Ecclesiastes Chapter 12

וזכר את בוראיך בימי בחורתיך עד אשר לא יבאו ימי הרעה והגיעו שנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ:

עד אשר לא תחשך השמש והאור והירח והכוכבים ושבו העבים אחר הגשם:

ביום שיזעו שמרי הבית והתעותו אנשי החיל ובטלו הטחנות כי מעטו וחשכו הראות בארבות:

וסגרו דלתים בשוק בשפל קול הטחנה ויקום לקול הצפור וישחו כל בנות השיר:

גם מגבה יראו וחתחתים בדרך וינאץ השקד ויסתבל החגב ותפר האביונה כי הלך האדם אל בית עולמו וסבבו בשוק הספדים:

עד אשר לא (ירחק) ירתק חבל הכסף ותרץ גלת הזהב ותשבר כד על המבוע ונרץ הגלגל אל הבור:

וישב העפר על הארץ כשהיה והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה:

הבל הבלים אמר הקוהלת הכל הבל:

ויתר שהיה קהלת חכם עוד למד דעת את העם ואזן וחקר תקן משלים הרבה:

בקש קהלת למצא דברי חפץ וכתוב ישר דברי אמת:

דברי חכמים כדרבנות וכמשמרות נטועים בעלי אספות נתנו מרעה אחד:

ויתר מהמה בני הזהר עשות ספרים הרבה אין קץ ולהג הרבה יגעת בשר:

סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם:

כי את כל מעשה האלהים יבא במשפט על כל נעלם אם טוב ואם רע: (פפפ)