Leviticus Chapter 21

ויאמר יהוה אל משה אמר אל הכהנים בני אהרן ואמרת אלהם לנפש לא יטמא בעמיו:

כי אם לשארו הקרב אליו לאמו ולאביו ולבנו ולבתו ולאחיו:

ולאחתו הבתולה הקרובה אליו אשר לא היתה לאיש לה יטמא:

לא יטמא בעל בעמיו להחלו:

לא (יקרחה) יקרחו קרחה בראשם ופאת זקנם לא יגלחו ובבשרם לא ישרטו שרטת:

קדשים יהיו לאלהיהם ולא יחללו שם אלהיהם כי את אשי יהוה לחם אלהיהם הם מקריבם והיו קדש:

אשה זנה וחללה לא יקחו ואשה גרושה מאישה לא יקחו כי קדש הוא לאלהיו:

וקדשתו כי את לחם אלהיך הוא מקריב קדש יהיה לך כי קדוש אני יהוה מקדשכם:

ובת איש כהן כי תחל לזנות את אביה היא מחללת באש תשרף: (ס)

והכהן הגדול מאחיו אשר יוצק על ראשו שמן המשחה ומלא את ידו ללבש את הבגדים את ראשו לא יפרע ובגדיו לא יפרם:

ועל כל נפשת מת לא יבא לאביו ולאמו לא יטמא:

ומן המקדש לא יצא ולא יחלל את מקדש אלהיו כי נזר שמן משחת אלהיו עליו אני יהוה:

והוא אשה בבתוליה יקח:

אלמנה וגרושה וחללה זנה את אלה לא יקח כי אם בתולה מעמיו יקח אשה:

ולא יחלל זרעו בעמיו כי אני יהוה מקדשו: (ס)

שני  וידבר יהוה אל משה לאמר:

דבר אל אהרן לאמר איש מזרעך לדרתם אשר יהיה בו מום לא יקרב להקריב לחם אלהיו:

כי כל איש אשר בו מום לא יקרב איש עור או פסח או חרם או שרוע:

או איש אשר יהיה בו שבר רגל או שבר יד:

או גבן או דק או תבלל בעינו או גרב או ילפת או מרוח אשך:

כל איש אשר בו מום מזרע אהרן הכהן לא יגש להקריב את אשי יהוה מום בו את לחם אלהיו לא יגש להקריב:

לחם אלהיו מקדשי הקדשים ומן הקדשים יאכל:

אך אל הפרכת לא יבא ואל המזבח לא יגש כי מום בו ולא יחלל את מקדשי כי אני יהוה מקדשם:

וידבר משה אל אהרן ואל בניו ואל כל בני ישראל: (פ)