Ezekiel Chapter 12

ויהי דבר יהוה אלי לאמר:

בן אדם בתוך בית המרי אתה ישב אשר עינים להם לראות ולא ראו אזנים להם לשמע ולא שמעו כי בית מרי הם:

ואתה בן אדם עשה לך כלי גולה וגלה יומם לעיניהם וגלית ממקומך אל מקום אחר לעיניהם אולי יראו כי בית מרי המה:

והוצאת כליך ככלי גולה יומם לעיניהם ואתה תצא בערב לעיניהם כמוצאי גולה:

לעיניהם חתר לך בקיר והוצאת בו:

לעיניהם על כתף תשא בעלטה תוציא פניך תכסה ולא תראה את הארץ כי מופת נתתיך לבית ישראל:

ואעש כן כאשר צויתי כלי הוצאתי ככלי גולה יומם ובערב חתרתי לי בקיר ביד בעלטה הוצאתי על כתף נשאתי לעיניהם: (פ)

ויהי דבר יהוה אלי בבקר לאמר:

בן אדם הלא אמרו אליך בית ישראל בית המרי מה אתה עשה:

אמר אליהם כה אמר אדני יהוה הנשיא המשא הזה בירושלם וכל בית ישראל אשר המה בתוכם:

אמר אני מופתכם כאשר עשיתי כן יעשה להם בגולה בשבי ילכו:

והנשיא אשר בתוכם אל כתף ישא בעלטה ויצא בקיר יחתרו להוציא בו פניו יכסה יען אשר לא יראה לעין הוא את הארץ:

ופרשתי את רשתי עליו ונתפש במצודתי והבאתי אתו בבלה ארץ כשדים ואותה לא יראה ושם ימות:

וכל אשר סביבתיו (עזרה) עזרו וכל אגפיו אזרה לכל רוח וחרב אריק אחריהם:

וידעו כי אני יהוה בהפיצי אותם בגוים וזריתי אותם בארצות:

והותרתי מהם אנשי מספר מחרב מרעב ומדבר למען יספרו את כל תועבותיהם בגוים אשר באו שם וידעו כי אני יהוה: (פ)

ויהי דבר יהוה אלי לאמר:

בן אדם לחמך ברעש תאכל ומימיך ברגזה ובדאגה תשתה:

ואמרת אל עם הארץ כה אמר אדני יהוה ליושבי ירושלם אל אדמת ישראל לחמם בדאגה יאכלו ומימיהם בשממון ישתו למען תשם ארצה ממלאה מחמס כל הישבים בה:

והערים הנושבות תחרבנה והארץ שממה תהיה וידעתם כי אני יהוה: (פ)

ויהי דבר יהוה אלי לאמר:

בן אדם מה המשל הזה לכם על אדמת ישראל לאמר יארכו הימים ואבד כל חזון:

לכן אמר אליהם כה אמר אדני יהוה השבתי את המשל הזה ולא ימשלו אתו עוד בישראל כי אם דבר אליהם קרבו הימים ודבר כל חזון:

כי לא יהיה עוד כל חזון שוא ומקסם חלק בתוך בית ישראל:

כי אני יהוה אדבר את אשר אדבר דבר ויעשה לא תמשך עוד כי בימיכם בית המרי אדבר דבר ועשיתיו נאם אדני יהוה: (פ)

ויהי דבר יהוה אלי לאמר:

בן אדם הנה בית ישראל אמרים החזון אשר הוא חזה לימים רבים ולעתים רחוקות הוא נבא:

לכן אמר אליהם כה אמר אדני יהוה לא תמשך עוד כל דברי אשר אדבר דבר ויעשה נאם אדני יהוה: (פ)