Jeremiah Chapter 6

העזו בני בנימן מקרב ירושלם ובתקוע תקעו שופר ועל בית הכרם שאו משאת כי רעה נשקפה מצפון ושבר גדול:

הנוה והמענגה דמיתי בת ציון:

אליה יבאו רעים ועדריהם תקעו עליה אהלים סביב רעו איש את ידו:

קדשו עליה מלחמה קומו ונעלה בצהרים אוי לנו כי פנה היום כי ינטו צללי ערב:

קומו ונעלה בלילה ונשחיתה ארמנותיה: (פ)

כי כה אמר יהוה צבאות כרתו עצה ושפכו על ירושלם סללה היא העיר הפקד כלה עשק בקרבה:

כהקיר (בור) ביר מימיה כן הקרה רעתה חמס ושד ישמע בה על פני תמיד חלי ומכה:

הוסרי ירושלם פן תקע נפשי ממך פן אשימך שממה ארץ לוא נושבה: (פ)

כה אמר יהוה צבאות עולל יעוללו כגפן שארית ישראל השב ידך כבוצר על סלסלות:

על מי אדברה ואעידה וישמעו הנה ערלה אזנם ולא יוכלו להקשיב הנה דבר יהוה היה להם לחרפה לא יחפצו בו:

ואת חמת יהוה מלאתי נלאיתי הכיל שפך על עולל בחוץ ועל סוד בחורים יחדו כי גם איש עם אשה ילכדו זקן עם מלא ימים:

ונסבו בתיהם לאחרים שדות ונשים יחדו כי אטה את ידי על ישבי הארץ נאם יהוה:

כי מקטנם ועד גדולם כלו בוצע בצע ומנביא ועד כהן כלו עשה שקר:

וירפאו את שבר עמי על נקלה לאמר שלום שלום ואין שלום:

הבישו כי תועבה עשו גם בוש לא יבושו גם הכלים לא ידעו לכן יפלו בנפלים בעת פקדתים יכשלו אמר יהוה: (ס)

כה אמר יהוה עמדו על דרכים וראו ושאלו לנתבות עולם אי זה דרך הטוב ולכו בה ומצאו מרגוע לנפשכם ויאמרו לא נלך:

והקמתי עליכם צפים הקשיבו לקול שופר ויאמרו לא נקשיב:

לכן שמעו הגוים ודעי עדה את אשר בם:

שמעי הארץ הנה אנכי מביא רעה אל העם הזה פרי מחשבותם כי על דברי לא הקשיבו ותורתי וימאסו בה:

למה זה לי לבונה משבא תבוא וקנה הטוב מארץ מרחק עלותיכם לא לרצון וזבחיכם לא ערבו לי:

לכן כה אמר יהוה הנני נתן אל העם הזה מכשלים וכשלו בם אבות ובנים יחדו שכן ורעו (יאבדו) ואבדו: (פ)

כה אמר יהוה הנה עם בא מארץ צפון וגוי גדול יעור מירכתי ארץ:

קשת וכידון יחזיקו אכזרי הוא ולא ירחמו קולם כים יהמה ועל סוסים ירכבו ערוך כאיש למלחמה עליך בת ציון:

שמענו את שמעו רפו ידינו צרה החזיקתנו חיל כיולדה:

אל (תצאי) תצאו השדה ובדרך אל (תלכי) תלכו כי חרב לאיב מגור מסביב:

בת עמי חגרי שק והתפלשי באפר אבל יחיד עשי לך מספד תמרורים כי פתאם יבא השדד עלינו:

בחון נתתיך בעמי מבצר ותדע ובחנת את דרכם:

כלם סרי סוררים הלכי רכיל נחשת וברזל כלם משחיתים המה:

נחר מפח (מאשתם) מאש תם עפרת לשוא צרף צרוף ורעים לא נתקו:

כסף נמאס קראו להם כי מאס יהוה בהם: (פ)