Segment 1
לֹא הָיָה בִּצְפָת חֲסִיד בְּרֶסְלֵב וּפִתְאוֹם אֲנִי נַעֲשֵׂיתִי חֲסִיד בְּרֶסְלֵב, וְכֻלָּם יָדְעוּ שֶׁרַבִּי יִשְׂרָאֵל חֲסִיד בְּרֶסְלֵב וַאֲנִי לָמַדְתִּי עִם רַבִּי יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי סָבַלְתִּי עִם רַבִּי יִשְׂרָאֵל, נוּ הָיָה 'שָׂמֵחַ' מְאֹד...
Oy, oy — where are all my melodies? I had so many melodies and they have been forgotten…
Segment 2
אֲנִי הָיִיתִי עַקְשָׁן גָּדוֹל וְרָצִיתִי רַק בְּרֶסְלֵב, יָשַׁנְתִּי בַּבֵּית-כְּנֶסֶת, וְלֹא אָכַלְתִּי, לֹא הָיָה לִי לֹא אֹכֶל וְלֹא כֶּסֶף, וְהָאַבָּא הוּא עִוֵּר וְעָנִי וַאֲנִי מְצַעֵר אוֹתוֹ כָּל-כָּךְ. נוּ, מִי יָכוֹל לְסַפֵּר מַה שֶּׁהָיָה לִי? עַכְשָׁו אֲנִי צוֹחֵק וְאַתֶּם צוֹחֲקִים, אִם אַתֶּם הֱיִיתֶם שָׁמָּה הֱיִיתֶם בּוֹכִים אִתִּי בְּיַחַד...
Do you know the melody from Chag HaPesach [the Pesach holiday]: "Adir biMlucha"? "Lecha ulecha, lecha ki lecha, lecha af lecha — lechu hamamlachah" — the kingdom and the glory belong only to Hashem. "Who is this King of glory?" Not to us — we do not take honor for ourselves. Honor belongs only to Hashem!
Segment 3
נוּ, נוּ, יֵשׁ עוֹד וְעוֹד עוֹד, אֲנִי לֹא מְסַפֵּר הַכֹּל, אֵין לִי כֹּחַ, עַד הַיּוֹם יֵשׁ וְיֵשׁ, אֲבָל הָיָה לִי שִׂמְחָה גְּדוֹלָה שֶׁזָּכִיתִי לִרְאוֹת דְּבָרִים כָּאֵלֶּה, פְּלָאוֹת כָּאֵלֶּה, רָאִיתִי הַתְּפִלָּה שֶׁלּוֹ שֶׁל רַבִּי יִשְׂרָאֵל וְהַהִתְבּוֹדְדוּת שֶׁלּוֹ, וְרָאִיתִי שֶׁכֻּלּוֹ אֱמֶת וֶאֱמוּנָה, וְאֵין כָּזֶה בָּעוֹלָם, כֵּן.
Oy — what our holy Rabbenu revealed about joy and about music — there is nothing like it in the world! Such novelties, such things that astonish everyone: "How did he know the matter of music?" The melodies of Rabbenu are awesome beyond measure — they gladden the entire world!
Segment 4
אֲנִי הָיִיתִי שָׂמֵחַ מְאֹד, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רִחֵם עָלַי וְנָתַן לִי דָּבָר כָּזֶה, לִרְאוֹת אֶת רַבִּי יִשְׂרָאֵל. בָּאתִי אֵלָיו הַבַּיְתָה וְרָאִיתִי שֶׁהוּא מְרַקֵּד, חָשַׁבְתִּי: "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה נָתַתָּ לִי חֲסִידִים שֶׁמְּרַקְּדִים.."
And our holy Rabbenu said: "It is good to revive oneself with some melody — to hum some melody."
Segment 5
אֲנִי שָׁמַעְתִּי מֵהַזָּקֵן שֶׁהָיָה בְּמִירוֹן, רַב וַולְטֶר מִקְּרַמִינְצ'וּק, הוּא הִתְקָרֵב בִּזְמַן הַמַּחֲלֹקֶת אַחֲרֵי הַבַּר-מִצְוָה, וְכָל יְמֵי חַיָּיו - הָעִנְיָן שֶׁלּוֹ הָיָה חֲצוֹת. הוּא הָיָה זָקֵן גָּדוֹל, בְּמֶשֶׁךְ שִׁבְעִים-שְׁמוֹנִים שָׁנָה הוּא עָשָׂה שְׂמָחוֹת, יֵשׁ יְלָדִים וְיֵשׁ חֲתוּנוֹת, וְכָל הַפָּנִים שֶׁלּוֹ הָיָה מֵאִיר כְּמוֹ תִּינוֹק, הָעֵינַיִם הָיָה כְּמוֹ תִּינוֹק. וְזֶה פֶּלֶא, כִּי מִי שֶׁקָּם בַּחֲצוֹת לַיְלָה, זֶה עֲבוֹדָה קָשָׁה מְאֹד, וְהוּא הָיָה קָם בְּכָל לַיְלָה בְּדִיּוּק בַּחֲצוֹת לַיְלָה.
Oy — what would happen if people heard the music of Rabbenu? They would all fall — fall and be unable to speak and unable to stand. There are here such beautiful musicians as have none in the world — but the music of Rabbenu surpasses them all; they are all put to shame!
Segment 6
אֲנִי סִפַּרְתִּי לוֹ מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלַי, מַה שֶּׁאֲנִי סוֹבֵל בִּצְפָת, בִּטְבֶרְיָה, וְהוּא הָיָה גָּר בְּמִירוֹן, הוא לֹא יָדַע אֲבָל הוּא שָׁמַע מִקֹּדֶם עַל כָּל עִנְיַן רַבֵּנוּ, הָיָה מַעֲשִׂיּוֹת הַרְבֵּה, הָיָה גִּיטִין וְצָרוֹת, מַה שֶּׁסָּבְלוּ אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ. וְהוּא שָׁמַע מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ עַל רַבִּי יִשְׂרָאֵל קָרְדוֹנֶר, אָז רַבִּי יִשְׂרָאֵל הָיָה עוֹד צָעִיר, וְאָמְרוּ שֶׁאִם הוּא - רַבִּי יִשְׂרָאֵל, הָיָה בִּזְמַן רַבִּי נָתָן הוּא הָיָה גַּם-כֵּן חִדּוּשׁ. כָּכָה הוא אָמַר לִי פַּעַם אַחַת רַב וַולְטֶר מִקְּרַמִינְצ'וּק. בָּרוּךְ הַשֵּׁם אֲנִי זוֹכֵר אֶת זֶה, כֵּן.
Who can estimate and describe what music is? Our holy Rabbenu says that all the great musicians do not know at all what music is. They are musicians from all the world; everyone is put to shame before them — and our holy Rabbenu says they do not know at all what music is. He does not merely say it — he shows them that they do not know at all…
Segment 7
רַבִּי יִשְׂרָאֵל הוּא הָיָה גִּבּוֹר חָזָק, הוּא סָבַל עִנּוּיִים כָּאֵלֶּה בְּכָל רֶגַע עַל עֲבוֹדַת הַשֵּׁם מַה שֶּׁאֵין לָנוּ שׁוּם מוּשָׂג, זֶה אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת רַק בְּכֹחַ רַבֵּנוּ. הוּא הָיָה נָקִי לְגַמְרֵי מִכָּל הַתַּאֲווֹת!
