# zimras-haaretz — complete plain text

Source index: https://ajew.org/reader/zimras-haaretz/

## Sections
- [הקדמה](/reader-plain/zimras-haaretz/1/1/) — [TXT](/reader-plain/zimras-haaretz/1/1/index.txt)
- [ליקוטי קמא](/reader-plain/zimras-haaretz/1/2/) — [TXT](/reader-plain/zimras-haaretz/1/2/index.txt)
- [לקוטי תנינא](/reader-plain/zimras-haaretz/1/3/) — [TXT](/reader-plain/zimras-haaretz/1/3/index.txt)

---



# הקדמה

URL: https://ajew.org/reader-plain/zimras-haaretz/1/1/

# הקדמה

<div dir="rtl">הקדמה</div>

Source: https://ajew.org/reader/zimras-haaretz/1/1


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

הקדמה

</div>

The author declares: Inasmuch as Hashem was with me, and He merited me — in His great mercies — in this year to be "in Eretz Yisrael" and to be absorbed somewhat into the inheritance of Hashem upon holy soil — I knew within my heart that all of this was only through the power and the merit of our holy Rabbainu, the Light of Lights, etc., the Master Rabbi Nachman, may his holy and righteous memory be a blessing, [zatzukl — an acronym: may the memory of the holy and righteous one be for a blessing], the author of the books Likutay Moharan, Sipuray Maasiyos [Story-Tales], and the other holy books. For it is he who revealed to us in his teachings, of blessed memory, the tremendous wondrous greatness of the elevation of the sanctity of "Eretz Yisrael" even now while it is in exile, etc. And the great obligation — upon virtually every single individual of Israel — to be "in Eretz Yisrael" at least temporarily in any case, even if it is impossible for him to settle and dwell there permanently.


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

אמר הכותב באשר הי' ד' עמדי וזיכני ברחמיו הגדולים בשנה הזאת להיות "בארץ ישראל" ולהסתפח קצת בנחלת ד.ך באדמת קודש. וידעתי עם לבבי כי הכל רק בכחו וזכותו של רבינו הק' אור האורות וכו' כמהור"ר נחמן זצוק"ל בעל המחבר ספרי לקוטי מוהר"ן וסיפורי מעשיות ושאר ספרים הק'. כי הוא גילה לנו במאמריו ז"ל גודל נפלאות מעלת קדושת "ארץ ישראל" גם עכשיו כשהוא בגלות וכו'. וגודל החיוב כמעט כל כל אחד מישראל להיות "בא"י" לפי שעה על כל פנים אם אי אפשר לו להשתקע שם ולדור שם בקביעות. וכמו שאמר בפירוש בהתחלת מאמר ט' תיקונין. שמי שרוצה להיות איש ישראל דהיינו שילך בכל פעם מדרגא לדרגא בעבודת ד' אי אפשר לו אלא ע"י "ארץ ישראל" וכו'. וכמבואר במקום אחר. גם גילה דעתו כמה פעמים על ענין השגתו הנפלאה והנוראה שיש אצלו הבדל והפרש גדול מאד בין ההשגה שקודם "א"י" ובין ההשגה שזכה אח"כ אחר היותו "בא"י". וכל דבריו הנדפסים בספריו הם מההשגות שהשיג אחר "א"י". (לבד מאיזו מאמרים קטנים ומועטים כמבואר במקום אחר). על כן נתתי אל לבי לרשום לי בראשי פרקים וברמיזה קצת איך שכל מאמריו ז"ל יש להם שייכות גדול לענין קדושת "א"י". ואיך שקדושת "ארץ ישראל" כלולה מכל הענינים הנפלאים המבוארים במאמריו ז"ל. כי "א"י" היא כלליות הקדושה שבכל הקדושות. כמבואר בליקוטי מוהר"ן (סי' רל"ד). והנה בקצת מקומות הבאתי סמך וראי' לכלל קדושת "א"י" מפסוק א' או ממאמר רז"ל שמבואר בו שמדבר רק "מציון וירושלים ובית המקדש". אך באמת הכל אחד. כי כל העשר קדושות "שבארץ ישראל" מקבלין זה מזה וכלולין זה בזה. ומקדשי קדשים נמשך הארה לכל הבית המקדש ומשם לכל העיר "ציון וירושלים" ומשם לכל ערי יהודה וישראל "שבארץ ישראל". וסמכתי עצמי על מאמר הזוהר הקדוש (בראשית קי"ד). כל אינו דאשתארו בארעא קדישא דישראל דינא דלהון כירושלים וכציון לכל דבר וכו'. ואמרו רבותינו ז"ל עתידה ירושלים שתתפשט בכל א"י וכו':

</div>

Translator's Preface: This is a complete, word-for-word translation of Zimras HaAretz, following the guidelines of faithful formal equivalence. Every word of the Hebrew is rendered. Verses are italicized with source citations. Key Kabbalistic and Chassidic terms are transliterated in Ashkenazic pronunciation and explained in brackets on first occurrence. The Hebrew vowel tzairai is rendered ai/ay. Parenthetical passages in the original are translated in full, marked with the original parentheses.
 

This installment covers: the full Introduction (Hakdamah) and Simanim 1–5 of Likutay Kama.

 Introduction — Hakdamah

Introduction.


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

ודברי אלו המועטין שבחיבור הקטן הזה הם תועלת גדול גם ליושבי חוץ לארץ להעלות על לבם תמיד זכרון קדושת "ארץ ישראל וירושלים". ולהיות להם כיסופים וגעגועים חזקים בכל פעם לבוא לשם לפי שעה על כל פנים. ואולי יזכו לקבוע דירתם שם בתמידות ולהשתוקק שם ג"כ לאיזו הארה והתנוצצות קודש מבחי' קדושת "ארץ ישראל" אשר אין ערוך לקדושתה כלל מארחר שהיא כלליות הכל כנ"ל. אך ליושבי "א"י" מסוגל ביותר לעיין בזה. כי כמעט שלא נמצא ענין אחד מהמצטרך שם שלא יהיה מבואר בחיבור קטן זה. בפרט שכל הדברים שבחיבור זה יסודתם בהררי קודש. היינו. על דברי רבינו הק' זצוק"ל. אשר כל דיבור ודיבור מדבריו ז"ל הם מקצוע גדול בתורה. ויכולים להרחיב הדיבור בהם עד אין סוף ואין תכלית והם עיקר גדול לעבודת ד' וכמבואר במקום אחר מזה קצת:

</div>

The author declares: Inasmuch as Hashem was with me, and He merited me — in His great mercies — in this year to be "in Eretz Yisrael" and to be absorbed somewhat into the inheritance of Hashem upon holy soil — I knew within my heart that all of this was only through the power and the merit of our holy Rabbainu, the Light of Lights, etc., the Master Rabbi Nachman, may his holy and righteous memory be a blessing, [zatzukl — an acronym: may the memory of the holy and righteous one be for a blessing], the author of the books Likutay Moharan, Sipuray Maasiyos [Story-Tales], and the other holy books. For it is he who revealed to us in his teachings, of blessed memory, the tremendous wondrous greatness of the elevation of the sanctity of "Eretz Yisrael" even now while it is in exile, etc. And the great obligation — upon virtually every single individual of Israel — to be "in Eretz Yisrael" at least temporarily in any case, even if it is impossible for him to settle and dwell there permanently.

And as he stated explicitly at the beginning of the teaching of the Nine Tikkunim [rectifications]: that whoever wishes to be a true Ish Yisrael [a man of Israel] — meaning, that he should go each time from level to level in the service of Hashem — this is impossible for him except through "Eretz Yisrael", etc. And as is explained elsewhere.

He also revealed his view many times regarding the matter of his wondrous and awesome hasagah [attainment / spiritual comprehension] — that there is within him a very great difference and distinction between the comprehension that was before "Eretz Yisrael", and the comprehension that he merited afterwards, after being "in Eretz Yisrael." And all of his words printed in his books come from the comprehensions he attained after "Eretz Yisrael." (With the exception of a few minor teachings, as explained elsewhere.)

Therefore I set my heart to record — in outline-form and brief allusion — how all of his teachings, of blessed memory, have a great connection to the matter of the sanctity of "Eretz Yisrael", and how the sanctity of "Eretz Yisrael" is included within all the wondrous matters explained in his teachings, of blessed memory. For "Eretz Yisrael" is the totality of all the holiness within all the holinesses — as explained in Likutay Moharan (Siman 234).


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

והנה החיבור הזה מיוסד על מאמרים הק' שבספרי ליקוטי מוהר"ן הראשון הושני ועל המעשיות שנדפסו בספר סיפורי מעשיות וקצת מהשיחות שאחר הסיפורי מעשיות. ואם ירצה המעיין לעמוד על שרשי הדבירם ולהתבונן בהם כראוי. אזי יעיין בפנים הספרים הק' הנ"ל ואחר כך יעיין בחיבור זה בכל סימן וסי' כפי המצוין עליו. וקראתי שם זה החיבור הקטן זמרת הארץ "שתרגומו" דמשבח בארעא. כי מדובר בו אך ורק משבחי "ארץ ישראל". ואיך "שא"י" היא כלליות הקדושה ואין שום דבר קדוש בעולם הן בדעות הן במדות וכיוצא בזה שלא יהי' כלול בקדושת "ארץ ישראל" כנ"ל:

</div>

Now in some places I have brought a support and proof for the general sanctity of "Eretz Yisrael" from a single verse or from a teaching of our Sages of blessed memory that speaks solely of "Tzion and Yerushalayim and the Bais HaMikdash." But in truth, all is one — for all the Ten Sanctities "of Eretz Yisrael" receive from one another and are included within one another. From the Holy of Holies, illumination flows to the entire Bais HaMikdash [Holy Temple]; and from there to the entire city of "Tzion and Yerushalayim"; and from there to all the cities of Yehudah and Yisrael "in Eretz Yisrael."

And I have supported myself on the teaching of the holy Zohar (Bereishis 114): "All those who remain in the holy land of Israel — their judgment is as Yerushalayim and as Tzion in every matter," etc. And our Rabbis of blessed memory said: "In the future, Yerushalayim will spread across all of Eretz Yisrael," etc.

And these few words of mine in this small composition are of great benefit even to those who dwell outside the Land — to raise up in their hearts always the remembrance of the sanctity of "Eretz Yisrael and Yerushalayim," and to have strong kisufim [longings] and ga'agu'im [yearnings] each time to come there — at least temporarily in any case. And perhaps they will merit to establish their dwelling there permanently, and to yearn there as well for some illumination and holy sparkling of the aspect of the sanctity of "Eretz Yisrael" — whose sanctity is entirely beyond measure, since it is the totality of everything, as stated above.

However, for those who dwell in "Eretz Yisrael" this is most suited — for there is virtually not a single matter from those that are needed there that will not be explained in this small composition. Particularly because all the matters in this composition are founded upon mountains of holiness — namely, upon the words of our holy Rabbainu, may his holy and righteous memory be for a blessing — for every single utterance of his words, of blessed memory, is a great domain in Torah. And one can expand upon them endlessly and infinitely, and they are a great essential foundation for the service of Hashem, as is explained elsewhere regarding this somewhat.

And behold, this composition is founded upon the holy ma'amarim [teachings] in the books of Likutay Moharan, the first and the second, and upon the Story-Tales printed in the book Sipuray Maasiyos, and some of the conversations that follow the Story-Tales. And if the reader wishes to grasp the roots of these matters and contemplate them as is fitting, let him then study the aforementioned holy books themselves, and afterwards study this composition — each siman [section] according to what is indicated upon it.

And I have called the name of this small composition Zimras HaAretz — "whose translation" [Aramaic rendering] is d'meshabe'ach b'ar'a "that praises the land" — for it speaks solely and exclusively of the praises of "Eretz Yisrael," and how "Eretz Yisrael" is the totality of holiness, and there is no holy matter in the world — whether in the realm of de'os [knowledge / ideas], or midos [character traits], or anything similar — that is not included in the sanctity of "Eretz Yisrael," as stated above.

 לִקּוּטֵי קַמָּא

 Likutay Kama — Part One



# ליקוטי קמא

URL: https://ajew.org/reader-plain/zimras-haaretz/1/2/

# ליקוטי קמא

<div dir="rtl">ליקוטי קמא</div>

Source: https://ajew.org/reader/zimras-haaretz/1/2


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

סימן א'-אשרי תמימי

</div>

And as he stated explicitly at the beginning of the teaching of the Nine Tikkunim [rectifications]: that whoever wishes to be a true Ish Yisrael [a man of Israel] — meaning, that he should go each time from level to level in the service of Hashem — this is impossible for him except through "Eretz Yisrael", etc. And as is explained elsewhere.


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

ארץ ישראל שם עיקר הארת אור השכל בחי' אוירא דא"י מחכים. ועל כן נקראת ארץ ישראל בחינת נחלת יעקב שנקרא ישראל על שם השכל והמוחין שהם בחי' ישראל. אותיות לי-ראש כידוע. שזה בחי' ראשית המבואר בפנים. וארץ ישראל נקראת ארץ החיים. ע"ש החכמה שהיא בחי' חיות בחי' חית. והיא ג"כ בחי' מלכות כידוע. שמלכות נקראת ארץ. ומלכות בחי' לבנה. ועל כן עיקר קידוש החודש על פי' הראי' הוא ע"פ בי"ד שבארץ ישראל. והיא בחי' היצר טוב. כי שם עיקר כחו. כמובן במפרשים על מאמר רז"ל בנדרים מכדי ונתן לך שם לב רגז בבבל הוא דכתיב. ושם עיקר מקום התורה והתפלה. כמארז"ל אין תורה כתורת א"י. והמתפלל בחוץ לארץ יכוון לבו כנגד א"י. ושם עיקר החן. כי נקראת ארץ צבי מלשון צבי תפארתו שהיא בחי' חן. ועל כן היא ת' פרנסה כנגד בחי' הת' המבואר בפנים. ועיין מאורי אור אות ת'. וזה בחי' טוב מלא כף נחת שדרשו רז"ל על ארץ ישראל:

</div>

Based on Likutay Moharan, Part I

 
 Siman Alef · סימן א'

 Ashray Temimay Darech — "Praiseworthy are the Perfect-of-Way"

 אַשְׁרֵי תְּמִימֵי דָרֶךְ · Likutay Moharan I, Siman 1


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

סימן ב'-אמור אל הכהנים

</div>

He also revealed his view many times regarding the matter of his wondrous and awesome hasagah [attainment / spiritual comprehension] — that there is within him a very great difference and distinction between the comprehension that was before "Eretz Yisrael", and the comprehension that he merited afterwards, after being "in Eretz Yisrael." And all of his words printed in his books come from the comprehensions he attained after "Eretz Yisrael." (With the exception of a few minor teachings, as explained elsewhere.)


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

עיקר מקום התפלה שהיא בחי' חיותו של משיח הוא בא"י כנ"ל. ועל כן התחלת כבישת ארץ ישראל היתה מיריחו ע"ש הריח שהוא בחי' תפלה. וכן הנחלה הראשונה של יעקב אבינו בא"י היא שכם. שעל זה נאמר בחרבי ובקשתי. וארץ ישראל היא בחי' תיקון הברית כידוע (ע' זוהר ח"ב כ"ג כ"ו נ"ט). שזה בחי' יוסף שנקבר בשכם והיא נחלתו. וארץ ישראל היא עיקר בחי' תיקון המשפט. כמאמר רז"ל אנן שליחותא דידהו קעבדינן. ושם לא הי' המבול שהוא בחי' מחשבות זרות שבתפלה. כמבואר בסי' מ"ד מחיאת כפים. ושם עיקר מקום התורה כנ"ל. וכן עיקר מקום התפלה שהוא בחי' ריח. ועל כן נקראת ארץ המוריה ושם עיקר מקום המקדש שנקרא גם כן משכן כמו שאמרו ז"ל:

</div>

Eretz Yisrael — there is the primary illumination of the light of seichel [intellect / the Divine mind], in the aspect of: Avira d'Eretz Yisrael machkim [the air of Eretz Yisrael makes one wise]. And therefore Eretz Yisrael is called the aspect of the inheritance of Yaakov, who was called Yisrael — on account of the seichel and the mochin [higher mindedness / higher consciousness], which are the aspect of Yisrael — the letters לִי-רֹאשׁ [li-rosh — "to me is the head"], as is known. For this is the aspect of reishis [beginning / "first"] as explained within the ma'amar [teaching].
 

 
 And Eretz Yisrael is called Eretz HaChayyim [the Land of the Living] — on account of Chochmah [Divine Wisdom], which is the aspect of chayyus [vital life-force], the aspect of ches [the letter ח, which begins the word chayyim — life]. And it is also the aspect of Malchus [Kingship / the Divine Presence], as is known — for Malchus is called eretz [land / earth]. And Malchus is the aspect of the levanah [moon]. And therefore the primary Kiddush HaChodesh [sanctification of the new month] — based on visual sighting — is according to the Bais Din [rabbinical court] of Eretz Yisrael.
 

 
 And it is the aspect of the yetzer tov [the good inclination] — for there is the primary place of its strength. As is understood from the commentators on the teaching of our Sages of blessed memory in tractate Nedarim: "inasmuch as 'He gave you there a heart of rage' — it is in Bavel [Babylon / exile] that it is written" [implying: the agitated heart, the yetzer hora, has its primary power specifically in exile / outside the Land, not in Eretz Yisrael].
 

 
 And there is the primary place of Torah and prayer. As our Sages of blessed memory said: "There is no Torah like the Torah of Eretz Yisrael." And: "One who prays outside the Land should direct his heart toward Eretz Yisrael."


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

סימן ג'-אקרוקתא

</div>

Therefore I set my heart to record — in outline-form and brief allusion — how all of his teachings, of blessed memory, have a great connection to the matter of the sanctity of "Eretz Yisrael", and how the sanctity of "Eretz Yisrael" is included within all the wondrous matters explained in his teachings, of blessed memory. For "Eretz Yisrael" is the totality of all the holiness within all the holinesses — as explained in Likutay Moharan (Siman 234).


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

עיקר מקום הנבואה היא בארץ ישראל. כשארז"ל לענין יונה (ועי' זוהר ח"א פ"ה ובדף ר"מ:). וע"כ שם עיקר תיקון קול הנגינה שנמשכת מהציפרים שזה בחי' מכנף הארץ זמירות שמענו. וכתיב קחו מזמרת הארץ וכו'. וזה איך נשיר וכו' על אדמת נכר. וזה בחי' עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו דייקא. וא"י היא בעצמה בחי' מלכות שבנינה ע"י בחי' נבואה הנ"ל. ועל כן מצות העמדת מלך נצטוו בכניסתן לארץ דייקא. ומחמת שתיקון הנגינה ע"י תורה שבעל פה שלומדין בלילה דייקא. שזה בחי' במחשכים הושיבני. זה תלמוד בבלי. וכמבואר הענין במקום אחר. ע"כ אמרו ז"ל וחד מינן כי סליק להתם הוא כתרי מינייהו:

</div>

And there is the primary chein [grace / charm] — for it is called Eretz Tzvi [the Land of the Deer / Splendor], from the language of "tzvi tif'arto" "the glory of His splendor" — which is the aspect of chein. And therefore it corresponds to the letter tav [ת] of parnasah [livelihood / sustenance] — corresponding to the aspect of the tav explained within the ma'amar. See Ma'oray Or, letter tav.
 

 
 And this is the aspect of "tov mele'a kaf nachas" "good — a palmful of contentment" — which our Sages of blessed memory expounded in reference to Eretz Yisrael.
 

 
 Siman Bais · סימן ב'


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

סימן ד'-אנכי

</div>

Now in some places I have brought a support and proof for the general sanctity of "Eretz Yisrael" from a single verse or from a teaching of our Sages of blessed memory that speaks solely of "Tzion and Yerushalayim and the Bais HaMikdash." But in truth, all is one — for all the Ten Sanctities "of Eretz Yisrael" receive from one another and are included within one another. From the Holy of Holies, illumination flows to the entire Bais HaMikdash [Holy Temple]; and from there to the entire city of "Tzion and Yerushalayim"; and from there to all the cities of Yehudah and Yisrael "in Eretz Yisrael."


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

א"י היא בבחי' מעין עולם הבא שאז יהי' כולו טוב. בחינת כולו הטוב והמטיב. ועל כן נקראת ארץ טובה. בחי' טובה הארץ וכו' לא תחסר כל בה. כי היא בחי' חיים טובים שאין בהם שום חסרון שזה בחי' עולם הבא. בחי' שם מלא על עולם מלא שזה גם כן בחינת היחוד של הוי"ה אלקי"ם. כמובן בפירש"י ביום עשות ד' אלקים וכו'. וע"כ אמר יעקב ושבתי בשלום וכו'. היינו שאחזור לא"י והי' ד' לי לאלקים. וכל הארצות נתנו תחת יד השבעים שרים שמשם השתלשלות יניקת מלכות דסט"א. בחי' אלקים אחרים. שזה בחי' כי גרשוני וכו'. אבל ארץ ישראל היא רק תחת ממשלתו ית'. בחי' אלקים קדושים מלכות דקדושה. ושם עיקר מקום הידיעה השלימה שלימות הדעת. בחי' אוירא דא"י מחכים. וזה בחי' הג' דברים שנתנו על ידי יסורין שהם תורה וארץ ישראל ועולם הבא. וכולם הם בחי' אחת. שזה בחיף ושמו אחד. בחי' יסורין של אהבה המבואר בפנים. כי שורש המלכות שהוא בחי' א"י הוא התורה שהוא בחינת אש. וזה ויתן להם ארצות גויים וכו'. וע"י החזרת המלכות לשרשה זוכין לבחי' מעין עולם הבא. וזה שמובא אחת שאלתי וכו'. אחת ר"ת ארץ ישראל ח'יים ת'ורה. בחי' הג' דברים הנ"ל כי הם בחי' אחת. אחת דייקא בחי' ד' אחד כולו הטוב והמטיב. והנה עיקר התיקון והחזרת המלכות לשרשה היא על ידי הת"ח שהוא בחי' התורה בחי' אש שדרכו להגביה עצמו למעלה והוא עניו מאד. בחי' "אין" שזה בחי' מים שמניחין הגבוה ויורדין אל הנמוך. שזה בחי' התורה שנמשלה לאש ולמים. כי בקדושה שניהן נכללין כאחת. בחי' במקום גדולתו שם אתה מוצא ענותנותו. שזה בעצמו גם כן בחי' האחדות של חסדים וגבורות בחי' הוי"ה ואלקים, ועל כן ארץ ישראל היא גבוה מ כל הארצות והיא בבחי' הכנעה ושפלות בחי' ארץ כנען וכמובא במקום אחר. שזה בחינת וענוים דייקא ירשו ארץ המבואר בפנים. ומחמת שא"י היא בחי' החכם הנ"ל בחי' אוירא דארץ ישראל מחכים. ע"כ היושב בא"י שרוי בלא עון. כמו שכתוב העם היושב בה נשוףי עון. כמאמר רז"ל בכתובות. שזה בחינת ואיש חכם יכפרנה. והחכם הוא בבחי' מה. בחי' תלת מאה המבואר בפנים. שזה בחי' משה אותיון שי"ן מ"ה כמובא. וכ"ש ונתנו מה. וזה שכתוב גם בא"י וראיתם את הארץ מה היא. ושם זוכין לביטול כל המדות רעות הנמשכין מהרע שבד' יסודות. כי נתהפכין למהות קדושתה ממש. בחי' ארץ אוכלת יושביה. כמובא בסי' קכ"ט. ושם עיקר מקום התפלה כמו שארז"ל. כי שם זוכין להתפלל בהתפשטות הגשמיות ובביטול לאור אין סוף. כי שם עיקר הארת א"ס בחינת ארץ אשר ד' אלקיך דורש אותה תמיד עיני ד' וכו'. בחי' גלגלא דעינא המבואר בפנים. ומחמת שא"י היא בבחי' מעין עולם הבא כנ"ל. על כן אמרו רז"ל המהלך ד' אמות בארץ ישראל מובטח לו שהוא בן עולם הבא:

</div>

Emor El HaKohanim — "Say to the Priests"

 אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים · Likutay Moharan I, Siman 2

 
 The primary place of prayer — which is the aspect of the chayyus [life-force / vitality] of Mashiach — is in Eretz Yisrael, as stated above. And therefore the beginning of the conquest of Eretz Yisrael was from Yericho [Jericho] — named for rei'ach [fragrance], which is the aspect of prayer [for prayer rises upward like fragrance]. And similarly the first inheritance of Yaakov our father in Eretz Yisrael was Shechem — regarding which it is said: "with my sword and with my bow" [Bereishis 48:22] [interpreted as referring to prayer, which is man's spiritual weapon].
 

 
 And Eretz Yisrael is the aspect of tikkun ha-bris [rectification of the holy covenant], as is known [see Zohar II, 23, 26, 59]. This is the aspect of Yosef, who was buried in Shechem and it is his inheritance. And Eretz Yisrael is the primary aspect of tikkun ha-mishpat [rectification of justice] — as our Sages of blessed memory said: "We are acting as their agents" [i.e., courts outside the Land act as agents of the Eretz Yisrael Sanhedrin].


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

סימן ה'-בחצוצרות

</div>

And these few words of mine in this small composition are of great benefit even to those who dwell outside the Land — to raise up in their hearts always the remembrance of the sanctity of "Eretz Yisrael and Yerushalayim," and to have strong kisufim [longings] and ga'agu'im [yearnings] each time to come there — at least temporarily in any case. And perhaps they will merit to establish their dwelling there permanently, and to yearn there as well for some illumination and holy sparkling of the aspect of the sanctity of "Eretz Yisrael" — whose sanctity is entirely beyond measure, since it is the totality of everything, as stated above.


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

עיקר שלימות קומת המצוה שהיא החיות של כל הג' קומות היא בארץ ישראל. כמאמר רז"ל לא נתאוה משה ליכנוס לא"י אלא ל קיים המצות שבה. כי הרבה מצות תלויין בארץ. ועל כן שם עיקר המקום שיכולים לידע על איזה חלק מהקומה נגזר הדין. וגם שם עיקר מקום קיבול שכר המצות. כמו שכתוב למען ירבו ימיכם וכו' על האדמה וכו'. ועוד פסוקים רבים כאלה. ושילום שכר היא בחי' נבואה. ועיקר הנבואה הוא בארץ ישראל כמאמרם ז"ל וכנ"ל. ועל כן שם עיקר המקום שיכולים לזכות לעשות המצות בשמחה כל כך עד שלא ירצה בשום שכר כי שכרו הוא המצוה בעצמה. בחי' שכר מצוה מצוה. שזה בחינת נבואת משה בבחינת זה הדבר. (ואגב יש לומר בדרך צחות שבזה מובן מה שהביא רש"י ז"ל ענין דרשת רז"ל מנבואת משה בזה הדבר גבי פרשת נדרים דייקא והלא כתיב זה הדבר גם גבי שחוטי חוץ ובנות צלפחד. ואם שיש דרשות רז"ל על זה. הלא גם על זה הדבר דנדרים יש דרשות. עי' נדרים (ע"ז ע"ח.) בבא קמא (ק"כ קכ"א.) אך לפי הנ"ל מובן קצת. כי בשאר המצות מאחר שהם מצות ד' ויש עליהם שכר ממילא לא נדע אם שמחתו מהמצוה בעצמה או מקבול שכרה. אבל נדרים הוא שמוסיף על עצמו מדעתו ומרצונו איזה חיוב בשבילו ית' מה שאינו מחויב ע"פ התורה כלל מזה מובן שהוא חפץ בהמצוה בעצמה. בחי' במצותיו חפץ מאד ולא בשכר מצותיו כמו שאמרו ז"ל. וע"כ נאמר אצל זה זה הדבר. כי הוא בבחי' נבואת משה. ובזה מובן קצת גם מארז"ל סוטה (י"ד) שאמר משה הרבה מצות אינם מתקיימים אלא בארץ אכנס אני לארץ כדי שיתקיימו כולן על ידי. ויש לדקדק הלשון שיתקיימו כולם על ידי דייקא. א"ל הקב"ה כלום אתה מבקש אלא לקבל שכר מעלה אני עליך כאילו עשיתם וכו'. ודקדק החידושי ארגדות הלא אמרו ז"ל אל תהיו כעבדים וכו' על מנת לקבל פרס. עיי"ש מה שתירץ על זה. כי מאחר שאינו מחויב בהם עדיין וכו'. [ועל דרך זה שמעתי לפרש דברי רבינו ז"ל ג"כ מה שאמר במאמר זה אילו לא היו נותנין לו עולם הבא לא הי' עושה וכו'. רצה לומר במצות שאינו מחויב בציצית וכיוצא בזה]. ולפי דברינו הנ"ל מובן ביותר קצת. כי משה רבינו זכה לנבואת זה הדבר כי נכנס בשמחת המצות עצמן עד שנעשה אחדות אחד עם המצוות. כי משה רבינו גימט' תרי"ג בחי' קומת כל המצות. ומחמת שקיום כל המצות בפועל ממש הוא בא"י דייקא. על כן אמר אכנס אני לארץ ישראל כדי שיתקיימו כל המצות על ידי דייקא. כי הוא זכה לשלימות קיום המצות בבחינת זה הדבר שקיבול שכרו בהמצוה בעצמה. ועל כן הוא חפץ מאד גם בהמצות שאינו מחויב בהם עדיין). (ועל כן אמר לו הקב"ה כלום אתה מבקש אלא לקבל שכר. היינו שקיום המצות בעצמן יהי' קיבול שכרו. מעלה אני עליך כאילו עשיתם כו'. כי מאחר שאינו רוצה בשום שכר על המצות כי המצות בעצמן שזוכה לעשות בהם רצונו ית' זה יקר וחביב אצלו מכל שכר. אם כן צריך לעשות גם בזה רצונו ית' לבלי להפציר בו ליכנס לא"י בשביל טובת ישראל ותיקון מתי מדבר כמו שאמרו ז"ל. ובזה בעצמו שחפץ כל כך ליכנס לא"י בשביל לקיים המצות ואף ע"פ כן מבטל רצונו מפני רצונו ית'. בזה בעצמו כלול כל קומת המצות בחי' כל מצותיך אמונה. וזהו שאמרו שם לכן אחלק לו ברבים וכו'. כי יש לו חלק בקיום כל המצות של ישראל. וכל מי שזוכה לקיים המצות בשמחה בשלימות הכל על ידי שמאיר בו איזה הארה מבחי' נבואת משה רבינו ע"ה. ועיי"ש עוד ותבין ביותר. ולענין זה הדבר שנאמר רצל נדרים דייקא. י"ל כפי הנ"ל בדרך אחר מרווח קצת. כי אדרבה באלו המצות שכבר מחויב בהם לא שייך לומר שעושה המצות רק בשכר עולם הבא. כי על זה נאמר אל תהיו כעבדים כו'. אך נדרים שמחייב עצמו בדבר שאינו חייב בו בזה י"ל שראוי לבקש שכר.

</div>

And the Flood was not there — which is the aspect of machshavos zaros [extraneous / alien thoughts] in prayer — as is explained in Siman 44, Mechi'as Kapayim [Clapping of Hands]. And there is the primary place of Torah, as stated above. And similarly the primary place of prayer, which is the aspect of rei'ach [fragrance]. And therefore it is called Eretz HaMoriyah [related to moreh — awe / teaching], and there is the primary place of the Mikdash [Holy Temple], which is also called mishkan [dwelling-place], as our Sages of blessed memory said.
 

 
 Siman Gimel · סימן ג'

 Akrokta — [An Aramaic term for "the frog"]

 אַקְרוֹקְתָּא · Likutay Moharan I, Siman 3


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

וכסברת החי' אגדות הנ"ל. אעפ"כ עיקר השלימות שגם מצות כאלו בחינת מצות נדרים יהיו גם כן רק בבחי' זה הדבר שלא יהי' רוצה בשום שכר רק בהמצוה בעצמה כנ"ל). וע"כ שם בא"י זוכין ביותר לבחינת תיקון התפלה כי שם עיקר מקום התפלה כנ"ל. וכשהוא לאחר גזר דין מלבישין התפלה במאמר שזה בחי' ואתחנן אל ד' בעת ההוא לאמר. היינו שהתפלל שיכנס לא"י ששם זוכין בשלימות לבחי' קיום המצות בשמחה כל כך עד שיודעין ע"י זה בין קודם גזר דין לאחר גזר דין. ואז מלבישין בתפלה במאמר כנ"ל. ואולי י"ל שמשה רבינו ע"ה בעצמו הלביש אז תפלתו במאמר. מחמת שכבר הי' אחר גזר דין. וזה ואתחנן אל ד' וכו' לאמר שהלביש תפלתו במאמר כנ"ל. וגם א"יש ם מקור השמחה בחי' שמחה לארצך בפרט בציון וירושלים שהיא בחי' הלב של העולם כידוע (זוהר ח"ב קצ"ג) ושם מקור השמחה. בחי' נתת שמחה בלבי. ועל כן נקראת משוש כל הארץ. וזה רני ושמחי בת ציון. וכן שמעה ותשמח ציון. ועוד רבים כאלה. ושם עיקר שלימות המוחין והחכמה. כמאמרם ז"ל אין חכמה כחכמת ארץ ישראל. וגם שם עיקר שלימות היראה. ועל כן נקראת ארץ המוריה שממנה יראה יוצאת לעולם כמאמרם ז"ל. וע' זוהר (ח"א קמ"א) ובלקו"מ תנינא סי' ע"ח. והיראה בעצמה היא בחי' ארץ יראה כמובא במקום אחר. והיא נקראת ארץ החיים היפוך בחי' חימוץ המוח שזה בחי' סטרא דמותא. וזהו שאמרו ז"ל גלתה יהודה מעוני שאכלו חמץ בפסח. וזה שכתוב בתיקונים ארעא דישראל הוא מתובא דאת ה"א בחי' ה' של מצה. גם א"י היא בח' אהבה בחינת ימין בחי' בנימין שנולד בא"י. כמובא במאמר משפטים לקו"מ א' סי' יוד. וזה בחי' ואוהבי שמו ישכנו בה. ועל כן שם עיקר תיקון המוח כנ"ל. וגן שם בחי' תיקון הקול. כמו שכתוב וקול התור נשמע בארצנו נשמע דייקא בחי' אשתמע קלא. ורבותינו ז"ל דרשו פסוק זה לענין גשמים. כי הקול הזה פוגע בעבי מטרא. וקול הזה הוא בחי' קול שופר. בחי' תקעו שופר בציון וכו'. וכיבוש יריחו הי' ע"י שופר וע"י זה זוכין לישרות לב שעי"ז זוכין בשלימות לירושת ארץ ישראל שזה בחי' מה שהוכיח אותם משה לא בצדקתך וביושר לבבך אתה בא לרשת את הארץ וכו'. כי זה עיקר השלימות לזכות לירושת הארץ שהיא בחי' מקור השמחה והקדושה כנ"ל ע"י ישרות לב דייקר. כמו שכתוב ולישרי לב שמחה כנ"ל. שזה כי ישרים (דייקא) ישכנו ארץ (משלי ב'). וזה שפירש"י ישכנו ארץ לעוה"ב. כי שם זוכין להרגיש שמחת ותענוג המצוה שהיא בחי' עולם הבא גם בעולם הזה. בחי' ביומו תתן שכרו וכו'. בחי' עולמך תראה בחייך. ועל כן גם כן נקראת ארץ החיים בחי' חיים אמתיים של עולם הבא. ועל כן אמרו ז"ל המהלך ד' אמות בא"י מובטח לו שהוא בן עולם הבא. וע' (זוהר ח"א קע"ז:) כל דזכי בהאי ארעא קדישא אית ליה חולקא לעלמא דאתי. ועי' (זוהר ח"ב קנ"ב):

</div>

The primary place of nevuah [prophecy] is in Eretz Yisrael — as our Sages of blessed memory stated in connection with Yonah [who fled the Land precisely to escape prophecy] [and see Zohar I:85 and folio 240b].
 

 
 And therefore there is the primary place of the tikkun [rectification] of the voice of neginah [melody / sacred song], which is drawn from the birds — this is the aspect of: "from the wing of the earth we have heard songs [zemiros]" [Yeshayahu 24:16]. And it is written: "take from the zimras ha-aretz" "the song / finest of the land" [Bereishis 43:11], etc. And this is: "How shall we sing…upon foreign soil?" [Tehillim 137:4]. And this is the aspect of: "the time of zamir [song / pruning] has arrived, and the voice of the turtledove is heard in our land" [Shir HaShirim 2:12] — specifically in our land.
 

 
 And Eretz Yisrael itself is the aspect of Malchus [Kingship], whose building is through the aforementioned aspect of nevuah. And therefore the commandment of appointing a king was commanded specifically upon their entry into the Land.
 

 
 And because the rectification of neginah is through the Oral Torah [Torah she'be'al peh], which is studied specifically at night — this is the aspect of: "He has led me in darkness" [Eichah 3:6] — this is the Babylonian Talmud. And as the matter is explained elsewhere, this is why our Sages of blessed memory said: "And one of ours [a scholar of Eretz Yisrael] — when he ascends there [to Bavel], he is as two of theirs."


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

סימן ו'-קרא

</div>

However, for those who dwell in "Eretz Yisrael" this is most suited — for there is virtually not a single matter from those that are needed there that will not be explained in this small composition. Particularly because all the matters in this composition are founded upon mountains of holiness — namely, upon the words of our holy Rabbainu, may his holy and righteous memory be for a blessing — for every single utterance of his words, of blessed memory, is a great domain in Torah. And one can expand upon them endlessly and infinitely, and they are a great essential foundation for the service of Hashem, as is explained elsewhere regarding this somewhat.


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

ארץ ישראל היא בחי' תשובה. כמו שכתוב ושבת עד ד' אלקיך וכו' והביאך אל הארץ וכו'. ועל ידי זה זוכין לכבוד שזה בחי' לשכון כבוד בארצנו. והיא בחי' עוה"ב בחי' תשובה על תשובה. כי אוירה מחכים. וזוכין בכל פעם להשיג ביותר. ואז חוזרין ושבין על השגה הראשונה. והיא כלולה מכל הג' בחי' שבתמונת אלף. שזה בחי' הג' מצות שנצטוו בכניסתן לארץ. ונעשה על ידי זה אדם. שזה בחי' מה שאמרו ז"ל (יבמות ס"ג) כל מי שאין לו קרקע אינו אדם. שנאמר והארץ נתן לבני אדם. וע' (גיטין מ"ז) שדרשו שיש קנין לעכו"ם בא"י לחפור בה וכו' שנאמר והארץ נתן לבני אדם. וע' ספר שער החצר סי' קכ"ט דא"י יש לה דין קרקעות וחו"ל דין מטלטלין וכו'. ושם עיקר היחוד בין חמה ללבנה בחי' משה ויהושע. שזה בחי' מה שיהושע דייקא שהוא בחינת לבנה הכניס את ישראל והכל בכחו של משה שהאיר עליו גם אחר הסתלקותו. וכמובן בזוהר הק'. ועל כן עיקר מצות קידוש החודש ועיבור השנים הוא בארץ ישראל. וזה בחי' קוה אל ד' ושמור דרכו (בחי' דרך התשובה שכלול מבחי' עייל ונפיק) וע"י זה וירוממך לרשת ארץ בחי' ירושת א"י בהכרת רשעים תראה בחי' כריתת זרעו של עמלק שתלוי בזה. כמ"ש בארץ אשר ד' אלקיך וכו' תמחה את זכר עמלק וכמו שדרשו רז"ל. שזה ג"כ בחי' מה שאמר ליהושע דייקא להלחם בעמלק. ובזה רימז לו שהוא יכניס את ישראל לארץ ישראל כמאמר רז"ל. ועל ידי הדרך הנ"ל הימין פשוטה לקבל תשובתו. כי ימין במלואו עולה דרך וכו'. וזה בחינת א"י שהיא בחי' ימין כנ"ל. וע"כ בענין שאמר הקב"ה למשה קרא את יהושע וכו' (שזה יסוד המאמר הנ"ל) נאמר שם חזק ואמץ כי אתה תביא את בני ישראל אל הארץ וכו' (בחי' ירושת א"י). ואנכי אהי' עמך. היינו כי אני אמשיך עליך אור הנקודה העליונה שהיא בחי' כת"ר בחי' אהי' המבואר בפנים עי' (גיטין ז') שדורש בענין ערי ארץ ישראל מענין מי שיש לו קנאה על חבירו ודומם שוכן עד ישעשה לו דין. זה בחי' נקודה עליונה. שוכן סנה זה בחי' נקודה התחתונה:

</div>

Siman Daled · סימן ד'

 Anochi — "I [am Hashem your G-d]"

 אָנֹכִי · Likutay Moharan I, Siman 4

 
 Eretz Yisrael is in the aspect of me'ein Olam HaBa [a foretaste of the World to Come] — when everything will be entirely good — the aspect of kulo HaTov v'HaMetiv "entirely the Good and the Beneficent." And therefore it is called Eretz Tovah [the Good Land] — the aspect of: "the land is good…it lacks nothing" [Bamidbar 14:7]. For it is the aspect of chayyim tovim [true good life] that has no deficiency whatsoever — which is the aspect of the World to Come. The aspect of Shem malei al olam malei [the complete Name upon the complete world] — which is also the aspect of the unification of הוי"ה and אלקי"ם, as understood from Rashi on: "on the day that Hashem G-d made" [Bereishis 2:4], etc. And therefore Yaakov said: "And I will return in peace," etc. — meaning, that I will return to Eretz Yisrael, "and Hashem will be my G-d" [Bereishis 28:21].


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

סימן ז'-משפטים

</div>

And behold, this composition is founded upon the holy ma'amarim [teachings] in the books of Likutay Moharan, the first and the second, and upon the Story-Tales printed in the book Sipuray Maasiyos, and some of the conversations that follow the Story-Tales. And if the reader wishes to grasp the roots of these matters and contemplate them as is fitting, let him then study the aforementioned holy books themselves, and afterwards study this composition — each siman [section] according to what is indicated upon it.


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

עיקר אמנוה בחי' תפלה בחי' ניסים אינו אלא בא"י גם א"י היא בחי' אמת. כ"ש אמת מארץ תצמח מארץ דייקא וירושלים נקראת קרי' נאמנה. וכתיב (זכריה ח') ונקראה ירושלים עיר האמת. ושם עיקר שלימות תיקון העצה. כמו שכתוב ואשיבה שופטיך כבראשונה ויועציך וכו'. ועיקר העצות דקדושה שהן התרי"ג מצות תרי"ג עיטין הרבה מהם אינם מתקיימים אלא בארץ ישראל. והיא בחי' בטוחות חכמה תודעני. כי אוירה מחכים. והיא בחי' ציצית בחי' לאחוז בכנפות הארץ. והיתה תחלה ביד כנען שהוא בחי' הנחש בחי' ניאוף. ועל ידי זה קאה אותם הארץ. ונכנסו ישראל בתוכה. וציצית הוא מלשון מציץ מן החרכים וזה בחי' עיני ד' אלקיך בה תמיד:

</div>

And all the lands were placed under the hand of the seventy sarim [ministering angels of the nations], from which flows the chain of the suckling of Malchus d'Sitra Achra [the Kingship of the Other Side] — the aspect of elohim acherim [other gods]. This is the aspect of: "for they have driven me out," etc. [Shmuel I 26:19]. But Eretz Yisrael is only under His blessed dominion — the aspect of Elohim Kedoshim [the Holy G-d], Malchus d'Kedushah [the Kingship of Holiness].
 

 
 And there is the primary place of complete knowledge — the perfection of da'as [consciousness / Divine knowledge] — the aspect of Avira d'Eretz Yisrael machkim. And this is the aspect of the three things that were given through suffering — which are: Torah, Eretz Yisrael, and the World to Come. And all of them are one aspect — this being the aspect of "and His Name one" [ushmo echad] — the aspect of suffering of love [yisurin shel ahavah], as explained within the ma'amar. For the root of Malchus — which is the aspect of Eretz Yisrael — is Torah, which is the aspect of fire. And this is: "He gave them the lands of nations," etc. [Tehillim 105:44]. And through the restoration of Malchus to its root, one merits the aspect of a foretaste of the World to Come.
 

 
 And this is what is brought: "One thing have I asked," etc. [Tehillim 27:4] — achas [one] is an acronym for ארץ ישראל, חיים, תורה — Eretz Yisrael, Chayyim [Life], Torah — the aspect of the three matters stated above, for they are one aspect — specifically achas [one], the aspect of Hashem Echad [G-d is One], entirely the Good and the Beneficent.
 

 
 And behold — the primary tikkun and restoration of Malchus to its root is through the talmid chacham [Torah scholar], who is the aspect of Torah — the aspect of fire, whose nature is to raise itself upward — yet he is very humble, the aspect of ayin [nothingness / zero]. This is the aspect of water, which leaves the high and descends to the low. This is the aspect of Torah, which is likened to both fire and water — for in holiness, both are included as one: the aspect of "in the place of His greatness, there you find His humility." And this itself is also the aspect of the unity of Chassadim and Gevuros [kindnesses and strengths] — the aspect of הוי"ה and אלקים.


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

סימן ח'-ראיתי מנורת זהב

</div>

And I have called the name of this small composition Zimras HaAretz — "whose translation" [Aramaic rendering] is d'meshabe'ach b'ar'a "that praises the land" — for it speaks solely and exclusively of the praises of "Eretz Yisrael," and how "Eretz Yisrael" is the totality of holiness, and there is no holy matter in the world — whether in the realm of de'os [knowledge / ideas], or midos [character traits], or anything similar — that is not included in the sanctity of "Eretz Yisrael," as stated above.


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

א"י נהקראת ארצות החיים כי שם עיקר הרוח חיים דקדושה. וע"כ נקראת ארץ כנען מלשון סוחר בחי' סובב הולך הרוח. כי א"י וירושלים הם בחי' לבא דכל עלמא ששם עיקר מקום הרוח חיים ומחמת שעיקר החסרון הוא בחי' הסתלקות הרוח חיים. על כן כתיב בא"י אשר לא תחסר כל בה. וכן חידוש העולם שיהי' ג"כ בבחי' הרוח חיים יהי' גם כי העיקר בארץ ישראל. כי אמרו רז"ל שמתי' חיין תחלה. ועיקר הרוח חיים הוא בהתורה ועיקר התורה היא בא"י. כי מציון תצא תורה. ואין תורה כתורת ארץ ישראל. וע"כ העם היושב בה נשוא עון בחי' ואיש חכם יכפרנה המבואר בפנים. וע"כ כשבא יעקב לא"י הלך לו עשו איש שעיר (בחי' הרוח סערה) אל ארצו ארץ שעיר וזה ונשא השעיר עליו את כל עונותיו כוו'. כי כשזוכין להמשיך הרוח חיים על ידי זה נתכפרין העונות מעל ישראל וחוזרין לשורשן שהוא בחי' עשו איש שעיר. בחי' הרוח סערה. ויש לבאר בזה עוד ועיקר הכנעת עשו איש שעיר הוא ע"י בירור הד' יסודות ולבא לזה הוא ע"י תורה ותפלה וזה זוכין בא"י ששם עיקר מקום תורה ותפלה כנ"ל. ומחמת שעיקר מעין הכחמה יוצא מבית התפלה ע"כ אוירא דא"י מחכים. ומחמת שעיקר הרוח חיים שבארץ ישראל מקבלין מהצדיק וכו' על כן כתיב צדיקים ירשו ארץ. וע' בפנים באות ה' מבואר מענין הצדיק גמור וכל הנלוים אליו וכו'. וזה בחינת ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ:

</div>

And therefore Eretz Yisrael is higher than all the lands, yet it is in the aspect of submission and lowliness — the aspect of Eretz Kena'an [from the word kana — to be subdued / humiliated], as is brought elsewhere. This is the aspect of: "and specifically the humble shall inherit the land" [Tehillim 37:11], as explained within the ma'amar.
 

 
 And because Eretz Yisrael is the aspect of the aforementioned chacham [wise man] — the aspect of Avira d'Eretz Yisrael machkim — therefore one who dwells in Eretz Yisrael abides without sin. As it is written: "the people that dwells in it — their iniquity is forgiven" [Yeshayahu 33:24], as our Sages of blessed memory said in tractate Ksubos. This is the aspect of: "and a wise man will appease it" [Mishlei 16:14].
 

 
 And the chacham is in the aspect of mah ["what" / selflessness — gematria 45] — the aspect of tlas me'ah [three hundred], as explained within the ma'amar. This is the aspect of Moshe — whose letters spell שי"ן מ"ה [shin = 300, mah = 45], as is brought. And likewise: "and they gave [nasnu] what [mah]". And this is what is also written regarding Eretz Yisrael: "and you shall see the land — mah hi" "what it is" [Bamidbar 13:18].


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

סימן ט'-תהומות

</div>

Eretz Yisrael — there is the primary illumination of the light of seichel [intellect / the Divine mind], in the aspect of: Avira d'Eretz Yisrael machkim [the air of Eretz Yisrael makes one wise]. And therefore Eretz Yisrael is called the aspect of the inheritance of Yaakov, who was called Yisrael — on account of the seichel and the mochin [higher mindedness / higher consciousness], which are the aspect of Yisrael — the letters לִי-רֹאשׁ [li-rosh — "to me is the head"], as is known. For this is the aspect of reishis [beginning / "first"] as explained within the ma'amar [teaching].


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

עיקר מקום התפלה הוא בארץ ישראל כנ"ל וע"כ נקראת ארצות החיים. כי עיקר החיות מקבלין מהתפלה ודרך שם עולין כל התפלות דרך הי"ב שערים בחי' וזה שער השמים. זה דייקא דימט' י"ב. ושם זוכין ביותר להנצל ממחשבות זרות שבתפלה שהם בחי' מי המבול. כי שם לא הי' המבול כמבואר במקום אחר. ועיקר התיקון על ידי אור האמת המאיר שם ביותר כנ"ל בסי' ז'. ועל כן התיקון על ידי אור האמת המאיר שם ביותר כנ"ל בסי' ז'. ועל כן עיני ד' אלקיך בה תמיד בבחי' עיני בנאמני ארץ דייקא. וזה ארץ אשר ד' אלקיך דורש אותה. כי עיקר השתוקקות של השי"ת אינו אלא אל האמת. ושם גם מקום התורה כנ"ל שבזה גם כן תלוי שלימות תיקון התפלה:

</div>

And there one merits the nullification of all evil character traits that are drawn from the evil within the Four Elements — for they are transformed to the very essence of its holiness. The aspect of Eretz Ocheleth Yoshvehah "the Land devours its inhabitants" [understood here in its transformative sense], as brought in Siman 129.
 

 
 And there is the primary place of prayer, as our Sages of blessed memory said — for there one merits to pray with hispashtus ha-gashmiyus [the shedding of materiality] and in bitul [self-nullification] to the Ohr Ayin Sof [the Infinite Light]. For there is the primary illumination of the Ayin Sof — the aspect of: "a land which Hashem your G-d demands — the eyes of Hashem," etc. [Devarim 11:12] — the aspect of galgala d'eina [the "eyeball" / the all-seeing eye — a Kabbalistic term for the Supreme Providence], as explained within the ma'amar. And because Eretz Yisrael is in the aspect of a foretaste of the World to Come, as stated above — therefore our Sages of blessed memory said: "One who walks four cubits in Eretz Yisrael is assured that he is a child of the World to Come."
 

 
 Siman Hay · סימן ה'

 B'Chatzotzros — "With Trumpets"


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

סימן י'-משפטים

</div>

And Eretz Yisrael is called Eretz HaChayyim [the Land of the Living] — on account of Chochmah [Divine Wisdom], which is the aspect of chayyus [vital life-force], the aspect of ches [the letter ח, which begins the word chayyim — life]. And it is also the aspect of Malchus [Kingship / the Divine Presence], as is known — for Malchus is called eretz [land / earth]. And Malchus is the aspect of the levanah [moon]. And therefore the primary Kiddush HaChodesh [sanctification of the new month] — based on visual sighting — is according to the Bais Din [rabbinical court] of Eretz Yisrael.


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

עיקר קדושת א"י נמשך מהבית המקדש ועיקר התגלות קדושת הבית המקדש הוא ע"י יעקב שקראו בית. ומחמת שעי"ז יש גם לעכו"ם השגה באלקותו ית' ע"כ אמרו ז"ל במסכת גרים פרק ד' חביבה א"י שמכשרת גרים וכו'. וזה עיקר גדולתו ית'. וזה גדול ד' ומהולל מאד בעיר אלקינו כפשוטו ג"כ. וכתיב ד' בציון גדול ורם הוא על כל העמים. ומחמת שעיקר עליית התפלה מהר ושדה לבחי' בית הוא רק על ידי צדיקי הדור. ע"כ כתיב צדיקים ירשו ארץ. והיא בחי' הגאוה דקדושה היפוך הבעלי גאוה דסט"א בחי' אבימלך. כי א"י גבוה מכל הארצות בחי' צדיק מושל וכו'. כי התפלה נקראת חרב כידוע. בחי' ואשר חרב גאותך בחי' חרב הגאוה דקדושה שהוא בחי' ימין היפוך הגאוה דסט"א שהיא בחי' שמאל בחי' לב כסיל לשמאלו. כי כל המתגאה חכמתו מסתלקת ממנו. אבל הגאוה דקדשוה כלולה עם ענוה בחי' במקום גדולתו שם אתה מוצא ענותנותו. ועל ידי זה מוסיף חכמה בחי' והחכמה מאין תמצא כמבואר במ"א. ועל כן הגאוה דקדושה היא בחי' א"י שהיא בחי' ימין. כמו שפירש רש"י בנימין על שם א"י. בן ימין בחי' לב חכם לימינו. וע"כ אוריא דא"י מחכים. וא"י היא בחי' לבא דעלמא ששם משכן הרוח דקדושה. כמו שכתוב ורוח להולכים בה. ודרשו רז"ל (כתובות קי"א) על א"י. ועי"ז נתבטלה הגאוה שזה בחי' וענוים ירשו ארץ. וזוכין לאמונה שזה בחי' שכן ארץ ורעה אמונה. ושם עיקר בחי' הארת הידים והרגלים. כמו שכתוב והבאתי אותם אל הארץ אשר נשאתי את ידי וכו'. וכתיב אף ידי יסדה ארץ. וכתיב מקדש ד' כוננו ידיך. וכתיב ג"כ והארץ הדום רגלי. וכתיב נבואה למשכנותיו נשתחוה להדום רגליו. ושם עיקר הארת התורה כנ"ל. ומחמת שע"י ביטול הגאוה החכמה על תיקונה וזוכין לחיים ואריכת ימים. על כן ארץ ישראל נקראת ארצות החיים. וכתיב למען ירבו ימיכם וכו' על האדמה וכו'. וכתיב למען תחיו והארכתם ימים בארץ אשר תירשון.

</div>

בַּחֲצוֹצְרוֹת · Likutay Moharan I, Siman 5

 
 The primary perfection of the komah [spiritual stature / full structure] of the mitzvah — which is the vital life-force of all three komos [the three spiritual statures / levels] — is in Eretz Yisrael. As our Sages of blessed memory said: "Moshe desired to enter Eretz Yisrael only in order to fulfill the mitzvos that apply there — for many mitzvos are dependent upon the Land." And therefore there is the primary place where one can know upon which part of the komah the judgment was decreed. And there too is the primary place for receiving the reward of the mitzvos — as it is written: "in order that your days and the days of your children be multiplied…upon the land," etc. [Devarim 11:21] — and many other verses like these. And the granting of reward is the aspect of nevuah [prophecy] — and the primary place of nevuah is in Eretz Yisrael, as our Sages said, and as stated above.
 

 
 And therefore there is the primary place where one can merit to perform the mitzvos with such joy that one will not desire any reward whatsoever — for the reward is the mitzvah itself. The aspect of "the reward of a mitzvah is a mitzvah" [sechar mitzvah mitzvah]. This is the aspect of the prophecy of Moshe — in the aspect of zeh ha-davar "this is the thing / word".
 

