שישי וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר אלהם:

דברו אל בני ישראל לאמר זאת החיה אשר תאכלו מכל הבהמה אשר על הארץ:

כל מפרסת פרסה ושסעת שסע פרסת מעלת גרה בבהמה אתה תאכלו:

אך את זה לא תאכלו ממעלי הגרה וממפרסי הפרסה את הגמל כי מעלה גרה הוא ופרסה איננו מפריס טמא הוא לכם:

ואת השפן כי מעלה גרה הוא ופרסה לא יפריס טמא הוא לכם:

ואת הארנבת כי מעלת גרה הוא ופרסה לא הפריסה טמאה הוא לכם:

ואת החזיר כי מפריס פרסה הוא ושסע שסע פרסה והוא גרה לא יגר טמא הוא לכם:

מבשרם לא תאכלו ובנבלתם לא תגעו טמאים הם לכם:

את זה תאכלו מכל אשר במים כל אשר לו סנפיר וקשקשת במים בימים ובנחלים אתם תאכלו:

וכל אשר אין לו סנפיר וקשקשת בימים ובנחלים מכל שרץ המים ומכל נפש החיה אשר במים שקץ הם לכם:

ושקץ יהיו לכם מבשרם לא תאכלו ואת נבלתם תשקצו:

כל אשר אין לו סנפיר וקשקשת במים שקץ הוא לכם:

ואת אלה תשקצו מן העוף לא יאכלו שקץ הם את הנשר ואת הפרס ואת העזניה:

ואת הדאה ואת האיה למינה:

ואת בת היענה ואת התחמס ואת השחף ואת הנץ למינהו:

ואת הכוס ואת השלך ואת הינשוף:

ואת התנשמת ואת הקאת ואת הרחם:

ואת החסידה האנפה למינה ואת הדוכיפת ואת העטלף:

כל שרץ העוף ההלך על ארבע שקץ הוא לכם:

אך את זה תאכלו מכל שרץ העוף ההלך על ארבע אשר (לא) לו כרעים ממעל לרגליו לנתר בהן על הארץ:

את אלה מהם תאכלו את הארבה למינו ואת הסלעם למינהו ואת החרגל למינהו ואת החגב למינהו:

וכל שרץ העוף אשר לו ארבע רגלים שקץ הוא לכם:

ולאלה תטמאו כל הנגע בנבלתם יטמא עד הערב:

וכל הנשא מנבלתם יכבס בגדיו וטמא עד הערב:

לכל הבהמה אשר הוא מפרסת פרסה ושסע איננה שסעת וגרה איננה מעלה טמאים הם לכם כל הנגע בהם יטמא:

וכל הולך על כפיו בכל החיה ההלכת על ארבע טמאים הם לכם כל הנגע בנבלתם יטמא עד הערב:

והנשא את נבלתם יכבס בגדיו וטמא עד הערב טמאים המה לכם: (ס)

וזה לכם הטמא בשרץ השרץ על הארץ החלד והעכבר והצב למינהו:

והאנקה והכח והלטאה והחמט והתנשמת:

אלה הטמאים לכם בכל השרץ כל הנגע בהם במתם יטמא עד הערב:

וכל אשר יפל עליו מהם במתם יטמא מכל כלי עץ או בגד או עור או שק כל כלי אשר יעשה מלאכה בהם במים יובא וטמא עד הערב וטהר:

שביעי וכל כלי חרש אשר יפל מהם אל תוכו כל אשר בתוכו יטמא ואתו תשברו:

מכל האכל אשר יאכל אשר יבוא עליו מים יטמא וכל משקה אשר ישתה בכל כלי יטמא:

וכל אשר יפל מנבלתם עליו יטמא תנור וכירים יתץ טמאים הם וטמאים יהיו לכם:

אך מעין ובור מקוה מים יהיה טהור ונגע בנבלתם יטמא:

וכי יפל מנבלתם על כל זרע זרוע אשר יזרע טהור הוא:

וכי יתן מים על זרע ונפל מנבלתם עליו טמא הוא לכם: (ס)

וכי ימות מן הבהמה אשר היא לכם לאכלה הנגע בנבלתה יטמא עד הערב:

והאכל מנבלתה יכבס בגדיו וטמא עד הערב והנשא את נבלתה יכבס בגדיו וטמא עד הערב:

וכל השרץ השרץ על הארץ שקץ הוא לא יאכל:

כל הולך על גחון וכל הולך על ארבע עד כל מרבה רגלים לכל השרץ השרץ על הארץ לא תאכלום כי שקץ הם:

אל תשקצו את נפשתיכם בכל השרץ השרץ ולא תטמאו בהם ונטמתם בם:

כי אני יהוה אלהיכם והתקדשתם והייתם קדשים כי קדוש אני ולא תטמאו את נפשתיכם בכל השרץ הרמש על הארץ:

מפטיר כי אני יהוה המעלה אתכם מארץ מצרים להית לכם לאלהים והייתם קדשים כי קדוש אני:

זאת תורת הבהמה והעוף וכל נפש החיה הרמשת במים ולכל נפש השרצת על הארץ:

להבדיל בין הטמא ובין הטהר ובין החיה הנאכלת ובין החיה אשר לא תאכל: (פפפ)