Chronicles 1 Chapter 15

ויעש לו בתים בעיר דויד ויכן מקום לארון האלהים ויט לו אהל:

אז אמר דויד לא לשאת את ארון האלהים כי אם הלוים כי בם בחר יהוה לשאת את ארון יהוה ולשרתו עד עולם: (פ)

ויקהל דויד את כל ישראל אל ירושלם להעלות את ארון יהוה אל מקומו אשר הכין לו:

ויאסף דויד את בני אהרן ואת הלוים: (ס)

לבני קהת אוריאל השר ואחיו מאה ועשרים: (ס)

לבני מררי עשיה השר ואחיו מאתים ועשרים: (ס)

לבני גרשום יואל השר ואחיו מאה ושלשים: (ס)

לבני אליצפן שמעיה השר ואחיו מאתים: (ס)

לבני חברון אליאל השר ואחיו שמונים: (ס)

לבני עזיאל עמינדב השר ואחיו מאה ושנים עשר:

ויקרא דויד לצדוק ולאביתר הכהנים וללוים לאוריאל עשיה ויואל שמעיה ואליאל ועמינדב: (ס)

ויאמר להם אתם ראשי האבות ללוים התקדשו אתם ואחיכם והעליתם את ארון יהוה אלהי ישראל אל הכינותי לו:

כי למבראשונה לא אתם פרץ יהוה אלהינו בנו כי לא דרשנהו כמשפט:

ויתקדשו הכהנים והלוים להעלות את ארון יהוה אלהי ישראל:

וישאו בני הלוים את ארון האלהים כאשר צוה משה כדבר יהוה בכתפם במטות עליהם: (פ)

ויאמר דויד לשרי הלוים להעמיד את אחיהם המשררים בכלי שיר נבלים וכנרות ומצלתים משמיעים להרים בקול לשמחה: (פ)

ויעמידו הלוים את הימן בן יואל ומן אחיו אסף בן ברכיהו (ס) ומן בני מררי אחיהם איתן בן קושיהו:

ועמהם אחיהם המשנים זכריהו בן ויעזיאל ושמירמות ויחיאל ועני אליאב ובניהו ומעשיהו ומתתיהו ואליפלהו ומקניהו ועבד אדם ויעיאל השערים:

והמשררים הימן אסף ואיתן במצלתים נחשת להשמיע:

וזכריה ועזיאל ושמירמות ויחיאל ועני ואליאב ומעשיהו ובניהו בנבלים על עלמות:

ומתתיהו ואליפלהו ומקניהו ועבד אדם ויעיאל ועזזיהו בכנרות על השמינית לנצח:

וכנניהו שר הלוים במשא יסר במשא כי מבין הוא:

וברכיה ואלקנה שערים לארון:

ושבניהו ויושפט ונתנאל ועמשי וזכריהו ובניהו ואליעזר הכהנים (מחצצרים) מחצרים בחצצרות לפני ארון האלהים ועבד אדם ויחיה שערים לארון:

ויהי דויד וזקני ישראל ושרי האלפים ההלכים להעלות את ארון ברית יהוה מן בית עבד אדם בשמחה: (פ)

ויהי בעזר האלהים את הלוים נשאי ארון ברית יהוה ויזבחו שבעה פרים ושבעה אילים:

ודויד מכרבל במעיל בוץ וכל הלוים הנשאים את הארון והמשררים וכנניה השר המשא המשררים ועל דויד אפוד בד:

וכל ישראל מעלים את ארון ברית יהוה בתרועה ובקול שופר ובחצצרות ובמצלתים משמעים בנבלים וכנרות:

ויהי ארון ברית יהוה בא עד עיר דויד ומיכל בת שאול נשקפה בעד החלון ותרא את המלך דויד מרקד ומשחק ותבז לו בלבה: (פ)