Ezekiel Chapter 4

ואתה בן אדם קח לך לבנה ונתתה אותה לפניך וחקות עליה עיר את ירושלם:

ונתתה עליה מצור ובנית עליה דיק ושפכת עליה סללה ונתתה עליה מחנות ושים עליה כרים סביב:

ואתה קח לך מחבת ברזל ונתתה אותה קיר ברזל בינך ובין העיר והכינתה את פניך אליה והיתה במצור וצרת עליה אות היא לבית ישראל: (פ)

ואתה שכב על צדך השמאלי ושמת את עון בית ישראל עליו מספר הימים אשר תשכב עליו תשא את עונם:

ואני נתתי לך את שני עונם למספר ימים שלש מאות ותשעים יום ונשאת עון בית ישראל:

וכלית את אלה ושכבת על צדך (הימוני) הימני שנית ונשאת את עון בית יהודה ארבעים יום יום לשנה יום לשנה נתתיו לך:

ואל מצור ירושלם תכין פניך וזרעך חשופה ונבאת עליה:

והנה נתתי עליך עבותים ולא תהפך מצדך אל צדך עד כלותך ימי מצורך:

ואתה קח לך חטין ושערים ופול ועדשים ודחן וכסמים ונתתה אותם בכלי אחד ועשית אותם לך ללחם מספר הימים אשר אתה שוכב על צדך שלש מאות ותשעים יום תאכלנו:

ומאכלך אשר תאכלנו במשקול עשרים שקל ליום מעת עד עת תאכלנו:

ומים במשורה תשתה ששית ההין מעת עד עת תשתה:

ועגת שערים תאכלנה והיא בגללי צאת האדם תעגנה לעיניהם: (ס)

ויאמר יהוה ככה יאכלו בני ישראל את לחמם טמא בגוים אשר אדיחם שם:

ואמר אהה אדני יהוה הנה נפשי לא מטמאה ונבלה וטרפה לא אכלתי מנעורי ועד עתה ולא בא בפי בשר פגול: (ס)

ויאמר אלי ראה נתתי לך את (צפועי) צפיעי הבקר תחת גללי האדם ועשית את לחמך עליהם: (ס)

ויאמר אלי בן אדם הנני שבר מטה לחם בירושלם ואכלו לחם במשקל ובדאגה ומים במשורה ובשממון ישתו:

למען יחסרו לחם ומים ונשמו איש ואחיו ונמקו בעונם: (פ)