וזאת תורת האשם קדש קדשים הוא:

במקום אשר ישחטו את העלה ישחטו את האשם ואת דמו יזרק על המזבח סביב:

ואת כל חלבו יקריב ממנו את האליה ואת החלב המכסה את הקרב:

ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עליהן אשר על הכסלים ואת היתרת על הכבד על הכלית יסירנה:

והקטיר אתם הכהן המזבחה אשה ליהוה אשם הוא:

כל זכר בכהנים יאכלנו במקום קדוש יאכל קדש קדשים הוא:

כחטאת כאשם תורה אחת להם הכהן אשר יכפר בו לו יהיה:

והכהן המקריב את עלת איש עור העלה אשר הקריב לכהן לו יהיה:

וכל מנחה אשר תאפה בתנור וכל נעשה במרחשת ועל מחבת לכהן המקריב אתה לו תהיה:

וכל מנחה בלולה בשמן וחרבה לכל בני אהרן תהיה איש כאחיו: (פ)

שלישי וזאת תורת זבח השלמים אשר יקריב ליהוה:

אם על תודה יקריבנו והקריב על זבח התודה חלות מצות בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן וסלת מרבכת חלת בלולת בשמן:

על חלת לחם חמץ יקריב קרבנו על זבח תודת שלמיו:

והקריב ממנו אחד מכל קרבן תרומה ליהוה לכהן הזרק את דם השלמים לו יהיה:

ובשר זבח תודת שלמיו ביום קרבנו יאכל לא יניח ממנו עד בקר:

ואם נדר או נדבה זבח קרבנו ביום הקריבו את זבחו יאכל וממחרת והנותר ממנו יאכל:

והנותר מבשר הזבח ביום השלישי באש ישרף:

ואם האכל יאכל מבשר זבח שלמיו ביום השלישי לא ירצה המקריב אתו לא יחשב לו פגול יהיה והנפש האכלת ממנו עונה תשא:

והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל באש ישרף והבשר כל טהור יאכל בשר:

והנפש אשר תאכל בשר מזבח השלמים אשר ליהוה וטמאתו עליו ונכרתה הנפש ההוא מעמיה:

ונפש כי תגע בכל טמא בטמאת אדם או בבהמה טמאה או בכל שקץ טמא ואכל מבשר זבח השלמים אשר ליהוה ונכרתה הנפש ההוא מעמיה:

וידבר יהוה אל משה לאמר:

דבר אל בני ישראל לאמר כל חלב שור וכשב ועז לא תאכלו:

וחלב נבלה וחלב טרפה יעשה לכל מלאכה ואכל לא תאכלהו:

כי כל אכל חלב מן הבהמה אשר יקריב ממנה אשה ליהוה ונכרתה הנפש האכלת מעמיה:

וכל דם לא תאכלו בכל מושבתיכם לעוף ולבהמה:

כל נפש אשר תאכל כל דם ונכרתה הנפש ההוא מעמיה: (פ)

וידבר יהוה אל משה לאמר:

דבר אל בני ישראל לאמר המקריב את זבח שלמיו ליהוה יביא את קרבנו ליהוה מזבח שלמיו:

ידיו תביאינה את אשי יהוה את החלב על החזה יביאנו את החזה להניף אתו תנופה לפני יהוה:

והקטיר הכהן את החלב המזבחה והיה החזה לאהרן ולבניו:

ואת שוק הימין תתנו תרומה לכהן מזבחי שלמיכם:

המקריב את דם השלמים ואת החלב מבני אהרן לו תהיה שוק הימין למנה:

כי את חזה התנופה ואת שוק התרומה לקחתי מאת בני ישראל מזבחי שלמיהם ואתן אתם לאהרן הכהן ולבניו לחק עולם מאת בני ישראל:

זאת משחת אהרן ומשחת בניו מאשי יהוה ביום הקריב אתם לכהן ליהוה:

אשר צוה יהוה לתת להם ביום משחו אתם מאת בני ישראל חקת עולם לדרתם:

זאת התורה לעלה למנחה ולחטאת ולאשם ולמלואים ולזבח השלמים:

אשר צוה יהוה את משה בהר סיני ביום צותו את בני ישראל להקריב את קרבניהם ליהוה במדבר סיני: (פ)