Isaiah Chapter 17

משא דמשק הנה דמשק מוסר מעיר והיתה מעי מפלה:

עזבות ערי ערער לעדרים תהיינה ורבצו ואין מחריד:

ונשבת מבצר מאפרים וממלכה מדמשק ושאר ארם ככבוד בני ישראל יהיו נאם יהוה צבאות: (פ)

והיה ביום ההוא ידל כבוד יעקב ומשמן בשרו ירזה:

והיה כאסף קציר קמה וזרעו שבלים יקצור והיה כמלקט שבלים בעמק רפאים:

ונשאר בו עוללת כנקף זית שנים שלשה גרגרים בראש אמיר ארבעה חמשה בסעפיה פריה נאם יהוה אלהי ישראל:

ביום ההוא ישעה האדם על עשהו ועיניו אל קדוש ישראל תראינה:

ולא ישעה אל המזבחות מעשה ידיו ואשר עשו אצבעתיו לא יראה והאשרים והחמנים: (ס)

ביום ההוא יהיו ערי מעזו כעזובת החרש והאמיר אשר עזבו מפני בני ישראל והיתה שממה:

כי שכחת אלהי ישעך וצור מעזך לא זכרת על כן תטעי נטעי נעמנים וזמרת זר תזרענו:

ביום נטעך תשגשגי ובבקר זרעך תפריחי נד קציר ביום נחלה וכאב אנוש: (ס)

הוי המון עמים רבים כהמות ימים יהמיון ושאון לאמים כשאון מים כבירים ישאון:

לאמים כשאון מים רבים ישאון וגער בו ונס ממרחק ורדף כמץ הרים לפני רוח וכגלגל לפני סופה:

לעת ערב והנה בלהה בטרם בקר איננו זה חלק שוסינו וגורל לבזזינו: (פ)