעק מה עושים כשהרבי ברוך ישאל למה אתה חולק מה משיבים לו השיב לו מה אתם שואלים אותי מה שתריצו והוא שאל אותו עוד הפעם יעלעק הרבי ר' ברוך הוא קפדן מה משיבים לו והוא השיב לו כנ"ל וכן הי' כל הדרך עד שנתיישב בדעתו להשיב אינכם מכירים אותי אם תדברו דיבור א' אני אשליך אתכם למקום עזא ועזאזאל וכן היה שהרב"ב שאל אותו למה אתם חולקים על הפליאנעק שלי והשיב לו כנ"ל וחרה אף הרב"ב ורצה להחרים אותו ויצא הזקן להרבנית שהי' שולח לה הרבה כסף וסיפר לה ונכנסה להבית ובלבלה את הדבר.
# א) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/74/ # א)
א)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/74 ## Segment 1
הרב הצדיק ר' פינחס יהושיע ז"ל תלמיד מוהרנ"ת ז"ל הי' לו מכה תחת היד רח"ל והי ' סובל כאב גדול והי' מתאנח על כאבו ונכנס אצלו חבירו הר' ברוך אפרים זצ"ל בעל המחבר ס' באבי הנחל כשהי' עמו חסיד בידידות וחביבות גדול יותר משני אחים) ושמע שמתאנח וצועק "אוי שכואב לי אוי שכואב לי" (אוי עס טיטמיר ווייא אוי עס טיט מיר ווייא) ואמר לו הר' ברוך אפרים מפני מה מתאנח כך השיב לו מפני שכואב לי ביותר ענה הר' ברוך אפרים ז"ל ואמר לו הלא אתה יכול לשיר את זה "אוי שכואב לי אוי שכואב לי' בלשון שירה וזמרה ועשה הר' פנחס יהושע כן ונכנס מזה בצחוק גדול עד שנבקע המכה והתרפא מזה.
# ב) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/75/ # ב)
ב)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/75 ## Segment 1
הר' פינחס יהושע הנ"ל הי' איש מכובד מאד ובכל העיר אפי' המתנגדים כשהי' להם איזה דין ודברים בינם לבן עצמם או איזה פירוד בין איש לאשתו היו באים אליו שיעשה שלום ביניהם ותמיד היו הולכים ממנו שבע רצון. והוא הי' חכם גדול מאד. ופעם אחד באה אצלו האישה הנכבדה פייגא מנכדי רבינו ז"ל באשר שאישה נעכא "דין" רח"ל נתפקח מאד והולך בגלוי ראש ועכשיו הזמן שיושבים כל ישראל אצל הסדר בפסח (כי אז הי' בליל פסח באמצע הלילה) והוא יושב בגלוי ראש ומביט בספרי אפיקורסות (אין קיקט אין ביכליך) ולא עולה על דעתו כלל שצריך לעשות קידוש ולעשות סדר וע"כ היתה יושבת ובוכה עד שלא יכלה לעצור את עצמה ונכנסה בבכי' וצעקה לר' פינחס יהושע באמצע הסדר כנ"ל. אז נתעורר ר' פינחס יהושע ז"ל ונכנס אליו ומצא אותו יושב בגלוי ראש וקורא בספרי מינים. ודיבר אתו ר' פינחס יהושע ז"ל בחביבות בני מדוע אתה יושב פה והלא הזמן כעת לעשות סדר וכו' כמו שכל ישראל עכשיו והשיב לו שיש לו הרבה קשיות מדי על האמונה וכו' (כי הי' בעל מוח ומחקר ולמד מורה נבוכים ונכנס בקשיות גדולות עד שכופר באמונה רח"ל) ואמר לו הר' פינחס יהושע ז"ל בני לעת עתה תעשה סדר ותתנהג ככל ישראל ואחר יו"ט בחוה"מ תכנס אצלי ותאמר לי כל הקשיות שלך ואני בעזהי"ת אתרץ לך כל הקושיות. וכן עשה.ואחר יו"ט נכנס אצל ר' פינחס יהושע ז"ל ואמר לו הקושיות שיש לו ואמר לו ר' פינחס יהושע בני אפשר יש לך עוד קושיא אל תתבייש שאל בני שאל. ושאל לו וכן אמר לו עוד אפשר אם יש לך עוד שאל. אל תשאיר לך כלום, עד שגמר לשאול, ואמר לו שאל עוד והשיב שאין לו עוד מה להקשות (כי כבר הקשה כל הקשיות שלו) אמר לו לך לביתך ואני אתרץ לך בכתב כל הקושיות. ועשה הר' פינחס יהושע ז"ל שיר בכתב ובזה השיר הי' מתורץ כל הקושיות שלו ומאז נתהפך זה הר' נעכא לאיש אחר ונעשה צדיק גמור והי' נכנס תמיד בכל יום אצל ר' פינחס יהושיע ז"ל ואצל הרב מטשעהרין ז"ל (אעפ"י שהרב מטשעהרין ז"ל לא הי' שום אדם נכנס אצלו שלא ברשות רק הב"ב הי' נכנסים ואומרים לו זה רוצה ליכנס בשביל זה הדבר ועפ"י רוב הי' שולח תשובה שלילית רק לפעמים רחוקים הי' מניח לכנוס על איזה רגעים מעוטים כי הי' תמיד סגור ומסוגר בבית בחדר מיוחד לומד ומתפלל ועובד ה' ואפי' התפלה הי' מתפלל בחדרו ביחידות ורק הי' הולך לבית מדרשינו לשמוע קדושה וברכו וכו' אעפי"כ צוה על בני ביתו שאת נעכא יידין יניחו תמיד ליכנס בלא רשות באיזה זמן שהוא) והם עסקו עמו בתורה ועבודה וכו' וזה הר' נעכא נתקרב מאוד לר' אברהם ז"ל שהי' בעל מוח גדול וע"כ הי' אוהב מאד לשמוע החידושי תורה של ר' אברהם ז"ל שהי' בעמקות גדול ונפלא מאוד והי' נכנע וכפוף מאד מאד לר' אברהם ז"ל וכל דברי ר' אברהם ז"ל היו אצלו קודש ואעפ"י שהי' עשיר גדול מאד כי הי' לו הרים שהי' לוקחים אדני רחיים משם וכו' ואעפי"כ הי' נכנע ומקורב לאנ"ש והי' לומד ועובד ה'. וזה הנעכא אמר שמה שכתוב בהאידרא אנן בחביבותא תליא מילתא שאמר הרשב"י זיע"א להחברייא שלו. הלא זה הולך גם על אנ"ש כי רבינו ז"ל עיקר צוואתו הייתה שתחזיקו את עצמכם ביחד וכן אמר העולם ראוי לתמוה על האהבה שבינינו. והיכן מרומז בזה הנ"ל ואמר כך א'נ'ן' ראשי תיבות א'נשי נ'חל נ'ובע בחביבותא תליא מילתא העיקר תלוי באהבה שיאהבו א"ע זה את זה (אבל הבע"ד מניח א"ע על זה יותר מעל הכל כי אם הי' מחזיקין א"ע ביחד אז היו מקרבין כל העולם להשי"ת והי' נעשה גאולה שלימה וע"כ יש דיבור מרבינו ז"ל שאנש"ש לא יתחתנו א"ע ולא יסחרו ביחד כי הבע"ד מניח א"ע לארכו ולרחבו לעשות פירוד בין אנ"ש וכמו ששמעתי מאנ"ש שהרב עיקר צוואתו הי' לאנשיו שיבטלו היישות שלהם וע"כ אנשי חב"ד ע"פ רוב מבטלים ישות אחרים לא שלהם כי אדרבא יש להם יותר יישות ואנש"ש שרבינו ז"ל עיקר צוואתו הי' שנחזיק א"ע ביחס עפ"י רוב מניח א"ע הבע"ד ואינו מניח לקיים את זה כלל אבל אעפי"כ ידו על העליונה שבפנימיות אנ"ש אוהבים זא"ז אפי' אלה הנראים לשונאים זא"ז אוהבים א"ע יותר מהאהבה היותר גדולה שבין אנשים ידידים מחסידים אחרים שנראה שאוהבים זא"ז ומכ"ש וכ"ש בין אנ"ש שמחזיקים א"ע ביחד אז אהבה שבין א' לחבירו הוא יותר מאהבת אב ואם אח אחות איש ואשתו בן ובת. ומכ"ש שאנ"ש אוהבים את רבינו ז"ל עד שהיו אומרים להרוג א"ע על קידוש השם בשביל רבינו ז"ל. וסוף כל סוף יגמור רבינו את שלו ויתקן את כל העולם אכי"ר.
# ב) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/76/ # ב)
ב)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/76 ## Segment 1
הרב הצדיק בעל הגור ארי' הנ"ל הי' קרוב למלכות כי המלך אהב אותו מאוד וכבדו בכל מיני כבוד וגדולה וחשיבות. ותחילת סיבת האהבה נתהווה מעת שקרה המעשה של היהודי והנכרי שישבו בשכינות וחנותם הי' קרוב רק מחיצת קנים מפסקת בין חנות לחבירו והיהודי הי' חנותו של סחורות יבשים כגון סוכר וכו' וכו' והנכרי הי' חנותו של סחורות לחים כמו נפט שמן וכו' ופעם אחת ישב היהודי בחנותו וספר ומנה את כספו והנכרי הציץ א"ז מדין סרק המחיצה וראה זאת ולקח בדעתו כמה מעות שלמים וכמה חצאים ומה גדולים ומה מעות קטנים כל אחד בפרוטרוט וכל הסימנים באיזה מטפחת הי' נכרך וכו' וכו' ואח"כ הלך למשטרה ומסר להם כי נגנב אצלו כך וכך מעות ונתן להם כל הסימנים כו"כ מעות קטנים וכו' ובאיזה מטפחת הי' כרוך וכו' ואומר שחושד לשכנו היהודי כי הוא גנב אותו והמשטרה עשתה תיכף חיפוש אצל היהודי ומצאה אצלו הכסף הנ"ל בשלימות עם כל הסימנים שמסר הנכרי ותיכף לקחו את כל הכסף יחד עם היהודי מביתו ואת היהודי חבשו אותו בבית האסורים ונתנו אותו למשפט. אבל היהודים לא החרישו כי נשבעו לפני הממשלה כי היהודי הנ"ל הוא איש כשר וישר והס מלהזכיר לחשדו על זאת כי גנב הכסף וזה רק בלבול שקר מאת הנכרי עליו. והכלל שהבית המשפט לא ידעו לשית עצות בנפשם איך להוציא לאור משפט ולברר האמת ועל כן הסתלקו מהמשפט והרימו אותו לבית המשפט הגבוה מהם וכן הם לא יכלו לברר האמת והסתלקו מהמשפט והרימו אותו לבית משפט הגבוה וכן הלאה עד שהביאו המשפט לפני המלך בעצמו. והמלך השיב כי דינו לבקר משפט ויתן זמן בעת שיוציא המשפט לאור כי עד אותו הזמן צריך ישוב הדעת. והנה כבר הגיע היום האחרון ועדיין אינו יודע לשית עצות בנפשו איך יוציא המשפט לאור והי' מצטער מאד על זה כי בושה וחרפה הוא לו שאינו יודע להוציא משפט לאור ולברר האמת על כן הלך בגן שלו לשאוף רוח וחשב על זה והנה זה הגן הי' רשות לכל בני העיר לילך לטייל והיו אז הרבה אנשים וילדים וכו' וכן התקבצו אז חבורת ילדים עברים וביניהם גם הבעל גור ארי' כי הי' אז ילד. והילדים הנ"ל לקחו את ר' לייב (בעל ה"גור ארי'") ועשו אותו לרב ודיין עליהם (בשחוק) והושיבו אותו על אבן גדול והתחילו לדון לפניו. וכאשר אז הי' הדין של היהודי והנכרי שיחה בפי כל על כן גם הילדים הנ"ל עשו אז המשפט הזה כי אחד מהם התחפש ודמה א"ע כמו הנכרי ואחד מהם כמו היהודי והשאר הילדים היו מביאים אותם למשפט לפני הרב (היינו הבעל גור ארי' הנ"ל) והמלך עמד מרחוק ומקשיב לקול צחוק הנערים ועומד בכיליון עיניים לשמוע בירור המשפט שיוציא. והבעל גור ארי' שאל את הנכרי מה עסקיך באיזה סחורות והשיב לו בסחורות לחים שונים כגון נפט שמן זפת וכו' ושאל את היהודי במה עסקיך והשיב לו בסחורות יבשים כגון סוכר אורז וכו' ונתן את הפסק ככה שייקחו את הכסף ויניחו אותו ביורה מורתחת של מים נקיים ואם יעלה שמנונית למעלה על המים זה סימן כי הכסף של הנכרי כי הוא אחז אותם תמיד בהם לחים ושמינים ועל כן היהודי גנב אותם משמנו. ואם לא יעלה שמנונית על המים זה סימן שהכסף הוא של היהודי כי הוא אחז אותם בידיים יבשים ושהנכרי מעולם לא אחזם ורק בלבול שקר עשה על היהודי והמלך עומד ושומע וכשמעו את הפסק דין הנפלא שהוציא הילד הזה כי ממש חכמת שלמה בקרבו דבקה נפשו בו ואהבו מאוד ושאל הילדים מי זה הילד ושם אביו ומקום מגורו ומאז קירבו ונעשה בן בית אצלו וכו'. וגם המלך הי' מלא שמחה כי הוציא אותו ממצודתו עכשיו יברר האמת וכולם יהללו אותו וישבחו אותו על רוב חכמתו ויראו ממנו וכן היה כי ביום המחרת יום המשפט נתקבצו כולם כל השרים והשופטים וכל העיר לראות ולשמוע משפט המלך, והוא שפט את המשפט כמו ששמע הנער הנ"ל וכל השומעים נבהלו מאד לשמוע חכמת המלך ויראו ממנו והנה לקחו הכסף והניחו אותו ביורה מורתחת ולא עלה שום שמנונית כלל וידעו כולם כי היהודי צדיק בבינו ונתנו לו תיכף כל הכסף שלו בחזרה והוציאו אותו לחירות בכבוד גדול ואת הנכרי שפטו אותו לעבודת פרך וכו' וכל ישראל נתנו תודה והודאה ושבח והודאה להשי"ת כי הוציא עבדו מבית האסורים ומיגון לשמחה ומאפילה לאורה וגם כי נעשה קידוש השם כי השי"ת נתן חכמה בלב המלך להוציא לאור צדקת היהודי לעיני כל.
# ג) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/77/ # ג)
ג)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/77 ## Segment 1
והנה הגור ארי' מהמעשה הנ"ל היה חשוב ממש אצל המלך ומחבבו ומענגו כבבת עינו והי' רגיל אצל המלך כבן בית וכשהי' בא למלך הי' עומד מכיסאו והולך לקראתו ומחבקו ומנשקו ואומר לו לייבלי שלי כך הי' קוראו תמיד ומאז הי' נעשה גדול בעיניו עד כי נפל האיש ונעשה גדול וחשוב בעיני היהודים וקיבלוהו לרב וכו'. והוא עשה כל מיני טובות ליהודים ומצילם מכל מיני רעות ע"י קירבתו להמלך ובקשתו ממגינתו עליהם. אבל פעם אחת הי' מעשה כי הציקו כל השרים וכומרים למלך כי יגזור על היהודים לגרשם ממדינתו מחמת עלילות שעשאו עלהם והוא לא יכול ליפטור בשום אופן והוכרח בע"כ להסכים להם וכבר כתבו וחתמו כולם וגם נכתב ונחתם בטבעת המלך שאין להשיב וכו'. והנה הגור ארי' בא למלך כמנהגו והוא קבלו באהבה וכבוד גדול כדרכו מאז אבל פניו (היינו פני המלך) היו עצובים ומודאגים מאד והגור ארי' ביקש מאד מהמלך שיספר לו על מה הוא כל כך עצוב ומודאג והוא השיב לו על הגזירה שיצאה על ישראל וכבר נכתב ונחתם על ידי ואין להשיב וכשמועה הגור ארי' מהגזירה הנ"ל חרד לבו בקרבו והתחיל לבכות ולצעוק לפני המלך הייתכן כזאת מה חטאו ומה פשעו. והמלך השיב לו כי זה הוא יש לו צער וחרטה על זאת אבל אינני יכול לעזור כלום לזה והגור ארי' עומד ומצטער ובוכה לפני המלך ושאלו אם כבר נתן להם כתב הגזירה בידם או אם הוא עדיין ברשותו והשיב לו כי כבר חתם על זאת אבל עדיין לא מסרו להם כי אם מונח בארגז האוצר המלך ומפתח אין לשום אדם רק להמלך. והתחיל הגור ארי' יותר ויותר לבכות לפני המלך שיקרע את הגזר דין והוא השיב לו שלא יתכן כזאת והוא עומד ובוכה עד שהמלך אמר לו לייבילי שלי נלך לגן לטייל ונפוג מעט צערינו והלכו ביחד לגן המלך המיוחד ונפל שינה על המלך ואמר להגור ארי' כי הוא יכה א"ע מעט לישון והוא יעמוד ויחכה עליו עד שיתעורר מתרדמתו וכן היה והנה המלך נ"ל קיבל מכתב מגנראל אחד מצבאיו כי איזה מלך קטן שהי' כבוש תחת ידו מרד בו ואינו רוצה לשלם מס וחרה אף המלך על זה והשיב להגנרל כי ייתן לו התראה ואם לא ישמע להיכנע כמקודם יעשה עמו מלחמה וכן עשה כי נתן לו התראה והוצחק ממנו והשיב לו כי אינו ירא מפניו כלל והוא מוכן למלחמה תיכף וכשמועה המלך תשובתו חרה אפו מאד עליו ופקד על על הגנראל הנ"ל כי ייקח עשרת אלפים גיבורי חיל וילך ללחום עמו. עם המלך קטן הנ"ל וכן עשה הגנראל ולקח עשרת אלפים גיבורי חיל ויצא ללחום עם המלך הנ"ל והמלך קטן לא נכנע ממנו ואדרבא לחם עמו בכוח ועבר עד שהשמיד את רוב חילו של הגנראל הנ"ל וכתב הגנראל מכתב להמלך וסיפר לו איך שהמלך לא נכנע מפני חיל העשרת האלפים גיבורי חיל שלו ואדרבא הלחים עמו בתוקף ועוז וכמעט שמשמיד את העשרת האלפים גיבורים שלו וביקש מהמלך שייעץ לו מה לעשות בזה ותיכף כקרוא המלך את המכתב נתמלא חימה והשיב להגנראל כי ייקח כעת עשרים אלף גיבורי חיל ויתאמץ ללחום עם המלך קטן והנ"ל וינקום בו גם עבור שהשמיד העשרת אלפים חיל הנ"ל ועל כן ילחים עמו באומץ רב ובאכזריות גדול וכו', וכן עשה הגנרל הנ"ל ולקח עשרים אלף גיבורי חיל ואמיצי כוח ויצא ללחום בתוקף ועוז נגד המלך קטן הנ"ל. אבל המלך הקטן התאמץ גם כן מאד ולחם כנגדו בעוז וגבורה עד שהגנראל ראה שכמעט שהשמיד רוב חיילותיו כתב מכתב לקיסר שתיכף ומיד ישלח לו עוד חמישים אלף גיבורי חיל ביותר כי אם לא הוא (הגנראל בעצמו) ושאר חיילותיו גם כן אבודים כי המלך קטן לוחם באמיצות וזריזות וכמעט שהשמיד את רוב חיילותיו וכו' וכששמע הקיסר את כל הנ"ל בערה בו אש חמתו ושלח לו חמישים אלף גיבורי חיל מאד ופקד וציוה עליו לאמור חזק ואמץ מאד ונלחמת בו ולא תחוס עינך על נער ועל זקן על איש ואישה והחרמת את עריהם ואת טירותם תשרוף באש ונקמת את נקמת חיילותי שהשמיד וכו' וכעבור חצי שנה קיבל המלך עוד פעם מכתב וידיעה שהמצב רע מאד ושהמלך קטן הנ"ל לוחם באמיצות יתירה ויותר מחצי חיילותיו של הגנראל שלו נשמדו עוד הפעם וכי אין תקוה לנגד המלך הקטן הלוחם עמו אם לא בחיל רב וכח ואומץ מאד כי כנראה שהמלך הקטן הוא חזק ואמיץ ואין לעמוד לנגדו כי אם ביד חזקה וכו' וכשמוע המלך את כל הנ"ל וחרה אפו בו מאד ותבער חמתו כאש ואמר הלא זה בושה וכלימה איך העיז המלך הקטן הזה למרוד בי וזה כמה וכמה שנים שחיילות נלחמים בו ולא די שלא נצחו אותו אף גם זאת שהשמיד את חיילותי בכל המלחמות שנלחמים בו וחרה אפו מאד על זה ואמר אולי הגנראל הזה אינו לוחם בגבורה וצוה לגנראל יותר גדול שיקח מאה אלף גבורי חיל אמיצים אשר אחד מהם ירדוף אלף וכו' וצוה עליו הכה תכה אותם מקטן ועד גדול ממש ועד אשה לא תחמול עליהם ואת כל שללם תשרוף באש וכו' עד השמדם והגנראל הזה יצא ללחום בחרון אפו וחמתו ככל אשר צוה עליו המלך אבל לדאבון לבם אינם מצליחים כלל במלחמותיהם והמלך הקטן לוחם בגבורה והם רואים כי חיילותיהם נשמדים ואין לאל ידם לעזור ולהושיע וכראות המלך הגדול את זאת כתב מכתב להמלך וסיפר לו הכול ואת כל המלחמות הקשות והעצומות שעושין אבל ללא יועיל כי המלך הקטן יותר גיבור מהם ואל תאמר כי מחלישותינו ומרפיון ידינו לא נצחנו כי אנחנו נלחמנו בכל כח ואומץ ותוקף ועוז אבל מה אעשה כי המלך הקטן חזק ואמיץ ממנו וממש גבורת אם גבורתו, ויכתוב לו את כל הגבורות שעשה המלך הקטן וכו' ולבסוף כתב לו על כן עצתי היא שתאסוף את כל חיילותיך וכל הגיבורים עם כל הכלי זיין אולי נוכל ללחום ולהשמיד את המלך הקטן הזה כי אם לא תעשה כזה אין לנו עצה ותושי' כי אין לאל ידינו וכוחינו לעמוד נגד כוחו וגבורתו העצומה של המלך האדיר הזה. וכשמועה המלך את כל הנעשה ואת כל גבורותיו של המלך קטן הזה בערה בו חמתו מאד ואמר האם במלך קטן כזה לא תתנקם נפשי על המרדו בי ועל כל חיילותי שהשמיד, וקבץ תיכף כל החיילות וכל גיבורי המלחמה עם כל כלי זיין שהם עולים על כולה עם ראש המלחמה עליהם וציוה עליהם שאל יחמלו ולא יחונו נער וזקן כי אם השמד תשמידון אותם מנער ועד זקן טף ונשים ואת כל טירותם ועירם תשרפון באש למען תנקמו מהם את כל חיילות שהשמידום וכן עשו ויצאו שרי המלחמה עם כל חיילותיהם הרבים וכל הגיבורים ואנשי המלחמה בסוסים ורכב ופרשים והולכי רגלי עם כל כלי זיין וילחמו עם המלך הקטן ועברו כמה וכמה שנים ולא עשו שום ניצחון רק אדרבה המלך הקטן הולך וכובשם והורגם מהם לאלפים ולרבבות ואין מציל. וכראותם את כל זאת כתבו להמלך את כל הנעשה עימהם וכשמועה המלך את כל זאת ותבער בו חמתו מאד ויאמר הלא בושה וחרפה וכלימה הוא מלפניי כי מלך קטן כזה יכבוש מלך גדול ואביר וחזק כמוני ועל כן אני אחגור כל כוחי וגבורתי ואקבץ את כל חילי לא יישאר אחד בביתו אין נקי מזה לילך במלחמה ואני אנקום את נקמותיו ואני בידיי אלו אתפוש חיים את המלך הקטן הזה ואשמיד את כל אנשיו מנער ועד זקן טף ונשים בלי חמל ובלי רחמים וכו' וכן עשה וייתן כרוז ופקודה מטעם המלך להיות כולם מוכנים למלחמה מנער ועד זקן אין נקי. ויצאו כולם למלחמה ומלכם בראשם והוא מאמיץ בדעתו רק לתפוש המלך הקטן בידו, אבל לא כאשר דימה כן הי' רק להיפך ממש, כי המלך הקטן גבר גם במלחמה הזאת והרג הרבה מאד מחיילותיו ותפש את המלך הגדול חיים בידיו ופשט ממנו נזרו ובגדו מלכותו ולבשו אותו בגדי הסחבות הבלויים ונתנו אותן בתוך בית הסוהר בחדר אפל וחושך בתחתית הארץ ורק חלון קטן אחד למעלה, והוא רעב וצמא ואסיר בזיקם. והמלך הקטן הנ"ל כבש כל המדינות של המלך הגדול וישב על כיסאו ולבש בגדי מלכותו ונזרו וכו'. והמלך גדול הנ"ל יושב בצרה וצוקה בחדר האפל הנ"ל ויתגבר מאד עד שזכה לקפוץ על החלון ולהביט מעט החוצה וראה והנה הגור ארי' הולך בחוץ ויצעק אחריו לייבילי שלי עזור לי מצרה הזאת וקח אותי חוצה מחצר מות הזאת והשיב לו הגור ארי' לא לחנם באת לזה מדוע גזרת גירוש וכליון על אחי בחנם וכמה שבקשתיך ולא הועיל, ועתה אם אקח אותך מפה ואביא אותך לפלטין שלך ואשב אותך על כסאך האם תבטל גזרתך? והשיב לו המלך מה אתה מדבר דברי שטות כזה הלוואי תיקח אותי מפה הפלטין שלך וכו' וכו' כנ"ל רק תתן לי את המפתח של התיבה שלך אשר שם מונח הגזירה על היהודים ואקרע אותם. וכן עשה ונתן לו המפתח ולקח את כתב הגזירה וקרעם ואח"כ לקח את המלך והביאו לפלטין שלו והושיבו על כסאו ולבשו את נזרו, והמלך הקיץ משנתו ומו?? וצערו ואמר לו לייבילי שלי ממש החיית אותי. אמר לו הכרחת לצער אותי כל כך ימים ושנים עבור הגזירה והשיב לו כמה שנים כבר עבר והשיב לו י"ג שנה מיום שמרד המלך ולקח הגור ארי' את השעון והראה לו כי אין יותר מחמשה עשר מינוט מעת שהניח א"ע לישן בהגן שלו. (כי הגור ארי' הרימו למעלה מהזמן וסבב לו חלום כזה ולקח ממנו המפתח וקרע את הגזירות ?? וכל המעשה מהמלך הקטן שמרד בו והמלחמות שנלחמו בו הי' רק חלום רק לקחת המפתח מאת המלך לקרוע הגזירות זה הי' ממש כי ממש לקח אז הגור ארי' המפתח ונכנס לפלטין המלך וקרע הגזירות ואח"כ נכנס להביתן שהמלך ישן כנ"ל ולקחו ונשאו לתוך הפלטין וישבו על כסאו כנ"ל.
