פתח לבנון דלתיך ותאכל אש בארזיך:

הילל ברוש כי נפל ארז אשר אדרים שדדו הילילו אלוני בשן כי ירד יער (הבצור) הבציר:

קול יללת הרעים כי שדדה אדרתם קול שאגת כפירים כי שדד גאון הירדן: (פ)

כה אמר יהוה אלהי רעה את צאן ההרגה:

אשר קניהן יהרגן ולא יאשמו ומכריהן יאמר ברוך יהוה ואעשר ורעיהם לא יחמול עליהן:

כי לא אחמול עוד על ישבי הארץ נאם יהוה והנה אנכי ממציא את האדם איש ביד רעהו וביד מלכו וכתתו את הארץ ולא אציל מידם:

וארעה את צאן ההרגה לכן עניי הצאן ואקח לי שני מקלות לאחד קראתי נעם ולאחד קראתי חבלים וארעה את הצאן:

ואכחד את שלשת הרעים בירח אחד ותקצר נפשי בהם וגם נפשם בחלה בי:

ואמר לא ארעה אתכם המתה תמות והנכחדת תכחד והנשארות תאכלנה אשה את בשר רעותה:

ואקח את מקלי את נעם ואגדע אתו להפיר את בריתי אשר כרתי את כל העמים:

ותפר ביום ההוא וידעו כן עניי הצאן השמרים אתי כי דבר יהוה הוא: (ס)

ואמר אליהם אם טוב בעיניכם הבו שכרי ואם לא חדלו וישקלו את שכרי שלשים כסף:

ויאמר יהוה אלי השליכהו אל היוצר אדר היקר אשר יקרתי מעליהם ואקחה שלשים הכסף ואשליך אתו בית יהוה אל היוצר:

ואגדע את מקלי השני את החבלים להפר את האחוה בין יהודה ובין ישראל: (פ)

ויאמר יהוה אלי עוד קח לך כלי רעה אולי:

כי הנה אנכי מקים רעה בארץ הנכחדות לא יפקד הנער לא יבקש והנשברת לא ירפא הנצבה לא יכלכל ובשר הבריאה יאכל ופרסיהן יפרק:

הוי רעי האליל עזבי הצאן חרב על זרועו ועל עין ימינו זרעו יבוש תיבש ועין ימינו כהה תכהה: (פ)