Kings 2 Chapter 4
מלכים ב פרק ד
Source: https://ajew.org/reader/tanach-melachim-b/1/4

Segment 1
HE:
ואשה אחת מנשי בני הנביאים צעקה אל אלישע לאמר עבדך אישי מת ואתה ידעת כי עבדך היה ירא את יהוה והנשה בא לקחת את שני ילדי לו לעבדים:

Segment 2
HE:
ויאמר אליה אלישע מה אעשה לך הגידי לי מה יש (לכי) לך בבית ותאמר אין לשפחתך כל בבית כי אם אסוך שמן:

Segment 3
HE:
ויאמר לכי שאלי לך כלים מן החוץ מאת כל (שכנכי) שכניך כלים רקים אל תמעיטי:

Segment 4
HE:
ובאת וסגרת הדלת בעדך ובעד בניך ויצקת על כל הכלים האלה והמלא תסיעי:

Segment 5
HE:
ותלך מאתו ותסגר הדלת בעדה ובעד בניה הם מגשים אליה והיא (מיצקת) מוצקת:

Segment 6
HE:
ויהי כמלאת הכלים ותאמר אל בנה הגישה אלי עוד כלי ויאמר אליה אין עוד כלי ויעמד השמן:

Segment 7
HE:
ותבא ותגד לאיש האלהים ויאמר לכי מכרי את השמן ושלמי את (נשיכי) נשיך ואת (בניכי) ובניך תחיי בנותר: (פ)

Segment 8
HE:
ויהי היום ויעבר אלישע אל שונם ושם אשה גדולה ותחזק בו לאכל לחם ויהי מדי עברו יסר שמה לאכל לחם:

Segment 9
HE:
ותאמר אל אישה הנה נא ידעתי כי איש אלהים קדוש הוא עבר עלינו תמיד:

Segment 10
HE:
נעשה נא עלית קיר קטנה ונשים לו שם מטה ושלחן וכסא ומנורה והיה בבאו אלינו יסור שמה:

Segment 11
HE:
ויהי היום ויבא שמה ויסר אל העליה וישכב שמה:

Segment 12
HE:
ויאמר אל גחזי נערו קרא לשונמית הזאת ויקרא לה ותעמד לפניו:

Segment 13
HE:
ויאמר לו אמר נא אליה הנה חרדת אלינו את כל החרדה הזאת מה לעשות לך היש לדבר לך אל המלך או אל שר הצבא ותאמר בתוך עמי אנכי ישבת:

Segment 14
HE:
ויאמר ומה לעשות לה ויאמר גיחזי אבל בן אין לה ואישה זקן:

Segment 15
HE:
ויאמר קרא לה ויקרא לה ותעמד בפתח:

Segment 16
HE:
ויאמר למועד הזה כעת חיה (אתי) את חבקת בן ותאמר אל אדני איש האלהים אל תכזב בשפחתך:

Segment 17
HE:
ותהר האשה ותלד בן למועד הזה כעת חיה אשר דבר אליה אלישע:

Segment 18
HE:
ויגדל הילד ויהי היום ויצא אל אביו אל הקצרים:

Segment 19
HE:
ויאמר אל אביו ראשי ראשי ויאמר אל הנער שאהו אל אמו:

Segment 20
HE:
וישאהו ויביאהו אל אמו וישב על ברכיה עד הצהרים וימת:

Segment 21
HE:
ותעל ותשכבהו על מטת איש האלהים ותסגר בעדו ותצא:

Segment 22
HE:
ותקרא אל אישה ותאמר שלחה נא לי אחד מן הנערים ואחת האתנות וארוצה עד איש האלהים ואשובה:

Segment 23
HE:
ויאמר מדוע (אתי) את (הלכתי) הלכת אליו היום לא חדש ולא שבת ותאמר שלום:

Segment 24
HE:
ותחבש האתון ותאמר אל נערה נהג ולך אל תעצר לי לרכב כי אם אמרתי לך:

Segment 25
HE:
ותלך ותבוא אל איש האלהים אל הר הכרמל ויהי כראות איש האלהים אתה מנגד ויאמר אל גיחזי נערו הנה השונמית הלז:

Segment 26
HE:
עתה רוץ נא לקראתה ואמר לה השלום לך השלום לאישך השלום לילד ותאמר שלום:

Segment 27
HE:
ותבא אל איש האלהים אל ההר ותחזק ברגליו ויגש גיחזי להדפה ויאמר איש האלהים הרפה לה כי נפשה מרה לה ויהוה העלים ממני ולא הגיד לי:

Segment 28
HE:
ותאמר השאלתי בן מאת אדני הלא אמרתי לא תשלה אתי:

Segment 29
HE:
ויאמר לגיחזי חגר מתניך וקח משענתי בידך ולך כי תמצא איש לא תברכנו וכי יברכך איש לא תעננו ושמת משענתי על פני הנער:

Segment 30
HE:
ותאמר אם הנער חי יהוה וחי נפשך אם אעזבך ויקם וילך אחריה:

Segment 31
HE:
וגחזי עבר לפניהם וישם את המשענת על פני הנער ואין קול ואין קשב וישב לקראתו ויגד לו לאמר לא הקיץ הנער:

Segment 32
HE:
ויבא אלישע הביתה והנה הנער מת משכב על מטתו:

Segment 33
HE:
ויבא ויסגר הדלת בעד שניהם ויתפלל אל יהוה:

Segment 34
HE:
ויעל וישכב על הילד וישם פיו על פיו ועיניו על עיניו וכפיו על (כפו) כפיו ויגהר עליו ויחם בשר הילד:

Segment 35
HE:
וישב וילך בבית אחת הנה ואחת הנה ויעל ויגהר עליו ויזורר הנער עד שבע פעמים ויפקח הנער את עיניו:

Segment 36
HE:
ויקרא אל גיחזי ויאמר קרא אל השנמית הזאת ויקראה ותבוא אליו ויאמר שאי בנך:

Segment 37
HE:
ותבא ותפל על רגליו ותשתחו ארצה ותשא את בנה ותצא: (פ)

Segment 38
HE:
ואלישע שב הגלגלה והרעב בארץ ובני הנביאים ישבים לפניו ויאמר לנערו שפת הסיר הגדולה ובשל נזיד לבני הנביאים:

Segment 39
HE:
ויצא אחד אל השדה ללקט ארת וימצא גפן שדה וילקט ממנו פקעת שדה מלא בגדו ויבא ויפלח אל סיר הנזיד כי לא ידעו:

Segment 40
HE:
ויצקו לאנשים לאכול ויהי כאכלם מהנזיד והמה צעקו ויאמרו מות בסיר איש האלהים ולא יכלו לאכל:

Segment 41
HE:
ויאמר וקחו קמח וישלך אל הסיר ויאמר צק לעם ויאכלו ולא היה דבר רע בסיר: (ס)

Segment 42
HE:
ואיש בא מבעל שלשה ויבא לאיש האלהים לחם בכורים עשרים לחם שערים וכרמל בצקלנו ויאמר תן לעם ויאכלו:

Segment 43
HE:
ויאמר משרתו מה אתן זה לפני מאה איש ויאמר תן לעם ויאכלו כי כה אמר יהוה אכל והותר:

Segment 44
HE:
ויתן לפניהם ויאכלו ויותרו כדבר יהוה: (פ)