בן שתים עשרה שנה מנשה במלכו וחמשים וחמש שנה מלך בירושלם:

ויעש הרע בעיני יהוה כתועבות הגוים אשר הוריש יהוה מפני בני ישראל:

וישב ויבן את הבמות אשר נתץ יחזקיהו אביו ויקם מזבחות לבעלים ויעש אשרות וישתחו לכל צבא השמים ויעבד אתם:

ובנה מזבחות בבית יהוה אשר אמר יהוה בירושלם יהיה שמי לעולם:

ויבן מזבחות לכל צבא השמים בשתי חצרות בית יהוה:

והוא העביר את בניו באש בגי בן הנם ועונן ונחש וכשף ועשה אוב וידעוני הרבה לעשות הרע בעיני יהוה להכעיסו:

וישם את פסל הסמל אשר עשה בבית האלהים אשר אמר אלהים אל דויד ואל שלמה בנו בבית הזה ובירושלם אשר בחרתי מכל שבטי ישראל אשים את שמי לעילום:

ולא אוסיף להסיר את רגל ישראל מעל האדמה אשר העמדתי לאבתיכם רק אם ישמרו לעשות את כל אשר צויתים לכל התורה והחקים והמשפטים ביד משה:

ויתע מנשה את יהודה וישבי ירושלם לעשות רע מן הגוים אשר השמיד יהוה מפני בני ישראל: (פ)

וידבר יהוה אל מנשה ואל עמו ולא הקשיבו:

ויבא יהוה עליהם את שרי הצבא אשר למלך אשור וילכדו את מנשה בחחים ויאסרהו בנחשתים ויוליכהו בבלה:

וכהצר לו חלה את פני יהוה אלהיו ויכנע מאד מלפני אלהי אבתיו:

ויתפלל אליו ויעתר לו וישמע תחנתו וישיבהו ירושלם למלכותו וידע מנשה כי יהוה הוא האלהים:

ואחרי כן בנה חומה חיצונה לעיר דויד מערבה לגיחון בנחל ולבוא בשער הדגים וסבב לעפל ויגביהה מאד וישם שרי חיל בכל הערים הבצרות ביהודה:

ויסר את אלהי הנכר ואת הסמל מבית יהוה וכל המזבחות אשר בנה בהר בית יהוה ובירושלם וישלך חוצה לעיר:

(ויכן) ויבן את מזבח יהוה ויזבח עליו זבחי שלמים ותודה ויאמר ליהודה לעבוד את יהוה אלהי ישראל:

אבל עוד העם זבחים בבמות רק ליהוה אלהיהם:

ויתר דברי מנשה ותפלתו אל אלהיו ודברי החזים המדברים אליו בשם יהוה אלהי ישראל הנם על דברי מלכי ישראל:

ותפלתו והעתר לו וכל חטאתו ומעלו והמקמות אשר בנה בהם במות והעמיד האשרים והפסלים לפני הכנעו הנם כתובים על דברי חוזי:

וישכב מנשה עם אבתיו ויקברהו ביתו וימלך אמון בנו תחתיו: (פ)

בן עשרים ושתים שנה אמון במלכו ושתים שנים מלך בירושלם:

ויעש הרע בעיני יהוה כאשר עשה מנשה אביו ולכל הפסילים אשר עשה מנשה אביו זבח אמון ויעבדם:

ולא נכנע מלפני יהוה כהכנע מנשה אביו כי הוא אמון הרבה אשמה:

ויקשרו עליו עבדיו וימיתהו בביתו:

ויכו עם הארץ את כל הקשרים על המלך אמון וימליכו עם הארץ את יאשיהו בנו תחתיו: (פ)