Likutay Nanach on Samuel — Chapter 6

ויקראו פלשתים לכהנים ולקסמים לאמר מה נעשה לארון י' הודענו במה נשלחנו למקומו. במה נשלחנו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

ועתה קחו ועשו עגלה חדשה אחת ושתי פרות עלות אשר לא עלה עליהם על ואסרתם את הפרות בעגלה והשיבתם בניהם מאחריהם הביתה. עגלה, בגמטריא נ נח. ועשו עגלה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. עלה, עם האותיות בגמטריא נ נח.

וראיתם אם דרך גבולו יעלה בית שמש הוא עשה לנו את הרעה הגדולה הזאת ואם לא וידענו כי לא ידו נגעה בנו מקרה הוא היה לנו: הזאת ואם לא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ואם לא וידענו כי לא ידו נגעה בנו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

בדרך על דרך, עם הג' תיבות, בגמטריא רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא נחמן בן שמחה, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: שמש במסלה אחת הלכו הלךוגעו ולא סרו ימין ושמאול וסרני פלשתים הלכים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. וישרנה, פרש"י ז"ל הרי תבה זו אנדרוגינס (-לשון זכר ונקבה, מדלא כתיב 'ותשרנה' וכתוב ביו"ד הוא בלשון זכר, ומדלא כתיב 'ויישירו' וכתוב וישרנה, הוא גם לשון נקבה), מלמד שאף הולדות (-שהיו זכרים) היו אומרים שירה. ורבותינו פרשו שהיו אומרות שירה, רני רני השיטה (-עצי שטים – היינו הארון) התנופפי וכו' (-ונשאי את עצמך) כדאיתא במסכת עבודה זרה (כד:). ולפי פשוטו, וישרנה, לשון ישר, דרך ישר היו הולכות (ראה ב"ר נד:ד), עכ"ל. ועיין שם במסכת עבודה זרה ז"ל מאי וישרנה, אמר רבי יוחנן משום רבי מאיר שאמרו שירה. ורב זוטרא בר טוביה אמר רב שישרו פניהם כנגד ארון ואמרו שירה (-בתנחומא ויקהל ז – ועקמו פניהם כלפי הארון, והיו מנהיגין את הארון לפניהם וכו'), ע"כ. והנה לפי רב זוטרא בר טוביה אמר רב הפרות הפכו פניהם כלפי הארון, והרי זה בחי' אחוריים, וזה כענין השיר של נ נח נחמ נחמן, שהוא באחוריים (פרה בגמטריא נחמן מאומן). וכן י"ל בדברי רש"י שוישרנה זו אנדרוגינוס, כי בחי' אחוריים מינקת להפרצוף שתחתיו, והתחתון נחשב כנקבה להעליון. וכן הוא מרמז על שיר ושירה (-במסכת ע"ז כתוב שאמרו שירה, בב"ר נד:ז רבי מאיר אומר אמרו שירת הים, בזוהר ח"א קכג. אמרו שירה חדשה, מזמור שירו לה' שיר חדש, שירה היא בחי' כל התשע שירות שהיו, כמו שמנויין בתרגום ריש מגילת שיר השירים, שירה לשון נקבה (עיין תוספות במסכת פסחים קטז: ד"ה תאמר מה שהביא מהמכילתא, כמו שהנקבה יש לה צער לידה, אף כל הניסים יש אחריהם צער, חוץ מלעתיד שאין אחריה צער, ובמדרש רבה (שמו"ר כג:יא) – מה הנקבה הזאת מתעברת ויולדת, וחוזרת ויולדת, כך הן הצרות באות עליהן והיו אומרים שירות בלשון נקבות, לכך עמדו בבל ומדי ויוון ואדום ושיעבדו את ישראל, אבל לעתיד לבוא אין עוד צרות, באותה שעה אומרים שיר לשון זכר), שיר חדש, נ נח נחמ נחמן מאומן. וע"ע בסיפורי מעשיות משנים קדמוניות, במעשה מבן מלך ובן שפחה שנתחלפו, בענין הכלי ששמים על בהמה והיה מנגן. ועיין בזוהר ח"א קכג. וישרנה הפרות וכו' וכיון שהארון נלקח מהם היו גועות כדרך שאר פרות העולם ולא אמרו שירה, ודאי הארון שעליהם עשו אותם לזמר. וישרנה הפרות – בחינת Singapore.

ובית שמש קצרים קציר חטים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-היינו ד' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הכולל. הסופי תיבות של: בעמק וישאו את עיניהם ויראו, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. פרש"י ז"ל היו מסתכלין היאך הוא בא לבדו (-וזה היה דבר פתאומי), ומשמחתם נהגו בו קלות ראש, שלא היו מסתכלין בו באימה ודרך כבוד (תנדב"א רבא פי"א וראה סוטה לה.), עכ"ל. עיין מש"כ בזה בספר המדות ערך אמונה אות לט, שמחמת שמחה יפחדו, ואילו כאן להיפוך.

ויך באנשי בית שמש כי ראו בארון י' ויך בעם שבעים איש חמשים אלף איש ויתאבלו העם כי הכה י' בעם מכה גדולה. ראו בארון י', בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

וירכבו את ארון האלהים אל עגלה חדשה וישאהו מבית אבינדב אשר בגבעה ועזא ואחיו בני אבינדב נהגים את העגלה חדשה. עגלה, בגמטריא נ נח. נהגים, בגמטריא נ נח.

ויחר אף ה' בעזה ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. ויכהו שם האלקים, עם הי"ג אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. פרש"י ז"ל על השל, על השגגה, שהיה לו לדרוש קל וחומר, נושאיו נשא בירדן, הוא עצמו לא כל שכן, עכ"ל (וצב"ק למה דאג כ"כ שלא יפול, הלוא הארון עשוי לעמוד על הקרקע, ושמא דאג שיפול על צידו, או שיתלכלך, או שמא יש דין שעל כתף נישא ואסור לנחות על קרקע חול). וק"ק כי איתא במדרש איכה רבתי פרשה ג' שנהר דינור נפיק מן זיעתהון דחיותא ממה דטעונין בכורסיא, משמע שהם ממש נושאים את הכסא, ובעשרה מאמרות ביאר שרק בעתה רעה אז הכסא מכביד עליהם, אבל בעת רצון הכסא נושא את נושאיו ואין לחיות עמל ויגיעה (הבאתי כל זה בחלק ה' מאומן בערך נהר דינור). ולכאורה לפי זה השגגה של עזה היה, שהיה לו להבין שכעת היה עת רצון, אי נמי, אפילו היה עת רעה, שהכסא-והארון מכבידים, מכל מקום לא יפלו ח"ו.

והנה ארון י' בא עיר דוד ומיכל בת שאול נשקפה בעד החלון ותרא את המלך דוד מפזז ומכרכר לפני י' ותבז לו בלבה. ותבז לו בלבה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.