וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר:

אדם כי יהיה בעור בשרו שאת או ספחת או בהרת והיה בעור בשרו לנגע צרעת והובא אל אהרן הכהן או אל אחד מבניו הכהנים:

וראה הכהן את הנגע בעור הבשר ושער בנגע הפך לבן ומראה הנגע עמק מעור בשרו נגע צרעת הוא וראהו הכהן וטמא אתו:

ואם בהרת לבנה הוא בעור בשרו ועמק אין מראה מן העור ושערה לא הפך לבן והסגיר הכהן את הנגע שבעת ימים:

וראהו הכהן ביום השביעי והנה הנגע עמד בעיניו לא פשה הנגע בעור והסגירו הכהן שבעת ימים שנית:

שני וראה הכהן אתו ביום השביעי שנית והנה כהה הנגע ולא פשה הנגע בעור וטהרו הכהן מספחת הוא וכבס בגדיו וטהר:

ואם פשה תפשה המספחת בעור אחרי הראתו אל הכהן לטהרתו ונראה שנית אל הכהן:

וראה הכהן והנה פשתה המספחת בעור וטמאו הכהן צרעת הוא: (פ)

נגע צרעת כי תהיה באדם והובא אל הכהן:

וראה הכהן והנה שאת לבנה בעור והיא הפכה שער לבן ומחית בשר חי בשאת:

צרעת נושנת הוא בעור בשרו וטמאו הכהן לא יסגרנו כי טמא הוא:

ואם פרוח תפרח הצרעת בעור וכסתה הצרעת את כל עור הנגע מראשו ועד רגליו לכל מראה עיני הכהן:

וראה הכהן והנה כסתה הצרעת את כל בשרו וטהר את הנגע כלו הפך לבן טהור הוא:

וביום הראות בו בשר חי יטמא:

וראה הכהן את הבשר החי וטמאו הבשר החי טמא הוא צרעת הוא:

או כי ישוב הבשר החי ונהפך ללבן ובא אל הכהן:

וראהו הכהן והנה נהפך הנגע ללבן וטהר הכהן את הנגע טהור הוא: (פ)

שלישי ובשר כי יהיה בו בערו שחין ונרפא:

והיה במקום השחין שאת לבנה או בהרת לבנה אדמדמת ונראה אל הכהן:

וראה הכהן והנה מראה שפל מן העור ושערה הפך לבן וטמאו הכהן נגע צרעת הוא בשחין פרחה:

ואם יראנה הכהן והנה אין בה שער לבן ושפלה איננה מן העור והיא כהה והסגירו הכהן שבעת ימים:

ואם פשה תפשה בעור וטמא הכהן אתו נגע הוא:

ואם תחתיה תעמד הבהרת לא פשתה צרבת השחין הוא וטהרו הכהן: (ס)

רביעי - שני במחוברין או בשר כי יהיה בערו מכות אש והיתה מחית המכוה בהרת לבנה אדמדמת או לבנה:

וראה אתה הכהן והנה נהפך שער לבן בבהרת ומראה עמק מן העור צרעת הוא במכוה פרחה וטמא אתו הכהן נגע צרעת הוא:

ואם יראנה הכהן והנה אין בבהרת שער לבן ושפלה איננה מן העור והוא כהה והסגירו הכהן שבעת ימים:

וראהו הכהן ביום השביעי אם פשה תפשה בעור וטמא הכהן אתו נגע צרעת הוא:

ואם תחתיה תעמד הבהרת לא פשתה בעור והוא כהה שאת המכוה הוא וטהרו הכהן כי צרבת המכוה הוא: (פ)

חמישי ואיש או אשה כי יהיה בו נגע בראש או בזקן:

וראה הכהן את הנגע והנה מראהו עמק מן העור ובו שער צהב דק וטמא אתו הכהן נתק הוא צרעת הראש או הזקן הוא:

וכי יראה הכהן את נגע הנתק והנה אין מראהו עמק מן העור ושער שחר אין בו והסגיר הכהן את נגע הנתק שבעת ימים:

וראה הכהן את הנגע ביום השביעי והנה לא פשה הנתק ולא היה בו שער צהב ומראה הנתק אין עמק מן העור:

והתגלח ואת הנתק לא יגלח והסגיר הכהן את הנתק שבעת ימים שנית:

וראה הכהן את הנתק ביום השביעי והנה לא פשה הנתק בעור ומראהו איננו עמק מן העור וטהר אתו הכהן וכבס בגדיו וטהר:

ואם פשה יפשה הנתק בעור אחרי טהרתו:

וראהו הכהן והנה פשה הנתק בעור לא יבקר הכהן לשער הצהב טמא הוא:

ואם בעיניו עמד הנתק ושער שחר צמח בו נרפא הנתק טהור הוא וטהרו הכהן: (ס)

ואיש או אשה כי יהיה בעור בשרם בהרת בהרת לבנת:

וראה הכהן והנה בעור בשרם בהרת כהות לבנת בהק הוא פרח בעור טהור הוא: (ס)

שישי - שני במחוברין ואיש כי ימרט ראשו קרח הוא טהור הוא:

ואם מפאת פניו ימרט ראשו גבח הוא טהור הוא:

וכי יהיה בקרחת או בגבחת נגע לבן אדמדם צרעת פרחת הוא בקרחתו או בגבחתו:

וראה אתו הכהן והנה שאת הנגע לבנה אדמדמת בקרחתו או בגבחתו כמראה צרעת עור בשר:

איש צרוע הוא טמא הוא טמא יטמאנו הכהן בראשו נגעו:

והצרוע אשר בו הנגע בגדיו יהיו פרמים וראשו יהיה פרוע ועל שפם יעטה וטמא טמא יקרא:

כל ימי אשר הנגע בו יטמא טמא הוא בדד ישב מחוץ למחנה מושבו: (ס)

והבגד כי יהיה בו נגע צרעת בבגד צמר או בבגד פשתים:

או בשתי או בערב לפשתים ולצמר או בעור או בכל מלאכת עור:

והיה הנגע ירקרק או אדמדם בבגד או בעור או בשתי או בערב או בכל כלי עור נגע צרעת הוא והראה את הכהן:

וראה הכהן את הנגע והסגיר את הנגע שבעת ימים:

וראה את הנגע ביום השביעי כי פשה הנגע בבגד או בשתי או בערב או בעור לכל אשר יעשה העור למלאכה צרעת ממארת הנגע טמא הוא:

ושרף את הבגד או את השתי או את הערב בצמר או בפשתים או את כל כלי העור אשר יהיה בו הנגע כי צרעת ממארת הוא באש תשרף:

ואם יראה הכהן והנה לא פשה הנגע בבגד או בשתי או בערב או בכל כלי עור:

וצוה הכהן וכבסו את אשר בו הנגע והסגירו שבעת ימים שנית:

שביעי - רביעי במחוברין וראה הכהן אחרי הכבס את הנגע והנה לא הפך הנגע את עינו והנגע לא פשה טמא הוא באש תשרפנו פחתת הוא בקרחתו או בגבחתו:

ואם ראה הכהן והנה כהה הנגע אחרי הכבס אתו וקרע אתו מן הבגד או מן העור או מן השתי או מן הערב:

מפטיר ואם תראה עוד בבגד או בשתי או בערב או בכל כלי עור פרחת הוא באש תשרפנו את אשר בו הנגע:

והבגד או השתי או הערב או כל כלי העור אשר תכבס וסר מהם הנגע וכבס שנית וטהר:

זאת תורת נגע צרעת בגד הצמר או הפשתים או השתי או הערב או כל כלי עור לטהרו או לטמאו: (פפפ)