# א) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/78/ # א)
א)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/78 ## Segment 1
בזמן הר' נחמן מטולטשין ז"ל היו אנשים שבאו חזרה מארץ ישראל ובתוכם גם מאנ"ש והיו מדברים מהפירות שלא נתיישר בעיניהם ואמרו שבשם דהיינו בארץ ישראל אוכלים עשבים (והיו יכולים לחשוב שאוכלים עשבים כמו בהמות. ואפשר הי' כמנותם כמו שעושין עתה כמה מטעמים מהעשבים) ושמע הר' נחמן מטולטשין ז"ל ורגז עליהם מאד וסתר את כל דבריהם וקרא אותם בשם מוציאי דיבה (מוציאי דיבייניקע'ס) ובילה כמה זמן לשבח הפירות מארץ ישראל ואמר הלא אני בעצמי הייתי שם וממש כל דבר יש לו טעם גן עדן ובפרט השמן זית וכו' וכן פרט הכל בפרוטרוט וכו':
# ב) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/79/ # ב)
ב)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/79 ## Segment 1
הר' שלמה יצחקי ז"ל שעשה פי' רש"י על התורה וס' וכו' הי' לו מכה בגרונו רח"ל וכל הרופאים נלאו לרפאותו והתייאשו ממנו ושמע מהרמב"ם ונסע אליו שירפא אותו וכאשר בא אליו כיבדו וביקשו על סעודת הצהרים שיבא לסעוד אתו והכין לו בשר בחלב שקדים ותלה הרב באויר ואמר לו שדווקא יאכל זה המאכל שהוא בשר בחלב (ולא הגיד לו האמת שזה חלב שקדים) ואם לאו יהרוג אותו בחרב זה. והשיב לו רש"י ז"ל א"כ שזה סכנת נפשות דאין ברירה א"כ אכול. ואכל ומחמת גודל גועל נפש שהי' לו באכילת בשר בחלב, דבר שהוא אסור מן התורה מחמת גודל גועל נפש התחיל להקיא ונפתח המכה ונתרפא ואח"כ סיפר לו הרמב"ם ז"ל שבאמת הי' זה רק חלב שקדים שזה מותר לאכול בבשר, וביקש איתו שימחול לו על שציערו כי ראה שאין יכול לעשות לו שום רפואה כי אם על אופן זה שיהי' לו גועל נפש מזה ובזה יבקע את המכה.
# ח) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/8/ # ח)
ח)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/8 ## Segment 1
ו)מעשה ברבינו ז"ל שציוה לאחותו פעריל שתתגרש עם בעלה (גיסו של רבינו ז"ל) שהוא שוטה (ער איז אנאר) אז ער איז אנאר נארט איהם דער בע"ד אין יודשקייט איך:
# ג) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/80/ # ג)
ג)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/80 ## Segment 1
הגאון בעל קצות החושן השתדל שיקחו אותו לרב לפרנקפורט דמיין ולא רצו והלך תלמיד שלו שהי' ג"כ גאון גדול לבקשם שיקחו את רבו לרב ולא הסכימו ואמרו שאין יודעים ממנו שהוא יכול ללמוד כל כך ואח"כ כשהדפיס הספר שלו שחיבר "שב שמעתתא" שהוא ספר בחריפות גדול ובחוקות אסרו עליו עדיין שזה אינו נחשב כל כך כיודע ללמוד ולא לקחו אותו לרב לשם.
## Segment 2
וכשהדפיס הספר שחיבר "קצות החושן" על שלחן ערוך חושן משפט שהוא חריפות ועסקות עד להפליא וכשהגיע ספר להגאון ר' עקיבא אייגר ז"ל, לקח סוס ונסע ביחוד להגאון ר' יעקב אליסא ז"ל בעל ס' חוות דעת על שלחן ערוך יורה דעה עם ספר קצות החושן בידו והראה לו הספר ואמר לו הסתכלו מה שיש להשי"ת בזה העולם ישראל כזה שיוכל ללמוד כ"כ היטב (ו?? זייט מאס דער אייבשטיר פאר מאגט אוף דער וועלט א יוד ער זאל קענין אזוי גוט לערוחן.
## Segment 3
והוא הבעל קצות החושן הי' מהפרושים ומתנגדים על חסידות והיה אוכל בפסח קניידליך דהיינו מצה שרוי' מבושלת (גבראקטס) שחסידים מחמירים בזה וע"כ הי' איזה כת של חסידים שרצו לעשות לו שפיציל ואמרו להשפחה שלו שתעשה להרב קניידליך מהקמח שהם יתנו לה שזה יהי' לו טעם יותר (גרס וועט זיין גשמאקער) ועשתה כן ולקחה מהם קמח פשוט ועשתה קניידליך. וכאשר הביאה לו לאכול, המנהג שלו הי' שכאשר נתנו לו לאכול והוא מחמת גודל חסידותו והיתה משוטטת מחשבתו בחריפות בהגמרא וכו' הי' נעשה המאכל קר והצריכו לחמם המאכל עוד פעם. כן הי' כמה פעמים אצל כל פעם שאכל איזה דבר. וכאשר הביאה לו הקניידליך הנ"ל, הי' מתעמק כ"כ בהלימוד עד שחיממו המאכל כמה פעמים והוא הי' עוד מתעמק בהלימוד ולא אכל ועבר כך כמה וכמה שעות ועדיין הי' מתעמק ואחר כך כשרצה לאכול אמרו לו שכבר חיממו לו המאכל כו"כ פעמים ושזה כמה וכמה שעות ועדיין לא אכל. התחיל להתבונן מה היום מיומיים שביום התעסק בהלימוד ולא אכל התבשיל יותר מהרגלו, ואחר מסתמא דבר הוא ושאל את השפחה איך עשתה את הקניידליך וסיפרה לו שהחסידים נתנו להקמח שתעשו ממנו הקניידליך שזה טוב יותר, ותיכף ציוה לבער המאכל ולנקות הכלים ולהצניעם וכו' והשי"ת הצילן ע"י הלימוד מאיסור חמור כזה חמץ בפסח:
## Segment 4
ד. הרב הצדיק ר' לוי יצחק הרב מבארדיטשוב זצ"ל הי' תמיד עבודתו ותפלתו בהתלהבות גדול ונורא כידוע ובפרט ביום הכיפורים הקדוש. ופעם אחד הי' לו איזה אורח על יום הכיפורים ובמוצאי יום הכיפורים הקדוש. ופעם אחד הי' לו איזה אורח על יום הכיפורים ובמוצאי יום כיפורים נתן לו לשתות קאפי ושכח ובמקום הקאפי נתן טאבאק ומזג לעצמו כוס קאפי כזה ולאורח ג"כ כוס קאפי כזה והוא שתה הקאפי הזה ולא הרגיש כלל. והאורח לא הי' יכול לשתות, ושאלו הרב מבארדיטשוב ז"ל מדוע אינו שותה והשיב לו שזה אינו קאפי רק טאבאק ונתפעל הרב מבארדיטשוב זצ"ל ואמר אינו מבין איך איש יהודי יכול במוצאי יום כיפור להרגיש ולידע בן קאפי לטאבאק "איך פאר שטייא ניט וויא איכו איוד קען מוצאי יום כיפור נאך אזא יום הקדוש פילין א חילוק צווישען קיידי אין צווישען טאבאק.
# ה) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/81/ # ה)
ה)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/81 ## Segment 1
סיפרו לפני הר' נחמן מטולטשין ז"ל על אחד מגדולי אנ"ש שהוא עושה קידוש ביום שבת קודש בבקר על יין שרף. ולא יישר בעיניו ואמר שהוא אינו אוחז בזה ממה נפשך או אינו יוצא בקידוש או משכר את עצמו. אם הוא שותה כוס קטן אינו יוצא בקידוש כראוי ואם הוא שותה כוס גדול הלא הוא משכר את עצמו כי רבינו ז"ל אמר "בראנפין אביסעל".
# ו) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/82/ # ו)
ו)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/82 ## Segment 1
הרב מסוקלוב שליט"א סיפר איך נתקרב לרבינו הק', שהוא הי' תלמיד מובהק של הרבי מראדזין בעל התכלת ולא ידע כלל מרבינו הק' ופעם אחד שמע ממנו שאמר הם חושבים שאני הברסלבר שרדפו אותו והוא שתק להם אני לא אשתוק להם "עייא מיינין אז איך בין דער ברסלבר וואס מען האט אים גיאגט אין ער האט אפ גשויגען איך ועל ניט שוואגין" (היינו כי המציא את התכלת בשנת תרח"ם וחכמי דורו היו בהם שרדפו אותו על זה והוא עשה ג' ספרים והראה בהם איך שהוא צודק ורדפו אותו ואמר כן שהם חושבים שהוא כמו הברסלבר שרדפו אותו בחנם ושתק אבל הוא לא ישתוק כנ"ל) ושאל אותו תלמידו הרב ר' מרדכי הנ"ל מי זהו הברסלבר ומה זה הי' שם והשיב לו שהי' ר' נחמן ז"ל מברסלב שהי' יותר קדוש בתיקון הברית מהבעש"ט ז"ל ומפי שעשה דרך חדש בעבודת ה' רדפו אותו. ומאז נתקרב הרב ר' מרדכי לחסידות רבינו ז"ל ונסע לאומן על ר"ה ונעשה מתלמידי ר' אברהם ז"ל. ור' אברהם ז"ל נסע לראדזין ופלפל עם הרב מראדזין כל הלילה בעניין תכלת ומאז קיבל ר' אברהם ז"ל והרבה מאנ"ש את התכלת. ופעם אחד סיפר א' מאנ"ש לפני ר' אברהם ז"ל איך שראה בהעתקת מכת' הרה"צ ר' שמשון ז"ל מאסטרפאלי ואיזה חתיכה מספר "מחנה דן" שחיבר הר' שמשון ז"ל הנ"ל פי' על הזוהר (ואינו בנמצא כלל כלל) והי' כתיב שם שבשנת כו"כ יקום חכם מפולניא ומצא את התכלת ויקימו עליו חכמי דורו ויחלוקו עליו ולא יקבלוהו. והשיב לו ר' אברהם ז"ל שזה אצלו דבר קטן ושיש לו יותר סמיכות על התכלת. (ואמר הכותב כשהייתי אצל הרב ר' מרדכי שליט"א כל השתי ימים שהייתי אצלו דיבר אתי רק מר' אברהם ז"ל וכו' וכו' וכאשר הדפסתי ספר ר' אברהם ז"ל כתב לי מכתב בתודה והדאה שממש יצא אור חדש בעולם וכו' ומודה לי מאד על זה וכו').
