Jeremiah Chapter 48

למואב כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הוי אל נבו כי שדדה הבישה נלכדה קריתים הבישה המשגב וחתה:

אין עוד תהלת מואב בחשבון חשבו עליה רעה לכו ונכריתנה מגוי גם מדמן תדמי אחריך תלך חרב:

קול צעקה מחרונים שד ושבר גדול:

נשברה מואב השמיעו זעקה (צעוריה) צעיריה:

כי מעלה (הלחות) הלוחית בבכי יעלה בכי כי במורד חורנים צרי צעקת שבר שמעו:

נסו מלטו נפשכם ותהיינה כערוער במדבר:

כי יען בטחך במעשיך ובאוצרותיך גם את תלכדי ויצא (כמיש) כמוש בגולה כהניו ושריו (יחד) יחדיו:

ויבא שדד אל כל עיר ועיר לא תמלט ואבד העמק ונשמד המישר אשר אמר יהוה:

תנו ציץ למואב כי נצא תצא ועריה לשמה תהיינה מאין יושב בהן:

ארור עשה מלאכת יהוה רמיה וארור מנע חרבו מדם:

שאנן מואב מנעוריו ושקט הוא אל שמריו ולא הורק מכלי אל כלי ובגולה לא הלך על כן עמד טעמו בו וריחו לא נמר: (ס)

לכן הנה ימים באים נאם יהוה ושלחתי לו צעים וצעהו וכליו יריקו ונבליהם ינפצו:

ובש מואב מכמוש כאשר בשו בית ישראל מבית אל מבטחם:

איך תאמרו גבורים אנחנו ואנשי חיל למלחמה:

שדד מואב ועריה עלה ומבחר בחוריו ירדו לטבח נאם המלך יהוה צבאות שמו:

קרוב איד מואב לבוא ורעתו מהרה מאד:

נדו לו כל סביביו וכל ידעי שמו אמרו איכה נשבר מטה עז מקל תפארה:

רדי מכבוד (ישבי) ושבי בצמא ישבת בת דיבון כי שדד מואב עלה בך שחת מבצריך:

אל דרך עמדי וצפי יושבת ערוער שאלי נס ונמלטה אמרי מה נהיתה:

הביש מואב כי חתה (הילילי) הילילו (וזעקי) וזעקו הגידו בארנון כי שדד מואב:

ומשפט בא אל ארץ המישר אל חלון ואל יהצה ועל (מופעת) מיפעת:

ועל דיבון ועל נבו ועל בית דבלתים:

ועל קריתים ועל בית גמול ועל בית מעון:

ועל קריות ועל בצרה ועל כל ערי ארץ מואב הרחקות והקרבות:

נגדעה קרן מואב וזרעו נשברה נאם יהוה:

השכירהו כי על יהוה הגדיל וספק מואב בקיאו והיה לשחק גם הוא:

ואם לוא השחק היה לך ישראל אם בגנבים (נמצאה) נמצא כי מדי דבריך בו תתנודד:

עזבו ערים ושכנו בסלע ישבי מואב והיו כיונה תקנן בעברי פי פחת:

שמענו גאון מואב גאה מאד גבהו וגאונו וגאותו ורם לבו:

אני ידעתי נאם יהוה עברתו ולא כן בדיו לא כן עשו:

על כן על מואב איליל ולמואב כלה אזעק אל אנשי קיר חרש יהגה:

מבכי יעזר אבכה לך הגפן שבמה נטישתיך עברו ים עד ים יעזר נגעו על קיצך ועל בצירך שדד נפל:

ונאספה שמחה וגיל מכרמל ומארץ מואב ויין מיקבים השבתי לא ידרך הידד הידד לא הידד:

מזעקת חשבון עד אלעלה עד יהץ נתנו קולם מצער עד חרנים עגלת שלשיה כי גם מי נמרים למשמות יהיו:

והשבתי למואב נאם יהוה מעלה במה ומקטיר לאלהיו:

על כן לבי למואב כחללים יהמה ולבי אל אנשי קיר חרש כחלילים יהמה על כן יתרת עשה אבדו:

כי כל ראש קרחה וכל זקן גרעה על כל ידים גדדת ועל מתנים שק:

על כל גגות מואב וברחבתיה כלה מספד כי שברתי את מואב ככלי אין חפץ בו נאם יהוה:

איך חתה הילילו איך הפנה ערף מואב בוש והיה מואב לשחק ולמחתה לכל סביביו: (ס)

כי כה אמר יהוה הנה כנשר ידאה ופרש כנפיו אל מואב:

נלכדה הקריות והמצדות נתפשה והיה לב גבורי מואב ביום ההוא כלב אשה מצרה:

ונשמד מואב מעם כי על יהוה הגדיל:

פחד ופחת ופח עליך יושב מואב נאם יהוה:

(הניס) הנס מפני הפחד יפל אל הפחת והעלה מן הפחת ילכד בפח כי אביא אליה אל מואב שנת פקדתם נאם יהוה:

בצל חשבון עמדו מכח נסים כי אש יצא מחשבון ולהבה מבין סיחון ותאכל פאת מואב וקדקד בני שאון:

אוי לך מואב אבד עם כמוש כי לקחו בניך בשבי ובנתיך בשביה:

ושבתי שבות מואב באחרית הימים נאם יהוה עד הנה משפט מואב: (ס)