I always wanted to print and had no money — but blessed be Hashem, now I have money to begin and to finish.
Segment 8
גַּאֲוָה זֶה עוֹשֶׂה כְּמוֹ חֲזִיר - גַּאֲוָה, כָּבוֹד. הוּא בָּרַח מִזֶּה, הוּא הָיָה אֶפֶס וְאַיִן!
Rabbi Yisroel Kardoner gave his soul and the soul of his household and his family to print and print. And if he sold some book it was a miracle — who bought Breslov books then?
Segment 9
נוּ, אִי אֶפְשָׁר לְסַפֵּר מַה שֶּׁרָאִיתִי, זֶה דְּבָרִים רוּחָנִיִּים, זֶה בְּלִי שִׁעוּר, בְּלִי סוֹף. הוּא זָכָה רַק עַל-יְדֵי הַמְּסִירַת נֶפֶשׁ שֶׁלּוֹ.
There was a story: one Sefardic man was a cobbler, and he bought one book from Rabbi Yisroel. The book found favor in his eyes — so he gave Rabbi Yisroel all the honor in the world: "Ho — what an impressive book!" He gave him money and made him happy and kept the book.
Segment 10
אוֹי וֵוי, אוֹי וֵוי, מַה שֶּׁיֵּשׁ לָנוּ, מַה שֶּׁאֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לְהַגִּיעַ בְּכֹחַ רַבֵּנוּ, זֶה סָתוּם וְנֶעֱלָם מִכָּל הָעוֹלָם הַזֶּה. אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לַעֲשׂוֹת חֶשְׁבּוֹן, אֵיךְ הָיָה רַבִּי נָתָן חַי וְזָכָה לַעֲשׂוֹת 'לִקּוּטֵי תְּפִלּוֹת', 'לִקּוּטֵי הֲלָכוֹת', הַכֹּל בִּשְׁבִילֵנוּ. הוּא רָאָה אֶת כֻּלָּם, כָּל נֶפֶשׁ, וְהוּא הֵכִין לְכָל אֶחָד מַה שֶּׁהוּא צָרִיךְ. רַבֵּנוּ וְרַבִּי נָתָן!
This cobbler was like the Tam [the Simple One] from the Sipuray Maasiyos. His shoe had three points — and he praised the shoe greatly.
Segment 11
אַשְׁרֵינוּ שֶׁאֲנַחְנוּ מְדַבְּרִים מֵרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, רַבִּי נָתָן אָמַר שֶׁכָּל מִינֵי שְׁבָחִים שֶׁנַּגִּיד - עוֹד לֹא טִפָּה מִן הַיָּם מִגְּדֻלָּתוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ!
Nu — one of the great rabbis who was a fierce opponent also gave Rabbi Yisroel money.
Segment 12
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר אֶת זֶה, אֲנִי אוֹמֵר רַק דִּבְרֵי רַבִּי נָתָן. אֲבָל רַבִּי יִשְׂרָאֵל קָרְדוֹנֶר הָיָה אִתִּי וְכֵן כָּל אַנְשֵׁי רַבֵּנוּ צְרִיכִים לְדַבֵּר מֵהֶם, אֲבָל לֹא הַכֹּל, הַכֹּל רַק רַבֵּנוּ. הוּא עָלָה עַל הַכֹּל. הָעִקָּר רַבֵּנוּ!
There was a story: after Rabbi Yisroel had drawn me close he could not go to Tzfas to his family — because I was living in Teveriah and I was a choson [groom] in Tzfas. If Rabbi Yisroel went to Tzfas all the opponents would say he had returned to Tzfas because I had gone into the army. So Rabbi Yisroel wrote to his wife that she should come to Teveriah — since he could not come to Tzfas. He wrote: "When you have money — come with the children for the Pesach holiday."
Segment 13
אוֹי, הַלְוַאי אִם הָיָה אֱמֶת בָּעוֹלָם בְּאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ וְהָיוּ מְדַבְּרִים מִזֶּה וּמְפַרְסְמִים אֶת שֵׁם רַבֵּנוּ, מַה זֶּה רַבֵּנוּ, הָיָה כְּבָר הַגְּאֻלָּה מִזְּמַן, כְּבָר הָעוֹלָם מִתְקָרְבִים לְרַבֵּנוּ וְהָיָה הַכֹּל מְתֻקָּן. אֲבָל הַשֶּׁקֶר זֶה מַפְרִיד וּמְעַוֵּר אֶת הָעֵינַיִם. אֲבָל אֲנַחְנוּ אָסוּר לָנוּ לְהַרְהֵר אַחֲרֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. יָבוֹא זְמַנָּם. תָּבוֹא הַגְּאֻלָּה. יָבוֹא הַזְּמַן שֶׁיַּעֲבִיר הַשֶּׁקֶר מִן הָעוֹלָם וְיִתְגַּלֶּה הָאֱמֶת. רַק אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לְהַאֲמִין וּלְהִתְחַזֵּק בִּתְפִלָּה, לְדַבֵּר עִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵהַשְּׂפָתַיִם. אִם לִלְמֹד בְּסֵפֶר אוֹ לוֹמַר 'לִקּוּטֵי תְּפִלּוֹת', מַה שֶּׁכָּתוּב בַּסֵּפֶר - לוֹמַר בַּשְּׂפָתַיִם. בְּלִי לָשִׂים לֵב, אֲנִי אוֹמֵר: "בָּרוּךְ אַתָּה הַשֵּׁם" כְּמוֹ גֵּר. אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לְבַטֵּל דַּעְתֵּנוּ וְשִׂכְלֵנוּ לְגַמְרֵי, לֹא לְהַרְהֵר וְלֹא לַחֲשֹׁב, רַק כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּ'לִּקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן', כְּמוֹ שֶׁאוֹמֵר רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, זֶה אֱמֶת וְיַצִּיב וְנָכוֹן.
The moment she received the letter she went to a donkey-driver who wanted to travel to Teveriah. She did not have a single perutah [smallest coin] to pay for the donkey to Teveriah. The donkey-driver came to Tzfas and she told him she had no money at all — so he took all the small items of her household: the pillow and the household vessels — everything he took. "When you bring money I will return the items to you. The donkey worked all day and needs to eat, and I also need to eat, and my family also needs to eat. Money — bring me money!"
Segment 14
אוֹי, אוֹי, רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ הוּא הָיָה לוֹ תַּלְמִיד כָּזֶה שֶׁהוּא עָמַד כְּנֶגֶד כָּל הָעוֹלָם - רַבִּי נָתָן. הָיָה רַבִּי כָּזֶה וְתַלְמִיד כָּזֶה, יָחִיד בָּעוֹלָם מִיּוֹם בְּרִיאַת הָעוֹלָם! וְגַם-כֵּן כָּל הַתַּלְמִידִים שֶׁל רַבֵּנוּ. מַה שֶּׁזֶּה, מַה שֶּׁזֶּה...
In Teveriah there was a couple famous throughout the world — I remember this from a hundred years ago. There was always quarreling between them. When night came there were arguments and great shouting in their house. What was the quarrel? Whatever the husband said — she said the opposite. Whatever he said — she said: "No, no — the opposite!"