# א) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/83/ # א)
א)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/83 ## Segment 1
בעת שהי' ר' אהרן הרב מברסלב ז"ל קודם ראש השנה אצל רבינו ז"ל וסיפר מהמניעות שיש לו מלהיות על ר"ה והשיב לו רבינו ז"ל שיסע לביתו הנ"ל וכשחזר לביתו סיפר רבינו ממנו (הצער הגדול שיש לו לרבינו ז"ל שלא זכה להיות אצלו על ר"ה) וענה ואמר שהרגלים שלו לא יכלו לסבול (את המניעות) ובסוף ימיו של ר' אהרן ז"ל סבל על הרגלים ואיזה זמן הי' מוכרח לשכוב על מטתו וכן בנו הר' הירש לייב ז"ל לסוף ימיו איזה זמן הי' מוכרח לשכב במטה כי הרגלים שלו היו חולים, וכן הרב מטשעהרין בנו של הר' הירש לייב הנ"ל הי' מתאונן לפני נכדו הר' אברהם ז"ל שמסתמא שלא יסבול ג"כ על הרגלים כאבותיו. ובעת זקנתו שכבר הי' מושכב במטה זמן שלא יכול לזוז מהמטה ביקש ממנו שיוליך אותו עם המטה לאומן על ר"ה (אבל לא קיימו) ואמר אז כי דיבור פשוט של רבינו ז"ל הוא עמוק וב' ושרבינו ז"ל אמר אז דבר צחות (ווערטיל) שהרגלים לא יכלו לסבול וכו' וסבל הוא ובנו ובן בנו על הרגלים שלא יכלו לסבול הגוף ונתיירא הר' אברהם נ"י שגם הוא לא יסבול והשיב לו הרב מטשעהרין ז"ל ודור רביעי ישובו הנה (שהוא כבר הדור רביעי ולא יסבול) ה' יאריך ימיו ושנותיו בטוב ובנעימים אמן.
# ב) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/84/ # ב)
ב)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/84 ## Segment 1
הרב מחארקוב הי' כהן ובא לאומן כל פעם ובפרט על ר"ה ובשום פעם לא נכנס לפנים על ציון הקדוש מפני שהוא כהן. ואנש"ש דברו אתו כי קברי צדיקים אינם מטמאין וכו' ומנהג כל אנש"ש ליכנס אפי' הכוהנים ושאל הרב מחראקוב את ר' שמשון ז"ל נכד רבינו ז"ל שיסבור לו עפ"י סברה עפ"י שכל האם כדאי ליכנס. והשיב לו ר' שמשון ז"ל שאם הי' חולה מסוכן שאין רפואה למחלתו ורק בבית הקברות יש רופא מובהק שבוודאי בלי ספק ירפא אותו בשלימות האם הי' הולך או היה מוכרח למות. כן הוא בדבר הזה שחולי הנפש אנו בתכלית ויש לנו רופא כזה רופא הנפש שבוודאי ירפא אותנו בתכלית (כי כשבאים על הציון הקדוש התעוררות התשובה הוא אין לשער וממש האיש נעשה איש אחר ולא כן כשעומדים בחוץ ולא נכנסים אזי אין יודעים כלל ולא מרגישים כמו בפנים) וקיבל ממנו ואעפי"כ לא נכנס. ורק לאיזה זמן אח"כ נתעורר מעצמו והתחיל ליכנס וראה בעצמו שהחילוק מקודם הוא בלי שיעור:
# ג) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/85/ # ג)
ג)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/85 ## Segment 1
מוהרנ"ת ז"ל אמר מי שאין לו התבודדות ואינו לומד פוסקים בזה היום שאינו מקיים אלו הב' שיעורים בזה היום אינו חסיד ברסלבי:
# ד) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/86/ # ד)
ד)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/86 ## Segment 1
ר' אברהם ז"ל אמר אפי' שרה אמנו ע"ה אם הי' אברהם אבינו ע"ה לא נותן לה פרנסה לא היתה שותקת והיתה ג"כ צועקת:
# ה) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/87/ # ה)
ה)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/87 ## Segment 1
רבינו ז"ל אמר שרוחניות הקשור בגשמיות אל ירבו בזה (למשל אפי' אכילה שלמצות או שאר מצות שיש הנאה בגשמיות אל ירבו מזה):
# א) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/88/ # א)
א)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/88 ## Segment 1
המעשה הידוע בעת שרבינו ז"ל רצה ליכנס לברסלב שהי' אז בעת תוקף המחלוקת מהזקן [כי אז הי' בזלאטפלע ששם הי' נעשה המחלוקת כמובא בחיי מוהר"ן] ואז נסע רבינו ז"ל מזלאטפלע [שדר שם ב' שנים ואמר כי סבל שם תרתי גהינם כי משפט רשעים בגיהנם י"ב חודש והוא הי' שם כ"ד חדשים כמובא בחיי"מ] לטולטשין לדודו הרב הצדיק הקדוש הר' ברוך ז"ל שיבחר בשבילו רבנות באיזה עיר סביבו והשיב לו שיש לו סמוך לטולטשין עיר בברסלב [אפלסטע שטעטיל] ויהי' בשבילו מקום מנוחה. ותיכף כתב הרה"ק ר"ב לברסלב שיבואו לטולטשין איזה נכבדים מהעיר לגמור עם רבינו ז"ל וכן באו אז הר' משה חינקעס ור' אברהם פייעס והסכימו עם רבינו ז"ל ליתן לו רענדיל לשבוע לפרנסתו ונגמר לשלוח אחרי הב"ב של רבינו ז"ל. ובברסלב הי' חזן א' ואנשי העיר הי' להם חשבא עליו בזכות רח"ל והוא כשראה שרבינו ז"ל נבחר לאדמו"ר בעירו התחיל להסתופף לרבינו ז"ל וכו' ובשבת הראשון שנכנס רבינו ז"ל לברסלב כנהוג היו שם כל אנשי העיר ובכל אותו השבת כמעט בכל סעודה ביקש החזן הנ"ל רשות מרבינו ז"ל לנגן איזה ניגון כנהוג ורבינו ז"ל מיאן בדבר ואז אמר רבינו ז"ל התורה ג' מי ששמע נגינה ממנגן רשע קשה לו לעבודת הבורא וכו' והבינו אנשי העיר כי רבינו ז"ל יודע ברוח קדשו את קול הרינון שעליו ורק במוש"ק כשדחק א"ע כ"כ לנגן אמר לו רבינו ז"ל עכשיו נגן המבדיל (נא זינג המקביל) והתחיל לנגן ובמקום שהי' צריך לומר "חלפה עונת מנחתי" כמו שכתוב שם ניגון "חלפה עונת מטתי" ואמרו כולם שמעו מה שמעיד על עצמו ועשה צחוק גדול ונתבייש מאד ומחמת בושה וכעת הלך ונשתמד. ואח"כ איזה זמן בלילה של תקופת טבת שקורין "בלינדע נאכט" שהמנהג שלא לומדין אז וישב אז רבינו ז"ל וסיפר לאנשיו מעשה שאיש פשוט כפרי אחד בא להכומרים שייעשו אותו לכומר על איזה עיר ונתן להם כסף הרבה עבור זה ועשו אותן ולמדו אותו איך שלפני כל חג של חגם צריך לדרוש לפני ההמון את סיבת החג והנס שקרה בו וכו' ובהחג הנקרא אצלם (סחרקווייטע) "ארבעים עוורים" למדו אותו שיספר להם כך כי ארבעים עיוורים (פי' קדושים שלהם) הלכו במדבר ולא הי' להם רק שלשה ככרות לחם ואכלו מזה ארבעים יום ועוד נשאר מזה. והוא שכח איך לומר ואמר בהיפוך כי ארבעים עיוורים הלכו שלשת ימים במדבר ולא הי' להם כי אם ארבעים ככרות לחם ואכלו מזה ועוד נשאר להם ונעשה צחוק גדול (כי איזה פלא זה כי אכלו מארבעים לחם שלשה ימים ועוד נותר אצלם) ונתבייש הכומר". וסיים אז רבינו ז"ל כי עכשיו חזר החזן הנ"ל ליהדותו ונעשה בעל תשובה גמור:
# ב) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/89/ # ב)
ב)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/89 ## Segment 1
וגם אז כשאמר רבינו ז"ל התורה הזאת סי' ג' הנ"ל המדבר מנגינה וגודל מעלת הנגינה משרשה כיוון על ר' חייקיל החזן שלו כי אמר רבינו ז"ל שהמשיך לר' חייקיל הנגינה משרשה ורבינו ז"ל אמר לו אם תיסע עמי לברסלב כמו שאני חידוש בדבר שלי כן אתה תהי' חידוש בדבר שלך וכו' (אזו וויא איך בין א חידוש אין זאך אזו וועסט זיין א חידוש אין דיין זאך) אבל הוא לא הסכים על זה ולא רצה ואחר הסתלקות רבינו ז"ל נזדמן פעם אחד מהרנ"ת ז"ל עם ר' חייקיל וסיפר לו שאמר לו רבינו ז"ל הנ"ל וצייר (שהי' הענין הזה אצלו לביזוי) לו איך הי' (נצרך לילך) הולך עם הפנס הגדול להבעלי בתים מהעיר ולזמר לכל אחד איזה זמר לקבל ממנו בימי חנוכה (וויא עד וואלט בדארפט גיין מיט דיים גרוסין לסטערין ציא יעדין בזנדר אין זינגן אים אניגון כדי ציא נעשין בא איהם חנוכה געלד) והוכיח אותו ר' נתן ז"ל ואמר לו חשבתי שעכ"פ אתה מתחרט על זה אבל עדיין אינך מתחרט ועודך מחזיק בחכמותיך וכו' והי' מעשה פעם אחד כי הי' לו איזה דין ודברים עם איזה אשה (בחתן מסחרוב) ובזתה אותו וקראה לו "חייקיל שגץ" ונתפלא מזה ואמר על זה לא דמיתי כי חשבתי כשאם הייתי עם רבינו ז"ל ביחד כנ"ל היו קוראים לי ר' חייקיל ועכשיו יקראו אותי חייקיל אבל שיקראו אותי חייקיל שגץ זה לא חשבתי. ופעם אחד הי' בברדיטשוב ונזדמן להם הר' מרדכי מטשרנביל ז"ל וכולם הגישו אליו בקשות וכו' ור'חייקיל עומד ושותק ואמר לו הר' מרדכי מטשארנביל ז"ל ר' חייקיל מדוע אתה שותק ואינך מבקש (כאומר מ בקשתך) השיב ר' חייקיל בקול עמוק "צרות לבבי הרחיבו ממצוקותי הוציאני" ונתפעל הר' מרדכי מטשערנביל ז"ל מאד מזה לאמר ראו החילוק בינכם לבין חסיד ברסלבי (כי הם כל אחד מבקש דברו זה מבקש פרנסה זה שהמסחר שלו הלך לו בטוב וכו' ואין גם אחד מכולם שיבקש על צרות הנפש וחסיד ברסלבי צועק העיקר על צרות הנפש וכו').
