Samuel 1 Chapter 8

ויהי כאשר זקן שמואל וישם את בניו שפטים לישראל:

ויהי שם בנו הבכור יואל ושם משנהו אביה שפטים בבאר שבע:

ולא הלכו בניו (בדרכו) בדרכיו ויטו אחרי הבצע ויקחו שחד ויטו משפט: (פ)

ויתקבצו כל זקני ישראל ויבאו אל שמואל הרמתה:

ויאמרו אליו הנה אתה זקנת ובניך לא הלכו בדרכיך עתה שימה לנו מלך לשפטנו ככל הגוים:

וירע הדבר בעיני שמואל כאשר אמרו תנה לנו מלך לשפטנו ויתפלל שמואל אל יהוה: (פ)

ויאמר יהוה אל שמואל שמע בקול העם לכל אשר יאמרו אליך כי לא אתך מאסו כי אתי מאסו ממלך עליהם:

ככל המעשים אשר עשו מיום העלתי אתם ממצרים ועד היום הזה ויעזבני ויעבדו אלהים אחרים כן המה עשים גם לך:

ועתה שמע בקולם אך כי העד תעיד בהם והגדת להם משפט המלך אשר ימלך עליהם: (ס)

ויאמר שמואל את כל דברי יהוה אל העם השאלים מאתו מלך: (ס)

ויאמר זה יהיה משפט המלך אשר ימלך עליכם את בניכם יקח ושם לו במרכבתו ובפרשיו ורצו לפני מרכבתו:

ולשום לו שרי אלפים ושרי חמשים ולחרש חרישו ולקצר קצירו ולעשות כלי מלחמתו וכלי רכבו:

ואת בנותיכם יקח לרקחות ולטבחות ולאפות:

ואת שדותיכם ואת כרמיכם וזיתיכם הטובים יקח ונתן לעבדיו:

וזרעיכם וכרמיכם יעשר ונתן לסריסיו ולעבדיו:

ואת עבדיכם ואת שפחותיכם ואת בחוריכם הטובים ואת חמוריכם יקח ועשה למלאכתו:

צאנכם יעשר ואתם תהיו לו לעבדים:

וזעקתם ביום ההוא מלפני מלככם אשר בחרתם לכם ולא יענה יהוה אתכם ביום ההוא:

וימאנו העם לשמע בקול שמואל ויאמרו לא כי אם מלך יהיה עלינו:

והיינו גם אנחנו ככל הגוים ושפטנו מלכנו ויצא לפנינו ונלחם את מלחמתנו:

וישמע שמואל את כל דברי העם וידברם באזני יהוה: (פ)

ויאמר יהוה אל שמואל שמע בקולם והמלכת להם מלך ויאמר שמואל אל אנשי ישראל לכו איש לעירו: (פ)