Isaiah Chapter 24

הנה יהוה בוקק הארץ ובולקה ועוה פניה והפיץ ישביה:

והיה כעם ככהן כעבד כאדניו כשפחה כגברתה כקונה כמוכר כמלוה כלוה כנשה כאשר נשא בו:

הבוק תבוק הארץ והבוז תבוז כי יהוה דבר את הדבר הזה:

אבלה נבלה הארץ אמללה נבלה תבל אמללו מרום עם הארץ:

והארץ חנפה תחת ישביה כי עברו תורת חלפו חק הפרו ברית עולם:

על כן אלה אכלה ארץ ויאשמו ישבי בה על כן חרו ישבי ארץ ונשאר אנוש מזער:

אבל תירוש אמללה גפן נאנחו כל שמחי לב:

שבת משוש תפים חדל שאון עליזים שבת משוש כנור:

בשיר לא ישתו יין ימר שכר לשתיו:

נשברה קרית תהו סגר כל בית מבוא:

צוחה על היין בחוצות ערבה כל שמחה גלה משוש הארץ:

נשאר בעיר שמה ושאיה יכת שער:

כי כה יהיה בקרב הארץ בתוך העמים כנקף זית כעוללת אם כלה בציר:

המה ישאו קולם ירנו בגאון יהוה צהלו מים:

על כן בארים כבדו יהוה באיי הים שם יהוה אלהי ישראל: (ס)

מכנף הארץ זמרת שמענו צבי לצדיק ואמר רזי לי רזי לי אוי לי בגדים בגדו ובגד בוגדים בגדו:

פחד ופחת ופח עליך יושב הארץ:

והיה הנס מקול הפחד יפל אל הפחת והעולה מתוך הפחת ילכד בפח כי ארבות ממרום נפתחו וירעשו מוסדי ארץ:

רעה התרעעה הארץ פור התפוררה ארץ מוט התמוטטה ארץ:

נוע תנוע ארץ כשכור והתנודדה כמלונה וכבד עליה פשעה ונפלה ולא תסיף קום: (ס)

והיה ביום ההוא יפקד יהוה על צבא המרום במרום ועל מלכי האדמה על האדמה:

ואספו אספה אסיר על בור וסגרו על מסגר ומרב ימים יפקדו:

וחפרה הלבנה ובושה החמה כי מלך יהוה צבאות בהר ציון ובירושלם ונגד זקניו כבוד: (פ)