חמישי וידבר יהוה אל משה בערבת מואב על ירדן ירחו לאמר:

צו את בני ישראל ונתנו ללוים מנחלת אחזתם ערים לשבת ומגרש לערים סביבתיהם תתנו ללוים:

והיו הערים להם לשבת ומגרשיהם יהיו לבהמתם ולרכשם ולכל חיתם:

ומגרשי הערים אשר תתנו ללוים מקיר העיר וחוצה אלף אמה סביב:

ומדתם מחוץ לעיר את פאת קדמה אלפים באמה ואת פאת נגב אלפים באמה ואת פאת ים אלפים באמה ואת פאת צפון אלפים באמה והעיר בתוך זה יהיה להם מגרשי הערים:

ואת הערים אשר תתנו ללוים את שש ערי המקלט אשר תתנו לנס שמה הרצח ועליהם תתנו ארבעים ושתים עיר:

כל הערים אשר תתנו ללוים ארבעים ושמנה עיר אתהן ואת מגרשיהן:

והערים אשר תתנו מאחזת בני ישראל מאת הרב תרבו ומאת המעט תמעיטו איש כפי נחלתו אשר ינחלו יתן מעריו ללוים: (פ)

שישי - במחוברות שביעי וידבר יהוה אל משה לאמר:

דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי אתם עברים את הירדן ארצה כנען:

והקריתם לכם ערים ערי מקלט תהיינה לכם ונס שמה רצח מכה נפש בשגגה:

והיו לכם הערים למקלט מגאל ולא ימות הרצח עד עמדו לפני העדה למשפט:

והערים אשר תתנו שש ערי מקלט תהיינה לכם:

את שלש הערים תתנו מעבר לירדן ואת שלש הערים תתנו בארץ כנען ערי מקלט תהיינה:

לבני ישראל ולגר ולתושב בתוכם תהיינה שש הערים האלה למקלט לנוס שמה כל מכה נפש בשגגה:

ואם בכלי ברזל הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח:

ואם באבן יד אשר ימות בה הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח:

או בכלי עץ יד אשר ימות בו הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח:

גאל הדם הוא ימית את הרצח בפגעו בו הוא ימתנו:

ואם בשנאה יהדפנו או השליך עליו בצדיה וימת:

או באיבה הכהו בידו וימת מות יומת המכה רצח הוא גאל הדם ימית את הרצח בפגעו בו:

ואם בפתע בלא איבה הדפו או השליך עליו כל כלי בלא צדיה:

או בכל אבן אשר ימות בה בלא ראות ויפל עליו וימת והוא לא אויב לו ולא מבקש רעתו:

ושפטו העדה בין המכה ובין גאל הדם על המשפטים האלה:

והצילו העדה את הרצח מיד גאל הדם והשיבו אתו העדה אל עיר מקלטו אשר נס שמה וישב בה עד מות הכהן הגדל אשר משח אתו בשמן הקדש:

ואם יצא יצא הרצח את גבול עיר מקלטו אשר ינוס שמה:

ומצא אתו גאל הדם מחוץ לגבול עיר מקלטו ורצח גאל הדם את הרצח אין לו דם:

כי בעיר מקלטו ישב עד מות הכהן הגדל ואחרי מות הכהן הגדל ישוב הרצח אל ארץ אחזתו:

והיו אלה לכם לחקת משפט לדרתיכם בכל מושבתיכם:

כל מכה נפש לפי עדים ירצח את הרצח ועד אחד לא יענה בנפש למות:

ולא תקחו כפר לנפש רצח אשר הוא רשע למות כי מות יומת:

ולא תקחו כפר לנוס אל עיר מקלטו לשוב לשבת בארץ עד מות הכהן:

ולא תחניפו את הארץ אשר אתם בה כי הדם הוא יחניף את הארץ ולארץ לא יכפר לדם אשר שפך בה כי אם בדם שפכו:

ולא תטמא את הארץ אשר אתם ישבים בה אשר אני שכן בתוכה כי אני יהוה שכן בתוך בני ישראל: (פ)