Proverbs Chapter 31

דברי למואל מלך משא אשר יסרתו אמו:

מה ברי ומה בר בטני ומה בר נדרי:

אל תתן לנשים חילך ודרכיך למחות מלכין:

אל למלכים למואל אל למלכים שתו יין ולרוזנים (או) אי שכר:

פן ישתה וישכח מחקק וישנה דין כל בני עני:

תנו שכר לאובד ויין למרי נפש:

ישתה וישכח רישו ועמלו לא יזכר עוד:

פתח פיך לאלם אל דין כל בני חלוף:

פתח פיך שפט צדק ודין עני ואביון:

אשת חיל מי ימצא ורחק מפנינים מכרה:

בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר:

גמלתהו טוב ולא רע כל ימי חייה:

דרשה צמר ופשתים ותעש בחפץ כפיה:

היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה:

ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה וחק לנערתיה:

זממה שדה ותקחהו מפרי כפיה (נטע) נטעה כרם:

חגרה בעוז מתניה ותאמץ זרעותיה:

טעמה כי טוב סחרה לא יכבה (בליל) בלילה נרה:

ידיה שלחה בכישור וכפיה תמכו פלך:

כפה פרשה לעני וידיה שלחה לאביון:

לא תירא לביתה משלג כי כל ביתה לבש שנים:

מרבדים עשתה לה שש וארגמן לבושה:

נודע בשערים בעלה בשבתו עם זקני ארץ:

סדין עשתה ותמכר וחגור נתנה לכנעני:

עז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון:

פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה:

צופיה הליכות ביתה ולחם עצלות לא תאכל:

קמו בניה ויאשרוה בעלה ויהללה:

רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כלנה:

שקר החן והבל היפי אשה יראת יהוה היא תתהלל:

תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה: (פפפ)