Segment 15
רַבִּי נָתָן, אֲנַחְנוּ לֹא יוֹדְעִים כְּלוּם אֵיךְ הָיוּ יְכוֹלִים לִחְיוֹת רַבִּי נָתָן וַאֲנָשָׁיו. הָיָה שִׁפְלוּת כָּזֶה, אַכְזָרִיּוּת כָּזֶה, אֲפִלּוּ הַגּוֹיִים - אֵין אַכְזָרִיּוּת כָּזֶה.
This couple — his name was Moshe and his wife's name was Rachel. Moshe had a large house, like the Tam from the Sipuray Maasiyos. I went to him and said: "The wife of Rabbi Yisroel has come with small children and they need a place to sleep. Perhaps you and your wife will go to your sons and give your house to Rabbi Yisroel and his wife."
Segment 16
אֲנִי זָכִיתִי לִרְאוֹת אֶת רַבִּי יִשְׂרָאֵל קָרְדוֹנֶר וְאֶת הַזְּקֵנִים שֶׁל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, הֵם הָיָה לָהֶם מְסִירוּת נֶפֶשׁ עַל כָּל דִּבּוּר שֶׁל רַבֵּנוּ, זֶה לֹא סְתָם. וַאֲנִי זָכִיתִי לִהְיוֹת חָזָק, גִּבּוֹר חָזָק כָּזֶה, אֲנִי עָמַדְתִּי נֶגֶד גְּדוֹלִים שֶׁהָיוּ חֲשׁוּבִים וּגְדוֹלִים בְּכָל הָעוֹלָם וּבִירוּשָׁלַיִם. יְרוּשָׁלַיִם הָיָה עִיר שֶׁל גְּאוֹנִים, שֶׁל גְּדוֹלֵי הַתּוֹרָה, וְלֹא כָּל אֶחָד הָיָה חָשׁוּב וּמְפֻרְסָם. וְזֶה פֶּלֶא אֵיךְ אֲנִי הָיִיתִי לַדַּיָּן כְּמוֹ בֵּן יָחִיד וְהֶחֱזַקְתִּי אוֹתוֹ. הוּא הָיָה גָּדוֹל בַּתּוֹרָה וַאֲנִי הֶעֱרַכְתִּי אוֹתוֹ לְצַדִּיק וְגָאוֹן. יָשַׁנְתִּי אֶצְלוֹ לָמַדְתִּי אִתּוֹ בַּלַּיְלָה וְהָיָה בֵּינֵינוּ קֶשֶׁר, אַהֲבָה גְּדוֹלָה, וְהוּא אָמַר לִי: "בְּרֶסְלֶב - לֹא!" כַּמָּה הוּא הִכְנִיס בִּי רַעַל עַל בְּרֶסְלֶב, מַה שֶּׁזֶּה אָמַר, זֶה אָמַר, וַאֲנִי הָיָה לִי אֱמוּנָה בְּכֻלָּם, וְאִם הֵם אוֹמְרִים עַל בְּרֶסְלֶב דִּבּוּרִים כָּאֵלֶּה אָז זֶה נֵס אֵיךְ שֶׁאֲנִי הֶחֱזַקְתִּי מַעֲמָד. וְכֵן עוֹד רַב אֶחָד שֶׁהָיָה מְפֻרְסָם מְאֹד בְּכָל הָעוֹלָם, הָיָה לוֹ שֵׁם שֶׁהוּא גָּאוֹן וְחָכָם, מַשְׂכִּיל וְנָבוֹן כָּזֶה וְצַדִּיק, אִישׁ צַדִּיק, הָיָה לוֹ כָּל הַשֵּׁמוֹת. וְכֻלָּם הֶעֱרִיכוּ אוֹתוֹ וְעָמְדוּ לְפָנָיו כְּמֶלֶךְ. כָּל מַה שֶּׁהוּא אָמַר אָז צְרִיכִים לְקַיֵּם תֵּכֶף, וַאֲנִי לֹא שָׁמַעְתִּי לוֹ כְּלוּם. וְהוּא חָשַׁב: "אֵין אַף אֶחָד מַה שֶּׁאֲנִי אוֹמֵר שֶׁלֹּא יִשְׁמַע לִי, זֶה רַק יִשְׂרָאֵל בֶּער!" זֶה דָּבָר יָדוּעַ וּמְפֻרְסָם.
He said to me: "You don't know — who doesn't know this? Whatever I say, my wife says the opposite."
Segment 17
וַאֲנִי יָדַעְתִּי מִזֶּה, אֲנִי נוֹלַדְתִּי בִּטְבֶרְיָה וְשָׁמַעְתִּי מִזֶּה וְיָדַעְתִּי מִזֶּה. וַאֲנִי עָמַדְתִּי נֶגְדָּם וְנַעֲשֵׂיתִי בְּרֶסְלֶב וְנִתְקָרַבְתִּי לְרַבִּי יִשְׂרָאֵל, אָז הָיָה לִי נִסִּים, אִם הֵם אוֹמְרִים שֶׁלֹּא לִהְיוֹת בְּרֶסְלֶב, הָאַבָּא אוֹמֵר שֶׁלֹּא לִהְיוֹת בְּרֶסְלֶב, "מָה, אַתָּה מְשֻׁגָּע, מַה זֶּה, אֵיךְ אֶפְשָׁר?"
He said to me: "I will not speak at all — you go and speak with her. Tell her that I don't know what to do."
Segment 18
וְהֵם רָדְפוּ אוֹתִי עַל שֶׁאֲנִי בְּרֶסְלֶב וְדִבְּרוּ אִתִּי: "בְּרֶסְלֶב, אֲנַחְנוּ שָׁמַעְנוּ מִגְּדוֹלִים מִצַּדִּיקִים קְדוֹשִׁים שֶׁאָסוּר לְהִתְקָרֵב לִבְרֶסְלֶב", וַאֲנִי לֹא שָׁמַעְתִּי לָהֶם. זֶה דְּבַר פֶּלֶא כָּזֶה. אֲנִי הָיִיתִי גִּבּוֹר נֶגְדָּם וְנֶגֶד כָּל הַלַּמְדָּנִים. אֲנִי רָאִיתִי אֶת רַבִּי יִשְׂרָאֵל - זָכִיתִי לִגְבוּרָה כָּזֶה שֶׁאֵין בָּעוֹלָם הַזֶּה גְּבוּרָה כָּזֶה. גְּבוּרָה כָּזֶה אֵיךְ עָמַדְתִּי נֶגֶד גְּדוֹלִים כָּאֵלֶּה, וְגַם נֶגֶד הָאַבָּא וְהָאִמָּא וְנֶגֶד כָּל הַמִּשְׁפָּחָה.
I came and explained to his wife: "Small children are in the market — they have no place to sleep and eat. There are five small children." So she was moved and said: "Yes, yes."
Segment 19
אוֹי יוֹי יוֹי.. זֶה כַּמָּה שֶׁאֲנִי אֲסַפֵּר עוֹד לֹא כְּטִפָּה מִן הַיָּם מַה שֶּׁהָיָה. אֵינָהּ דּוֹמָה רְאִיָּה לִשְׁמִיעָה.
Had her husband said yes — she would have said: "No, no, no — in no way, in no way!" But when I came and asked, I succeeded — she agreed. She went to her sons and gave the house.
Segment 20
וַאֲנִי רוֹאֶה, שֶׁזֶּה עִקָּר הוּא הַמְּסִירוּת נֶפֶשׁ בִּשְׁבִיל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בִּשְׁבִיל הַתּוֹרָה. חָכְמָה זֶה גַּם-כֵּן טוֹב, אֲבָל הָעִקָּר הַיְסוֹד, הָעִקַּר הַיַּהֲדוּת, עִקַּר הַתּוֹרָה - הוּא הַמְּסִירַת נֶפֶשׁ, הָרָצוֹן הֶחָזָק!
So Rabbi Yisroel and his family had a large house and a large bed for the children for one night — and there was great joy.
Segment 21
אֲנִי הָיִיתִי הַגָּרוּעַ שֶׁל כֻּלָּם, אֲבָל נִיצוֹץ אֶחָד מֵהָאֱמֶת עוֹמֵד כְּנֶגֶד כָּל הָעוֹלָם, כְּנֶגֶד כָּל הַגְּבוּרוֹת, כְּנֶגֶד כָּל הַכֹּחוֹת. וְגַם רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ רִמֵּז בָּזֶה וְאָמַר: "תְּנוּ לִבְּכֶם לִי, וַאֲנִי אוֹלִיךְ אֶתְכֶם בְּדֶרֶךְ חָדָשׁ. זֶה דֶּרֶךְ יָשָׁן מְאֹד שֶׁדָּרְכוּ אֲבוֹתֵינוּ מֵעוֹלָם, אַף-עַל-פִּי-כֵן הוּא חָדָשׁ לְגַמְרֵי".
In the morning after the prayer Rabbi Yisroel said to me: "Come with me — come with me." I went with him together to one rav who was a great opponent. I feared he would throw us out of the house: "What — why did your wife come? Why didn't you travel to Tzfas yourself?"
Segment 22
נוּ, צְרִיכִים לָתֵת אֶת הַלֵּב. בָּרוּךְ הַשֵּׁם אֲנִי נָתַתִּי אֶת כָּל חַיָּי וְאֶת לִבִּי, אֶת הָאַבָּא וְהָאִמָּא, כָּל הָעוֹלָם, נָתַתִּי הַכֹּל בִּשְׁבִיל הַהִתְקָרְבוּת לְרַבֵּנוּ. זֶה דְּבַר פֶּלֶא מְאֹד...
Rabbi Yisroel could not tell him that it was impossible to leave me here in Teveriah alone. Even though the rav knew about this — he was a scholar and understood that I could not travel to Tzfas and that therefore Rabbi Yisroel had brought the family here. Rabbi Yisroel did not tell him that he had written to his wife to come — he only said: "My wife has come here with the children for the Pesach holiday. I have no house, no apartment, no money, no way to pay for the donkey — and she has already arrived."
Segment 23
וְגַם הַחֲלוֹם שֶׁהָיָה לִי אַחֲרֵי הַפְּטִירָה שֶׁל רַבִּי יִשְׂרָאֵל, הַחֲלוֹם שֶׁל הַגַּלִּים...
The rav said to him: "Go and search — find an apartment. First of all an apartment: that they should have somewhere to be, somewhere to sleep. Come back and tell me how much money you need and I will pay." So it was.
Segment 24
הָיִיתִי בַּיָּם וְהָיָה גַּלִּים גְּדוֹלִים כָּאֵלֶּה כְּמוֹ הָרִים. אֲנִי רָאִיתִי שֶׁהוֹלֵךְ הַר שֶׁל מַיִם - אֲבָל הַר, וְהוּא הָלַךְ בְּכַעַס יָשָׁר אֵלַי, אָמַרְתִּי: "אוֹי וֵוי, עוֹד כַּמָּה רְגָעִים הוּא יַגִּיעַ אֵלַי, מַה יִּהְיֶה מִמֶּנִּי, אָז אֲנִי אָמוּת, אֵין שׁוּם תִּקְוָה. אָז אֲנִי אָמוּת!"
In the morning Rabbi Yisroel went and succeeded — he found a very beautiful apartment, large, good, and spacious. The landlord was very pleased and said: "I want two months in advance for the apartment."
Segment 25
וְכָכָה הָיָה. הוּא הָלַךְ בְּכַעַס, בְּחִפָּזוֹן, הָלַךְ לַהֲרֹג אוֹתִי. הוּא נָפַל עָלַי וְהָיִיתִי מְיֹאָשׁ לְגַמְרֵי, אֲבָל רָאִיתִי שֶׁאֲנִי עוֹלֶה עַל הָהָר, שֶׁאֲנִי עוֹלֶה בַּמַּיִם, עוֹלֶה, עוֹלֶה, עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לַסּוֹף וְהוֹצֵאתִי אֶת הָרֹאשׁ וְיָכֹלְתִּי לִנְשֹׁם אֲוִיר וְנִשְׁאַרְתִּי בַּחַיִּים.
Rabbi Yisroel said to the rav: "I found an apartment — the apartment is very good. But what about money?"
Segment 26
טוֹב, עָבַר הַגַּל וְנִשְׁאַרְתִּי בַּחַיִּים, אֲבָל אֲנִי רוֹאֶה שֶׁהוֹלֵךְ הַר חָדָשׁ, גַּל חָדָשׁ, הוּא הוֹלֵךְ. מַה יִּהְיֶה עַכְשָׁו, לֹא בְּכָל פַּעַם מִתְרַחֵשׁ נִסִּים, מַה יִּהְיֶה עַכְשָׁו מִמֶּנִּי?
He said to Rabbi Yisroel: "Money? How much money is needed?" Rabbi Yisroel told him the sum — and he opened the drawer and gave him all the money needed for the apartment: "Take two months in advance." And there was already an apartment for Rabbi Yisroel, his wife, and the children. And this rav — he was the greatest opponent!
Segment 27
נוּ, אֵיךְ הוּא הוֹלֵךְ, הוּא לֹא שׁוֹאֵל אוֹתִי, הוּא הוֹלֵךְ אֵלַי וְנָפַל עָלַי הַר חָדָשׁ. וְגַם-כֵּן הָיָה נֵס שֶׁעָלִיתִי בַּמַּיִם עַל הָהָר עַד שֶׁהוֹצֵאתִי אֶת הָרֹאשׁ מִן הַמַּיִם וְנִשְׁאַרְתִּי בַּחַיִּים. נוּ טוֹב, בָּרוּךְ הַשֵּׁם נִצַּלְתִּי שְׁתֵּי פְּעָמִים, אֲבָל הַיָּם הוּא רוֹעֵשׁ וְהוֹלְכִים גַּלִּים חֲדָשִׁים, "מַה יִּהְיֶה מִמֶּנִּי, מַה יִּהְיֶה מִזֶּה!" אֲנִי הִרְגַּשְׁתִּי הַסַּכָּנָה מַה שֶּׁיֵּשׁ לִי גַּלִּים כָּאֵלֶּה, הָרִים כָּאֵלֶּה, הָיִיתִי מְיֹאָשׁ, רָאִיתִי הַסַּכָּנָה מַה שֶּׁיֵּשׁ, בְּכָל פַּעַם אֲנִי רוֹאֶה נִסִּים אֲנִי עוֹלֶה עַל הַגַּל, אֲנִי עוֹלֶה בַּמַּיִם עַד שֶׁאֲנִי מַגִּיעַ לַסּוֹף וּמוֹצִיא אֶת הָרֹאשׁ וַאֲנִי נִשְׁאָר בַּחַיִּים, אֲבָל אוּלַי עַכְשָׁו מִי יוֹדֵעַ מַה שֶּׁיִּהְיֶה עוֹד, רָאִיתִי וְהִרְגַּשְׁתִּי אֶת הַסַּכָּנָה אֵיפֹה שֶׁאֲנִי נִמְצָא. חֲלוֹם כָּזֶה...
