Psalms Chapter 147

הללויה כי טוב זמרה אלהינו כי נעים נאוה תהלה:

בונה ירושלם יהוה נדחי ישראל יכנס:

הרפא לשבורי לב ומחבש לעצבותם:

מונה מספר לכוכבים לכלם שמות יקרא:

גדול אדונינו ורב כח לתבונתו אין מספר:

מעודד ענוים יהוה משפיל רשעים עדי ארץ:

ענו ליהוה בתודה זמרו לאלהינו בכנור:

המכסה שמים בעבים המכין לארץ מטר המצמיח הרים חציר:

נותן לבהמה לחמה לבני ערב אשר יקראו:

לא בגבורת הסוס יחפץ לא בשוקי האיש ירצה:

רוצה יהוה את יראיו את המיחלים לחסדו:

שבחי ירושלם את יהוה הללי אלהיך ציון:

כי חזק בריחי שעריך ברך בניך בקרבך:

השם גבולך שלום חלב חטים ישביעך:

השלח אמרתו ארץ עד מהרה ירוץ דברו:

הנתן שלג כצמר כפור כאפר יפזר:

משליך קרחו כפתים לפני קרתו מי יעמד:

ישלח דברו וימסם ישב רוחו יזלו מים:

מגיד (דברו) דבריו ליעקב חקיו ומשפטיו לישראל:

לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום הללויה: (פ)