# א) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/9/ # א)
א)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/9 ## Segment 1
מלידת רבינו ז"ל כבר מבואר לעיל היאך שר' שמחה הי' בדרך ונתעה והיאך שאשתו פיגה היה לה צער וחפשה אותו בכל מה שעשתה לכבוד שבת ולא מצאה אותו. והיתה בצער מאד ובא אצלה כמה פעמים רשב"י זיע"א וניחם אותה ואמר לה, הבע"ד הניח עצמו לאורך ולרוחב שלא להניח הנשמה (נשמת רבינו זי"ע)
## Segment 2
בזה העולם ואני נשתטחתי ובכיתי לפני השי"ת עד שפעלתי שהנשמה תלך בזה העולם. ופ"א אמר לה רשב"י בזה"ל גם אני צריך להנשמה בזה העולם. וכן בא אצלה הבעש"ט ז"ל וסיפר לה איך שהקיטרוג הי' שהנשמה לא תרד לזה העולם רק רשב"י זיע"א טרח הרבה ופעל שהנשמה תרד בזה העולם, ואצל ר' שמחה הי' המעשה שנסעה עם שיירא ותעו כולם בדרך ונתפרדו כולם למקום אחר לחפש הדרך ובין כך מצאו הדרך, והוא ר' שמחה ז"ל נשאר ולא מצא המקום ובין כך נשאר לבדו וכל השיירא וכל מה שהלך יותר נתעה ביותר והי' בצער גדול ונרדם בשינה ובא א' אצלו ונתן לו תינוק והוא לא רצה בשום אופן ואמר אני תועה בדרך ואתה נותן לי תינוק ולקחו זה התינוק והביאו לו תינוק אחר (ממקום גבוה יותר) והוא ל רצה ולקחו גם זה התינוק והביאו לו אחר וכן הי' שבע פעמים ובפעם השמינית כשלא רצה ליקח אמרו לו הלא זה כבר השמיני למעלה מכל השבעה כשלא רצה הניחו לו התינוק בע"כ והלכו ממנו, ובין כך היקץ משנתו וראה והנה הוא קרוב לישוב והלך לשם וראה שזה העיר הארחוב מקום של הרה"צ ר' יצחק מדרבויטש ז"ל אבי הרה"צ הר"י יחיאל מיכל ז"ל מזלאטשוב (שידוע גדולתו של הר"י ז"ל הנ"ל שהבעש"ט ז"ל אמר עליו שיש לו נשמת הרשב"י וכו' וכו') ואז הי' סמוך לפטירתו ונכנס ר' שמחה אבי רבינו ז"ל אליו ואמר הר' יצחק ז"ל אליו "אזוי אז דוא ביסט שוין דא וועג איך שוין זיין" (כמובא שעד שלא נפטר הצדיק בא צדיק אחר) (וכוונתו הי' על רבינו ז"ל שהי' כבר במותו) ולא הבין ר' שמחה דיבורו ואמר לו מה אתם אומרים שאלך מפה. אמר לו לא. כך אמרתי "אז דיא ביסט שוין דא מייג איך שון גיין" ואמר לו איאה עס איז שון דאס אכטע מאל (היינו מהתינוקות הנ"ל)
## Segment 3
והוא לא הבין כל הענין. והוכיח אז הר' יצחק הנ"ל לר' מיכל בנו ואמר לו "יאה האסט זיך שוין פאר וועמין ציא שעמין. האט פאר דעם בע"ב (והראה על ר' שמחה) מעגסט זיך שוין שעמין". ובין כך נפטר הר"י ז"ל, ור' מיכל בנו הוצרך אז ביום שאח"כ להניח תפילין ונתוודעו מהסופר שר"י ז"ל לקח מאתו הבתים של התפילין שלשים יום קודם ומלא אותם כל יום עם דמעות (להניח שם אותו כי תפילין הם מוחין הדמעות הם מותרי מוחין) ואז בעת הפטירה נתעורר ר' מיכל ז"ל מאד ואמר אז לפני כל האנשים בבכי' שמא איהר זענט עדות אנן דער טמט"י (היות שהי' מונח לפניהם) ונוז איין עדות אז איך גיזעגין מיך ?? דעם יצה"ר. מער האב איך מנט איהם קיין געשעפט ניטי והי' אז התעוררות גדול ולאחר היתה ההנחת תפילין בהתעוררות גדול ומכל זה נתעורר ר' שמחה מאד מאד ואח"כ נסע ובא לביתו ואז נתעברה אשתו מרת פיגה עם רבינו ז"ל.
# ג) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/90/ # ג)
ג)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/90 ## Segment 1
ופעם אחד הי' מעשה בעת שרבינו ז"ל הי' עדיין בנעוריו במעדוידיווקא והי' מתענה תעניות הרבה כמובא בשיחות הר"ן והי' מתענה משבת לשבת ופעם אחד באמצע תעניתו באמצע השבוע בליל ג' (או ד') נחלש מאד רבינו ז"ל ויצא ממנו דם הרבה מחוטמו ופיו וכו' ור' חייקיל ביקש אותו שיפסיק תעניתו עד שמוכרח להסכים לו והלך תיכף ר' חייקיל ולקח עוף אחד והלך לשחטו ותיכף אחר השחיטה על כל הדרך מרט את הנוצות כדי שיהי' מוכן במהירות לאכילה והכינו ובשלו והביא את המרק לרבינו ז"ל לאכול ורבינו ז"ל לקח כבר את הכלי בידיו לנטילת ידיים ובעודו אוחז בידו הכלי ליטול ידיו אמר לר' חייקיל נא נגן "מעין עולם הבא" (זה הזמר בליל שבת קודש בסוף הזמר המתחיל מה ידידות וכו' ויש אצלינו הניגון של רבינו על החרוז הזה של "מעין עולם הבא) וניגן ורבינו ז"ל התעסק בזה ושכח מהאכילה ור' חייקיל עומד ורוצה כבר שרבינו ז"ל ירחץ ידיו לאכול ורבינו ז"ל אומר לו נגן עוד פעם מעין עולם הבא והוא התעסק בזה וכו' והי' כל הלילה עד שהאיר הבוקר ולא הפסיק תעניתו עד ליל ש"ק כמו תמיד. וזה ר' חייקל ביקש פ"א על ציון רבינו הק' ז"ל ?? ?? מרבותם כי אין לאיש צלם אלקים אם לא גומרין ש"ס (רבי איך האד גהרט הג אייך אז אסן פאט ניט ?? צלם אלקים קינצט ניט ש"ס (היינו כל הגמרות) אני מבקש ממכם שיוצאי חלצי כולם יגמרו ש"ס וכו' וזה נראה שר' חייקיל לא הי' בשיחה בשלימות כי בסוף המעשה מהלחם אמר רבינו ז"ל שמי שספר המעשה (אעפי"כ יאהב אותנו אבל אהבה יהי' כמו שר' חייקיל בשמחה כאומר ששמחתו אינה שמחה וכו'. וכן פ"א הי' מעשה שר' חייקיל עשה לרבינו ז"ל קורת רוח כי רבינו ז"ל עשה נישואין לבתו ור' חייקיל הי' הסדרן ומחלק וכו' והוא עשה בחכמה כזה עד שכל אחד יצא מרוצה ונהנה מזה רבינו ז"ל ואמר לו חייקיל שיבקש ממנו איזה דבר וביקש ממנו שיראה לו מת וכו' (כמובא בס' סיפורים נפלאים המעשה מהמת אבל זה ההתחלה אינו שם).
# ד) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/91/ # ד)
ד)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/91 ## Segment 1
פעם אחד בתחילת התקרבותו של ר' נפתלי לרבינו ז"ל הי' לו פעם אחד איזה ויכוח עם רבינו ז"ל שרבינו ז"ל אמר איזה דבר ור' נפתלי נתפלפל אתו ואמר שהוא רואה את הענין לא כן והשיב לו רבינו ז"ל הלא אינך רואה בטוב ותיכף נסתלק ממנו הר" נפתלי וסבל על העיניים והבין שזה עונש מרבינו ז"ל והתחיל בהשתדלות לבקש מרבינו ז"ל שיהי' לו רפואה על העיניים ואז כשהי' אצל רבינו ז"ל אמר לו רבינו ז"ל שילך להמנהל שלו ויקח זה הספר והוא יראה לו בתוך הספר כי כדבריו כן הוא ותיכף הלך ונתפתחו עיניו וראה ליקח הספר ורבינו הראה לו כנ"ל ואעפי"כ בסוף ימיו סבל על העיניים ורצה לעסוק ברפואות ומוהרנ"ת ז"ל כתב לו דברי תוכחה כי רבינו ז"ל כיוון בדברו (שהפליג לדבר על רפואות הרופאים) גם העיניים וכו' כמובא בעלים לתרופה:
# ה) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/92/ # ה)
ה)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/92 ## Segment 1
וכן הי' פעם אחד מעשה כנ"ל אצל הרב הצדיק מבארדיטשוב ז"ל שהרב מוולעדניק בעת שהי' עדיין ילד הי' אצל הרב מבארדיטשוב ז"ל ובחן אותו בלימודו והתפלפל עם הצדיק מבארדיטשוב ז"ל ולא רצה להודות על האמת ואמר לו הרב מברדיטשוב ז"ל לא עדיין אתה נער ואין לך שכל ורח"ל יצא מהשכל ואח"כ כשהי' הר' מרדכי מטשערנוביל ז"ל בבארדיטשוב והלכו אתו אצלו שיעשה לו טובה לקח אותו בין כל העולם והעמיד אותו על חתיכת עץ האילן שעמד שם ואמר לו שיזמר לו איזה זמר של הרב הצדיק מברדיטשוב ז"ל (כי הרב מוולעדניק בילדותו הי' הרבה אצל הרה"צ מבארדיטשוב ז"ל וידע לנגן היטב כל הנגונים והזמירות שלו וכו') וזמר איזה זמר עד שפנים שלו נעשה עם זיעה והר' מרדכי מטשערנביל ז"ל קנח את פניו במטפחת ואמר בזה הלשון בארדיטשובר רב האט אוף איהם רחמנות" (כי אז הי' כבר אחר פטירתו של רב מבארדיטשוב ז"ל) וכן אמר לו שינגן עוד איזה ניגון של הרב מבארדיטשוב ז"ל והי' ג"כ כנ"ל שקנח את פניו מזיעתו ואמר בארדיטשובער רב רחמו עליו וכן הי' כמה פעמים ואח"כ נתרפא אבל רשומו נשאר אצלו כי כשהי' אח"כ גדול והי' רב ואדמו"ר בוולעדניק והי' אדם גדול הי' פרוש מאד ולא הי' יכול לסבול ריח אשה כלל והר' גרשון מוולעדניק מאנ"ש הי' חבירו ומאנשיו והי' ישן עמו בחדרו, והי' אצלו ממש כל חיותו כי חיבב אותו יותר מכל אנשיו. והאדמו"ר מוולעדניק הנ"ל בליל ש"ק כשהגיע לשקר החן והבל היופי שבזמר אשת חיל זרק את כסא הרבנית עד הפתח וכו' והר' גרשון הנ"ל מאנ"ש הנלהבים והי' נוסע על ר"ה לאומן ושאלו אותו פעם אחד מה הייתם עושים אם לא הי' מניח אתכם לנסוע על ר"ה והשיב פנים יפות הי' לו אצלי אם הי' מצוה לי כזאת (אשיין פנים וואלט ער באמיר גיהאט ווען ער הייסט מיר ניט פארין קיין אומן) ואנ"ש אמרו על ר' גרשון הנ"ל שהוא מל"ו הצדיקים שבדורי והוא אמר פירוש החרוז רשימין וסתימין (שבזמר אזמר בשבחין שאומרין בליל ש"ק) רשימין וסתימין בגוי כל עלמין שענין חסידות רבינו ז"ל סתום ונעלם מכל העולמות. ברם עתיק יומין הלא בטיש בטישין רק אצל השי"ת בעצמו קלאפט דאס אן עד איז קלאפט קלאפט.
# ו) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/93/ # ו)
ו)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/93 ## Segment 1
פעם אחד בא איזה עני בעירו של הגאון בעל חתם סופר ז"ל והי' אצל הגבאים של הביהמ"ד ונתנו לו פתקאות לאכול ימים (יום אחד אצל זה הבע"ב ויום אחד אצל זה הבעל הבית וכו') ועל שבת נתנו לו פתקא לאכול אצל החתם סופר ז"ל ולקח את הפתקא והלך עמה ברחוב ופגש את החתם סופר ז"ל (ולא ידע שזהו שצריך לאכול אצלו) ושאל אותו אם אצל זה האיש נותנים לאכול היטב. והשיב לו שאצל זה האיש נותנים לאכול דגים היטב. ואח"כ כשהי' אצלו על שבת לאכול אצלו (ולא הכירו שזה הוא שפגשו ברחוב ושאלו) והתחילו ליתן הדגים והוא חשב שיותר מהדגים לא יתנו ע"כ אכל א"ע הרבה עם הדגים ובפרט כי נתנו הרבה מנים מדגים וכו' ואח"כ כשהתחילו ליתן שאר תבשילים ומאכלים כבר לא הי' יכול לאכול כלל כי' הי' שבע והתחיל לכעוס ולקלל זה האיש שפגש וכו' ושאל אותו החתם סופר מה אתם כועסים וקוללים והשיב לו וסיפר לו המעשה שפגש איש ושאלו והשיב לו שנותנים דגים וע"כ אכל א"ע עם הדגים ולא יכול עכשיו לאכול יותר שאר דברים טובים וכו' והשיב לו החתם סופר ז"ל אתם בעצמכם חייבים בזה כי מה לכם להיות רעבתן ובעל תאוה כזה לשאול אם נותנים לאכול וכו' ואני הוא שהשבתי לכם את זכות כדי שתדעו לא להיות רעבתן ובעל תאוה וכו'.
# ז) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/94/ # ז)
ז)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/94 ## Segment 1
ועוד היה מעשה אצל החתם סופר ז"ל כי החתם סופר הי' לו מנין מיוחד אצלו להתפלל אתם והיו כולם כל העשרה אנשים ברורים בצדקות וחסידות וכו' וכו' ופעם אחד קרה שאחד מהמנין שלו התחיל בנו מעט לסוג אחור מדרכו. ושמע החתם סופר ז"ל מזה ולא רצה שיהי' כבר מהמנין שלו אעפ"י שהוא הי' בצדקות וחסידות כמקודם ורק בנו נסוג קצת מדרכו ומסתמא גם בזה לא הי' אשם ולא יוכל לעשות כלל אעפי"כ לא רצה החתם סופר ז"ל שיהי' מהמנין שלו. ולא ידע החתם סופר ז"ל לשית עצות בנפשו מה לעשות אם שהיה' מהמנין שלו אינו רוצה ואם ליקח אותם במקומו הלא יתבייש זה האיש וגמר בדעתו להזניח כל המנין שלו ולילך לביהמ"ד להתפלל וכן עשה שהפסיק את המנין שלו והתפלל בביהמ"ד:
# ח) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/95/ # ח)
ח)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/95 ## Segment 1
פעם אחד נסע הבעש"ט ז"ל דרך עיר אומן וסבבו אותו מחנות מחנות יונים והוא עמד את עצמו אצלם ואמר להם אני לא אוכל להשאיר אצלכם לתקן אתכם רק נכדי הוא יתקן אתכם וסבב להם בידיו שיכלו ממנו ופרחו ממנו. וכן מצאו פעם אחד קמיע של הרה"צ ר' נפתלי כ"ץ ז"ל שהי' כתוב שם לך ליער גרעקוב אצל עיר אומן ושם תמצא תיקונך".
