Likutay Nanach on Samuel — Chapter 14

ויהי היום ויאמר יונתן בן שאול אל הנער נשא כליו לכה ונעברה אל מצב פלשתים אשר מעבר הלז ולאביו לא הגיד. ולאביו לא הגיד, בגמטריא נ נח.

ואחיה בן אחטוב אחי איכבוד בן פינחס בן עלי כהן י' בשלו נשא אפוד והעם לא ידע כי הלך יונתן. ואחיה בן אחטוב, בגמטריא נ נח.

ויאמר לו נשא כליו עשה כל אשר בלבבך נטה לך הנני עמך כלבבך. כליו עשה כל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

ויגלו שניהם אל מצב פלשתים ויאמרו פלשתים הנה עברים יצאים מן החרים אשר התחבאו שם. ויגלו שניהם אל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

ותהי המכה הראשנה אשר הכה יונתן ונשא כליו כעשרים איש כבחצי מענה צמד שדה. ותהי המכה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

ויאמר שאול לאחיה הגישה ארון האלקים כי היה ארון האלקים ביום ההוא ובני ישראל. ארון האלקים ביום ההוא ובני, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

ויהי עד, עם הב' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח. עד דבר, עם הה' אותיות, בגמטריא נחמן מאומן. וההמון אשר, בגמטריא תרי"ג. הראשי תיבות של: ויהי עד דבר שאול אל הכהן וההמון אשר במחנה פלשתים וילך הלוך ורב, וכן של: עד דבר שאול אל הכהן וההמון אשר במחנה פלשתים וילך הלוך ורב ויאמר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ויאמר שאול אל הכהן אסף ידך – עמש"כ לעיל (א:ז:י) על הענין בסיפורי מעשיות משנים קדמוניות, מעשה מחיגר, שהחכם התפלל מתוך האיום ע"ש. ובסיפור הנ"ל הבאתי את המדרש השייך לפסוק זה ולענין הזה.

ואיש ישראל נגש ביום ההוא ויאל שאול את העם לאמר ארור האיש אשר יאכל לחם עד הערב ונקמתי מאיבי ולא טעם כל העם לחם. יאכל לחם עד הערב ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

ויונתן לא שמע בהשביע אביו את העם וישלח את קצה המטה אשר בידו ויטבל אותה ביערת הדבש וישב ידו אל פיו ותראנה עיניו. בידו ויטבל אותה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

ויעש העם אל שלל ויקחו צאן ובקר ובני בקר וישחטו ארצה ויאכל העם על הדם. שלל ויקחו ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

ויאמר שאול פצו בעם ואמרתם להם הגישו אלי איש שורו ואיש שיהו ושחטתם בזה ואכלתם ולא תחטאו לי' לאכל אל הדם ויגשו כל העם איש שורו בידו הלילה וישחטו שם. ויגשו כל העם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

ויאמר שאול אל י' אלקי ישראל הבה תמים וילכד יונתן ושאול והעם יצאו. תמים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

ויאמר העם אל שאול היונתן ימות אשר עשה הישועה הגדולה הזאת בישראל חלילה חי ה' אם יפל משערת ראשו ארצה כי עם אלקים עשה היום הזה ויפדו העם את יונתן ולא מת. הסופי תיבות של הזאת בישראל חלילה חי ה' אם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של חי ה' אם יפל משערת ראשו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של העם את יונתן ולא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

ושאול לכד המלוכה על ישראל וילחם סביב בכל איביו במואב ובבני עמון ובאדום ובמלכי צובה ובפלשתים ובכל אשר יפנה ירשיע. ובמלכי, בגמטריא נ נח.

ותהי המלחמה חזקה על פלשתים כל ימי שאול וראה שאול כל איש גבור וכל בן חיל ויאספהו אליו. וכל בן, בגמטריא נ נח.

ותאמר האשה התקעית אל המלך ותפל על אפיה ארצה ותשתחו ותאמר הושעה המלך. על אפיה ארצה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

והנה קמה כל המשפחה על שפחתך ויאמרו תני את מכה אחיו ונמתהו בנפש אחיו אשר הרג ונשמידה גם את היורש וכבו את גחלתי אשר נשארה לבלתי שום לאישי שם ושארית על פני האדמה. את מכה אחיו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

כי ישמע המלך להציל את אמתו מכף האיש להשמיד אתי ואת בני יחד מנחלת אלקים. ואת בני יחד, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

ויאמר המלך היד יואב אתך בכל זאת ותען האשה ותאמר חי נפשך אדני המלך אם אש להמין ולהשמיל מכל אשר דבר אדני המלך כי עבדך יואב הוא צוני והוא שם בפי שפחתך את כל הדברים האלה. יואב אתך בכל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. דבר אדני המלך כי עבדך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אדני המלך כי עבדך יואב הוא צוני והוא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

לבעבור סבב את פני הדבר עשה עבדך יואב את הדבר הזה ואדני חכם כחכמת מלאך האלהים לדעת את כל אשר בארץ. עשה עבדך יואב ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

ויפל יואב אל פניו ארצה וישתחו ויברך את המלך ויאמר יואב היום ידע עבדך כי מצאתי חן בעיניך אדני המלך אשר עשה המלך את דבר עבדו. יואב אל פניו ארצה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

ובגלחו את ראשו והיה מקץ ימים לימים אשר יגלח כי כבד עליו וגלחו ושקל את שער ראשו מאתים שקלים באבן המלך. מאתים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

ויולדו לאבשלום שלושה בנים ובת אחת ושמה תמר היא היתה אשה יפת מראה. יפת ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.