Hosea Chapter 14

תאשם שמרון כי מרתה באלהיה בחרב יפלו עלליהם ירטשו והריותיו יבקעו: (פ)

שובה ישראל עד יהוה אלהיך כי כשלת בעונך:

קחו עמכם דברים ושובו אל יהוה אמרו אליו כל תשא עון וקח טוב ונשלמה פרים שפתינו:

אשור לא יושיענו על סוס לא נרכב ולא נאמר עוד אלהינו למעשה ידינו אשר בך ירחם יתום:

ארפא משובתם אהבם נדבה כי שב אפי ממנו:

אהיה כטל לישראל יפרח כשושנה ויך שרשיו כלבנון:

ילכו ינקותיו ויהי כזית הודו וריח לו כלבנון:

ישבו ישבי בצלו יחיו דגן ויפרחו כגפן זכרו כיין לבנון:

אפרים מה לי עוד לעצבים אני עניתי ואשורנו אני כברוש רענן ממני פריך נמצא:

מי חכם ויבן אלה נבון וידעם כי ישרים דרכי יהוה וצדקים ילכו בם ופשעים יכשלו בם: (פפפ)