ואתה בן אדם שא על צר קינה:

ואמרת לצור (הישבתי) הישבת על מבואת ים רכלת העמים אל איים רבים (ס) כה אמר אדני יהוה צור את אמרת אני כלילת יפי:

בלב ימים גבוליך בניך כללו יפיך:

ברושים משניר בנו לך את כל לחתים ארז מלבנון לקחו לעשות תרן עליך:

אלונים מבשן עשו משוטיך קרשך עשו שן בת אשרים מאיי (כתים) כתיים:

שש ברקמה ממצרים היה מפרשך להיות לך לנס תכלת וארגמן מאיי אלישה היה מכסך:

ישבי צידון וארוד היו שטים לך חכמיך צור היו בך המה חבליך:

זקני גבל וחכמיה היו בך מחזיקי בדקך כל אניות הים ומלחיהם היו בך לערב מערבך:

פרס ולוד ופוט היו בחילך אנשי מלחמתך מגן וכובע תלו בך המה נתנו הדרך:

בני ארוד וחילך על חומותיך סביב וגמדים במגדלותיך היו שלטיהם תלו על חומותיך סביב המה כללו יפיך:

תרשיש סחרתך מרב כל הון בכסף ברזל בדיל ועופרת נתנו עזבוניך:

יון תבל ומשך המה רכליך בנפש אדם וכלי נחשת נתנו מערבך:

מבית תוגרמה סוסים ופרשים ופרדים נתנו עזבוניך:

בני דדן רכליך איים רבים סחרת ידך קרנות שן (והובנים) והבנים השיבו אשכרך:

ארם סחרתך מרב מעשיך בנפך ארגמן ורקמה ובוץ וראמת וכדכד נתנו בעזבוניך:

יהודה וארץ ישראל המה רכליך בחטי מנית ופנג ודבש ושמן וצרי נתנו מערבך:

דמשק סחרתך ברב מעשיך מרב כל הון ביין חלבון וצמר צחר:

ודן ויון מאוזל בעזבוניך נתנו ברזל עשות קדה וקנה במערבך היה:

דדן רכלתך בבגדי חפש לרכבה:

ערב וכל נשיאי קדר המה סחרי ידך בכרים ואילים ועתודים בם סחריך:

רכלי שבא ורעמה המה רכליך בראש כל בשם ובכל אבן יקרה וזהב נתנו עזבוניך:

חרן וכנה ועדן רכלי שבא אשור כלמד רכלתך:

המה רכליך במכללים בגלומי תכלת ורקמה ובגנזי ברמים בחבלים חבשים וארזים במרכלתך:

אניות תרשיש שרותיך מערבך ותמלאי ותכבדי מאד בלב ימים:

במים רבים הביאוך השטים אתך רוח הקדים שברך בלב ימים:

הונך ועזבוניך מערבך מלחיך וחבליך מחזיקי בדקך וערבי מערבך וכל אנשי מלחמתך אשר בך ובכל קהלך אשר בתוכך יפלו בלב ימים ביום מפלתך:

לקול זעקת חבליך ירעשו מגרשות:

וירדו מאניותיהם כל תפשי משוט מלחים כל חבלי הים אל הארץ יעמדו:

והשמיעו עליך בקולם ויזעקו מרה ויעלו עפר על ראשיהם באפר יתפלשו:

והקריחו אליך קרחה וחגרו שקים ובכו אליך במר נפש מספד מר:

ונשאו אליך בניהם קינה וקוננו עליך מי כצור כדמה בתוך הים:

בצאת עזבוניך מימים השבעת עמים רבים ברב הוניך ומערביך העשרת מלכי ארץ:

עת נשברת מימים במעמקי מים מערבך וכל קהלך בתוכך נפלו:

כל ישבי האיים שממו עליך ומלכיהם שערו שער רעמו פנים:

סחרים בעמים שרקו עליך בלהות היית ואינך עד עולם: (פ)