Samuel 2 Chapter 5

ויבאו כל שבטי ישראל אל דוד חברונה ויאמרו לאמר הננו עצמך ובשרך אנחנו:

גם אתמול גם שלשום בהיות שאול מלך עלינו אתה (הייתה) היית (מוציא) המוציא (והמבי) והמביא את ישראל ויאמר יהוה לך אתה תרעה את עמי את ישראל ואתה תהיה לנגיד על ישראל:

ויבאו כל זקני ישראל אל המלך חברונה ויכרת להם המלך דוד ברית בחברון לפני יהוה וימשחו את דוד למלך על ישראל: (פ)

בן שלשים שנה דוד במלכו ארבעים שנה מלך:

בחברון מלך על יהודה שבע שנים וששה חדשים ובירושלם מלך שלשים ושלש שנה על כל ישראל ויהודה:

וילך המלך ואנשיו ירושלם אל היבסי יושב הארץ ויאמר לדוד לאמר לא תבוא הנה כי אם הסירך העורים והפסחים לאמר לא יבוא דוד הנה:

וילכד דוד את מצדת ציון היא עיר דוד:

ויאמר דוד ביום ההוא כל מכה יבסי ויגע בצנור ואת הפסחים ואת העורים (שנאו) שנאי נפש דוד על כן יאמרו עור ופסח לא יבוא אל הבית:

וישב דוד במצדה ויקרא לה עיר דוד ויבן דוד סביב מן המלוא וביתה:

וילך דוד הלוך וגדול ויהוה אלהי צבאות עמו: (פ)

וישלח חירם מלך צר מלאכים אל דוד ועצי ארזים וחרשי עץ וחרשי אבן קיר ויבנו בית לדוד:

וידע דוד כי הכינו יהוה למלך על ישראל וכי נשא ממלכתו בעבור עמו ישראל: (ס)

ויקח דוד עוד פלגשים ונשים מירושלם אחרי באו מחברון ויולדו עוד לדוד בנים ובנות:

ואלה שמות הילדים לו בירושלם שמוע ושובב ונתן ושלמה:

ויבחר ואלישוע ונפג ויפיע: (פ)

ואלישמע ואלידע ואליפלט:

וישמעו פלשתים כי משחו את דוד למלך על ישראל ויעלו כל פלשתים לבקש את דוד וישמע דוד וירד אל המצודה:

ופלשתים באו וינטשו בעמק רפאים:

וישאל דוד ביהוה לאמר האעלה אל פלשתים התתנם בידי ויאמר יהוה אל דוד עלה כי נתן אתן את הפלשתים בידך:

ויבא דוד בבעל פרצים ויכם שם דוד ויאמר פרץ יהוה את איבי לפני כפרץ מים על כן קרא שם המקום ההוא בעל פרצים:

ויעזבו שם את עצביהם וישאם דוד ואנשיו: (פ)

ויספו עוד פלשתים לעלות וינטשו בעמק רפאים:

וישאל דוד ביהוה ויאמר לא תעלה הסב אל אחריהם ובאת להם ממול בכאים:

ויהי (בשמעך) כשמעך את קול צעדה בראשי הבכאים אז תחרץ כי אז יצא יהוה לפניך להכות במחנה פלשתים:

ויעש דוד כן כאשר צוהו יהוה ויך את פלשתים מגבע עד באך גזר: (פ)