Deuteronomy Chapter 2

ונפן ונסע המדברה דרך ים סוף כאשר דבר יהוה אלי ונסב את הר שעיר ימים רבים: (ס)

חמישי  ויאמר יהוה אלי לאמר:

רב לכם סב את ההר הזה פנו לכם צפנה:

ואת העם צו לאמר אתם עברים בגבול אחיכם בני עשו הישבים בשעיר וייראו מכם ונשמרתם מאד:

אל תתגרו בם כי לא אתן לכם מארצם עד מדרך כף רגל כי ירשה לעשו נתתי את הר שעיר:

אכל תשברו מאתם בכסף ואכלתם וגם מים תכרו מאתם בכסף ושתיתם:

כי יהוה אלהיך ברכך בכל מעשה ידך ידע לכתך את המדבר הגדל הזה זה ארבעים שנה יהוה אלהיך עמך לא חסרת דבר:

ונעבר מאת אחינו בני עשו הישבים בשעיר מדרך הערבה מאילת ומעצין גבר (ס) ונפן ונעבר דרך מדבר מואב:

ויאמר יהוה אלי אל תצר את מואב ואל תתגר בם מלחמה כי לא אתן לך מארצו ירשה כי לבני לוט נתתי את ער ירשה:

האמים לפנים ישבו בה עם גדול ורב ורם כענקים:

רפאים יחשבו אף הם כענקים והמאבים יקראו להם אמים:

ובשעיר ישבו החרים לפנים ובני עשו יירשום וישמידום מפניהם וישבו תחתם כאשר עשה ישראל לארץ ירשתו אשר נתן יהוה להם:

עתה קמו ועברו לכם את נחל זרד ונעבר את נחל זרד:

והימים אשר הלכנו מקדש ברנע עד אשר עברנו את נחל זרד שלשים ושמנה שנה עד תם כל הדור אנשי המלחמה מקרב המחנה כאשר נשבע יהוה להם:

וגם יד יהוה היתה בם להמם מקרב המחנה עד תמם:

ויהי כאשר תמו כל אנשי המלחמה למות מקרב העם: (ס)

וידבר יהוה אלי לאמר:

אתה עבר היום את גבול מואב את ער:

וקרבת מול בני עמון אל תצרם ואל תתגר בם כי לא אתן מארץ בני עמון לך ירשה כי לבני לוט נתתיה ירשה:

ארץ רפאים תחשב אף הוא רפאים ישבו בה לפנים והעמנים יקראו להם זמזמים:

עם גדול ורב ורם כענקים וישמידם יהוה מפניהם ויירשם וישבו תחתם:

כאשר עשה לבני עשו הישבים בשעיר אשר השמיד את החרי מפניהם ויירשם וישבו תחתם עד היום הזה:

והעוים הישבים בחצרים עד עזה כפתרים היצאים מכפתר השמידם וישבו תחתם:

קומו סעו ועברו את נחל ארנן ראה נתתי בידך את סיחן מלך חשבון האמרי ואת ארצו החל רש והתגר בו מלחמה:

היום הזה אחל תת פחדך ויראתך על פני העמים תחת כל השמים אשר ישמעון שמעך ורגזו וחלו מפניך:

ואשלח מלאכים ממדבר קדמות אל סיחון מלך חשבון דברי שלום לאמר:

אעברה בארצך בדרך בדרך אלך לא אסור ימין ושמאול:

אכל בכסף תשברני ואכלתי ומים בכסף תתן לי ושתיתי רק אעברה ברגלי:

כאשר עשו לי בני עשו הישבים בשעיר והמואבים הישבים בער עד אשר אעבר את הירדן אל הארץ אשר יהוה אלהינו נתן לנו:

ולא אבה סיחן מלך חשבון העברנו בו כי הקשה יהוה אלהיך את רוחו ואמץ את לבבו למען תתו בידך כיום הזה: (ס)

שישי  ויאמר יהוה אלי ראה החלתי תת לפניך את סיחן ואת ארצו החל רש לרשת את ארצו:

ויצא סיחן לקראתנו הוא וכל עמו למלחמה יהצה:

ויתנהו יהוה אלהינו לפנינו ונך אתו ואת (בנו) בניו ואת כל עמו:

ונלכד את כל עריו בעת ההוא ונחרם את כל עיר מתם והנשים והטף לא השארנו שריד:

רק הבהמה בזזנו לנו ושלל הערים אשר לכדנו:

מערער אשר על שפת נחל ארנן והעיר אשר בנחל ועד הגלעד לא היתה קריה אשר שגבה ממנו את הכל נתן יהוה אלהינו לפנינו:

רק אל ארץ בני עמון לא קרבת כל יד נחל יבק וערי ההר וכל אשר צוה יהוה אלהינו: