ויהי כי החל האדם לרב על פני האדמה ובנות ילדו להם:

ויראו בני האלהים את בנות האדם כי טבת הנה ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו:

ויאמר יהוה לא ידון רוחי באדם לעלם בשגם הוא בשר והיו ימיו מאה ועשרים שנה:

הנפלים היו בארץ בימים ההם וגם אחרי כן אשר יבאו בני האלהים אל בנות האדם וילדו להם המה הגברים אשר מעולם אנשי השם: (פ)

מפטיר וירא יהוה כי רבה רעת האדם בארץ וכל יצר מחשבת לבו רק רע כל היום:

וינחם יהוה כי עשה את האדם בארץ ויתעצב אל לבו:

ויאמר יהוה אמחה את האדם אשר בראתי מעל פני האדמה מאדם עד בהמה עד רמש ועד עוף השמים כי נחמתי כי עשיתם:

ונח מצא חן בעיני יהוה: (פפפ)

אלה תולדת נח נח איש צדיק תמים היה בדרתיו את האלהים התהלך נח:

ויולד נח שלשה בנים את שם את חם ואת יפת:

ותשחת הארץ לפני האלהים ותמלא הארץ חמס:

וירא אלהים את הארץ והנה נשחתה כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ: (ס)

ויאמר אלהים לנח קץ כל בשר בא לפני כי מלאה הארץ חמס מפניהם והנני משחיתם את הארץ:

עשה לך תבת עצי גפר קנים תעשה את התבה וכפרת אתה מבית ומחוץ בכפר:

וזה אשר תעשה אתה שלש מאות אמה ארך התבה חמשים אמה רחבה ושלשים אמה קומתה:

צהר תעשה לתבה ואל אמה תכלנה מלמעלה ופתח התבה בצדה תשים תחתים שנים ושלשים תעשה:

ואני הנני מביא את המבול מים על הארץ לשחת כל בשר אשר בו רוח חיים מתחת השמים כל אשר בארץ יגוע:

והקמתי את בריתי אתך ובאת אל התבה אתה ובניך ואשתך ונשי בניך אתך:

ומכל החי מכל בשר שנים מכל תביא אל התבה להחית אתך זכר ונקבה יהיו:

מהעוף למינהו ומן הבהמה למינה מכל רמש האדמה למינהו שנים מכל יבאו אליך להחיות:

ואתה קח לך מכל מאכל אשר יאכל ואספת אליך והיה לך ולהם לאכלה:

ויעש נח ככל אשר צוה אתו אלהים כן עשה: