ויהי דבר יהוה אלי לאמר:

ואתה בן אדם התשפט התשפט את עיר הדמים והודעתה את כל תועבותיה:

ואמרת כה אמר אדני יהוה עיר שפכת דם בתוכה לבוא עתה ועשתה גלולים עליה לטמאה:

בדמך אשר שפכת אשמת ובגלוליך אשר עשית טמאת ותקריבי ימיך ותבוא עד שנותיך על כן נתתיך חרפה לגוים וקלסה לכל הארצות:

הקרבות והרחקות ממך יתקלסו בך טמאת השם רבת המהומה:

הנה נשיאי ישראל איש לזרעו היו בך למען שפך דם:

אב ואם הקלו בך לגר עשו בעשק בתוכך יתום ואלמנה הונו בך:

קדשי בזית ואת שבתתי חללת:

אנשי רכיל היו בך למען שפך דם ואל ההרים אכלו בך זמה עשו בתוכך:

ערות אב גלה בך טמאת הנדה ענו בך:

ואיש את אשת רעהו עשה תועבה ואיש את כלתו טמא בזמה ואיש את אחתו בת אביו ענה בך:

שחד לקחו בך למען שפך דם נשך ותרבית לקחת ותבצעי רעיך בעשק ואתי שכחת נאם אדני יהוה:

והנה הכיתי כפי אל בצעך אשר עשית ועל דמך אשר היו בתוכך:

היעמד לבך אם תחזקנה ידיך לימים אשר אני עשה אותך אני יהוה דברתי ועשיתי:

והפיצותי אותך בגוים וזריתיך בארצות והתמתי טמאתך ממך:

ונחלת בך לעיני גוים וידעת כי אני יהוה: (פ)

ויהי דבר יהוה אלי לאמר:

בן אדם היו לי בית ישראל (לסוג) לסיג כלם נחשת ובדיל וברזל ועופרת בתוך כור סגים כסף היו: (ס)

לכן כה אמר אדני יהוה יען היות כלכם לסגים לכן הנני קבץ אתכם אל תוך ירושלם:

קבצת כסף ונחשת וברזל ועופרת ובדיל אל תוך כור לפחת עליו אש להנתיך כן אקבץ באפי ובחמתי והנחתי והתכתי אתכם:

וכנסתי אתכם ונפחתי עליכם באש עברתי ונתכתם בתוכה:

כהתוך כסף בתוך כור כן תתכו בתוכה וידעתם כי אני יהוה שפכתי חמתי עליכם: (פ)

ויהי דבר יהוה אלי לאמר:

בן אדם אמר לה את ארץ לא מטהרה היא לא גשמה ביום זעם:

קשר נביאיה בתוכה כארי שואג טרף טרף נפש אכלו חסן ויקר יקחו אלמנותיה הרבו בתוכה:

כהניה חמסו תורתי ויחללו קדשי בין קדש לחל לא הבדילו ובין הטמא לטהור לא הודיעו ומשבתותי העלימו עיניהם ואחל בתוכם:

שריה בקרבה כזאבים טרפי טרף לשפך דם לאבד נפשות למען בצע בצע:

ונביאיה טחו להם תפל חזים שוא וקסמים להם כזב אמרים כה אמר אדני יהוה ויהוה לא דבר:

עם הארץ עשקו עשק וגזלו גזל ועני ואביון הונו ואת הגר עשקו בלא משפט:

ואבקש מהם איש גדר גדר ועמד בפרץ לפני בעד הארץ לבלתי שחתה ולא מצאתי:

ואשפך עליהם זעמי באש עברתי כליתים דרכם בראשם נתתי נאם אדני יהוה: (פ)