Ecclesiastes Chapter 5

אל תבהל על פיך ולבך אל ימהר להוציא דבר לפני האלהים כי האלהים בשמים ואתה על הארץ על כן יהיו דבריך מעטים:

כי בא החלום ברב ענין וקול כסיל ברב דברים:

כאשר תדר נדר לאלהים אל תאחר לשלמו כי אין חפץ בכסילים את אשר תדר שלם:

טוב אשר לא תדר משתדור ולא תשלם:

אל תתן את פיך לחטיא את בשרך ואל תאמר לפני המלאך כי שגגה היא למה יקצף האלהים על קולך וחבל את מעשה ידיך:

כי ברב חלמות והבלים ודברים הרבה כי את האלהים ירא:

אם עשק רש וגזל משפט וצדק תראה במדינה אל תתמה על החפץ כי גבה מעל גבה שמר וגבהים עליהם:

ויתרון ארץ בכל (היא) הוא מלך לשדה נעבד:

אהב כסף לא ישבע כסף ומי אהב בהמון לא תבואה גם זה הבל:

ברבות הטובה רבו אוכליה ומה כשרון לבעליה כי אם (ראית) ראות עיניו:

מתוקה שנת העבד אם מעט ואם הרבה יאכל והשבע לעשיר איננו מניח לו לישון:

יש רעה חולה ראיתי תחת השמש עשר שמור לבעליו לרעתו:

ואבד העשר ההוא בענין רע והוליד בן ואין בידו מאומה:

כאשר יצא מבטן אמו ערום ישוב ללכת כשבא ומאומה לא ישא בעמלו שילך בידו:

וגם זה רעה חולה כל עמת שבא כן ילך ומה יתרון לו שיעמל לרוח:

גם כל ימיו בחשך יאכל וכעס הרבה וחליו וקצף:

הנה אשר ראיתי אני טוב אשר יפה לאכול ולשתות ולראות טובה בכל עמלו שיעמל תחת השמש מספר ימי (חיו) חייו אשר נתן לו האלהים כי הוא חלקו:

גם כל האדם אשר נתן לו האלהים עשר ונכסים והשליטו לאכל ממנו ולשאת את חלקו ולשמח בעמלו זה מתת אלהים היא:

כי לא הרבה יזכר את ימי חייו כי האלהים מענה בשמחת לבו: