Isaiah Chapter 22

משא גיא חזיון מה לך אפוא כי עלית כלך לגגות:

תשאות מלאה עיר הומיה קריה עליזה חלליך לא חללי חרב ולא מתי מלחמה:

כל קציניך נדדו יחד מקשת אסרו כל נמצאיך אסרו יחדו מרחוק ברחו:

על כן אמרתי שעו מני אמרר בבכי אל תאיצו לנחמני על שד בת עמי:

כי יום מהומה ומבוסה ומבוכה לאדני יהוה צבאות בגיא חזיון מקרקר קר ושוע אל ההר:

ועילם נשא אשפה ברכב אדם פרשים וקיר ערה מגן:

ויהי מבחר עמקיך מלאו רכב והפרשים שת שתו השערה:

ויגל את מסך יהודה ותבט ביום ההוא אל נשק בית היער:

ואת בקיעי עיר דוד ראיתם כי רבו ותקבצו את מי הברכה התחתונה:

ואת בתי ירושלם ספרתם ותתצו הבתים לבצר החומה:

ומקוה עשיתם בין החמתים למי הברכה הישנה ולא הבטתם אל עשיה ויצרה מרחוק לא ראיתם:

ויקרא אדני יהוה צבאות ביום ההוא לבכי ולמספד ולקרחה ולחגר שק:

והנה ששון ושמחה הרג בקר ושחט צאן אכל בשר ושתות יין אכול ושתו כי מחר נמות:

ונגלה באזני יהוה צבאות אם יכפר העון הזה לכם עד תמתון אמר אדני יהוה צבאות: (פ)

כה אמר אדני יהוה צבאות לך בא אל הסכן הזה על שבנא אשר על הבית:

מה לך פה ומי לך פה כי חצבת לך פה קבר חצבי מרום קברו חקקי בסלע משכן לו:

הנה יהוה מטלטלך טלטלה גבר ועטך עטה:

צנוף יצנפך צנפה כדור אל ארץ רחבת ידים שמה תמות ושמה מרכבות כבודך קלון בית אדניך:

והדפתיך ממצבך וממעמדך יהרסך:

והיה ביום ההוא וקראתי לעבדי לאליקים בן חלקיהו:

והלבשתיו כתנתך ואבנטך אחזקנו וממשלתך אתן בידו והיה לאב ליושב ירושלם ולבית יהודה:

ונתתי מפתח בית דוד על שכמו ופתח ואין סגר וסגר ואין פתח:

ותקעתיו יתד במקום נאמן והיה לכסא כבוד לבית אביו:

ותלו עליו כל כבוד בית אביו הצאצאים והצפעות כל כלי הקטן מכלי האגנות ועד כל כלי הנבלים:

ביום ההוא נאם יהוה צבאות תמוש היתד התקועה במקום נאמן ונגדעה ונפלה ונכרת המשא אשר עליה כי יהוה דבר: (פ)