# ט) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/96/ # ט)
ט)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/96 ## Segment 1
פעם אחד הי' מעשה אצל הרמ"ך ז"ל (שהי' מגאוני קדמאי ומהפוסקים) שהלך בשוק ועמד את עצמו אצל המוכרי פירות ולקח פרי אחד ממבחר פירות ערל שעמד שם ועשה במכה ואכל וכן אכל עוד אחד ועוד אחד והערל נתכעס מאד והכה אותו מכות נמרצות ותיכף נעשה הערל מסוכן ונתחזר ראשו לאחוריו ולא יכול לדבר רק ?? שזה בא מסיבת שהכה את הרב. והרמ"ך עומד ותמה על מה מכים אותו. ובין כך נגשו אליו כל הרחוב ומבקשים אותו שימחול להערל הנ"ל שהכה אותו ויבקש רחמים עליו שיהי' לו רפואה והוא מתפלא ולא ידע כלל מה שנעשה כי הוא הי' כ"כ משוקע ברעיונות התורה ועבודת ה' עד שלא ידע כלל אם הוא הוא בשוק ורק ראה שמונח הפירות אצלו וחשב שהוא בביתו וזוגתו היא העמידה אצלו פירות שיאכל ועל כן עשה ברכה ואכל ופתאום מכים אותו וכו' והם עמדו עליו שימחול לו ויבקש עליו כנ"ל וכן עשה ונתרפא: ואכן הי' מעשה אצל גאון אחד (מוה"ר יוקיל האמברגר שהי' אב"ד) ובביהמ"ד בא אורח אחד והניח את מקלו אצל ארון קודש ולא מצאו וראה את הרב הנ"ל בביהמ"ד ובא לו חשדא שרק הוא לקח את המקל שלו (ולא ידע שהוא הרב כי הלך בתוה ובגדים פשוטים) וע"כ הכה אותו שיחזיר לו מקלו והוא השיב לו שלא ראה את מקלו ולא לקח את מקלו והוא לא האמין לו ומכה אותו והוא מבקשו בתחנונים שאינו נגע במקלו ואח"כ כשנצרך הרב לדרוש ועלה על הבימה ודרש בגאונותו וחריפותו והאורח עמד גם כן שם ורואה את מי חשד והכה וכו' ועלה על הבמה לפייסו והרב כשגמר את הדרשה ורואה והנה האיש הנ"ל ג"כ על הבימה וחשב שהוא רוצה עוד הפעם להכותו עבור מקלו התחיל עוד הפעם לבקשו בתחנונים "תאמינו לי שאני לא לקחתי את המקל שלכם ולא ראיתיו כלל וכו' ואז פייסו האיש הנ"ל על שחשדו והכה אותו כי לא ידע שהוא הרב וכשראה אותו דורש על הבימה עלה לפייסו:
# א) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/97/ # א)
א)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/97 ## Segment 1
הי' סנדלר פשוט אחד שנתקרב לאנ"ש והתחיל להתנהג בעבודת ה' כדרך אנ"ש באמירת תהלים ובהתבודדות ובקימת חצות וכו' והב"ב והמשפחה התחילו להתקוטט ולטעון עמו על זה עד שלקחו אותו לרב העיר שהי' מכת החסידים וכו' שיאמר לו מוסר והתחיל הרב להוכיח אותו ולומר מוסר לו. היתכן איש פשוט כמוך (פראסטאך גראבער יונג) יעשה עבודות כאלו לקום חצות וכו' השייכים לגדול המפורסמים שבדורות הקדמונים הלא זה גאות ממך וכו' (זה הוא טעות העולם והחסידים שחושבים שעבודת ה' כמו חצות והתבודדות וכו' זה רק בשביל הצדיקים אבל שאר אנשים אפי' רבנים ומכ"ש אנשים פשוטים המצריכים להיות רחוק מעבודת ה' ובשבילם לא נבראו. ובאמת, האמת אינו כן ורבינו גילה עינינו שבאמת איש הישראלי אפי' הגרוע שבגרועים והפחות שבפחותים יש לו נשמה גדולה מאוד ויכול להיות צדיק גדול מאד ומוטל עליו לעשות כל מיני עבודות בעבודת ה' כי איך שייך לומר שזה עבודה שייך רק לצדיק ולא לאיש פשוט,כי איך נעשה הצדיק צדיק? אם לא ע"י אלו העבודות שעבד בעבודת ה' וכי נולד צדיק מבטן אמו? הלא ע"י העבודות והטרחות והיגיעות שטרח ויגע במלחמת היצר והמניעות ובעבודת ה' נעשה צדיק וכפי הטירחות בעבודת השם כן נעשה גדול וכמובא בהשיר אקדמות שמזמרין בשבועות "לפומא בעבודתא מטללתא" לפי' העבודה כן הוא הסוכה של לויתן ואנ"ש אומרין כמפשט "לפומא דעבידתא" כפי העבודה שעובדין בפה (היינו תפלה והתבודדות וכו') כן מטללתא כן הוא העוה"ב וכו'. והכלל אפי' הגרוע מישראל אפי' פושע ישראל אם יעשה תשובה (היינו עזיבת החטא וחרטה על העבר וודוי לפני השי"ת ובקשה שימחול לו) ויעשה בעבודת ה' יכול לזכות להיות נעשה אפי' צדיק גדול כפי עבודתו ונסיוניו ובאזנינו שמענו ובעינינו ראינו הרבה אנשים שסוף כל סוף אחר שחטאו ופשעו עשרות שנים ועשו כל מה שליבן חפץ וסוף כל סוף התיישבו עצמן מה יהי' הסוף והתכלית מזה ועשו תשובה והתחילו בעבודת ה' ונעשו צדיקים גמורים אשרי להם אשרי חלקן ויש בזה הרבה לדבר). והשיב לו הסנדלר בפשיטות, אתם רב ותלמיד-חכם ואתם יושבים יומם וליל על התורה והעבודה לכם טוב ואין חסר לכם הבית המבקש, אבל אני סנדלר פשוט ואני רחוק מעבודת ה' ומלא חטאים בכל יום אני צריך לקום חצות ולבכות על חורבן בית המקדש כי הבית-המקדש חסר לי כל יום [איהר זענט איין ערליכער יוד א' ת"ח ווקיס פיילט אייך באס בית המקדש אבער איך אפראסטיר יונג דארץ איך אליכטג ?? האס בית המקדש עס זאל מיר מכפר זיין מייני עוונות פיילט מיר דאס בית המקדש] ובזה נעשה פני הרב כשולי קדירה ולא ידע מה להשיב:
# ב) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/98/ # ב)
ב)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/98 ## Segment 1
פ"א הי' מפורסם אחד אצל ריזינאר אחד בכפר ולן אצלו ובחצות לילה עמד המפורסם והתאנח ואמר תיקון חצות כנהוג והרינדאר לא הבין מה זה כי לא ראה זאת שום פעם ועמד ממטתו והלך אצל הרב ואמר לו רב מדוע אתם מתאנחים הבטן כואב לכם? והשיב לו לא. אפשר הראש כואב לכם? לא. אפשר השיניים? לא. א"כ מדוע אתם מתאנחים? והשיב לו מפני שחרב הבית המקדש וגלו ישראל מארצם ע"כ מבקש השי"ת שיגאל את ישראל וישובו לארץ ישראל ולא ידע מה זאת. והסביר לו לפי מוחו הפשוט שהי' ליהודים ארץ וזהו ארץ ישראל וכו' ותיכף חטף א"ע בהראש ואמר רבי את זאת לא תבקשו שיוכרח לשוב לארץ ישראל כי איך יניח הרפת והבקר וכו' והשיב לו הרבי הלא פה ההיידמאקיס מכים וגודלים וכו' והשיב לו הרינראר א"כ בקשו שהיידימאקיס ילכו לארץ ישראל ולא אנחנו וראה הרבי שלא יפטר ממנו ע"כ הוכרח לשתוק לו. (ובל"מ רבי וואס איזאייך דער בוק טיט אייך ווייא ווייא קרעכליט איהר. והשיב לו פאר שטיטלי מיין קינד יודין זענין גווען ווין זייער ליינד זייא האבין גהאט הבית המקדש וכו' האט ער זיך אן גיחאפט דיים קאפ דבי אוי דאס ניט קיין ארץ ישראל וואס טויג אונז ארץ ישראל וויא אזו וועלין מיר לאזין די אקסין די פערד אוי רב דאסנ יט: והשיב לו פאר שטיישטו איין קינד הא שלאזין די היידימאקיס והשיב לו הרי נהאר נא רבי בייטשי אז די היידימאקיס זאלין ??? ??)
# ג) URL: https://ajew.org/reader-plain/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/99/ # ג)
ג)
Source: https://ajew.org/reader/stories-סיפורים-מר--שמואל-הו/1/99 ## Segment 1
מוהרנ"ת ז"ל פ"א בעת הירידה והי' מתייגע וטורח לעלות מהירידה ולהאיר לעצמו, ובין כך בא אצלו הר' נחמן מטולטשין ז"ל בשביל שיקבל ממנו טובת נפש והי' מוהרנ"ת ז"ל ברוגז עליו אני טורח ומתייגע להאיר לעצמי זאת והאס קוהט ער איצט ציא הייני צרות מה אני יכול לעזור לו ואעפ"כ התאפק מוהרנ"ת ולא אמר לו שום דבר והתיישב לעצמו אולי מתוך שאני דוחק את עצמי להאיר לי מתוך כך אעשה פתח להאיר לו ולאחרים וכמו דאיתא בדברי רבינו ז"ל במאמר קי"ב ח"ב "צוהר תעשה לתיבה" כי אם יוצאין מהחושך ע"י דיבור האמת יכולין לעשות טובה להקטן ממנו שג"כ יצא מהחושך וכו' וכן הוה שנעשה אור לו וגם האיר לו ולדורות: