שביעי ואחר באו משה ואהרן ויאמרו אל פרעה כה אמר יהוה אלהי ישראל שלח את עמי ויחגו לי במדבר:

ויאמר פרעה מי יהוה אשר אשמע בקלו לשלח את ישראל לא ידעתי את יהוה וגם את ישראל לא אשלח:

ויאמרו אלהי העברים נקרא עלינו נלכה נא דרך שלשת ימים במדבר ונזבחה ליהוה אלהינו פן יפגענו בדבר או בחרב:

ויאמר אלהם מלך מצרים למה משה ואהרן תפריעו את העם ממעשיו לכו לסבלתיכם:

ויאמר פרעה הן רבים עתה עם הארץ והשבתם אתם מסבלתם:

ויצו פרעה ביום ההוא את הנגשים בעם ואת שטריו לאמר:

לא תאספון לתת תבן לעם ללבן הלבנים כתמול שלשם הם ילכו וקששו להם תבן:

ואת מתכנת הלבנים אשר הם עשים תמול שלשם תשימו עליהם לא תגרעו ממנו כי נרפים הם על כן הם צעקים לאמר נלכה נזבחה לאלהינו:

תכבד העבדה על האנשים ויעשו בה ואל ישעו בדברי שקר:

ויצאו נגשי העם ושטריו ויאמרו אל העם לאמר כה אמר פרעה אינני נתן לכם תבן:

אתם לכו קחו לכם תבן מאשר תמצאו כי אין נגרע מעבדתכם דבר:

ויפץ העם בכל ארץ מצרים לקשש קש לתבן:

והנגשים אצים לאמר כלו מעשיכם דבר יום ביומו כאשר בהיות התבן:

ויכו שטרי בני ישראל אשר שמו עלהם נגשי פרעה לאמר מדוע לא כליתם חקכם ללבן כתמול שלשם גם תמול גם היום:

ויבאו שטרי בני ישראל ויצעקו אל פרעה לאמר למה תעשה כה לעבדיך:

תבן אין נתן לעבדיך ולבנים אמרים לנו עשו והנה עבדיך מכים וחטאת עמך:

ויאמר נרפים אתם נרפים על כן אתם אמרים נלכה נזבחה ליהוה:

ועתה לכו עבדו ותבן לא ינתן לכם ותכן לבנים תתנו:

ויראו שטרי בני ישראל אתם ברע לאמר לא תגרעו מלבניכם דבר יום ביומו:

ויפגעו את משה ואת אהרן נצבים לקראתם בצאתם מאת פרעה:

ויאמרו אלהם ירא יהוה עליכם וישפט אשר הבאשתם את ריחנו בעיני פרעה ובעיני עבדיו לתת חרב בידם להרגנו:

מפטיר וישב משה אל יהוה ויאמר אדני למה הרעתה לעם הזה למה זה שלחתני:

ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך הרע לעם הזה והצל לא הצלת את עמך: