ואברהם זקן בא בימים ויהוה ברך את אברהם בכל:

ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו המשל בכל אשר לו שים נא ידך תחת ירכי:

ואשביעך ביהוה אלהי השמים ואלהי הארץ אשר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי יושב בקרבו:

כי אל ארצי ואל מולדתי תלך ולקחת אשה לבני ליצחק:

ויאמר אליו העבד אולי לא תאבה האשה ללכת אחרי אל הארץ הזאת ההשב אשיב את בנך אל הארץ אשר יצאת משם:

ויאמר אליו אברהם השמר לך פן תשיב את בני שמה:

יהוה אלהי השמים אשר לקחני מבית אבי ומארץ מולדתי ואשר דבר לי ואשר נשבע לי לאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת הוא ישלח מלאכו לפניך ולקחת אשה לבני משם:

ואם לא תאבה האשה ללכת אחריך ונקית משבעתי זאת רק את בני לא תשב שמה:

וישם העבד את ידו תחת ירך אברהם אדניו וישבע לו על הדבר הזה:

שלישי ויקח העבד עשרה גמלים מגמלי אדניו וילך וכל טוב אדניו בידו ויקם וילך אל ארם נהרים אל עיר נחור:

ויברך הגמלים מחוץ לעיר אל באר המים לעת ערב לעת צאת השאבת:

ויאמר יהוה אלהי אדני אברהם הקרה נא לפני היום ועשה חסד עם אדני אברהם:

הנה אנכי נצב על עין המים ובנות אנשי העיר יצאת לשאב מים:

והיה הנער אשר אמר אליה הטי נא כדך ואשתה ואמרה שתה וגם גמליך אשקה אתה הכחת לעבדך ליצחק ובה אדע כי עשית חסד עם אדני:

ויהי הוא טרם כלה לדבר והנה רבקה יצאת אשר ילדה לבתואל בן מלכה אשת נחור אחי אברהם וכדה על שכמה:

והנער טבת מראה מאד בתולה ואיש לא ידעה ותרד העינה ותמלא כדה ותעל:

וירץ העבד לקראתה ויאמר הגמיאיני נא מעט מים מכדך:

ותאמר שתה אדני ותמהר ותרד כדה על ידה ותשקהו:

ותכל להשקתו ותאמר גם לגמליך אשאב עד אם כלו לשתת:

ותמהר ותער כדה אל השקת ותרץ עוד אל הבאר לשאב ותשאב לכל גמליו:

והאיש משתאה לה מחריש לדעת ההצליח יהוה דרכו אם לא:

ויהי כאשר כלו הגמלים לשתות ויקח האיש נזם זהב בקע משקלו ושני צמידים על ידיה עשרה זהב משקלם:

ויאמר בת מי את הגידי נא לי היש בית אביך מקום לנו ללין:

ותאמר אליו בת בתואל אנכי בן מלכה אשר ילדה לנחור:

ותאמר אליו גם תבן גם מספוא רב עמנו גם מקום ללון:

רביעי ויאמר ברוך יהוה אלהי אדני אברהם אשר לא עזב חסדו ואמתו מעם אדני אנכי בדרך נחני יהוה בית אחי אדני:

ותרץ הנער ותגד לבית אמה כדברים האלה:

ולרבקה אח ושמו לבן וירץ לבן אל האיש החוצה אל העין:

ויהי כראת את הנזם ואת הצמדים על ידי אחתו וכשמעו את דברי רבקה אחתו לאמר כה דבר אלי האיש ויבא אל האיש והנה עמד על הגמלים על העין:

ויאמר בוא ברוך יהוה למה תעמד בחוץ ואנכי פניתי הבית ומקום לגמלים:

ויבא האיש הביתה ויפתח הגמלים ויתן תבן ומספוא לגמלים ומים לרחץ רגליו ורגלי האנשים אשר אתו:

(ויישם) ויושם לפניו לאכל ויאמר לא אכל עד אם דברתי דברי ויאמר דבר:

ויהוה ברך את אדני מאד ויגדל ויתן לו צאן ובקר וכסף וזהב ועבדם ושפחת וגמלים וחמרים:

ותלד שרה אשת אדני בן לאדני אחרי זקנתה ויתן לו את כל אשר לו:

וישבעני אדני לאמר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי ישב בארצו:

אם לא אל בית אבי תלך ואל משפחתי ולקחת אשה לבני:

ואמר אל אדני אלי לא תלך האשה אחרי:

ויאמר אלי יהוה אשר התהלכתי לפניו ישלח מלאכו אתך והצליח דרכך ולקחת אשה לבני ממשפחתי ומבית אבי:

אז תנקה מאלתי כי תבוא אל משפחתי ואם לא יתנו לך והיית נקי מאלתי:

ואבא היום אל העין ואמר יהוה אלהי אדני אברהם אם ישך נא מצליח דרכי אשר אנכי הלך עליה:

הנה אנכי נצב על עין המים והיה העלמה היצאת לשאב ואמרתי אליה השקיני נא מעט מים מכדך:

ואמרה אלי גם אתה שתה וגם לגמליך אשאב הוא האשה אשר הכיח יהוה לבן אדני:

אני טרם אכלה לדבר אל לבי והנה רבקה יצאת וכדה על שכמה ותרד העינה ותשאב ואמר אליה השקיני נא:

ותמהר ותורד כדה מעליה ותאמר שתה וגם גמליך אשקה ואשת וגם הגמלים השקתה:

ואשאל אתה ואמר בת מי את ותאמר בת בתואל בן נחור אשר ילדה לו מלכה ואשם הנזם על אפה והצמידים על ידיה:

ואקד ואשתחוה ליהוה ואברך את יהוה אלהי אדני אברהם אשר הנחני בדרך אמת לקחת את בת אחי אדני לבנו:

ועתה אם ישכם עשים חסד ואמת את אדני הגידו לי ואם לא הגידו לי ואפנה על ימין או על שמאל:

ויען לבן ובתואל ויאמרו מיהוה יצא הדבר לא נוכל דבר אליך רע או טוב:

הנה רבקה לפניך קח ולך ותהי אשה לבן אדניך כאשר דבר יהוה:

ויהי כאשר שמע עבד אברהם את דבריהם וישתחו ארצה ליהוה:

חמישי ויוצא העבד כלי כסף וכלי זהב ובגדים ויתן לרבקה ומגדנת נתן לאחיה ולאמה:

ויאכלו וישתו הוא והאנשים אשר עמו וילינו ויקומו בבקר ויאמר שלחני לאדני:

ויאמר אחיה ואמה תשב הנער אתנו ימים או עשור אחר תלך:

ויאמר אלהם אל תאחרו אתי ויהוה הצליח דרכי שלחוני ואלכה לאדני:

ויאמרו נקרא לנער ונשאלה את פיה:

ויקראו לרבקה ויאמרו אליה התלכי עם האיש הזה ותאמר אלך:

וישלחו את רבקה אחתם ואת מנקתה ואת עבד אברהם ואת אנשיו:

ויברכו את רבקה ויאמרו לה אחתנו את היי לאלפי רבבה ויירש זרעך את שער שנאיו:

ותקם רבקה ונערתיה ותרכבנה על הגמלים ותלכנה אחרי האיש ויקח העבד את רבקה וילך:

ויצחק בא מבוא באר לחי ראי והוא יושב בארץ הנגב:

ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב וישא עיניו וירא והנה גמלים באים:

ותשא רבקה את עיניה ותרא את יצחק ותפל מעל הגמל:

ותאמר אל העבד מי האיש הלזה ההלך בשדה לקראתנו ויאמר העבד הוא אדני ותקח הצעיף ותתכס:

ויספר העבד ליצחק את כל הדברים אשר עשה:

ויבאה יצחק האהלה שרה אמו ויקח את רבקה ותהי לו לאשה ויאהבה וינחם יצחק אחרי אמו: (פ)