Fine — an apartment: blessed be Hashem, there is one. But who will pay the donkey-driver?
Segment 28
פִּתְאוֹם, אֲנִי רוֹאֶה בִּנְיָן גָּדוֹל בַּיָּם לֹא רָחוֹק מִמֶּנִּי, בִּנְיָן כָּזֶה, בִּנְיָן גָּדוֹל וְיָפֶה, יֹפִי כָּזֶה.. אָמַרְתִּי: "מַה, אֵיךְ אֶפְשָׁר דָּבָר כָּזֶה, בַּיָּם יֵשׁ בִּנְיָנִים?!" אֲנִי לֹא רָאִיתִי כְּלוּם רַק הַגַּלִּים, וּפִתְאוֹם אֲנִי רָאִיתִי בַּיָּם בִּנְיָן מְפֹאָר וְגָדוֹל. הָיָה לִי תְּמִיהָה: "אֵיךְ אֶפְשָׁר, בַּיָּם אֶפְשָׁר לִהְיוֹת בִּנְיָן", אֲבָל אֲנִי רוֹאֶה בִּנְיָן. חָשַׁבְתִּי: "אוּלַי זֶה רֶמֶז עַל שֶׁאֲנִי אֶזְכֶּה לְהִנָּצֵל מֵהַיָּם, כִּי יֵשׁ בִּנְיָן אָז אוּלַי אֲנִי אַגִּיעַ לַבִּנְיָן".
All the city heard the shouting of the donkey-driver. I remember this as if now — shouting in such voices: "What is this?! I am not used to this — I don't understand; I have never heard such a thing! The donkey worked all day and needs to eat. I need to eat. Why didn't you tell me you had no money? Why did you travel?! If there is no money — one doesn't travel. What is this — can I give on credit? What — am I a shop?!"
Segment 29
אֲנִי עָשִׂיתִי מַאֲמָצִים גְּדוֹלִים וְלֹא יָכֹלְתִּי לְהַגִּיעַ לְהַבִּנְיָן, אֲנִי הָיִיתִי כְּבָר עַל-יַד הַבִּנְיָן וּבָא גַּל וְהוּא סָחַב אוֹתִי וְנִתְרַחַקְתִּי מֵהַבִּנְיָן, "מַה יִּהְיֶה, אֲנִי יֵשׁ לִי מָקוֹם לְהִנָּצֵל אֲבָל אֲנִי לֹא יָכוֹל, אֵין לִי כֹּחַ לְהַגִּיעַ לְהַבִּנְיָן, אֵין שׁוּם אֶפְשָׁרוּת לְהַגִּיעַ לְהַבִּנְיָן, הוּא עַל-יָדִי וַאֲנִי אִי אֶפְשָׁר לִי לְהַגִּיעַ לְהַבִּנְיָן".
Rabbi Yisroel — he already had the money for two months in advance, and he also had money to pay for the donkeys' food. He also already had a large apartment — and blessed be Hashem he took back all the household items.
Segment 30
עַד שֶׁזָּכִיתִי, עָשִׂיתִי מַאֲמָץ עֶלְיוֹן כָּזֶה וְהִצְלַחְתִּי לִנְגֹּעַ בְּהַמַּעֲקֶה שֶׁל הַבִּנְיָן. כְּמוֹ רַק שֶׁיָּכֹלְתִּי לְהַחֲזִיק בְּהַמַּעֲקֶה הִרְגַּשְׁתִּי: "עַכְשָׁו בָּרוּךְ הַשֵּׁם אֲנִי יָכוֹל לַעֲלוֹת עַל מַדְרֵגוֹת הַבִּנְיָן, אֵין יָם, אֵין גַּלִּים, אֵין כְּלוּם, עַכְשָׁו אֲנִי יֵשׁ לִי תִּקְוָה!"
Then — the matzos. This was two days before Chag HaPesach [the Pesach holiday] and Rabbi Yisroel had no matzos. What to do?
Segment 31
נוּ, עָלִיתִי, הָיָה מַדְרֵגוֹת הַרְבֵּה וְהֶחֱזַקְתִּי בְּהַמַּעֲקֶה וְעָלִיתִי בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה, כָּל רֶגַע הָיָה שָׁוֶה בְּלִי שִׁעוּר, אֲנִי זָכִיתִי לָצֵאת מִסַּכָּנוֹת כָּאֵלֶּה וַאֲנִי נִמְצָא בַּבִּנְיָן בַּמַּדְרֵגוֹת. עָלִיתִי עַל הַמַּדְרֵגוֹת עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לַסּוֹף, עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לְהַדֶּלֶת שֶׁל הַבִּנְיָן. אֲנִי הִגַּעְתִּי לְהַדֶּלֶת שֶׁל הַבִּנְיָן אָז פָּתַחְתִּי אֶת הַדֶּלֶת וְנִכְנַסְתִּי וְהָיָה פְּרוֹזְדוֹר. מִצַּד אֶחָד הָיָה חֲלוֹנוֹת יָפוֹת וּמִצַּד שֵׁנִי הָיָה קִיר עִם דְּלָתוֹת, אָז אֲנִי עָבַרְתִּי אֶת הַדֶּלֶת הָרִאשׁוֹנָה וְרָצִיתִי לִפְתֹּחַ לִרְאוֹת מַה יֵּשׁ שָׁמָּה, וְלֹא פָּתַחְתִּי, לֹא בְּכַוָּנָה אֲבָל לֹא פָּתַחְתִּי. אָמַרְתִּי: "מַה זֶּה, מַדּוּעַ לֹא פָּתַחְתָּ?"
I had studied in the yeshiva and knew one merchant who needed a livelihood. He was a miller and had flour — kosher for sale. He said to Rabbi Yisroel: "Yes — I have flour, Rabbi Yisroel, and I am giving it to you."
Segment 32
אָז חָשַׁבְתִּי: "עַכְשָׁו אֲנִי אֶפְתַּח, יֵשׁ דְּלָתוֹת הַרְבֵּה". אָז הָלַכְתִּי וְגַם-כֵּן הִגַּעְתִּי לְהַדֶּלֶת וְגַם-כֵּן לֹא פָּתַחְתִּי, וְהָיִיתִי בְּכַעַס עָלַי: "מַדּוּעַ לֹא פָּתַחְתָּ?" וְעָבַרְתִּי אֶת הַדֶּלֶת וְכָכָה אֶת כָּל הַדְּלָתוֹת, הָלַכְתִּי וְרָצִיתִי לִפְתֹּחַ וְלֹא פָּתַחְתִּי. זֶה חֲלוֹם כָּזֶה...
Rabbi Yisroel said: "Fine — give it to me. But I have no money now; after Pesach I will pay you."
