דבר יהוה אשר היה אל מיכה המרשתי בימי יותם אחז יחזקיה מלכי יהודה אשר חזה על שמרון וירושלם:

שמעו עמים כלם הקשיבי ארץ ומלאה ויהי אדני יהוה בכם לעד אדני מהיכל קדשו:

כי הנה יהוה יצא ממקומו וירד ודרך על (במותי) במתי ארץ:

ונמסו ההרים תחתיו והעמקים יתבקעו כדונג מפני האש כמים מגרים במורד:

בפשע יעקב כל זאת ובחטאות בית ישראל מי פשע יעקב הלוא שמרון ומי במות יהודה הלוא ירושלם:

ושמתי שמרון לעי השדה למטעי כרם והגרתי לגי אבניה ויסדיה אגלה:

וכל פסיליה יכתו וכל אתנניה ישרפו באש וכל עצביה אשים שממה כי מאתנן זונה קבצה ועד אתנן זונה ישובו:

על זאת אספדה ואילילה אילכה (שילל) שולל וערום אעשה מספד כתנים ואבל כבנות יענה:

כי אנושה מכותיה כי באה עד יהודה נגע עד שער עמי עד ירושלם:

בגת אל תגידו בכו אל תבכו בבית לעפרה עפר (התפלשתי) התפלשי:

עברי לכם יושבת שפיר עריה בשת לא יצאה יושבת צאנן מספד בית האצל יקח מכם עמדתו:

כי חלה לטוב יושבת מרות כי ירד רע מאת יהוה לשער ירושלם:

רתם המרכבה לרכש יושבת לכיש ראשית חטאת היא לבת ציון כי בך נמצאו פשעי ישראל:

לכן תתני שלוחים על מורשת גת בתי אכזיב לאכזב למלכי ישראל:

עד הירש אבי לך יושבת מרשה עד עדלם יבוא כבוד ישראל:

קרחי וגזי על בני תענוגיך הרחבי קרחתך כנשר כי גלו ממך: (ס)

הוי חשבי און ופעלי רע על משכבותם באור הבקר יעשוה כי יש לאל ידם:

וחמדו שדות וגזלו ובתים ונשאו ועשקו גבר וביתו ואיש ונחלתו: (פ)

לכן כה אמר יהוה הנני חשב על המשפחה הזאת רעה אשר לא תמישו משם צוארתיכם ולא תלכו רומה כי עת רעה היא:

ביום ההוא ישא עליכם משל ונהה נהי נהיה אמר שדוד נשדנו חלק עמי ימיר איך ימיש לי לשובב שדינו יחלק:

לכן לא יהיה לך משליך חבל בגורל בקהל יהוה:

אל תטפו יטיפון לא יטפו לאלה לא יסג כלמות:

האמור בית יעקב הקצר רוח יהוה אם אלה מעלליו הלוא דברי ייטיבו עם הישר הולך:

ואתמול עמי לאויב יקומם ממול שלמה אדר תפשטון מעברים בטח שובי מלחמה:

נשי עמי תגרשון מבית תענגיה מעל עלליה תקחו הדרי לעולם:

קומו ולכו כי לא זאת המנוחה בעבור טמאה תחבל וחבל נמרץ:

לו איש הלך רוח ושקר כזב אטף לך ליין ולשכר והיה מטיף העם הזה:

אסף אאסף יעקב כלך קבץ אקבץ שארית ישראל יחד אשימנו כצאן בצרה כעדר בתוך הדברו תהימנה מאדם:

עלה הפרץ לפניהם פרצו ויעברו שער ויצאו בו ויעבר מלכם לפניהם ויהוה בראשם: (פ)

ואמר שמעו נא ראשי יעקב וקציני בית ישראל הלוא לכם לדעת את המשפט:

שנאי טוב ואהבי (רעה) רע גזלי עורם מעליהם ושארם מעל עצמותם:

ואשר אכלו שאר עמי ועורם מעליהם הפשיטו ואת עצמתיהם פצחו ופרשו כאשר בסיר וכבשר בתוך קלחת:

אז יזעקו אל יהוה ולא יענה אותם ויסתר פניו מהם בעת ההיא כאשר הרעו מעלליהם: (פ)

כה אמר יהוה על הנביאים המתעים את עמי הנשכים בשניהם וקראו שלום ואשר לא יתן על פיהם וקדשו עליו מלחמה:

לכן לילה לכם מחזון וחשכה לכם מקסם ובאה השמש על הנביאים וקדר עליהם היום:

ובשו החזים וחפרו הקסמים ועטו על שפם כלם כי אין מענה אלהים:

ואולם אנכי מלאתי כח את רוח יהוה ומשפט וגבורה להגיד ליעקב פשעו ולישראל חטאתו: (ס)

שמעו נא זאת ראשי בית יעקב וקציני בית ישראל המתעבים משפט ואת כל הישרה יעקשו:

בנה ציון בדמים וירושלם בעולה:

ראשיה בשחד ישפטו וכהניה במחיר יורו ונביאיה בכסף יקסמו ועל יהוה ישענו לאמר הלוא יהוה בקרבנו לא תבוא עלינו רעה:

לכן בגללכם ציון שדה תחרש וירושלם עיין תהיה והר הבית לבמות יער: (פ)

והיה באחרית הימים יהיה הר בית יהוה נכון בראש ההרים ונשא הוא מגבעות ונהרו עליו עמים:

והלכו גוים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר יהוה ואל בית אלהי יעקב ויורנו מדרכיו ונלכה בארחתיו כי מציון תצא תורה ודבר יהוה מירושלם:

ושפט בין עמים רבים והוכיח לגוים עצמים עד רחוק וכתתו חרבתיהם לאתים וחניתתיהם למזמרות לא ישאו גוי אל גוי חרב ולא ילמדון עוד מלחמה:

וישבו איש תחת גפנו ותחת תאנתו ואין מחריד כי פי יהוה צבאות דבר:

כי כל העמים ילכו איש בשם אלהיו ואנחנו נלך בשם יהוה אלהינו לעולם ועד: (פ)

ביום ההוא נאם יהוה אספה הצלעה והנדחה אקבצה ואשר הרעתי:

ושמתי את הצלעה לשארית והנהלאה לגוי עצום ומלך יהוה עליהם בהר ציון מעתה ועד עולם: (פ)

ואתה מגדל עדר עפל בת ציון עדיך תאתה ובאה הממשלה הראשנה ממלכת לבת ירושלם:

עתה למה תריעי רע המלך אין בך אם יועצך אבד כי החזיקך חיל כיולדה:

חולי וגחי בת ציון כיולדה כי עתה תצאי מקריה ושכנת בשדה ובאת עד בבל שם תנצלי שם יגאלך יהוה מכף איביך:

ועתה נאספו עליך גוים רבים האמרים תחנף ותחז בציון עינינו:

והמה לא ידעו מחשבות יהוה ולא הבינו עצתו כי קבצם כעמיר גרנה:

קומי ודושי בת ציון כי קרנך אשים ברזל ופרסתיך אשים נחושה והדקות עמים רבים והחרמתי ליהוה בצעם וחילם לאדון כל הארץ:

עתה תתגדדי בת גדוד מצור שם עלינו בשבט יכו על הלחי את שפט ישראל: (ס)

ואתה בית לחם אפרתה צעיר להיות באלפי יהודה ממך לי יצא להיות מושל בישראל ומוצאתיו מקדם מימי עולם:

לכן יתנם עד עת יולדה ילדה ויתר אחיו ישובון על בני ישראל:

ועמד ורעה בעז יהוה בגאון שם יהוה אלהיו וישבו כי עתה יגדל עד אפסי ארץ:

והיה זה שלום אשור כי יבוא בארצנו וכי ידרך בארמנתינו והקמנו עליו שבעה רעים ושמנה נסיכי אדם:

ורעו את ארץ אשור בחרב ואת ארץ נמרד בפתחיה והציל מאשור כי יבוא בארצנו וכי ידרך בגבולנו: (פ)

והיה שארית יעקב בקרב עמים רבים כטל מאת יהוה כרביבים עלי עשב אשר לא יקוה לאיש ולא ייחל לבני אדם: (פ)

והיה שארית יעקב בגוים בקרב עמים רבים כאריה בבהמות יער ככפיר בעדרי צאן אשר אם עבר ורמס וטרף ואין מציל:

תרם ידך על צריך וכל איביך יכרתו:

והיה ביום ההוא נאם יהוה והכרתי סוסיך מקרבך והאבדתי מרכבתיך:

והכרתי ערי ארצך והרסתי כל מבצריך:

והכרתי כשפים מידך ומעוננים לא יהיו לך:

והכרתי פסיליך ומצבותיך מקרבך ולא תשתחוה עוד למעשה ידיך:

ונתשתי אשיריך מקרבך והשמדתי עריך:

ועשיתי באף ובחמה נקם את הגוים אשר לא שמעו: (פ)

שמעו נא את אשר יהוה אמר קום ריב את ההרים ותשמענה הגבעות קולך:

שמעו הרים את ריב יהוה והאתנים מסדי ארץ כי ריב ליהוה עם עמו ועם ישראל יתוכח:

עמי מה עשיתי לך ומה הלאתיך ענה בי:

כי העלתיך מארץ מצרים ומבית עבדים פדיתיך ואשלח לפניך את משה אהרן ומרים:

עמי זכר נא מה יעץ בלק מלך מואב ומה ענה אתו בלעם בן בעור מן השטים עד הגלגל למען דעת צדקות יהוה:

במה אקדם יהוה אכף לאלהי מרום האקדמנו בעולות בעגלים בני שנה:

הירצה יהוה באלפי אילים ברבבות נחלי שמן האתן בכורי פשעי פרי בטני חטאת נפשי:

הגיד לך אדם מה טוב ומה יהוה דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלהיך: (ס)

קול יהוה לעיר יקרא ותושיה יראה שמך שמעו מטה ומי יעדה:

עוד האש בית רשע אצרות רשע ואיפת רזון זעומה:

האזכה במאזני רשע ובכיס אבני מרמה:

אשר עשיריה מלאו חמס וישביה דברו שקר ולשונם רמיה בפיהם:

וגם אני החליתי הכותך השמם על חטאתך:

אתה תאכל ולא תשבע וישחך בקרבך ותסג ולא תפליט ואשר תפלט לחרב אתן:

אתה תזרע ולא תקצור אתה תדרך זית ולא תסוך שמן ותירוש ולא תשתה יין:

וישתמר חקות עמרי וכל מעשה בית אחאב ותלכו במעצותם למען תתי אתך לשמה וישביה לשרקה וחרפת עמי תשאו: (פ)

אללי לי כי הייתי כאספי קיץ כעללת בציר אין אשכול לאכול בכורה אותה נפשי:

אבד חסיד מן הארץ וישר באדם אין כלם לדמים יארבו איש את אחיהו יצודו חרם:

על הרע כפים להיטיב השר שאל והשפט בשלום והגדול דבר הות נפשו הוא ויעבתוה:

טובם כחדק ישר ממסוכה יום מצפיך פקדתך באה עתה תהיה מבוכתם:

אל תאמינו ברע אל תבטחו באלוף משכבת חיקך שמר פתחי פיך:

כי בן מנבל אב בת קמה באמה כלה בחמתה איבי איש אנשי ביתו:

ואני ביהוה אצפה אוחילה לאלהי ישעי ישמעני אלהי:

אל תשמחי איבתי לי כי נפלתי קמתי כי אשב בחשך יהוה אור לי: (פ)

זעף יהוה אשא כי חטאתי לו עד אשר יריב ריבי ועשה משפטי יוציאני לאור אראה בצדקתו:

ותרא איבתי ותכסה בושה האמרה אלי איו יהוה אלהיך עיני תראינה בה עתה תהיה למרמס כטיט חוצות:

יום לבנות גדריך יום ההוא ירחק חק:

יום הוא ועדיך יבוא למני אשור וערי מצור ולמני מצור ועד נהר וים מים והר ההר:

והיתה הארץ לשממה על ישביה מפרי מעלליהם: (פ)

רעה עמך בשבטך צאן נחלתך שכני לבדד יער בתוך כרמל ירעו בשן וגלעד כימי עולם:

כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות:

יראו גוים ויבשו מכל גבורתם ישימו יד על פה אזניהם תחרשנה:

ילחכו עפר כנחש כזחלי ארץ ירגזו ממסגרתיהם אל יהוה אלהינו יפחדו ויראו ממך:

מי אל כמוך נשא עון ועבר על פשע לשארית נחלתו לא החזיק לעד אפו כי חפץ חסד הוא:

ישוב ירחמנו יכבש עונתינו ותשליך במצלות ים כל חטאותם:

תתן אמת ליעקב חסד לאברהם אשר נשבעת לאבתינו מימי קדם: (פפפ)