Genesis Chapter 37

וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען:

אלה תלדות יעקב יוסף בן שבע עשרה שנה היה רעה את אחיו בצאן והוא נער את בני בלהה ואת בני זלפה נשי אביו ויבא יוסף את דבתם רעה אל אביהם:

וישראל אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקנים הוא לו ועשה לו כתנת פסים:

ויראו אחיו כי אתו אהב אביהם מכל אחיו וישנאו אתו ולא יכלו דברו לשלם:

ויחלם יוסף חלום ויגד לאחיו ויוספו עוד שנא אתו:

ויאמר אליהם שמעו נא החלום הזה אשר חלמתי:

והנה אנחנו מאלמים אלמים בתוך השדה והנה קמה אלמתי וגם נצבה והנה תסבינה אלמתיכם ותשתחוין לאלמתי:

ויאמרו לו אחיו המלך תמלך עלינו אם משול תמשל בנו ויוספו עוד שנא אתו על חלמתיו ועל דבריו:

ויחלם עוד חלום אחר ויספר אתו לאחיו ויאמר הנה חלמתי חלום עוד והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לי:

ויספר אל אביו ואל אחיו ויגער בו אביו ויאמר לו מה החלום הזה אשר חלמת הבוא נבוא אני ואמך ואחיך להשתחות לך ארצה:

ויקנאו בו אחיו ואביו שמר את הדבר:

שני  וילכו אחיו לרעות את צאן אביהם בשכם:

ויאמר ישראל אל יוסף הלוא אחיך רעים בשכם לכה ואשלחך אליהם ויאמר לו הנני:

ויאמר לו לך נא ראה את שלום אחיך ואת שלום הצאן והשבני דבר וישלחהו מעמק חברון ויבא שכמה:

וימצאהו איש והנה תעה בשדה וישאלהו האיש לאמר מה תבקש:

ויאמר את אחי אנכי מבקש הגידה נא לי איפה הם רעים:

ויאמר האיש נסעו מזה כי שמעתי אמרים נלכה דתינה וילך יוסף אחר אחיו וימצאם בדתן:

ויראו אתו מרחק ובטרם יקרב אליהם ויתנכלו אתו להמיתו:

ויאמרו איש אל אחיו הנה בעל החלמות הלזה בא:

ועתה לכו ונהרגהו ונשלכהו באחד הברות ואמרנו חיה רעה אכלתהו ונראה מה יהיו חלמתיו:

וישמע ראובן ויצלהו מידם ויאמר לא נכנו נפש:

ויאמר אלהם ראובן אל תשפכו דם השליכו אתו אל הבור הזה אשר במדבר ויד אל תשלחו בו למען הציל אתו מידם להשיבו אל אביו:

שלישי  ויהי כאשר בא יוסף אל אחיו ויפשיטו את יוסף את כתנתו את כתנת הפסים אשר עליו:

ויקחהו וישלכו אתו הברה והבור רק אין בו מים:

וישבו לאכל לחם וישאו עיניהם ויראו והנה ארחת ישמעאלים באה מגלעד וגמליהם נשאים נכאת וצרי ולט הולכים להוריד מצרימה:

ויאמר יהודה אל אחיו מה בצע כי נהרג את אחינו וכסינו את דמו:

לכו ונמכרנו לישמעאלים וידנו אל תהי בו כי אחינו בשרנו הוא וישמעו אחיו:

ויעברו אנשים מדינים סחרים וימשכו ויעלו את יוסף מן הבור וימכרו את יוסף לישמעאלים בעשרים כסף ויביאו את יוסף מצרימה:

וישב ראובן אל הבור והנה אין יוסף בבור ויקרע את בגדיו:

וישב אל אחיו ויאמר הילד איננו ואני אנה אני בא:

ויקחו את כתנת יוסף וישחטו שעיר עזים ויטבלו את הכתנת בדם:

וישלחו את כתנת הפסים ויביאו אל אביהם ויאמרו זאת מצאנו הכר נא הכתנת בנך הוא אם לא:

ויכירה ויאמר כתנת בני חיה רעה אכלתהו טרף טרף יוסף:

ויקרע יעקב שמלתיו וישם שק במתניו ויתאבל על בנו ימים רבים:

ויקמו כל בניו וכל בנתיו לנחמו וימאן להתנחם ויאמר כי ארד אל בני אבל שאלה ויבך אתו אביו:

והמדנים מכרו אתו אל מצרים לפוטיפר סריס פרעה שר הטבחים: