Job Chapter 39

הידעת עת לדת יעלי סלע חלל אילות תשמר:

תספר ירחים תמלאנה וידעת עת לדתנה:

תכרענה ילדיהן תפלחנה חבליהם תשלחנה:

יחלמו בניהם ירבו בבר יצאו ולא שבו למו:

מי שלח פרא חפשי ומסרות ערוד מי פתח:

אשר שמתי ערבה ביתו ומשכנותיו מלחה:

ישחק להמון קריה תשאות נוגש לא ישמע:

יתור הרים מרעהו ואחר כל ירוק ידרוש:

היאבה רים עבדך אם ילין על אבוסך:

התקשר רים בתלם עבתו אם ישדד עמקים אחריך:

התבטח בו כי רב כחו ותעזב אליו יגיעך:

התאמין בו כי (ישוב) ישיב זרעך וגרנך יאסף:

כנף רננים נעלסה אם אברה חסידה ונצה:

כי תעזב לארץ בציה ועל עפר תחמם:

ותשכח כי רגל תזורה וחית השדה תדושה:

הקשיח בניה ללא לה לריק יגיעה בלי פחד:

כי השה אלוה חכמה ולא חלק לה בבינה:

כעת במרום תמריא תשחק לסוס ולרכבו:

התתן לסוס גבורה התלביש צוארו רעמה:

התרעישנו כארבה הוד נחרו אימה:

יחפרו בעמק וישיש בכח יצא לקראת נשק:

ישחק לפחד ולא יחת ולא ישוב מפני חרב:

עליו תרנה אשפה להב חנית וכידון:

ברעש ורגז יגמא ארץ ולא יאמין כי קול שופר:

בדי שפר יאמר האח ומרחוק יריח מלחמה רעם שרים ותרועה:

המבינתך יאבר נץ יפרש (כנפו) כנפיו לתימן:

אם על פיך יגביה נשר וכי ירים קנו:

סלע ישכן ויתלנן על שן סלע ומצודה:

משם חפר אכל למרחוק עיניו יביטו:

(ואפרחו) ואפרחיו יעלעו דם ובאשר חללים שם הוא: