הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת יהוה לאמר:

קום וירדת בית היוצר ושמה אשמיעך את דברי:

וארד בית היוצר (והנהו) והנה הוא עשה מלאכה על האבנים:

ונשחת הכלי אשר הוא עשה בחמר ביד היוצר ושב ויעשהו כלי אחר כאשר ישר בעיני היוצר לעשות: (ס)

הכיוצר הזה לא אוכל לעשות לכם בית ישראל נאם יהוה הנה כחמר ביד היוצר כן אתם בידי בית ישראל: (ס)

רגע אדבר על גוי ועל ממלכה לנתוש ולנתוץ ולהאביד:

ושב הגוי ההוא מרעתו אשר דברתי עליו ונחמתי על הרעה אשר חשבתי לעשות לו: (ס)

ורגע אדבר על גוי ועל ממלכה לבנת ולנטע:

ועשה (הרעה) הרע בעיני לבלתי שמע בקולי ונחמתי על הטובה אשר אמרתי להיטיב אותו: (ס)

ועתה אמר נא אל איש יהודה ועל יושבי ירושלם לאמר כה אמר יהוה הנה אנכי יוצר עליכם רעה וחשב עליכם מחשבה שובו נא איש מדרכו הרעה והיטיבו דרכיכם ומעלליכם:

ואמרו נואש כי אחרי מחשבותינו נלך ואיש שררות לבו הרע נעשה: (פ)

לכן כה אמר יהוה שאלו נא בגוים מי שמע כאלה שעררת עשתה מאד בתולת ישראל:

היעזב מצור שדי שלג לבנון אם ינתשו מים זרים קרים נוזלים:

כי שכחני עמי לשוא יקטרו ויכשלום בדרכיהם שבילי עולם ללכת נתיבות דרך לא סלולה:

לשום ארצם לשמה (שרוקת) שריקות עולם כל עובר עליה ישם ויניד בראשו:

כרוח קדים אפיצם לפני אויב ערף ולא פנים אראם ביום אידם: (ס)

ויאמרו לכו ונחשבה על ירמיהו מחשבות כי לא תאבד תורה מכהן ועצה מחכם ודבר מנביא לכו ונכהו בלשון ואל נקשיבה אל כל דבריו:

הקשיבה יהוה אלי ושמע לקול יריבי:

הישלם תחת טובה רעה כי כרו שוחה לנפשי זכר עמדי לפניך לדבר עליהם טובה להשיב את חמתך מהם:

לכן תן את בניהם לרעב והגרם על ידי חרב ותהינה נשיהם שכלות ואלמנות ואנשיהם יהיו הרגי מות בחוריהם מכי חרב במלחמה:

תשמע זעקה מבתיהם כי תביא עליהם גדוד פתאם כי כרו (שיחה) שוחה ללכדני ופחים טמנו לרגלי:

ואתה יהוה ידעת את כל עצתם עלי למות אל תכפר על עונם וחטאתם מלפניך אל תמחי (והיו) ויהיו מכשלים לפניך בעת אפך עשה בהם: (ס)