שני וידבר יהוה אל משה לאמר:

נקם נקמת בני ישראל מאת המדינים אחר תאסף אל עמיך:

וידבר משה אל העם לאמר החלצו מאתכם אנשים לצבא ויהיו על מדין לתת נקמת יהוה במדין:

אלף למטה אלף למטה לכל מטות ישראל תשלחו לצבא:

וימסרו מאלפי ישראל אלף למטה שנים עשר אלף חלוצי צבא:

וישלח אתם משה אלף למטה לצבא אתם ואת פינחס בן אלעזר הכהן לצבא וכלי הקדש וחצצרות התרועה בידו:

ויצבאו על מדין כאשר צוה יהוה את משה ויהרגו כל זכר:

ואת מלכי מדין הרגו על חלליהם את אוי ואת רקם ואת צור ואת חור ואת רבע חמשת מלכי מדין ואת בלעם בן בעור הרגו בחרב:

וישבו בני ישראל את נשי מדין ואת טפם ואת כל בהמתם ואת כל מקנהם ואת כל חילם בזזו:

ואת כל עריהם במושבתם ואת כל טירתם שרפו באש:

ויקחו את כל השלל ואת כל המלקוח באדם ובבהמה:

ויבאו אל משה ואל אלעזר הכהן ואל עדת בני ישראל את השבי ואת המלקוח ואת השלל אל המחנה אל ערבת מואב אשר על ירדן ירחו: (ס)

שלישי - במחוברות שני ויצאו משה ואלעזר הכהן וכל נשיאי העדה לקראתם אל מחוץ למחנה:

ויקצף משה על פקודי החיל שרי האלפים ושרי המאות הבאים מצבא המלחמה:

ויאמר אליהם משה החייתם כל נקבה:

הן הנה היו לבני ישראל בדבר בלעם למסר מעל ביהוה על דבר פעור ותהי המגפה בעדת יהוה:

ועתה הרגו כל זכר בטף וכל אשה ידעת איש למשכב זכר הרגו:

וכל הטף בנשים אשר לא ידעו משכב זכר החיו לכם:

ואתם חנו מחוץ למחנה שבעת ימים כל הרג נפש וכל נגע בחלל תתחטאו ביום השלישי וביום השביעי אתם ושביכם:

וכל בגד וכל כלי עור וכל מעשה עזים וכל כלי עץ תתחטאו: (ס)

ויאמר אלעזר הכהן אל אנשי הצבא הבאים למלחמה זאת חקת התורה אשר צוה יהוה את משה:

אך את הזהב ואת הכסף את הנחשת את הברזל את הבדיל ואת העפרת:

כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש וטהר אך במי נדה יתחטא וכל אשר לא יבא באש תעבירו במים:

וכבסתם בגדיכם ביום השביעי וטהרתם ואחר תבאו אל המחנה: (ס)

רביעי ויאמר יהוה אל משה לאמר:

שא את ראש מלקוח השבי באדם ובבהמה אתה ואלעזר הכהן וראשי אבות העדה:

וחצית את המלקוח בין תפשי המלחמה היצאים לצבא ובין כל העדה:

והרמת מכס ליהוה מאת אנשי המלחמה היצאים לצבא אחד נפש מחמש המאות מן האדם ומן הבקר ומן החמרים ומן הצאן:

ממחציתם תקחו ונתתה לאלעזר הכהן תרומת יהוה:

וממחצת בני ישראל תקח אחד אחז מן החמשים מן האדם מן הבקר מן החמרים ומן הצאן מכל הבהמה ונתתה אתם ללוים שמרי משמרת משכן יהוה:

ויעש משה ואלעזר הכהן כאשר צוה יהוה את משה:

ויהי המלקוח יתר הבז אשר בזזו עם הצבא צאן שש מאות אלף ושבעים אלף וחמשת אלפים:

ונפש אדם מן הנשים אשר לא ידעו משכב זכר כל נפש שנים ושלשים אלף:

ותהי המחצה חלק היצאים בצבא מספר הצאן שלש מאות אלף ושלשים אלף ושבעת אלפים וחמש מאות:

ויהי המכס ליהוה מן הצאן שש מאות חמש ושבעים:

והבקר ששה ושלשים אלף ומכסם ליהוה שנים ושבעים:

וחמרים שלשים אלף וחמש מאות ומכסם ליהוה אחד וששים:

ונפש אדם ששה עשר אלף ומכסם ליהוה שנים ושלשים נפש:

ויתן משה את מכס תרומת יהוה לאלעזר הכהן כאשר צוה יהוה את משה:

חמישי וממחצית בני ישראל אשר חצה משה מן האנשים הצבאים:

ותהי מחצת העדה מן הצאן שלש מאות אלף ושלשים אלף שבעת אלפים וחמש מאות:

וחמרים שלשים אלף וחמש מאות:

ויקח משה ממחצת בני ישראל את האחז אחד מן החמשים מן האדם ומן הבהמה ויתן אתם ללוים שמרי משמרת משכן יהוה כאשר צוה יהוה את משה:

ויקרבו אל משה הפקדים אשר לאלפי הצבא שרי האלפים ושרי המאות:

ויאמרו אל משה עבדיך נשאו את ראש אנשי המלחמה אשר בידנו ולא נפקד ממנו איש:

ונקרב את קרבן יהוה איש אשר מצא כלי זהב אצעדה וצמיד טבעת עגיל וכומז לכפר על נפשתינו לפני יהוה:

ויקח משה ואלעזר הכהן את הזהב מאתם כל כלי מעשה:

ויהי כל זהב התרומה אשר הרימו ליהוה ששה עשר אלף שבע מאות וחמשים שקל מאת שרי האלפים ומאת שרי המאות:

ויקח משה ואלעזר הכהן את הזהב מאת שרי האלפים והמאות ויבאו אתו אל אהל מועד זכרון לבני ישראל לפני יהוה: (פ)