Segment 33
עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לְהַדֶּלֶת הָאַחֲרוֹנָה שֶׁל הַבִּנְיָן, זֶה כְּבָר כָּל הַבִּנְיָן. אֲנִי עָבַרְתִּי כָּל הַדְּלָתוֹת עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לְהַדֶּלֶת הָאַחֲרוֹנָה שֶׁל הַבִּנְיָן שֶׁהָיָה כְּבָר. אֲנִי הִגַּעְתִּי לְהַדֶּלֶת הָאַחֲרוֹנָה אָז פָּתַחְתִּי, פָּתַחְתִּי וְרָאִיתִי חֶדֶר...
He said: "I am afraid of you!" And he gave Rabbi Yisroel as much flour as he wanted.
Segment 34
יֵשׁ שָׁמָּה שֻׁלְחָן וְכִסֵּא, וְעַל הַכִּסֵּא יוֹשֵׁב זָקֵן גָּדוֹל, וְזָקָן - יֹפִי כָּזֶה, לָבָן כָּזֶה, חֵן כָּזֶה.. וְגַם הַצּוּרָה שֶׁלּוֹ, הַפָּנִים שֶׁלּוֹ הָיָה חֵן כָּזֶה שֶׁלֹּא רוֹאִים בָּעוֹלָם הַזֶּה מִין חֵן כָּזֶה, מִין מְתִיקוּת כָּזֶה...
From there we went to the one who had an oven. He saw Rabbi Yisroel and was very happy — because he knew now he would have a livelihood.
Segment 35
אָז הִתְבַּיַּשְׁתִּי מְאֹד, רָאִיתִי זָקֵן כָּזֶה וְרָאִיתִי אֶת הַפָּנִים שֶׁלּוֹ, אָז נִתְבַּיַּשְׁתִּי מְאֹד וְנָפַלְתִּי בְּדַעְתִּי: "אֵיךְ יֵשׁ לִי מָקוֹם פֹּה לִהְיוֹת בַּחֶדֶר הַזֶּה וְלִרְאוֹת זָקֵן כָּזֶה, אֵיךְ?" רָצִיתִי לָתֵת שָׁלוֹם לְהַזָּקֵן אֲבָל לֹא מָצָאתִי עֹז בְּנַפְשִׁי, "לָתֵת לוֹ שָׁלוֹם, אֲנִי רָחוֹק מִזֶּה, אֲנִי אֵיךְ יֵשׁ לִי חֵלֶק כָּזֶה לָתֵת לוֹ שָׁלוֹם, אֵיךְ יֵשׁ לִי הָעַזּוּת לָתֵת שָׁלוֹם לְהַזָּקֵן הַזֶּה?"
"I need to make matzos."
Segment 36
עַל-כָּל-פָּנִים הַזָּקֵן הַזֶּה הוֹשִׁיט אֶת הַיָּד וְנָתַן לִי שָׁלוֹם וְלָקַח לִי אֶת הַיָּד וְהֶחֱזִיק אֶת הַיָּד וּבְאַהֲבָה גְּדוֹלָה וּבְנַעֲנוּעַ: "שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם". וְהוּא הִמְשִׁיךְ וְהֶחֱזִיק אוֹתִי בְּאַהֲבָה גְּדוֹלָה, הִתְקָרְבוּת כָּזֶה.. אֲנִי לֹא הָיָה לִי עַזּוּת כָּזֶה, אֲבָל הוּא עָשָׂה כָּזֶה, אָז מַה יָּכֹלְתִּי לַעֲשׂוֹת, קִבַּלְתִּי אֶת זֶה. וְנִתְעוֹרַרְתִּי...
"Fine — I will give them to you. But what about money?"
Segment 37
אָז אֲנִי זָכַרְתִּי אֶת כָּל הַחֲלוֹם, עַד הַיּוֹם אֲנִי רוֹאֶה אֶת הַפָּנִים שֶׁלּוֹ כְּמוֹ שֶׁרָאִיתִי אָז. בְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע חֲלוֹם נִשְׁכָּח, בִּפְרָט צוּרָה. אֲבָל כְּמוֹ שֶׁרָאִיתִי אֶת הַכִּסֵּא עִם הַזָּקֵן וְהַזָּקָן וְהַתֵּאוּר שֶׁל הַפָּנִים, אֲנִי זוֹכֵר אֶת זֶה כְּמוֹ שֶׁאֲנִי רוֹאֶה עַכְשָׁו אֶת זֶה. אָז הָיָה לִי גַּעְגּוּעִים וְהִשְׁתּוֹקְקוּת, "אֲנִי רוֹצֶה לָדַעַת מִי זֶה הָיָה הַזָּקֵן, אֵיזֶה גָּדוֹל, מִי הָיָה הַזָּקֵן שֶׁרָאִיתִי?"
"There is none now — afterwards I will give it to you," said Rabbi Yisroel.
Segment 38
אָז כַּנִּרְאֶה אֲנִי הָיָה לִי גַּעְגּוּעִים, נִרְדַּמְתִּי, וְאָמְרוּ לִי אוֹ שֶׁחָשַׁבְתִּי מַחֲשָׁבָה: "אֲנִי אֶקַּח סֵפֶר וַאֲנִי אֶפְתַּח, אוּלַי אֲנִי אֶמְצָא שָׁמָּה אֵיזֶה רֶמֶז מִי זֶה הַזָּקֵן". וְכָכָה עָשִׂיתִי.
"I am afraid of you — you are trustworthy to me; I will give without money." And so it was.
Segment 39
נִתְעוֹרַרְתִּי וְלָקַחְתִּי סֵפֶר וּפָתַחְתִּי, זֶה הָיָה סֵפֶר 'חַיֵּי מוֹהֲרַ"ן' בִּדְפוּס רִאשׁוֹן. פָּתַחְתִּי אֶת הַסֵּפֶר וְנָתַתִּי אֶת הָעֵינַיִם עַל הַסְּעִיף הַזֶּה שֶׁרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ גִּלָּה: "שֶׁמִּי שֶׁיִּזְכֶּה, אֲנִי אֶתְרָאֶה אֵלָיו בִּדְמוּת זָקֵן!" זֶהוּ, זֶה רָאִיתִי, אָז יָדַעְתִּי כְּבָר שֶׁהַזָּקֵן הוּא רַבֵּנוּ!
After the Pesach holiday Hashem arranged for him one old man from Yavne'el who loved Breslov. Rabbi Yisroel said to him that he needed warm clothing and money. So this man gave him warm clothing — and also he had chickens. He took a large healthy chicken and made for Rabbi Yisroel and for me a soup. Rabbi Yisroel said: "I will not eat — only bread and tea."
Segment 40
חֲלוֹם כָּזֶה...
He said: "By me it is kosher — do not worry."
Segment 41
אֵיזֶה שִׂמְחָה צָרִיךְ לִהְיוֹת לָנוּ שֶׁזָּכִינוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה לִהְיוֹת מְקֹרָבִים לְרַבֵּנוּ, אֲנַחְנוּ לֹא יוֹדְעִים!
He said: "By me it is kosher — do not worry."
Segment 42
הָיָה כַּמָּה גְּדוֹלִים שֶׁהֵם חָשְׁבוּ שֶׁהֵם מָשִׁיחַ, דִּבְּרוּ דִּבּוּרִים כָּאֵלֶּה, אֲבָל זֶה לֹא הָיָה נָכוֹן, הֵם טָעוּ. רַק רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ - אֶצְלוֹ אֵין שׁוּם טָעוּת! מַה שֶּׁהוּא גִּלָּה זֶה מְבֹרָר.
Rabbi Yisroel said: "Not because of that — I only want bread and tea."
Segment 43
הַלַּיְלָה נִתְעוֹרַרְתִּי אַחֲרֵי חֲצוֹת וְעָשִׂיתִי נְטִילַת יָדַיִם וְרָצִיתִי לַעֲסֹק בְּסֵפֶר תְּהִלִּים, אָז רָצִיתִי לִהְיוֹת עֵר, וְנָפַל עָלַי שֵׁנָה וְשָׁכַבְתִּי וְיָשַׁנְתִּי וְהָיָה לִי חֲלוֹם. חֲלוֹם כָּזֶה.. אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ אֵיךְ נִשְׁאַרְתִּי בַּחַיִּים. רָאִיתִי שֶׁהָיָה לִי צַעַר כָּזֶה וּמַה שֶּׁעָבַר עָלַי.. הָיָה נִדְמֶה לִי שֶׁהָיִיתִי בִּירוּשָׁלַיִם וְהִסְתּוֹבַבְתִּי שָׁמָּה בְּאֵיזֶה מְקוֹמוֹת כְּמוֹ מִחוּץ לָעִיר, אָז אָמְרוּ לִי אֲנָשִׁים: "יֵשׁ פֹּה בּוֹר כָּזֶה, הַגֹּדֶל שֶׁלּוֹ וְהָעַמְקוּת שֶׁלּוֹ הוּא בְּלִי שִׁעוּר!"
"But I have already made it — already cooked it; everything is ready."
Segment 44
עַל-כָּל-פָּנִים אֲנִי הָיָה לִי חֵשֶׁק לִרְאוֹת הַבּוֹר הַזֶּה, סוֹבַבְתִּי סוֹבַבְתִּי וּלְבַסּוֹף הָלַכְתִּי לִרְאוֹת אֶת הַבּוֹר וְהַפֶּה שֶׁל הַבּוֹר הָיָה גָּדוֹל וְהָיָה עָמֹק מְאֹד, הַגֹּדֶל וְהָעַמְקוּת בְּלִי שִׁעוּר. עַל-כָּל-פָּנִים נָפַל פַּחַד רַק לִרְאוֹת אֶת הַגֹּדֶל שֶׁל הַבּוֹר. וְהֶחְלַקְתִּי...
Nu — if Rabbi Yisroel did not eat, I also did not eat…
Segment 45
כְּמוֹ שֶׁאֲנִי עָמַדְתִּי עַל-יַד הַבּוֹר, הֶחְלַקְתִּי וְנָפַלְתִּי לְהַבּוֹר, אָז אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ אֵיךְ נִשְׁאַרְתִּי בַּחַיִּים. אֲנִי רָאִיתִי שֶׁנָּפַלְתִּי בַּבּוֹר וְאֵין לִי שׁוּם תִּקְוָה, בּוֹר כָּזֶה עוֹד רֶגַע יִהְיֶה לִי גַּל שֶׁל עֲצָמוֹת. אָז הִרְגַּשְׁתִּי אֶת הַצַּעַר הַזֶּה מַה שֶּׁיִּהְיֶה בְּעוֹד רֶגַע, הָיָה לִי צַעַר כָּזֶה, פַּחַד כָּזֶה...
Rabbi Yisroel received everything without money — flour, matzos, and also wine. I do not remember everything — but he paid for everything after Pesach. And I saw wonders: he took several jugs of water and paid much money so the water would be prepared before Pesach and last through after Pesach — all the stringencies. Everything he wanted — he had. Hashem brought him everything. He had great expansiveness. He did everything for Yisroel Ber — perhaps I would succeed in drawing close to our holy Rabbenu…
Segment 46
עַל-כָּל-פָּנִים נָפַלְתִּי בַּבּוֹר, אָז נָפַלְתִּי, נָפַלְתִּי.. וְהַבּוֹר הָיָה עִם מַיִם, וַאֲנִי יוֹדֵעַ לָשׁוּט! כְּמוֹ שֶׁהַצַּעַר הָיָה גָּדוֹל מַה שֶּׁיָּדַעְתִּי בְּעוֹד רֶגַע מַה יִּהְיֶה מִמֶּנִּי גַּל שֶׁל עֲצָמוֹת, כְּשֶׁרָאִיתִי בּוֹר כָּזֶה וְהָיִיתִי בְּסַכָּנָה כָּזוֹ.. נוּ, אֲנִי נָפַלְתִּי לַמַּיִם וַאֲנִי יוֹדֵעַ לָשׁוּט.
My father — he wanted to go to the place where they bring potatoes, so there would be something in honor of Pesach. In those days people did not go to the yeshiva and he wanted me to come help him. But he could not see me — I had no time. I was with Rabbi Yisroel the whole time.
Segment 47
בּוֹר כָּזֶה, עַמְקוּת כָּזֶה וְחֻרְבָּן כָּזֶה - שְׁמָמָה, זֶה דָּבָר שׁוֹמֵם. וְנָפַלְתִּי לַמַּיִם אַחֲרֵי כָּל הַסַּכָּנָה, אַחֲרֵי כָּל הַפַּחַד, אֲנִי לֹא רָאִיתִי אֶת הַמַּיִם אֲבָל נָפַלְתִּי לַמַּיִם. נוּ, וְרָאִיתִי אֶת הַמָּוֶת וְאֶת הַהַצָּלָה. אֵיךְ בָּא לְכָאן מַיִם? עַל-כָּל-פָּנִים כָּכָה הָיָה. רַק חַס-וְשָׁלוֹם אִם אַף אֶחָד לֹא יֵדַע שֶׁאֲנִי נָפַלְתִּי לַבּוֹר, אָז מַה יוֹעִילוּ הַמַּיִם, כַּמָּה זְמַן אֶפְשָׁר לִחְיוֹת בְּלִי אֹכֶל, שַׁבוּעַ? אִם לֹא יוֹצִיאוּ אוֹתִי - אָז אֲנִי חַי, אֲבָל בְּעוֹד כַּמָּה יָמִים אֲנִי אָמוּת. אֲבָל הָיָה נִדְמֶה לִי שֶׁיֵּשׁ אֲנָשִׁים שֶׁרָאוּ שֶׁנָּפַלְתִּי לַבּוֹר, אָז בְּוַדַּאי הֵם יַעֲשׂוּ תַּחְבּוּלוֹת לְהוֹצִיא אוֹתִי, אָז הָיָה לִי קְצָת נַחַת-רוּחַ, קְצָת בִּטָּחוֹן שֶׁיָּבוֹאוּ וְיוֹצִיאוּ אוֹתִי מֵהַבּוֹר. וְכָכָה נִצַּלְתִּי!
Nu, nu… I cannot tell everything. But afterwards there was rejoicing [sameach]. Would the opposing Chassidim forget? They went again to my father and told him: "Your son has become a Breslover!"
