הוי עטרת גאות שכרי אפרים וציץ נבל צבי תפארתו אשר על ראש גיא שמנים הלומי יין:

הנה חזק ואמץ לאדני כזרם ברד שער קטב כזרם מים כבירים שטפים הניח לארץ ביד:

ברגלים תרמסנה עטרת גאות שכורי אפרים:

והיתה ציצת נבל צבי תפארתו אשר על ראש גיא שמנים כבכורה בטרם קיץ אשר יראה הראה אותה בעודה בכפו יבלענה: (ס)

ביום ההוא יהיה יהוה צבאות לעטרת צבי ולצפירת תפארה לשאר עמו:

ולרוח משפט ליושב על המשפט ולגבורה משיבי מלחמה שערה: (ס)

וגם אלה ביין שגו ובשכר תעו כהן ונביא שגו בשכר נבלעו מן היין תעו מן השכר שגו בראה פקו פליליה:

כי כל שלחנות מלאו קיא צאה בלי מקום: (פ)

את מי יורה דעה ואת מי יבין שמועה גמולי מחלב עתיקי משדים:

כי צו לצו צו לצו קו לקו קו לקו זעיר שם זעיר שם:

כי בלעגי שפה ובלשון אחרת ידבר אל העם הזה:

אשר אמר אליהם זאת המנוחה הניחו לעיף וזאת המרגעה ולא אבוא שמוע:

והיה להם דבר יהוה צו לצו צו לצו קו לקו קו לקו זעיר שם זעיר שם למען ילכו וכשלו אחור ונשברו ונוקשו ונלכדו: (פ)

לכן שמעו דבר יהוה אנשי לצון משלי העם הזה אשר בירושלם:

כי אמרתם כרתנו ברית את מות ועם שאול עשינו חזה (שיט) שוט שוטף כי (עבר) יעבר לא יבואנו כי שמנו כזב מחסנו ובשקר נסתרנו: (פ)

לכן כה אמר אדני יהוה הנני יסד בציון אבן אבן בחן פנת יקרת מוסד מוסד המאמין לא יחיש:

ושמתי משפט לקו וצדקה למשקלת ויעה ברד מחסה כזב וסתר מים ישטפו: (ס)

וכפר בריתכם את מות וחזותכם את שאול לא תקום שוט שוטף כי יעבר והייתם לו למרמס:

מדי עברו יקח אתכם כי בבקר בבקר יעבר ביום ובלילה והיה רק זועה הבין שמועה:

כי קצר המצע מהשתרע והמסכה צרה כהתכנס:

כי כהר פרצים יקום יהוה כעמק בגבעון ירגז לעשות מעשהו זר מעשהו ולעבד עבדתו נכריה עבדתו:

ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם כי כלה ונחרצה שמעתי מאת אדני יהוה צבאות על כל הארץ: (פ)

האזינו ושמעו קולי הקשיבו ושמעו אמרתי:

הכל היום יחרש החרש לזרע יפתח וישדד אדמתו:

הלוא אם שוה פניה והפיץ קצח וכמן יזרק ושם חטה שורה ושערה נסמן וכסמת גבלתו:

ויסרו למשפט אלהיו יורנו:

כי לא בחרוץ יודש קצח ואופן עגלה על כמן יוסב כי במטה יחבט קצח וכמן בשבט:

לחם יודק כי לא לנצח אדוש ידושנו והמם גלגל עגלתו ופרשיו לא ידקנו:

גם זאת מעם יהוה צבאות יצאה הפליא עצה הגדיל תושיה: (פ)