ויהי בימי אחז בן יותם בן עזיהו מלך יהודה עלה רצין מלך ארם ופקח בן רמליהו מלך ישראל ירושלם למלחמה עליה ולא יכל להלחם עליה:

ויגד לבית דוד לאמר נחה ארם על אפרים וינע לבבו ולבב עמו כנוע עצי יער מפני רוח: (ס)

ויאמר יהוה אל ישעיהו צא נא לקראת אחז אתה ושאר ישוב בנך אל קצה תעלת הברכה העליונה אל מסלת שדה כובס:

ואמרת אליו השמר והשקט אל תירא ולבבך אל ירך משני זנבות האודים העשנים האלה בחרי אף רצין וארם ובן רמליהו:

יען כי יעץ עליך ארם רעה אפרים ובן רמליהו לאמר:

נעלה ביהודה ונקיצנה ונבקענה אלינו ונמליך מלך בתוכה את בן טבאל: (פ)

כה אמר אדני יהוה לא תקום ולא תהיה:

כי ראש ארם דמשק וראש דמשק רצין ובעוד ששים וחמש שנה יחת אפרים מעם:

וראש אפרים שמרון וראש שמרון בן רמליהו אם לא תאמינו כי לא תאמנו: (פ)

ויוסף יהוה דבר אל אחז לאמר:

שאל לך אות מעם יהוה אלהיך העמק שאלה או הגבה למעלה:

ויאמר אחז לא אשאל ולא אנסה את יהוה:

ויאמר שמעו נא בית דוד המעט מכם הלאות אנשים כי תלאו גם את אלהי:

לכן יתן אדני הוא לכם אות הנה העלמה הרה וילדת בן וקראת שמו עמנו אל:

חמאה ודבש יאכל לדעתו מאוס ברע ובחור בטוב:

כי בטרם ידע הנער מאס ברע ובחר בטוב תעזב האדמה אשר אתה קץ מפני שני מלכיה:

יביא יהוה עליך ועל עמך ועל בית אביך ימים אשר לא באו למיום סור אפרים מעל יהודה את מלך אשור: (פ)

והיה ביום ההוא ישרק יהוה לזבוב אשר בקצה יארי מצרים ולדבורה אשר בארץ אשור:

ובאו ונחו כלם בנחלי הבתות ובנקיקי הסלעים ובכל הנעצוצים ובכל הנהללים:

ביום ההוא יגלח אדני בתער השכירה בעברי נהר במלך אשור את הראש ושער הרגלים וגם את הזקן תספה: (פ)

והיה ביום ההוא יחיה איש עגלת בקר ושתי צאן:

והיה מרב עשות חלב יאכל חמאה כי חמאה ודבש יאכל כל הנותר בקרב הארץ: (ס)

והיה ביום ההוא יהיה כל מקום אשר יהיה שם אלף גפן באלף כסף לשמיר ולשית יהיה:

בחצים ובקשת יבוא שמה כי שמיר ושית תהיה כל הארץ:

וכל ההרים אשר במעדר יעדרון לא תבוא שמה יראת שמיר ושית והיה למשלח שור ולמרמס שה: (פ)