Segment 48
זֶה הַחֲלוֹם - אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ אִם הָיָה לִי עוֹד חֲלוֹם כָּזֶה, צַעַר כָּזֶה בְּהָרֶגַע שֶׁנָּפַלְתִּי, הַצַּעַר הָיָה מַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לְתָאֵר, "בְּעוֹד רֶגַע מַה יִּהְיֶה מִמֶּנִּי?" אֲבָל אוֹתוֹ הָרֶגַע נִסִּים שֶׁלֹּא נִשְׁאַרְתִּי מֵת רַק מֵהַפַּחַד הַזֶּה וְהַצַּעַר הַזֶּה, אֲנִי הָיִיתִי בַּחוּץ וּפִתְאוֹם אֲנִי נָפַלְתִּי לַבּוֹר. וְזֶה עָלָה עַל דַּעְתִּי שֶׁזֶּה הַחֲלוֹם מְרַמֵּז עַל "אֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל!"
My father was very poor and also very blind in both eyes — he could not see at all. And I said to him: "Father — in everything I will listen to you. Only this — no. I want only Breslov!"
Segment 49
עַל-יְדֵי הַמַּיִם, מַה זֶּה מַיִם? מֵימֵי הַתּוֹרָה שֶׁל רַבֵּנוּ - זֶה הַמַּיִם. מַיִם זֶה תּוֹרָה, מֵימֵי הַתּוֹרָה. עַל-יְדֵי מֵימֵי הַתּוֹרָה שֶׁל רַבֵּנוּ - אֲפִלּוּ שֶׁנּוֹפְלִים לְמָקוֹם כָּזֶה שֶׁאֵין שׁוּם תִּקְוָה.. יֵשׁ תִּקְוָה! נָפַלְתִּי לַמַּיִם!
Oy vey — my mother heard such words, and how my father wept and begged me. She said: "Such a lazy one who wants only Breslov!" My father and mother had great pain — as if I were lying down dead, yes.
Segment 50
וְזֶה אֲנִי מְסַפֵּר אֶת זֶה בְּדִבּוּרִים, אֲבָל זֶה אִי אֶפְשָׁר לְתָאֵר אֶת הָרֶגַע שֶׁל הַפַּחַד, שֶׁל הַצַּעַר שֶׁהָיָה לִי מִזֶּה שֶׁרָאִיתִי שֶׁנָּפַלְתִּי לַבּוֹר. אֲנִי נִמְצָא בַּבּוֹר בְּלִי שׁוּם.. אֵין מָקוֹם לֶאֱחֹז. מִי יָכוֹל לְתָאֵר הָרֶגַע הַזֶּה. וְהָיָה לִי הִתְחַזְּקוּת גָּדוֹל מֵהַחֲלוֹם הַזֶּה שֶׁאֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל. אֲנִי כְּבָר נָפַלְתִּי לַבּוֹר בְּלִי שׁוּם תִּקְוָה.. וְיֵשׁ מַיִם!
I was betrothed in Tzfas, so my father said to me: "My future in-law will hear that you have become a Breslover and he will take his daughter and not give her to you." And so it was. My father-in-law was a fierce opponent of Breslov and said to me: "I do not want Breslov in any way!"
Segment 51
כָּל הַסִּפּוּרִים הָאֵלֶּה הֵם שַׁיָּכִים לַהִתְקָרְבוּת שֶׁלִּי לְרַבֵּנוּ. כָּל זֶה מִזְּמַן שֶׁנּוֹלַדְתִּי הָיָה הֲכָנָה לַהִתְקָרְבוּת לְרַבֵּנוּ וְזֶה הָיָה הַכֹּל נִסִּים, נִסִּים וְנִפְלָאוֹת. נִסִּים וְנִפְלָאוֹת...
And I said to my wife: "What is this?! He took me as a son-in-law — not because of which Chassidic group I belong to. What does it matter? I want Breslov."
Segment 52
חָסִיד הִגִּיעַ לְרַבִּי יִשְׂרָאֵל יַחַד עִם עוֹלֶה חָדָשׁ הַמִּתְקַשֶּׁה בַּשָּׂפָה הָעִבְרִית וּבַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם...
Rabbi Yisroel was in Teveriah for some years, and all of them — all the Chassidim — were opponents. I was alone and I went with Rabbi Yisroel always together to hear some word from him. They saw and said: "Yisroel Ber goes with Rabbi Yisroel and studies Breslov books. What — have you heard of such a thing? He does not listen to his father or to us — he is a great stubborn one. He wants only Breslov."
Segment 53
הוּא צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ אֵיזֶה אָדָם יְרֵא שָׁמַיִם וְיִלְמְדוּ יַחַד, וּמַה שֶּׁלֹּא יוֹדֵעַ - יִשְׁאַל. כָּל מַה שֶּׁהוּא לֹא יוֹדֵעַ - שׁוֹאֲלִים. לִפְעָמִים עִנְיָן זֶה, לִפְעָמִים עִנְיָן אַחֵר - שׁוֹאֲלִים.
There was no Breslov Chassid in Tzfas — and suddenly I became a Breslov Chassid. And everyone knew that Rabbi Yisroel was a Breslov Chassid, and I had studied with Rabbi Yisroel and I had suffered with Rabbi Yisroel. Nu — there was great rejoicing…
Segment 54
שֶׁיִּשְׁמַע לְרַבֵּנוּ וִיקַיֵּם, מַה שֶּׁיּוֹדֵעַ יְקַיֵּם, יַאֲמִין וִיקַיֵּם. לְהִתְחַזֵּק, לֹא לִפֹּל וְלֹא לְהָנִיחַ עַצְמוֹ לִפֹּל חַס-וְשָׁלוֹם. לֹא לִפֹּל בְּשׁוּם אֹפֶן. צְרִיכִים לְהִתְגַּבֵּר, מִלְחָמָה! בְּוַדַּאי, בְּמִלְחָמָה צְרִיכִים לִהְיוֹת גִּבּוֹר, לְהִתְגַּבֵּר, וְלֹא לִפֹּל. וְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ לֹא נוֹתֵן לָנוּ לִפֹּל בְּשׁוּם אֹפֶן.
I was a great stubborn one and wanted only Breslov. I slept in the synagogue; I did not eat — I had neither food nor money. My father was blind and poor, and I was causing him such pain. Nu — who can tell what I had? Now I laugh and you laugh. Had you been there you would have been weeping with me together…
Segment 55
שֶׁלֹּא יִתְיָאֵשׁ, שֶׁלֹּא יִפֹּל. שֶׁלֹּא יִפֹּל וְלֹא יֵבוֹשׁ מִשּׁוּם אָדָם, רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ. לְהִתְפַּלֵּל אֵלָיו בְּכָל יוֹם וָיוֹם, לְדַבֵּר אֵלָיו כְּמוֹ שֶׁאֲנַחְנוּ מְדַבְּרִים. לְהִתְפַּלֵּל לַשֵּׁם וּלְהַאֲמִין בַּשֵּׁם בֶּאֱמֶת, וְלֹא לְהִסְתַּכֵּל עַל כָּל הָעוֹלָם שֶׁאֵין לָהֶם תּוֹרָה וְאֵין לָהֶם מִצְווֹת.
Nu, nu — there is more and more and more. I cannot tell everything; I have no strength. Until today there is and there is. But I had great joy that I merited to see such things — such wonders. I saw the prayer of Rabbi Yisroel and his hisbodidus. I saw that it was all truth and emunah — and there is none like this in the world, yes.
I was very joyful. Hashem had mercy on me and gave me such a thing — to see Rabbi Yisroel. I came to him at his home and saw that he was dancing. I thought: "Master of the Universe — You have given me Chassidim who dance…"