Ezekiel Chapter 35

ויהי דבר יהוה אלי לאמר:

בן אדם שים פניך על הר שעיר והנבא עליו:

ואמרת לו כה אמר אדני יהוה הנני אליך הר שעיר ונטיתי ידי עליך ונתתיך שממה ומשמה:

עריך חרבה אשים ואתה שממה תהיה וידעת כי אני יהוה:

יען היות לך איבת עולם ותגר את בני ישראל על ידי חרב בעת אידם בעת עון קץ:

לכן חי אני נאם אדני יהוה כי לדם אעשך ודם ירדפך אם לא דם שנאת ודם ירדפך:

ונתתי את הר שעיר לשממה ושממה והכרתי ממנו עבר ושב:

ומלאתי את הריו חלליו גבעותיך וגאותיך וכל אפיקיך חללי חרב יפלו בהם:

שממות עולם אתנך ועריך לא (תישבנה) תשבנה וידעתם כי אני יהוה:

יען אמרך את שני הגוים ואת שתי הארצות לי תהיינה וירשנוה ויהוה שם היה: (ס)

לכן חי אני נאם אדני יהוה ועשיתי כאפך וכקנאתך אשר עשיתה משנאתיך בם ונודעתי בם כאשר אשפטך:

וידעת כי אני יהוה שמעתי את כל נאצותיך אשר אמרת על הרי ישראל לאמר (שממה) שממו לנו נתנו לאכלה:

ותגדילו עלי בפיכם והעתרתם עלי דבריכם אני שמעתי: (ס)

כה אמר אדני יהוה כשמח כל הארץ שממה אעשה לך:

כשמחתך לנחלת בית ישראל על אשר שממה כן אעשה לך שממה תהיה הר שעיר וכל אדום כלה וידעו כי אני יהוה: (פ)