דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל ארץ מושבתיכם אשר אני נתן לכם:

ועשיתם אשה ליהוה עלה או זבח לפלא נדר או בנדבה או במעדיכם לעשות ריח ניחח ליהוה מן הבקר או מן הצאן:

והקריב המקריב קרבנו ליהוה מנחה סלת עשרון בלול ברבעית ההין שמן:

ויין לנסך רביעית ההין תעשה על העלה או לזבח לכבש האחד:

או לאיל תעשה מנחה סלת שני עשרנים בלולה בשמן שלשית ההין:

ויין לנסך שלשית ההין תקריב ריח ניחח ליהוה:

חמישי וכי תעשה בן בקר עלה או זבח לפלא נדר או שלמים ליהוה:

והקריב על בן הבקר מנחה סלת שלשה עשרנים בלול בשמן חצי ההין:

ויין תקריב לנסך חצי ההין אשה ריח ניחח ליהוה:

ככה יעשה לשור האחד או לאיל האחד או לשה בכבשים או בעזים:

כמספר אשר תעשו ככה תעשו לאחד כמספרם:

כל האזרח יעשה ככה את אלה להקריב אשה ריח ניחח ליהוה:

וכי יגור אתכם גר או אשר בתוככם לדרתיכם ועשה אשה ריח ניחח ליהוה כאשר תעשו כן יעשה:

הקהל חקה אחת לכם ולגר הגר חקת עולם לדרתיכם ככם כגר יהיה לפני יהוה:

תורה אחת ומשפט אחד יהיה לכם ולגר הגר אתכם: (פ)

שישי וידבר יהוה אל משה לאמר:

דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם בבאכם אל הארץ אשר אני מביא אתכם שמה:

והיה באכלכם מלחם הארץ תרימו תרומה ליהוה:

ראשית ערסתכם חלה תרימו תרומה כתרומת גרן כן תרימו אתה:

מראשית ערסתיכם תתנו ליהוה תרומה לדרתיכם: (ס)

וכי תשגו ולא תעשו את כל המצות האלה אשר דבר יהוה אל משה:

את כל אשר צוה יהוה אליכם ביד משה מן היום אשר צוה יהוה והלאה לדרתיכם:

והיה אם מעיני העדה נעשתה לשגגה ועשו כל העדה פר בן בקר אחד לעלה לריח ניחח ליהוה ומנחתו ונסכו כמשפט ושעיר עזים אחד לחטת:

וכפר הכהן על כל עדת בני ישראל ונסלח להם כי שגגה הוא והם הביאו את קרבנם אשה ליהוה וחטאתם לפני יהוה על שגגתם:

ונסלח לכל עדת בני ישראל ולגר הגר בתוכם כי לכל העם בשגגה: (ס)

שביעי ואם נפש אחת תחטא בשגגה והקריבה עז בת שנתה לחטאת:

וכפר הכהן על הנפש השגגת בחטאה בשגגה לפני יהוה לכפר עליו ונסלח לו:

האזרח בבני ישראל ולגר הגר בתוכם תורה אחת יהיה לכם לעשה בשגגה:

והנפש אשר תעשה ביד רמה מן האזרח ומן הגר את יהוה הוא מגדף ונכרתה הנפש ההוא מקרב עמה:

כי דבר יהוה בזה ואת מצותו הפר הכרת תכרת הנפש ההוא עונה בה: (פ)

ויהיו בני ישראל במדבר וימצאו איש מקשש עצים ביום השבת:

ויקריבו אתו המצאים אתו מקשש עצים אל משה ואל אהרן ואל כל העדה:

ויניחו אתו במשמר כי לא פרש מה יעשה לו: (ס)

ויאמר יהוה אל משה מות יומת האיש רגום אתו באבנים כל העדה מחוץ למחנה:

ויציאו אתו כל העדה אל מחוץ למחנה וירגמו אתו באבנים וימת כאשר צוה יהוה את משה: (פ)

מפטיר ויאמר יהוה אל משה לאמר:

דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם ועשו להם ציצת על כנפי בגדיהם לדרתם ונתנו על ציצת הכנף פתיל תכלת:

והיה לכם לציצת וראיתם אתו וזכרתם את כל מצות יהוה ועשיתם אתם ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זנים אחריהם:

למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי והייתם קדשים לאלהיכם:

אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים אני יהוה אלהיכם: (פפפ)