 
 (And incidentally — it is fitting to say as a matter of elegance that through this one understands why Rashi of blessed memory brought the matter of the Midrashic teaching of our Sages regarding the prophecy of Moshe of zeh ha-davar specifically in connection with the portion of Nedarim [Vows] — since the phrase zeh ha-davar is also written in connection with shchutay chutz [animals slaughtered outside the Temple] and with the daughters of Tzelophchad. And even though there are Midrashic teachings of our Sages on those as well — there are also Midrashic teachings on zeh ha-davar of Nedarim — see tractate Nedarim (77b–78a) and Bava Kama (120–121). But according to what was stated above, it is somewhat understood. For regarding the other mitzvos — since they are G-d's mitzvos and there is a reward for them — we can never know whether one's joy is from the mitzvah itself or from receiving its reward. But nedarim [vows] — where one adds upon oneself from one's own knowledge and will some obligation for His sake, blessed be He, that one is not required to undertake by the Torah at all — from this it is understood that he desires the mitzvah itself, the aspect of: "in His commandments he desires greatly" [Tehillim 112:1] — and not the reward of his commandments, as our Sages of blessed memory said. And therefore it is said there: zeh ha-davar — for it is in the aspect of the prophecy of Moshe.


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

סימן י"א-אני ה'

</div>

And it is the aspect of the yetzer tov [the good inclination] — for there is the primary place of its strength. As is understood from the commentators on the teaching of our Sages of blessed memory in tractate Nedarim: "inasmuch as 'He gave you there a heart of rage' — it is in Bavel [Babylon / exile] that it is written" [implying: the agitated heart, the yetzer hora, has its primary power specifically in exile / outside the Land, not in Eretz Yisrael].


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

עיקר תבונת התורה לעומקה הוא בארץ ישראל. כי אין חכמה כחכמת א"י ואין תורה כתורה א"י. ושם עיקר מקום הארת כבודו ית'. בחי' והארץ האירה מכבודו. בחינת לשכון כבוד בארצנו ונאמר כן בקודש חזיתיך לראות עוזך וכבודך. וזה וענוים ירשו ארץ. כי עיקר שלימות כבודו ית' הוא ע"י ענוה וקטנות. ועל כן ירושת ארץ ישראל תלוי בשמירת הברית. כמו שכתוב ונתתי לך את הארץ כו' (על מנת) ואתה את בריתי תשמור. כמו שאמרו ז"ל כי שמירת הבירת הוא בחי' הוא"ו של כבוד. וזה וארא וכו' באל שדי שהוא בחי' ברית וענוה כמבואר בפנים וגם הקימותי את בריתי אתם לתת להם את ארץ מגוריהם ותרגומו ארעא תותבותהון בחי' תשובה כמובא בלק"מ תנינא סי' ע"ט. כי על ידי כל הנ"ל זוכין לדיבור המאיר לו לתשובה:

</div>

And through this one also understands the teaching of our Sages of blessed memory in tractate Sotah (14a), where Moshe said: "Many mitzvos can only be fulfilled in the Land — let me enter the Land so that all of them may be fulfilled through me." And one should note the precise language: "so that all of them may be fulfilled through me" — specifically through me. The Holy One Blessed be He said to him: "Is what you seek anything other than to receive reward? I consider it as if you had done them," etc. And the Chidushay Agados noted the difficulty: did not our Sages of blessed memory say: "Do not be like servants who serve their master for the sake of reward"? See there what he resolved. For since he has not yet been obligated in them, etc. [And in this way I have heard to explain the words of Rabbainu of blessed memory as well — what he said in this ma'amar: "If they had not given him the World to Come, he would not have done it," etc. — meaning, regarding mitzvos in which he is not yet obligated, such as tzitzis and the like.]
 

 
 And according to our words stated above, it is somewhat further understood — for Moshe Rabbainu merited the prophecy of zeh ha-davar because he entered into the joy of the mitzvos themselves until he became one unity with the mitzvos. For Moshe Rabbainu [in gematria] equals 613 — the aspect of the stature of all the mitzvos. And because the actual fulfillment in practice of all the mitzvos is specifically in Eretz Yisrael — therefore he said: "Let me enter Eretz Yisrael so that all the mitzvos may be fulfilled specifically through me" — for he merited the perfection of the fulfillment of mitzvos in the aspect of zeh ha-davar, where his receiving of reward is in the mitzvah itself. And therefore he desired greatly also the mitzvos in which he was not yet obligated.)
 

 
 (And therefore the Holy One Blessed be He said to him: "Is what you seek anything other than to receive reward?" — meaning, that the fulfillment of the mitzvos themselves should be his receiving of reward — "I consider it as if you had done them," etc. For since he does not desire any reward for the mitzvos — for the mitzvos themselves, through which he merits to perform His will, blessed be He — these are more precious and beloved to him than any reward — therefore he must also in this matter perform His will, blessed be He, and not insist that he be allowed to enter Eretz Yisrael for the benefit of Israel and for the rectification of those who died in the wilderness, as our Sages of blessed memory said. And through this itself — that he desired so greatly to enter Eretz Yisrael in order to fulfill the mitzvos, and yet even so he nullifies his will before His will, blessed be He — in this itself is included the entire stature of the mitzvos, the aspect of: "all Your commandments are faithfulness" [Tehillim 119:86]. And this is what is said there: "therefore I will divide for him among the many," etc. [Yeshayahu 53:12] — for he has a portion in the fulfillment of all the mitzvos of Israel. And anyone who merits to fulfill the mitzvos with joy and wholeness — all of this is through the illumination upon him of some illumination from the aspect of the prophecy of Moshe Rabbainu, may peace be upon him. And see there further and you will understand more.
 

 
 And regarding the matter of zeh ha-davar being said specifically concerning Nedarim — it may be said according to the above in a somewhat different and more spacious way. For on the contrary — regarding those mitzvos in which one is already obligated, it is not applicable to say that one performs the mitzvos only for the reward of the World to Come — for regarding this it was said: "Do not be like servants," etc. But nedarim — where one obligates himself in something he is not obligated in — regarding this it might be said that it is appropriate to seek reward. And [continuing] as the view of the Chidushay Agados stated above — even so, the primary perfection is that even such mitzvos, in the aspect of vow-mitzvos, should also be only in the aspect of zeh ha-davar — that one should not desire any reward, but only the mitzvah itself, as stated above.)


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

סימן י"ב-תהלה לדוד

</div>

And there is the primary place of Torah and prayer. As our Sages of blessed memory said: "There is no Torah like the Torah of Eretz Yisrael." And: "One who prays outside the Land should direct his heart toward Eretz Yisrael."


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

השכינה שהיא בחי' מלכות בחי' תורה שבעל פה נקראת א"י כידוע. שזה בחי' צדיקים ירשו ארץ המבואר בפנים. ואין תורה כתורת א"י העיקר הוא תורה שבעל פה. כי תורה ככתבה שוה בכל המקומות וההבדל הוא רק בפירוש התורה שזה בחי' תורה שבעל פה. ועל כן משה רבינו ע"ה שהכה בצור שהוא בחי' תורה שבעל פה על כן לא יכול לבא לא"י. ושם עיקר עליית השכינה כביכול בבחי' חיבוק ימין. כי א"י הוא בחי' ימין בחי' אהבה אהבת ציון והוא גם כן בחינת שמחה כי שם מקור השמחה כנ"ל. והוא בחי' לבא דעלמא בחי' בינה לבא. ועל כן תלמידי חכמים שבארץ ישראל הם בחי' נועם שהוא בחי' בינה כידוע. וגם אוירא דא"י מחכים. ועל ידי זה עליית השכינה בבחי' נישוק. ועי"ז נתעורר גם כן זווגא דגופא בגופא שזה בחי' צדיקים ירשו ארץ שכינתא בין תרין צדיקיא יתבא:

</div>

And therefore there in Eretz Yisrael one merits more fully to the aspect of the rectification of prayer — for there is the primary place of prayer, as stated above. And when one is after a divine decree, prayer is clothed in a Divine utterance [ma'amar] — this being the aspect of: "And I pleaded [va'eschanan] to Hashem at that time, saying [le'mor]" [Devarim 3:23] — meaning, that he prayed to enter Eretz Yisrael, where one merits fully to the aspect of the fulfillment of mitzvos with such joy that one knows through this the difference between before a divine decree and after a divine decree. And then one clothes the prayer in a Divine utterance, as stated above. And perhaps one may say that Moshe Rabbainu himself clothed his prayer at that time in a Divine utterance — since it was already after the divine decree. And this is: "And I pleaded to Hashem," etc., "saying" — that he clothed his prayer in a Divine utterance, as stated above.
 

 
 And Eretz Yisrael — and in particular Tzion and Yerushalayim, which are the aspect of the heart of the world, as is known [Zohar II:193] — is also the source of simchah [joy], the aspect of: "You have placed gladness in my heart" [Tehillim 4:8]. And therefore it is called mesos kol ha-aretz "the joy of all the earth" [Tehillim 48:3]. And this is: "Sing and rejoice, O daughter of Tzion" [Zechariyah 2:14]. And similarly: "Tzion heard and rejoiced" [Tehillim 97:8]. And many more like these.
 

 
 And there is the primary perfection of the mochin [higher consciousness / mindedness] and wisdom — as our Sages of blessed memory said: "there is no wisdom like the wisdom of Eretz Yisrael." And there too is the primary perfection of yir'ah [awe / fear of G-d] — and therefore it is called Eretz HaMoriyah, from which yir'ah goes forth to the world, as our Sages of blessed memory said. See Zohar I:141, and in Likutay Moharan Tanina, Siman 78. And yir'ah itself is the aspect of Eretz Yir'ah "the land of awe / vision", as is brought elsewhere.
 

 
 And it is called Eretz HaChayyim — the opposite of the aspect of chimmutz ha-mo'ach [leavening / souring of the brain / mind], which is the aspect of Sitra d'Musa [the Side of Death]. And this is what our Sages of blessed memory said: "Yehudah went into exile because of their poverty — that they ate chametz [leavened bread] on Pesach." And this is what is written in the Tikkunim [Tikkunay Zohar]: "The Land of Israel is the place of repentance [me'sivah] of the letter heh" — the aspect of the heh of matzah [unleavened bread, symbolizing purity of mind].


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

סימן י"ג-אשרי השגחה

</div>

And there is the primary chein [grace / charm] — for it is called Eretz Tzvi [the Land of the Deer / Splendor], from the language of "tzvi tif'arto" "the glory of His splendor" — which is the aspect of chein. And therefore it corresponds to the letter tav [ת] of parnasah [livelihood / sustenance] — corresponding to the aspect of the tav explained within the ma'amar. See Ma'oray Or, letter tav.


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

עיקר אור ההשגחה שלימה מבחי' עיני ד' הוא בא"י כמ"ש עיני ד' אלקיך בה תמיד. כי שם עיקר שבירת תאות ממון כמובן בלקו"מ תנינא סי' מ'. וזה בחי' ארץ אשר לא במסכנות וכו'. כי שם בחי' עשירות איזהו עשיר השמח בחלקו. וזה אשר לא תחסר כל בה. כי שם עיקר הארץ הרוח נדיבה שהיא בחי' צדקה כמו שכתוב (ישעי' ל"ב) וצדקה בכרמל תשב ופירש רש"י בארץ ישראל. וכתיב (שם ל"ג) מילא ציון משפט וצדקה. וע"כ שם עיקר המשכת החסד שהיא בחינת ימין כי א"י היא בחי' ימין כנ"ל. ושם עיקר בנין בית המקדש. ושם עיקר התגלות התורה. כי אין תורה כתורת ארץ ישראל. וע"י המשכת התורה נמשך השגחה שזה בחי' בראשית תלת גוונין דעינא ובת עין. ועל כן פתחה התורה בזה משום כח מעשיו וכו' לתת להם נחלת גוים. בחי' ירושת א"י ששם מאיר בשלימות אור ההשגחה כנ"ל. גם תיקוני הנפש הוא בא"י בבחי' נפשו בטוב תלין וזרעו יירש ארץ. וזה נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ד'. ונאמר צמאה לך נפשי וכו'. ושם נמשך בחי' תיקוני המרכבה. בחי' מכון לשבתך פעלת ד' וכמאמר רז"ל. וזה בחינת ירכיבהו על במתי ארץ. ונאמר והרכבתיך על במתי ארץ וכו':

</div>

And also Eretz Yisrael is the aspect of ahavah [love] — the aspect of yemin [the right side] — the aspect of Binyamin, who was born in Eretz Yisrael, as is brought in the ma'amar of Mishpatim, Likutay Moharan Part I, Siman 10. And this is the aspect of: "and those who love His Name shall dwell in it" [Tehillim 69:37]. And therefore there is the primary tikkun of the mo'ach [the brain / mind], as stated above.
 

 
 And there too is the aspect of the tikkun of the kol [voice] — as it is written: "and the voice of the turtledove is heard in our land" [Shir HaShirim 2:12] — specifically heard [nishma] — the aspect of ishthama kala [Aramaic: "the voice was heard"]. And our Rabbis of blessed memory expounded this verse in connection with rain — for this voice strikes upon the thick clouds [avay metara]. And this voice is the aspect of the voice of the shofar [ram's horn] — the aspect of: "Blow the shofar in Tzion," etc. [Yoel 2:15]. And the conquest of Yericho was through the shofar — and through this one merits yesharus lev [uprightness / straightness of heart], through which one merits fully to the inheritance of Eretz Yisrael. This is the aspect of what Moshe rebuked them: "Not for your righteousness and for the uprightness of your heart are you coming to inherit the land," etc. [Devarim 9:5] — for this is the primary perfection for meriting the inheritance of the Land — which is the aspect of the source of joy and holiness, as stated above — specifically through yesharus lev.
 

 
 As it is written: "and for the upright of heart — joy" [Tehillim 97:11], as stated above. This is: "for the upright [specifically] shall dwell in the land" [Mishlei 2:21]. And this is what Rashi explained: "shall dwell in the land" — for the World to Come. For there one merits to feel the joy and delight of the mitzvah — which is the aspect of the World to Come — even in this world. The aspect of: "on his day you shall give his wages" [Devarim 24:15]. The aspect of: "your world you will see in your lifetime" [a formulation from the Aleinu prayer, expressing that one sees the World to Come's quality even now]. And therefore it is also called Eretz HaChayyim — the aspect of true life of the World to Come. And therefore our Sages of blessed memory said: "One who walks four cubits in Eretz Yisrael is assured that he is a child of the World to Come." And see Zohar I:177b: "All who merit in this holy land have a portion in the World to Come." And see Zohar II:152.
 

 End of Installment One. This completes the full, word-for-word translation of the Hakdamah (Introduction) and Simanim 1–5 of Likutay Kama. Every word of the Hebrew source has been rendered — including all parenthetical passages, which in Siman 5 constitute the majority of the text. The next installment will continue with Siman 6 onward.


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

סימן י"ד-להמשיך שלום

</div>

And this is the aspect of "tov mele'a kaf nachas" "good — a palmful of contentment" — which our Sages of blessed memory expounded in reference to Eretz Yisrael.


## Segment 29

<div dir="rtl" lang="he">

עיקר עליית הכבוד לשרשו הוא בא"י. כי שם מקור היראה כנ"ל. שזה בחי' ארץ י ראה. וכתיב מה נורא המקום הזה. וכתיב אשתחוה אל היכל קלשך ביראתך. ועל כן שם עיקר הארת הכבוד בחי' והארץ באירה מכבודו. והיא בחינת מקום משכן כבודך. בחי' וכבוד ה' מלא את הבית. ושם עיקר התקרבות הגרים. בחי' עמים הר יקראו. בחי' חביבה א"י שמכשרת גרים כנ"ל. כי שם עיקר שלימות התורה כנ"ל. וזה שכתוב על מה אבדה הארץ על עזבם את תורתי וכו' ולא הלכו בה. ודרשו רז"ל שלא ברכו בתורה תחלה. היינו שלא ברכו בלימוד תורתם את בחי' תחלת המחשבה שע"י זה נעשים גרים ובעלי תשובה. שעל ידי זה נתגדל כבודו ית' שזה עיקר שלימות קדושת א"י. בחי' לשכון כבוד בארצנו. ובחי' ובהיכלו כולו אומר כבוד. וגם א"י היא בחי' ענוה ושפלות כנ"ל. שעל ידי זה זוכין לתורה בחי' תורת חסד. בחי' חסדי ד' מלאה הארץ. וגם ארץ ישראל היא בחי' ימין וכנ"ל. ועל ידי החזרת הכבוד לשרשו נשלמו פגמי היראה. וזה בחי' וייראו גוים את שם ד' וכל מלכי הארץ את כבודך. כי בנה ד' ציון וכו'. ועל ידי זה זוכין לבחי' שלום בעצמיו. בחי' כי אין מחסור ליריאיו. וזה בחי' לא תחסר כל בה הנאמר בארץ ישראל ועי' (זוהר ח"א רל"ט) שלימו לא אשתכח אלא בארעא קדישא. וכן (שם ח"ג רצ"ט). ועל ידי זה זוכין לתפלה. ועל כן עיקר תיקון התפלה הוא בא"י כנ"ל. ועל ידי זה נמשך שלום בעולם. וזה בחי' ונתתי שלום בארץ. וירושלים נקראת ע"ש יראה ושלום. וזה וענוים יירשו ארץ והתענגו על רוב שלום. כי על ידי ענוה ושפלו הנ"ל זוכין לתורה. ועי"ז נעשין גרים ונתגדל כבודו ית' שכ"ז בחי' ירושת הארץ. ועל ידי זה נמשך שלום כנ"ל:

</div>

Note on Siman 5: The lengthy parenthetical in this siman — discussing why Rashi brings the teaching of zeh ha-davar specifically by Nedarim, Moshe's gematria equaling 613, and the deep reconciliation of Moshe's desire to enter the Land with the principle of serving G-d not for reward — is one of the most elaborate passages in the work and has been translated in full.

 נ נח נחמ נחמן מאומן

 Zimras HaAretz — Complete Translation, Installment One.


## Segment 30

<div dir="rtl" lang="he">

סימן ט"ו-אור הגנוז

</div>

The primary place of prayer — which is the aspect of the chayyus [life-force / vitality] of Mashiach — is in Eretz Yisrael, as stated above. And therefore the beginning of the conquest of Eretz Yisrael was from Yericho [Jericho] — named for rei'ach [fragrance], which is the aspect of prayer [for prayer rises upward like fragrance]. And similarly the first inheritance of Yaakov our father in Eretz Yisrael was Shechem — regarding which it is said: "with my sword and with my bow" [Bereishis 48:22] [interpreted as referring to prayer, which is man's spiritual weapon].


## Segment 31

<div dir="rtl" lang="he">

עיקר תיקון המשפט הוא בא"י. כמו שכתוב ראה למדתי אתכם חקים ומשפטים וכו' לעשות כן בקרב הארץ וכו'. וכתיב כי יפלא ממך דבר למשפט וכו' וקמת ועלית וכו'. וירשלים נקראת מקום המשפט וכתיב מלאתי משפט. וע"כ שם עיקר היראה כנ"ל וכמ"ש (שמואל ב' ז') ונוראות לארצך. ונאמר (תהלים ס"א) נתת ירושת יראי שמך עי' רש"י. ושורש היראה היא הדעת שבלב שזה בחי' א"י וירושלים שהם בחי' לבא דעלמא כנ"ל. ועל ידי זה זוכה להשגת התורה. וע"כ עיקר השגת התורה בארץ ישראל כנ"ל. וגם היא בחי' ענוה ושפלות כנ"ל. ושם עיקר תיקון התפלה שעי"ז זוכין לתורה שבנסתר שהיא בחי' בית המקדש אשר הוא שם. והיא בחי' עולם הבא ששם אריכות ימים. בחי' כימי עץ ימי עמי. וזה בחי' היש בה עץ. היינו בחי' עץ הנ"ל בחי' אילנא רברבא כו'. וע"כ ארץ ישראל נקראת ארץ החיים. וכתיב למען ירבו ימיכם וכו' על האדמה וכו'. וזה בחי' א"י היינו היראה שהיא בחי' ארץ יראה שזוכין ע"י המשפט שהיא בחי' ישראל כמבואר בפנים:

</div>

Introduction & Simanim 1–5 of Likutay Kama.

Zimras HaAretz — Installment Two: Simanim 6–21

 זִמְרַת הָאָרֶץ — הַמְשֵׁךְ

 Zimras HaAretz — Installment Two
 Likutay Kama · Simanim 6–21 · Complete Word-for-Word Translation


## Segment 32

<div dir="rtl" lang="he">

סימן ט"ז-ר"י משתעי

</div>

And Eretz Yisrael is the aspect of tikkun ha-bris [rectification of the holy covenant], as is known [see Zohar II, 23, 26, 59]. This is the aspect of Yosef, who was buried in Shechem and it is his inheritance. And Eretz Yisrael is the primary aspect of tikkun ha-mishpat [rectification of justice] — as our Sages of blessed memory said: "We are acting as their agents" [i.e., courts outside the Land act as agents of the Eretz Yisrael Sanhedrin].


## Segment 33

<div dir="rtl" lang="he">

עיקר הארת קדושת החכמה העליונה מאיר בא"י כנ"ל. אך אף על פי כן הארת החכמה הזאת היא בבחי' ועינינו מאירות כשמש וכירח. וזה בחי' קדושה ראשונה של א"י שלא קדשה לעתיד לבא וקדושה שניה דייקא קדשה לעתיד לבא. כמבואר (בחגיגה ג':) עי' רש"י שם (יבמות פ"ב:). ועי' בהרמב"ם הלכות בית הבחירה פרק ו' הלכה ט"ו שיטת הרמב"ם והראב"ד בענין זה. וזה מחמת שקדושה ראשונה הי' האר גדול מאד בבחי' אור השמש ממש. ונסתלק אחר כך ע"י התגברות האומות הכלולים בעשו וישמעאל שהם בחינת עננים מכסין דמכסיין על עיינין. אבל קדושה שניה שוב לא היה האור גדול כ"כ שזה בחי' חמשה דברים שחסרו בבית שני. ואז הי' האור רק בבחי' אור הירח. וקדושה זו נשארה קיימת לעולם. כי גם בעבדותינו לא עזבנו אלקינו וכו'. כי אפילו בשעה שהצדיק מוכרח לבטל קצת מדביקותו אעפ"כ אינו מבטל ונפסק לגמרי מזה ח"ו. רק שאז האור הוא בבחי' אור הירח כמובא בפנים. אבל כשנזכה לביאת המשיח אז יתבטלו העננין הנ"ל לגמרי ולא יצטרכו להבטל עוד מהדביקות. ואז יתעורר כח הקדושה הנעלם עתה בא"י שהוא בחי' אור הלבנה ותאיר אז כאור החמה ואור החמה יהי' שבעתים וכו' כי אז יאיר אור החמה בהארה גדולה ויתרה מאד מ אד. ואולי יש לומר שזה בחי' עתידה ארץ ישראל שתתפשט בכל העולם. היינו קדושת ההארה של בחי' אור הלבנה של עתיד. ובארץ ישראל עצמה יהי' האור בבחינת אור החמה של עתיד:

</div>

נ נח נחמ נחמן מאומן

 Na Nach Nachma Nachman MayUman

 Likutay Kama — Continued

 
 Siman Vav · סימן ו'


## Segment 34

<div dir="rtl" lang="he">

סימן י"ז-מריקים שקיהם

</div>

And the Flood was not there — which is the aspect of machshavos zaros [extraneous / alien thoughts] in prayer — as is explained in Siman 44, Mechi'as Kapayim [Clapping of Hands]. And there is the primary place of Torah, as stated above. And similarly the primary place of prayer, which is the aspect of rei'ach [fragrance]. And therefore it is called Eretz HaMoriyah [related to moreh — awe / teaching], and there is the primary place of the Mikdash [Holy Temple], which is also called mishkan [dwelling-place], as our Sages of blessed memory said.


## Segment 35

<div dir="rtl" lang="he">

ראשית נקודת הבריאה של הארץ שהיא האבן שתיה היא בארץ ישראל. והכל הי' בשביל ההתפארות שצפה הק' ברוך הוא שיקבל מהאדם. ואדם הראשון נברא ג"כ בארץ ישראל מעפר המזבח כמאמר רז"ל ושם עיקר התגלות התפארות של ישראל. בבחי' ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ דייקא וכמובא בזוהר הק'. וזה בחי' ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ נצר מטעי מעשה ידי להתפאר (וע' בלקו"מ תנינא סי' מ' מבואר גם כן שעיקר קדושת א"י נמשך מבחי' ההתפארות שהש"י מתפאר עם ישראל שזה בחי' התפילין של השי"ת). ועל כן שם עיקר התגלות היראה כנ"ל. ועל די זה נתגלה ג"כ האהבה והרצון שיש להשי"ת עם ישראל. שזה בחי' רצית ד' ארצך וכו'. ומחמת שעיקר התגלות ההתפארות של ישראל והתגלות היראה והאהבה היא על ידי הצדיק. ע"כ כתיב צדיקים ירשו ארץ וכו'. ושם עיקר מקום המזבח שעל ידו נכנעין הקליפות והכסילות. ושם עיקר תיקון האכילה בבחי' ואכלת ושבעת וברכת וכו' על הארץ הטובה וכו'. ושם עיקר התקרבות הגרים שעי"ז נשלם פגם המזבח. וזה בחי' עמים הר יקראו שם יזבחו זבחי צדק. ושם עיקר האויר הק' אויר הצח והזך בחי' אוירא דא"י. ושם עיקר מקום הצדקה בחי' וצדקה בכרמל תשב כנ"ל בסי' י"ג. וזה בחי' לאחד קראתי נועם אלו תלמידי חכמים שבארץ ישראל שמנעימים זה לזה בהלכה. בחי' אהבה ושלום בחי' אויר הנח והזך. וכן מה שהטוב נזכר את מעלתו ע"י בחי' הכתב העיקר הוא בארץ ישראל. שזה בחי' בכתב ישראל לא יכתבו ואל אדמת ישראל לא יבאו (המובא בפנים) כמשמעו ממש וכן התיקון של ד' יספור בכתוב עמים וכו' (תהלים פ"ז) נאמר ג"כ בשבחה של ציון וירושלים. וזה בחי' לא ישכב עד יאכל טרף (בראשית מ'). (בחי' תיקון האכילה ע"י) ודם חללים ישתה ותרגומו ונכסי עממיא יירת. היינו בחי' ירושת ארץ ישראל שנקראת נחלת גוים. כמו שכתוב כח מעשיו וכו'. ושם עיקר שלימות השכל בחינת אוירא דארץ ישראל מחכים:

</div>

Kra — "Call Out / Read"

 קְרָא · Likutay Moharan I, Siman 6

 
 Eretz Yisrael is the aspect of teshuvah [repentance / return]. As it is written: "And you will return [v'shavta] to Hashem your G-d," etc., "and He will bring you to the Land," etc. [Devarim 30:2–5]. And through this one merits kavod [honor / glory] — this being the aspect of: "that glory may dwell in our land" [Tehillim 85:10]. And it is the aspect of the World to Come — the aspect of teshuvah upon teshuvah — for its air makes one wise, and one merits each time to attain more and more. And then one returns and repents regarding the first attainment [perceiving it now as insufficient].
 

 
 And it is included within all three aspects of the form of the letter alef — this being the aspect of the three mitzvos that were commanded upon their entry into the Land. And through this one becomes a true Adam [human being] — this being the aspect of what our Sages of blessed memory said [Yevamos 63]: "Whoever has no land is not called an adam" — as it is stated: "but the earth He gave to human beings [livnay adam]" [Tehillim 115:16]. And see in tractate Gitin (47) where it is expounded that a non-Jew has the right to acquire a plot in Eretz Yisrael for the purpose of digging, etc. — as it is stated: "but the earth He gave to human beings." And see the book Sha'ar HaChatzair, Siman 129, that Eretz Yisrael has the legal status of landed property, and the Diaspora has the legal status of movable property, etc.


## Segment 36

<div dir="rtl" lang="he">

סימן י"ח-קרטליתא

</div>

The primary place of nevuah [prophecy] is in Eretz Yisrael — as our Sages of blessed memory stated in connection with Yonah [who fled the Land precisely to escape prophecy] [and see Zohar I:85 and folio 240b].


## Segment 37

<div dir="rtl" lang="he">

עיקר השגת התכלית של הבריאה שהוא שעשוע עולם הבא הוא בא"י. כמובא בזוהר הק' כל מאן דזכי בארעא קדישא אית ליה חולקא בעלמא דאתי וכנ"ל בסי' ה'. וכמאמרם ז"ל בגמרא המהלך ד' אמות בא"י מובטח לו שהוא בן עוה"ב. ושם עיקר כבישת הכעס בחי' אריכת אפים. כמבואר בסי' קנ"ה. ושם עיקר שלימות האמונה שעי"ז הצדיקים נתעטרים בעטרה של רחמנות ומקבלין המלכות והמנהיגות. ושם עיקר שלימות האותיות שהיא בחי' עולם הבא. וכמובן בזוהר (ח"ב קנ"ב) וארעא קדישא יהיב חיין וכפרה לישראל בההוא עלמא וכו' (היינו בעולם הבא) וסיים שם באתר דבי מקדשא תליין כל אתוון דאלפא ביתא ברזין גליפין וכו'. ושלימות האותיות הוא היו"ד שהיא בחי' עוה"ב. וזה שכתוב בתיקונים (תיקון כ"ב) אוירא דא"י דאיהו מחכים מ סטרא דחכמה דאיהו יו"ד וכו'. ואותיות הם במלכות ומנהיגות בחי' מלכות פה. שזה בעצמו גם כן בחי' א"י כידוע שהוא בחי' מלכות ושרשה בחכמה. בחי' ד' בחכמה יסד ארץ וכידוע. ונאמר א' אלקים ד' דיבר ויקרא ארץ וזה שאמרו רז"ל כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא שנאמר ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ. כי ירושת הארץ הוא בחי' השגת עוה"ב כנ"ל:

</div>

And there is the primary unification of the sun and the moon — the aspect of Moshe and Yehoshua [Joshua]. This is the aspect of the fact that it was specifically Yehoshua — who is the aspect of the moon — who brought Israel in, and all of this was through the power of Moshe, who illuminated upon him even after his passing, as is understood in the holy Zohar. And therefore the primary mitzvah of Kiddush HaChodesh [sanctification of the new month] and the intercalation of years is in Eretz Yisrael.
 

 
 And this is the aspect of: "Hope to Hashem and guard His way" [Tehillim 37:34] — the aspect of the way of teshuvah, which is included within the aspect of ayil v'nafik [Aramaic: "entering and departing" — the rhythmic movement of drawing near and withdrawing that characterizes the spiritual journey]. And through this: "and He will raise you up to inherit the land" — the aspect of the inheritance of Eretz Yisrael. And: "in the cutting off of the wicked you will see" — the aspect of the cutting off of the seed of Amalek, which depends upon this. As it is written: "in the land that Hashem your G-d…you shall blot out the memory of Amalek" [Devarim 25:19], as our Sages of blessed memory expounded. And this too is the aspect of what was said specifically to Yehoshua — to fight Amalek — and thereby He hinted to him that he would bring Israel into Eretz Yisrael, as our Sages of blessed memory said.
 

 
 And through the aforementioned way, the right hand is extended to receive one's repentance — for yamin [right] in its full spelling [יָמִין = יוד-מם-יוד-נון] equals darech ["way" — gematria 304], etc. And this is the aspect of Eretz Yisrael which is the aspect of yemin [right side], as stated above.
 

 
 And therefore in the matter where the Holy One Blessed be He said to Moshe: "Call Yehoshua," etc. [Devarim 31:14] — which is the foundation of the aforementioned ma'amar — it says there: "Be strong and courageous, for you shall bring the children of Israel to the Land," etc. — the aspect of the inheritance of Eretz Yisrael — "and I will be with you." That is: for I will draw upon you the light of the supernal point, which is the aspect of Keser [the Crown — the highest of the sefiros], the aspect of Ehyeh [one of the Divine Names, associated with Keser], as is explained within the ma'amar. See tractate Gitin (7), where it expounds regarding the cities of Eretz Yisrael — in the matter of one who has jealousy against his fellow and remains silent: "He who dwells forever will act for him" — this is the aspect of the supernal point. "Who dwells in the thorn-bush" — this is the aspect of the lower point.


## Segment 38

<div dir="rtl" lang="he">

סימן י"ט-תפלה לחבקוק

</div>

And therefore there is the primary place of the tikkun [rectification] of the voice of neginah [melody / sacred song], which is drawn from the birds — this is the aspect of: "from the wing of the earth we have heard songs [zemiros]" [Yeshayahu 24:16]. And it is written: "take from the zimras ha-aretz" "the song / finest of the land" [Bereishis 43:11], etc. And this is: "How shall we sing…upon foreign soil?" [Tehillim 137:4]. And this is the aspect of: "the time of zamir [song / pruning] has arrived, and the voice of the turtledove is heard in our land" [Shir HaShirim 2:12] — specifically in our land.


## Segment 39

<div dir="rtl" lang="he">

עיקר קדושת א"י נמשך מבחי' הדיבור של לשון קודש שבו נברא העולם. בבחי' א' אלקים ד' דיבר ויקרא ארץ וכו' מציון מכלל יופי וכו'. וכן לענין ירושת הארץ לישראל נאמר פעמים הרבה לשון דיבור כמו אל הארץ אשר דבר ד' וכו' וכמוהו רבים. וזה בחי' דבר ד' מירושלים מירושלים דייקא. שהיא בחי' יראה. כמבואר בלקו"מ תנינא סי' א' שבזה תלוי' עיקר העשיה ותיקון של לשוה"ק. וזה אז נדברו יראי ד' איש אל רעהו ויקשב ד' וישמע. כי מאחר שהם יראי ד' הדיבור שלהם יש לו שלימות כי הוא בבחי' יראה דתמן תליא שמיעה. על כן הדיבור שלהם חביב כ"כ עד שכביכול הקב"ה בעצמו גם כן מטה אזנו אליהם ומקשיב ושומע דיבורם ויכתב בספר זכרון לפניו בחי'. כתוב זאת זכרון בספר המובא בסוף המאמר. וזה ליראי ד' ולחושבי שמו. ודרשו רז"ל מחשבה טובה הק' ברוך הוא מצרפה למעשה. כי אף ע"פ שהעיקר הוא המעשה כי המחשבה היא רק בבחי' לשון הקודש הבא מלמעלה שצריכים לתקנו עדיין על ידי הבחירה במעשים טובים דייקא שעי"ז מעלה הטוב שבתרגום שהוא בחי' המתקלא והבחירה. אעפ"כ ישראל ששרשם מקדושת לשון הקודש וכולם בכלל יראי ד' כי הכל חפצים ליראה את שמך. ע"כ יש שלימות בלשון הקודש שלהם עד שגם המחשבה טובה מצטרפת למעשה. (ויש עוד לבאר בזה קצת על פי מ"ש לקמן שבירור הטוב שבתרגום הוא ע"י תיקון השגגות וכו'). והנה בא"י שם מקור היראה כנ"ל והוא בבחי' תיקון הברית כידוע שבכל זה תלוי בחי' שלימות לשון הק'. ולה"ק הוא בחי' רוח הק' כמב"פ והוא בחינת רוח נבואה כמאמר רז"ל דבר ד' זו נבואה. ועיקר הנבואה הוא בא"י. כנ"ל. ומחמת שארץ ישראל היא בחי' לשון הקודש ותיקון הברית שהיא בחינת כבוד. על כן נאמר בא"י נכבדות מדובר בך וכו' ונאמר לשכון כבוד בארצינו כנ"ל. והיא בבחי' אשה חכמה כי אוירא דא"י מחכים. ומחמת שעיקר שלימות לשון הקודש הוא ע"י שמבררין לשון תרגום שהוא מעורב טוב ברע והוא בבחי' אשה משכלת. כי לפעמים היא בבחי' משכיל ולפעמים בבחי' משכל. ע"כ נאמר לא תהי' משכלה ועקרה בארצך. ואצל יהושע נאמר כי אתה תנחיל את העם הזה את הארץ וכו'. רק חזק ואמץ מ אד לשמור ולעשות וכו' למען תשכיל בכל אשר תלך. כי על ידי קיום התורה בבחירתו מבררין הטוב שבתרגום ומשלימים את לשון הק' שהיא בחי' קדושת ארץ ישראל. וע"כ קודם שנכנסו לא"י הוכרחו למול. כי זה בחי' מצות מילה כמבואר בפנים. וגם כי לשון הק' תלוי בתיקון הבירת. ע"כ נאמר וזה הדבר אשר מל יהושע וכו' עי' רש"י שם זה הדבר דייקא בחי' הדיבור של לשון הק'. ועל כן בוידוי בכורים שנותן שבח על ירושת הארץ מתחיל הסיפור ארמי אובד אבי. כי ההכרח לעבור דרך לשון ארם לשון תרגום ולברר הטוב שבו שזהו בחי' הבירורים הק' שבירר יעקב מבית לבן הארמי דייקא ואחר כך זוכין בשלימות לירושת הארץ. והעיקר ע"י קיום התורה כנ"ל. שזה בחי' עם לבן גרתי ותרי"ג מצות שמרתי. ויעקכב אבינו שזכה לבחי' שלימות הדיבור של לשון הק' בחינת וזאת אשר דיבר להם. ע"כ לא ראה קרי מימיו כי על ידי זה ניצולין ממקרה לילה. וכן יוסף שזכה לשלימות הדיברו כנ"ל ע"כ נתנה לו הבכורה שהיא פי שנים בחי' לשון הק' שנים מקרא. וכשמעלין הטוב שבתרגום ומשלימין את הלשון הק'. על ידי זה נתעוררין ונתגדלין הכח של האותיות של לשון הק' שיש בכל דבר שבעולם וכו'. והכח הזה הוא בחי' כ"ח אתוון דמעשה בראשית. ועיקר הארתם הוא בארץ ישראל. כמאמרם ז"ל למה פתחה התורה בבראשית משום כח מעשיו הגיד ל עמו לתת להם נחלת גוים. ועל כן התפלל משה רבינו ע"ה בחטא המרגלים ועתה יגדל נא כח ד' לענין ירושלת הארץ. וע"כ עיקר מצות ברכת המזון הוא על ירושלת הארץ. כמו שכתוב וברכת את ד' אלקיך על הארץ הטובה. כי משם עיקר ברכת המזון ומאירים האותיות שבו. ועל כן א"י ובפרט ציון וירושלים הם בחי' לב לבא דעלמא. כי שם מאירין ומתנוצצין האותיות של ל"ב אלקים דעובדא דבראשית. וזה בחי' ומציון יסעדך כפשוטו ממש. כי משם עיקר תיקון הסעודה שיהי' ניזון רק מציון האותיות שבכל דבר. ועי"ז זוכין לפנים מאירות וכו'. וזה בחי' קדושת ירושת הארץ שנאמר בה כי לא בחרבם ירשו וכו' ואור פניך כי רציתם. ונאמר אלקים צבאות השיבנו והאר פניך. וזה בחי' יאר פניו אתנו סלה אתנו דייקא. היינו שיהיו גם פנינו מאירות באור גדול ע"י הארת פניו ית'. וזה שמתפלל שם על פרנסת ושפע הארץ כמו שכתוב ארץ נתנה יבולה וכו'. כי כשנזונין בשלימות התיקון משפע ארץ ישראל בבחי' ומציון יסעדך כנ"ל. עי"ז זוכין לבחי' פנים מאירות הנ"ל וזה בחי' לחם הפנים. וזה בחי' שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני וכו'. ודרשו רז"ל כדרך שבא ליראות כך בא לראות היינו שיהי' בבחי' רואה ונראה שזה בחי' פנים בפנים המובא בפנים. ומחמת שהצדיקים הם גבורי כח עושי דברו שהם עושים ובונים הדיבור של לשון הק' שהיא בחי' א"י. על כן נאמר צדיקים ירשו ארץ. וכו'.

</div>

Siman Zayin · סימן ז'

 Mishpatim — "Laws / Judgments"

 מִשְׁפָּטִים · Likutay Moharan I, Siman 7

 
 The primary emunah [faith] — the aspect of prayer — the aspect of miracles — is only in Eretz Yisrael. And Eretz Yisrael is also the aspect of emes [truth]. As it is written: "Truth shall spring from the earth [me'aretz]" [Tehillim 85:12] — specifically from the earth. And Yerushalayim is called kiryas ne'emanah [the faithful city]. And it is written [Zechariyah 8:3]: "and Yerushalayim shall be called 'City of Truth.'"


## Segment 40

<div dir="rtl" lang="he">

ואגב אולי יש לפרש בזה מאמר תמוה מאד בשוחר טוב תהלים ז' שגיון לדוד אמר שלמה המע"ה שומר פיו ולשונו כו'. וכן הוא אומר אל תבהל על פיך אמרו הנביאים לפני הקדוש ב"ה למה אתה מטיב לאומות העולם בעולם הזה. אמר להם לפי שכתבתי ומשלם לשונאיו וכו'. בא חבקוק כו' כך עשה לו צורת עוגה בארץ ואמר איני זז מכאן שנאמר על משמרתי אעמודה ואתיצבה על מצור ואצפה לראות מה ידבר בי וכו'. אמר הקדוש ב"ה אני מחזיר על כל מי ששיבר קרדומו יבא אצלי. התחיל צוח עד אנה ד' שועתי ולא תשמע. ענה הקדוש ב"ה ואמר לו בן תורה אתה ולא עם הארץ כתוב לך בלוח אחד אלף בית ואחר כך תאמר הודיעני את הקץ. וכן הוא אומר ויענני ד' ויאמר כתוב חזון ובאר על הלוחות. אמר לו הקדוש ב"ה וכו'. אף עכשיו כשיגיע הקץ אני גואלכם וכו'. כששמע חבקוק נפל על פניו וכו' ואמר אל תדין אותי מזיד אלא שוגג. שנאמר תפלה לחבקוק הנביא על שגיונות עד כאן לשונו. וכן פירש רש"י שהתפלה היתה על זה שהטיח דברים וכו'. עי' ספר המדות החדש אות ממון ח' לכוין בבקיעת עצמם לסעודת מצוה שהוא בוקע ומפריד הרע מהטוב שבעץ הדעת וכו'. ועי' בשיחות הר"נ סי' נ"ט בענין מה שכשהאדם מתחיל ליכנס בעבודת ד' ומתקרב להתצדיק האמת אזי מתחיל להתברר הרע מהטוב שבו שמתחילה הי' מעורב עם הטוב ולא הי' ניכר כל כך. וצריך שיעמוד א' שיסיר ממנו חלאתו ופסולתו בכל פעם עד שישאר זך וצלול לגמרי באמת כראוי. והי' אפשר להוציא ממנו הפסולת והרפש מיד. אך על ידי זה יוצא גם המוח עם הרפש מאחר שמעורב הכל ביחד. על כן ההכרח להיות מתון עד שיזדכך מעט מעט עד כאן לשונו. והנה ענין הצלחת העכו"ם בעוה"ז ואריכות הגלות כל כך הוא ג"כ על דרך זה. כי נתערב הטוב והרע מאד וצריך בירור גדול ורב מאד וסוף כל סוף יתברר ויזדכך הטוב מתוך הרע לגמרי שזה בחי' ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו. כי מאריך אף וממתין לו עד שתתמלא סאתו. שזה בחי' בפרוח רשעים וכו' להשמדם עדי עד. והנה בודאי היכולת ביד הקדוש ב"ה לאבד ולבטל את הרע של כל העכו"ם מיד. אך אם כן יוכל להיות נאבד גם הטוב שיש ביניהם עדיין. כי עיקר הבירור של בחי' עץ הדעת טוב ורע רצונו ית' שיהי' דייקא על ידי האדם שבשביל זה נברא העולם מחוסר תיקון. ועל כן ההכרוח להיות מתון בדבר עד שישלם הבירור על ידי התערותא דלתתא של האדם דייקא. ואז יהפוך אל כל העמים שפה ברורה וכו'. שפה ברורה דייקא. היינו הניצוצות הק' של בחי' לשון הק' שנפל ביניהם בבחי' טט בכתפי שתים וכו' כמבואר במקום אחר. אך באמת עיקר הכח של הבירור ע"י האדם באתערותא דלתתא הוא ג"כ רק בכחו ית' כי ממך הכל וכו'. וכן השי"ת עוסק בזה תמיד לעורר את האדם שיהי' לו איזה עתערותא דלתתא קצת. אך אף ע"פ כן ההכרח שיהי' איזה אתערותא דלתתא קצת בבחי' פתחו לי כחודה של מחט וכו'. שזה בחי' שובו אלי ואשובה אליכם. וכמובא הרבה מזה בספרי קודש. והנה עיקר התשובה שעל ידה הבירור הוא ע"י הדיבור של לשון הקודש בעצמו שהוא להרבות בתפלה ותחנונים וכו'. וכמו שכתוב קחו עמכם דברים ושובו אל ד' וכו' ועל ידי זה נתברר הטוב שבתרגום ונשלם הלשון הק' ביותר ע"י אתערותא דלתתא של האדם. ובזה יובן התחלת המדרש הנ"ל שומר פיו ולשונו וכו' שצריכים לשמור את הדיבור וכו'. וענין מה ששאלו הנביאים על הצלחת העכו"ם והשיב להם ומשלם לשונאיו וכו' היינו כנ"ל. וכן חבקוק אמר על משמרתי אעמודה וכו' ואצפה לראות מה ידבר בי וכו'. היינו שהי' מצפה מתי יגמור הענין של שלימות הדיבור של לשון הק' שהיא בחי' נבואה לגמרי עד שיהי' מפלת העכו"ם והתקרבות הקץ. אמר לו הקב"ה אני מחזר על כל מי ששיבר קרדומו יבא אצלי. כי הדיבור של לשון הק' הוא בחי' חרב פיפיות והוא בחי' הקרדום שעל ידה מבקעין ומפרידין הרע מהטוב שבעץ הדעת. ובזה יובן גם המדרש שאמר שכשנברא הברזל נזדעזעו כל עצי היער. אמר להם אם לא יבא בי א' מכם (היינו היד של הקרדום שהוא מעץ) לא אוכל לעשות כלם כלום. כי ברזל הוא בחי' מלכות כידוע שהוא בחי' הדיבור של לשון הק' ונזדעזעו כל עצי היער שהם שבעים לשון של העכו"ם. כמו שכתוב ויחשוף יערות וכו' עי' רש"י שם וכמוהו רבים. אמר להם אם לא יבא בי א' מכם וכו'. היינו שעיקר הכנעתם על ידי שנתברר הטוב שבתרגום. (שהוא ג"כ בכלל הע' לשון ועולה ללשון הק' כנ"ל). היינו שהשיב לו הקב"ה שאפי' מי ששיבר קרדומו ופגם בלשון הק' אף ע"פ כן אני מחזר אחריו שיבא אצלי שהשי"ת בעצמו עוסק בזה ומעורר אותו ומחזר אחריו שישוב אליו. ואעפ"כ ההכרוח שיהי' איזה אתערותא דלתתא קצת ושהאדם יבא אצלו ית' בבחי' שובו אלי וכו' כנ"ל. ואז התחיל צוח עד אנה ד' שועתי ולא תשמע. כי רצה ששלימות הדיבור של לשון הק' שלו שזכה לזה בצדקתו כי הצדיקים הם עושי דברו וכו' כנ"ל. על כן רצה שזה לבד יהי' האתערותא דלתתא לכלל הגאולה. ואז ביאר לו השי"ת הענין ביותר ואמר לו בן תורה אתה ולא עם הארץ. כי ארז"ל (ברכחות מ"ז:) איזהו ע"ה כל שקרא ושנה ולא שימש תלמיד חכמים וכו' עיי"ש. ואף שהכונה כפשוטו כמו שפירש רש"י מכל מקום י"ל שמרמז גם למה שעוסק רבינו ז"ל במאמר זה לבאר מה שההכרח לנסוע להצדיק לשמוע מפיו ולא די בלימוד ועיון בספרים לבד. ומאחר שאין אתה ע"ה וידעת שההכרח לשמש ת"ח ולשמוע מפיהם דייקא ולא די בעיון בספרים לבד וכל זה בשביל שלימות לשון הק'. וזה בחי' מה שהתורה שבכתב עיקר שלימות' ע"י התורה שבעל פה דייקא. וכמבואר במקום אחר. שזה ג"כ בחינת דברים שבעל פה אי אתה רשאי לאומרם בכתב וכו'. וכמובא בסוף מאמר זה. נמצא מזה בעצמו מובן ג"כ שצריכים בירור אחר בירור. ובתחילה הי' רק התורה שבכתב לבד ושאר התורה הכל בעל פה. ואח"כ נתמעטו הלבבות והוכרחו להתיר לכתוב גם תורה שבעל פה שהיא המשנה. ואעפ"כ אין זה מספיק עדיין והיו צריכים גם אחר כך לשמש ת"ח ולשמוע פירוש המשנה מפיהם דייקא כי מה שנכתב בספר הוא כבר בבחי' הלשון הק' הבא מלמעלה שאין לו שלימות עד שיעלו הטוב מן התרגום. ואי אפשר לבאר בזה כל כך וכן הוא בכל דור ודור. ע"כ כתוב לך אלף בית שהם בחי' האותיות של לשון הק' ואחר כך תאמר הודיעני את הקץ. כי אם תעסוק בענין זה תבין מעצמך שאי אפשר למהר הקץ כ"כ מחמת שלימות הבירור שצריכים עדיין על ידי אתערותא דלתתא של האדם דייקא. וזה כתוב חזון (נבואה היא בחינת לשה"ק) ובאר על הלוחות למען ירוץ הקוףרא בו כי עוד חזון למועד ויפח לקץ ולא יכזב. כי אע"פ שתכתוב הנבואה בביאור היטב שהיא בחינת שלימות לשון הק'. אעפ"כ יצטרכו עוד לנבואה והמשכת התיקון של שלימות לה"ק ביותר עד שיוגמר הבירור אז יושלם הדיבור של לשון הקודש בשלימות. שזה בחינת ויפח לקץ ולא יכזב שיושלם הדיבור בבחינת קץ הגאולה בשלימות באמת. וזה אם יתמהמה חכה לו כי בא יבא לא יאחר. כי ההכרח להיות מתון מתון כנ"ל. (וזה בעצמו גם כן בחינת חשמל עתים חשות עתים מ מללות). כי צריכים להיות מתון מאד בענין המשכת התיקון הנ"ל ואי אפשר לחטוף ולגמור התיקון בפעם אחת. כי עת לחשות ועת לדבר. שגם מחמת זה בעצמו ג"כ צריכים לנסוע ולהתקרב להצדיק שבדור דייקא. וכמובן במאמר ויבן ד' אלקים את הצלע סי' ס"ז. ובמאמר ויהי' אחר סי' ע"ו. כששמע חבקוק זאת נפל על פניו ואמר אל תדינני מזיד אלא שוגג. כי חשש אולי בזה שהפציר כ"כ פגם בהדיבור של לה"ק ח"ו. ועל כן שב ויתפלל על זה תפלה לחבקוק על שגיונות ד' שמעתי שמעך וכו' שזה מרמז על המשכת התיקונים הנ"ל. ובזה יובנו גם כן הפסוקים (במלאכי ג') שמדבר שם מענין הצלחת הרשעים וכו' אז נדברו יראי ד' איש אל רעהו וכו'. ופירש רש"י שהם נדברו שלא לידבק במעשיהם הרעים (שזה בחינת שלימות הדיבור של לשון הקודש שתלוי ביראה). ואע"פ שאינו ממהר להשיב גמול הקשבתי ושמעתי וצויתי לכתוב להם ספר זכרון והיו לי דבריהם מקוימים ליום אשר אני עושה סגולה ואוצר ושם אראה אתכם מה בין צדיק לרשע ושבתם וראיתם מה בין צדיק לרשע וכו' היינו כנ"ל. כי בכל דור עוסקים הצדיקים להמשיך בחינת שלימות לשון הק' על ידי יראה. ואע"פ שאי אפשר לגמור התיקון עדיין בשלימות. אעפ"כ דבריהם נכתבים בספר לזכרון. כי הם בבחי' כתוב זאת זכרון בספר וכו' וע"י כל זה נתברר הטוב שבתרגום בכל פעם עד שיוגמר הבירור בשלימות ע"י היראה שהיא בחי' אוצר. אז יהי' מפלת הרשעים ויתבטל ויפול הרע שבכל הע' עכו"ם לגמרי על ידי שלימות לשון הק'. בבחי' לשון נופל על לשון הוטוב יעלה לתכלית שלימותו כנ"ל:

</div>

And there is the primary place of the perfection of the tikkun of etzah [counsel / inner wisdom / direction]. As it is written: "I will restore your judges as at the first, and your counselors," etc. [Yeshayahu 1:26]. And the primary holy counsels — which are the 613 mitzvos, which are 613 eitin [counsels / strategies] — many of them are fulfilled only in Eretz Yisrael. And it [Eretz Yisrael] is the aspect of: "hidden things — wisdom You will make known to me" [Tehillim 51:8] — for its air makes one wise.
 

 
 And it is the aspect of tzitzis [the fringes of the four-cornered garment] — the aspect of lachazon b'kanfos ha-aretz "to grasp the corners / wings of the earth" [Iyov 38:13]. And it was first in the hand of Kena'an — which is the aspect of the serpent, the aspect of ni'uf [licentiousness]. And through this the land vomited them out, and Israel entered within her. And tzitzis is from the language of meitzitz "peering through the lattice" [Shir HaShirim 2:9]. And this is the aspect of: "the eyes of Hashem your G-d are upon it always" [Devarim 11:12].
 

 
 Siman Ches · סימן ח'


## Segment 41

<div dir="rtl" lang="he">

סימן כ'-ט' תיקונים

</div>

And Eretz Yisrael itself is the aspect of Malchus [Kingship], whose building is through the aforementioned aspect of nevuah. And therefore the commandment of appointing a king was commanded specifically upon their entry into the Land.


## Segment 42

<div dir="rtl" lang="he">

עיקר המשכת ביאורי התורה בשלימותה הוא בארץ ישראל בחינת כי מציון תצא תורה ואין תורה כתורת א"י. כי כל ביאורי התורה כתובים בהלב העליון שהיא בחינת ירושלים ומשם נמשכה הקדושה לכל א"י. וגם בזכות התורה שממשיכים זוכים לארץ ישראל כמבואר בפנים. ומשה ר' ע"ה שפגם בהכאת הצור שהוא בחינת צור לבבי כביכול על כן נאמר לו שלא יבא לא"י. גם עיקר מקום התפלה שעי"ז ממשיכים ביאורי התורה הוא גם כן בא"י כנ"ל. גם התעוררות המטה עוז להכניע הרע שבעדה היע גם כן העיקר משם. כמו שכתוב מטה עוזך ישלח ד' מציון כפשוטו. כי עיקר שלימות העבודה היא שתהי' בכונהת הלב בשלימות בבחינת ולעבדו בכל לבבכם כי רחמנא לבא בעי. והלב הוא בחי' ציון וירושלים כנ"ל. וזה בחינת אוהב ד' שערי ציון כנ"ל:

</div>

Ra'isi Menoras Zahav — "I Saw a Golden Menorah"

 רָאִיתִי מְנוֹרַת זָהָב · Likutay Moharan I, Siman 8

 
 Eretz Yisrael is called Artzos HaChayyim [Lands of the Living] — for there is the primary Ruach Chayyim d'Kedushah [the spirit / breath of holy life]. And therefore it is called Eretz Kena'an — from the language of socher [merchant / trader] — the aspect of: "the wind goes round and round" [Koheles 1:6] [alluding to the dynamic circulation of vital spiritual energy]. For Eretz Yisrael and Yerushalayim are the aspect of leva d'chol alma [Aramaic: the heart of the entire world] — where there is the primary place of the Ruach Chayyim.
 

 
 And because the primary deficiency is the aspect of the withdrawal of the Ruach Chayyim — therefore it is written of Eretz Yisrael: "it lacks nothing" [Devarim 8:9]. And similarly, the renewal of the world — which will also be in the aspect of the Ruach Chayyim — the primary place for this too will be in Eretz Yisrael. For our Sages of blessed memory said: "its dead will be resurrected first."


## Segment 43

<div dir="rtl" lang="he">

סימן כ"א-עתיקא

</div>

And because the rectification of neginah is through the Oral Torah [Torah she'be'al peh], which is studied specifically at night — this is the aspect of: "He has led me in darkness" [Eichah 3:6] — this is the Babylonian Talmud. And as the matter is explained elsewhere, this is why our Sages of blessed memory said: "And one of ours [a scholar of Eretz Yisrael] — when he ascends there [to Bavel], he is as two of theirs."


## Segment 44

<div dir="rtl" lang="he">

עיקר המשכת השפע האלקי שהיא בחינת רוח הק' בחינת רוח חכמה הבא מקודש הוא בא"י כי שם עיקר החכמה ועיקר הנבואה ורוח הקודש. ודם עיקר הארת המקיפין שהם בחינת אור הפנים בחי' ואור פניך כי רציתם ושם עיקר שבעת הנרות. כי הוא בחינת אמת בחי' קדושת הפה. ושם עיקר מקום היראה והענוה שזה בחי' קדושת החוטם. ושם עיקר קדושת העינים בחינת עיני ד' אלקיך בה תמיד. וכתיב ג' פעמיים בשנה יראה ודרשו רז"ל כדרך שבא ליראות כך בא לראות. ושם עיקר קדושת האודנין ע"י אמונת חכמים. שזה בחי' לא תסור וכו' הנאמר אצל הסנהדרין היושבים שם. ומחמת ששם עיקר שלימות הדעת והכחמה ע"כ נאמר לא תחסר כל בה. שזה בחינת כולו הטוב והמטיב בלי שום חסרון כלל. וגם מחמת זה נקראת ארצות החיים כי עי"ז זוכים לחיים נצחיים. וגם על ידי הדעת נכללים באחדותו ית' שזה עיקר השלימות. וזה בחי' ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ דייקא וכמובא בזוהר הק'. כי שם נכללים באחדותו ית' ושם עיקר השלימות כמו שכתב הזוה"ק לית שלימו אלא בערעא קדישא דישראל וכנ"ל בסי' י"ד. וע"כ שם עיקר ביטול הכעס ואכזריות כמאמר רז"ל ונתן לך שם לב רגז בבבל הוא דכתיב וכל זה ע"י הדעת ומחמת שזה הדעת הוא בחי' אולם הבא. על כן המהלך ד' אמות בא"י מובטח לו שהוא בן עולם הבא:

</div>

And the primary Ruach Chayyim is in Torah — and the primary Torah is in Eretz Yisrael. For: "from Tzion shall go forth Torah" [Yeshayahu 2:3]. And: "There is no Torah like the Torah of Eretz Yisrael." And therefore: "the people that dwells in it — their iniquity is forgiven" [Yeshayahu 33:24] — the aspect of: "and a wise man will appease it" [Mishlei 16:14], as is explained within the ma'amar.
 

 
 And therefore when Yaakov came to Eretz Yisrael, Esav — the ish se'ir [the hairy man / man of Se'ir — alluding to the stormy wind] — went to his land, the land of Se'ir. And this is: "and the goat shall carry upon itself all their iniquities" [Vayikra 16:22], etc. For when one merits to draw down the Ruach Chayyim, through this the iniquities of Israel are atoned and return to their root — which is the aspect of Esav, the ish se'ir, the aspect of the stormy wind. And there is still more to explain in this.
 

 
 And the primary subduing of Esav, the ish se'ir, is through the clarification [birur — the sifting of good from evil] of the Four Elements — and the way to reach this is through Torah and prayer — and this one achieves in Eretz Yisrael, where there is the primary place of Torah and prayer, as stated above. And because the primary wellspring of wisdom goes forth from the house of prayer — therefore Avira d'Eretz Yisrael machkim [the air of Eretz Yisrael makes one wise].
 

 
 And because the primary Ruach Chayyim in Eretz Yisrael is received from the Tzaddik [the righteous one / the true spiritual master], etc. — therefore it is written: "the righteous shall inherit the land" [Tehillim 37:29]. And see within the ma'amar, in letter hay, where the matter of the complete Tzaddik and all who attach themselves to him is explained, etc. And this is the aspect of: "and Your people are all righteous — forever shall they inherit the land" [Yeshayahu 60:21].


## Segment 45

<div dir="rtl" lang="he">

סימן כ"ב-חוב"ח

</div>

Eretz Yisrael is in the aspect of me'ein Olam HaBa [a foretaste of the World to Come] — when everything will be entirely good — the aspect of kulo HaTov v'HaMetiv "entirely the Good and the Beneficent." And therefore it is called Eretz Tovah [the Good Land] — the aspect of: "the land is good…it lacks nothing" [Bamidbar 14:7]. For it is the aspect of chayyim tovim [true good life] that has no deficiency whatsoever — which is the aspect of the World to Come. The aspect of Shem malei al olam malei [the complete Name upon the complete world] — which is also the aspect of the unification of הוי"ה and אלקי"ם, as understood from Rashi on: "on the day that Hashem G-d made" [Bereishis 2:4], etc. And therefore Yaakov said: "And I will return in peace," etc. — meaning, that I will return to Eretz Yisrael, "and Hashem will be my G-d" [Bereishis 28:21].


## Segment 46

<div dir="rtl" lang="he">

עיקר הארת השבעה רועים להשלים את אמונת ישראל הוא בארץ ישראל בבחי' שכן ארץ (דייקא) ורעה אמונה. והרועים הנ"ל הם כלליות הקדושה בחי' כל קדושיו בידיך. וע"כ א"י היא ג"כ בחינת כלליות הקדושה בחינת עשר קדושות קדשה א"י. ואי אפשר לבא לאלו הרועים אלא על ידי עזות וכו'. וזה בחי' נהלת בעזך אל נוה קדשך כפשוטו ממש. היינו לא"י. ועל כן נקראת ירושלים עיר עז לנו (ישעי' כ"ו) ונאמר כן בקודש חזיתיך לראות עוזך וכו' (תלהים ס"ג). ושם נמשכין כל התיקונים של תקיעה שברים תרועה. תקיעה הי' בחי' תקעו שופר בציון. שברים היא בחינת שבר תשבר מצבותיהם לשבר העזות דסט"א ולבטל כל האמונות כוזביות. תרועה היא בחינת הרועים. זה בחי' והביאותים אל אדמתכם ורעיתים על הרי ישראל וכו' במרעה טוב ארעה אותם וכו' (יחזקאל ל"ד). וכל זה נמשך ע"י בחינת הקול דקדושה. וזה בחי' כי אם שמוע תשמעו בקולו וכו' כי ילך מלאכי לפניך והביאך אל האמורי וכו' לא תשתחוה לאלהיהם שבר תשבר מצבותיהם (שמות כ"ב). וכתיב ונצעק אל ד' וכו' וישמע את קולנו וכו' ויוציאנו ד' ממצרים ביד חזקה וכו' (בחינת הכנעת המלכות דסטרא אחרא שהיא רק ע"י עזות) ויביאנו אל המקום הזה ויתן לנו את הארץ הזאת (דברים כ"ו). וזה בחינת כיבוש יריחו שהי' ע"י קול שופר כנ"ל. ולבא לעזות דקדושה הוא על ידי שמחה. וזה בחי' קדושת א"י ששם מקור השמחה כנ"ל. ועיקר השמחה הוא על ידי בחינת נעשה ונשמע שהם בחי' תורה והתפלה. ועיקר המקום של תורה ותפלה בשלימות הוא בא"י כנ"ל. וצריכים לילך מדרגא לדרגא וכו' כמבואר בפנים. וזה בחינת קדושת א"י שהוא מסוגלת ביותר לענין זה שיוכל לעלות מדרגא לדרגא בעבודת ד'.

</div>

Siman Tes · סימן ט'

 Tehomot — "Depths / Abysses"

 תְּהוֹמוֹת · Likutay Moharan I, Siman 9

 
 The primary place of prayer is in Eretz Yisrael, as stated above — and therefore it is called Artzos HaChayyim. For the primary vitality is received through prayer, and from there all prayers ascend through the twelve gates — the aspect of: "this is the gate of heaven" [Bereishis 28:17] — the word zeh "this" having precisely the gematria [numerical value] of twelve.


## Segment 47

<div dir="rtl" lang="he">

וכמובן בזוהר (ח"א דף פ') לענין אברהם ושם (דף ק"נ:) לענין יעקב באתר דא אסלק מ דרגא דא ל דרגא אחרא וכו'. וזה בחי' כי מציון תצא תורה ודבר ד' מירושלים. דבר ד' הוא בחינת תפלה בחינת ואשים דברי פיך כמובא במאמר על אשר מעלתם סי' מ"ח ובלק"מ תנינא סי' א' תקעו ממשלה. ומחמת שנעשה ונשמע הוא בחי' חכמה עילאה וחכמה תתאה על כן אוירא דא"י מחכים. וזה בחינת ירושלים שהיא בחי' יראה שלם בחי' מאמר השלם שעל ידי זה נשלם האמונה. וע"כ נקראת קריה נאמנה כמבואר כל זה בפנים. ושם זוכים לזה שתהי' הירידה תכלית העליה על ידי תשובה עד שהעונות נתהפכין לזכיות. וזה בחינת העם היושב בה נשוא עון. וע"י כל הנ"ל נתתקן ונשמר החותם בתוך חותם שהיא בחי' חתום תורה בלימודי בחי' וכל בניך לימודי ד' וכו' כמבואר בפנים. וזה בחי' קדושת א"י כמפורש בזוהר חדש כל מגילת רות חתום תורה בלימודי בארץ ישראל שם נקראו לימודי ד' ולא בחוץ לארץ. ושם עיקר השלום בחי' שבחי ירושלים את ד' וכו' השם גבולך שלום וכו'. וכתיב ונתתי שלום בארץ כנ"ל. והנה במאמר זה מבואר שע"י היראה שהיא הבושה בחינת ירא בשת זוכים לשמחה. כי היראה היא בחי' מאמר השלם שבו נכלל גם החצי מאמר בחי' בן שזה בחי' אבן י שראל אב ובן כחדא. וכן מבואר שם מאמר רז"ל גדולה בושה שנכפלה שתי פעמים וכו'. וזה בחינת (ישעי' ס"א) תחת בשתכם משנה וכלימה ירונו חלקם לכן בארצכם משנה יירשו (כי כ"ז בחי' קדושת ארץ ישראל כנ"ל) שמחת עולם תהי' להם. כי זה בחי' העדיים של נעשה ונשמע שהם בחינת ושמחת עולם על ראשם כמבואר בפנים:

</div>

And there one merits greatly to be saved from machshavos zaros [extraneous / alien thoughts] during prayer — which are the aspect of the waters of the Flood. For the Flood was not there, as is explained elsewhere. And the primary tikkun is through the light of truth that shines there most intensely, as stated above in Siman 7.
 

 
 And therefore the primary tikkun is through the light of truth that shines there most intensely, as stated above in Siman 7 [this phrase is repeated in the original]. And therefore: "the eyes of Hashem your G-d are upon it always" — in the aspect of: "my eyes are upon the faithful of the land" [Tehillim 101:6] — specifically. And this is: "a land which Hashem your G-d demands" [Devarim 11:12] — for the primary longing and yearning of the Holy One Blessed be He is only toward truth. And there too is the place of Torah, as stated above — and upon this as well depends the perfection of the tikkun of prayer.
 

 
 Siman Yud · סימן י'

 Mishpatim — "Laws" [second teaching of this name]


## Segment 48

<div dir="rtl" lang="he">

סימן ק"ג-צוית צדק

</div>

And all the lands were placed under the hand of the seventy sarim [ministering angels of the nations], from which flows the chain of the suckling of Malchus d'Sitra Achra [the Kingship of the Other Side] — the aspect of elohim acherim [other gods]. This is the aspect of: "for they have driven me out," etc. [Shmuel I 26:19]. But Eretz Yisrael is only under His blessed dominion — the aspect of Elohim Kedoshim [the Holy G-d], Malchus d'Kedushah [the Kingship of Holiness].


## Segment 49

<div dir="rtl" lang="he">

עיקר אנפין נהורין בחי' שמחה בחי' חיים הוא בא"י כנ"ל ועל כן נקראת ארץ החיים כי א"י נאמר בה ארץ אשר לא תחסר כל בה שזה ההיפוך מתאות ממון שכל מ ה שיש לו יותר חסר לו יותר בבחי' יש לו מנה רוצה מאתים (כמובן גם בלקו"מ תנינא סי' מ'). כי א"י היא בחי' אמת ואמונה כנ"ל. ומחמת שהעיקר לזכות להנצל מפנים דסטרא אחרא ולהאיר לעצמו אור פני מלך חיים (שזה בחי' קדושת א"י בחינת ואור פניך כי רציתם וכנ"ל) הוא ע"י תיקון הברית בחי' צדיק. על כן נאמר בה צדיקים ירשו ארץ. וכל ישראל נקראים צדיקים על שם הברית. וזה בחי' ועמך כולם צדיקים לעולם יירשו ארץ. וברית הוא בחי' שד"י בחינת מזףוזה בחי' אריכות ימים על ידי מצות מזוזה כמבואר בפנים. וזה בחי' וארא אל אברהם וכו' באל שדי וכו' וגם הקימותי את בירתי אתם לתת להם את ארץ וכו'. וזה בחינת מה שמסיים בפרשת מזוזה למען ירבו ימיכם וכו' על האדמה וכו' בחינת א"י. ומחמת שעיקר השפע של עשירות ופרנסה נמשך מאמת בבחי' קושטא קאי בחינת ממונו של אדם שמעמידו על רגליו. וזה בחינת עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלים (ששם עיקר קדושת א"י). וען כן אמרו ז"ל כל העולם ניזון מתמצית ארץ ישראל. כי משם כל הפרנסה והשפע:

</div>

מִשְׁפָּטִים · Likutay Moharan I, Siman 10

 
 The primary holiness of Eretz Yisrael flows from the Bais HaMikdash [the Holy Temple] — and the primary revelation of the holiness of the Bais HaMikdash was through Yaakov, who called it bais [house]. And because through this even the non-Jewish nations have some apprehension of His Divinity, blessed be He — therefore our Sages of blessed memory said in tractate Gerim, Chapter 4: "Beloved is Eretz Yisrael, for it renders converts fit," etc. And this is the very essence of His greatness, blessed be He. And this is: "Great is Hashem and greatly praised in the city of our G-d" [Tehillim 48:2] — also in its literal sense. And it is written: "Hashem is great in Tzion, and He is exalted above all peoples" [Tehillim 99:2].
 

 
 And because the primary ascent of prayer from the level of mountain and field to the level of house is only through the Tzaddikim [righteous ones] of the generation — therefore it is written: "the righteous shall inherit the land." And this is the aspect of ga'avah d'kedushah [the pride / elevation of holiness] — the opposite of the ba'alay ga'avah d'Sitra Achra [the arrogant ones of the Other Side], the aspect of Avimelech. For Eretz Yisrael is higher than all the lands — the aspect of: "the righteous rules," etc. For prayer is called a sword, as is known — the aspect of: "and your sword of pride" [Devarim 33:29] — the sword of holy pride, which is the aspect of yemin [the right side]. This is the opposite of the pride of the Sitra Achra, which is the aspect of smol [the left side] — the aspect of: "the heart of a fool is to his left" [Koheles 10:2]. For whoever is arrogant — his wisdom departs from him. But the pride of holiness is combined with humility — the aspect of: "in the place of His greatness, there you find His humility." And through this, wisdom increases — the aspect of: "And wisdom — from ayin [nothingness] shall it be found?" [Iyov 28:12], as is explained elsewhere.
 

 
 And therefore the pride of holiness is the aspect of Eretz Yisrael — which is the aspect of yemin [right]. As Rashi explained Binyamin — named for Eretz Yisrael [where he was born], ben yamin [son of the right] — the aspect of: "the heart of a wise man is to his right" [Koheles 10:2]. And therefore Avira d'Eretz Yisrael machkim.


## Segment 50

<div dir="rtl" lang="he">

סימן כ"ד-אמצעיתא

</div>

And there is the primary place of complete knowledge — the perfection of da'as [consciousness / Divine knowledge] — the aspect of Avira d'Eretz Yisrael machkim. And this is the aspect of the three things that were given through suffering — which are: Torah, Eretz Yisrael, and the World to Come. And all of them are one aspect — this being the aspect of "and His Name one" [ushmo echad] — the aspect of suffering of love [yisurin shel ahavah], as explained within the ma'amar. For the root of Malchus — which is the aspect of Eretz Yisrael — is Torah, which is the aspect of fire. And this is: "He gave them the lands of nations," etc. [Tehillim 105:44]. And through the restoration of Malchus to its root, one merits the aspect of a foretaste of the World to Come.


## Segment 51

<div dir="rtl" lang="he">

עשיית המצוה בשמחה זוכין בא"י שזה בחינת מה שנאמר בה כמה פעמים ושמחתם (או ושמחת) לפני ד' אלקיך ובפרשת תוכחה כתיב תחת אשר לא עבדת את ד' אלקיך בשמחה. כי בחו"ל שם שליטת הקליפות שהם בחינת עצבות שזה בחי' עפר חוץ לארץ שהוא טמא כי הוא מבחי' הסט"א בחינת עצבות ועצלות כידוע. אבל עפר א"ע הוא בחינת ענוה ושפלות שעל ידי זה זוכין לשמחה. כמו שכתוב ויספו ענוים בד' שמחה וכתיב ישמעו ענוים וישמחו. כי א"י היא בחי' לבא דעלמא ששם מקור השמחה. כמו שכתוב נתת שמחה בלבי. והיא בעצמה בחינת השכינה שהיא בחי' לב בחי' שמחתן של ישראל. וזה בחי' שתעלנו בשמחה לארצנו ושם עיקר מקום הקרבת הקטורת בחי' קטורת ישמח לב. והיא בחי' מלכות דעשי' כנודע. ומלכות מלביש נה"י שהם כלי ההליכה. וזה בחי' עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלים. וזה בחי' מעלת המהלך ד' אמות בא"י המהלך דייקא. בחי' ורוח להולכים בה כמו שדרשו רז"ל. ושם עיקר מקור הברכה הנמשכת מהידים בחינת בכל מקום אשר אזכיר את שמי אבא אליך וברכתיך. וכמבואר עוד לקמן בסי' ל"א. ועיקר הברכה הוא השכל שזה בחי' מקדש ד' כוננו ידיך. וע"כ אוירא דא"י מחכים. ושם ג"כ בחינת אמונה שצריכים להמשיך לתוך ברכת השכל שזה בחי' שכן ארץ ורעה אמונה. ובפנימיות הברכאן נתברך המסדר והמיישב וכו' שהיא בחי' כתר בחינת אהי' בחי' ואהי' אמך ואברכך. ומקרא זה נאמר לענין ירושת א"י כמו שנאמר ליצחק גור בארץ הזאת ואהי' אמך ואברכך כי לך ולזרעך אתן את כל הארצות האל. וכם שם צריך אמונה וכו'. וזה ג"כ בחי' שכן ארץ (בחינת שכון בארץ אשר אומר אליך הנאמר שם ביצחק) ורעה אמונה. וע"י כל זה זוכה להשיג האור אין סוף שהוא בחי' אמצעיתא דעלמא. על כן עיקר השגת אלקותו ית' הוא בארץ ישראל כמובן בזוה"ק. וזה בחי' מה שאמרו רז"ל כל הדר בארץ י שראל דומה כמי שיש לו אלוק היינו כנ"ל. וע"כ דקדקו לומר דומה דייקא כמי שיש לו. כי באמת אעפ"כ לא ידיע ולא אתיידע. וזה בעצמו תכלית הידיעה כמבואר בפנים ועל כן א"י בפרט ירושלים היא באמצע העולם כמו שאמרו רז"ל כי שם עיקר הארת האור אין סוף ית' שהוא בחינת אמצעיתא דעלמא כנ"ל:

</div>

And Eretz Yisrael is the aspect of leva d'alma [the heart of the world] — where the spirit of holiness dwells. As it is written: "and a spirit [ruach] to those who walk in it" [Yeshayahu 42:5] — which our Sages of blessed memory [Ksubos 111] expounded regarding Eretz Yisrael. And through this, arrogance is nullified — this being the aspect of: "and the humble shall inherit the land." And one merits to emunah [faith] — this being the aspect of: "dwell in the land and tend to faithfulness [emunah]" [Tehillim 37:3].
 

 
 And there is the primary aspect of the illumination of the hands and feet. As it is written: "And I will bring them to the land regarding which I lifted My hand," etc. [Yechezkel 20:42]. And it is written: "also My hand has founded the earth" [Yeshayahu 48:13]. And it is written: "the sanctuary of Hashem — Your hands established" [Shmos 15:17]. And it is also written: "and the earth is the footstool of My feet" [Yeshayahu 66:1]. And it is written: "let us come to His dwelling-place — let us bow at His footstool" [Tehillim 132:7]. And there is the primary illumination of Torah, as stated above. And because through the nullification of arrogance, wisdom is restored to its proper state — and one merits to life and length of days — therefore Eretz Yisrael is called Artzos HaChayyim. And it is written: "in order that your days be multiplied", etc., "upon the land," etc. [Devarim 11:21]. And it is written: "in order that you may live and prolong your days in the land that you shall inherit" [Devarim 32:47].
 

 
 Siman Yud-Alef · סימן י"א


## Segment 52

<div dir="rtl" lang="he">

סימן כה-אחוי לן

</div>

And this is what is brought: "One thing have I asked," etc. [Tehillim 27:4] — achas [one] is an acronym for ארץ ישראל, חיים, תורה — Eretz Yisrael, Chayyim [Life], Torah — the aspect of the three matters stated above, for they are one aspect — specifically achas [one], the aspect of Hashem Echad [G-d is One], entirely the Good and the Beneficent.


## Segment 53

<div dir="rtl" lang="he">

עיקר הכנעת המדמה ועלית השכל הוא בארץ ישראל כי עיקר מעין החכמה מן המקדש יצא ושם היו מקריבין קרבנות בחינת שבירת המדמה כמבואר בפנים. וע"כ אוירא דא"י מחכים ושם מסוגל ביותר לעלות מדרגא לדרגא כנ"ל. ואז צריכים לשבר בכל מדריגה הקליפה הקודמת לפרי שהוא בחינת המדמה. שזה בחינת כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשנו כפשוטו ג"כ. כי שם עיקר המשכת התיקונים אלו. ולהכניע המדמה הוא ע"י התגלות גדולת הבורא. שזה בחינת גדול ד' ומהולל מאד בעיר אלקינו וכו' וכתיב ד' בציון גדול ורם הוא וכו'. כי שם עיקר התגלות גדולת הבורא ית'. ועל כן במזמור הודו לד' קראו בשמו מדבר ג"כ מענין ירושת ארץ ישראל לאמור לך אתן ארץ כנען וכו'. והתגלות גדולת הבורא הוא ע"י צדקה שזה ג"כ בחי' א"י. בחי' וצדקה בכרמל תשב וכנ"ל. ושם עיקר התגלות הגוונין עילאין. בחי' עיני ד'. בחינת עיני ד' אלקיך בה תמיד. כי שם עיקר ההתפארות של ישראל. בחינת לעולם ירשו ארץ נצר מטעי מעשה ידי להתפאר. בחינת ומי כעמך ישראל גוי אחד בראץ דייקא וכנ"ל. ושם עיקר הריבוי כסף וזהב לישראל כמו שכתוב כי ד' אלקיך מביאך אל ארץ טובה וכו' וכסף וזהב ירבה לך וכו'. גם שם עיקר מקום השמחה של מצוה כנ"ל. שעל ידי זה גם כן משבר המדמה ועולה למדריגת השכל:

</div>

Ani Hashem — "I Am Hashem"

 אֲנִי ה' · Likutay Moharan I, Siman 11

 
 The primary tevunah [deep understanding / discernment] of Torah to its depth is in Eretz Yisrael — for: "There is no wisdom like the wisdom of Eretz Yisrael, and there is no Torah like the Torah of Eretz Yisrael." And there is the primary place of the illumination of His glory, blessed be He — the aspect of: "and the earth was illuminated from His glory" [Yechezkel 43:2], and the aspect of: "that glory may dwell in our land" [Tehillim 85:10]. And it is said: "so I have seen You in the sanctuary, to behold Your power and Your glory" [Tehillim 63:3].
 

 
 And this is: "and the humble shall inherit the land" — for the primary perfection of His glory, blessed be He, is through humility and smallness. And therefore the inheritance of Eretz Yisrael depends upon the guarding of the bris [the holy covenant]. As it is written: "I will give you the land," etc. — "and you shall guard My covenant" [Bereishis 17:8–9], as our Sages of blessed memory said — for guarding the bris is the vav [ו] of kavod [glory — the word כָּבוֹד contains the letter vav, alluding to the bris].


## Segment 54

<div dir="rtl" lang="he">

סימן כ"ו-רציצא

</div>

And behold — the primary tikkun and restoration of Malchus to its root is through the talmid chacham [Torah scholar], who is the aspect of Torah — the aspect of fire, whose nature is to raise itself upward — yet he is very humble, the aspect of ayin [nothingness / zero]. This is the aspect of water, which leaves the high and descends to the low. This is the aspect of Torah, which is likened to both fire and water — for in holiness, both are included as one: the aspect of "in the place of His greatness, there you find His humility." And this itself is also the aspect of the unity of Chassadim and Gevuros [kindnesses and strengths] — the aspect of הוי"ה and אלקים.


## Segment 55

<div dir="rtl" lang="he">

עיקר תיקון המחשבות זרות שבתפלה והעלאת ניצוצות הקדושים הוא על ידי קדושת א"י כנ"ל. ומחמת שצריכים ל מסור נפשו על זה כמבואר בפנים (וכמובן בכתבי האריז"ל ג"כ מענין עלית נצוצי הקדושה על ידי מסירת נפש) על כן ע"פ רוב אי אפשר לבא לא"י כי אם ע"י בחי' מסירת נפש:

</div>

And this is: "And I appeared [va'era]," etc., "as El Shaddai" [Shmos 6:3] — which is the aspect of the bris and of humility, as is explained within the ma'amar. And also: "And I have established My covenant with them — to give them the Land of their sojournings" [Shmos 6:4] — whose Targum [Aramaic translation] is אַרְעָא תּוּתָּבוּתְהוֹן ar'a tutavasehon — the aspect of teshuvah, as is brought in Likutay Moharan Tanina, Siman 79. For through all of the above one merits the speech that illuminates one toward teshuvah.
 

 
 Siman Yud-Bais · סימן י"ב

 Tehillah L'Dovid — "A Praise of David [Ashray]"

 תְּהִלָּה לְדָוִד · Likutay Moharan I, Siman 12


## Segment 56

<div dir="rtl" lang="he">

סימן כ"ז-רציצא ב'

</div>

And therefore Eretz Yisrael is higher than all the lands, yet it is in the aspect of submission and lowliness — the aspect of Eretz Kena'an [from the word kana — to be subdued / humiliated], as is brought elsewhere. This is the aspect of: "and specifically the humble shall inherit the land" [Tehillim 37:11], as explained within the ma'amar.


## Segment 57

<div dir="rtl" lang="he">

ארץ ישראל היא בחי' תיקון הברית כידוע והיא בחינת עוז וחדוה במקומו. כי נקראת עיר עז לנו כנ"ל והיא משוש לכל הארץ כנ"ל. ועל ידי זה זוכין להדרת פנים בחי' הזדככות חכמתו בדרושי התורה שזה ג"כ העיקר בא"י. כי אין חכמה כחכמת א"י ואין תורה כתורת א"י. ונקראת ארץ החיים בחי' דרשוני וחיו. ועל ידי זה זוכין להזדככות קול רנתו. וזה בחי' אדדם עד בית אלקים בקול רנה ונאמר ובאו ציון ברנה וכמוהו רבים. ועי"ז זוכים ל שלום שזה בחי' ונתתי שלום בארץ. ושלום הוא בחי' שבת. וע"כ כיבוש הראשון של א"י שהוא כיבוש יריחו הי' בשבת. ומחמת שדרך השלום להתלבש במרירות. על כן ארץ ישראל היא אחת מג' דברים שנתנו ע"י יסורים. ועל ידי השלום זוכים להמשיך את כל העולם לעבודתו ית'. וזה בחינת עמים הר יקראו. וחביבה א"י שמכשרת את הגרים כנ"ל. ועל כן בתחלת חזרת יעקב אבינו ע"ה לא"י נאמר ויבא יעקב שלם עיר שכם שבזה כלול כל הנ"ל:

</div>

The Shechinah [the Divine Presence] — which is the aspect of Malchus [Kingship], the aspect of the Oral Torah — is called Eretz Yisrael, as is known. This is the aspect of: "the righteous shall inherit the land" — as is explained within the ma'amar. And: "there is no Torah like the Torah of Eretz Yisrael" — the primary Torah is the Oral Torah. For the Written Torah is equal in all places — and the difference is only in the explanation of Torah, which is the Oral Torah. And therefore Moshe Rabbainu, may peace be upon him — who struck the rock [tzur], which is the aspect of the Oral Torah — could not come to Eretz Yisrael.
 

 
 And there is the primary ascent of the Shechinah, as it were, in the aspect of the embrace of the right side — for Eretz Yisrael is the aspect of yemin [right], the aspect of love, the love of Tzion. And it is also the aspect of simchah [joy] — for there is the source of joy, as stated above. And it is the aspect of leva d'alma [the heart of the world] — the aspect of binah leva [understanding is the heart]. And therefore the Torah scholars of Eretz Yisrael are the aspect of no'am [pleasantness / beauty] — which is the aspect of Binah [Understanding — the third of the ten sefiros], as is known. And also Avira d'Eretz Yisrael machkim. And through this comes the ascent of the Shechinah in the aspect of nishuk [a kiss]. And through this there is also aroused the zivugah d'gufa b'gufa [Aramaic: the union of body with body — the full spiritual union] — this being the aspect of: "the righteous shall inherit the land" — Shechinah bein trayn tzaddikayyah yasva ["the Shechinah dwells between two righteous ones"].
 

 
 Siman Yud-Gimel · סימן י"ג

 Ashray HaHashgachah — "Praiseworthy Is Divine Providence"


## Segment 58

<div dir="rtl" lang="he">

סימן כ"ח-בני לן

</div>

And because Eretz Yisrael is the aspect of the aforementioned chacham [wise man] — the aspect of Avira d'Eretz Yisrael machkim — therefore one who dwells in Eretz Yisrael abides without sin. As it is written: "the people that dwells in it — their iniquity is forgiven" [Yeshayahu 33:24], as our Sages of blessed memory said in tractate Ksubos. This is the aspect of: "and a wise man will appease it" [Mishlei 16:14].


## Segment 59

<div dir="rtl" lang="he">

ארץ ישראל היא בחי' אמונה כנ"ל והיא בחינת אברהם שהי' ראש למאמינים וראשון לירושת א"י. והוא בחי' חסד בחי' בגבורות ישע ימינו כי ארץ ישראל היא בחי' ימין כנ"ל. ונאמר נחלה לישראל עבדו כי לעולם חסדו ונאמר חסדך ד' מלאה הארץ. ובזה החסד מתקנין האלפין. ואולי שזה סוד מה שהחלוץ העובר לפני ישראל לכבוש את הארץ היו כארבעים אלף (יהושע ה') נגד הד' אלפין וכל אחד כלול מעשרה כידוע. וגם כי האל"ף היא ג"כ בחי' יו"ד כמבואר בסוף המאמר. ועל כן היו ארבעים אלף. (וכן בשירת דבורה נאמר מגן אם יראה ורומח בארבעים אלף בישראל). ולפי פירוש רש"י רצה לומר כי זה לעומת זה. וגם האלפי"ן הנפולין הם בחינת ארבעים אלף כנ"ל. וכן (שמואל ד') נאמר ויכו (הפלשתים) כארבעת אלפים איש. כי התגברו הם כנ"ל. (ובשמואל ב' יו"ד נאמר שהרג דוד מארם ארבעים אלף פרשים כי התגבר ע"י האלפי"ן דקדושה הנ"ל). ושם בא"י מקריבים כבש התמיד שהוא תיקון האלפי"ן. ועי"ז כובשים את הארץ בבחי' ונכבשה הארץ מלפני ד'. וכן ונכבשה הארץ לפנינו. ואמרו רז"ל אין תמיד אלא ארץ ישראל שנאמר עיני ד' אלקיך בה תמיד. וזה שדרשו רז"ל (מגילה ב) ויהי בהיות יהושע ביריחו וירא והנה איש עומד לנגדו וכו'. אמר לו אמש בטלתם תמיד של בין הערביים ועכשיו בטלתם תלמוד תורה. אמר לו על איזה מהן באת א"ל עתה באתי. מיד וילן יהושע וכו' שלן בעומקא של הלכה. ואמר ר"ש בר אוניא גדולה ת"ת יותר מהקרבת תמידין שנאמר עתה באתי עכ"ל. היינו כנ"ל כי עיקר כבישת א"י הוא ע"י התורה כמו שכתוב ויתן להם ארצות גוים וכו' בעבור ישמרו חוקיו ותורותיו ינצורו. וכן הזהיר ליהושע לא ימוש ספר התורה הזה מפיך וכו' כי אז תצליח את דרכך ואז תשכיל. כי על ידי ההלכות שבתורה שהם בחי' חסד (כמאמרם ז"ל המונע הלכה מפי תלמיד כאילו מונע ממנו חסד) עי"ז מתקן האלפין הנפולין ונמשך אמונה ומשברין כל הכפירות ומתגברין על האויבים ו זוכין לכבישת א"י. וכן ע"י קרבן התמיד ממשיכין ג"כ בחי' זה התיקון. על כן שאל אותו על שניהם. כי אז הי' בתחילת כבישת הארץ והיו צריכים לזה ביותר. וד' פעמים אל"ף עם הכולל גימטריא הת"ם כמבואר בפנים. ועל כן רגיל בדברי רז"ל לכנות לא"י בשם התם כמו וחד מינן כי סליק להתם וכיוצא בזה הרבה. כי שם ממשיכין בחינת תיקון האלפין ושם עיקר ביתא שהוא בין שמיא לארעא בחי' כי כל בשמים ובארץ. בחינת מכון לשבתך פעלת ד'. בית המקדש של מטה מכוון נגד ביהמ"ק של מעלה. בחי' ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו כמו שדרשו רז"ל. וגם כי עיקר ירושת הארץ הוא רק ליעקב ובניו ויעקב מכונה בשם כבש כמו שפירש רש"י בפרשת הנשיאים כבש אחד נגד יעקב וכו'. וזה שמבואר בדניאל הרבה מענין חורבן ביהמ"ק וביטול התמיד והתגברות הכפירות והע"ז כמו שכתוב מעת בוטל התמיד ולתת שיקוץ שומם ועוד כמוהו. כי עיקר ביטול הכפירות והע"ז בחינת תיקון האלפין הוא על ידי התמיד כנ"ל:

</div>

אַשְׁרֵי הַהַשְׁגָּחָה · Likutay Moharan I, Siman 13

 
 The primary light of complete hashgachah [Divine Providence] — from the aspect of the eyes of Hashem — is in Eretz Yisrael, as it is written: "the eyes of Hashem your G-d are upon it always" [Devarim 11:12]. For there is the primary place of the breaking of the desire for money, as is understood in Likutay Moharan Tanina, Siman 40. And this is the aspect of: "a land in which you will not be in poverty," etc. [Devarim 8:9]. For there is the aspect of true wealth — "Who is wealthy? One who is happy with his portion" [Avos 4:1]. And this is: "it lacks nothing."
 

 
 For there is the primary Ruach Nedivah [a spirit of generosity / nobility] — which is the aspect of tzedakah [charity / righteousness]. As it is written [Yeshayahu 32:16]: "and righteousness shall dwell in the orchard [karmel]" — and Rashi explained: in Eretz Yisrael. And it is written [ibid. 33:5]: "He filled Tzion with justice and righteousness." And therefore there is the primary drawing down of Chesed [lovingkindness] — which is the aspect of yemin [right side] — for Eretz Yisrael is the aspect of yemin, as stated above. And there is the primary place of the building of the Bais HaMikdash. And there is the primary revelation of Torah — for: "there is no Torah like the Torah of Eretz Yisrael."
 

 
 And through the drawing down of Torah, hashgachah is drawn — this being the aspect of the three colors of the eye and the bas ayin [the pupil of the eye — a Kabbalistic term for the deepest level of Divine supervision], which is Bereishis [alluding to the beginning of the Torah, which hints at this]. And therefore the Torah opened with this — because of: "the power of His deeds He declared to His people, to give them the inheritance of nations" [Tehillim 111:6] — the aspect of the inheritance of Eretz Yisrael, where the light of hashgachah shines in its fullness, as stated above.


## Segment 60

<div dir="rtl" lang="he">

סימן כ"ט-האי גברא

</div>

And the chacham is in the aspect of mah ["what" / selflessness — gematria 45] — the aspect of tlas me'ah [three hundred], as explained within the ma'amar. This is the aspect of Moshe — whose letters spell שי"ן מ"ה [shin = 300, mah = 45], as is brought. And likewise: "and they gave [nasnu] what [mah]". And this is what is also written regarding Eretz Yisrael: "and you shall see the land — mah hi" "what it is" [Bamidbar 13:18].


## Segment 61

<div dir="rtl" lang="he">

ארץ ישראל היא בחי' תיקון הברית כידוע וכנ"ל ועל ידי זה נתרומם הדעת והמוחין וזה בחי' אוירא דא"י מחכים ואין חכמה כחכמת א"י. ומחמת שתיקון הברית הוא תיקון הכללי של כל הלאוין על כן העם היושב בה נשוא עון. וע"י תיקון הברית בא פרנסה בלי טירחה וכו'. וזה בחי' ארץ אשר לא במסכנות תאכל בה לחם. ושם עיקר בחי' שלימות תיקון הדיבור כנ"ל. היינו שיהי' הדיבור נשמע ונתקבל. ועל כן התפלה מקובלת שם ביותר כידוע. ושם מסוגל ביותר לדבר בסודות התורה כמובן בזוהר הק' שזה בחי' פתח פיך וכו'. כי א"י היא בעצמה בחי' מלכות פה שזהו בחי' למען יזמרך כבוד ולא ידום בחי' נכבדות מדובר בך הנאמר בארץ ישראל. ושם עיקר שבח הצדיקים. בחי' צדיקים ירשו ארץ וכו'. ונאמר ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ וכו' מעשי ידי להתפאר דייקא. וזה בחי' א"י בעצמה שנשתבחה בתורה בשבחים הרבה. וזה גם כן מצות הבאת ביכורים וגם וידוי ביכורים שנותן שבח והודאה להשי"ת על ירושת א"י. ועי' (זוהר חדש חוקת) ותא חזי האי מנחה ארעא קדישא אתקריא ומשתבחת בשבעה פירין עלאין דאית בה וףכו' דאפקד לון קודשא ב"ה כד ייעלון לארעא קדישא דיתחברון אתתא בבעלה הדא דכתיב ולקחת מראשית כל פרי האדמה וכו'. ומאן הוא פרי דאדם דלעילא דא יוסף דאיקרי צדיק וכו'. וההוא פרי תחבר בטנא דא מטרוףניתא וכו' וכדין והלכת אל המקום וכו'. מכוון לענינינו. וזה שמובא בספרים טנ"א ר"ת ט'עמים נ'קודין א'ותיות. היינו בחי' שלימות הדיבור (שהיא בחינת מלכות בחי' המטרוניתא הנ"ל) על ידי שבח הצדיקים. ועל כן גם לענין סדר התפלה כפשוטה אמרו רז"ל לעולם יסדר אדם שבחו של מקום ואחר כך ישאל צרכיו. כי הקב"ה הוא צדיקו של עולם וע"י שבח הצדיקים נתתקן הדיבור שיהי' נשמע ונתקבל כנ"ל. ועל כן אחר שבחו של מקום בג' ראשונות מתחילין אתה חונן לאדם דעת כי ע"י שבח הצדיקים נתרומם הדעת ואז יש טוב בהדיבור ועל ידי זה הוא נשמע ונתקבל. וזה בחינת תיקון היין המבואר בפנים כמובא בזוהר חדש (פ' לך) לית לך חמר דאתקרי חמר טב כחמרא דארעא דישראל וכו'. והנה עיקר תיקון היין להמתיק האדמימות שבו עד שיתהפך לבחי' לבנונית בבחי' אם יאדימו כתולע כצמר יהיו. וזה על ידי שהצדיק אמתי הסתכל בו בעיניו. וזה בחי' חכלילי עינים מיין ולבן שניים מחלב הנאמר בשבח ארץ ישראל וע' תרגום שם. וכן תיקון המו"מ באמונה שהוא ע"י צדקה הוא ג"כ בא"י כי שם נתתקן תאות ממון כנ"ל ושם עיקר שלימות הצדקה כנ"ל. וכמובן במאמר דרשו סי' ל"ז. ושם עיקר תיקון המוחין בחי' מסטרא דימינא מוחא חוורא ככספא וימין הוא בחי' א"י כנ"ל:

</div>

And also the rectifications of the nefesh [soul] are in Eretz Yisrael — in the aspect of: "his soul shall lodge in goodness, and his offspring shall inherit the land" [Tehillim 25:13]. And this is: "my soul longed and also pined for the courts of Hashem" [Tehillim 84:3]. And it is said: "my soul thirsts for You," etc. [Tehillim 63:2]. And there is drawn the aspect of the rectifications of the merkavah [Divine Chariot / Throne] — the aspect of: "the place of Your dwelling that You made, O Hashem" [Shmos 15:17], as our Sages of blessed memory said. And this is the aspect of: "He made him ride on the high places of the earth" [Devarim 32:13]. And it is said: "and I will make you ride on the high places of the earth," etc. [Yeshayahu 58:14].
 

 
 Siman Yud-Daled · סימן י"ד

 L'Hamshich Shalom — "To Draw Down Peace"

 לְהַמְשִׁיךְ שָׁלוֹם · Likutay Moharan I, Siman 14


## Segment 62

<div dir="rtl" lang="he">

סימן ל'-מישרא

</div>

And there one merits the nullification of all evil character traits that are drawn from the evil within the Four Elements — for they are transformed to the very essence of its holiness. The aspect of Eretz Ocheleth Yoshvehah "the Land devours its inhabitants" [understood here in its transformative sense], as brought in Siman 129.


## Segment 63

<div dir="rtl" lang="he">

ארץ ישראל היא בחי' מלכות בחינת חכמה תתאה בחי' שיעורא דאתוון דאורייתא כמאמרם ז"ל. ארץ חאה ושעורה וכו' כולן לשיעורין נאמרו. ושם נוהגין כל מצות התורה שבכולם יש שיעורים וגבולים לפי חכמתו ית'. ועל כן אין תורה כתורת א"י ואין חכמה כחכמת א"י. ובהחכמה תתאה הזאת מתלבש בה השכל העליון של השגת אלקות שעיקר השגת אלקות הוא בארץ ישראל כנ"ל. וצריכין להמשיך חיות להחכמה תתאה מאור הפנים. ועל כן שם בא"י מאיר אור הפנים בחינת ואור פניך כי רציתם וכנ"ל. כי שם מקור השמחה שעל ידי זה בא אור הפנים. בפרט כי עיקר השמחה הוא מן המצות ובא"י נוהגין כל המצות ועל כן שם השמחה בשלימות. וזה ג"כ מצות הראי' ברגלים כמבואר בפנים. ושם בארץ ישראל עיקר התגלות החסד כנ"ל שעי"ז חותכין ומבדילין המלכות מהד' מלכיות דסט"א ומעלין אותה אל אור הפנים. ועל כן אברהם שהי' איש החסד ועסק בתיקון המלכות. על כן הי' הוא הראשון לירושת ארץ ישראל. ואברהם תיקן תפלת שחרית שהיא בחי' ארבעה בנים שהם בחינת ד' מלכיות דקדושה. ועל כן נסמכו שאלת הבנים לענין ירושת ארץ ישראל כמבואר בפ' בא ובפ' ואתחנן. וכלליות הד' מלכיות דסטרא אחרא הוא עמלק. וע"כ הוא המונע הראשון מלכנוס לקדושת א"י כמו שכתוב עמלק יושב בארץ הנגב. ועיקר התגלות החסד הוא ע"י תוכחה. ועל כן אמרו רז"ל לא חרבה ירושלים אלא בשביל שלא הי' בה תוכחה. וע"כ ארץ ישראל היא אחת מג' דברים שנתנו ע"י יסורים ויליף לה מדכתיב וידעת וכו' כי כאשר ייסר איש את בנו וכו' וסמוך לו כי ד' אלקיך מביאך וכו'. כי היסורים באים מבחי' התוכחה הנ"ל. וכשמקבלין באהבה אזי זוכה על ידי זה להתגלות החסד בחי' יהלמני צדיק חסד ויוכיחני וכו'. ושם עיקר תיקון התפלה והתורה והעזות דקדושה כנ"ל שעל כל זה סובב והולך ענין התוכחה של הצדיק כמבואר בפנים:

</div>

The primary ascent of kavod [glory / honor] to its root is in Eretz Yisrael — for there is the source of yir'ah [awe / fear of G-d], as stated above. This is the aspect of Eretz Yir'ah "the land of awe / vision." And it is written: "How awesome is this place!" [Bereishis 28:17]. And it is written: "I will bow toward Your holy sanctuary, in Your awe" [Tehillim 5:8]. And therefore there is the primary illumination of kavod — the aspect of: "and the earth was illuminated from His glory". And it is the aspect of: "the place of the dwelling of Your glory", and the aspect of: "and the glory of Hashem filled the House" [Melachim I 8:11].
 

 
 And there is the primary drawing-near of converts — the aspect of: "peoples will call out upon the mountain" [Devarim 33:19]. The aspect of: "beloved is Eretz Yisrael, for it renders converts fit," as stated above. For there is the primary perfection of Torah, as stated above. And this is what is written: "Why was the land destroyed? — because they abandoned My Torah," etc., "and did not walk in it" [Yirmiyahu 9:11–12]. And our Sages of blessed memory expounded: "That they did not first make a blessing over their Torah study" — meaning, they did not bless in their Torah study the aspect of the techillas ha-machshavah [the beginning of the thought / the highest root of intention] — through which converts and penitents are made. And through this the glory of G-d, blessed be He, is magnified — which is the primary perfection of the sanctity of Eretz Yisrael — the aspect of: "that glory may dwell in our land", and the aspect of: "and in His Sanctuary all say 'glory'" [Tehillim 29:9].
 

 
 And also Eretz Yisrael is the aspect of humility and lowliness, as stated above — through which one merits to Torah — the aspect of Toras Chesed [Torah of kindness]. The aspect of: "the lovingkindness of Hashem fills the earth" [Tehillim 33:5]. And Eretz Yisrael is the aspect of yemin, as stated above. And through the return of kavod to its root, the blemishes of yir'ah are repaired. And this is the aspect of: "and the nations will fear the Name of Hashem, and all the kings of the earth Your glory" [Tehillim 102:16] — "for Hashem has built Tzion," etc. And through this one merits the aspect of shalom [peace] in its essence. The aspect of: "for those who fear Him there is no lack" [Tehillim 34:10]. And this is the aspect of: "it lacks nothing" — said of Eretz Yisrael. And see Zohar I:239: "Completeness [shlimu] is found nowhere but in the holy land." And similarly ibid. III:299.


## Segment 64

<div dir="rtl" lang="he">

סימן ל"א-אית לן בירא

</div>

And there is the primary place of prayer, as our Sages of blessed memory said — for there one merits to pray with hispashtus ha-gashmiyus [the shedding of materiality] and in bitul [self-nullification] to the Ohr Ayin Sof [the Infinite Light]. For there is the primary illumination of the Ayin Sof — the aspect of: "a land which Hashem your G-d demands — the eyes of Hashem," etc. [Devarim 11:12] — the aspect of galgala d'eina [the "eyeball" / the all-seeing eye — a Kabbalistic term for the Supreme Providence], as explained within the ma'amar. And because Eretz Yisrael is in the aspect of a foretaste of the World to Come, as stated above — therefore our Sages of blessed memory said: "One who walks four cubits in Eretz Yisrael is assured that he is a child of the World to Come."


## Segment 65

<div dir="rtl" lang="he">

עיקר שלימות הצדקה היא בא"י כמו שכתוב וצדקה בכרמל תשב כנ"ל. כי עיקר חשיבות הצדקה הוא האמונה וא"י היא בחי' אמונה כנ"ל ואמונה היא מקור הברכה כמו שאמר לאברהם לך לך וכו' ואברכך וכו'. וליצחק גור בארץ הזאת ואהי' עמך ואברכך. וביעקב נאמר אל שדי נראה אלי בלוז בארץ כנען ויברך אותי וכו'. כי שם צוה ד' את הברכה. ונאמר יברכך ד' מציון וכו'. ומחמת שעיקר שלימות הגלגלים הוא ע"י אמונה שהיא בחי' א"י. ע"כ המקום הראשון שחנו ישראל בו בעברם את הירדן נקרא גלגל. (הגם כי שם מבואר שנקרא כן ע"ש היום גלותי וכו' ע"י דם מילה. זה כי הגלגלים תלוים ג"כ בשמירת הברית כמבואר במאמר זה בפנים). ושם עיקר אור הדעת בחי' לדעת בארץ דרכך ואור התורה כי אין חכמה כחכמת א"י ואין תורה כתורת א"י כנ"ל. וכן א"י היא בחי' ברית בחי' וכרות עמו הברית לתת את ארץ הכנעני וכו'. ונאמר וגם הקימות את בריתי אתם לתת להם את ארץ מגוריהם ונאמר ויעמידה ליעקב לחוק לישראל ברית עולם לאמור לך אתן את ארץ כנען וכיוצא בזה הרבה. וכן קדושת א"י שהיא בחי' אמונה כנ"ל תלוי בשמירת הברית כמאמרם ז"ל על מנת ואתה את בריתי תשמור וכנ"ל. ושם שני בחינות ברית. בחי' צדיק ולמדן כמו שכתוב צדיקים ירשו ארץ ונאמר וכל בניך לימודי ד' שהיא בא"י דייקא ולא בחוץ לארץ כנ"ל בסי' כ"ב בשם הזוהר. וגם אין תורה כתורת א"י. ולמדן הוא בחי' רקיע המבדיל בין מיין דכיין למיין מסאבין בין איסור והיתר כשר ופסול טמא וטהור. וע"כ הבדל זה נאמר אצל ירושת א"י כמו שכתוב בפ' קדושים ואומר לכם ואתם תירשו את אדמתם ו אני אתננה לכם וכו' והבדלתם בין הבהמה הטמאה וכו'. (ופירש רש"י בין נשחט רובו של סימן בין נשחט חציו וכו'). ולא תשקצו את נפשותיכם בבהמה ובעוף וכו'. אשר הבדלתי לכם לטמא. וקוד' לפסוקים אלו הזהיר על עריות (שזה בחי' ברית עילאה בחי' צדיק) וסיים ושמרתם את כל חקותי ואת כל משפטי ועשיתם אותם ולא תקיא אתכם הארץ וכו' היינו כנ"ל. וכן בפ' אחרי הזהיר על עריות שזה עיקר קדושת ארץ ישראל וכו'. ואברהם שהי' ראש למאמינים וראש לנימולים על כן זכה לירושת א"י. ועל ידי ברית נתגלה חסד היינו אהבה והשתוקקות וזה בחי' ואוהבי שמו ישכנו בה. כי א"י היא בחי' ימין בחי' חסד ואהבה כנ"ל. וזה בחי' השתוקקות וכיסופין שעי"ז נעשין נשפות בחינת נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ד' דייקא. ועל דיי זה נעשין נקודות לאותיות התורה וכו' ועל כן עיקר שלימות התורה הוא בארץ ישראל כנ"ל וכמו שכתוב כי מציון תצא תורה. וצריכין להוציא הכיסופין בפה ועל זה נסדר סדר התפלה. וע"כ עיקר תיקון התפלה הוא בא"י. וע"י כל זה נתתקן אכילתו שתהי' בבחי' לחם הפנים בחי' זה השלחן אשר לפני ד'. וזה בחי' ואכלתם שם לפני ד"א ועוד כמה פסוקים כאלו. ואז כל העכו"ם וכל הכוכבים ומזלות וכו' כולם הם טורחים בשבילו בבחי' שב לימיני (ימין הוא בחי' א"י כנ"ל) עד אשית אויביך הדום לרגליך. בחי' לחמינו הם סר צלם מעליהם שנאמר ג"כ לענין ירושת א"י. וע"י כל זה ממשיכין השפע מחוץ לפנים שזה בחי' יהי' פיסת בר בארץ. וכל השפע היא רק בא"י וכל העולם ניזון מתמצית א"י כנ"ל. ובזה יש לפרש קצת מה שאמרו הגבעונים אל יהושע זה לחמנו חם הצטיידנו אותו מבתינו ביום צאתנו ללכת אליכם ועתה הנה יבש והי' נקודים. וקודם לזה כתיב וכל לחם צידם יבש הי' נקודים וכו'. כי במאמר זה מבואר שמי שהוא במדריגת אברהם בחי' בעל נפש אז כל אכילותיו וסעודותיו הם בבחי' לחם הפנים בחי' לחם חם דרגיה דאברהם כחום היום. בחי' וזרחה לכם וכו' שמש צדקה וכו'. וקודם לזה מבואר כי אברהם הוא ברית עלאה וכו' והוא עביד תולדין בבחי' ואת הנפש אשר עשו בחרן וכו'. ויש ל באר דרצה לומר כי ע"י הכיסופים טובים נעשים נפשות והולכים ומתגלגלים בעולם עד שלפעמים באים אצל רשעים ו מעוררים אותם לתשובה. ואם אין הרשע מקלקל את הנפש הקדושה הזאת הבאה אליו אז נעשה בעל תשובה ממש עי"ז. ומזה בא גם בחי' גרים בחי' ואת הנפש אשר עשו בחרן. אך לפעמים מקלקל הרשע את הנפש הזאת וחוזר לרשעו. ועל כן גר שבא להתגייר אומרים לו וכו' כמאמרם ז"ל בכדי לידע אם נתעורר באמת ע"י הנפש הנ"ל עד שהוא מקבל על עצמו את הכל אז מקבלים אותו. והנה הלחם הוא משיב את הנפש כמו שכתוב צדיק אוכל לשובע נפשו בפרט כפי המבואר במקום אחר שבשעת אכילה זוכים להארת הרצו' שזה ג"כ בחי' לחם הפנים כמבואר בלקו"מ תנינא סי' ז'. נמצא שעי"ז מאיר הנפש ביותר על ידי הרצון והכיסופים שעי"ז בעצמו נעשין נפשות כנ"ל. וע"כ אמרו ז"ל באמת שאברהם גייר גרים ע"י שהאכילן והשקן וכו'. כי פרנסת אברהם אבינו הי' בבחינת לחם הפנים ועי"ז נתגיירו גרים וקבלו נפשות קדושות. והנה הגבעונים אמרו שהם מארץ רחוקה מאד ובאו לשם ד' להיות עבדים לישראל. ואם הי' אמת כדבריהם בודאי הי' זה נמשך ע"י הכיסופים טובים של ישראל שהיא בחי' לחם חם כנ"ל. אך הם ידעו האמת שהם מהז' עממין שנאמר בהם לא תחי' כל נשמה ובאו רק לרמות את ישראל מחמת יחראת המות וחששו שמא יהושע יבין זאת בחכמתו וברוח קדשו שאינם רוצים להתקרב לישראל ולהיות עבדים אצלם באמת מחמת התעוררות הקדושה שקבלו ע"י בחי' גלגולי הנפשות הנ"ל רק מיראת המות כנ"ל. ע"כ באו במרמה גם בענין זה ואמרו זה לחמנו חם ביום הצטיידנו אותו מבתינו ביום צאתנו ללכת אליכם. היינו שבעת התעוררות הראשון שבא אלינו ע"י הנפש דקדושה הנ"ל הי' ההתעוררות באמת בבחי' לחם חם דרגי' דאברהם שהוא בחי' בעל נפש (רק) ועתה הנה יבש הי' נקודים. היינו שברוב הדרך נתקרר קצת החמימות של ההשתוקקות ונעשה בחי' לחם יבש בחי' נקודות יבשות בחינת יבש הי' נקודים. שזה בחי' ועתה נפשינו יבשה שאין החיות של הנפש שהוא הרצון והכיסופין מאיר בה כל כך. וכן יש לפרש בזה מה שבשעת מלחמת גבעון אמר י הושע שמש בגבעון דום וכו'. כי בזה הראה שישראל הם למעלה מן הכוכבים והמזלות למעלה משמש וירח עד שהם מושלים עליהם לעשות רצונם. וכל זה מחמת שזכו להתגלות הוי' פני ד' בבחי' וזרחה לכם שמש וכו' המבואר בפנים וכ"ז שייך לירושת הארץ כנ"ל. וע"כ הפסוק תמים תהי' וכו' המובא במאמר זה כתוב ג"כ בפרשת ירושת א"י בפ' שופטים. וע"כ אמרו רז"ל חביבה א"י שמכשרת את הגרים. כי גרי צדק ואמת נעשים רק ע"י כל הבחי' הנ"ל:

</div>

And through this one merits to prayer. And therefore the primary tikkun of prayer is in Eretz Yisrael, as stated above. And through this, peace is drawn into the world. And this is the aspect of: "and I will place peace in the land" [Vayikra 26:6]. And Yerushalayim is named for yir'ah [awe] and shalom [peace]. And this is: "and the humble shall inherit the land and delight in abundant peace" [Tehillim 37:11]. For through the aforementioned humility and lowliness one merits to Torah — and through this converts are made, and the glory of G-d, blessed be He, is magnified — and all of this is the aspect of the inheritance of the Land. And through this, peace is drawn, as stated above.
 

 
 Siman Yud-Hay · סימן ט"ו

 Or HaGanuz — "The Hidden Light"

 אוֹר הַגָּנוּז · Likutay Moharan I, Siman 15


## Segment 66

<div dir="rtl" lang="he">

סימן ל"ב-אדנ' שפתי תפתח

</div>

The primary perfection of the komah [spiritual stature / full structure] of the mitzvah — which is the vital life-force of all three komos [the three spiritual statures / levels] — is in Eretz Yisrael. As our Sages of blessed memory said: "Moshe desired to enter Eretz Yisrael only in order to fulfill the mitzvos that apply there — for many mitzvos are dependent upon the Land." And therefore there is the primary place where one can know upon which part of the komah the judgment was decreed. And there too is the primary place for receiving the reward of the mitzvos — as it is written: "in order that your days and the days of your children be multiplied…upon the land," etc. [Devarim 11:21] — and many other verses like these. And the granting of reward is the aspect of nevuah [prophecy] — and the primary place of nevuah is in Eretz Yisrael, as our Sages said, and as stated above.


## Segment 67

<div dir="rtl" lang="he">

עיקר המתקת הדינים ע"י קדושת א"י בחי' והארץ אזכור וכמובן במאמר דרשו סי' ל"ז ובסי' קנ"ה מאמר אריכת אפים והמתקת הדינים הוא ע"י שממשיכים האלפין של אהי' שבבינה שזה בחי' גור בארץ הזאת ואהי' עמך וכו'. וא"י בעצמה בפרט ירושלים הוא בחי' לבא דעלמא כנ"ל ששם מקור השמחה. בחי' נתת שמחה בלבי וע"י השמחה הזאת נתנשאין הרגלים בחי' וישא יעקב רגליו שנסמך לבשורת ירושת הארץ כמו שכתוב הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה וכו'. והשיבותיך אל האדמה וכו'. ועי"ז נמשכין האלפין שבלב אל הכלה שהיא בחי' מלכות בחי' א"י כידוע. וזה שמחתי באומרים לי בית ד' נלך. כי משם מקור השמחה בחי' ושמחתים בבית תפלתי. וכן אמרו רז"ל וביום שמחת לבו זה בנין בית המקדש. עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלים ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו ודרשו רז"ל (תענית ה') שהיא מכוונת נגד ירושלים של מעלה. וידוע שירושלים שלמעלה מרמז לבינה לבא וירושלים שלמטה מרמז לבחי' מלכות פה. וכמובא גם במאמר לשמש סי' מ"ט. היינו שנמשך מבחי' בינה לבא אור שמחת הלב על ידי בחי' הרגלים שהם נצח והוד אל בחי' מלכות בחי' ירושלים של מטה. וע"כ שם עיקר מקום התפלה ששלימותה ע"י כונת הלב ושם מ איר אור הלב ביותר בבחי' והיו עיני ולבי שם. וזה בחי' יכוון את לבו כנגד א"י וכו'. יכוון את לבו נגד ירושלים וכו':

</div>

The primary tikkun of mishpat [justice / judgment] is in Eretz Yisrael. As it is written: "See — I have taught you statutes and judgments…to do so in the midst of the land," etc. [Devarim 4:5]. And it is written: "If a matter is too difficult for you in judgment," etc., "you shall arise and go up," etc. [Devarim 17:8]. And Yerushalayim is called mekom ha-mishpat [the place of judgment], and it is written: "I was filled with justice" [Yeshayahu 1:21]. And therefore there is the primary yir'ah, as stated above. And as it is written [Shmuel II 7:23]: "and awesome things for Your land." And it is said [Tehillim 61:6]: "You gave the inheritance of those who fear Your Name" — see Rashi there.
 

 
 And the root of yir'ah is the da'as [consciousness / knowledge] in the heart — which is the aspect of Eretz Yisrael and Yerushalayim, which are the aspect of leva d'alma [the heart of the world], as stated above. And through this one merits to the comprehension of Torah. And therefore the primary comprehension of Torah is in Eretz Yisrael, as stated above. And it is also the aspect of humility and lowliness, as stated above. And there is the primary tikkun of prayer — through which one merits to the hidden Torah, which is the aspect of the Bais HaMikdash that is there. And it is the aspect of the World to Come, where there is length of days — the aspect of: "as the days of a tree shall be the days of My people" [Yeshayahu 65:22]. And this is the aspect of: "Is there a tree in it?" [Bamidbar 13:20] — that is, the aforementioned aspect of the tree, the aspect of ilana rabbah [Aramaic: the great tree], etc. And therefore Eretz Yisrael is called Eretz HaChayyim. And it is written: "in order that your days be multiplied," etc., "upon the land," etc.
 

 
 And this is the aspect of Eretz Yisrael — namely, the yir'ah, which is the aspect of Eretz Yir'ah — that one merits through mishpat, which is the aspect of Yisrael [whose root means to rule / to judge rightly — sar-El, one who prevails with G-d], as is explained within the ma'amar.
 

 
 Siman Yud-Vav · סימן ט"ז


## Segment 68

<div dir="rtl" lang="he">

סימן ל"ג-מי האיש

</div>

And therefore there is the primary place where one can merit to perform the mitzvos with such joy that one will not desire any reward whatsoever — for the reward is the mitzvah itself. The aspect of "the reward of a mitzvah is a mitzvah" [sechar mitzvah mitzvah]. This is the aspect of the prophecy of Moshe — in the aspect of zeh ha-davar "this is the thing / word".


## Segment 69

<div dir="rtl" lang="he">

עיקר בקשת השלום הוא ע"י בחי' קדושת א"י כי שם מ קום השלום כמו שכתוב ונתתי שלום בארץ וכתיב השם גבולך שלום וכמוהו רבים. כי שם מקור התורה כנ"ל ומקום הצדיקים כמו שכתוב צדיקים יירשו ארץ. גם א"י הוא בחי' לבא דעלמא כנ"ל. והלב שם מקור של כל השבעה מדות. וזה בחי' הז' מינים שנשתבחה בהן א"י. ומחמת שזה לעומת זה וכו'. וכנגד הז' מדות טובות שהם בחי' ימי טוב יש ג"כ ימי רע. על כן היתה תחלה א"י ביד שבעה עממין. וכשזכו ישראל להכניע הז' עממין וכבשו את הארץ מידם על ידי ששברו הימי רע. עי"ז אותיות התורה בולטות ומצטרפות ומקבלין אור רב מלמעלה. וע"כ אין תורה כתורת א"י. והנה בהתורה שהם הימי טוב שורה בהם אהבתו ית' וזה בחי' אהבת ציון וכו'. וכתיב את הר ציון אשר אהב. וכן אוהב ד' שערי ציון. והתורה יש בה נגלה ונסתר. וע"כ עיקר התגלות הסודות שהם התורה שבנסתר הוא בא"י כמובא בזוהר הק'. ולעתיד לבא שיתגלה הנסתר שבתורה בחי' אורייתא דעתיקא סתימאה אז יתגלה אור אהבה שבדעת. וזה בחי' ואם ירחיב ד' אלקיך את גבולך וכו' ונתן לך את כל הארץ וכו' ופירש רש"י ארץ קיני וקניזי וקדמוני. וידוע שהם לעומת הג' ראשונות כמבואר בלקוטי תורה פרשת לך לך. ושם שורש התורה שבנסתר בחי' אור אהבה שבדעת. וזה כי תשמור וכו'. לאהבה את ד' אלקיך כי עכשיו לא זכו עדיין לקבל בשלימות אור השלש ראשונות. ע"כ לא יכלו לכבוש את השלש עממין הנ"ל רק הז' עממין שהם כנגד הז' מדות כנ"ל. אבל לעתיד יתגלה אהבה שבדעת ויכבשו גם הג' אומות הנ"ל. ואז יתגלה התורה הצפונה והצדיקים הצפונים ואז תתגלה קדושת א"י בשלימות. ומחמת שגם במדות עצמן יש ג"כ בחינת אהבה שבמדות שהיא בחינת אהבה שבדעת נגד המדריגה שתחתיה שזה בחינת כי שפתי כהן ישמרו דעת.

</div>

Rabbi Yochanan Mishta'ay — "Rabbi Yochanan Would Tell"

 ר"י מִשְׁתָּעֵי · Likutay Moharan I, Siman 16

 
 The primary illumination of the holiness of supernal Chochmah [Divine Wisdom] shines in Eretz Yisrael, as stated above. Yet even so, this illumination of wisdom is in the aspect of: "our eyes shining like the sun and like the moon." And this is the aspect of the first sanctification of Eretz Yisrael — which did not sanctify it for the future — while the second sanctification specifically did sanctify it for the future. As is explained in tractate Chagigah (3b) — see Rashi there, and in tractate Yevamos (82b). And see in the Rambam, Hilchos Beis HaBechirah, Chapter 6, Halachah 15 — the view of the Rambam and the Raavad on this matter.
 

 
 And this is because the first sanctification was an exceedingly great illumination — in the very aspect of actual sunlight. And it subsequently departed because of the overpowering of the nations, who are included within Esav and Yishmael — and they are the aspect of clouds of covering that cover over the eyes. But the second sanctification — the light was not as great — this being the aspect of the five things that were lacking in the Second Temple. And then the light was only in the aspect of moonlight. And this sanctification remained enduring forever — for even in our bondage, G-d has not forsaken us, etc. For even at the time when the Tzaddik is compelled to nullify somewhat his devekus [attachment to G-d] — even so he does not nullify and sever it completely, G-d forbid. Rather, the light is then in the aspect of moonlight, as is brought within the ma'amar.


## Segment 70

<div dir="rtl" lang="he">

על כן גם עכשיו יש בא"י עשר קדושות. ז' כנגד הז' מדות וג' כנגד בחינת הג' ראשונות בחינת אהבה שבדעת. שזה בחינת עזרת הכהנים וההיכל וקודש הקדשים. או בין האולם וההיכל וק"ק. (עי' פרק א' דכלים משנה ט' ברע"ב). ושם בא"י עיקר קדושת התקשרות הלב אל הדעת (שזה בחי' וידעת עם לבבך כי כאשר ייסר איש את בנו וכו'. שזה בחינת הדעת המבואר בפנים שהוא בחינת שלום במדותיו שבין בטיבו בין בעאקו תמיד ימצא את השי"ת. שזה ג"כ בחינת וביום רעה ראה. שגם בתוך הימי רע ימצא ג"כ ימי טוב) וסמוך ליה כי ד' אלקיך מביאך אל ארץ טובה וכו' כמו שדרשו רז"ל בברכות. וזה שסיים ארץ חטה ושעורה וכו' בחינת השבעה מינים שהם כנגד הז' מדות שבלב כנ"ל. וזה ג"כ בחינת החפץ חיים המבואר בפנים. כי א"י הוא בחי' ארץ חפץ כמו שכתוב וינחם אל מחוז חפצם וכתיב וכל גבולך לאבני חפץ. וכתיב כי לך יקרא חפצי בה וכו' ונקראת ג"כ ארץ החיים:

</div>

But when we merit the coming of Mashiach — then the aforementioned clouds will be fully dispelled, and it will no longer be necessary to withdraw from devekus. And then the power of holiness that is presently concealed in Eretz Yisrael — which is the aspect of the moon's light — will shine then as the light of the sun. And the light of the sun will be sevenfold, etc. — for then the light of the sun will shine with a very great and surpassing illumination. And perhaps one may say that this is the aspect of: "in the future, Eretz Yisrael will spread across the entire world" — meaning, the holy illumination of the aspect of the moon's light of the future. And within Eretz Yisrael itself, the light will be in the aspect of the sun's light of the future.
 

 
 Siman Yud-Zayin · סימן י"ז

 Merikum Shakyhem — "They Emptied Their Sacks"

 מְרִיקִים שַׂקֵּיהֶם · Likutay Moharan I, Siman 17


## Segment 71

<div dir="rtl" lang="he">

סימן ל"ד-ואתם תהיו לי

</div>

(And incidentally — it is fitting to say as a matter of elegance that through this one understands why Rashi of blessed memory brought the matter of the Midrashic teaching of our Sages regarding the prophecy of Moshe of zeh ha-davar specifically in connection with the portion of Nedarim [Vows] — since the phrase zeh ha-davar is also written in connection with shchutay chutz [animals slaughtered outside the Temple] and with the daughters of Tzelophchad. And even though there are Midrashic teachings of our Sages on those as well — there are also Midrashic teachings on zeh ha-davar of Nedarim — see tractate Nedarim (77b–78a) and Bava Kama (120–121). But according to what was stated above, it is somewhat understood. For regarding the other mitzvos — since they are G-d's mitzvos and there is a reward for them — we can never know whether one's joy is from the mitzvah itself or from receiving its reward. But nedarim [vows] — where one adds upon oneself from one's own knowledge and will some obligation for His sake, blessed be He, that one is not required to undertake by the Torah at all — from this it is understood that he desires the mitzvah itself, the aspect of: "in His commandments he desires greatly" [Tehillim 112:1] — and not the reward of his commandments, as our Sages of blessed memory said. And therefore it is said there: zeh ha-davar — for it is in the aspect of the prophecy of Moshe.


## Segment 72

<div dir="rtl" lang="he">

ארץ ישראל בפרט ירושלים היא בחינת לב כנ"ל שזה בחינת וא"ו כמבואר בפנים. ויש בה עשר קדושת (גם בירושלים עצמה עי' כלים (פרק א') שזה בחינת יו"ד. וע"כ היא בחינת מלאפום בחינת הרחב פיך ואמלאהו. כי שם התפלה מקובלת ביותר ובזמן שהיא בחורבנה שיד העכו"ם שולטים עליה זה בחינת חרפה שברה לבי. וע"כ בהרבה פסוקים שצועק על גלות ישראל וחורבן א"י וירושלים מכנה הדבר בשם חרפה. וכמו שכתוב הביטה וראה את חרפתינו נחלתינו נהפכה לזרים וכיוצא בזה רבים. וחרפה היא בחינת ערלה. ע"כ לא נכנסו לא"י עד שמלו ופרעו. כמו שכתוב וזה הדבר אשר מל יהושע עי' רש"י שם וכתיב שם היום גלותי את חרפת וכו'. בחינת ביטול החרפה ע"י אור הנקודה הקדושה שהיא בחינת צדיק בחינת ברית שלום. ועל כן כתיב צדיקים יירשו ארץ. ושם שורה אור האהבה הקדושה שזה בחינת אוהב ד' שערי ציון. וכתיב אהבתי מעון ביתך וכו'. וזה בחינת והביאך ד' אלקיך אל הארץ אשר ירשו אבותיך וכו'. ומל ד' אלקיך את לבבך (היינו בחינת ביטול החרפה בחינת ערלת לב בחינת אהבות רעות) לאהבה את ד' אלקיך וכו' בחינת אור אהבה דקדושה. ומחמת שבכל אחד מישראל יש נקודה שהוא בחינת צדיק על כן כתיב ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ וכו' מעשי ידי להתפאר. בחי' ביטול החרפות ובזיונות רק שיהי' בחינת כבוד ותפארת. ומחמת שארץ ישראל היא בחינת אור הנקודה הקדושה שלשם צריכין לקשר את הלב. ע"כ אמרו ז"ל יכוון את לבו כנגד א"י ונעשה עי"ז בחינת מלאפום והתפלה מקובלת. וכן הי' עומד בא"י יכוון לבו נגד ירושלים וכו' נגד בית קדשי קדשים וכו' נגד הכפורת. כי כל בחינה היא בחינת נקודה לגבי חברתה. כי יש נקודה למעלה מנקודה עד שנקודת האבן שתיה ששם עומד הארון עם הלוחות שם מאיר אור הנקודה הכללית ושם שורה אור אהבה דקדושה בשלימות בחי' תוכו רצוף אהבה וכו' עי' רש"י. ואולי יש לומר שזה בחינת מה שאמרו ז"ל (שבת קי"ט:) לא חרבה ירושלים אלא על שביזו תלמיד חכמים (כי בזה פגמו בנקודה הכללית עצמה שהוא הצדיק) לא חרבה וכו' על שלא הוכיחו זה את זה (היינו שלא האירו הנקודה של אחד בחבירו) ועל שפסקו הימנה אנשי אמנה. זה בחינת הנקודה שצריך כל אחד להאיר מפיו אל לבו שזה עיקר בחינת אמונה ואמת שיהי' כפיו כן לבו בבחינת כי פי המדבר אליכם המבואר בפנים. וזה בחינת ומצאת את לבבו נאמן לפניך (היינו כנ"ל) ועי"ז וכרות עמו הברית (דייקא בחי' מצות מילה ביטול הערלה וחרפת לב) לתת את ארץ הכנעני וכו'. כי זה בחי' ירושת ארץ ישראל בחינת צדיקים יירשו ארץ כנ"ל. וכמו שהממשלה של הצדיק (היינו בחינת הארת נקודה הכללית שלו בלב כל ישראל) נמשך מחכמה ובינה בחינת אין נבון וחכם כמוך שזה בחי' מלאפום נקודה עם וא"ו. כמו כן הממשלה של כלל ישראל בחי' ישראל ממשלותיו בחינת מי מושל בי צדיק. בחינת ועמך כולם צדיקים נמשך העיקר ע"י שקבלו התורה כמבואר בפנים. והתורה היא בחי' חכמה ובינה. וכמ שכתוב אני חכמה וכתיב אני בינה. ועי"ז זכו לירושת הארץ בחינת לעולם ירשו ארץ כנ"ל. וזה בחינת (ואתחנן ד') ראה למדתי אתכם וכו' לעשות כן בקרב הארץ אשר אתם באים שמה לרשתה ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם וכו' ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה כי מי גוי גדול אשר וכו' כד' אלקינו בכל קראינו אליו. שזה גם כן בחי' מלא פום בחי' הרחב פיך ואמלאהו שהתפלה מקובלת כנ"ל. ומי גוי גדול אשר לו חוקים ומשפטים צדיקים ככל התורה הזאת וכו'. כי התורה בעצמה היא ג"כ בחינת חכמה ובינה שזה בחינת מעין ונחל בחינת נקודה עם וא"ו שזה בחינת חוקים ומשפטים. כי חוקים היא מה שאין השכל משיג בשלימות כי היא עדיין רק בבחינת נקודה בלי שום המשכה והתפשטות לאבנתא דלבא. ומשפט הוא בחינת מה שהלב מבין כבר ומשיג. שזה בחינת ונתת לעבדך לב שומע לעשות משפט וכו'. ומחמת שבחינת הנקודה עם וא"ו הנ"ל היא בחי' מלאפום שהיא בחינת צדיק ע"כ כתיב חוקים ומשפטים צדיקים. כי בחינת המלאפום הנ"ל הוא בכלליות ובפרטיות בכמה בחינות כמבואר בפנים. וזה ראה למדתי אתכם חוקים ומשפטים לעשות כן בקרב הארץ וכו' כנ"ל:

</div>

The very first point of the creation of the earth — which is the Even HaShetiyah [the Foundation Stone, the primordial point of creation] — is in Eretz Yisrael. And everything came into being for the sake of the hispa'arus [glorification / adornment] that the Holy One Blessed be He foresaw He would receive from the human being. And Adam HaRishon [the first man] was also created in Eretz Yisrael — from the dust of the Mizbei'ach [altar], as our Sages of blessed memory said. And there is the primary place of the revelation of the glory of Israel: "and who is like Your people Israel — one nation in the land" [Divray HaYomim I 17:21] — specifically "in the land," as is brought in the holy Zohar.
 

 
 And this is the aspect of: "and Your people are all righteous — forever shall they inherit the land; a shoot of My planting, the work of My hands, to be glorified [l'hispa'er]" [Yeshayahu 60:21]. [And see in Likutay Moharan Tanina, Siman 40, where it is also explained that the primary holiness of Eretz Yisrael flows from the aspect of the glorification with which the Holy One Blessed be He glorifies Himself with Israel — this being the aspect of the tefillin of the Holy One Blessed be He.] And therefore there is the primary revelation of yir'ah, as stated above. And through this, the love and will that the Holy One Blessed be He has toward Israel is also revealed — this being the aspect of: "You have favored, Hashem, Your land," etc. [Tehillim 85:2].
 

 
 And because the primary revelation of the glory of Israel, and the revelation of yir'ah and love, is through the Tzaddik — therefore it is written: "the righteous shall inherit the land," etc. And there is the primary place of the Mizbei'ach [altar] — through which the klippos [husks / negative forces] and foolishness are subdued. And there is the primary tikkun of eating — the aspect of: "and you shall eat and be satisfied and bless Hashem your G-d…for the good land," etc. [Devarim 8:10]. And there is the primary drawing-near of converts — through which the blemish of the Mizbei'ach is completed and repaired. And this is the aspect of: "peoples will call out upon the mountain — there they will offer sacrifices of righteousness" [Devarim 33:19].
 

 
 And there is the primary holy air — the clear and pure air — the aspect of Avira d'Eretz Yisrael. And there is the primary place of tzedakah [righteousness / charity] — the aspect of: "and righteousness shall dwell in the orchard", as stated above in Siman 13.


## Segment 73

<div dir="rtl" lang="he">

סימן ל"ה-אשרי

</div>

And through this one also understands the teaching of our Sages of blessed memory in tractate Sotah (14a), where Moshe said: "Many mitzvos can only be fulfilled in the Land — let me enter the Land so that all of them may be fulfilled through me." And one should note the precise language: "so that all of them may be fulfilled through me" — specifically through me. The Holy One Blessed be He said to him: "Is what you seek anything other than to receive reward? I consider it as if you had done them," etc. And the Chidushay Agados noted the difficulty: did not our Sages of blessed memory say: "Do not be like servants who serve their master for the sake of reward"? See there what he resolved. For since he has not yet been obligated in them, etc. [And in this way I have heard to explain the words of Rabbainu of blessed memory as well — what he said in this ma'amar: "If they had not given him the World to Come, he would not have done it," etc. — meaning, regarding mitzvos in which he is not yet obligated, such as tzitzis and the like.]


## Segment 74

<div dir="rtl" lang="he">

זרקא היא בחי' מלכות שהיא בחי' א"י כידוע. ושרשה הוא בחכמה כמו שכתוב ד' בחכמה יסד ארץ. וע"כ אוירא דא"י מחכים בפרט ירושלים מבואר במאמר זה שהיא בחי' מלכות. ונקראת עיר החכמה כמו שפירש רש"י בקהלת מלך בירושלים עיר החכמה. ומחמת שבת פרעה מרמז על החכמות חצוניות ובטלות. ע"כ כתיב (ירמיה ל"ב) כי על אפי וכו' היתה לי העיר הזאת למן היום אשר בנו אותה וכו'. ופירש רש"י ביום שהוסד הבית נשא שלמה את בת פרעה. כי זה בחינת חורבן ירושלים ח"ו. ועל כן נבנה עי"ז כרך גדול של רומי שהחריבה את ירושלים. והנה צריכין ג"כ לחדש השכל דקדושה בכל עת שזה בחינת חידוש הנשמה. וזה ג"כ בחינת קדושת א"י כמו שכתוב נותן נשמה לעם עליה. וחידוש השכל הוא ע"י בחי' שינה כי אז המוחין שהם הנשמה באים בתוך האמונה ומתחדשין שם. וזה ג"כ בחינת קדושת א"י שהיא בחי' אמונה כנ"ל כמו שכתוב שכן ארץ ורעה אמונה. וירושלים נקראת קריה נאמנה. וע"כ יעקב אבינו זכה לישן בהר המוריה כמו שכתוב ויפגע במקום ההוא. וישכב במקום ההוא. ושם דייקא נתבשר על ירושת א"י כמו שכתוב הארץ אשר אתה שוכב עליה וכו' ויקץ יעקב משנתו וכו'. גם ידוע בכתבים כי א"י היא בחינת יצירה שהיא בחי' פשטי אורייתא בחי' שינה כמבואר בפנים. ועיקר המוחין מקבלים מ אור הפנים שזה ג"כ בחי' קדושת א"י בחי' ואור פניך כי רציתם וכנ"ל. והמוחין הם נקראים חיים וע"כ נקראת א"י ארץ החיים. ומחמת שהשכל נקרא רחוק בחינת אמרתי אחכמה והיא רחוקה. על כן כתיב וירא את המקום מרחוק. וא"י נקראת ארץ מרחקים כמבואר בלקו"מ תנינא סי' מ'. ומחמת שעיקר שלימות השכל וחידושו שזה בחינת א"י וירושלים הוא ע"י אמונה בחינת מו"מ באמונה. על כן אמרו רז"ל לא חרבה ירושלים עד שפסקו ממנה אנשי אמנה כמובא בפנים ג"כ. וע"כ עיקר דיני ממונות שהם תיקון המו"מ באמונה הוא רק בסמוכים בא"י ואנן שליחותייהו דקמאי קעבדינן כי שם עיקר המשכת כל התיקונים הנ"ל. אך צריכים לשמור האמונה שהיא בחינת ירושלים ע"י שממשיכין לה חשמל מעולם הבינה. וזה ע"י שמקייםן ודובר אמת בלבבו. וזה ג"כ בחינת קדושת א"י וירושלים שאמרו ז"ל שהיא מכוונת נגד ירושלים של מעלה שהיא בחינת בינה וכתיב ונקראה ירושלים עיר האמת כנ"ל. וכתיב ויהי בשלם סוכו היינו בחינת אמא דמסככא על בני' המבואר בפנים. ומה שבחינות אלו הנ"ל הם בחינת ג' מצות שנצטוו בכניסתן לארץ מבואר בהמאמר בפנים:

</div>

And this is the aspect of: "to the pleasant one [no'am] I called" [Zechariyah 11:7] — these are the Torah scholars of Eretz Yisrael, who make things pleasant for one another in halachah [Torah law] — the aspect of love and peace, the aspect of the pleasant, clear air.
 

 
 And similarly that which the good person recalls his own excellence through the aspect of kesav [writing] — the primary place of this is in Eretz Yisrael. This is the aspect of: "they shall not be written among the writing of Israel, and to the soil of Israel they shall not come" [Yechezkel 13:9] [brought in the ma'amar] — in its literal sense. And similarly the tikkun of: "G-d will count, in the writing of peoples," etc. [Tehillim 87:6] — is also said in the praise of Tzion and Yerushalayim.
 

 
 And this is the aspect of: "he did not lie down until he had devoured the prey" [Bereishis 49:27] — the aspect of the tikkun of eating through this — "and he drinks the blood of the slain" [Bamidbar 23:24], whose Targum is: וְנִכְסֵי עַמְמַיָּא יֵירַת v'nichsay ammaya yeires "and the possessions of the nations he will inherit" — that is, the aspect of the inheritance of Eretz Yisrael, which is called the inheritance of the nations. As it is written: "the power of His deeds He declared…to give them the inheritance of nations". And there is the primary perfection of the seichel [intellect] — the aspect of Avira d'Eretz Yisrael machkim.


## Segment 75

<div dir="rtl" lang="he">

סימן ל"ז-בקרוב

</div>

And according to our words stated above, it is somewhat further understood — for Moshe Rabbainu merited the prophecy of zeh ha-davar because he entered into the joy of the mitzvos themselves until he became one unity with the mitzvos. For Moshe Rabbainu [in gematria] equals 613 — the aspect of the stature of all the mitzvos. And because the actual fulfillment in practice of all the mitzvos is specifically in Eretz Yisrael — therefore he said: "Let me enter Eretz Yisrael so that all the mitzvos may be fulfilled specifically through me" — for he merited the perfection of the fulfillment of mitzvos in the aspect of zeh ha-davar, where his receiving of reward is in the mitzvah itself. And therefore he desired greatly also the mitzvos in which he was not yet obligated.)


## Segment 76

<div dir="rtl" lang="he">

עיקר התגלות התורה ועבודה היא בארץ ישראל כי אין תורה כתורת א"י. ומחמת שקודם שבאים להתגלות צריכים להתנסות ולהצטרף בגלות של הע' לשון היינו בתאותיהם והעיקר בתאות ניאוף שהיא הרע הכללי של כל הע' לשון. על כן קודם שקבלו ישראל התורה ובאו לא"י נצטרפו תחלה בגלות מצרים שהיו מושלים אז על כל האומות. ומצרים היא ערות הארץ ושטופי זימה כי שם עיקר התגברות תאות ניאוף. ומחמת שתאוה זו היא בחינת מלכות הרשעה אלהים אחרים ע"ז. ע"כ היתה גם כן מצרים מלאה גילולים וע"ז כמאמרם ז"ל. ועל כן גם א"י בעצמה היתה תחלה בידי כנען ושאר עממין שהיו ג"כ שטופים בע"ז ועריות מאד. שזה בחינת מה שהזכיר הכתוב כמעשה ארץ מצרים וכמעשה ארץ כנען לא תעשו וכו' כי את כל התועבות האלה וכו' ואקוץ בם. וע"כ הוכרחו לצעוק הרבה קוףדם שיצאו ממצרים. כי זה בחינת הצעקות שקודם ההולדה שהיא בחינת התגלות התורה ועבודה גם עיקר אמונת היחוד וקבלת עול מלכות שמים שכלול בשמע וברוך שם וכו' הוא בא"י כי שם עיקר שלימות האמונה כנ"ל. ואמרו רז"ל כל הדר בא"י דומר כמי שיש לו אלוקי. והיא בעצמה בחינת מלכות דקדושה בחינת ים של שלמה העומדת על שנים עשר שבטי י"ה. ועל כן נתחלקה א"י לשבטים. וקודם כניסתן לארץ שרצה להתגבר עליהם קליפת בלעם ימ"ש והי' אז מעשה זמרי. כתיב אחר כך ויהי אחרי המגפה וכו' ונמנו אז בני ישראל כל הי"ב שבטים וכל הראשי בתי אבות שהם הע' נפש. ודייקא אז במספר זה כתיב החנוכי הפלואי ודרשו ז"ל שמי מעיד עליהם לפי שהיו האומות מבזין אותם וכו'. היינו שלא האמינו שיכלו ישראל לעמוד בשלימות בנסיון תאוה זו בהיותם במצרים לפיכך הטיל הקב"ה שמו עליהם וכו' זוה בחינת י"ה בארץ החיים דייקא. ואחר כל המנין הזה כתיב וידבר ד' וכו'. לאלה תחלק הארץ. כי כל זה הי' הכנה לחילוק ירושת א"י. וע"כ כתיב לשמות מטות אבותם ינחלו אלו יוצאי מצרים וכו'. וזה מחמת שעיקר הכניסה לא"י הי' ע"י הצירוף שנצטרפו תחלה במצרים כנ"ל. ומחמת שע"י התגלות התורה זוכים לנשמתין חדתין על כן בא"י ששם עיקר התגלות התורה כתיב בה נותן נשמה לעם עליה וכו'. ומחמת שעיקר תפיסת המוחין בהתגלות התורה תלוי בתיקון הבירת. על כן אמרו רז"ל ונתתי לך את הארץ וכו' עי' רש"י שם. וכתיב שם היום גלותי את חרפת מצרים וכו'. כי אז נזדככו מזוהמת חרפת מצרים וזכו לשבר הרע שעל הע' לשון שהיא בחינת ערלה בחינת קליפה הקודמת לפרי. ועי"ז זכו לירושת א"י שהיא הפרי. וזה בחינת צדיקים ירשו ארץ וכתיב עמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ. ועל כן בארץ ישראל שם עיקר התגלות סודות התורה בחי' דמטמרין מגליין ליה. וזה בחינת בסוד עמי לא יהיו וכו' ואל אדמת ישראל לא יבאו כמשמעו. כי עיקר התגלות סודות התורה היא בא"י כנ"ל:

</div>

Siman Yud-Ches · סימן י"ח

 Kartlisa — [An Aramaic term for a receptacle / vessel of wisdom]

 קַרְטְלִיתָא · Likutay Moharan I, Siman 18

 
 The primary attainment of the purpose of Creation — which is the delight of the World to Come — is in Eretz Yisrael. As is brought in the holy Zohar: "All who merit in the holy land have a portion in the World to Come" — as stated above in Siman 5. And as our Sages of blessed memory said in the Talmud: "One who walks four cubits in Eretz Yisrael is assured that he is a child of the World to Come."


## Segment 77

<div dir="rtl" lang="he">

סימן ל"ז-דרשו

</div>

(And therefore the Holy One Blessed be He said to him: "Is what you seek anything other than to receive reward?" — meaning, that the fulfillment of the mitzvos themselves should be his receiving of reward — "I consider it as if you had done them," etc. For since he does not desire any reward for the mitzvos — for the mitzvos themselves, through which he merits to perform His will, blessed be He — these are more precious and beloved to him than any reward — therefore he must also in this matter perform His will, blessed be He, and not insist that he be allowed to enter Eretz Yisrael for the benefit of Israel and for the rectification of those who died in the wilderness, as our Sages of blessed memory said. And through this itself — that he desired so greatly to enter Eretz Yisrael in order to fulfill the mitzvos, and yet even so he nullifies his will before His will, blessed be He — in this itself is included the entire stature of the mitzvos, the aspect of: "all Your commandments are faithfulness" [Tehillim 119:86]. And this is what is said there: "therefore I will divide for him among the many," etc. [Yeshayahu 53:12] — for he has a portion in the fulfillment of all the mitzvos of Israel. And anyone who merits to fulfill the mitzvos with joy and wholeness — all of this is through the illumination upon him of some illumination from the aspect of the prophecy of Moshe Rabbainu, may peace be upon him. And see there further and you will understand more.


## Segment 78

<div dir="rtl" lang="he">

עיקר החכמה הוא בא"י כנ"ל. וכן האור כמו שכתוב ואורו על כנפות הארץ וכתיב והארץ האירה מכבודו וכתיב נאום ד' אשר אור לו בציון וכו'. ושם עיקר החיים בחינת ארצות החיים ושם בחינת זכרון בחינת והארץ אזכור ושם עיקר חכמת התורה כנ"ל. ושם עיקר שלימות האדם כמו שכתוב והארץ נתן לבני אדם וכנ"ל. ושם עיקר שלימות הצדקה כמו שכתוב וצדקה בכרמל תשב וכמבואר גם בפנים. ושם עיקר החסד בחינת חסד ד' מלאה הארץ. ושם עיקר הכנעת תאוות הבהמיות והגופניות והתעלות הנפש. שזה בחי' רק בכל אות נפשך (דייקא) תזבח ואכלת בשר וכו'. בכל שעריך וכו' וכתיב ואכלת בשעריך בכל אות נפשך וכתיב ובא בכל אות נפשו אל המקום אשר יבחר ד' וכתיב נפשו בטוב תלין וזרעו יירש ארץ וכתיב צמאה לך נפשי וכו' כן בקודש חזיתך וכו' וכתיב נכספה גם כלתה נפשי לחצרות ד'. ועי' בפנים במאמר זה מבואר מעלת הצדקה לא"י ומעלת תורת ארץ ישראל ושאוירא דא"י היא בחינת הבל הקדוש שאין בו חטא. וזה בחינת התעלות הנפש שבדם (כי הדם הוא הנפש) ע"י השחיטה ההגונה שנסמך ג"כ לענין א"י כמו שכתבו כי ירחיב ד' אלקיך את וכו'. בכל אות נפשך תאכל בשר וכו' וזבחת מבקרך ומצאנך וכו' רק חזק לבלתי אכול הדם כי הדם הוא הנפש וכו'. ומחמת שע"י הכבוד דקדושה מתגלה הנפש מתעלומתה על כן כתיב נכבדות מדובר בך וכן לשכון כבוד בארצינו וכנ"ל. ועיקר שורש הבריאה הוא כבודו ית' כמ"ש לכבודי בראתי וכו' היינו בגין דישתמודעין ליה. ולהכיר אותו ית' בשלימות הוא רק בא"י שזה בחינת כל הדר בא"י דומה כמו שיש לו אלוה כנ"ל. וזה בחינת והייתי לכם לאלקים וידעתם כי אני ד' אלקיכם המוצאי אתכם וכו' והבאתי אתכם אל הארץ וכו' ונתתי אותה לכם מורשה אני ד'. וכן (בפרשת ואתחנן) להביאך לתת לך את ארצם נחלה כהיום הזה וידעת היום והשבות אל לבבך כי ד' הוא האלקים בשמים ממעל וכו':

</div>

And there is the primary subduing of anger — the aspect of arichas apayim [patience / length of the face / slow to anger], as is explained in Siman 155. And there is the primary perfection of emunah [faith] — through which the Tzaddikim are crowned with a crown of compassion, and receive sovereignty and leadership.
 

 
 And there is the primary place of the perfection of the holy letters — which is the aspect of the World to Come. And as is understood in the Zohar [II:152]: "and the holy land gives life and atonement to Israel in that world", etc. — that is, in the World to Come — and it concludes there: "in the place of the Holy Temple, all the letters of the alef-beis hang there in their engraved mysteries," etc.
 

 
 And the perfection of the letters is the yud [י — the smallest letter, representing the highest spiritual point, Chochmah] — which is the aspect of the World to Come. And this is what is written in the Tikkunim [Tikkunay Zohar], Tikkun 22: "The air of Eretz Yisrael that makes one wise — it is from the side of Chochmah, which is the yud," etc.
 

 
 And the letters are in the aspect of Malchus [Kingship] and leadership — the aspect of Malchus peh [the Kingship of the mouth / speech]. And this itself is also the aspect of Eretz Yisrael — as is known — for it is the aspect of Malchus, and its root is in Chochmah. The aspect of: "Hashem, through wisdom, founded the earth" [Mishlei 3:19], as is known. And it is said: "G-d — Hashem spoke and called out to the earth" [Tehillim 50:1]. And this is what our Sages of blessed memory said: "All Israel has a portion in the World to Come — as it says: 'and Your people are all righteous — forever shall they inherit the land.'" For the inheritance of the land is the aspect of the attainment of the World to Come, as stated above.


## Segment 79

<div dir="rtl" lang="he">

סימן ל"ח-מרכבות

</div>

And regarding the matter of zeh ha-davar being said specifically concerning Nedarim — it may be said according to the above in a somewhat different and more spacious way. For on the contrary — regarding those mitzvos in which one is already obligated, it is not applicable to say that one performs the mitzvos only for the reward of the World to Come — for regarding this it was said: "Do not be like servants," etc. But nedarim — where one obligates himself in something he is not obligated in — regarding this it might be said that it is appropriate to seek reward. And [continuing] as the view of the Chidushay Agados stated above — even so, the primary perfection is that even such mitzvos, in the aspect of vow-mitzvos, should also be only in the aspect of zeh ha-davar — that one should not desire any reward, but only the mitzvah itself, as stated above.)


## Segment 80

<div dir="rtl" lang="he">

עיקר הדביקות בהשי"ת הוא בא"י כמובא בזוהר הק' אברהם לא עאל בקיומא דקושא ב"ה עד דעאל לארעא וכו'. וכן עיקר ירושת א"י הוא ע"י מצות האהבה ודביקות להשי"ת כמ"ש בפרשת עקב כי אם שמור תשמרון וכו' לאהבה את ד' אלקיך ולדבקה בו והוריש ד' את כל הגוים האלה מלפניכם וירשתם וכו' וכן בסוף פרשת נצבים לאהבה את ד' אלקיכם וכו' ולדבקה בו כי הוא חייך ואורך ימיך לשבת על האדמה וכו'. וכן (יהושע כ"ג) כי אם בד' אלקיכם תדבקון כאשר עשיתם עד היום הזה ויורש ד' מפניכם גוים גדולים וכו'. והסימן של דביקות הוא תפילין. ועל כן בפרשיות של תפילין מוזכר כמה פעמים מענין ירושת א"י וכן תיקון הדיבור שהוא בחינת מלכות פה הוא בחינת קדושת א"י כי הוא בחי' מלכות ושם אין שליטה להרוח סערה. וכמובא בזוה"ק (ח"ב דף ר"ג) כמה סטרין אחרנין אתאחדן בהאי רוח סערה וכו' ובגין דידע למפתי שליט בגו נקודה דישובא וכו' בר ארעא דישראל כד שראן ישראל בגוה איהו לא שלטא עלייהו וכו'. ועל כן כשגלו ישראל מא"י נקראו עניה סוערה וכו' היינו שהתגבר הרוח סערה ח"ו. ובעת הישועה והגאולה אזי נמשך בחינת הכנעת הרוח סערה ונעשה בחי' תיקוני הדיבור בבחי' רוח סערה עושה דברו. אזי הרוח סערה בעצמו נוקם בהסט"א הנ"ל. כמ"ש וסערה כקש תשאם וכתיב וסערה תפיץ אותם. וע"כ היתה ארץ ישראל תחלה ביד כנען שהוא כנגד בחי' המלכות דקדושה שהוא בחינת קץ הימין. וכנען גימטריא קץ בחינת קץ דשמאלא (כמובא בלקוטי תורה להאריז"ל פ' לך) שזה בחי' הרוח סערה הנ"ל שהוא בחינת קץ כל בשר. ומחמת שגם סערה בזרועו של הקב"ה כמבואר בפנים. על כן עיקר הכנעתו וכן תיקון עלית הדיבור שהוא בחינת ירושת ארץ ישראל כנ"ל הוא על ידי שמעלין אותו לשרשו שהוא הזרוע. וזה שאמר אליפז (איוב כ"ב) ואיש זרוע לו הארץ. ופירש רש"יח בתמיה וכו' כי זרוע אדם הוא זרוע בשר. וכן נאמר לענין ירושת ארץ ישראל כי אל בחרבם ירשו ארץ וזרועם לא הושיעה למו כי ימינך וזרועך וכו'. כי עיקר הישועה וקיבוץ ישראל לארץ ישראל הוא על ידי זרוע של הקב"ה. וזה בחינת חשף ד' את זרוע קדשו וכו' וכתיב היה זרועם לבקרים כי עיקר עלית הדיבור הוא בבוקר כמבואר בפנים. וכן ותושע לו זרועו (וכמוהם רבים). כי ע"י הזרוע הקדושה מכניעין הרוח סערה וזרוע דסט"א בבחינת ומתחת זרועות עולם (עי' רש"י) ויגרש מפניך אויב וכו' וישכון ישראל בטח וכו'. בחינת ירושת א"י כנ"ל. והתחלת עלית הדיבור הוא מראשו היניו ממובחר האמת שיש בהדיבור וזה ג"כ בחי' קדושת ארץ ישראל שהוא בחינת אמת בחינת אמת מארץ תצמח. וכתיב עיני ד' אלקיך בה תמיד בחינת עיני בנאמני ארץ כי שם מקור האמת. וכמו שכתוב ונקראה ירושלים עיר האמת כנ"ל. ותיקון הדיבור הוא ע"י לימוד התורה וכו' ועיקר שלימות לימוד התורה הוא בא"י כי אין תורה כתורת א"י כנ"ל. וזה בחינת עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלים המבואר בפנים ירושלים דייקא. ומחמת שעיקר התיקון הוא ע"י התורה שלומדין בלילה דייקא בעניות ובדחקות שנמשך מהרוח סערה רח"ל. ועי"ז דייקא מכניעין אותו. ועל כן ע"י שישראל לומדין תורה עכשיו בזמן הגלות עי"ז דייקא יתגלה קדושת א"י לעתיד בתכלית השלימות ביותר. וכן הדיבור יושלם אז בתכלית השלימות בבחינת ונגלה כבוד ד' וכו' כי פי ד' דיבר. וכן פסוקים רבים המורים על שלימות הדיבור שיהי' אז. וזה קויתי ד' קותה נפשי ולדברי הוחלתי (לדברו דייקא) נפשי לד' משומרים לבוקר. כי עיקר עלית הדיבור הוא בבוקר שמרמז על זמן הגאולה בבחינת היה זרועם לבקרים כנ"ל. ומחמת שהתחלת עלית הדיבור הוא מראשו שהוא בחינת מובחר האמת ושורש האמת הוא בלב. וכן הדיבור עולה אל הזרוע שהיא בחינת הגבורות ששרשם ג"כ בלב ועי"ז זוכה לדבר בינו לבין קונו בחמימות שבלב דברי אמת שבלב בהתעוררות לתשובה כמבואר בפנים. וא"י בפרט ירושלים הם בחי' לבא דעלמא כנ"ל. על כן שם מסוגל ביותר לזכות לזה וע"י זה נכנס בו בושה גדולה ושם בתשובה וניתוסף בו ידיעה ושכל שכל זה היא בחינת קדושת א"י שאוירה מחכים והוא בחינת רבתי בדיעות כמאמרם ז". ועי"ז נתגלה הבושה על פניו. שהיא בחי' למען תהי' יראתו על פניכם. וזה בחינת א"י ששם מקור היראה כמו שכתוב וזאת המצוה וכו' בארץ אשר אתם עוברים שמה לרשתה למען תירא את ד' אלקיך וכו' וכתיב ושמרת את מצות ד' אלקיך ללכת בדרכיו ליראה אותו כי ד' אלקיך מביאך אל ארץ טובה וכו'. וכתיב בפ' וילך הקהל וכו' ובניהם וכו' ולמדו ליראה את ד' אלקיך כל הימים אשר אתם חיים על האדמה אשר אתם עוברים את הירדן שמה לרשתה. וכתיב וממקדשי תיראו וכן נורא אלקים ממקדשיך וכו' והיראה והבושה הזאת היא בחינת תפילין שנקראים פאר. וזה בחי' בית קדשינו ותפארתנו וכתיב לעולם ירשו ארץ וכו' מעשי ידי להתפאר. והתפילין הנ"ל הם בחינת עץ החיים וע"כ נקראת ארץ ישראל ארץ החיים. גם בא"י נמשך שם אור הבינה שנקרא ארץ החיים כמבואר בפנים. ושם עיקר תיקון התפלה שהיא בחי' עמודים והיא בחינת לב העולם כנ"ל. ושם עיקר מקום התורה שעי"ז נתעורר חסד לאברהם בחינת חסד ד' מלאה הארץ. ועי"ז נכנע הרוח סערה ונתתקן הדיבור ועולה לשרשו שכ"ז כלול בקדושת א"י כנ"ל:

</div>

Siman Yud-Tes · סימן י"ט

 Tefillah L'Chavakuk — "The Prayer of Chavakuk [Habakkuk]"

 תְּפִלָּה לַחֲבַקּוּק · Likutay Moharan I, Siman 19

 
 The primary holiness of Eretz Yisrael flows from the aspect of the speech of Lashon HaKodesh [the Holy Tongue — Hebrew] — through which the world was created — in the aspect of: "G-d, Hashem, spoke and called out to the earth," etc., "out of Tzion — the perfection of beauty," etc. [Tehillim 50:1–2]. And similarly, regarding the inheritance of the Land for Israel — the language of dibbur [speech] is used many times, as in: "to the land that Hashem spoke," etc. — and many similar instances. And this is the aspect of: "the word of Hashem from Yerushalayim" [Yeshayahu 2:3] — specifically from Yerushalayim, which is the aspect of yir'ah [awe]. As is explained in Likutay Moharan Tanina, Siman 1 — upon this depends the primary act and tikkun of Lashon HaKodesh.


## Segment 81

<div dir="rtl" lang="he">

סימן ל"ט-ונתתי עשב

</div>

And therefore there in Eretz Yisrael one merits more fully to the aspect of the rectification of prayer — for there is the primary place of prayer, as stated above. And when one is after a divine decree, prayer is clothed in a Divine utterance [ma'amar] — this being the aspect of: "And I pleaded [va'eschanan] to Hashem at that time, saying [le'mor]" [Devarim 3:23] — meaning, that he prayed to enter Eretz Yisrael, where one merits fully to the aspect of the fulfillment of mitzvos with such joy that one knows through this the difference between before a divine decree and after a divine decree. And then one clothes the prayer in a Divine utterance, as stated above. And perhaps one may say that Moshe Rabbainu himself clothed his prayer at that time in a Divine utterance — since it was already after the divine decree. And this is: "And I pleaded to Hashem," etc., "saying" — that he clothed his prayer in a Divine utterance, as stated above.


## Segment 82

<div dir="rtl" lang="he">

עיקר השלום והשובע הוא בארץ ישראל וירושלים בבחינת השם גבולך שלום חלב חטים ישביעך וכמו שכתוב ואכלתם לחכמכם לשובע וישבתם לבטח בארצכם ונתתי שלום בארץ וכו'. כי עיקר ירושת א"י היא בבחינת ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ. וצדיק הוא בחינת יוסף ברית שלום שעל ידו נתבטלין הערלה והחרפה בחינת אסף אלקים את חרפתי בחי' אשר לא תקחו עוד חרפת רעב ומתבטלין כל החרפות והבזיונות של המחלוקת ונמשך השלום. ועל כן כשחלקו השבטים על יוסף ונאמר שם אחר מכירת יוסף וישבו לאכל לחם כי גבר הרעבון. וע"י כל זה נתגלגל יוסף וירד למצרים והי' שובע גדול בכל ארץ מצרים ובכל הארצות הי' רעב וכן בארץ כנען. וזהו שאמר יוסף לאחיו אם כנים אתם וכו' ואתם לכו הביאו שבר רעבון בתיכם שבר רעבון דייקא. יכ ידע שכבר התחילה הישועה לצמוח עי"ז שיתוודע אל אחיו גדולת מעלת קדושת יוסף הצדיק שעל ידי זה נשבר הרעבון והם לא ידעו עדיין מזה. כמו שכתוב ויכר יוסף את אחיו והם לא הכירוהו. וע"כ כשהם סיפרו הדבר ליעקב אמרו רק ואת רעבון בתיכם קחו וכו'. גם בארץ ישראל גוברת הצורה שהיא השכל כל כך עד שנתקדש גם נפש הבהמיות ונכללת בקדושה. וע"כ שם זוכין לבנים כמאמרם ז"ל וכמו שכתוב הנה נחלת ד' בנים. וזה לא יהי' בך עקר ועקרה ובבהמתך:

</div>

And this is: "Then those who fear Hashem spoke with one another, and Hashem listened and heard" [Malachi 3:16]. For since they are those who fear Hashem — their speech has perfection — for it is in the aspect of yir'ah — and there, shmi'ah [listening / hearing] is dependent. Therefore their speech is so beloved that, as it were, the Holy One Blessed be He Himself also inclines His ear toward them, listens, and hears their speech — and it is inscribed in a Book of Remembrance before Him — the aspect of: "Write this as a remembrance in a book" [Shmos 17:14], which is brought at the end of the ma'amar. And this is: "for those who fear Hashem and for those who contemplate His Name." And our Sages of blessed memory expounded: "a good thought — the Holy One Blessed be He joins it to the deed."
 

 
 For even though the primary thing is the deed — for the thought is only in the aspect of Lashon HaKodesh coming from above, which still must be repaired through the free-will choice of good deeds specifically — through which one elevates the good that is within targum [Aramaic / translation — representing the admixture of holiness within worldly language], which is the aspect of the scale and of free-will choice — even so, Israel, whose root is from the holiness of Lashon HaKodesh, and all of whom are in the category of those who fear Hashem — for all desire to fear Your Name — therefore their Lashon HaKodesh has such perfection that even a good thought is joined to the deed. (And there is more to explain in this somewhat, according to what will be written below — that the clarification of the good within targum is through the rectification of errors, etc.)
 

 
 And behold — in Eretz Yisrael there is the source of yir'ah, as stated above. And it is the aspect of tikkun ha-bris [rectification of the holy covenant], as is known — and upon all this depends the aspect of the perfection of Lashon HaKodesh. And Lashon HaKodesh is the aspect of Ruach HaKodesh [the Holy Spirit], as is explained within the ma'amar. And it is the aspect of the spirit of prophecy, as our Sages of blessed memory said: "the word of Hashem — this is prophecy." And the primary place of prophecy is in Eretz Yisrael, as stated above.
 

 
 And because Eretz Yisrael is the aspect of Lashon HaKodesh and tikkun ha-bris — which is the aspect of kavod [glory] — therefore it is said of Eretz Yisrael: "glorious things are spoken of you", etc. [Tehillim 87:3]. And it is said: "that glory may dwell in our land," as stated above. And it is in the aspect of ishah chachamah [a wise woman] — for Avira d'Eretz Yisrael machkim.


## Segment 83

<div dir="rtl" lang="he">

סימן מ'-אלה מסעי

</div>

And Eretz Yisrael — and in particular Tzion and Yerushalayim, which are the aspect of the heart of the world, as is known [Zohar II:193] — is also the source of simchah [joy], the aspect of: "You have placed gladness in my heart" [Tehillim 4:8]. And therefore it is called mesos kol ha-aretz "the joy of all the earth" [Tehillim 48:3]. And this is: "Sing and rejoice, O daughter of Tzion" [Zechariyah 2:14]. And similarly: "Tzion heard and rejoiced" [Tehillim 97:8]. And many more like these.


## Segment 84

<div dir="rtl" lang="he">

כל הנסיעות שהאדם נוסע בשביל משא ומתן וחיוצא הם בעצמם ע"פ רוב בחינת פגם אמונה כמובן בפנים ואעפ"כ הם תיקון וכפרה על פגם אמונה. בחי' ע"ז. וכמבואר בלק"מ תנינא סי' ס"ב וכמבון גם במאמר זה. אך עיקר התיקון הוא ע"י הנסיעה שנוסעין להתקרב להצדיק או לארץ ישראל ששם עיקר תיקון האמונה כמ"ש שכן ארץ ורעה אמונה. ועל כן ע"י נסיעות כאלו נתתקן פגם האמונה בשלימות. ועי' בלקות"נ הנ"ל מבואר שכשנתכפר פגם האמונה על ידי זה מנתק החרון אף ונמשך רחמנות ועיקר הרחמנות הוא ואל שדי יתן לכם רחמים וכו'. ומקרא מלא דבר הכתוב בפ' ראה ולא ידבק בידך מאומה מן החרם וכו' למען ישוב ד' מחרון אפו (ופרש"י שכל זמן שע"ז בעולם חרון אף בעולם) ונתן לך רחמים ורחמך היינו שימסור בידך הרחמנות. וכבר נתבאר שעיקר ביטול ע"ז ושלימות תיקון האמונה הוא בארץ ישראל. וזה שאמר להם ירמיהו (ירמי' מ"ב) אם שוב תשבו בארץ הזאת וכו' ואתן לכם רחמים ורחם אתכם והשיב אתכם על אדמתכם. ועל כן נקראת ארץ ישראל שהיא ר"ת "א'ל ש'די י' תן ל'כם ר'חמים". וזה בחינת (ישעי' מ"ד) כי ירחם ד' את יעקב ובחר עוד בישראל והניחם על אדמתם. וכן (שם ל') ולכן יחכה ד' לחננכם ולכן ירום לרחמכם וכו' כי עם בציון ישב בירושלים וכו'. וזה בחינת (שם נ"ז) וברחמים גדולים אקבצך. כי בחינת יתן לכם רחמים הוא בחינת רחמים גדולים כמבואר בליקוטי הלכות הל' תחומין:

</div>

And because the primary perfection of Lashon HaKodesh is through clarifying the lashon targum [the language of translation / Aramaic] — which is a mixture of good and evil — and it is in the aspect of ishah maskeles [a discerning woman] — for sometimes it is in the aspect of maskil [discerning wisely / causing wisdom] and sometimes in the aspect of maskeil [causing folly / ruination] — therefore it is said: "there shall be no barren or bereaved woman in your land [b'artzecha]" [Shmos 23:26]. And regarding Yehoshua it is said: "for you shall cause this people to inherit the land," etc. — "only be very strong and courageous — to observe and to do," etc., "in order that you may act wisely [taskil] in all that you go" [Yehoshua 1:6–7]. For through the fulfillment of Torah through one's free-will choice, one clarifies the good within the targum and completes Lashon HaKodesh — which is the aspect of the sanctity of Eretz Yisrael.
 

 
 And therefore, before they entered Eretz Yisrael, they were required to circumcise — for this is the aspect of the mitzvah of milah [circumcision], as is explained within the ma'amar. And also because Lashon HaKodesh is dependent upon the tikkun ha-bris [rectification of the holy covenant] — therefore it is said: "and this is the matter [ha-davar] that Yehoshua circumcised," etc. [Yehoshua 5:4] — see Rashi there: "zeh ha-davar" — specifically — the aspect of the speech of Lashon HaKodesh.
 

 
 And therefore in the Viddui Bikurim [the confession recited when bringing first fruits] — which offers praise over the inheritance of the Land — the account begins with: "an Aramean sought to destroy my father" [Devarim 26:5]. For it is necessary to pass through the language of Aram — lashon targum — and to clarify the good within it. This is the aspect of the holy clarifications that Yaakov clarified from the house of Lavan the Aramean, specifically — and afterwards one merits fully to the inheritance of the Land. And the primary thing is through the fulfillment of Torah, as stated above — this being the aspect of: "I dwelled with Lavan, and I kept the 613 mitzvos" [Rashi, Bereishis 32:5, citing the Midrash].
 

 
 And Yaakov our father — who merited the aspect of the perfection of speech in Lashon HaKodesh — the aspect of: "and this is what he spoke to them" [Bereishis 49:28] — therefore never experienced a nocturnal emission in his lifetime [keri] — for through this one is saved from nocturnal mishap. And similarly Yosef — who merited the perfection of his speech as stated above — therefore was given the bechorah [the birthright], which is pi shnayim [a double portion] — the aspect of Lashon HaKodesh of shnayim mikra [reading the Torah portion twice, which is the prescribed practice].


## Segment 85

<div dir="rtl" lang="he">

סימן מ"א-ריקודין

</div>

And there is the primary perfection of the mochin [higher consciousness / mindedness] and wisdom — as our Sages of blessed memory said: "there is no wisdom like the wisdom of Eretz Yisrael." And there too is the primary perfection of yir'ah [awe / fear of G-d] — and therefore it is called Eretz HaMoriyah, from which yir'ah goes forth to the world, as our Sages of blessed memory said. See Zohar I:141, and in Likutay Moharan Tanina, Siman 78. And yir'ah itself is the aspect of Eretz Yir'ah "the land of awe / vision", as is brought elsewhere.


## Segment 86

<div dir="rtl" lang="he">

ארץ ישראל היא בחינת מלכות שהיא בחינת רגלין בחינת והארץ הדום רגלי כידוע וזה בחינת השתחוו להדום רגליו וכו'. השתחוו להר קדשו וכו'. ומחמת שהחיצונים רוצים לינק משם ע"כ צריכים להמשיך לשם הארה מעולם הבינה שזה בחינת מכון לשבתך פעלת ד' בחינת ירושלים הבנוי' כעיר שחוברה לה יחדיו שהיא בחי' ירושלים של מעלה עולם הבינה כנ"ל בסי' ל"ב. והארה הזאת היא בחינת יין המשמח ועל כן לית חמר טב כחמרא דארעא דישראל וכנ"ל ושם מקור השמחה וכנ"ל ואזי הוא לוקח הבכורה והברכה שזה בחינת כי שם צוה ד' את הברכה וכתיב יברכך ד' מציון וכו' וכנ"ל. וכן עיקר קדושת א"י נמשך משם מ"ב שהוא בבינה והוא בחי' שלש ידות שזה בחינת אל הארץ אשר נשאתי את ידי וכו' וכתיב מקדש ד' כוננו ידיך. כי ג' ידות אלו נאמרו ביציאת מצרים ועיקר יציאת מצרים היתה בשביל ירושת הארץ כמףו שכתוב ואותנו הוצאי משם למען הביא אותנו לתת לנו את הארץ וכו'. ומבואר בזוהר חדש שיציאת מצרים הי' ע"י שם מ"ב שזה בחינת המ"ב מסעות שנסעו ביציאתן ממצרים קודם שנכנסו לארץ ישראל. וכן מבואר בזוהר שיציאת מצרים הי' מסטרא דיובלא בחינת עולם הבינה. ואלו המ"ב הם ש"ע נהורין (שהם בחי' אור הפנים כמבואר במקום אחר וזה בחינת ואור פניך כי רציתם) והם בחינת שלום וזה ונתתי שלום בארץ:

</div>

And when one elevates the good within the targum and completes Lashon HaKodesh — through this, the power of the letters of Lashon HaKodesh that exists within every thing in the world is awakened and magnified, etc. And this power is the aspect of the kaf-ches asvon d'ma'aseh bereishis [Aramaic: the twenty-eight letters of the act of Creation]. And the primary illumination of these is in Eretz Yisrael — as our Sages of blessed memory said: "Why did the Torah begin with [the account of] Creation? — Because of: 'the power of His deeds He declared to His people, to give them the inheritance of nations'" [Tehillim 111:6].
 

 
 And therefore Moshe Rabbainu, may peace be upon him, prayed after the sin of the spies: "And now, please let the power [koach] of Hashem be great" [Bamidbar 14:17] — in connection with the inheritance of the Land. And therefore the primary mitzvah of Birkas HaMazon [Grace After Meals] is upon the inheritance of the Land — as it is written: "and you shall bless Hashem your G-d for the good land" [Devarim 8:10]. For from there is the primary Birkas HaMazon, and the letters within it illuminate.
 

 
 And therefore Eretz Yisrael — and in particular Tzion and Yerushalayim — are the aspect of lev leva d'alma [the heart of the heart of the world]. For there the letters of the thirty-two [lamed-beis] Elohim of the act of Creation shine and sparkle. And this is the aspect of: "and may He send you help from Tzion" [Tehillim 20:3] — in its literal sense — for from there is the primary tikkun of the meal, that one be nourished only from Tzion — from the letters within every thing. And through this one merits a radiant countenance, etc.


## Segment 87

<div dir="rtl" lang="he">

סימן מ"ב-וירא בצר להם

</div>

And it is called Eretz HaChayyim — the opposite of the aspect of chimmutz ha-mo'ach [leavening / souring of the brain / mind], which is the aspect of Sitra d'Musa [the Side of Death]. And this is what our Sages of blessed memory said: "Yehudah went into exile because of their poverty — that they ate chametz [leavened bread] on Pesach." And this is what is written in the Tikkunim [Tikkunay Zohar]: "The Land of Israel is the place of repentance [me'sivah] of the letter heh" — the aspect of the heh of matzah [unleavened bread, symbolizing purity of mind].


## Segment 88

<div dir="rtl" lang="he">

ארץ ישראל היא בחינת השכינה שהיא בחינת קשת והאבות הם תלת גוונין דקשת. וזה בחינת וזכרתי את בריתי יעקב וכו' והארץ אזכור. ועל כן שם עיקר המתקת הדינים ותיקון התפלה גם שם עיקר התגלות רזי תורה שהם בחינת לבושים נהירין דשכינתא. ושם עיקר תיקון אמונת חכמים כמו שכתוב בפ' שופטים וקמת ועלית וכו' לא תסור וכו'. ושם נמשך גם בחינת התיקון של לבוש נאה להצדיק בחינת זאת מנוחתי עדי עד וכו' וכהניה אלביש ישע. וזה בחינת מה שתחלת כיבוש ארץ ישראל שהיא כיבוש יריחו הי' ע"י תקיעת שופר שבזה ממשיכים אור האבות. ועל כן ירושת א"י על ידי שם שדי כמו שכתוב וארא אל האבות באל שדי וכו' וגם הקימותי את בריתי אתם לתת להם את ארץ מגוריהם. כי שם זה הוא בחינת אור האבות ומרמז לשלשה שמות היחוד. וע"כ בארץ ישראל שם עיקר שלימות אמונת היחוד כנ"ל. וזה בחי' אתה אחד ושמך אחד ומי כעמך י שראל גוי אחד בארץ דייקא וכנ"ל בשם הזוהר הקדוש:

</div>

And this is the aspect of the sanctity of the inheritance of the Land, about which it is said: "for not by their sword did they inherit," etc., "and the light of Your countenance — for You favored them" [Tehillim 44:4]. And it is said: "G-d of hosts — restore us, and cause Your countenance to shine" [Tehillim 80:8]. And this is the aspect of: "may He cause His countenance to shine upon us, Selah" [Tehillim 67:2] — specifically upon us — meaning, that our own faces too should shine with great light through the shining of His countenance, blessed be He. And this is what one prays there for the sustenance and abundance of the Land — as it is written: "the earth has given its produce," etc. [Tehillim 67:7]. For when one is sustained with the full tikkun from the abundance of Eretz Yisrael — in the aspect of: "may He send you help from Tzion", as stated above — through this one merits the aforementioned aspect of a radiant countenance. And this is the aspect of Lechem HaPanim [the Showbread / the Bread of Faces].
 

 
 And this is the aspect of: "three times a year shall all your males appear before My countenance," etc. [Shmos 23:17]. And our Sages of blessed memory expounded: "Just as one comes to be seen, so one comes to see" — meaning, that one should be in the aspect of both seeing and being seen — this being the aspect of panim b'fanim [face to face], as is explained within the ma'amar.
 

 
 And because the Tzaddikim are mighty of strength, doers of His word — for they make and build the speech of Lashon HaKodesh, which is the aspect of Eretz Yisrael — therefore it is said: "the righteous shall inherit the land," etc.
 

 
 And incidentally — perhaps one may explain through this a very wondrous teaching in Shocher Tov on Tehillim 7: Shiggayon L'Dovid — Shlomo the King said: "one who guards his mouth and tongue," etc. And he also says: "do not be rash with your mouth." The prophets said before the Holy One Blessed be He: "Why do You benefit the nations of the world in this world?" He said to them: "Because I have written: 'and He repays His enemies to their face,'" etc. Chavakuk came…and drew a circle on the ground and said: "I will not move from here" — as it says: "Upon my watch-post I will stand, and I will station myself on the rampart, and I will look out to see what He will speak through me," etc. [Chavakuk 2:1]. The Holy One Blessed be He said: "I search after every one who has broken his ax — let him come to Me." He began to cry out: "How long, Hashem, have I cried and You have not listened?" [Chavakuk 1:2]. The Holy One Blessed be He answered and said to him: "You are a son of Torah and not an am ha'aretz [an unlearned person] — write for yourself on one tablet an alef-beis, and afterwards say: 'inform me of the End.'" And so it says: "And Hashem answered me and said: Write the vision and explain it on the tablets" [Chavakuk 2:2]. The Holy One Blessed be He said to him: etc. "Even now, when the End arrives, I will redeem you," etc. When Chavakuk heard this, he fell on his face, etc., and said: "Do not judge me as a willful sinner, but as one who erred" — as it says: "A prayer of Chavakuk the prophet — upon errors [shgiyonos]" [Chavakuk 3:1]. So far is its language. And Rashi similarly explained that the prayer was for this — that he had hurled words, etc. See the Sefer HaMidos HaChadash, letter Mammon, number 8.


## Segment 90

<div dir="rtl" lang="he">

סימן מ"ג-להתרחק מדיבור של רשע ארץ ישראל שם מאיר הדעת דקדושה שמשם נמשך זווגים דקדושה היינו ההתקשרות לצדיקים ואל התורה ואל השי"ת והדיבור הוא התגלות הדעת. ושם גם כן שלימות הדיבור דקדושה כנ"ל. ואוירה מלבד מה שיש בו קודושה גדולה מצד עצמו מצד קודשת אר"י אף גם נזדכך ונתקדש מ אד ע"י הדיבורים קדושים של כלל ישראל הק' בפרט של הצדיקים והנביאים ותנאים ואמוראים וגאונים וצדיקים ראשונים ואחרונים שהיו בה מדורות עולם מימות אדם הראשון בפרט מימות אברהם אבינו ע"ה שהי' הראשון לירושת ארץ ישראל. וכל הצדיקים הקדושים האלו כולם היו בעלי דעת גדול ונורא מאד וגילו דעתם הקדוש הי' ע"י הדיבורים הק' שהרבו לדבר שם. ועל כן נתקדש האויר מאד עד שגם עכשיו ע"י הנשימה שמקבלין שם בכל פעם מהאורי הק' שלה זוכים להתקשר להשי"ת ולהתורה ולהצדיקים הקדושים וזוכים לקבל הארת הדעת הק' ולדבר בעצמו גם כן דיבורים קדושים ולהנצל מהדעת דסט"א ודיבורים רעים ומבחי' זווגים דסט"א. ומחמת ששם זוכים ל דעה מיושבת. ע"כ זוכים עי"ז לבחינת אריכת אפים וכבישת כעס כנ"ל ומסוגל ג"כ לשמירת הברית ולתיקון הבירת על ידי שזוכין שם למחשבות קדושות וזווגים דקדושה כנ"ל. ועל כן כשאמר אליעזר לאברהם אולי לא תאבה האשה וכו' ההשב אשיב את בנך כו'. ויאמר אליו אברהם השמר לך פן תשיב את בני שמה ד' תאלקי וכו' רק את בני לא תשיב שמה ופירש רש"י בני אינו חוזר אבל בן בני סופו לחזור. כי אחר שנתגלה לאברהם קדושת ארץ ישראל השיג שעיקר הזווג דקדושה הוא בא"י על כן הזהיר שלא ישוב יצחק לחוץ לארץ בשביל זווגו וטוב בעיניו יותר ליקח מבנות ענר אשכול וממרא ובלבד שישב עם זווגו בארץ ישראל. רק יעקב הותר לו לצאת לחו"ל בשביל זווגיו. כי יעקב זכה לנחלה בלי מצרים שזה בחי' עתידה א"י שתתפשט בכל העולם כולו. ע"כ זכה להמשיך קדושת ארץ ישראל כ"כ עד שזווגו בחוץ לארץ הוא גם כן זווג דקדושה בשלימות ואעפ"כ לא רצה שתושלם מטתו בחו"ל. וע"כ אמרו ז"ל שהבעל יכול לכוף את אשתו שתעלה עמו לא"י. כי אע"פ שזכו ישראל להמשיך על עצמם קדושת א"י גם בחו"ל עד שזווגם גם שם בקדושה גדולה אעפ"כ בארץ ישראל היא גדולה במעלה ביותר כנ"ל:

</div>

And see in Sichos HaRan, Siman 59 — regarding the matter of when a person begins to enter into the service of Hashem and draws close to the true Tzaddik, how the evil within him begins to be clarified from the good — for at first it was mixed with the good and was not so noticeable. And one needs someone to stand over him to remove his dross and refuse each time, until what remains is pure and clear, as is truly fitting. And it would have been possible to remove the refuse and the filth from him immediately — but through this, the brain itself would also come out together with the filth, since everything is mixed together. Therefore it is necessary to be gradual, until one is purified little by little — so far is his language.
 

 
 And behold — the matter of the success of the non-Jews in this world, and the extraordinary length of the exile, is similarly on this pattern. For good and evil became greatly intermingled, and a very great and abundant clarification is needed — and ultimately, the good will be clarified and purified from within the evil entirely. This is the aspect of: "and He repays His enemies — to their face — to destroy them" [Devarim 7:10] — for He extends patience and waits for them until their measure is full. This is the aspect of: "when the wicked bloom like grass," etc., "to be destroyed forever" [Tehillim 92:8].
 

 
 And behold — certainly the Holy One Blessed be He has the power to destroy and nullify the evil of all the non-Jewish nations immediately. But if so, it could happen that the good that still exists among them would also be lost. For the primary clarification of the aspect of the Tree of Knowledge — good and evil — is His will, blessed be He, that it should occur specifically through the human being — for this is why the world was created in an unrectified state. And therefore it is necessary to be gradual in the matter, until the clarification is completed through the is'arus d'lesata [Aramaic: the arousal from below] of the human being specifically. And then: "I will transform for all peoples a clear language [safah berurah]," etc. [Tzefaniyah 3:9] — specifically safah berurah [clear / purified language] — meaning, the holy sparks of the aspect of Lashon HaKodesh that fell among them — in the aspect of: "tet in the language of Koptis — two, and in the language of Africa — two" [Sukkah 5a], etc., as is explained elsewhere.
 

 
 But in truth, the primary power of the clarification through the human being's is'arus d'lesata is also only through His power, blessed be He — for "from You is everything," etc. [Divray HaYomim I 29:14]. And similarly, the Holy One Blessed be He is constantly occupied with this — to arouse the human being so that he should have some slight is'arus d'lesata. Yet even so, it is necessary that there be some slight is'arus d'lesata — in the aspect of: "Open for Me [an opening] like the eye of a needle," etc. [Shir HaShirim Rabbah 5:2]. This is the aspect of: "Return to Me and I will return to you" [Malachi 3:7]. And this is brought abundantly in the holy books.

And behold — the primary teshuvah through which the clarification occurs is through the speech of Lashon HaKodesh itself — which is to multiply prayer and supplications, etc. As it is written: "Take words with you and return to Hashem," etc. [Hoshea 14:3]. And through this the good within the targum is clarified, and Lashon HaKodesh is perfected further through the is'arus d'lesata of the human being.
 

 
 And through this one understands the beginning of the aforementioned Midrash: "one who guards his mouth and tongue," etc. — that one must guard one's speech, etc. And the matter of what the prophets asked regarding the success of the non-Jews — and He answered them: "and He repays His enemies," etc. — that is, as stated above. And similarly, Chavakuk said: "Upon my watch-post I will stand," etc., "and I will look out to see what He will speak through me," etc. — meaning, he was waiting for when the matter of the perfection of the speech of Lashon HaKodesh — which is the aspect of full prophecy — would be completed to the point of the downfall of the non-Jews and the approach of the End.
 

 
 He said to him [G-d said to Chavakuk]: "I search after every one who has broken his ax — let him come to Me." For the speech of Lashon HaKodesh is the aspect of a double-edged sword, and it is the aspect of the ax through which one splits and separates the evil from the good within the Tree of Knowledge. And through this one understands the Midrash that says: when iron was created, all the trees of the forest trembled. He said to them: "If none of you enters me" — that is, the handle of the ax, which is made of wood — "I cannot do anything to any of you." For iron is the aspect of Malchus, as is known — which is the aspect of the speech of Lashon HaKodesh — and all the trees of the forest trembled — these are the seventy languages of the non-Jews. As it is written: "and He uncovered the forests," etc. [Tehillim 29:9] — see Rashi there — and many similar passages. He said to them: "If none of you enters me," etc. — meaning, that the primary subduing of them is through the clarification of the good within the targum [which is also included within the seventy languages and rises to Lashon HaKodesh, as stated above].
 

 
 That is, He answered him [G-d answered Chavakuk] that even one who has broken his ax and blemished Lashon HaKodesh — even so, I search after him, that he should come to Me — for the Holy One Blessed be He Himself is occupied with this and arouses him, and searches after him, that he should return to Him. And yet even so it is necessary that there be some slight is'arus d'lesata, and that the person come to Him, blessed be He, in the aspect of: "Return to Me," etc., as stated above.


## Segment 91

<div dir="rtl" lang="he">

סימן מ"ד-מחאת כפים

</div>

And also Eretz Yisrael is the aspect of ahavah [love] — the aspect of yemin [the right side] — the aspect of Binyamin, who was born in Eretz Yisrael, as is brought in the ma'amar of Mishpatim, Likutay Moharan Part I, Siman 10. And this is the aspect of: "and those who love His Name shall dwell in it" [Tehillim 69:37]. And therefore there is the primary tikkun of the mo'ach [the brain / mind], as stated above.


## Segment 92

<div dir="rtl" lang="he">

מבואר בפנים כמה עצמה מעלת קדושת א"י ושאוירה ק' וטהור כי הוציאה הקב"ה מתחת יד העכו"ם ונתנה לנו. ושעיקר תיקון התפלה גם בחו"ל הוא ע"י שממשיכים קדושת אוירא דא"י גם לשם ע"י מחאת כפים. ושעל ידי זה ניצולים ממחשבות זרות שבתפלה. גם מבואר שם שע"י תפלה נתגלו סודות התורה. ומזה מובן מה שעיקר התגלות סודות התורה הוא בא"י מחמת ששם עיקר שלימות התפלה. גם שם מבואר שע"י קדושת א"י נתבטלו מחשבות ע"ז רח"ל. וזוכים לתפלה בחי' אמונה בחי' כל הדר בא"י דומה כמי שיש לו אליק וכו'. גם מבואר שם שעל ידי הצדקה לא"י נכללין באוירא דא"י וניצולים ממימי המבול שהם בחי' המ"ז שבתפלה. גם אוירא דא"י מחכים ועי"ז נזדכך מוחו שהוא מחשבתו. וזה בחי' וראיתיה לזכור ברית. ע"י בחי' א"י נתעורר ונתתקן ברית עולם בחי' תפלה בחי' ברכאן דצלותא צדיק חי עלמין:

</div>

And then he began to cry out: "How long, Hashem, have I cried and You have not listened?" For he wanted that the perfection of the speech of Lashon HaKodesh that he himself merited — through his righteousness, for the Tzaddikim are the doers of His word, etc., as stated above — that this alone should be the is'arus d'lesata for the general redemption. And then the Holy One Blessed be He explained the matter to him further and said to him: "You are a son of Torah and not an am ha'aretz." For our Sages of blessed memory said [Berachos 47b]: "Who is an am ha'aretz? — whoever read and learned but did not serve Torah scholars," etc. — see there. And even though the intention is its literal meaning, as Rashi explained — nevertheless one may say that it also alludes to what Rabbainu of blessed memory is engaged with in this ma'amar — to explain that it is necessary to travel to the Tzaddik and to hear from his mouth, and it is not sufficient merely to study and examine books alone. And since you are not an am ha'aretz and you know that it is necessary to serve Torah scholars and to hear from their mouths specifically — and it is not sufficient to examine books alone — and all of this is for the sake of the perfection of Lashon HaKodesh.
 

 
 And this is the aspect of the fact that the Written Torah achieves its primary perfection through the Oral Torah specifically — as is explained elsewhere. And this is also the aspect of: "oral matters you may not say in writing," etc. — as is brought at the end of this ma'amar. From this itself it is also understood that clarifications after clarifications are needed. And at first there was only the Written Torah alone, and all the rest of Torah was entirely oral. And afterwards, as hearts diminished, it became necessary to permit writing also the Oral Torah — which is the Mishnah. And even so this was still insufficient, and it was also necessary afterwards to serve Torah scholars and to hear the explanation of the Mishnah from their mouths specifically — for what is written in a book is already in the aspect of Lashon HaKodesh coming from above, which has no perfection until one elevates the good from the targum. And it is not possible to explain this matter at much length. And so it is in every generation.
 

 
 Therefore: "Write for yourself an alef-beis" — these being the aspect of the letters of Lashon HaKodesh — "and afterwards say: 'Inform me of the End.'" For if you occupy yourself with this matter, you will understand on your own that it is not possible to hasten the End so quickly — because of the perfect clarification that is still needed through the is'arus d'lesata of the human being specifically. And this is: "Write the vision [chazon]" — prophecy is the aspect of Lashon HaKodesh — "and explain it on the tablets, so that the one who reads it may run — for there is yet a vision for the appointed time, and it speaks toward the end, and does not lie" [Chavakuk 2:2–3]. For even though you write the prophecy in good and clear explanation — which is the aspect of the perfection of Lashon HaKodesh — even so, they will still need prophecy, and the continuation of the tikkun of the perfection of Lashon HaKodesh further — until the clarification is completed. Then the speech of Lashon HaKodesh will be completed in its fullness — this being the aspect of: "and it speaks toward the end and does not lie" — that the speech will be completed in the aspect of the End of Redemption in truth and in fullness.
 

 
 And this is: "if it tarries — wait for it, for it will surely come; it will not be late" [Chavakuk 2:3]. For it is necessary to be very gradual, as stated above. (And this itself is also the aspect of chashmal [the mysterious divine fire of Yechezkel's vision — homiletically read as ittim chashos ittim memalelos: "times of silence, times of speech"] — for one must be very gradual in the matter of the continuation of the aforementioned tikkun, and it is not possible to grab and complete the tikkun in a single moment — for a time to be silent and a time to speak [Koheles 3:7].) For also because of this very reason one must travel and draw close specifically to the Tzaddik of the generation — as is understood in the ma'amar of: "And Hashem G-d built the rib," Siman 67. And in the ma'amar of: "And it came to pass afterwards," Siman 76.


## Segment 93

<div dir="rtl" lang="he">

סימן מ"ה-מחאת כפים בתפלה

</div>

And there too is the aspect of the tikkun of the kol [voice] — as it is written: "and the voice of the turtledove is heard in our land" [Shir HaShirim 2:12] — specifically heard [nishma] — the aspect of ishthama kala [Aramaic: "the voice was heard"]. And our Rabbis of blessed memory expounded this verse in connection with rain — for this voice strikes upon the thick clouds [avay metara]. And this voice is the aspect of the voice of the shofar [ram's horn] — the aspect of: "Blow the shofar in Tzion," etc. [Yoel 2:15]. And the conquest of Yericho was through the shofar — and through this one merits yesharus lev [uprightness / straightness of heart], through which one merits fully to the inheritance of Eretz Yisrael. This is the aspect of what Moshe rebuked them: "Not for your righteousness and for the uprightness of your heart are you coming to inherit the land," etc. [Devarim 9:5] — for this is the primary perfection for meriting the inheritance of the Land — which is the aspect of the source of joy and holiness, as stated above — specifically through yesharus lev.


## Segment 94

<div dir="rtl" lang="he">

חמשה כנפי ריאה הם כנגד ה' חומשי תורה כמבואר בסי' ח' ובסי' צ"ב ומשם נתהוה הדיבור כמאמרם ז"ל על פסוק אלה הדברים שבתחלה הי' משה רבינו ע"ה כבד פה וע"י התורה נשלם הדיבור שלו. וכמבואר גם בסי' רכ"ה שעיקר חיתוך הדיבור שהוא גדר האדם הוא ע"י השכל. ועיקר קיום השכל על ידי הריאה וזה בחי' קדושת א"י ששם עיקר התורה ועיקר שלימות השכל כנ"ל. ובתחלה הי' הדיבור בגלות מצרים והי' משה רבינו ע"ה שהוא הדעת של ישראל כבד פה. כי עיקר התגלות הדעת הוא בהדיבור וכמבואר בסי' נ"ו. וכן כלל ישראל היו בגלות מצרים והיתה אז קדושת א"י נעלמת ביד כנען ושאר עממין. ואחר כך יצאו ישראל ממצרים מסטרא דיובלא חמשים שערי בינה שהם בחי' "מ"י" ואז זכו לקבלת התורה ונשלם הדיבור בחי' מי שם פה לאדם. כי נתהוה עי"ז בחי' פה בחי' מלכות פה שהיא בחי' קדושת א"י ששם שלימות הדיבור כנ"ל בבח' נכבדות מדובר בך. וע"כ צדיקים ירשו ארץ כי א"י היא בחי' פה ופה אתקריא מסטרא דצדיקי כי זה ג"כ בחי' מי שם פה כי הצדיק נקרא "מי" כמבואר במגלה עמוקות אופן ג'. וזה שכתוב בתחלת כיבוש א"י (יהושע ט') ויהי' כשמוע וכו' ויתקבצו יחדיו להלחם עם יהושע ועם ישראל פה א'. כי רצו להתגבר להעלים קדושת א"י שהיא בחי' פה ע"י בחי' הפה דסט"א ח"ו. וזה בחינת ויאכלו את ישראל בכל פה (ישעי' ט') וע"כ נקראת א"י ארץ החיים בבחינת פי צדיק מקור חיים. וכן אוירה מחכים בבחי' פי צדק ינוב חכמה ומקור קדושת א"י הוא מבחי' מי בחינת בינה לבא. וע"כ היא בחי' לבא דעלמא. וכנ"ל. וזה בחי' לב חכם ישכיל פיהו וזה בחינת פיה פתחה בחכמה. ועל כן אוירה מחכים. וזה בחי' תורת אמת היתה בפיהו כי התעוררות הדיבור הוא מבחי' הכנפים שהם בחינת התורה כנ"ל. וע"כ הזהיר ליהושע לא ימוש ספר התורה הזה מפיך וכו'. והתעוררות הכנפים ע"י הידים. וזה בחי' יציאת מצרים שהיתה ע"י בחי' הידים יד הגדולה ויד החזקה וכו' וכן בירושת א"י נאמר אל הארץ אשר נשאתי את ידי וכו'. וזה בחי' למען תהי' תורת ד' בפיך כי ביד חזקה הוציאך ד' ממצרים. וכלל בכאן כל הבחינות תורה ופה ויד ויציאת מצרים וזה אנכי ד' אלקיך המעלך מארץ מצרים הרחב פיך ואמלאהו כי עי"ז נשלם הפה וזה גם כן ביום ההוא אצמיח קרן לבית ישראל ולך אתן פתחון פה בתוכם (יחזקאל כ"ט) עי' רש"י וזה בחי' ויד ד' היתה אלי וכו' ויפתח את פי וכו' (שם ל"ג). וע"כ מדבר שם מענין ירושת ארץ ישראל וזה ג"כ בחי' ידי שמתי למו פי (איוב מ') וכן ושימו יד על פה (שם כ"א) וכמוהו רבים. כי מחמת ששורש התעוררות הדיבור הוא מבחי' הכנפים שנתעוררין ע"י היד. ע"כ כשרוצים לשתוק משימים יד על הפה היינו שמשתיקים הדיבור עם שרשו. וזה שנאמר בגאולה העתידה כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות יראו גוים ויבושו וכו' ישימו יד על פה. כי אז יתבטל הדיבור דסט"א בשרשו בבחי' פה לה ולא ידברו ויקוים כי אז אהפוך אל כל העמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ד':

</div>

When Chavakuk heard this, he fell on his face and said: "Do not judge me as a willful sinner, but as one who erred" — for he feared that perhaps in his insistence he had blemished the speech of Lashon HaKodesh, G-d forbid. And therefore he returned and prayed about this: "A prayer of Chavakuk — upon errors — Hashem, I have heard Your report and I was afraid," etc. [Chavakuk 3:1–2] — which alludes to the continuation of the aforementioned tikkunim.
 

 
 And through this the verses in Malachi 3 — which speak of the success of the wicked, etc. — are also understood: "Then those who fear Hashem spoke with one another," etc. And Rashi explained that they spoke so as not to cleave to their evil deeds — [which is the aspect of the perfection of the speech of Lashon HaKodesh that is dependent upon yir'ah]. And even though He does not hasten to return recompense: "I listened and heard, and I commanded that a Book of Remembrance be written before Me for those who fear Hashem and contemplate His Name" [Malachi 3:16] — "and they shall be Mine, says Hashem of Hosts, on the day that I make a treasure — and I will have compassion upon them as a man has compassion upon his son who serves him. And you will return and see the difference between the righteous and the wicked, and between one who serves G-d and one who does not serve Him" [ibid. 17–18] — that is, as stated above. For in every generation, the Tzaddikim occupy themselves with drawing down the aspect of the perfection of Lashon HaKodesh through yir'ah. And even though it is still not possible to complete the tikkun in its fullness — even so, their words are inscribed in the Book of Remembrance. For they are in the aspect of: "Write this as a remembrance in a book," etc. And through all of this, the good within the targum is clarified each time — until the clarification is completed in its fullness through the yir'ah, which is the aspect of the otzar [treasury]. Then will be the downfall of the wicked, and the evil within all the seventy nations will be nullified and will fall entirely — through the perfection of Lashon HaKodesh — in the aspect of lashon nofeil al lashon "language falls upon language" — a play on words, meaning that the holy tongue will overcome all tongues]. And the good will rise to the ultimate perfection, as stated above.
 

 
 Siman Kuf · סימן כ'

 Tisha Tikkunim — "Nine Rectifications"


## Segment 95

<div dir="rtl" lang="he">

סימן מ"ו-נפשי בכפי תמיד

</div>

As it is written: "and for the upright of heart — joy" [Tehillim 97:11], as stated above. This is: "for the upright [specifically] shall dwell in the land" [Mishlei 2:21]. And this is what Rashi explained: "shall dwell in the land" — for the World to Come. For there one merits to feel the joy and delight of the mitzvah — which is the aspect of the World to Come — even in this world. The aspect of: "on his day you shall give his wages" [Devarim 24:15]. The aspect of: "your world you will see in your lifetime" [a formulation from the Aleinu prayer, expressing that one sees the World to Come's quality even now]. And therefore it is also called Eretz HaChayyim — the aspect of true life of the World to Come. And therefore our Sages of blessed memory said: "One who walks four cubits in Eretz Yisrael is assured that he is a child of the World to Come." And see Zohar I:177b: "All who merit in this holy land have a portion in the World to Come." And see Zohar II:152.


## Segment 96

<div dir="rtl" lang="he">

עיין רש"י בפ' ויצא הסולם הזה עומד בבאר שבע וכו' נמצא שרגליו בבאר שבע (שהיא בדרומה של יהודה) וראשו בבית אל (שהיא בצפונה של בנימין) ואמצע שיפועו נגד ירושלים וכו' וזה שער השמים מקום התפלה וכו' ושם נתבשר על ירושת א"י וקיפל כל א"י תחתיו. כי באמת שם מקור קדושת ארץ ישראל נמצא שמקום תפלה שהוא כלל קדושת א"י הוא באמצע שיפועו של הסולם שהוא בין צפון לדרום ונאמר שם ויפגע במקום מלשון תפלה. וכן וישכב במקום ההוא בחי' המטה ששוכבין עליה שזה בחי' שתהא תפלתי סמוכה למטתי גם נתינת המטה בין צפון לדרום הוא בחי' שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני. שזה בחי' לעולם יכנס אדם לבית הכנסת שיעור שני פתחים (שהם אהבה ויראה ימין ושמאל צפון ודרום כמבואר בזוה"ק) ואח"כ יתפלל. ושלימות האהבה ויראה הוא רק בא"י כנ"ל כמה פעמים ע"כ שם שלימות התפלה. ועי' (זוהר ויצא ע"ח) ומחמת שעל ידי נתינת המטה בין צפון לדרים זוכים לבנים ע"כ אמרו ז"ל שארץ ישראל היא מסוגל לבנים וכמו שכתוב הנה נחלת ד' בנים. וגם ענין המתקת הדינים ע"י ג' ידים נתבאר לעיל בסי' מ"א שהוא בחי' קדושת א"י וכאן מבואר שג' ידים אלו הם בחי' ג' הויות ועל ידם נמתקין ג' אלקים שבגרון וג' הויות וג' אלקים גימטריא "שלו" וזה גם כן בחי' קדושת א"י כמו שכתוב (זכרי' ז') בהיות ירושלים יושבת ושלוה בחי' שלו הנ"ל וכתיב (ד"ה א' י"ד) והארץ רחבת ידים (בחי' הידים הנ"ל) ושוקטת ושלוה (בחי' שלו הנ"ל). כי הג' אלקים שבגרון הם בחי' פה בחי' הדיבור (כמובן בפרי ע"ח שם) ששלימות קדושתו הוא ג"כ בא"י כנ"ל כמ"פ. אך מחמת שאלקים הוא בחי' דינים ע"כ צריכים להמתיק ע"י הג' הויות שהם בחי' המחשבה (וכמובן בפע"ח שם) ועיקר זכות וקדושת המחשבה הוא בא"י כנ"ל בסי' מ"ד. ומחמת שקדושת א"י הוא בבחינת מחאת כפים על כן כתיב (ישעי' מ"ט) על כפים חקותיך וכו' וכן (שם ס"ב) והיית עטרת תפארת ביד ד' וצניף מלוכה בכף אלקיך כמובא לעיל בסי' מ"ד. גם א"י הוא בחי' מוחין דגדלות כי אין חכמה כחכמת א"י. גם היא ההיפוך מבחי' שכחה בבחי' אם אשכחך ירושלים וכו' וכתיב ואנכי לא אשכחך כי היא מבחי' זכרון בחי' והארץ אזכור. גם שם הוא בחי' ביטול המחלוקת ושלימות השלום כמו שכתוב יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך בחי' שלו הנ"ל. וזה בחינת האירו ברקיו תבל המבואר בפנים כי עיקר שם תבל הוא על א"י כידוע. וזה ג"כ בחי' ע"ב רי"ו המבואר בפנים בחינת ויעבור אברם בארץ "ויעבר" אותיות "ע"ב רי"ו" ועי' בזוהר ח"א ע"ח). וע"ב רי"ו הם בחי' ידים כמבואר בפנים וזה ויעבור אברהם בארץ עד מקום שכם כי בשכם נאמר והארץ הנה רחבת ידים לפניהם. וע"כ מכירת יוסף למצרים ע"י המחלוקת שזה בחינת וישטמוהו בעלי חצים הי' ג"כ משכם. כי כשגוברין הדינים והקטרוגים ח"ו אזי נאמר (יחזקאל כ"א) וגם אני אכה כפי אל כפי והניחותי חמתי רח"ל. אך אעפ"כ באמת הירידה הזאת נתהפכה לעליה גדול בבחי' כי למחיה שלחני אלקים לפניכם. וע"י גלות מצרים זכו אחר כך למתן תורה וירושת ארץ ישראל בשלימות (וע' בלקוטי תורה להאריז"ל פ' וישב) וע"כ נקראת א"י ארץ החיים כי שם מאירין הג' הויות הנ"ל שהם עיקר החיים כמו שכתוב ד' עליהם יחיו וכתיב אהללה ד' בחיי וכמוהו רבים. וזה בחינת ותחלימני והחיינו כי ג' הויות הנ"ל גימטריא "חלם" (כמובא בפע"ח) וכן בלקו' תנינא סי' ג':

</div>

ט' תִּקּוּנִים · Likutay Moharan I, Siman 20

 
 The primary drawing down of the explanations of Torah in their fullness is in Eretz Yisrael — the aspect of: "for from Tzion shall go forth Torah" — and: "there is no Torah like the Torah of Eretz Yisrael." For all the explanations of Torah are written in the supernal heart — which is the aspect of Yerushalayim — and from there holiness flows to all of Eretz Yisrael. And also, in the merit of the Torah they draw down, one merits to Eretz Yisrael — as is explained within the ma'amar.
 

 
 And Moshe Rabbainu, may peace be upon him — who sinned in the striking of the rock, which is the aspect of: "the Rock of my heart" [Tehillim 73:26] — as it were — therefore it was said to him that he would not come to Eretz Yisrael. And also, the primary place of prayer — through which the explanations of Torah are drawn — is also in Eretz Yisrael, as stated above. And also, the awakening of the mateh oz [the staff of strength] to subdue the evil of the congregation — this too is primarily from there. As it is written: "Your staff of strength shall Hashem send from Tzion" [Tehillim 110:2] — in its literal sense.


## Segment 97

<div dir="rtl" lang="he">

סימן מ"ז-ואכלתם

</div>

Zimras HaAretz — Complete Translation, Installment One. Introduction Simanim 1–5 of Likutay Kama.


## Segment 98

<div dir="rtl" lang="he">

ארץ ישראל היא בחי' אמת כמבואר בפנים וגם לעיל וכן היא בחינת ביטול תאות אכילה בחי' ואכלתם לחמכם לשובע וכו' וכתיב ואכלת ושבעת וכו' על הארץ הטובה וכו'. והיא בחי' תפארת בחי' לעולם ירשו ארץ וכו' מעשי ידי להתפאר היפוך הבושה. וזהו שאמר ז"ל (ב"מ נ"ח:) במערבא במה זהירי באחוורי אפי. וזה בחי' יבושו ויסוגו אחור כל שונאי ציון דייקא. וזה שכתוב (ישעי' ס"א) תחת בשתכם משנה וכלימה וכו' לכן בארצחם משנה יירשו. וגם ירושת א"י היא ע"י בחינת הארת פנים בחי' ואור פניך כי רציתם כנ"ל. וכן היא בחינת מוןפתים ונפלאות למעלה מהטבע בחי' נסים כמבואר בסי' ז' ובסי' ט'. ועל כן קודם שעברו את הירדן לבא לרשת את הארץ אמר להם יהושע התקדשו כי מחר יעשה ד' בקרבכם נפלאות וזה ולאמר לציון דייקא עמי אתה אל תקרי עמי אלא עמי וכו' כי ציון היא נקודת קדוש' א"י וכל ערי א"י נקראות בנות ציון. וע' עוד בפנים ואולי י"ל שזה בחי' מה שאמרו ז"ל כל הדר בא"י דוףמה כמו שיש לו קליק וכו' כי מאחר שהוא דומה אליו ית' כביכול ויכול לעשות נפלאות בבחינת עמי בשותפי מה אנא עבדי וכו' נמצא שדומה כאלו אלקותו של הש"י הוא שלו ומסור בידו כביכול על דרך שאמרו ז"ל ויתן לך האלקים יתן לך אלקותו וכו' וגם סוף מאמז"ל מבואר על דרך זה רק שאין להאריך:

</div>

For the primary perfection of avodah [Divine service] is that it be performed with the complete intention of the heart — in the aspect of: "and to serve Him with all your heart" [Devarim 11:13] — for the Merciful One desires the heart. And the heart is the aspect of Tzion and Yerushalayim, as stated above. And this is the aspect of: "Hashem loves the gates of Tzion" [Tehillim 87:2], as stated above.
 

 
 Siman Kuf-Alef · סימן כ"א

 Asika — "The Ancient One" [Atik Yomin]

 עַתִּיקָא · Likutay Moharan I, Siman 21


## Segment 99

<div dir="rtl" lang="he">

סימן מ"ח-על אשר מעלתם

</div>

"The Song of the Land" — D'meshabe'ach b'ar'a — "That Praises the Land"


## Segment 100

<div dir="rtl" lang="he">

ארץ ישראל היא בחי' בינה ששם נוצר הולד ועל כן ישיבת א"י מסוגל לבנים כמו שאמרו ז"ל וכמבואר בפנים. וזה בחינת ולציון יאמר איש ואיש יולד בה וכו' כי א"י היא בחינת נועם כידוע והוא בחינת בינה כידוע ומשם שורש ההולדה כמבואר במאמר חבלים וכו' לקו"ת סי' ע"א. וגם נקראת ארץ החיים שהיא בינה כמבואר במאמר מרכבות פרעה סי' ל"ח והוא בחי' צֵירֵי (כי שם הויה שלה הוא בנקודת צירי). וזה בחי' קחו מזמר' הארץ מעט צרי וכו' כי אין הדינים נמתקין אלא בשרשם שבבינה ששם שורש דין וחסד. וע"כ ארץ ישראל כלול ג"כ מדין וחסד כמבואר לעיל. וזה בחינת כי יפלא ממך וכו' בין דין לדין וכו' וקמת ועלית וכו' ואמרו רז"ל לא חרבה ירושלים אלא שהעמידו דבריהם על דין תורה כי צריכים לכלול הדין ברחמים בחינת משפט וצדקה וכו'. כי א"י ראשית נקודת הבריאה שהיתה בבחינת שיתוף מדת הרחמים למדה"ד וכתיב כי אמרתי עולם חסד יבנה ושם עיקר מקום התפלה בכח ובכונה. כי שם עיקר הארת כ"ח אתוון דמעשה בראשית בחינת כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים שזה בחינת העשרה מאמרות שמקבלין מכ"ח אתוון אלו שהם בחינת חסד בחינת סוכה בחינת חיבוק שזה בחינת ואשים דברי בפיך ובצל ידי כסיתיך וכו' כמבואר בפנים. וזה שסיים ולאמור לציון עמי אתה לציון דייקא שהיא נקודת ארץ ישראל וזה שדרשו רז"ל אל תקרי עַמי אלא עִמִי מה אנה עבדי וכו'. כי התפלה בכח ובכונה בפר' בא"י היא בחינ' בריאת העולם ממש ע"י כ"ח אתוון ועשרה מאמרות כמבואר בפנים. ומחמת שקדושת א"י היא בחינת סוכה בחינת סוכת שלום בחי' ויהי בשלם סוכו וכו' ע"כ נאמר ביעקב אבינו קודם שבא לא"י לשכם ויעקב נסע סכותה וכו' ואחר כך ויבא יעקב שלם וכו'. ועיין זוהר שם כי הסוכה הזאת היא בחי' שלום היפוך מרוב לשונות. וכן בצאת ישראל ממצרים לבא לארץ ישראל היתה הנסיעה הראשונה לסוכות כי סוכות היא בחינת וימינו תחבקנו שזה בחינת ארץ ישראל שהיא בחינת ימין כנ"ל ועיין עוד בפנים מבואר הרבה מענין א"י:

</div>

The primary drawing down of the Divine abundance — which is the aspect of Ruach HaKodesh [the Holy Spirit], the aspect of the spirit of wisdom that comes from the holy — is in Eretz Yisrael. For there is the primary wisdom, the primary prophecy, and the primary Ruach HaKodesh. And also there is the primary illumination of the makifim [surrounding / encompassing lights — the transcendent levels of the soul that surround rather than clothe the body] — which are the aspect of the light of the countenance — the aspect of: "and the light of Your countenance — for You favored them" [Tehillim 44:4]. And there is the primary place of the seven lamps — for it is the aspect of truth, the aspect of the holiness of the mouth.
 

 
 And there is the primary place of yir'ah and humility — which is the aspect of the holiness of the nose. And there is the primary holiness of the eyes — the aspect of: "the eyes of Hashem your G-d are upon it always." And it is written: "three times a year shall all your males appear" — and our Sages of blessed memory expounded: "Just as one comes to be seen, so one comes to see." And there is the primary holiness of the ears — through emunah in the wise. This is the aspect of: "you shall not turn from the ruling" [Devarim 17:11] — said in connection with the Sanhedrin that sits there.
 

 
 And because there is the primary perfection of da'as [consciousness / Divine knowledge] and wisdom — therefore it is said: "it lacks nothing" — the aspect of kulo HaTov v'HaMetiv [entirely the Good and the Beneficent], without any deficiency whatsoever. And also because of this it is called Artzos HaChayyim — for through this one merits eternal life. And through da'as one is included in His unity, blessed be He — which is the primary perfection. And this is the aspect of: "and who is like Your people Israel — one nation in the land" — specifically in the land — as is brought in the holy Zohar. For there one is included in His unity, blessed be He — and there is the primary perfection. As the holy Zohar writes: "Completeness [shlimu] is found nowhere but in the holy land of Israel" — as stated above in Siman 14.
 

 
 And therefore there is the primary nullification of anger and cruelty — as our Sages of blessed memory said: "He placed a heart of rage [lev rogez] in Bavel — it is there that it is written" [implying that in Bavel / exile, the angry heart has its domain — not in Eretz Yisrael]. And all of this is through da'as. And because this da'as is the aspect of the World to Come — therefore: "one who walks four cubits in Eretz Yisrael is assured that he is a child of the World to Come."


## Segment 101

<div dir="rtl" lang="he">

סימן מ"ט-לשמש שם אהל

</div>

By Rabbi Nachman of Tchehrin A disciple of Rabbainu Nachman of Breslov


## Segment 102

<div dir="rtl" lang="he">

ירושלים וכלל א"י הם בחינת לב העולם כנ"ל ובלב כל חכם לב נתתי חכמה. וע"כ ירושלים עיר החכמה בחינת רבתי בדעות וכן כלל ארץ ישראל אוירה מחכים ושם עיקר זיכוך וטהרת המחשבה כמבוףאר בסי' מ"ד. ושם עיקר כח היצר טוב כנ"ל בסי' א' ושם עיקר התגלות כל הפעולות ומדות טובות שהם בחי' כלל קומות המצות ששלימותן הוא בא"י ושם עיקר התגלות המלכות בחינת ימלוך ד' לעולם אלקיך ציון וכו'. וזה בחינת טובה הארץ מאד מאד היינו שקדושת הארץ כלולה מכל המדות טובות על דרך שאמרו רז"ל בכל מדה שהוא מודד לך הוי מודה לו וכו'. ושם עיקר התגלות המלכות שהיא בעצמה בחינת א"י כנ"ל כמה פעמים. וע"כ כשמספר הכתוב בשבח ציון וירולים סיים ושרים כחוללים המובא במאמר הנ"ל. ושם עיקר תיקון התפלה שהיא עבודה שבלב. ושם עיקר תיקון הה' כמבואר בתיקון ה' מתיקונים אחרונים ארעא דישראל היא מותבא דאת ה'. ועיקר התיקון ע"י היו"ד שנמשך לתוכה כמובן בתיקון כ"ב אוירא דא"י דאיהו מחכים מסטרא דחכמה דאיהו יו"ד וכו'. וזה בחינת עשר קדושות קדשה ארץ ישראל בחינת לית קדושה פחות מעשרה בחינת יו"ד הנ"ל. וזה בחינת ארץ אשר לא במסכנות וכו' כי מדל"ת נעשה ה' שהוא בחינת עשירות כמבואר בפנים. וזה שנאמר (מלכים ב' כ"ד) איך שבעוה"ר בא נבוכדנאצר אל ירושלים ויוצא משם את כל אוצרות וכו' (היינו שנטל משם כל בחינת העושר הנ"ל) והגלה משם וכו' עשרת אלפים גולה (היינו כנגד בחינת היו"ד הנ"ל) לא נשאר זולת דלת עם הארץ (כי כשנוטל היו"ד מן הה' אזי נעשית דל"ת ח"ו). וכן (שם כ"ה) בשעת חורבן בית המקדש נאמר ג"כ ומדלת הארץ השאיר וכו' כי לא נשאר רק בחינת הדל"ת הנ"ל. וזה שאמר דוד שהוא בחינת כלל מלכות ישראל דלותי ולי יהושיע בה' יתירה.

</div>

End of Installment Two. This completes the full, word-for-word translation of Simanim 6–21 of Likutay Kama. Every word of the Hebrew source has been rendered, including all internal cross-references, citations, and parenthetical discussions.
 

 Note on Siman 19 — Tefillah L'Chavakuk: This is by far the longest siman in the work, containing an extended and intricate exposition on Lashon HaKodesh, the clarification of good from evil within targum, the reason for the length of exile, Chavakuk's circle, the Midrash of the ax, the necessity of traveling to the Tzaddik, and the mystery of chashmal. It has been translated in full.
 

 The next installment will continue with Siman 22 onward.

 נ נח נחמ נחמן מאומן


## Segment 103

<div dir="rtl" lang="he">

כי זה עיקר ישועת בחי' במלכות כשנעשה מדל"ת ה' כנ"ל. וזה שאמרו ז"ל (פסחים קי"ח:) דלותי וכו' אע"פ שדלה אני מן המצות לך אני ולי נאה להושיע וכו' היינו כי עיקר התגלות המלכות הוא ע"י פעולות ומדות טובות שהם בחי' המצות ואני דלה מן המצות נמצא שאני בחי' דל"ת אעפ"כ לך אני היינו שאני מקשר את עצמי בכל מחשבותי רק אליך ומקבל עלי עול מלכותך (עי' רשב"ם שם) ועל כן ולי נאה להושיע. כי לפעמים מתחיל התיקון ממטה למעלה שע"י שמקשר את עצמו להשי"ת באמת ומקבל על עצמו עול מלכות שמים עי"ז זוכה אח"כ למחשבות קדושות שהם בסי' היו"ד שנמשך לתוך הדל"ת ונעשה מדל"ת ה' שזה עיקר הישועה. וזה בחי' לא אבוא בעיר וכו' אין הקב"ה נכנס בירושלים שלמעלה עד שיבא בירושלים של מטה כפשוטו ממש. כי ירושלים הי בחי' מלכות כנ"ל וכמבואר בפנים. וע' ג"כ (ר"ה י"ז) מה שאמרו ז"ל על פסוק זה. וע' לקוטי הלכות הלכות תפלת המנחה הל' ו' אות ע"ה. ע"ח. ע"ט. פ"א. גם עיקר השיר והניגון הוא בארץ ישראל כמו שכתוב איך נשיר את שיר ד' על אדמת נכר וכתיב שירו לנו משיר ציון בחינת השיר שהיו הלוים אומרים בבית המקדש וכל עשרה מיני נגינה שנאמר בהם ספר תהלים הכל ניתן ללוים המנצחים בשיר בבית ד' כמבואר בפסוקים הרבה. גם ע"י תשובה התלוי' בלב זוכים גם לא"י וירושלים כמ"ש (דברים ל') והי' כי יבואו עליך וכו' והשבות אל לבבך וכו' ושבת עד ד' אלקיך (בחי' גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד כמו שדרשו רז"ל) וכו' ושב ד' אלקיך וכו' והביאך אל הארץ וכו' ונאמר ובא לציון גואל וכו' ולשבי פשע וכו' ונאמר (מלכים א' ח') ושבו אליך וכו' והשבותם אל האדמה אשר נתת לאבותם. ונאמר (ד"ה ב' ל') כי בשובכם על ד' וכו' ולשוב לארץ הזאת וכו' ונאמר (ירמי' כ"ד) והשיבותים אל הארץ הזאת וכו' כי ישובו אלי בכל לבבם וכמוהו רבים. וירושלים בעצמה היא בחינת כסא כבוד כמו שכתוב בעת ההוא יקראו לירושלים כסא ד' וכתיב ולכבוד אהי' בתורה. ועל כן בארץ ישראל ובירושלים עיקר השגת סתרי תורה שהם בחי' קבלה. וזה בחי' והיא נקראת קבלה עד איהי בין חרין דרועין דמלכא זה בחי' א"י שנקראת במותי ארץ (כמו שפירש רש"י בפ' האזינו) בחי' זרועות עולם כמובא בסי' נ"ז במאמר שאלו את ר' יוסי ב"ק. וזה אז תתענג על ד' בחי' עונג שבת המבואר בפנים והרכבתיך על במתי ארץ. ומחמת שא"י היא בחי' מלכות בחי' תכלת דאכלא כולא וכו' על כן כתיב בה ארץ אוכלת יושביה אבל ישראל הדבקים בד' חיים וקיימים. כי באמת היא נקראת ארץ החיים כנ"ל. ומחמת שבא"י וירושלים זוכים לענג שבת הנ"ל ע"כ נאמר (תהלים ל"ז) שכן ארץ ורעה אמונה והתענג על ד' וכו' ושם נאמר וענוים ירשו ארץ והתענגו וכתיב שמחו את ירושלים וכו' למען תנקו והתענגתם מזיו כבודה. ובחי' אמא אוזפת מאנהא לברתא המובא בפנים זה בחי' ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו שהיא מכוונת נגד ירושלים של מעלה כמו שדרשו ז"ל ומשם מקבלת כחה. גם א"י היא בחי' ימין כנ"ל כמה פעמים שזה בחי' אורייתא דעתיקא ששם כולו ימין. ועל כן שם עיקר ביטול תאות ממון שהוא מבחי' שמאל כנ"ל כמה פעמים. ומחמת שע"י כל התיקונים הנ"ל זוכים לנסים כמבואר בפנים על כן אתּי היא עיקר מקום הנסים כמבואר בסי' ז' ובסי' ט':

</div>

Zimras HaAretz — Complete Translation, Installment Two.

 Simanim 6–21 of Likutay Kama.

Zimras HaAretz — Installment Three: Simanim 22–38

 זִמְרַת הָאָרֶץ — הַמְשֵׁךְ


## Segment 104

<div dir="rtl" lang="he">

סימן נ'-הצילה

</div>

נ נח נחמ נחמן מאומן Na Nach Nachma Nachman MayUman


## Segment 105

<div dir="rtl" lang="he">

ארץ ישראל היא בחי' תיקון הברית כידוע. וע"כ שם עיקר תיקון התפלה. וכן עיקר קדושת א"י תלוי בשמירת הברית בבחי' מה שאמרו ז"ל על מנת ואתה את בריתי תשמור. וע"כ כשפגמו ישראל והפרו ברית ח"ו אזי נפגמה התפלה בבחי' שתם תפלתי וכתיב השביעני במרורים בחי' מיין מרורין וכתיב שיבר עצמותי בחי' שבירת עצמות וכתיב (ירמי' נ') שה פזורה ישראל אריות הדיחו וכו' וזה האחרון עצמו פירש רש"י גירם עצמיו כי ירושלים היא בחי' ארי' ע"ש המזבח שיורד עליו ארי כמו שכתוב (ישעי' כ"ט) הוי אריאל וכו' וכמו שפירש רש"י שם. וכן כלל קדושת א"י הוא בחי' ימין כנ"ל כמ"פ שזה בחי' ארי' כמו שכתוב (יחזקאל א') ופני ארי' אל הימין. וזה בחינת ומהעז יצא מתוק וכו' מה עז מארי וכו' כן ארי דקדושה הוא בחינת מיין מתיקין שזה בחינת זבת חלב ודבש שנשתבחה א"י. וזה בחינת (משלי י"ז) צוף דבש אמרי נעם (היינו בחינת המוףחין של ארץ ישראל שנקראו נעם כמאמר רז"ל) מתיק לנפש ומרפא לעצם. היינו בחי' שמועה טובה תדשן עצם המבואר בפנים. וזה גם כן בחי' ושמועה טובה מארץ מרחק היינו בחי' א"י שנקראת כן ע"ש שאוירה מחכים. וכתיב אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני כמבואר בלקו"ת סי' מ'. ומחמת שעיקר תיקון האכילה בבחי' צדיק אוכל לשובע נפשו תלוי ג"כ בקדושת תיקון הברית כמובן בפנים שבזה תלוי ג"כ קדושת א"י כנ"ל. וזה ואכלתם לחמכם לשובע וישבתם לבטח בארצכם. וכן ואכלת ושבעת וברכת וכו' על הארץ הטובה וכו' היינו כנ"ל:

</div>

Zimras HaAretz — Installment Three
 Likutay Kama · Simanim 22–38 · Complete Word-for-Word Translation

נ נח נחמ נחמן מאומן
Na Nach Nachma Nachman MayUman

Likutay Kama — Continued

 
 Siman Kuf-Bais · סימן כ"ב


## Segment 106

<div dir="rtl" lang="he">

סימן נ"ה. אמר ר' עקיבא.

</div>

Translator's Preface: This is a complete, word-for-word translation of Zimras HaAretz, following the guidelines of faithful formal equivalence. Every word of the Hebrew is rendered. Verses are italicized with source citations. Key Kabbalistic and Chassidic terms are transliterated in Ashkenazic pronunciation and explained in brackets on first occurrence. The Hebrew vowel tzairai is rendered ai/ay. Parenthetical passages in the original are translated in full, marked with the original parentheses. This installment covers: the full Introduction (Hakdamah) and Simanim 1–5 of Likutay Kama.


## Segment 107

<div dir="rtl" lang="he">

בארץ ישראל נאמר עיני ד' אלקיך בה תמיד בחי' עיני בנאמני ארץ כי הוא בחי' אמת כנ"ל כמה פעמים. ועיקר הגלות והחורבן היה ע"י הגברות השקר כמאמרם ז"ל על שפסקו ממנה אנשי אמנה וכתיב (ירמי' ט') ואמת לא ידברו למדו לשונם לדבר שקר וכמוהו רבים. ומחמת ששקר הוא בחי' עכירת הדמים ע"כ כתיב (יחזקאל כ"ב) התשפוט את עיר הדמים בחי' עיר הדמים מלאה כחש (נחום ג') וזה ותחנף הארץ בדמים. ועי"ז בא מרה שחורה עד אשר העינים כהות ע"י הדמעות וזה כלו בדמעות עיני ואז גבר הרע והטומאה כמבואר בפסוקים רבים. וכן הנגדיות (ישעי' א') ארצכם שממה אדמתכם לנגדכם וכו' כי קדושת א"י היא בחי' אמת כנ"ל. וזה בחינת מי יגור באהלך וכו' הולך תמים וכו' ודובר אמת וכו' וכן אצל אברהם נאמר ומצאת את לבבו נאמן לפניך וכרות עמו הברית וכו' והוא בחי' אחדות בחי' אחד הי' אברהם ויירש את הארץ (יחזקאל ל"ג) ובחינת ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ דיקא כנ"ל כמה פעמים. וזה שאמרו השבטים בני איש אחד נתנו בארץ כנען ופנימיות קדושת א"י הוא הבית המקדש דאיקרי ג"כ משכן וזה בחינת והי' המשכן אחד. וזה אחת שאלתי וכו' שבתי בבית ד' וכו' אחת דייקא והוא בבחינת כולו טוב בחינת טובה הארץ מאד מאד כנ"ל כמ"פ ובפרט בסימן ד' בחי' ביטול הרע והנגדיות רק כולו אחדות ושלום בבחינת השם גבולך שלום בחי' ביטול הטומאה כמו שכתוב ולא תטמאו את הארץ וכו' וכן לא תטמא את אדמתך וכו' וכתיב (ישעי' נ"ב) ולא יוסיף לבא בך עוד ערל וטמא וכתיב (יחזקאל ל"ו) והבאתי אתכם אל אדמתכם וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם וכו'. כי חו"ל היא בחינת עפר טמא כמו שכתוב (עמוס ז) ואתה על אדמה טמאה וכו'. אבל א"י היא אדמת קודש (זכרי' ב) בבחינת עשר קדושות קדשה א"י וירושלים נקראת עיר הקודש כמ"ש (בנחמי' י"א) וכתיב (ישעי' מ"ח) על ציון הר קדשי וכמוהו רבים. ועל כלל ארץ ישראל נאמר (תהלים ע"ח) ויביאם אל גבול קדשו עי' מצו"ד. והרי א"י נקראו הררי קודש ועריה נקראו ערי קדשיך. ועל כן נקראת ארץ ישראל ארץ לא מטוהרה (יחזקאל כ"ב) וע' (זבחים קי"ג) כי שורש קדושתה היא למעלה מבחףינת הטהרה שהיא בחינת שמאל וא"י היא בחינת ימין כנ"ל כמ"פ. כי היא בחינת קודש ממש כנ"ל בחינת נהלת בעזך אל נוה קדשך. כי על ידי שמאיר בה אור האמת עי"ז מאירה שם ביותר השגחת השי"ת ועי"ז נכללת ביותר בבחינת קודם הבריאה ששם כולו אחד כולו טוב כולו קודש וכו' כמבואר בפנים. וזה שאמרו ז"ל (תענית יו"ד) ארץ ישראל נבראת תחלה וכל העולם לבסוף ע"ש ובחידושי אגדות ומחמת שנבראת תחלה ע"כ היא סמוכה ביותר לבחינת קודם הבריאה. ופנימיות קדושת א"י היא מקום המקדש שאמרו רז"ל עליו ביחוד שנברא קודם בריאת העולם שנאמר כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשינו. כי שם מאיר אור ההשגחה ביותר בבחינת והיו עיני ולבי שם וכו' על כן נכלל ביותר בבחינת קודם הבריאה כנ"ל. וזה בחינת האבן שתיה בחינת אבן ישראל אב וכן כחדא:

</div>

Chovos HaLevavos — "Duties of the Hearts"

 חוֹבוֹת הַלְּבָבוֹת · Likutay Moharan I, Siman 22

 
 The primary illumination of the Shivah Ro'im [the Seven Shepherds — Avraham, Yitzchak, Yaakov, Moshe, Aharon, Yosef, and Dovid] to complete the faith of Israel is in Eretz Yisrael — in the aspect of: "dwell in the land [specifically] and tend to faithfulness" [Tehillim 37:3]. And the aforementioned Shepherds are the totality of holiness — the aspect of: "all His holy ones are in Your hand" [Devarim 33:3]. And therefore Eretz Yisrael is also the aspect of the totality of holiness — the aspect of the Ten Sanctities with which Eretz Yisrael was sanctified.


## Segment 108

<div dir="rtl" lang="he">

סימן נ"ב-הנעור בלילה

</div>

And I have supported myself on the teaching of the holy Zohar (Bereishis 114): "All those who remain in the holy land of Israel — their judgment is as Yerushalayim and as Tzion in every matter," etc. And our Rabbis of blessed memory said: "In the future, Yerushalayim will spread across all of Eretz Yisrael," etc.


## Segment 109

<div dir="rtl" lang="he">

ידוע ומובן שכל מה שקרוב יותר לתחלת הבריאה הוא ברור וודאי ביותר כי הוא בבחינת אפשרי המציאות מאחר שלא נתרחק עדיין מתחלת מציאותו. וכן מובן בפשטיות סיפורי התורה ג"כ כי כל מה שהי' העולם קרוב לתחלת זמן הבריאה ביותר היו חזקים באמונה חידוש העולם. וכן בשאר פרטי עניני האמונה הק' ביותר עד אשר עברו כמה דורות ונתרחק קצת העולם מתחלת זמן מציאותו אז התחילו הדעות להשתבש בכפירות וע"ז וכיוצא עד שבריבוי הדורות ביות נפלו קצת גם לזה השיבוש של חיוב מציאות העולם. וכבר אמרו רז"ל שא"י נבראת תחלה וכל העולם לבסוף. נמצא שא"י קרובה יותר לבחינת אמונת אפשרי המציאות כנ"ל. וע"כ שם נשלמת האמונה ביותר בבחינת שכן ארץ ורעה אמונה. וגם כי עיקר ירושת ארץ ישראל היא ע"י בחינת כח מעשיו הגיד לעמו וכו' שזה כל ענין סדר בראשית שמודיע ומבאר איך שנתחדשה כל הבריאה כולה בבחינת אפשרי המציאות ולא על ידי שום חיוב ח"ו. וגם כי זה ידוע כי העיקר הוא התכלית. והתכלית הוא קרוב לתחלת המחשבה ביותר כמבואר במאמר קרטליתא בסי' י"ח והנה תכלית בריאת העולם הוא רק בשביל נשמות ישראל. וע"כ באמת ישראל עליו במחשבה תחלה. וכן תכלית נקודת קדושת בחינת המקום של כלל העולם הוא הבית המקדש וירשלים וכלל א"י. וע.ץכ הוא קרוב יותר לתחלת מחשבת הבריאה שהי' בבחינת אפשרי המציאות. והנה תכלית בריאת נשמות ישראל הוא בשביל לעשות רצונו ית' וכלל רצונו ית' כלול בתרי"ג מצות התורה ששלימותן הוא רק בארץ ישראל. כי הרבה מצות אינן נוהגות אלא בא"י. ועל ידי קיום מצותיו ועשיית רצונו ית' זוכים לחזור לשרשו ולהכלל ולהדבק בו ית' בשלימות. ובפשטיות ג"כ תכלית נקודת קיום המצות הוא הדביקות בו ית' כמובא. ועיקר מקום הדביקות בו ית' הוא בארץ ישראל כנ"ל בסי' ל"ח. וכשנכללין בו ית' בבחינת אחדות ממש אזי נעשין גם כן בבחינת חיוב המציאות כמוהו ית' מאחר שנעשים עמו בבחינת אחדות ממש. ואז נללין עמהם כל העולמות בבחינת חיוב המציאות כמבואר בפנים. ועל כן באמת אמרו ז"ל עתידה ארץ ישראל שתתפשט בכל העולם כולו. ועיקר הביטול והכלליות בו ית' הוא ע"י התבודדות כמבואר בפנים. כי באמת זה עיקר שלימות ההתבודדות כשזוכין לדבק את עצמו בהשי"ת אז כל כך עד שנכללין בו ממש באחדותו ית' כביכול. כי התבודדות הוא מלשון בדד ובד בבד שהוא מל' יחידות. היינו שצריכים אז להתאחד ממש עמו ית' בביטול כל ההרגשות עד שלא ירגיש אלא אותו ית' לבד בבחינת אין עוד מלבדו וכמו שכתוב אתה הוא האלקים לבדך. ולביטול ולדביקות כזה זוכים רק ישראל. והעיקר הוא בארץ ישראל. כי העכו"ם וכל מקומות שבחו"ל מקבלים שפעם ע"י שליח כמאמרם ז"ל (תענית יו"ד) היינו ע"י השרים העליונים ע"כ קשה להם להכלל באמת בבחנית אחדות האמתי עד שנשתלשל מזה בחינת עבודות זרות ואלקים אחרים ממש ח"ו. וכבר ידוע כי אחר ואחד הם שני הפכיים ממש. אבל ישראל מקבלים שפעם ממנו י' בעצמו ובלי שום אמצעי ח"ו והעיקר בא"י ע"כ הם זוכים להכלל באחדותו ית' ממש בבחי' אתה אחד וכו' ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ דייקא כנ"ל. וע"כ ארז"ל באמת כל הדר בא"י דומה כמו שיש לו אלוקי וכו' כמו שפירשו המפרשים ז"ל. ובזה מדוקדק לשון דומה כי הוא רק בבחי' דמיון ומדמה אבל בפנימיות השכל הוא נכלל באחדותו ית' ממש. וכן דומה השני יתפרש ג"כ על דרך זה. כי הלא גם יושבי חו"ל מאמינים באלקותו ית' רק מאחר שאינם זוכים לדביקות וביטול אמתי כזה מחמת הנ"ל על כן דומר כמו שאין לו אלוקי. וזה שכתוב הן עם לבדד ישכון וכו' לבדד ממש. כנ"ל. וזה זוכים ע"י התבודדות כנ"ל. וכן כתיב ד' בדד ינחנו ואין עמו אל נכר היינו כנ"ל. וזה וישכון ישראל בטח בדד עין יעקב אל ארץ וכו' היינו ירושת ארץ ישראל. וזה עין יעקב כי גם אצל יעקב נאמר ויותר יעקב לבדו היינו בחי' ביטול והתבודדות הנ"ל. וזה שאמרו ז"ל במדרש פ' וישלח אין כאל ומי כאל ישורון ישראל סבא. מה הקב"ה כתיב בי' ונשגב ד' לבדו אף ביעקב ויותר יעקב לבדו היינו כנ"ל. שנכלל אז באחדותו ית' ממש שזה עיקר שלימות ההתבודדות. וע"כ עיקר שלימות התפלה וההתבודדות הוא רק בארץ ישראל. וע"כ א"י היא בחי' עולם הבא כנ"ל כמה פעמים. כי עיקר זה הביטול והדביקות בשלימות יזכו לעולם הבא שהוא בחי' עין לא ראת וכו' כי יהי' כולו אחד כמבואר בסי' נ"א הנ"ל:

</div>

And it is impossible to come to these Shepherds except through azus [boldness / holy brazenness], etc. And this is the aspect of: "You led with Your strength to Your holy abode" [Shmos 15:13] — in its literal sense — meaning, to Eretz Yisrael. And therefore Yerushalayim is called "a city of strength for us" [Yeshayahu 26:1]. And it is said: "so in the sanctuary I have beheld You, to see Your strength," etc. [Tehillim 63:3].
 

 
 And there all the tikkunim of teki'ah, shevarim, and teru'ah [the three shofar sounds] are drawn down. Teki'ah — this is the aspect of: "blow the shofar in Tzion" [Yoel 2:15]. Shevarim [broken sounds] — this is the aspect of: "break [shaber teshaber] their pillars" [Shmos 23:24] — to break the brazenness of the Sitra Achra and to nullify all false faiths. Teru'ah [a trembling blast] — this is the aspect of the Shepherds (Ro'im). This is the aspect of: "I will bring them to their land and tend them upon the mountains of Israel…in good pasture I will feed them," etc. [Yechezkel 34:13–14].
 

 
 And all of this is drawn down through the aspect of the holy voice. And this is the aspect of: "if you will truly listen to His voice," etc., "for My angel will go before you and bring you to the Emori," etc., "you shall not bow to their gods — break [shaber teshaber] their pillars" [Shmos 23:22–24]. And it is written: "And we cried out to Hashem," etc., "and He heard our voice," etc., "and Hashem brought us out of Egypt with a strong hand," etc. — the aspect of the subduing of the Malchus d'Sitra Achra, which is only through boldness — "and He brought us to this place and gave us this land" [Devarim 26:7–9]. And this is the aspect of the conquest of Yericho, which was through the shofar voice, as stated above.
 

 
 And to come to the holy boldness is through simchah [joy]. And this is the aspect of the sanctity of Eretz Yisrael — where there is the source of joy, as stated above. And the primary joy is through the aspect of na'aseh v'nishma "we will do and we will hear" — Israel's acceptance of the Torah at Sinai] — which are the aspect of Torah and prayer. And the primary place of Torah and prayer in their fullness is in Eretz Yisrael, as stated above. And one must go from level to level, etc., as is explained within the ma'amar. And this is the aspect of the sanctity of Eretz Yisrael — which is most suited for this matter, that one be able to ascend from level to level in the service of Hashem.


## Segment 110

<div dir="rtl" lang="he">

סימן נ"ג-ה' הדעת

</div>

Based on Likutay Moharan, Part I


## Segment 111

<div dir="rtl" lang="he">

אמרו רז"ל שארץ ישראל מסוגל לבנים. כי ההולדה הוא ע"י בחי' ה' וארעא דישראל היא מותבא דאת ה' כנ"ל בשם התיקונים. ושם עיקר שלימות הדעת בחי' רבתי בדעות כי אוירה מחכים כנ"ל והחומר שבה ממוזג לקבל חכמה. וכן שם עיקר היראה כנ"ל כמ"פ ושם עיקר מקום התלמידים הגונים בבחי' וכל בניך למודי ד' בא"י דייקא וכנ"ל בפסוק כי מציון תצא תורה והכל באין לשאול שאלותיהם לשם כמו שכתוב כי יפלא ממך וכו' וקמת ועלית וכו' כי אין תורה כתורת ארץ ישראל. וע"י כל זה נדלם הדעת ביותר ומזה באה ההולדה כי קטן אינו מוליד מחמת שאין דעתו בשלימות. אבל א"י היא בחי' מוחין דגדלות כמובא במקום אחר. וזה וד' אמר המכסה אני וכו' ואברהם היו יהי' וכו' ונברכו בו כל גויי הארץ (ודרשו רז"ל על הגרים וכו') כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו וכו' למען הביא ד' על אברהם וכו' היינו ירושת הארץ עי' רשב"ם. כי ע"י גרים נדלם דעתו עד שזוכה עי"ז לבנים ואז מקיים ושננתם לבניך כפשוטו ממש. כי בניו בעצמם הם תלמידיו והם בודאי תלמידים הגונים מ אחר שהם בניו ממש ועי"ז נתרחב דעתו ביותר ועל ידי זה זוכה לירושת הארץ ששם עיקר שלימות הדעת. ועל כן היא מסוגל לבנים כנ"ל כי הא בהא תליא וכולם עולם בקנה אחד כנ"ל. וזה שפירש רש"י בפ' בא ויקד העם על בשורת הגאולה וביאת הארץ ובשורת הבנים שיהיו להם. כי הכל אחד כי עיקר הגאולה היתה שיצא בחי' הדעת מהגלות כידוע וכמבואר בסי' נ"ו וביום הביכורים. וכן עיקר הגאולה היתה ע"י הדעת כמבואר בסי' כ"א עתיקא. וביאת הארץ היא בחי' שלימות הדעת כי אוירא דארץ ישראל מחכים כנ"ל. ובשורת הבנים וכו' כי ע"י זוכים לבנים כנ"ל. ובזה מובן מה שלכאורה קשה מה הי' זה לבשורה להם הלא גם במצרים הי' להם בנים. אך י"ל שהבנים שנולדו במצרים ששם הי' הדעת בגלות. על כן גם הבנים שנולדו היו בבחינת קטנות אבל אלו הבנים יהיו בבחי' מוחין דגדלות. וע"כ יפלפלו עם אביהם וישאלו מהם על כל ענין ו ענין ועל ידי זה יושלם גם דעת אביהם ביותר שזה בעצמו עיקר תכלית הגאולה וביאתם לארץ כנ"ל:

</div>

As is understood in the Zohar [I, folio 80] regarding Avraham — and there [folio 150b] regarding Yaakov: "in this place he ascended from this level to another level," etc. And this is the aspect of: "for from Tzion shall go forth Torah and the word of Hashem from Yerushalayim" [Yeshayahu 2:3]. "The word of Hashem" is the aspect of prayer — the aspect of: "and I place My words in your mouth" [Yeshayahu 51:16], as is brought in the ma'amar of al asher me'alem, Siman 48, and in Likutay Moharan Tanina, Siman 1, Tik'u Memshala.
 

 
 And because na'aseh v'nishma is the aspect of supernal Chochmah and lower Chochmah — therefore Avira d'Eretz Yisrael machkim. And this is the aspect of Yerushalayim — which is the aspect of yir'ah shalem [complete awe — from the joining of yir'ah [awe] and shalem [complete]] — the aspect of the complete utterance [ma'amar hashalem] — through which faith is completed. And therefore it is called kiryas ne'emanah [the faithful city], as all this is explained within the ma'amar.
 

 
 And there one merits that the descent shall be for the ultimate purpose of ascent — through teshuvah — to the point where transgressions are transformed into merits. And this is the aspect of: "the people that dwells in it — their iniquity is forgiven." And through all of the above, the seal within the seal is rectified and preserved — which is the aspect of: "seal up the Torah among My disciples" [Yeshayahu 8:16] — the aspect of: "and all your children shall be disciples of Hashem," etc. [Yeshayahu 54:13], as is explained within the ma'amar. And this is the aspect of the sanctity of Eretz Yisrael, as is explained explicitly in the Zohar Chadash on the entire Megillas Rus: the chatum Torah b'limuday [seal of Torah among disciples] is in Eretz Yisrael — there they are called disciples of Hashem, and not outside the Land.
 

 
 And there is the primary shalom [peace] — the aspect of: "praise Hashem, O Yerushalayim," etc., "who sets your borders as peace," etc. [Tehillim 147:12, 14]. And it is written: "and I will place peace in the land," as stated above.


## Segment 112

<div dir="rtl" lang="he">

סימן נ"ד-ויהי מקץ

</div>

Ashray Temimay Darech — "Praiseworthy are the Perfect-of-Way"


## Segment 113

<div dir="rtl" lang="he">

מבואר לעיל כמה פעמים שארץ ישראל הוא בחי' עולם הבא. וע"כ שם מסוגל ביותר לשמור את הזכרון לאדבקא מחשבתא בעלמא דאתי כי ארץ ישראל היא בחי' זכרון ג"כ כנ"ל. וזה שכתוב בענין ירושת הארץ וזכרת את ד' אלקיך (בחי' ד' אלקים הנ"ל שמרמז על עלמא דאתי) כי הוא הנותן וכו'. וכן עיקר בחינת והארץ הדום רגלי שמרמז על הזכרון הנ"ל בפרטיות הוא ג"כ בארץ ישראל והעיקר בירושלים ובית המקדש שנקרא הדום רגלי כמו שכתוב ולא זכר הדום רגליו וכו'. וכתיב השתחוו להדום רגליו קדוש הוא וכו' השתחוו להר קדשו וכו'. וכן עיקר הגדלת השכל הוא בא"י ששם עיקר החכמה והשכל דקדושה בחי' מוחין דגדלות כנ"ל. וכן עיקר תיקון הצמצום שהיא בחי' מאד סטרא דשמאלא הוא בא"י בחי' טובה הארץ מאד מאד. כי ירושלים דינא היא ועל דינא קיימא וכו' (זוהר בראשית קנ") ודין הוא בחי' הצמצום הנ"ל. ואפשר שזהו בחי' הקטנות שצריך לעבור על האדם קודם שבא לא"י שהיא בחי' מוחין דגדלות כמבואר מזה במקום אחר. כי זה בחי' שמאלו תחת לראשי והדר וימינו תחבקני כי ארץ ישראל היא בחי' ימין כנ"ל כמ"פ. וכן ההסתפקות שהוא ההיפוך מבחי' ובטן רשעים תחסר רק בבחינת צדיק אוכל לשובע וכתיב ואכלת ושבעת וכמוהו רבים (ועיין שער החצר סי' ר"ו בשם בעל עקידה). וכן עיקר תיקון הצדקה הוא בארץ ישראל בחי' וצדקה בכרמל תשב כנ"ל. ומבואר בזוהר (שמות נ"ט) כי המקדש שלעתיד יהי' נקרא צדקה וכו'. ושם עיקר יחוד צדיק וכנסת ישראל שבחי' צדיק משפיע לכנס"י שזה בחי' צדיקים יירשו ארץ שכינתא בין תרין צדיקיא יתבא כידוע. וזה בעצמו סוד ציון וירושלים. היינו בחי' צדיק וכנסת ישראל כמבואר (זוהר בראשית קפ"ו). וכן ענין תיקון השינה שתעלה אז נשמתו לבחי' עלמא דאתי הוא בשלימות בא"י בבחי' וישכב במקום ההוא וכו'. כי שם האויר קדוש ומכוונת נגד ארץ החיים שלמעלה. וע"כ הנשמה תוכל לעלות שם בשעת שינה כסדר בלי עיכוב כל כך כמו שיש לה בחו"ל ח"ו. וכמובן ג"כ בספר חסד לאברהם. כי אמרו ז"ל שינה אחד מס' במיתה. ולענין עליית הנשמה אחר המיתה מבואר בזוה"ק ובשאר ספרים החילוק שבין מתי א"י למתי חו"ל ומזה מובן גם לענין השינה. וזה בשלום יחדיו אשכבה ואישן כי אתה לבדד לבטח תושיבני. היינו ירושת הארץ שנאמר בה וישכון ישראל בטח בדד וכו'. ציצית הם בחי' ארץ ישראל כנ"ל בסי' ז' (ועי' זוהר שלח קע"ה) תפילין מוחין הם בודא בחי' א"י כנ"ל. ועל כן הפרשיות של תפילין מדברים מענין ירושת הארץ. וכן בהנסיעה של רז"ל לא"י מבאר שד' רוחות של ארץ ישראל הם בחי' סוד התפילין. תורה היא בחי' א"י כי אין תורה כתורת א"י. וכן בחי' ההסתפקות שיש בהתורה העיקר הוא בארץ ישראל שאין מאריכים בפלפולים כ"כ ומסתפקין במיעוטו רק ליישב ההלכה על מכונה כמובן בדברי רז"ל (סנהדרין כ"ד) שדרשו במחשכים הושיבני זה תלמוד בבלי ע"ש. וכן (ב"מ פ"ה) לענין ר' זירא שהי' מתענה דלישתכח מיניה תלמודא דבבלאה. קריאת שמע שהיא אמונת היחוד וקבלת עול מ"ש ועול תורה ומצות עיקר שלימות ענין זה הוא בא"י כנ"ל כמה פעמים. תפלה עיקר שלימותה הוא בארץ ישראל כנ"ל שיש בה קדושה כ"כ עד שהיא עצמה בבחי' עולם הבא. וע"כ אפי' חיי שעה שבה כגון אכילה ושתי' וכיוצא בהם ג"כ בבחי' קדושת הזכרון של עוה"ב רק שהם בבחי' והארץ הדום רגלי בחי' רגלי הקדושה. ועל כן גם התפלה שמתפללין שם על חיי שעה יש לה שלימות גדול ביותר כי הם ג"כ בחי' חיי עולם כנ"ל. וע"כ נקראת ארץ החיים. יחוד צדיק וכנסת ישראל שזה בחי' מו"מ הוא ג"כ העיקר בארץ ישראל כנ"ל. וזה שנאמר אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אותה וכו' בחינת מו"מ. וכתיב וישאו אותו בניו ארצה כנען היינו בחי' משא שנושאין ומעלין נצוצי הקדושה שהם בחי' נשמות ישראל בחי' יעקב לשרשן שהיא בחינת השכינה בחי' א"י וע"כ נקראים ישראל הנשואים מני רחם. וכן עיקר הברכות של הצדיק שנאמר על זה ישא ברכה מאת ד' הוא בארץ ישראל כי שם צוה ד' את הברכה. ושם נאמר ישאו הרים שלום לעם בחי' משא. ונאמר ארץ נתנה יבולה בחי' מתן. וע"פ פשוטו היתה א"י ובפרט ירושלים מקום מסחר ומו"מ גדול כמובן בדברי רז"ל וכמו שכתוב (מלכים א' יו"ד) לבד מאנשי התרים ומסחר הרוכלים וכו'. וכן (ד"ה ב' ט') לבד מאנשי התרים והסוחרי' וכו'. וגם נקראת ארץ כנען מלשון סוחר כמו שכתוב (ישעי' כ"ג) אשר סוחריה שרים כנעניה נכבדי ארץ וכתיב (יחזקאל י"ז) ויביאהו אל ארץ כנען בעיר רוכלים שמו עי"ש בתרגם ובמפרשים. ואצל אנשי שכם נאמר והארץ תה' לפניכם שבו ו סחרוה וכו'. ועי' (מ"ר וירא פ' י"ז) ארץ כנען וכו' שהיו כולם תגרין וכו' ועיין (מ"ר מסעי פ' כ"ג). גם קדושת א"י היא בחי' טוב עין הוא יבורך כי שם צוה ד' את הברכה בחי' בכל מקום אשר אזכיר את שמי אבא אליך וברכתיך שנאמר על הבית המקדש שהוא בחי' עינים כמבואר בלקות"נ סי' ס"ז בראשית. ועל כן בשעת החורבן כתיב על אלה חשכו עיניו על הר ציון ששמם וכו'. ובשעת הגאולה כתיב עי עין בעין יראו וכו'. ובתחלת הבטחת ירושת ארץ ישראל לאברהם אבינו עע"ש נאמר שא נא עיניך וראה וכו' כי את כל הארץ וכו'. וכן אצל משה נאמר ושא עיניך ימה וכו' וראה בעיניך וכו'. ונאמר תמיד עיני ד' אלקיך בה בחינת עיני בנאמני ארץ וכו'. וכתיב עיניך הלא לאמונה. כי א"י היא בחינת אמת ואמונה כנ"ל רמ"פ. והיא ההיפוך ממיתת הלב כי היא בחינת לבא דעלמא. ונקראת ארץ החיים והיא בחינת זכרון כנ"ל ושם עיקר הדבירות ועיקר הברכות שהם בחינת אמת כמו שכתוב המתברך בארץ (דייקא) וכו' כמבואר בפנים. וזה בחי' אמת מארץ תצמח. גם שם עיקר תיקון המדמה כמו שכתוב דמינו אלקים חסדך בקרב היכלך חסדך דייקא בחינת חסד ואהבה דקדושה (היפוך המדמה דסט"א שהיא בחינת אהבת הבהמיות) וזה בקרב היכלך דייקא. כי שם בא"י זוכים לאהבה דקדושה בחינת ואוהבי שמו ישכנו בה. וכתיב אהבתי מעון ביתך. ועיקר שלימות אור האהבה הקדושה הוא בההיכל הק' כמו שכתוב תוכו רצוף אהבה וכו'. כי שם בא"י מאיר הדעת דקדושה שעי"ז זוכים לאהבה דקדושה. וע"כ אין תורה כתורת ארץ ישראל כי שם עיקר בירור ההלכה ע"י תיקון ובירור המדמה. וזה בחינת וביד הנביאים אדמה ועיקר הנבואה היא בא"י כנ"ל כמה פעמים. גם שם עיקר מקור השמחה שהיא בחינת ושמחתם בכל משלח ידכם הנאמר בא"י. ושם עיקר בירור הרוח טובה מן הרוח רעה רוח שטות כי אוירא דארץ ישראל מחכים בחינת ורוחך הטובה נתת להשכילם (נחמי' ט') וזה רוחך טובה תנחני בארץ מישור היינו א"י כמו שכתוב (ירמי' כ"א) ציר המישור פירש רש"י ירושלים ששם אור האהבה דקדושה שהיא בחינת מישור בחינת משרים אהבוך. ושם עיקר הארת בחינת יד ד' כנ"ל. וזה אתה ידך גוים הורשת. ושם עיקר בנין הניגון דקדושה כנ"ל בסי' מ"ט. וזה בחי' מכנף הארץ זמירות שמענו ונאמר עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו. גם נקראת ארץ ישראל ארץ מישור ע"ש ועשית הישר והטוב (עיין רש"י) בעיני ד' למען ייטב לך ובאת וירשת את הארץ וכו' (ואתחנן ו'). ושם אהבה דקדושה כמו שכתוב ותחת כי אהב וכו' להביאך לתת לך את ארצם וכו':

</div>

And behold — in this ma'amar it is explained that through yir'ah — which is bushah [shame], the aspect of yireh boshes [one who is ashamed / in awe] — one merits to simchah [joy]. For yir'ah is the aspect of the complete utterance — within which is also included the half-utterance [chatzi ma'amar], the aspect of ben [son] — which is the aspect of even Yisrael [the Stone of Israel — Bereishis 49:24, read as av u'ven — father and son together]. And there it is explained what our Sages of blessed memory said: "Great is shame, for it is doubled twice," etc. And this is the aspect of: "instead of your shame — double; and instead of disgrace — they will sing of their portion; therefore in their land they shall inherit double" [Yeshayahu 61:7] — [for all of this is the aspect of the sanctity of Eretz Yisrael, as stated above] — "everlasting joy shall be theirs." For this is the aspect of the adornments of na'aseh v'nishma — which are the aspect of: "and everlasting joy upon their heads" [Yeshayahu 51:11], as is explained within the ma'amar.
 

 
 Siman Kuf-Gimel · סימן כ"ג [numbered in source as Siman 103]

 Tzivisa Tzedek — "You Commanded Righteousness"

 צִוִּיתָ צֶדֶק · Likutay Moharan I, Siman 103


## Segment 114

<div dir="rtl" lang="he">

סימן נ"ה-אבא שאול

</div>

אַשְׁרֵי תְּמִימֵי דָרֶךְ · Likutay Moharan I, Siman 1


## Segment 115

<div dir="rtl" lang="he">

מבואר בפנים היטב ענין התגלות קדושת א"י ע"י התנוצצות אור זכות אבות שזוכים לזה ע"י תפלה כתיקונו. ועי"ז ניצול מרע עין של רשעים אף גם זוכה לראות במפלתן ועי"ז נתגלין אליו פני ד' שזה בחינת בקשו פניו תמיד וכו'. והנה בא"י שם עיקר תיקון האמונה בחינת שכן ארץ ורעה אמונה וכן עיקר תיקון השכל כי אוירה מחכים. וכן תיקון הכבוד בחינת ובהיכלו כלו אומר כבוד. כי שם עיקר היכל המלך נמצא שעי"ז שם עיקר תיקון התפלה לתקן על ידה בחינת הג' קולות. כי ע"י שלימות האמונה דקדושה נתבטלין כל האמונות כוזביות שהם בחינת קול כסיל וכו'. וכן ע"י השכל דקדושה נתבטל בחינת קול ענות שהיא בחינת הקול של המחףקרים והפילוסיפים וכן נתבטל שם הקול של בזיונות וכו' כי שם עיקר הכבוד דקדושה בחינת לשכון כבוד בארצנו. בחינת נכבדות מדובר בך וכו' כנ"ל. בפרט כי שם זוכים ביותר להתפלל בביטול כזה עד שלא ירגיש רק את המלך בעצמו כמבואר לעיל בסי' נ"ב:

</div>

The primary anpin nehirin [Aramaic: radiant countenance / illuminated face] — the aspect of simchah [joy], the aspect of life — is in Eretz Yisrael, as stated above. And therefore it is called Eretz HaChayyim [the Land of the Living]. For of Eretz Yisrael it is said: "a land that lacks nothing" — which is the opposite of the desire for money, where the more one has, the more one lacks — the aspect of: "one who has one hundred desires two hundred" [Koheles Rabbah 1:34] — as is understood also in Likutay Moharan Tanina, Siman 40.
 

 
 For Eretz Yisrael is the aspect of truth and faithfulness, as stated above. And because the primary goal — to merit being saved from the face of the Sitra Achra and to illuminate oneself with the light of the face of the Living King — which is the aspect of the sanctity of Eretz Yisrael, the aspect of: "and the light of Your countenance — for You favored them", as stated above — is through the tikkun ha-bris, the aspect of Tzaddik [the righteous one / the holy covenant]. Therefore it is said of it: "the righteous shall inherit the land." And all Israel are called tzaddikim on account of the bris. And this is the aspect of: "and your people are all righteous — forever shall they inherit the land."
 

 
 And the bris is the aspect of Shaddai — the aspect of mezuzah. And this is the aspect of the lengthening of days through the mitzvah of mezuzah, as is explained within the ma'amar. And this is the aspect of: "and I appeared to Avraham," etc., "as El Shaddai," etc. [Shmos 6:3], and: "and I have also established My covenant with them — to give them the Land," etc. And this is the aspect of what concludes the portion of mezuzah: "in order that your days and the days of your children be multiplied…upon the land," etc. — the aspect of Eretz Yisrael.
 

 
 And because the primary abundance of wealth and livelihood is drawn from truth — in the aspect of kushta ka'ay [Aramaic: truth stands firm / endures] — the aspect of: "the wealth of a man that keeps him on his feet" [alluding to the teaching that a person's livelihood gives him the ability to stand upright]. And this is the aspect of: "our feet were standing in your gates, O Yerushalayim" [Tehillim 122:2] — where there is the primary sanctity of Eretz Yisrael. And therefore our Sages of blessed memory said: "The entire world is sustained from the residue of Eretz Yisrael" [Ksubos 112a] — for from there comes all sustenance and abundance.


## Segment 116

<div dir="rtl" lang="he">

סימן נ"ו-וביום הביכורים

</div>

Emor El HaKohanim — "Say to the Priests"


## Segment 117

<div dir="rtl" lang="he">

ארץ ישראל בעצמה היא בחינת המלכות דקדושה כידוע. וצריך כל אחד ליזהר לבלי להשתמש עמה להנאתו ולצרכו רק בבחי' והיתה לד' המלוכה שכל ההנאות שמקבל ממנה הכל יהי' רק לשם שמים לבד. בבחינת המבואר במאמר ט' תיקונין סי' ט'. לא נלך בשדה ובכרם וכו' היינו שאין רצוננו בתענוגי עולם הזה אלא רצוננו דרך המלך נלך לילך בדרך מלכו של עולם. וזה אשריך ארץ שמלכך בן חורין ארץ דייקא. וצריכים לראות להמשיך אריכות ימים לתוך המלכות שלא תהי' בבחינת הרבנות מקברת בעליה שזה בחינת ארץ אוכלת יושביה רח"ל. ומחמת שאריכת ימים של המלכות תלוי בתוכחה ע"כ נקראת א"י ארץ נכוחות ואמרו רז"ל לא חרבה וכו' אלא על שלא הוכיחו זה את זה. ולבא לאריכת ימים הוא ע"י עסק התורה וכו'. כי א"י נקראת ארץ החיים כי שם עיקר החיים ואריכת ימים כמו שכתוב למען תאריכון ימים על האדמה וכו' וכמוהו רבים. והעיקר תלוי בעסק התורה כמו שכתוב בפ' האזינו שימו לבבכם וכו' עיין רש"י שם כי לא דבר ריק הוא מכם כי היא כייכם ובדבר הזה תאריכון ימים על האדמה וכו'. וע"כ גם פרשת המלך ומצות והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו נסמך גם כן לירושת הארץ כמ"ש כי תבא אל הארץ וכו'. ועיקר החיים ואריכת ימים הוא הדעת והשכל שעיקר שלימותן הוא בא"י כי אין חכמה כחכמת ארץ ישראל כנ"ל. וכן שם עיקר שלימות לימוד התורה כי אין תורה כתורת א"י וע"כ שם עיקר התגלות בחינת ההסתרות ע"י שנשמע קול הכרוזים של התורה הק' שמכרזת ומוכיחה וצועקת עד מתי פתיים תאהבו פתי. כי מחמת שאוירה זך וקדוש ע"כ נשמע קול הכרושים הקדושים ביותר כמובא. בפרט כי עיקר הקולות דקדושה יוצאין משם כמו שכתוב (יואל ד') ד' מציון ישאג ומירושלים יתן קולו וכו'. וע"כ העם היושב בה נשףוא עון כי כל העונות הם מבחינת ההסתרות אבל שם שנתגלין ההסתרות עי"ז הם בבחינת נשוא עון. ושם עיקר התגלות סתרי תורה כנ"ל כמ"פ. וכן עיקר הכנעת מלכות עמלק כמ"ש בארץ וכו' תמחה את זכר עמלק כמו שאמרו ז"ל. ושם עיקר ביטול תאות ממון ועשירות כנ"ל. ושם עיקר הגדלת הדעת ועי"ז הפרנסה בנקל שזה בחינת לא כארץ מצרים וכו' והשקית ברגליך וכו' (היינו שהוא ע"י טורח) למטר השמים תשתה מים וכו' שזה בלי טורח. וגם כי שם עיקר ביטול הכעס והאכזריות כמו שכתוב לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי וכו'. ושם גודל ריבוי השלום כמו שכתוב השם גבולך שלום. ושם התגלות החסד עליון ורחמים גדולים כנ"ל כמ"פ. כי קדושת א"י בבחי' מקוה ישראל ד' כמ"ש וקווי ה' המה יירשו ארץ וכתיב קוה אל ד' וכו' וירוממך לרשת ארץ. וזה שנסמך פסוק וזרקתי עליכם מים טהורים וכו' (המובא בפנים) תיכף אחר פסוק והבאתי אתכם אל אדמתכם. ושם האכילה בבחינת מן כמו שכתוב וישבות המן ממחרת הפסח באכלם מעבור הארץ (וכמובא בשער החצר) ושם עיקר בחי' מאמר פתוח כמו שכתוב בפרשת שמות ואומר אעלה אתכם וכו' אל ארץ הכנעני וכו'. וכן שם בחינת נאמן פשוט כמו שכתוב עדותיך נאמנו מאד לביתך נאוה קודש וכו' שזה פנימיות קדושת א"י. ושם עיקר שלימות המחלוקת לשם שמים שזה בחי' מה שת"ח שבא"י נקראים נועם כי גם המחלוקת שהם והקשיות שבהם מקשין זה על זה הוא באהבה ובנעימים כמו שפירש רש"י שם כי זה בחינת ומה שמץ דבר נשמע בו וכו' שאין לגנות את המקבל אף שאין הלכה כמותו כי אלו ואלו דברי אלקים חיים וכו':

</div>

Siman Kuf-Daled · סימן כ"ד

 Amtza'isa — "The Middle One / The Intermediary"

 אַמְצָעִיתָא · Likutay Moharan I, Siman 24

 
 The performance of mitzvos with simchah [joy] — one merits this in Eretz Yisrael. This is the aspect of what is stated there many times: "and you shall rejoice [v'simachtem]" or "and you shall rejoice [v'samachta] before Hashem your G-d" [Devarim 12:12, etc.]. And in the portion of rebuke it is written: "because you did not serve Hashem your G-d with joy" [Devarim 28:47]. For in the Diaspora, the klippos [negative shells / husks] hold sway — and they are the aspect of atzvus [sadness / depression]. This is the aspect of the dust of the outside of the Land, which is ritually impure — for it is from the aspect of the Sitra Achra — the aspect of sadness and laziness, as is known.


## Segment 118

<div dir="rtl" lang="he">

סימן נ"ז-שאלו את ר"י בן קסמא

</div>

אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים · Likutay Moharan I, Siman 2


## Segment 119

<div dir="rtl" lang="he">

עיקר אמונת חכמים בבחינת לא תסור מן הדבר וכו' נאמר על הסנהדרין היושבים בארץ ישראל בבית המקדש כמ"ש וקמת ועלית וכו'. וכן עיקר הסמיכה של החכמים היא רק בא"י כמבואר (סנהדרין י"ד. וברמב"ם פרק ד' מסנהדרין). ושם עיקר שלימות התורה שבע"פ בבחינת ועשית ע"פ הדבר אשר יגידו לך מן המקום ההוא וכו'. ושם עיקר שלימות התורה כמ"ש כי מציון תצא תורה. ומשם נמשך כח הרפואה כמו שכתוב ולכל בשרו מרפא. וע"כ נאמר על הדרים בא"י ובל יאמר שכן חליתי. ואפילו אם יש ח"ו שם להאדם יסורים וחולאת רח"ל הוא רק בבחינת יסורים של אהבה בבחי' וידעת עם לבבך כי כאשר ייסר איש את בנו ד'אלקיך מייסרך וכו' יסמוך יה כי ד' אלקיך מביאך אל ארץ טובה וכו' וכמו שדרשו רז"ל. וזה שכתוב (ד"ה ב' ז') וארפא את ארצם. כי שם עיקר כח הרפואה. וכן אצל הגלות נאמר (שם ל"ו) ויהיו מלעיבים במלאכי אלקים וכו' (היינו שלא שמעו אל החכמים ופדמו באמונתם ועי"ז נחלש כח המלאכים) עד עלות חמת ד' בעמו עד לאין מרפא (כי עי"ז לא הי' להם רפואה) ויעל עליהם מלך כשדים וכו' היינו שחרבה א"י וגלו משם וכמו שאמרו רז"ל לא חרבה וכו' אלא על שביזו בה תלמיד חכמים. וע"כ נאמר בשעת החורבן כי גדול כים שברך מי ירפא לך. כי בטל כח הרפואה. ובשעת הגאולה נאמר וביום חבוש ד' את שבר עמו ומחץ מכתו ירפא (ישעי' ל'). וזה שכתוב מדוע הכיתנו ואין ל נו מרפא וכו' (ירמי' ד') ושם (ל') רפואת תעלה אין לך וכו' כי אעלה ארוכה לך וממכותיך ארפאך וכו' ונבנית עיר על תלה וארמון על משפטו ישב. (ושם ל"ג) הנני מעלה לה ארוכה ומרפא ורפאתים והשיבותי את שבות יהודה וכו' ובניתים כבראשונה. ושם עיקר המשכת תיקון הנדר (שעי"ז מתקנים האמונת חכמים) כמו שכתוב ונדריך תשא ובאת אל המקום אשר יבחר ד' וכמוהו רבים. וזה שאמר דוד (תהלים ס"א) כי אתה אלקים שמעת לנדרי נתת ירושת יראי שמך היינו ירושת ערי א"י שכבש דוד עי' רש"י וזה אבא ביתך בעולות אשלך לך נדרי (שם ס"ו). נדרי לד' אשלם וכו' בחצרות בית ד' בתוככי ירושלים (שם קט"ז). ועל כן כשרצה דוד הע"ה למצוא מקום הבית המקדש ששם עיקר תיקון אמונת חכמים בבחינת כי יפלא ממך דבר למשפט וכו' היינו כשיהי' בחי' סילוקן של חכמים בחינת ואבדה חכמת חכמיו שזה בחינת פלא שעי"ז לא ידעו להכריע את הדין עד שיהיו דברי ריבות בשעריך פירוש רש"י שיהיו חכמי העיר חולקין בדבר זה מטמא וזה מטהר וכו' וקמת ועלית אל המקום אשר יבחר ד' היינו לבית המקדש וכו' ועשית ע"פ הדבר אשר יגידו לך מן המקום ההוא שזה עיקר בחי' תיקון אמונת חכמים ע"כ הוכרוח לנדור נדר כמו שכתוב אשר נדר לד' וכו' עד אמצא מקום לד' משכנות לאביר יעקב אביר יעקב דייקא בחינת מידי אביר יעקב המבואר בפנים. וזה הנה שמענוה באפרתה וכו' עי' רש"י מבואר שמפסוק זה עצמו שנאמר כאן וקמת ועלית למד דוד שמקום הביהמ"ק צריך להיות גבוה מהכל ועי"ז מצא מקומו היינו כנ"ל. וע"כ הבית המקדש עצמו נקרא ג"כ פלא כמו שכתוב (ד"ה ב' ב') והבית אשר אני בונה גדול והפלא. כי שם מאיר בחינת פלא המבואר בפנים כי עיקר תיקון אמונת חכמים על ידי נדר הוא כי עי"ז עולין לשורש שהחכמים מושרשים שם היינו בחינת פליאות חכמה וכו' כמב"פ. ועיקר תיקון זה הוא בא"י כי אוירא דא"י מחכים ע"י שמאירים שם ל"ב נתיבות פליאות חכמה כמבואר בספרים. שבשביל זה ארץ ישראל גימט' ל"ב פעמים הוי"ה. נמצא ששם עיקר שורש הכמים וע"כ שם זוכים ביותר לתיקון אמונת חכמים שע"י נדר שהוא בחינת יעקב וע"כ א"י היא נחלת י עקב דייקא. ושם עיקר התנוצצות אור האבות בבחינת וזכרתי את בריתי יעקב וכו' והארץ אזכור. ושם עיקר בחינת ענג שבת בחי' אז תתענג על ד' והרכבתיך על במתי ארץ והאכלתיך נחלת יעקב כפשוטו שפירשו המפרשים על ירושת א"י שהיא גבוה מכל הארצות והיא נחלת יעקב כמו שכתוב ויעמידה ליעקב לחוק וכו' לך אתן את ארץ כען חבל נחלתכם וכתיב שכן ארץ וכעה אמונה ו התענג על ד' וכו' ודרשו רז"ל ג"כ על ענג שבת. ומובא בספרים ג"כ שא"י היא בבחינת קדושת שבת וע"כ שם האכילה בקדושה בבחינת ואכלתם שם לפני ד' אלקיכם. וזה ואכלתם לחמכם לשובע וישבתם לבטח בארצכם ונתתי שלום בארץ וכו' והשבתי חי' רעה מן הארץ וכו' ורדפתם את אויביכם וכו'. כי שם האכילה בבחינת ענג שבת שבסגולתו להשבית אויב ומתנקם ולהמשיך שלום. ושם ביטול הכעס שאחיזתו בכבד בבחינת ונתן לך שם לב רגז בבבל הוא דכתיב. וכמובן גם בסי' קנ"ה במאמר אריכת אפים. ושם עיקר הגדולה והממשלה להמוח כי אין חכמה כחכמת א"י. ושם אהבה ושלום כמו שכתוב השם גבולך שלום וכתיב ישאו הרים שלום לעם וגבעות בצדקה דייקא כי עיקר ריבוי השלום הוא ע"י צדקה בפרט ע"י צדקה של א"י שהיא בחינת צדקה של שבת כפי הנ"ל וכמבואר לעיל כמ"פ ששם עיקר שלימות הצדקה כמ"ש וצדקה בכרמל תשב. וזה ובאת וירשת את הארץ הטובה וכו' להדוף את כל אויביך מפניך וכתיב יתן ד' את אויביך וכו' נגפים לפניך וכתיב ויגרש מ פניך אויב מפניך דייקא בחינת פנים דקדושה בחינת חכמה שזוכים שם שעי"ז נכנעים האויבים. ושם נשלם הדיבור לשלום בחי' למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך שנאמר בירושלים. וזה בחינת למען תמוצו והתענגתם מזיו כבודה הנאמר בירושלים שהיא בחי' מצה בחינת ענג שבת כמבואר בפנים. וזה וצדקה בכרמל תשב פירש רש"י בא"י והי' מעשה הצדקה שלום וכו' וישב עמי בנוה שלום (ישעי' ל"ב) היינו שע"י צדקה של א"י נתרבה שלום ביותר כנ"ל והוא בבחי' מצה בה' בחינת ה"א לכם זרע המבואר בפנים כי ארעא דישראל מותבא דאת ה"א כנ"ל כמ"פ. וזה בחינת מדנים ישבית הגורל המבואר בפנים כי א"י נתחלקה בגורל וזה שכתוב שם ע"פ הגורל ופירש רש"י הגורל הי' מדבר שהיא בחינת שלום שיש לו פה בחינת ובין עצומים יפריד המבואר בפנים וזה בחינת בנין השערים דקדושה ונפילת השערים דסט"א בחינת ויירש זרעך את שער אויביו וכתיב מרוממי משערי מות וכתיב בשערי בת ציון אגילה בישועתך (תהלים ט') וכתיב שאו שערים ראשיכם וכו' לענין השערים של הבית המקדש וכתיב וזה שער השמים וכתיב פתחו שערים ויבא גוי צדיק שומר אמונים ג"כ לענין בנין ירושלים וכתיב שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך כי החכמים יושבין בשערי המשפט. וצריכים לשמוע אליהם ולהאמין בהם וזה כי יפלא ממך דבר למשפט וכו' דברי ריבות בשעריך וקמת ועלית כנ"ל. תיקון האכילה הוא בחינת ואכלת בשר כברכת ד' אלקיך אשר נתן לך בכל שעריך וכו' ושם ואכלת בשעריך בכל אות נפשך וכו'. צדקה הוא בחינת ונתת ללוי לגר ליתום ולאלמנה ואכלו בשעריך ושבעו וכתיב אוהב ד' שערי ציון וכו' עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלים כי חיזק בריתי שעריך וכמוהם רבים. והנה במאמר זה מבואר שהמקטרג הגדול אחיזתו בכבד שהוא מלא דם וממנו נשתלשלים מקטריגים וצדים למטה על האדם הכועס. ותיקון ענין זה הוא ע"י הצום שעי"ז נכנע הכבד לפני המוח ועי"ז אויביו נופלים לפניו וכו'. ובזה מובן מה שכתוב בשעת חורבן י רושלים כי עמד מלך בבל וכו' שאל בתרפים ראה בכבד (יחזקאל כ"א) עי' רש"י היינו שראה שגבר אז כח המקטריגים שהם בחינת אדום שאחיזתו בחבד כי גם אז נשתתף עמו גם אדום כמ"ש במזמור על נהרות בבל זכור ד' לבני אדום וכו'. וכן בקינות שישי ושמחי בת אדום וכו'. וזה שכתוב (עזרא ח') ואקרא שם צום על הנהר וכו' כי בושתי לשאול מן המלך חיל ופרשים לעזרנו ואויב וכו' ונצומה ונבקשה מאלקינו על זאת. כי סגולת הצום להשבית אויב כנ"ל. וזה שאמרו ז"ל שבכל עת מלחמה היו ישראל מתענים וכל זה להכניע האויבים ע"י הצום:

</div>

But the dust of Eretz Yisrael is the aspect of humility and lowliness — through which one merits to joy. As it is written: "and the humble shall be added to Hashem — with joy" [Yeshayahu 29:19]. And it is written: "the humble shall hear and be glad" [Tehillim 34:3]. For Eretz Yisrael is the aspect of leva d'alma [the heart of the world] — where there is the source of joy — as it is written: "You have placed gladness in my heart" [Tehillim 4:8]. And it is itself the aspect of the Shechinah — which is the aspect of the heart — the aspect of the joy of Israel.
 

 
 And this is the aspect of: "bring us in joy to our land." And there is the primary place of the offering of ketores [incense] — the aspect of: "incense gladdens the heart" [Mishlei 27:9]. And it is the aspect of Malchus d'asiyah [the Kingship of the world of Action — the lowest of the four spiritual worlds], as is known. And Malchus clothes the Netzach, Hod, and Yesod [the seventh, eighth, and ninth sefiros] — which are the vessels of walking. And this is the aspect of: "our feet were standing in your gates, O Yerushalayim." And this is the aspect of the excellence of one who walks four cubits in Eretz Yisrael — specifically walking — the aspect of: "and a spirit to those who walk in it", as our Sages of blessed memory expounded.
 

 
 And there is the primary source of blessing drawn from the hands — the aspect of: "in every place where I cause My Name to be mentioned, I will come to you and bless you" [Shmos 20:21]. And as is further explained below in Siman 31. And the primary blessing is seichel [intellect / wisdom] — this being the aspect of: "the sanctuary of Hashem — Your hands established" [Shmos 15:17]. And therefore Avira d'Eretz Yisrael machkim. And there too is the aspect of emunah [faith] that must be drawn into the blessing of the intellect — this being the aspect of: "dwell in the land and tend to faithfulness."


## Segment 120

<div dir="rtl" lang="he">

סימן נ"ח-תלת נפקין מחד

</div>

Akrokta — [An Aramaic term for "the frog"]


## Segment 121

<div dir="rtl" lang="he">

עיקר שלימות הדעת שהוא בחינת משה הוא בא"י ומשם נמשכים כל הג' השפעות שהם אכילה ושתי' ומלבושים שזה בחי' לא תחסר כל בה הנאמר בא"י. ועיקר קיומו של הדעת ע"י האבות. וזה בחי' וזכרתי את בריתי יעקב וכו' והארץ אזכור. והאבות הם חג"ת היינו לקרב בני אדם להשי"ת בבחנת ואת הנפש אשר עשו בחרן. וזה בחינת חביבה א"י שמכשרת את הגרים ושתהי' יראת חטאו קודמת לחכמתו ועיקר היראה הוא בא"י כנ"ל ושיהיו דבריו דברי חן ותפארת שזה בחינת א"י שנקראת ארץ חמדה וצבי תפארתו. גם א"י היא בחי' הכנעת קליפת עמלק כנ"ל והיא בבחינת שמירת הברית כנ"ל כמ"פ וע"י ברית זוכה לשפע כפולה בחינת לחם משנה שזה בחי' לכן בארצם משנה יירשו כי שם נמשך שפע כפולה כמובן בלקוטי מוהר"ן תנינא סי' מ' והעיקר שזוכים לחדש חידושי תורה על חד תרין שזה בחינת מה שאמרו ז"ל וחד מנייהו כתרי מינן והיא בבחינת שבת כנ"ל. וממנה נשפע שפע לכל העולם ורפואת הנפש ורפאות הגוף שזה בחי' ובל יאמר שכן חליתי העם היושב בה נשוא עון. כי היא מכוונת נגד ירושלים של מעלה שהיא בחי' בינה בחי' תשובה בבחינת ולבבו יבין ושב ורפא לו. והתשובה היא בבחינת תשובה מאהבה בחינת אהבה בתענוגים שזה ג"כ בחינת קדושת א"י כמו שכתוב שכן ארץ ורעה אמונה והתענג על ד'. וגם שם מאיר אור האהבה דקדושה כנ"ל כ"פ. ושם עיקר הכבוד והיופי וההידור של הכשרי הדור בבחי' לשכון כבוד בארצנו וכתיב נכבדות מדובר בך בבחינת ויצא לך שם בגוים ביפיך בהדרי אשר שמתי עליך וכו' (יחזקאל ט"ז) וכתיב יפה נוף משוש כל הארץ. והכבוד וההידור הזה הוא כלי וציון אל התחדשות התורה שזה בחינת הר ציון ירכתי צפון קרית מלך רב המבואר בפנים שפשוטו מדבר בשבחי ירושלים. ושם עיקר ביטול הגאוה בחינת וענוים יירשו ארץ. וכן עיקר שמירת הדיבור משקרים ולשון הרע שזה בחינת מי יגור באהלך ומי ישכון בהר קדשך וכו' ודובר אמת בלבבו לא רגל על לשונו וכו'. וכתיב (צפני' ג') שארית ישראל וכו' ולא ידברו כזב וכו' כי המה ירעו ורבצו ואין מחריד. ומחמת שארץ ישראל היא בחינת שבת בחי' בשובה בחי' רפואה שכ"ז היא בחי' חיים כמבואר בפנים ע"כ נקראת ארץ החיים:

</div>

And in the innermost dimension of the blessings, that which arranges and settles, etc., is blessed — which is the aspect of Keser [the Crown — the highest of the sefiros], the aspect of Ehyeh — the aspect of: "and I will be with you [va'ehyeh immach] and bless you" [Bereishis 26:3]. And this verse is said in connection with the inheritance of Eretz Yisrael — as it was said to Yitzchak: "sojourn in this land, and I will be with you and bless you — for to you and your descendants I will give all these lands." And there too one needs emunah, etc. And this too is the aspect of: "dwell in the land" — the aspect of: "dwell in the land that I tell you", said there to Yitzchak — "and tend to faithfulness."
 

 
 And through all of this one merits to apprehend the Ohr Ayin Sof [the Infinite Light] — which is the aspect of amtza'isa d'alma [Aramaic: the midpoint / center of the world]. Therefore the primary apprehension of His Divinity, blessed be He, is in Eretz Yisrael, as is understood in the holy Zohar. And this is the aspect of what our Sages of blessed memory said: "All who dwell in Eretz Yisrael are like one who has a G-d" — that is, as stated above. And therefore they were precise in saying specifically domeh [likened / similar] — like one who has — for in truth, even so, "He is not known and cannot be made known" [lo yada v'lo isyada]. And this itself is the ultimate of knowing, as is explained within the ma'amar. And therefore Eretz Yisrael — and in particular Yerushalayim — is at the center of the world, as our Sages of blessed memory said. For there is the primary illumination of the Infinite Light, blessed be He — which is the aspect of amtza'isa d'alma, as stated above.
 

 
 Siman Kuf-Hay · סימן כה

 Achavi Lan — "Show Us" [an Aramaic opening]


## Segment 122

<div dir="rtl" lang="he">

סימן נ"ט-היכל הקודש

</div>

אַקְרוֹקְתָּא · Likutay Moharan I, Siman 3


## Segment 123

<div dir="rtl" lang="he">

עיקר הבנין של ההיכל הקודש הוא בא"י וירושלים ששם כלליות הקדושה. וכמובן גם מרוב הפסוקים המבוארים בפנים שהם בחינת והנותר בירושלים קדוש יאמר לו וכן ובהיכלו כולו אומר כבוד וכן להלן. כי שם עיקר התקרבות בני אדם להשי"ת שזה בחינת גרים בחינת עמים הר יקראו וכו'. ואמרו ז"ל חביבה א"י שמכשרת את הגרים. והיא ג"כ בחינת לב כנ"ל כמ"פ ששם שורה הרוח החיוני שזה בחינת ורוח להולכים בה שפירושו ג"כ להולכים בא"י כמו שדרשו רז"ל ושם עיקר בחינת משפט בחינת קריה נאמנה מלאתי משפט המבואר בפנים. והמשפט הזה הוא בחי' אש ואז גם ההיכל הק' מקבל כח האש שזה בחינת ואני אהי' לה נאום ד' חומת אש סביב ולכבוד אהי' בתוכה.

</div>

אַחֲוֵי לָן · Likutay Moharan I, Siman 25

 
 The primary subduing of the medameh [the imaginative faculty — the lower faculty of the mind that generates fantasies and false images] and the ascent of the seichel [intellect / true understanding] is in Eretz Yisrael. For the primary wellspring of wisdom goes forth from the Sanctuary — and there they would offer sacrifices, which are the aspect of the breaking of the medameh, as is explained within the ma'amar. And therefore Avira d'Eretz Yisrael machkim, and it is most suited there to ascend from level to level, as stated above.
 

 
 And then one must break at each level the klipah [husk / negative shell] that precedes the fruit — which is the aspect of the medameh. This is the aspect of: "a throne of glory — exalted from the beginning — the place of our sanctuary" [Yirmiyahu 17:12] — also in its literal sense. For there is the primary place of drawing down these tikkunim. And to subdue the medameh is through the revelation of the greatness of the Creator — this being the aspect of: "Great is Hashem and greatly praised in the city of our G-d," etc. [Tehillim 48:2], and it is written: "Hashem is great in Tzion," etc. [Tehillim 99:2]. For there is the primary place of the revelation of the greatness of the Creator, blessed be He.
 

 
 And therefore in the Psalm of "Give thanks to Hashem — call in His Name" [Tehillim 105 / Divray HaYomim I 16] — which speaks also of the matter of the inheritance of Eretz Yisrael, as it says: "to you I will give the land of Kena'an," etc. And the revelation of the greatness of the Creator is through tzedakah [charity / righteousness] — which is also the aspect of Eretz Yisrael — the aspect of: "and righteousness shall dwell in the orchard", as stated above. And there is the primary revelation of the supernal colors [gavanim ila'in] — the aspect of the eyes of Hashem — the aspect of: "the eyes of Hashem your G-d are upon it always." For there is the primary glory of Israel — the aspect of: "forever shall they inherit the land — a shoot of My planting, the work of My hands, to be glorified." The aspect of: "and who is like Your people Israel — one nation in the land" — specifically in the land, as stated above.


## Segment 124

<div dir="rtl" lang="he">

וזה בחי' שמירת שבת בחי' את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו וכתיב ושבתה הארץ שבת לד' אז תרצה הארץ את שבתותיה וכו'. כי א"י הוא בחינת שבת כנ"ל וזה בחינת לא תבערו אש וכו' ביום השבת כי אז נתבטל הרע ממילא וזה שהזהירם על שמירת שבת (ירמי' י"ז) ושבזה תלוי קיום בנין ירושלים ובאם להיפך ח"ו והצתי אש בשעריה וכו' נגד בחינת האש הנ"ל. ועי' גם (יחזקאל כ' כ"ב). וזה בחינת מס וסמך שבלוחות בנס היו עומדין המבואר בפנים כי א"י גבוה מכל הארצות שזה בחינת נס כמו שכתוב הרימו נס כמובא בסי' ט' במאמר תהומות. וע"כ כשפגמו בבחינה הנ"ל נאמר שרתי במדינות היתה למס וע"כ בישועות ישראל וירושלים ומפלת אשור נאמר (ישעי' ל"א) ונפל אשור וכו' ובחוריו למס יהיו וכו' וחתו מנס שריו (ופירש רש"י מפני הנסים שיראו שהקב"ה עושה בישראל) נאום ד' אשר אור לו בציון וכו' פירש"י שם יהי' האש מוכן לשורפם היינו בחינת האש הנ"ל. וזה ונתתי להם בביתי ובחומותי וכו' המבואר בפנים בביתי ובחומותי דייקא כפשוטו ג"כ. יד היינו להעמיד תלמידים הגונים ולהמשיך בהם רוח חכמה שזה בחי' יד בחינת מלא רוח חכמה שסמך משה ידיו עליו וכו' כמבואר בפנים שזה בחינת א"י ששם מקור החכמה בחנת ומעין מבית ד' יצא ו אוירא מחכים ושם עיקר הסמיכה שמסמיכים את החכמים כנ"ל בסי' נ"ז. וכן שם עיקר בחינת שֵם המבואר בפנים בחינת ואברכך ואגדלה שמך שנאמר לאברהם בעת שנצטוה לצאת לא"י. וע"כ נקראת א"י ארץ חמדה נחלת צבי צבאות גוים שכל הגוים היו תאבים וחומדין אליה וכל מלך שלא הי' לו פלטרין בא"י לא נתקררה דעתו במלכותו. כמו שאמרו רז"ל על הפסוק ואראה בשלל אדרת שנער וכתיב (חגי ב') הרעשתי את כל הגוים ובאו חמדת כל הגוים ומלאתי את הבית הזה כבוד וכו' עי' רש"י. וזה בחינת בית והון נחלת אבות דייקא בחינת ירושת א"י שהיא נחלת אבות. ושם עיקר בחינת כבישת הכעס כנ"ל. וכן שם עיקר רוב העשירות כידוע ומפורש בדברי רז"ל העשירות הגדול שהי' להם לישראל בשעת ישוב א"י וכמו שכתוב ובקרך וצאנך ירביון וכסף וזהב ירבה לך וכל אשר לך ירבה וכתיב ותמלא ארצו כסף וזהב ואין קצה לאוצרותיו:

</div>

And there is the primary increase of silver and gold for Israel — as it is written: "for Hashem your G-d brings you to a good land," etc., "and silver and gold will increase for you," etc. [Devarim 8:7, 13]. And also there is the primary source of the joy of the mitzvah, as stated above — through which the medameh is also broken and one ascends to the level of seichel.
 

 
 Siman Kuf-Vav · סימן כ"ו

 Retzitza — "The Pressing / Crushing" [an Aramaic term]

 רְצִיצָא · Likutay Moharan I, Siman 26


## Segment 125

<div dir="rtl" lang="he">

סימן ס'-פתח ר' שמעון

</div>

Anochi — "I [am Hashem your G-d]"


## Segment 126

<div dir="rtl" lang="he">

עיקר התבוננות התורה הוא בארץ ישראל כי אין תורה כתורת א"י. ומחמת שלהתבוננות הזה צריך עשירות גדול מאד ולא תחסר כל בה ע"כ הי' בארץ ישראל עשירות גדול ולא תחסר כל בה. וזה שדרשו ז"ל (ב"ר פ' ט"ז) וזהב הארץ ההיא טוב שאין תורה כתורת א"י ולא חכמה כחכמת א"י. כי לזה צריכים עשירות גדול של כסף וזהב כמו שכתוב וכסף וזהב ירבה לך כנ"ל. ושם עיקר בחינת אריכת ימים כנ"ל כמ"פ וזה בחי' עתיק בחינת זקן שזה בחי' הזקנים שהיו בא"י ובשעת חורבנה כתיב זקנים משער שבחו. ולעתיד כתיב עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים וכמו שמבואר בפנים לענין עבודת ד' שצריכים להתחיל מעט מעט ולהגדיל ולהתרחב בעבודתו בכל פעם ביותר. כמו כן מצינו לענין ירושת א"י כתיב בפ' משפטים מעט מעט אגרשנו מפניך עד אשר תפרה ונחלת את הארץ ושתי את גבולך וגו'. וכן בפ' עקב ונשל ד' אלקיך את הגוים האל מפניך מעט מעט לא תוכל כלותם מהר וגו'. ובפ' כי תשא כתיב כי אוריש גוים מפניך והרחבתי את גבולך וגו'. ושם עיקר היראה כנ"ל כמה פעמים. וא"י נקראת אשה יראת ד' כמובא. וע"כ שם עיקר קדושת הזווג כנ"ל. ושם עיקר ברכת הגשמים ובחינת אריכת הנשימה המבואר בפנים שזה בחינת ונשמת שדי תבינם. ובחינת נר ד' נשמת אדם שזה בחינת נותן נשמה לעם עליה הנאמר בא"י. ושם עיקר פקידת עקרות כמ"ש לא תהי' משכלה ועקרה בארצך כי קדושת א"י מסוגל לזה ביותר כמו שאמרו רז"ל. ועי"ז נתגלה יראה בבחינת רעדה אחזתם שם חיל כיולדה שנאמר בשבחי ירושלים. ושם עיקר התיקון של התעוררות השינה בבחינת אני ישנה ולבי ער. כי א"י וירושלים וכו' הם בבחינת לב ששם עיקר החיות והחכמה כמו שכתוב ובלב כל חכם לב נתתי חכמה. וע"כ אין חכמה כחכמת א"י ונקראת ארץ החיים. ושם עיקר עליית כל התפלות וכל העבודות הקדושות של ישראל שאי אפשר להם לעלות למעלה כ"א כשיש בהם חיות בחינת חכמה ואינם בבחינת שינה שהיא מוחין דקטנות אבל שם בא"י הם בבחי' מוחין דגדלות כנ"ל כמה פעמים וע"כ עולין שם בשלימות כל הקדושות. ושם האכילה בקדושה כמ"ש ואכלתם שם לפני ד' אלקיך וכמוהו רבים. גם שם נתבררים המאכלים בשלימות כי עיקר בירורם ע"י אמונה שזה בחי' ורעה אמונה ועיקר תיקון זה הוא בארץ ישראל כמו שכתוב שכן ארץ ורעה אמונה ועיקר תיקון זה הוא בארץ ישראל כמו שכתוב שכן ארץ ורעה אמונה (ע' בסי' ס"ב ויסב). וזה בחינת נכספה גם כלתה נפשי לחצרות ד' לבי ובשרי ירננו אל אל חי. כי שם העבודה בשלימות עם חיות דקדושה בחי' והחכמה תחי'. ושם עיקר אור הפנים דקדושה בבחינת יאר פניו אתנו סלה וכתיב ואור פניך כי רציתם כי שם מאירים כל הע' פנים לתורה כי אין תורה כתורת א"י. ושם מאירים גם בחי' השנים קדמוניות שזה בחינת (מלאכי ג') וערבה לד' מנחת יהודה וירושלים כימי עולם (שהם בחינת בקרב שנים בחינת הע' פנים כמובן בזוה"ק ובמקובלים) וכשנים קדמוניות (שהם למעלה מבחי' הנ"ל). וזה יש לרמז במסורה ב' ושכבת וערבה שנתיך כי ע"י זה נתתקן השינה שלא תהי' בבחי' מיתה ח"ו רק שיתעורר אח"כ. וזה כי אם מאוס מאסתנו וגו' (הייונ מחמת שנפלנו מכל הע' פנים ח"ו) השיבנו ד' וגו' חדש ימינו כקדם היינו בחינת השנים קדמוניות שנקראים ג"כ ימי קדם כידוע. וזה בחי' לא הי' צריך להתחיל התורה אלא מהחודש הזה לכם שהיא מצוה ראשונה ולמה פתח בבראשית משום כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים. כי ע"י בחינת סיפורי מעשיות של התורה הק' בפרט של מעשה בראשית שזה בחינת סיפורי מעשיות של השנים קדמוניות ע"י זה דייקא זוכים לבחי' התעוררות השינה בחינת מוחין בחינת קדושת א"י שהיתה הקדושה נעלמת תחלה בבחינת שינה עד שהיתה נחלת גוים ועכשיו נתעוררה משינתה ונתגלה קדושתה ונתנה לישראל לנחלה ע"י בחינת כח מעשיו הנ"ל. וזה שכתוב (עמוס ט') ביום ההוא אקום את סוכת דוד וגו' ובניתיה כימי עולם (היינו בחינת בקרב שנים הנ"ל) וכתיב לענין נחמת ציון ע"י מלך המשיח (מיכה ה') ומוצאותיו מקדם מימי עולם (היינו שני הבחינות הנ"ל כי הימי עולם מקבלין חיות מבחינת ימי קדם) לכן יתנם עד עת יולדה ילדה (כי עי"ז נעשה בחינת לידה כנ"ל. וע' רש"י). וזה שכתוב (תהלים מ"ד) אבותינו סיפרו לנו פועל פעלת בימיהם בימי קדם אתה ידך גוים הורשת ותטעם וגו' כי לא בחרבם ירשו ארץ וגו' ואור פניך כי רציתם וגו'. וצועק ומתפל על הגלות וסיים עורה למה תישן ד' הקיצה וגו' למה פניך תסתיר וגו' ופדנו למען חסדך. כי כ"ז היא בחינת חסד כמבואר בפינם. וכן במזמור ע"ד זכור עדתך קנית קדם גאלת שבט נחלתך הר ציון וגו' ואלקים מלכי מקדם פועל ישועות בקרב הארץ וגו'. וכן במזמור ע"ז אחזת שמורות עיני ופירש רש"י תמיד עיני נדבקות כאדם נרדם מאוטם לב וכו' נפעמתי ולא אדבר (כי אז בשעת בחי' שינה האדם הוא כאלם שאינו מדבר) והתיקון לזה חשבתי ימים מקדם שנות עולמים. היינו שני בחינות הנ"ל שעל ידיהם נתעוררים מהשינה. וכן אחר כך כי אזכרת מקדם פלאך והגיתי בכל פעלך וגו' בחינת סיפורי מעשיות הנ"ל. וכן במזמור קמ"ג ותתעטף עלי רוחי בתוכי ישתומם לבי (ובתחלה כתיב כי רדף אויב נפשי דכא לארץ חייתי הושיבני במחשכים כמתי עולם. היינו שנסתלק ונקטן אצלו מאד החיות דקדושה) והתיקון לזה זכרתי ימים מקדם הגיתי בכל פעלך במעשה ידיך אשוחח וכו' וצועק אל תסתיר פניך ממני ונמשלתי עם יורדי בור השמיעני בבוקר חסדך (היינו בחינת החסד הנ"ל) רוחך טובה תנחני בארץ מישור וכו'. וזה שכתוב (משלי ח') לענין שבח התוה"ק ד' קנני ראשית דרכו קדם מפעליו מאז מעולם נסכתי מראש מקדמי ארץ וכו'. כי התורה הק' כלולה מכל הבחינות מבחי' בקרב שנים ומבחינת שנים קדמוניות וסיים עד לא עשה ארץ וחוצות וראש עפרות תבל שזה קאי על א"י וכל הארצות כי משם נמשך קדושת א"י שהיא הנקודה הקדושה של כל הארצות. וזה שכתוב לענין נחמות ציון (ישעי' נ"א) עורי ציון עורי לבשי עז וכו' עורי "כימי קדם דורות עולמים". וזה שכתוב (יחזקאל ל"ו) ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו וכו' (בחי' ישוב ארץ ישראל) והרבתי עליכם אדם ובהמה ורבו ופרו (בחינת הולדה להתיר פה עקרות) והושבתי אתכם כקדמותיכם וכו' והולכתי עליכם אדם את עמי ישראל וירשוך והיית להם לנחלה. וזה שכתוב (מיכה ז') רעה עמך בשבטך וכו' (לענין ישוב א"י עי' רש"י שם) ירעו בשן וגלעד כימי עולם וסיים תתן אמת ליעקב חסד לאברהם אשר נשבעת לאבותינו מימי קדם היינו כנ"ל. וזה שכתוב אצל יעקב כשהתחיל לצאת מא"י לחו"ל נפל עליו שינה וזה וילן שם כי בא השמש ושם דייקא נתבשר על ירושת א"י והולדת הבנים וכו' ע"י החלום שהיא בחינת סיפורי מעשיות ויקץ יעקב משנתו כי נמשך עליו בחינת התעוררות השינה ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה וכו'. כי עי"ז נתגלה יראה בחי' ד' שמעתי שמעך יראתי וכו' וזה שכתוב בברכת הארץ ואכלתם ישן נושן ותרגומו ותיכלון עתיקא דעתיק. כי שפע א"י נמשכת מבחי' שנים קדמוניות בחי' עתיק. גם שם עיקר תלמידים הגונים כמ"ש וכל בניך למודי ד' וכו'. ומבואר בפנים מענין כח הדיבור שבא לכלי ההולדה שהם בטחני הדור ושצריך שיהיו כלי הדיבור סמוכין וקרובים לכלי ההולדה וכו'. וזהו שהוכיחם הנביא (ישעי' נ"ט) בטוח על תהו ודבר שוא הרו עמל והוליד און. כי ע"י פגם הדיבור והבטחון נפגם ג"כ ההריון והלידה. וזה שנאמר ג"כ (שם כ"ט) ושפלת מארץ תדברי ומעפר תשח אמרתך ונאמר (שם נ"ג) נגש והוא נענה וכו' וכרחל לפני גוזזיה נאלמה לא יפתח פיו. כי היו אז כחרשים ואלמים אבל בשעת הגאולה נאמר אז תפקחנה עיני עורים ואזני חרשים תפתחנה וכו' יתרון לשון אלם וכתיב (שם מ') הרימו בכח קולך מבשרת ירושלים בחי' כח הנ"ל והכח הזה בא לכלי ההולדה שהם בטחני הדור המצפים לישועה. ועי"ז זוכים לירושת הארץ בחי' וקווי ד' המה ירשו ארץ וכתיב (ישעי' ס"ו) בטח בד' וכו' שכן ארץ (ועי' שער החצר סי' רי"א) ואז נעשה לידה בחינת כי חלה גם ילדה ציון את בניה האני אשביר ולא אוליד וכו'. ומחמת שכל הבחי' הנ"ל כלולים בשופר כמבואר בפנים ע"כ הי' כיבוש יריחו (שהוא הכיבוש הראשון של ארץ ישראל) ע"י שופר. ועתה ראה מה שאמרו ז"ל (ויקרא רבה פ' ל"ד) א"ר זעירא אפי' שיחתן של בני א"י תורה היא וכו' מכוון ממש אל המבואר בפנים לענין שיחתן של ת"ח שהם בחינת סיפורי מעשיות שעל ידם מעוררין מהשינה וממשיכים כל התיקונים הנ"ל שהם בחינת קדושת א"י כנ"ל:

</div>

The primary rectification of machshavos zaros [extraneous / alien thoughts] during prayer, and the elevation of the holy sparks, is through the sanctity of Eretz Yisrael, as stated above. And because one must give over one's soul for this — as is explained within the ma'amar [and as is understood also in the writings of the Ari, of blessed memory, regarding the elevation of the holy sparks through self-sacrifice] — therefore for the most part it is impossible to come to Eretz Yisrael except through an act of mesiras nefesh [self-sacrifice / total dedication].
 

 
 Siman Kuf-Zayin · סימן כ"ז

 Retzitza Bais — "The Pressing — Second Part"

 רְצִיצָא ב' · Likutay Moharan I, Siman 27


## Segment 127

<div dir="rtl" lang="he">

סימן ס"א-חדי ר' שמעון

</div>

אָנֹכִי · Likutay Moharan I, Siman 4


## Segment 128

<div dir="rtl" lang="he">

עיקר תיקון המשפט ותיקון העצה הוא בארץ ישראל וירושלים כמו שכתוב (ישעי' א') ואשיבה שופטיך כבראשונה ויועציך כבתחילה. כי שם עיקר שלימות החכמה כנ"ל. וגם הם בחינת לב ששם תיקון העצה בחי' מים עמוקים עצה בלב איש. ושם עיקר שלימות אמונת חכמים בחי' לא תסור וכו' כנ"ל בסי' נ"ז. ושם עיקר הסמיכה שמסמיכים את החכמים כנ"ל. וכן עיקר שלימות הכתב שזה בחי' מה שהאריך הכתוב לספר (יהושע י"ח) איך שנחלת הז' שבטים שלא נכבשה בימי יהושע שלח אנשים לכתוב את כל הערים אשר בהם כמ"ש לכו ו התהלכו בארץ וכתבו אותה וכו'. וילכו האנשים ויעברו בארץ ויכתבוה לערים לשבעה חלקים על ספר וכו'. ויחלק שם יהושע את הארץ לבני ישראל וכו'. כי כתב ישראל הוא בבחינת כיבוש א"י וזה שכתוב (שמואל א' יו"ד) כשמסר המלוכה והמנהיגות לשאול שזה בחינת סמיכה ויכתוב בספר וינח לפני ד' כי הוא בבחינת אחת עם הכתב כנ"ל. וזה שכתוב (ישעי' ד') והי' הנשאר בציון והנותר בירושלים וכו' כל הכתוב לחיים בירושלים. וזה שכתוב (ירמי' ל') כתוב לך את כל הדברים האלה וכו' על ספר וכו' ושבתי את שבות עמי ישראל וכו' והשיבותים אל הארץ וירשוה. וזה שכתוב ג"כ (שם ל"ב) ואכתוב בספר ואחתום וכו' ואתן את ספר המקנה וכו' ולעיני העדים הכותבים בספר וכו' לקוח את הספרים האלה וכו' כי כה אמר ד' עוד יקנו בתים ושדות וכרמים בארץ הזאת וכו' ושם שדות בכסף יקנו וכתיב בספר וחתום וכו' כי אשיב את שבותם נאום ד'. וכל זה כי כתב ישראל הוא בבחי' כיבוש א"י כנ"ל. ושם עיקר סוד העיבר כמו שאמרו רז"ל וכמבואר בפנים. כי הגופים נתרקמים שם בקדושת א"י ויכולים לקבל נשמות גבוהות וקדושות ועי"ז נמסר להם סוד העיבור. ושם עיקר המים טהורים המבואר בפנים כמו שכתוב והבאתי אתכם אל אדמתכם וזרקתי עליכם מים טהורים וכו' ונתתי לכם לב חדש וכו'. והמים הנ"ל הם בחינת פלג אלקים מלא מים שנאמר ג"כ על א"י כמו שכתוב פקדת הארץ ותשוקקיה וכו'. ונאמר (תהלים מ"ו) נהר פלגיו ישמחו עיר אלקים וכו' ונאמר (ישעי' ל') על כל הר גבוה וכו' פלגים יבלי מים. ושם עיקר המתקת כל הצמצומים כי כולהו במחשבה איתברירו. ושם עיקר זיכוך וקדושת המחשבה כנ"ל. ושם האבן שתיה. ושם עיקר אור החכמה עילאה כנ"ל. ושם עיקר שלימות התורה כי אין תורה כתורת א"י וכתיב כי מציון תצא תורה. וזה ישלח עזרך מקודש ומציון יסעדך כפשוטו. ושם עיקר כלליות י"ב אבני יעקב בתוך האבן שתי' כמו שכתוב ויפגע במקום וכו' ויקח מאבני המקום וכו' וכמו שדרשו רז"ל. ושם נאמר לו הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה וכו'. ושם עיקר שלימות השמחה בחי' אור צדיקים ישמח וכתיב צדיקים ירשו ארץ. וזה ישמח הר ציון וכו' וכמוהו רבים. כי שם עיקר כלליות נשמות ישראל כמו שכתוב נותן נשמה לעם עליה ורוח להולכים בה בחינת רוח חכמה רוחא דקיומא המבואר בפנים. ושם עיקר האהבה וכלליות שבין ישראל כמ"ש השם גבולך שלום וכנ"ל. וזה שאמרו ז"ל (הוריות ג':) לענין ונעלם דבר מעיני הקהל יושבי ארץ ישראל איקרי קהל ולא יושבי חו"ל ופסק כן הרמב"ם (פ' י"ג משגגות). כי שם עיקר כלליות נפשות ישראל כאחד בבחי' קהל אחד בבחי' ויקהל משה את כל עדת ישראל ואמרו ז"ל (סנהדרין כ"ד) כמה מחבבין זה את זה בחינת אנן בחביבותא תליין ואמרו רז"ל כעיר שחוברה לה יחדיו עיר שמחברת את ישראל זה לזה (ועי' שער החצר סי' מ"ג). ושם עיקר שלימות הספרים הק' המבואר בפנים. וע"כ אמרו רז"ל (הואבא בשער החצר סי' שפ"א) אין מוציאין ספרים מא"י לחוץ לארץ בפרט אם נכתבו שם על דעת שלא להוציאם כי כתב ישראל בפרט כתיבת ספרים הק' הוא בחי' כיבוש א"י כנ"ל. ואפשר שזה ג"כ הענין שנצטוו בפ' כי תבא והקמות לך אבנים גדולות וכו' וכתבת עליהם את כל דברי התורה הזאת בעברך למען אשר תבא אל הארץ וכו' היינו כנ"ל. וזה שכתוב (יהושע ד') וישאו שתים עשרה אבנים וכו' למספר שבטי בני ישראל וכו' והן אותם האבנים שנכתבה עליהם התורה ונעשה מהם המזבח. כמ"ש בפ' כי תבא ובנית שם מזבח וכו' ושמחת לפני ד' אלקיך. כי כל זה הוא בחינת י"ב אבני יעקב שנכללו כאחד ועי"ז נעשה שמחה בחינת אור צדיקים ישמח כנ"ל. וזה דברי קהלת בן דוד מלך בירושלים פירש"י שאמר דבריו בהקהל מלך בירושלים עיר החכמה. כי א"י היא בחינת חכמה וירושלים היא עיר החכמה ושם היו נקהלין כל נפשות ישראל להכלל בתוך השכל הכולל שהוא בחףי' שלמה שנאמר בו ויחכם מכל האדם ונקרא קהלת כי בו נכללין כל הקהל. וע"כ סיים קהלת בענין עשות ספרים הרבה אין קץ ולהג הרבה יגיעת בשר. היינו ליזהר שלא להלעיג על דברי חכמים וריבוי הספרים שלהם רק אדרבא להאמין בהם וכו' כי עי"ז נשלמה התורה ויכולים השכליים פרטים לקבל כח מן החכמה עילאה עד שעי"ז נמתקין כל הצמצומים והדינים ויצא משפטינו לאור כנ"ל וכמבואר בפנים. וזה סוף דבר הכל נשמע וכו' כי זה כל האדם פירש רש"י כי לדבר הזה נברא כל האדם. היינו שכל אדם מחויב בזה להמתיק ע"י השכל הפרטי שלו כל בחי' הצמצומים העוברים עליו וליראה את ד' ולשמור מצותיו. אך מחמת שאלו השכליים פרטים צריכים לקבל כח ההמתקה מבחי' חכמה עילאה שכל הכולל שהוא בחינת הצדיק האמת שבדור. ע"כ באמת דרשו רז"ל כי זה כל האדם כל העולם לא נברא אלא לצוות לזה היינו להיות דבורים אליו ולהכלל בו. וזה שסיים כי את כל מעשה האלקים יבא במשפט וכו'. ע"כ צריכים ליזהר מאד באמונת חכמים ובספריהם הק'. כי עי"ז נמתקין כל בחי' הצמצומים והדינים ויצא משפטינו לאור כנ"ל:

</div>

Eretz Yisrael is the aspect of tikkun ha-bris [rectification of the holy covenant], as is known. And it is the aspect of: "strength and joy are in His place" [Divray HaYomim I 16:27]. For it is called "a city of strength for us," as stated above. And it is the "joy of all the earth," as stated above.
 

 
 And through this one merits hadras panim [a radiant, majestic countenance] — the aspect of the purification of one's wisdom in the expositions of Torah — which is also the primary thing in Eretz Yisrael. For: "there is no wisdom like the wisdom of Eretz Yisrael, and there is no Torah like the Torah of Eretz Yisrael." And it is called Eretz HaChayyim — the aspect of: "seek Me and live" [Amos 5:4]. And through this one merits the purification of one's voice of song. And this is the aspect of: "I walked to the house of G-d with a voice of song" [Tehillim 42:5]. And it is said: "and they shall come to Tzion with song" [Yeshayahu 35:10] — and many like these.
 

 
 And through this one merits shalom [peace] — this being the aspect of: "and I will place peace in the land." And shalom is the aspect of Shabbos [the Sabbath]. And therefore the first conquest of Eretz Yisrael — which is the conquest of Yericho — was on Shabbos. And because the way of shalom is to clothe itself in bitterness — therefore Eretz Yisrael is one of the three things that were given through suffering. And through shalom one merits to draw the entire world to His service, blessed be He. And this is the aspect of: "peoples will call out upon the mountain." And: "beloved is Eretz Yisrael, for it renders converts fit," as stated above. And therefore at the beginning of the return of Yaakov our father, may peace be upon him, to Eretz Yisrael — it is written: "and Yaakov came shalem [whole / peaceful] to the city of Shechem" [Bereishis 33:18] — for all of the above is included in this.
 

 
 Siman Kuf-Ches · סימן כ"ח


## Segment 129

<div dir="rtl" lang="he">

סימן ס"ב-ויסב

</div>

B'Chatzotzros — "With Trumpets"


## Segment 130

<div dir="rtl" lang="he">

עיקר שלימות השכל והדעת דקדושה הוא בא"י כנ"ל כמה פעמים. וכן שם עיקר שלימות האמונה כמ"ש שכן ארץ ורעה אמונה. גם שם עיקר שלימות המשפטי אמת בחי' הלכות פסוקות שהם בחי' השלום וההכרעה של מחלוקת התנאים ואמוראים. כמו שכתוב כי יפלא ממך דבר למשפט וכו' דברי ריבות בשעריך ופירש"י שם שיהיו חכמי העיר חולקין בדבר זה מטמא וזה מטהר וכו' וקמת ועלית וכו' ועשית ע"פ הדבר אשר יורוך וכו' וכתיב שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך וכו'. וע"כ שם עיקר השלום בחינת השם גבולך שלום. ושם עיקר בחי' ודע מה שתשוב לאפיקור כמו שאמרו ז"ל (ב"ר פ' נח ומ"ר פ' עקב) לא יהי' בך עקר ועקרה ובבהמתך אפי' בהמיין שבך יודעין להשיב תשובות וכו' עיי"ש בעובדא דר' יונתן וכו' ושם עיקר שלימות התפלה בבחי' אודך ביושר לבב וכו' המבואר בפנים. כי שם שלימות ב' הבחינות הנ"ל. שעל דבר שיכולים להשיב בשכל מיישבין הדבר כי אין שם הסתרת הידיעה שהיא בחי' חלק לבם רק בחי' ישרות לב כנ"ל. ועל דבר שצריכים להתחזק רק באמונה ובתמימות בלי שום חקירה וידיעה זוכים שם בא"י לזה ג"כ בשלימות. שזה בחי' (משלי ב') כי ישרים ישכנו ארץ ותמימים יותרו בה היינו שני בחי' הנ"ל. שעי"ז האמונה שם בשלימות. וזה שנסמך בפ' שופטים כי אתה בא אל הארץ וכו' תמים תהי' עם ד' אלקיך. וכן (יהושע כ"ד) ואתן לכם ארץ אשר לא יגעת בה וכו' ועתה יראו את ד' ועבדו אותו בתמים ובאמת וכו' היינו כנ"ל. גם שם עיקר התקרבות הגרים בבחי' עמים הר יקראו וכתיב ונקרא אליה כל הגוים לשם ד' וכיוצא בזה רבים ואמרו רז"ל חביבה א"י שמכשרת את הגרים. וזה שכ' (ישעי' ב') והי' באחרית הימים נכון יהי' הר בית ד' וכו' ונהרו אליו כל הגוים וכו' וסיים ביום ההוא ישליך האדם את אלילי כספו וכו'. היינו שישליכו אמונתם ויתקרבו לאמונת ישראל כמבואר בפנים. וע"י כ"ז זוכים לבירור המאכלים ותיקון האכילה בקדושה גדולה עד שע"י אכילתם נעשה יחוד קוב"ה ושכינתיה שהם בחי' הוי' אלקים פנים בפנים שזה בחינת ואכלתם שם לפני ד' אלקיכם וכן ואכלת שם לפני ד' אלקיך. היינו שתהי' האכילה בבחי' יחוד הוי' אלקים פנים בפנים וזה לפני ד' אלקיך לפני דייקא. כי שם זוכים לבחי' שבירות תאות אכילה בחינת אשר לא במסכנות תאכל בה לחם כמבואר בסי' מ"ז במאמר ואכלתם. והנה מבואר בפנים שאי אפשר לזכות לאכילה דקדושה כזו כ"א על ידי תענית שע"י זה מכניעים הקליפות שהם בחינת ג' שרי פרעה הרוצים לינק מהדיבור. וגם כי עי"ז מדבקין אחורי הקדושה בבחי' ויהי רעב בארץ. רעב הוא בחי' הוי' אלקים בבחי' אחורים. ושם מבואר מה שבתענית צריכים לחזור בכל פעם לקבל כח מההתחלה וכו'. וזה בחינת מה שהזהירה התורה כמה פעמים לזכור ביציאת מצרים והליכתם במדבר ותחלת כניסתן לא"י בנסים ובנפלאות גדולות. וכ"ז כי צריכים לחזור בכ"פ ולקבל כח מההתחלה שבשביל זה צריכי' להתחיל בכל פעם מחדש בעבוד' ד' כמבוא' בפני'. וזה כי תוליד בנים וכו' ונושנת' בארץ וכו' העידותי בכם וכו' כי ע"י שנתיישן אצלם ענין ירושת א"י ושכחו בההתחלה ראשונה עי"ז נפלו למה שנפלו עד שגלו משם. ואח"כ באמת קבעו. הביאי' תעני' על הגלות וא"כ כשחזרו לא"י נתבטלו הצומות כי שם אין צריכים לצום כי שם גם האכילה בקדושה כנ"ל. וזהו שאמר להם משה בפ' כי תבא ואולך אתכם וכו' לחם לא אכלתם ויין ושכר לא שתיתם וכו'. כי אז לא נתבררה האכילה עדיין בשלימות מחמת שלא נכנסו עדיין לארץ. ע"כ היו צריכים לאכול מן שהוא מאכל רוחני לחם מן השמים. ותיכף כשנכנסו לא"י וישבות המן ממחרת באכלם מעבור הארץ. כי שם בירור המאכלים והאכילה היא בקדושה גדולה עד שאין צריכין למן. וזהו שאמר להם משה בפ' עקב כל המצוה וכו' ובאתם וירשתם את הארץ וכו' וזכרת את כל הדרך וכו' למען ענותך וכו' ויענך וירעיבך ויאכילך את המן וכו' למען הודיעך כי לא על הלחם לבדו יחי' האדם כי על כל מוצא פי ד' יחי' האדם וכו' כי ד' אלקיך מביאך אל ארץ טובה וכו' ארץ אשר לא במסכנות תאכל בה לחם ואכלת ושבעת וברכת את ד' אלקיך וכו' השמר לך פן תשכח וכו' פן תאכל ושבעת וכו' ורם לבבך ושכחת את ד' אלקיך המוציאך מארץ מצרים וכו' המוליכך במדבר וכו' המאכילך מן וכו' למען ענותך ולמען נסותך להטיבך באחריתך וכו' היינו שהזהירם כנ"ל. שיזכרו בכל פעם בכח ההתחלה ראשונה שזה בחינת תענית שעי"ז מדבקין אחורי הק' שזה בחינת רעב כנ"ל. שזה הי' בחי' אכילת המן במדבר מחמת שלא נתבררה האכילה עדיין בשלימות עד שיהי' נעשה על ידה יחוד קוב"ה ושכינתיה פנים בפנים. רק שיהי' בבחינת תענית עדיין שזה בחינת ויענך וירעיבך ויאכילך את המן וכן למען ענותך וכו' להטיבך באחריתך. (ואולי רומז לבחינת היחוד הק' של בחינת אחורי הקדושה כנ"ל) וזה כי לא על הלחם לבדו וכו' כי על כל מוצא פי ד' יחי' האדם. היינו בחי' אותיות הדיבור דקדושה המלובשין בכל דבר וע"י תאות אכילה ח"ו רוצים החיצונים לינק משם. ע"כ צריכים להמשיך בחנית התיקון שע"י התענית שע"יז נתדבקין כביכול בחי' אחורי הק' ואי אפשר להם לינק משם. וע"י התגלות בחינת הפנים דקדושה עי"ז נכנעים הקליפות לגמרי ויוצאין מהם הנצוצות דק' שביניהם. ואז נמשך בחינת כי אז אהפוך אל כל העמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ד'. שזה עיקר שלימות קישוטי האמונה הק'. ואז נשלם האכילה בקדושה כל כך עד שנעשה על ידה יחוד קוב"ה בחינת הוי' אלקים פנים בפנים שיחוד זה גימטריא שב"ע היפוך בחינת רעב כמבואר בכתבי האריז"ל. וזה שסיים ואכלת ושבעת. היינו שתהי' האכילה בקדושה כל כך עד שיהי' נעשה על ידה היחוד הק' שגימט' שב"ע. וברכת את ד' אלקיך היינו הוי' אלקים הנ"ל על הארץ הטובה וכו'. כי עיקר תיקון זה הוא בארץ ישראל כנ"ל. וזה שהזהירם שלא ישכחו ח"ו בההתחלה ראשונה. רק שגם בא"י שהותרה להם האכילה אעפ"כ ימשיכו בכל פעם גם בחינת סגולת התענית ע"י שיזכרו בכל פעם בכח ההתחלה עד שעי"ז לא יהי' להחיצונים שום אחיזה ח"ו באכילתן. וזה שהזהיר שם ג"כ פן תאכל וכו' ואמרת בלבבך כחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה וכו'. היינו שיעשה ח"ו עיקר מהסיבות האמצעיות שזה עיקר פגם האמונה כמבואר בפנים. וזה וזכרת את ד' אלקיך כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל. היינו שהכל הוא רק מאתו יתברך. וע"כ העם היושב בה נשוא עון. כי האכילה שם בבחינת קרבנות בחינת שלחן דומה למזבח שמכפר. וזה זה השלחן אשר לפני ד' לפני דייקא בחינת היחוד פנים בפנים. ומבואר בפנים שאז השכינה ממלצת לפני השי"ת על הרחוקים שיקרבם. ושיעשה השי"ת נפלאות בכדי שידעו מהגלוי על הסתום שהכל מתנהג רק ברצון והשגחת השי"ת. וזה כי הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה לא כארץ מ צרים וכו' והשקית ברגליך וכו'. היינו שצריך לסיבות אמצעיות הרבה ע"י אדם. אבל בארץ ישראל למטר השמים תשתה מים היינו ע"י השי"ת בעצמו. וזה ג"כ בחינת נסים ונפלאות שבא"י שהם בחינת גשמים כמבואר במאמר משפטים אמונה סי' ז'. וזה שסיים תמיד עיני ד' אלקיך בה כי מאיר שם אור השגחתו ית' שהוא בחינת נפלאות. וזה שכתוב (יואל ב') תקעו שופר בציון קדשו צום וכו' (היינו להמשיך לחלה בחי' תיקון התענית הנ"ל ואחר כך) ויקנא ד' לארצו וכו' לארצו דייקא כנ"ל וסיים ואכלתם אכול ושבוע וכו'. היינו שתהי' האכילה בבחי' היחוד הק' שגימט' שלו שב"ע. וזה והללתם את שם ד' אלקיכם אשר עשה עמכם להפליא. היינו בחי' נפלאות הנ"ל. וזה וידעתם כי בקרב ישראל אני. היינו על דרך שאמרו ז"ל (תענית יא.) לעולם ימוד אדם עצמו כאלו קדוש שרו' בתוך מעיו פירש"י שאסור להתענות וכו' שנאמר בקרבך קדוש. וזה כי בקרב ישראל אני שאני בקרבכם ממש ואכילתם יקרה כל כך עד שנעשה על ידה יחוד קדוש כזה. וזה ואני ד' אלקיכם ואין עוד. כי השכינה ממלצת אז בתפלתה עד שפועלת שיתבטלו כל האמצעים ויראו הכל שרק השי"ת משגיח על ישראל ומנהיג אותם ברחמיו ונפלאותיו העצומים. וזה ולא יבושו עמי לעולם. כי מבואר בספרים על פסוק ישבע חרפה. כי גם החרפה והבושה שמתבייש האדם לפעמים יש לה סגולת התענית. וזה בחינת חרפת רעב כי שניהם בחינת אחת. וזה שנאמר שם בפסוקים הנ"ל בתחלה קדשו צום וכו' חוסה ד' על עמך ואל תתן נחלתך לחרפה וכו'. אבל אחר כך נתבשרו שלא יהיו צריכים להתענות וגם לא יבושו עמי לעולם. ולבאר קצת כי הבושה היא ג"כ בחי' הסתרת פנים ובחינת אחורים כלשון רז"ל (פסחים פרק ז') והכלה הופכת פניה ופירושו מחמת בושה. וכן נאמר (ישעי' מ"ב) יסוגו אחור יבושו בושת. וכן (עזרא ט') בושתי ונכלמתי להרים פני אליך וכו'. וע"כ לפעמים גם ע"י הבושה נמשך התיקון שע"י התענית אבל הם נתבשרו שלא יצטרכו לבושה ולא לתענית כנ"ל. לענין מה שעל ידי תענית נשלם הדיבור ונתתקן האמונה יש לומר שזהו שאמר דוד האמנתי כי אדבר אני עניתי מאד היינו ג' בחינת הנ"ל. ונאמר ואמונה עניתני. וזה זכור ד' לדוד את כל ענותו וכו' כי כשרצה לעמוד על מקום המקדש ששם עיקר היחוד הק' בבחינת פנים בפנים הי' צריך להמשיך תחלה בחי' התיקון שע"י התענית. וזה שאמר ואני בעניי הכינותי ודרשו ז"ל מלשון תענית היינו כנ"ל. ועי' בעץ חיים שער מיעוט הירח איך שבדור המדבר הי' היחוד בחול בבחי' אחור באחור שזה בחי' המדבר הייתי לישראל וכו'. ובבנין בית ראשון הי' היחוד בבחי' פנים בפנים. וזה מכוון קצת לדברינו הנ"ל:

</div>

Beni Lan — "Build for Us" [an Aramaic opening]

 בְּנֵי לָן · Likutay Moharan I, Siman 28

 
 Eretz Yisrael is the aspect of emunah [faith], as stated above. And it is the aspect of Avraham — who was the head of the believers and the first to inherit Eretz Yisrael. And he is the aspect of Chesed [lovingkindness] — the aspect of: "through the mighty deeds of Your salvation — Your right hand" [Tehillim 20:7]. For Eretz Yisrael is the aspect of yemin [the right side], as stated above. And it is said: "a heritage for Israel His servant — for His lovingkindness is eternal" [Tehillim 136:21–22]. And it is said: "Your lovingkindness, Hashem, fills the earth" [Tehillim 119:64]. And through this Chesed, the alafim [the letter alef in its various mystical aspects — related to the word elef, "thousands," and to the concept of infinity] are rectified.


## Segment 131

<div dir="rtl" lang="he">

סימן ס"ג-סוד כונת המילה

</div>

בַּחֲצוֹצְרוֹת · Likutay Moharan I, Siman 5


## Segment 132

<div dir="rtl" lang="he">

ענין זה מקושר עם קדושת א"י כמ"ש וזה הדבר אשר מל יהושע וכמו שפירש"י שם כי קדושת א"י הוא בחינת ברית כמ"ש ונתתי לך את הארץ וכו' ואתה את בריתי תשמור וכתיב וכרות עמו הברית לתת את ארץ כנען וכתיב לישראל ברית עולם לאמור לך אתן את ארץ כנען. וברית הוא בחינת יום השביעי שהוא שבת שהוא כלול מכל הששה ימים שהם בחינת ששה טפחים. וזה מה שכיבוש יריחו הי' ע"י שהקיפו תחלה את העיר ששה ימים בכל יום רק פעם אחת וביום השביעי שהי' בשבת הקיפו ז' פעמים ונפלה החומה והתחילו לכבוש הארץ. והצדיקים שהם בחינת ברית כתיב בהם צדירים יירשו ארץ. וכמו שבבחינת ברית יש בחינת מגלה טפח ומכסה טפח כמו כן לענין קדושת הארץ כי יש ארץ ישראל גם למעלה באתכסיא וכמובן בזוה"ק בפרט לענין ירשולים מפורש להדיא הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו ולענין ביהמ"ק כתיב מכון לשבתך פעלת ד'. ומבואר בזוהר (ויקרא כ"א) מענין הבי' האחרון שיהי' כלול משני הבתי' בית ראשון ובית שני ב"ר באתכסיא ובית שני באתגליא. גם לפעמים קדושתה באתגליא ועכשיו באתכסיא וכן כל הבחינות מגלה ומכסה שיש אצל הצדיק יש כמו כן גם בא"י. היינו כי לפעמים הוא מגלה עצמו ומקרב אצמו אל בני העולם ולפעמים מתרחק ומכסה עצמו מבני העולם עד שנופל עליו קושיות וכו'. וזה רואין בחוש גם בארץ ישראל כי לפעמים היא מגלית לאדם איזה התנוצצות מנועם קדושתה עד אשר אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו לו. ולפעמים בשביל נסיון האדם ובחירתו מעלמת קצת נועם קדושתה עד שנופלין עליה קושיות וספיקות גדולות כידוע לבקי בזה. וע"פ רוב הכיסוי וההעלם עצמו הוא ג"כ בשביל גילוי והתקרבות. כי אם היתה מגלית עוצם קדושתה אז לאו כל אדם הי' זוכה לישב בה. וזה כעין שאמר רז"ל לענין ארץ אוכלת יושביה אמר הקב"ה אניח חשבתיה לטובה והם חשבו לרעה וכו' (סוטה ל"ה). כי מי שאינו זוכה ח"ו נתרחק ע"י קצת ההעלמה והכיסוי שהוא באמת לטובתו בשביל התקרבות כנ"ל. וכן מה שיש אצל הצדיק בחינת מגלה ומכסה נגד השי"ת שכל מה שנתקרב אליו ית' הוא יודע ביותר שעדיין הוא רחוק ממנו ית' ובאמת היא עיקר שלימות העבודה וכמבואר במקום אחר. שזה בחי' אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני ולזה זוכים בא"י שנקראת ארץ מרחקים כנ"ל כמה פעמים. וכתיב ביום השלישי וישא אברהם את עיניו וירא את המקום מרחוק וכתיב אשא דעי למרחוק שהיא בחינת הבית המקדש כמובא בס' המדות אות דעת וכתיב לענין נחמת ירושלים (ישעי' כ"ה) עצות מרחוק אמונה אומן. ונאמר (ירמי' ל') כי הנני מושיעך מרחוק וכתיב (שם ל"א) מרחוק ד' נראה לי וכו' וכתיב (שם נ"א) זכרו מרחוק את ד' וירושלים תעלה על לבבכם וכמבואר בכמה פסוקים בפי' שדייקא מחמת רוב ההתקרבות ושנדמה להם שהם כבר קרובים אליו ית' ומבני ביתו זה דייקא גרם להם ההתרחקות והגלות. וכמו שפירש"י על פסוק הסבי עיניך מנגדי שהם הרהיבוני. כי באמת כל מה שמקורבין להיכל המלך ביותר צריכים להתיירא ביותר ולידע שהוא רחוק עדיין. וכן להיפוך אפי' בתוקף ההתרחקות והתגברות הגלות צריכים ג"כ לזכור בו ית' ולצפות ולקוות לבנין ירושלים ולהתגלות קדושת א"י בבחינת זכרו מרחוק את ד' וכנ"ל. וכן מה שיש אצל הצדיק בחינת מגלה ומכסה נגד עצמו שלפעמים מגלה פנים של רצון והשגחה וכו' ולפעמים מכסה ומקבל עליו יסורים וכו' זה נוהג ג"כ בארץ ישראל כי שם עיקר התגלות אור הרצון וההשגחה ואעפ"כ היא מג' דברים שנתנו ע"י יסורים כמו שאמר רז"ל. ויש סובלי יסורים בא"י והיא רק בשביל טובת העולם בבחינת אכן חליינו הוא נשא. וכמובא בספרים (ועי' בשער החצר סי' ט"ו). גם א"י מקבלת על עצמה הכל בשביל טובת ישראל על דרך שפך חמתו על עצמם ואבנים. ומחמת שא"י היא בחינת ברית שכלול מבחינת הכנפים המבואר בפנים ע"כ מצינו בה ג"כ לשון כנפים כמו לאחוז בכנפות הארץ וכו' וכמו מכנף הארץ זמירות שמענו. שכל זה דרשו רז"ל על ארץ ישראל. והנה עיקר התיקון של הכנפים דקדושה בחינת כנפי הכרובים היא בא"י. כי שם היו הכרובים הק' בבית המקדש בבחי' והיו הכרובים פורשי כנפים למעלה וכו' וע"י דיבורים קדושים נותנים ח יזוק להכנפים הנ"ל. ואז אין להמחקרים כח כל כך להתפשט בחכמתם הרעה ח"ו. אבל ע"י דיבורים רעים בפרט אם מדברים ח"ו בגנות הצדיק או בגנותה של א"י ח"ו בבחינת מוציאי דבת הארץ רעה עי"ז עושים כנפים להנחש עד שמעופפים בחכמתם רח"ל. והנה א"י בעצמה היא בחינת החכמה דקדושה כי שם מקור החכמה כנ"ל והיא מלמדת דעת וחכמה לכל ישראל שזוכין לישב בה בבחינת וכל בניך למודי ד'. אך מחמת שאלו החכמים הנ"ל מתגברים בחכמתם הרעה ע"כ יש לקדושת א"י צער גדול מזה כי נופלין עי"ז גם לשם איזו בלבולים שהיא בחינת מבטח בוגד ומזה נעשה בא"י מה שנעשה לפעמים קנאה ושנאה בין אדם לחבירו רח"ל. והכל מחמת התגברות המבטח בוגד היינו בטחון שאינו שלם ואמת כראוי. ע"כ צריכים ל התחזק ולהתגבר שם ביותר בבטחון חזק ושלם כראוי. כי עיקר שלימות הבטחון הוא כפי שלימות השכל כמבואר במקום אחר. ועיקר שלימות השכל הוא בא"י. וכשזוכה להתחזק שם בבטחון שלם ואמת עי"ז נמשך עליו ביותר קדושת א"י כמ"ש (ישעי' נ"ז) והחוסה בו ינחל ארץ ויירש הר קדשי. ועי"ז בעצמו מכניע את החכמות רעות הנ"ל וממשיך אמונה ובטחון שלם בעולם:

</div>

And perhaps this is the secret of the fact that the chaluts [the advance guard] who crossed before Israel to conquer the land were approximately forty thousand [Yehoshua 4:13] — corresponding to the four alafim, each of which is included within ten, as is known. And also because the alef itself is also the aspect of yud, as is explained at the end of the ma'amar. And therefore there were forty thousand. (And similarly in the Song of Devorah it is said: "was there a shield or spear to be seen among forty thousand in Israel?" [Shoftim 5:8].) And according to Rashi's explanation, it means that this [the forty thousand of Israel] was to correspond to that [the forty thousand of the enemy]. And also the fallen alafim are in the aspect of forty thousand, as stated above. And similarly in Shmuel [I:4:2] it is written: "and they struck approximately four thousand men" — for they overpowered at that point, as stated above. (And in Shmuel II:10 it is written that Dovid slew from Aram forty thousand horsemen — for he overpowered through the holy alafim stated above.)
 

 
 And there in Eretz Yisrael the korban tamid [the daily continuous offering] is offered — which is the rectification of the alafim. And through this they conquer the Land — the aspect of: "and the land shall be conquered before Hashem" [Bamidbar 32:22]. And similarly: "and the land shall be conquered before us" [ibid. 32:29]. And our Sages of blessed memory said: "tamid [always / the daily offering] refers only to Eretz Yisrael — as it says: 'the eyes of Hashem your G-d are upon it tamid [always]'" [Devarim 11:12].
 

 
 And this is what our Sages expounded [Megillah 3a] on the verse: "And it came to pass when Yehoshua was at Yericho — he raised his eyes and saw, and behold — a man stood before him," etc. [Yehoshua 5:13]. He [the angel] said to him: "Last evening you neglected the evening tamid offering — and now you have neglected Torah study." He [Yehoshua] said: "For which of these have you come?" He replied: "Now I have come." Immediately: "and Yehoshua lodged" [ibid. 5:8] — meaning he lodged in the depths of halachah. And Rabbi Shimon bar Unia said: "Greater is Torah study than the offering of the temidim — as it says: 'Now I have come.'" So far is its language.
 

 
 That is, as stated above — for the primary conquest of Eretz Yisrael is through Torah, as it is written: "He gave them the lands of nations," etc., "in order that they observe His statutes and guard His teachings" [Tehillim 105:44–45]. And similarly He warned Yehoshua: "the book of this Torah shall not depart from your mouth," etc., "for then you will make your way prosperous and then you will act wisely" [Yehoshua 1:8]. For through the halachos of the Torah — which are the aspect of Chesed [as our Sages of blessed memory said: one who withholds halachah from a student is as if he withholds chesed from him] — through this the fallen alafim are rectified, and emunah is drawn down, and all forms of heresy are broken, and one overpowers one's enemies and merits the conquest of Eretz Yisrael.


## Segment 133

<div dir="rtl" lang="he">

סימן ס"ד-בא אל פרעה

</div>

End of Installment One. This completes the full, word-for-word translation of the Hakdamah (Introduction) and Simanim 1–5 of Likutay Kama. Every word of the Hebrew source has been rendered — including all parenthetical passages, which in Siman 5 constitute the majority of the text. The next installment will continue with Siman 6 onward. Note on Siman 5: The lengthy parenthetical in this siman — discussing why Rashi brings the teaching of zeh ha-davar specifically by Nedarim, Moshe's gematria equaling 613, and the deep reconciliation of Moshe's desire to enter the Land with the principle of serving G-d not for reward — is one of the most elaborate passages in the work and has been translated in full.


## Segment 134

<div dir="rtl" lang="he">

בארץ ישראל שם עיקר שלימות החכמה והשכל. ועי"ז יכולים ליישב הקשיות הבאים מבחינת שבירת כלים. וכן בא"י שם עיקר שלימות האמונה שעי"ז עוברין גם על כל הקשיות הנמשכים מבחי' חלל הפנוי. וע"כ נקראת א"י ארץ העבריים. כי שם זוכים לאמונה שלימה כל כך עד שעוברים עמה על הכל. וכמבואר גם בפנים לענין שנקראים ישראל עבריים וכו'. וזה שכתוב זמרו לד' יושב ציון הגידו בעמים עלילותיו שזה בחינת דיבור שהוא בחי' שכל וחכמה כמבואר בפנים. וכתיב לך דומי' תהלה אלקים בציון. היינו בחי' שתיקה שעי"ז עוברים על הקשיות הבאים מחלל הפנוי בחי' שתוק כך עלה במחשבה כמבואר בפנים. והנה מבואר בפ' שופטים שמשאר עיירות שאינם מא"י כשלוחמים עמהם אזי מותר להחיות מהם הנשים והטף וכו. וזה כי הם מבחי' הקליפות הבאין מבחי' שבירת כלים שיש בהם איזו נצוצות הק'. וע"כ יכולים ליישב אלו הקשיות הבאים משם. וע"כ עם עיירות הנ"ל מותר לעשות שלום ג"כ ויהיו לך למס ועבדוך אבל מהעמים אשר בא"י כתיב בהם לא תחי' כל נשמה. כי הם מבחי' האפיקורסות והקשיות הבאים מבחי' חלל הפנוי שע"ז נאמר כל באיה לא ישובון ולא ישיגו אורחות חיים. ויש לומר שזה הי' פגם המרגלים שאמרו באנו אל הארץ וגם זבת חלב ודבש היא וכו' אפס כי עז העם וכו'. וכן אחר כך כתיב כי חזק הוא ממנו ודרשו רז"ל כביכול אין בעל ההבית יכול ל הוציא כליו משם. היינו כי מאחר שיונקים מבחי' חלל הפנוי שכביכול השי"ת בעצמו צמצם ופינה אלקותו משם ע"כ הם חזקים מ אד וא"א לנצחם בשום שכל ואותיות. וזה ויהס כלב את העם אל משה ופירש רש"י לשון שתיקה. היינו שרימז להם שהגם שבאמת אי אפשר ליישב אלו הקשיות בשום שכל. אבל משה רבינו זכה לבחי' שתיקה כזו עד שעי"ז יוכל להעלות גם אלו הנפשות שנפלו לאלו המבוכות והקשיות ולהכניס בהם אמונה שלימה כל כך עד שעי"ז יעברו על כל הנ"ל כנ"ל. וזה ויהס כלב את העם אל משה היינו שהאיר להם בחי' השתיקה של משה. וזה ויאמר עלה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה. כי עי"ז נוכל להתגבר גם על הז' עממין אלו ולבער ואתם לגמרי והכל בכחו וזכותו של משה. ומחמת שעיקר בריאת העולם הי' ע"י חלל הפנוי שלשם א"א ליכנס בשום שכל רק באמונה שזה בחי' וכל מעשהו באמונה. וארץ ישראל היא ראשית נקודת הבריאה כמו שכתוב מציון מכלל יופי וכו' בחי' האבן שתי' שממנו הושתת הכל. כי היא עלתה במחשבה תחלה כי היא תכלית נקודת הרצון שעלה ברצונו הפשוט ית' לכלל הבריאה בבחי' רצית ד' ארצך וכו'. ע"כ היא סמוכה ביותר לבחי' חלל הפנוי שהי' בשביל הבריאה. וזה שכתוב (תהלים צ') ותחולל ארץ ותבל בחי' חלל הנ"ל. ומבואר בפנים שזה בחי' מחלוקת שכל אחד נחלק מחבירו ומושך עצמו לצד אחר. וזה בחי' חלוקת הארץ כמ"ש לאלה תחלק הארץ וכתיב (יהושע כ"ג) ויתנה יהושע לנחלה לישראל כמחלקותם לשבטיהם. ושם (י"ב) ירושה כמחלקותם ושם (י"ח) ויחלק שם יהושע את הארץ לבני ישראל כמחלקותם. ומחמת שלחלוקה ומחלוקת כזה שהוא בחי' חלל הפנוי אי אפשר ליכנס בשום שכל ע"כ כתיב אך בגורל יחלק את הארץ. וזה (משלי י"ח) מדנים ישבית הגורל וכו'. כי הגורל שהוא רק בחי' אמונה זה מבטל כל הקשיות הבאין מבחי' חלל הפנוי שהוא בחי' מחלוקת. וזה שבפ' מסעי נסמך לענין נחלת הארץ בגורל ענין האזהרה להוריש את כל יושבי הארץ וכו' כי הוא ענין אחד כנ"ל. וע"כ קיבול שכר הצדיקים לעתיד לבא שהוא מה שישיגו את סוד חלל הפנוי כמבואר בפנים נקרא ג"כ בשם גורל כמ"ש ותנוח ותעמוד לגורלך לקץ הימין. וע"כ א"י היא בחי' עוה"ב וחלק בא"י היא כמו חלק בעולם הבא כמובא היינו כנ"ל. והנה שם בא"י שורש כל הזמירות והניגונים דקדושה שזה בחי' השיר שהיו הלוים אומרים בבית המקדש. וזה בחי' זמרו לד' יושב ציון וכמוהו הרבה וזה מכנף הארץ זמירות שמענו. ושם עיקר הארת הניגון הק' בחי' ראש אמנה כמו שכתוב אתי מלבנון כלה אתי מלבנון תבואי תשורי מראש אמנה וכמו שפירש רש"י שם כשהגליות נקבצין לשם להר הזה ששמו אמנה והוא בגבול צפונה של א"י הם צופים משם ורואים גבולה של ארץ ישראל ואוירה של א"י ושמחים ואומרים הודי' וכו'. היינו כי שם מאיר השיר הזה ביותר. והנה אם הי' משה מכניס את ישראל לארץ אזי היו נתבטלין כל הקשיות הנמשכים מחלל הפנוי ג"כ. והיו ישראל נשארים שם בקביעות רק מחמת חטא המרגלים שפגמו בזה כנ"ל שעי"ז נשארו כולם במדבר והוכרח משה ג"כ לישאר שם עמהם כמו שדרשו ז"ל. וזה שכתוב בפ' וילך הנך שוכב עם אבותיך וכו' כי ע"י הקליפות והקשיות הנמשכים משם עי"ז באו ישראל אח"כ לע"ז עד שבאו עליהם צרות רבות רח"ל. וזה על כי אין אלקי בקרבי מצאוני הרעות האלה ואנכי הסתר אסתיר פני וכו'. כי באמת גם אז הי' עמהם השי"ת רק שהי' בבחי' הסתרת פנים רח"ל. ועתה כתבו לכם את השירה הזאץ וכו'. וענתה השירה הזאת לפניו לעד כי לא תשכח מפי זרעו וכו'. כי השירה הזאת היא מבחי' הניגון והשיר שלעתיד שעי"ז מעלין הנפשות גם מבחי' הקשיות של חלל הפנוי כנ"ל. וזה שכתוב (תהלים פ"ז) אזכיר רהב ובבל וגו' זה יולד שם וכו' ופירש"י שם שכל המזמור סובב על זה שלעתיד יביאו כל האומות את כל נפשות ישראל שנטמעו ונאבדו ביניהם. וזה שסיים ד' יספור בכתוב עמים היינו לעתיד כשיכתבו כל העמים לדראון אז יספור ד' את כל נפשות ישראל שנבלעו בתוכם ויוציאם מביניהם. נמצא שמדבר ממה שנפשות ישראל עתידין לעלות מכל הנפילות שנפלו לשם. אע"פ שיש אומות כאלו שיניקתם מבחי' ההסתרות והקשיות של הכלל הפנוי יעלו גם משם. וזה שסיים ושרים כחוללים כל מעייני בך. היינו שישוררו אז זה השיר שעל ידו נתבטלים גם כל המבוכות של החלל הפנוי שזה בחינת ושרים כחוללים כל מעייני בך היינו כל מחשבותי ועיוני דבוקים בך. בחי' אז ישיר יוד ע"ש המחשבה נאמרה. כי לזה השיר זוכים אלו הצדיקים שהם בחינת שתיקה בחי' מחשבה. שעי"ז יכולים ליכנס גם לתוך אלו המבוכות ולהעלות הנפשות שנפלו לשם עד שגם הם יזכו לבחי' קדושת המחשבה שידבקו את עצמם במחשבתם אל אור הא"ס בעצמו ית' שהוא בחינת סובב כל עלמין כי סובב גם על החלל הפנוי וכו' כמבואר בפנים. ועי' במדרש (שוחר טוב תהלים פ"ז) שהביאו רז"ל ג"כ זה הפסוק תשורי מראש אמנה לענין שעתידין האמות להביא את נפשות ישראל תשורה ודוון למלך המשיח מכוון לענינינו. כי מחמת שיש מבוכות של בחי' חלל הפנוי שאסור ליכנס בהם כנ"ל רק ע"י בחי' הניגון והשיר הנ"ל יעלו מאליהם הנפשות שנפלו לשם כי הם בעצמם יביאו אותם ויחזירום אל הקדושה בבחי' והביאו את כל אחיכם מנחה לד' וכמבואר ג"כ במאמר אמצעיתא סי' כ"ד.

</div>

And similarly, through the korban tamid, one also draws down this aspect of tikkun. Therefore he asked him about both of them — for it was then at the beginning of the conquest of the Land, and they needed this most urgently. And four times alef — together with the kollel [the additional unit counting the word itself] — has the gematria of ha-tam [the wholesome one], as is explained within the ma'amar. And therefore it is common in the language of our Sages of blessed memory to call Eretz Yisrael by the name hatam [there / that place] — such as: "and one of ours who ascends le'hatam [to that place]" — and many similar usages. For there they draw down the aspect of the rectification of the alafim.
 

 
 And there is the primary baisah [Aramaic: house] — which is between heaven and earth — the aspect of: "for all that is in heaven and in earth" [Divray HaYomim I 29:11]. The aspect of: "the place of Your dwelling that You made, O Hashem" [Shmos 15:17]. The Bais HaMikdash below is aligned opposite the Bais HaMikdash above. The aspect of: "Yerushalayim — built as a city that is joined together" [Tehillim 122:3] — as our Sages of blessed memory expounded. And also because the primary inheritance of the Land belongs only to Yaakov and his sons — and Yaakov is called by the name of a lamb, as Rashi explained in the portion of the Nesi'im [Bamidbar 7:15]: "a lamb — corresponding to Yaakov."
 

 
 And this is what is explained at length in Daniyel — regarding the destruction of the Bais HaMikdash and the nullification of the tamid and the overpowering of heresy and idolatry — as it is written: "from the time that the tamid is abolished and the abomination of desolation is set up" [Daniyel 12:11] — and others like it. For the primary nullification of heresy and idolatry — the aspect of the rectification of the alafim — is through the tamid, as stated above.
 

 
 Siman Kuf-Tes · סימן כ"ט


## Segment 135

<div dir="rtl" lang="he">

וכפי הנ"ל מבואר מה שאמרו רז"ל (מגילה י"ד) משנכנסו ישראל לארץ לא הוכשרו כל הארצות לומר שירה. כי עיקר הזמירות והשירות הם בא"י כנ"ל. וזה איך נשיר וגו' על אדמת נכר. וע"כ הי' גמר כיבוש א"י בשלימות ע"י דוד המלך ע"ה שזכה להיות נעים שמירות ישראל. וזה נאום הגבר הוקם על שהקים עולה של תשובה ונעים זמירות ישראל. כי ע"י זמירות ושירות אלו שהם מבחינת הניגון והשיר שלעתיד שעי"ז מעלין גם כל נפשות ישראל שנפלו להמבוכות של בחי' חלל הפנוי. עי"ז יוכל להחזיר את כל נפשות ישראל בתשובה שלימה. וע"כ באמת מבואר בדברי רז"ל שתהלים מסוגל לתשובה. וע"כ באמת אמרו רז"ל (שוחר טוב תהלים י"ח) שכשאמר ישראל שירה נמחלו עונותיהם. וע"כ בארץ ישראל ששם יקר הזמירות והשירות הקדושות בחי' עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו ונאמר קחו מזמרת הארץ וכו'. ע"כ העם היושב בה נשוא עון. וע"כ כשבנה שלמה את הבית המקדש שהיא פנימיות קדושת א"י יסד אז שיר השירים. וזה שנאמר גם על לעתיד "השיר יהי' לכם כלול התקדש חג" (היינו הלילה של פסח שיצאו מגלות פרעה ומצרים שמרמז על שני בחינות המבוכות הנ"ל כמובן הפנים במאמר זה) ושמחת לבב כהולך בחליל לבא בהר ד' וכו'. כהולך בחליל דייקא כי ע"י השיר הזה זוכין להשיג סוד הכלל הפנוי כנ"ל שזה בחי' קדושת א"י הר ד' וכו'. ועי' (משלי כ"ז) רב מחולל כל ושוכר כסיל ושוכר עובירם עי' רש"י שם הקב"ה ברא הכל וכו' אין אנו צריכים לשום חכמה וכו'. ולפי הנ"ל מבואר הענין בדרך זה הקב"ה ברא את כל הבריאה ע"י סוד חלל הפנוי וזה בחי' רב מחולל כל מחולל דייקא. ואע"פ שכל הבריאה היתה ע"י חכמה מכל מקום החכמה שיש בבחי' חלל הפנוי אי אפשר לשום אדם להשיג. וע"כ הכל שם ככסילים והקב"ה נותן שכר להאדם ע"ז שיודע האמת שהוא כסיל כי א"א להשיג החכמה שיש שם. וזה ושוכר כסיל. אך ישראל באמונתם הק' עוברים גם על בחי' חלל הפנוי וזוכים לדבק עצמם באור א"ס בעצמו שהוא בחי' סובב כל עלמין כי הוא סובב ומקיף גם על החלל הפנוי. ועל כן נקראים ישראל עבריים על שעובירם באמונתם על הכל וכמבואר בפנים. וזה ושוכר עוברים. כי הוא ית' נותן שכר לישראל שעוברים שאמונתם גם על בחי' חלל הפנוי כנ"ל. ובאמת אין לך שכר גדול מזה בעצמו כשזוכין לעלות ולעבור כל מדריגות בחי' החכמה שיש בכלל הבריאה עד תחלת האצילות שהוא ראשית נקודת הבריאה. ואח"כ עולה ועובר עוד להלן עד שעובר גם על בחי' חלל הפנוי ומדבק א"ע באור א"ס בעצמו. אך אפי' מי שאינו זוכה לזה בשלימות רק כשבא לבחי' הסתרות וקשיות שא"א לו ליישבם עושה עצמו ככסיל ומחזק א"ע באמונה שלימה. גם לזה יש תקוה גדולה ושכר גדול כנ"ל. וע' רש"י שם שפירש ושוכר עובירם עוברי דרכים בטלנים מכל מלאכה. כי באמת עיקר מלאכת האדם בזה העולם הוא להוציא חכמתו הק' מכח אל הפועל. שזה בחי' ואמלא אותו וכו' בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה ועל זה יקבל שכר גדול כ"א לפי בחינתו. אך אעפ"כ יקבל שכר גם ע"ז שכשמגיע לבחי' כאלו הבאים מבחי' חלל הפנוי ששם כביכול בחינת ביטול שהוא בטל ופנוי מכל כמבואר בפנים וא"א להשיג החכמה שיש שם. ע"כ גם הם מבטלים א"ע לגמרי ומתדבקים אליו ית' בביטול גמור ועי"ז עובירם על הכל. וזה בכלל דבריו ז"ל שאמר "אז ס'איז גאר שלעכט איז מען זיך גאר מבטל". היינו כנ"ל כשגוברין עליו מבוכות ובלבולים כאלו שא"א לו להתגבר עליהם ולנצחם בשום אופן. ידע כי אולי הבלבולים האלו (הם) נמשכים מבחי' חלל הפנוי כפי בחינתו. ע"כ אין חכמה ואין עצה וכו' כ"א לבטל עצמו לגמרי אליו ית' בביטול גמור כנ"ל. ויש עוד כמה בחינות בזה ולזה נוגע גם מה שאמרו ז"ל פעמים ביטולה של תורה זו היא קיומה ואז יקבל שכר בודאי גם על בחי' הביטול. ויתד שהכל תלוי בו הוא להתחזק את עצמו בכל עת לדבר בו ית' באמונה שלימה. ואז יזכה לעבור בשלום על הכל כי כתיב (תהלים נ"א) אמונים נוצר ד'. וע"כ גם בכלל קדושת ארץ ישראל נאמר שכן ארץ ורעה אמונה וכן לעתיד בעת קיבוץ גליות לא"י שאז ושר השיר הק' כנ"ל שזה בחי' (ישעי' כ"ו) ביום ההוא יושר השיר הזה בארץ יהודה וגו' כתיב שם ג"כ פתחו שערים ויבא גוי צדיק שומר אמונים וכו'. כי העיקר הוא האמונה כנ"ל:

</div>

Ha'i Gavra — "This Man" [an Aramaic opening]

 הַאי גַּבְרָא · Likutay Moharan I, Siman 29

 
 Eretz Yisrael is the aspect of tikkun ha-bris, as is known, and as stated above. And through this, da'as [Divine consciousness / knowledge] and the mochin [higher mindedness] are elevated. And this is the aspect of Avira d'Eretz Yisrael machkim, and: "there is no wisdom like the wisdom of Eretz Yisrael." And because tikkun ha-bris is the general tikkun for all the negative prohibitions — therefore: "the people that dwells in it — their iniquity is forgiven." And through tikkun ha-bris, livelihood comes without burden and toil, etc. And this is the aspect of: "a land in which you will not eat bread in poverty" [Devarim 8:9].
 

 
 And there is the primary aspect of the perfection of the tikkun of speech, as stated above — meaning, that the speech should be heard and accepted. And therefore prayer is most accepted there, as is known. And there it is most suited to speak of the secrets of Torah, as is understood in the holy Zohar — this being the aspect of: "open your mouth," etc. For Eretz Yisrael itself is the aspect of Malchus peh [Kingship of the mouth / speech] — this being the aspect of: "in order that my glory may sing to You and not be silent" [Tehillim 30:13] — the aspect of: "glorious things are spoken of you" [Tehillim 87:3] — said of Eretz Yisrael.


## Segment 136

<div dir="rtl" lang="he">

סימן ס"ה-ויאמר בועז

</div>

נ נח נחמ נחמן מאומן Zimras HaAretz — Complete Translation, Installment One. Introduction Simanim 1–5 of Likutay Kama.


## Segment 137

<div dir="rtl" lang="he">

ארץ ישראל וירושלים הם בחינת השדה העליונה ששם שורש גידול כל נשמות ישראל. וזה שמצינו בכלל א"י שנקרא שדה כמ"ש (שופטים כ') ואשלחה בכל שדי נחלת ישראל וכן (יחזקאל י"ז) ויתנהו בשדה זרע פירש"י בירושלים וכן שדי חמד וכיוצא בזה עוד. ובשעת ישוב ארץ ישראל וברכתה כתיב ועץ השדה יתן פריו. ושם עיקר שלימות התפלה כמו שכתוב והתפללו אליך דרך ארצם. כי שם עיקר ההתקרבות אל התכלית שהוא בחי' כולו טוב כולו אחד כנ"ל בסי' ד' ובסי' נ"א. וגם כי א"י היא בחינת עוה"ב שהוא עיקר התכלית. וזה בחי' הג' דברים שנתנו ע"י יסורים והם: תורה. עוה"ב. וארץ ישראל. כמו שאמרו ז"ל כי ע"י יסורים מבטלין עצמן אל התכלית שהוא בחי' א"י ועולם הבא ועי"ז זוכים לחידושי תורה כמבואר בפנים וע"כ אין תורה כתורת א"י. ושם בא"י עיקר השמחה כנ"ל כמה פעמים.ושם עיקר שלימות השכל כידוע שעי"ז עיקר גידול הנפש וכו'. והשכל הוא בחי' בועז כמו שכתוב החכמה תעוז לחכם. וע"כ נקראת ירושלים עיר עז לנו (ישעי' כ"ו). ומחמת שעיקר התיקון לבא אל התכלית הטוב הוא ע"י הצופים בחי' מנצפ"ך צופים אמרום. ע"כ נאמר על לעתיד (שם נ"ב) קול צופיך נשאו קול יחדיו כי עין בעין יראו בשוב ד' ציון וכו'. כי אז יזכו ישראל לזה בשלימות לסתום עיניהם מחיזו דהאי עלמא לגמרי ולהסתכל רק אל התכלית הטוב שהוא בחי' ציון וירושלים עין בעין. גם ארץ ישראל היא בחי' הגן עדן כמובא. שזה ג"כ בחי' כלליות תיגונים הנ"ל כמב"פ:

</div>

And there is the primary praise of the Tzaddikim — the aspect of: "the righteous shall inherit the land," etc. And it is said: "and your people are all righteous — forever shall they inherit the land," etc., "the work of My hands — to be glorified" — specifically. And this is the aspect of Eretz Yisrael itself — which was praised in the Torah with many praises. And this is also the mitzvah of bringing the bikurim [first fruits], and also the viddui bikurim [the confession recited with the first fruits] — which gives praise and thanks to the Holy One Blessed be He for the inheritance of Eretz Yisrael.
 

 
 And see in the Zohar Chadash, Parshas Chukas: "Come and see: this offering [of first fruits] — the holy land is called by it and praised through the seven supernal fruits that are in it," etc. "For the Holy One Blessed be He commanded them, when they entered the holy land, that they should join — woman with her husband — as it is written: 'and you shall take from the first of all the fruit of the ground,' etc. And what is 'the fruit of Adam [the human being] above?' — this is Yosef, who is called Tzaddik," etc. "And that fruit joins with the basket — which is the Matronisa [the Divine Feminine / the Shechinah]", etc. "And then: 'and you shall go to the place,' etc." This is aligned with our matter.
 

 
 And this is what is brought in the books: the word טנ"א [tena — the basket of first fruits] is an acronym for טעמים, נקודין, אותיות — te'amim, nekudim, osiyos [cantillation notes, vowel points, and letters — the three levels of the written Torah's structure]. Meaning, the perfection of speech — which is the aspect of Malchus, the aspect of the aforementioned Matronisa — through the praise of the Tzaddikim. And therefore also regarding the order of prayer in its plain sense — our Sages of blessed memory said: "a person should always first arrange the praise of the Omnipresent and then ask for his needs" [Berachos 32a]. For the Holy One Blessed be He is the Tzaddik of the world — and through the praise of the Tzaddikim, speech is rectified so that it is heard and accepted, as stated above. And therefore after the praise of the Omnipresent in the first three blessings [of the Amidah], one begins with "You graciously endow the human being with knowledge" — for through the praise of the Tzaddikim, da'as is elevated, and then there is good in the speech, and through this it is heard and accepted.
 

 
 And this is the aspect of the rectification of wine explained within the ma'amar — as is brought in the Zohar Chadash, Parshas Lech: "there is no wine called 'good wine' like the wine of Eretz Yisrael," etc. And behold — the primary rectification of wine is to sweeten its redness until it is transformed into an aspect of whiteness — the aspect of: "though your sins be like scarlet — they shall become white as wool" [Yeshayahu 1:18]. And this is through the true Tzaddik who gazes upon it with his eyes. And this is the aspect of: "his eyes are sparkling [chachlili] from wine — and his teeth white from milk" [Bereishis 49:12] — said in the praise of Eretz Yisrael. See the Targum there.


## Segment 138

<div dir="rtl" lang="he">

סימן ס"ו-ויהי נא פי שנים

</div>

Eretz Yisrael is the aspect of teshuvah [repentance / return]. As it is written: "And you will return [v'shavta] to Hashem your G-d," etc., "and He will bring you to the Land," etc. [Devarim 30:2–5]. And through this one merits kavod [honor / glory] — this being the aspect of: "that glory may dwell in our land" [Tehillim 85:10]. And it is the aspect of the World to Come — the aspect of teshuvah upon teshuvah — for its air makes one wise, and one merits each time to attain more and more. And then one returns and repents regarding the first attainment [perceiving it now as insufficient].


## Segment 139

<div dir="rtl" lang="he">

העבודה שעובדין את השי"ת בארץ ישראל היא בבחי' פי שנים כמאמרם ז"ל וחד מנייהו כתרי מינן וכתיב לכן בארצם משנה יירשו. וזה מחמת שא"י של מטה מכוונת נגד א"י של מעלה ובפרט ירושלים ובית המקדש. וגם עכשיו שכביכול הקדושה של א"י נתעלמה ועלתה למעלה אעפ"כ כבר ידוע כי דרך הק' לפקוד את מקומה תמיד. וע"כ גם קדושת א"י יורדת בכל פעם למטה לפקוד את מקומה. וכמובן גם בזוה"ק וכמובא בתיקון שלשה משמורות. ומחמת שלמעלה מתאחדים הרוח דלתתא היינו בח' קדושת א"י וירושלים של מטה עם קדושת ירושלים של מעלה. ע"כ גם כשיורדת למטה לפקוד את מקומה ממשכת עמה הארה גדולה מבחי' הרוח דלעילא שהוא בחי' א"י וירושלים שלמעלה. ועי"ז זוכים היושבים בא"י לבחי' פי שנים כנ"ל. ושם עיקר שלימות הדיבור שעי"ז מוףציאים כל הדברים שבקדושה מכח אל הפועל. כי שם מאיר אור האמת שמ"ש אמת מארץ תצמח וכתיב ונקראה ירושלים עיר האמת וכנ"ל כמה פעמים. ועל כן שם עיקר מפלת הרשעים גם בעולם הזה כמו שכתוב וירוממך לרשת הארץ כאשר קאה את הגוי וכו' וכמובא בספרים ג"כ. כי אור האמת של א"י שהוא בחי' פנים בחי' יעקב (כי א"י נקראת נחלת יעקב) אינו יכול לסבול את הרשעים וע"י כ"ז נמשך הארת עולם הבא כמב"פ. וע"כ ארץ ישראל היא בחי' עוה"ב ובחינת שבת כנ"ל כמ"פ ומשם עיקר שלימות הדיבור בחי' ודבר דבר. וזה בחינת אל הוי' ביצירה כמבואר בפנים. כי א"י היא בחי' יצירה כידוע. ועי"ז נשלם הדיבור שהוא בחי' מלכות פה בחי' א"י שהיא בחינת מלכות כידוע. ושם עיקר שלימות החשק דקדושה לפי גודל מעלת הנחשק שהיא קדושת ארץ ישראל שנקראת ארץ חמדה וכתיב ההר חמד אלקים לשבתו. וע"כ באמת מתגברין המניעות ע"ז מאד כמאמרם ז"ל שהיא אחת מג' דברים שנתנו על ידי יסורים. וזה בעצמו היתה טענת המרגלים אפם כי עז העם וכו' וכמבואר בליקוטי הלכות. אבל באמת הבל יפצה פיהם. כי אדרבא מזה ניכר גודל מעלת הנחשק וצריכים להתגבר בכיסופין כאלו עד שזוכין מלשבר כל המניעות שזה בחי' מה שאמר דוד נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ד' וכו'. ועי"ז זוכין לבא לארץ ישראל ולהוציא את אור קדושתה כביכול מהעלם אל הגלוי מכח אל הפועל. ואז זוכין לקבל מקדושתה בחי' פי שנים. כי ממשיכין גם הארת בחי' הכח שהוא חי' רוח דלעילא אל הפועל שהוא בחי' הרוח דלתתא שזה בחי' פי שנים כנ"ל. וע"כ באמת אמרו ז"ל וחד מינן כי סליק להתם הוא כתרי מנייהו. כי מסתמא הי' לו מניעות רבות לעלות מחוץ לארץ לא"י רק שזכה להתגבר בחשק גדול וכיסופים גדולים כל כך ודייקא ע"י ריבוי המניעות עד שזכה לשבר את כל המניעות ולעלות ולבא לשם. וע"כ הוא זוכה לקבל הארת פי שנים ביותר עד שהוא כתרי מנייהו. וזה שאמר שם מקודם (כתובות ד' ע"הכּ) ולציון יאמר איש ואיש יולד בה א"ר מיישא וכו'. אחד הנולד בה ואחד המצפה לראותה עי' רש"י. אמר אביי וחד מנייהו עדיף כתרי מינן. אמר רבא וחד מינן כי סליק להתם עדיף כתיר מנייהו. וכו' (עי' חידושי אגדות שם). היינו שמתחלה דרש כפל לשון איש ואיש שגם היושב בחו"ל ונכסף ומתגעגע ומצפה לראותה חשוב ג"כ כאילו נולד בה. ועל דרך שאמרו ז"ל חשב לעשות מצוה ונאנס ולא עשאה וכו' כאילו עשאה. אמר אביי וחד מנייהו עדיף כתרי מ ינן נמצא שאנו רואים בחוש שאינו דומה הנולד בה ממש להמצפה לראותה כי חד מנייהו כתרי מינן מחמת שאוירה מחכים ע"י בחי' הנ"ל שמאיר בה מבחי' ירושלים שלמעלה. נמצא שאי אפשר לצאת ב"הכאלו" שכיון שרואין שאינו דומה לו ממש. וממילא כפי זה יתפרש איש ואיש יולד בה שהנולד בה נחשב איש אחד מהם כשני אנשים שלנו שזה בחי' פי שנים. וזה שסיים והוא יכוננה עליון בחי' מ כון לשבתך פעלת ד'. כי היא מכוונת נגד ירושלים שלמעלה וע"כ יש להנולד בה פי שנים. וזה שסיים רבא וחד מינן כי סליק להתם. היינו שאינו רוצה לצאת עם ה"כאלו" מחמת שמצפה לראותה רק מתגבר בכיסופין גדולים כל כך עד שמשבר כל המניעות ועולה לשם. עי"ז מקבל הארת פי שנים ביותר עד שהוא עדיף כתרי מנייהו כנ"ל. וזה שסיים דהא ר' ירמי' לא הוה ידע מה קאמרו רבנן וכי סליק להתם קרי לן בבלאי טפשאי. יש לפרש על דרך שאמרו ז"ל (ברכות ס"ג. מכות י') חרב על הבדים על שונאיהם של ת"ח שלומדים בד בבד ולא עוד אלא שמטפשין וכו'. והענין כי כשלומדים שני ת"ח אזי מפלפלין בההלכה עד שמוצאים פירוש ההלכה לאמתתה מכח אל הפועל מה שאין כן כשלומדין ביחידות. אבל בא"י מחמת שאוירה מחכים אפי' כשלומד ביחידי מוציא מכח אל הפועל אמתת ההלכה כמו שאם הי' לומד בבבל בשנים. וזה מחמת ששם מאיר ביותר בחי' הכח בחי' רוח דלעילא אל הפועל (אבל מ"מ גם שם אם לומד בשנים בודאי יוכל להוציא מכח אל הפםועל אמתת ההלכה ביותר כי טובים השנים מן האחד) וזה וחד מנייהו כתרי מינן. נמצא כשר' ירמי' דלא הוה ידע מה דקאמרי רבנן היינו שאפי' מה שכבר הוציאו החכמים אל הפועל לא הי' מבין ג"כ. ולבסוף כי סליק להתם קרי לן בבלאי טפשאי. היינו שאפי' אם לומדין בשנים אינם יכולין להוציא אמתת פירוש ההלכות מכח אל הפועל המותו שזה בחי' טפשאי ע"ד ולא עוד אשלא שמטפשין. מזה מובן שנתחדד שם כ"כ עד שהוא כתרי מינייהו. כי הלא הוא מבין ומשיג מה שאחד מהם שהוא כתרי מינן לא יוכל להשיג (ועי' בחידושי אגדות סנהדרין ד' כ"ד מעין זה. ועי' כאן במהר"ם שיף). וזה דסיים ר' ירמי' בכמה מקומות בש"ס בבלאי טפשאי משום דיתבי באתרא חשוכא אמרין שמעתא דחשוכא ופירש רש"י כי בבל היא במצולה. ולפי פשוטו יתכן בזה מה שסיים הכתוב והוא יכוננה עליון ופירש"י שאן שהוא למעלה מכל העולם. כי מחמת שא"י וירושלים גבוה מכל העולם ע"כ אוירה מחכים היפוך מבבל שיושבת במצולה. אך לפי הנ"ל וכפי המבואר בפנים כי חושך הוא לשון מניעה. יש לפרש משום דיתבי בארעא דחשוכא היינו במקום שמתגברין המניעות והעיקר הוא מניעות המוח המונעין מלהוציא כל הדברים שבקדושה מכח אל הפועל. ע"כ אמרו שמעתא דחשוכי. כי אינם זוכים להוציא ההלכה ברורה מכח אל הפועל כי החושך והמניעות מתגברין ע"ז ומחמת זה בעצמו כשנתעוררין ע"י המניעות לכסוף בכיסופין גדולים ביותר עד שמשברין החושך והמניעות וזוכין לעלות לשם בודאי זוכין לקבל עי"ז הארה גדולה ביותר עד שהוא כתרי מנייהו. וזה שדרש ר' ירמי' בעצמו (סנהדין כ"ד) במחשכים הושיבני זה תלמוד בבלי. כי שם מתגברין המניעות והחושך מאד. כי בבל היא בחי' פגם הדיבור שאינו בשלימות בחי' כי שם בלל ד' שפת כל הארץ וכמובא בסי' נ"ח. ועי"ז מתגברין שם המניעות ביותר בבחי' אנוס ע"פ הדיבור כמב"פ. נמצא שלשיטת רבא יתפרש הכתוב ולציון יאמר איש ואיש יולד בה בשני אופנים. היינו שמי שנולד בציון הוא כתרי מינן וכן מי שהוא מרהב ובבל וכו' הנזכרים שם מקודם ובא לציון אזי הוא כשני אנשים שנולדו בציון מחמת גודל המניעות והכיסופין שהיו לו עד שזכה לשם כנ"ת. וע"כ משה רע"ה כשרצה ליכנס לא"י והתגבר בתפלות וכסופין עד שרצה לשבר מניעות נוראות כאלו שהיו לו מהשי"ת בעצמו על זה. ואם הי' משבר המניעות שלו ע"י בחי' שלימות הדיבור והי' מוציא מכח אל הפועל כרצונו ומאוייו לכנוס לא"י. אזי הי' זוכה עי"ז למדריגה גבוה כזאת עד שהי' ממשיך ממש בחי' הכח שהיא בחי' ירושלים שלמעלה למטה ממש עד שאפשר שלא היו יכולין ישראל לקבל כלל ההארה הגדולה הזאת עד שהיו מתבטלין ממציאות ח"ו בחי' תוסף רוחם יגועון. וזה ויתעבר ד' בי למענכם (דייקא) וכו' ויאמר ד' אלי רב לך (ופירש"י הרבה מזה שמור לך רב טוב הצפון לך) אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה וכו'. היינו על דרך שאמר הכתוב מה רב טובך אשר צפנת ליריאיך (הינו הרב טוב הצפון וגנוז עדיין שהוא עדיין רק בבחי' כח) פעלת לחוסים בך נגד בני אדם. הינו ע"י שיש להיראים מונעים ונגדיין והם מתגברים על הכל וחוסים בבך ומשברים כל המניעות עי"ז זוכין להוציא הרב טוב הנ"ל מכח אל הפועל. וזה שהודיע למשה הרבה מזה שמור לך רב טוב הצפון לך. רצה לומר אתה כוסף ומתגעגע כ"כ לבא לא"י זו שלמטה שהוא בחי' רוח דלתתא בחי' פועל. אבל יש עדיין ארץ ישראל וירושלים שלמעלה שהיא בחי' רב טוב הצפון בחי' כח. ואם תכנס לא"י זו אזי תמשיך גם בחי' הרוח דלעילא עד שלא יוכלו ישראל לסבול כלל כפי מדריגתם שהם עכשיו לכן אל תוסף דבר וכו'. כי ע"י הדיבור מוציאין מכח אל הפועל כנ"ל. עלה ראש הפסגה כו' וראה בעיניך וכו' וצו את יהושע וכו' והוא ינחיל אותם את הארץ אשר תראה. כי בכח הראי'ה שלך בלבד תמשיך ג"כ הארת הרוח דלעילא עד שבכח הזה יכבוש יהושע את הארץ. ויש עוד ל באר בזה וזה תביאמו ותטעמו בהר נחלתך מכון לשבתך פעלת ד'. כי היא בבחי' פועל ומכוון נגד בית המקדש שלמעלה שהיא בחי' כח כנ"ל. וזה מקדש ד' כוננו ידיך היינו בחי' התפתחות הידים הנ"ל שהם בחי' כח ופועל. וזה כעת יאמר ליעקב וכו' מה פעל אל. כי המלאכים אין משיגים רק בבחי' כח ודייקא ישראל ע"י שהם בעולם הזה שהוא מלא מניעות רבות זוכין להוציא מכח אל הפועל שזה בחי' מה פעל אל. וזה שנאמר לענין ירושת א"י (תהלים מ"ד) אבותינו ספרו לנו פועל פעלת בימיהם וכו'. היינו מה שהוצאת ענין ירושת ארץ ישראל מכח אל הפועל. וזה אתה ידך גוים הורשת כי הכל נעשה ע"י התפתחות הידים כנ"ל. וזה כי ימינך וזרועך (בחי' שתי הידים שהם בחי' כח ופועל) ואור פניך הוא בחי' אמת שהוא בחי' פנים בחי' עוה"ב. וזה כירציתם לשון רצון וכיסופין שע"י כל זה מוציאין מכח אל הפועל (וזה בחי' ופעול ידיו תרצה) ואחר כך מתפלל שגם עכשיו אחר שבעוה"ר נסתלק קדושת א"י וחזר ועלה למעלה כביכול אעפ"כ ע"י שעוברין עלינו צרות ומניעות רבות כ"כ ואעפ"כ אנחנו דבוקים בו ית' בבחי' כי עליך הורגנו כל היום וכו'. ע"כ קומה עזרתה לנו ופדנו למען חסדך. וזה שמתפלל ג"כ (תהלים ע"ד) זכור עדתך וכו' הר ציון זה שכנת בו וכו' למה תשיב ידך וימינך וכו'. בחי' הידים הנ"ל ואלקים מלכי מקדם פועל ישועות בקרב הארץ ונאמר עוזה אלקים זו פעלת לנו וכו':

</div>

And similarly, the rectification of honest business dealings — which is through tzedakah — is also in Eretz Yisrael. For there the desire for money is rectified, as stated above, and there is the primary perfection of tzedakah, as stated above. And as is understood in the ma'amar of Dirshu, Siman 37. And there is the primary rectification of the mochin — the aspect of: "from the right side — a white brain like silver" [an Aramaic formulation from the Zohar]. And yemin [right] is the aspect of Eretz Yisrael, as stated above.
 

 
 Siman Lamed · סימן ל'

 Mishra — "The Permitted / The Released" [an Aramaic term]

 מִישְׁרָא · Likutay Moharan I, Siman 30


## Segment 140

<div dir="rtl" lang="he">

סימן ס"ז-ויבן

</div>

And it is included within all three aspects of the form of the letter alef — this being the aspect of the three mitzvos that were commanded upon their entry into the Land. And through this one becomes a true Adam [human being] — this being the aspect of what our Sages of blessed memory said [Yevamos 63]: "Whoever has no land is not called an adam" — as it is stated: "but the earth He gave to human beings [livnay adam]" [Tehillim 115:16]. And see in tractate Gitin (47) where it is expounded that a non-Jew has the right to acquire a plot in Eretz Yisrael for the purpose of digging, etc. — as it is stated: "but the earth He gave to human beings." And see the book Sha'ar HaChatzair, Siman 129, that Eretz Yisrael has the legal status of landed property, and the Diaspora has the legal status of movable property, etc.


## Segment 141

<div dir="rtl" lang="he">

קדושת ארץ ישראל היא בחי' מלכות בחינת כבוד כנ"ל כמה פעמים בחי' אם כל חי. כי שם שורש כל נפשות ישראל בחינת תוצא הארץ נפש חי' וכמובא. וזה כי חלה גם ילדה ציון את בניה וכן בשיר השירים נקראים ישראל בנות ירושלים בנות ציון. וזה בחי' אנהגך אביאך אל בית אמי כי היא בחינת אם לנפשות ישראל. וזה שובי נפשי למנוחייכי וכו'. אתהלך לפני ד' בארצות החיים פירש"י בא"י. וכשהנפש מסתלקת היא מסתלקת אל הכבוד וכו' וזה בחינת גודל מעלת הנפטר בארץ ישראל. וזה שנאמר אצל המרגלים כי כל האנשים הרואים את כבודי וכו' וינסו אותי וכו' אם יראו את הארץ וכו' ופגריכם אתם יפלו במדבר הזה וכו'. וזה שנאמר שם תחלה וכבוד ד' נראה וכו' אכנו בדבר וכו'. וזה שנאמר שם תחלה וכבוד ד' נראה וכו' אכנו בדבר וכו'. כי לפעמים בא הכבוד בשביל הסתלקות הנפשות. וכן אצל עדת קרח נאמר וירא כבוד ד' כמבואר בפנים. והנה בא"י שם הוא בחינת שבירת תאות האכילה כנ"ל כמ"פ ועי"ז זוכין להארת פנים שזה בחי' ואור פניך כי רציתם הנאמר בירושת א"י. ושם עיקר המלכות והכבוד לצדיקים שיש להם עזות דקדושה בחי' ויתן עוז למלכו. וזה נהלת בעזך מאל נוה קדשך ונאמר כן בקדש חזיתיך וראות עוזך וכבודך ונאמר עוז ותפארת במקדשו ונאמר מטה עוזך ישלח ד' מציון ונאמר הבו לד' כבוד ועוז ונאמר עיר עז לנו ונאמר לבשי עוזך ציון ועוד כיוצא בזה. וזה שכתוב על לעתיד (ישעי' כ"ה) על כן יכבדוך עם עז וכו' כי אפילו הגוים שהם עזי פנים יזהרו ג"כ בכבוד השי"ת. וזה כי היית מעוז לדל בחינת המלכות דקדושה שנקראת דל כידוע. וע"כ עיקר תיקונה הוא ע"י צדקה שנותנים לעניים כמבואר בפנים. וכבר נתבאר שעיקר שלימות הצדקה היא ג"כ בארץ ישראל כמו שכתוב וצדקה בכרמל תשב והבית המקדש שלעתיד יהי' נבנה ע"י צדקה ויהי' נקרא שמו צדקה כמובא בזוה"ק (שמות נ"ט) וע"י צדקה מעלין הכבוד והמלכות מבין הסט"א וחוזר אל המביני מדע. וזה עיקר שלימות קדושת א"י וירושלים שלמטה שהיא בחי' כבוד שהוא מכוון נגד ירושלים שלמעלה שהיא בחינת בינה כידוע. וזה שכ' עד אבא אל מקדשי אל אבינה וכו' וזה שכתוב (משלי כ"ג) כי תשב ללחום את מושל (היינו לאכול לחם על השלחן שהוא בחינת מלכות וממשלה בחינת כבוד כמבואר בפנים) בין תבין את אשר לפניך (היינו שתראה שיהיה להכבוד פנים ויהי' מחובר אל בחינת בינה כנ"ל) שזה בחי' מה שחזרה ארץ ישראל לישראל שנקראים עם חכם ונבון. ףאך מחמת שיש בחי' מותרות המוח בחינת בינה יתירה שמשם יניקת האויבים. והתיקון לזה ע"י שמתחברים כל האויבים ביחד עי"ז יונקים במהרה כל המותרות ונופלים. וזש"כ אצל כיבוש א"י (יהושע ט') ויתקבצו יחדיו להלחם עם יהושע וכו' פה אחד. וכן (שם י' י"א) וכל זה בכדי שיינקו במהרה כל המותרות ויפלו באין תקומה כנ"ל. ושם עיקר שלימות היראה והאהבה כנ"ל כמה פעמים. וזה אהבתי מעון ביתך אשתחוה אל היכל קדשך ביראתך. והם בחינת יד החזקה ויד הגדולה שעל ידם הולדת הנפשות וגידולן וזה שנאמר כמ"פ יד אצל ירושת ארץ ישראל וכן משה אמר בתפלתו אתה החילות וכו' את גדלך ואת ידך החזקה וכו'. והנה מבואר בפשים שלפעמים יש עייפות אל הנפש ע"י שנתרחקה מאמה דהיינו הכבוד היינו שכמתפללין בלא כוונת הלב וכו'. ובזה מבואר מה שאמרו ז"ל יכוון את לבו כנגד א"י וכנגד ירושלים ובית קדשי קדשים. כי כונת הלב הוא בחינת הנפש ששרשה בכבוד שהם בחי' דיבורי התפלה שהם בחי' מלכות בחי' כבוד בחינת למען יזמרך כבוד וכתיב שימו כבוד תהלתו. ע"כ צריך לכוון לבו נגד ארץ ישראל שם משכן כבודו ית' ונאמר לשכון כבוד בארצנו. וכנגד ירושלים שנא' בה נכבדות מדובר בך. וכנגד בית קדשי קדשים בחינת ובהיכלו כולו אומר כבוד ונאמר מעון ביתך ומקום משכן כבודך. וזה שכתוב (תהלים ס"ג) צמאה לך נפשי וכו' בארץ ציה ועיף בלי מים כן בקודש חזיתיך לראות עוזך וכבודך בחינת כבוד ועוז הנ"ל כי טוב חסדך מחיים וכו' כמו חלב ודשן תשבע נפשי ושפתי רננות יהלל פי וכו'. כי עיקר חיות הנפש הוא מהתפלה שהיא בחי' כבוד. וזש"כ גם כן (תהלים קמ"ג) פרשתי ידי אליך (היינו לעורר עי"ז הבחי' ידים שעל ידם הולדת הנפש וגידולה כנ"ל) נפשי כארךץ עייפה לך סלה פירש"י כארץ עייפה בגולה כי בגולה היא בחי' התרחקות הנפש מן הכבוד שעי"ז בא עייפות להנפש. וע"כ בעת הגאולה נאמר (ירמי' ל"א) וישבו בה יהודה וכל עריו יחדיו וכו' כי הרויתי נפש עיפה וכל נפש דאבה מלאתי. והנה מבואר בפנים כי התיקון לעייפות הנפש הוא ע"י שנותנין כבוד לזקן ששכח תלמודו וכו'. ולענינינו יש לומר כי התיקון הוא ע"י שנזהרין גם עכשיו בכבוד א"י וירשלים ומחבבין אותה ומשתוקקין אליה. כי עכשיו כשנתעלם קדושתה היא בבחי' זקן ששכח תלמודו מחמת אונסו. והשכחה היא מחמת העננין דמכסיין על עיינין שהם רומי רבתי ורומי זעירתא כמבואר במקום אחר שהם החריבו את ירושלים וא"י עד שנתעלם קדושתן. וע"י שנזהרים גם עתה בכבודן והכבוד הוא בחי' אש ובא בתוך העננים ואזי נקרעים העננים ונתגלה דעת הזקן וכו' כמבואר בפנים. וכמו כן לעניניו שע"י הכבוד שמכבדין אותם גם עכשיו ובאין אליהם ושואלים בשלומם ונשתתפין בצערים עי"ז נקראים העננים שגברו אז בשעת החורבן כמו שכתב (ירמי' ד') הנה כעננים יעלה וכתיב (יחזקאל ל"ב) והצלתי אתכם מכל המקומות אשר נפוצו שם ביום ענן וערפל וכתיב סכות בענן לך וכו'. ונתגלה הדעת שהוא בחי' קדושת א"י. וזה שהתפלל דוד (תהלים ק"ב) אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה וכו' כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו היינו שגם עכשיו שנתעלם קדושתה אעפ"כ מכבדין אותה ומחבבין אותה כ"כ עד שמנשקים אבניה ומחבקין את עפרה כמו שאמרו ז"ל (כתובות קי"ב.) ר' אבא מנשק כיפי דעכו ר' חנינא מתקל מתקלא וכו' ערש"י ר"ח ב"ר אבא מיגנדר בעפרה שנאמר כי רצוף עבדיך את אבניה וכו' היינו כנ"ל שזה בחי' שנותנין כבוד לזקן ששכח תלמודו. ע"י זה בעצמו ראוי ונכון שתחזיר בשלימות לכבודה ויתגלה קדושתה. וזה וייראו גוים את שם ד' וכל מלכי הארץ את כבודך כי בנה ד' ציון נראה בכבודו וכל הענין כמבואר שם. וע"כ באמת לעתיד כתיב ואני אהי' לה חומת אש ולכבוד אהי' בתורה בחי' האש והכבוד הנ"ל. ועי"ז נעשה רעמים. וזה שנאמר (ישעי' כ"ט) מעם ד' צבאות תפקד ברעמים וברעש וכו' ולהב אש אוכלה ופירש רש"י ואחר שתשפלו וכו' תפקד אריאל מאתי להושיעם ברעם וכו'. ועי"ז יוצאין מים רבים שהם בחי' מימי הדעת ובמקום שהי' תחלה בבחי' ארץ ציה ועיף בלי מים נעשה עכשיו ארץ נחלי מים וכתיב ישם מדבר לאגם מים וארץ ציה למוצאי מים (תהלים ק"ז) עי' תרגום וכן בישעי' מ"א ע"י רש"י שם וכיוצא פסוקים רבים המבשרים על מים רבים וקדושים שיתגלו אז וכתיב (זכרי' י"ד) והי' ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלים וכו' ועל ידי כ"ז יתתקן בחינת עייפות הנפש כנ"ל וגם העצמות יתתקנו בבחי' (ישעי' נ"ח) והשביע בצחצחות נפשיך ועצמותיך יחליץ והיית כגן רוה וכמוצא מים וכו' וכתיב (ירמי' ל"א) אולכים אל נחלי מים וכו' והיתה נפשם כגן רוה וכו':

</div>

Eretz Yisrael is the aspect of Malchus [Kingship] — the aspect of chochmah tata'ah [lower wisdom / the lower dimension of Divine Wisdom] — the aspect of the measurement of the letters of the Torah, as our Sages of blessed memory said: "a land of wheat and barley," etc. [Devarim 8:8] — all of these were said for the purposes of measurement [shi'urim — the precise halachic quantities]. And there all the mitzvos of the Torah apply — in all of which there are precise measures and boundaries according to His wisdom, blessed be He. And therefore: "there is no Torah like the Torah of Eretz Yisrael, and there is no wisdom like the wisdom of Eretz Yisrael."
 

 
 And within this lower wisdom, the supernal intellect of the apprehension of G-dliness is clothed — for the primary apprehension of G-dliness is in Eretz Yisrael, as stated above. And one must draw vital life-force to the lower wisdom from the light of the countenance. And therefore there in Eretz Yisrael the light of the countenance shines — the aspect of: "and the light of Your countenance — for You favored them," as stated above. For there is the source of simchah — through which the light of the countenance comes. In particular, because the primary joy is from the mitzvos — and in Eretz Yisrael all the mitzvos apply — and therefore there joy is in its fullness. And this is also the mitzvah of aliyah la'regel [ascending to Yerushalayim on the three pilgrimage festivals], as is explained within the ma'amar.
 

 
 And there in Eretz Yisrael is the primary revelation of Chesed, as stated above — through which one cuts off and separates Malchus from the four kingdoms of the Sitra Achra and elevates it to the light of the countenance. And therefore Avraham — who was the man of Chesed and occupied himself with the rectification of Malchus — therefore was the first to inherit Eretz Yisrael. And Avraham instituted the morning prayer — which is the aspect of the four sons [of the Haggadah], who are the aspect of the four holy kingdoms. And therefore the questions of the sons were placed adjacent to the matter of the inheritance of Eretz Yisrael, as is explained in Parshas Bo and in Parshas Va'eschanan.


## Segment 142

<div dir="rtl" lang="he">

סימן ס"ח-איסור כעס

</div>

And there is the primary unification of the sun and the moon — the aspect of Moshe and Yehoshua [Joshua]. This is the aspect of the fact that it was specifically Yehoshua — who is the aspect of the moon — who brought Israel in, and all of this was through the power of Moshe, who illuminated upon him even after his passing, as is understood in the holy Zohar. And therefore the primary mitzvah of Kiddush HaChodesh [sanctification of the new month] and the intercalation of years is in Eretz Yisrael.


## Segment 143

<div dir="rtl" lang="he">

בארץ ישראל שם בחי' ביטול הכעס כמאמרים ז"ל ונתן לך שם לב רגז בבבל הוא דכתיב וכמובן ג"כ בסי' קנ"ה. ושם עיקר העשירות בחינת רבת תעשרנה וכתיב וכסף וזהב ירבה לך ועוד כיוצא בזה ובפרט מה שהפליגו רז"ל בגודל העשירות שהי' שם בפרט העשירות שהי' בימי שלמה המלך עד אשר אין כסף נחשב וכו'

</div>

And the totality of the four kingdoms of the Sitra Achra is Amalek. And therefore he is the first one who prevents entry into the sanctity of Eretz Yisrael — as it is written: "Amalek dwells in the land of the Negev" [Bamidbar 13:29]. And the primary revelation of Chesed is through tochachah [rebuke / moral correction]. And therefore our Sages of blessed memory said: "Yerushalayim was destroyed only because there was no rebuke within it." And therefore Eretz Yisrael is one of the three things given through suffering — and this is derived from what is written: "and you shall know", etc., "for as a man chastises his son", etc. [Devarim 8:5] — and adjacent to it: "for Hashem your G-d brings you to a good land," etc. [ibid. 8:7]. For the sufferings come from the aforementioned aspect of tochachah. And when one accepts them with love — through this one merits to the revelation of Chesed — the aspect of: "let the righteous strike me with chesed [kindness] and let him rebuke me", etc. [Tehillim 141:5]. And there is the primary rectification of prayer and Torah and the holy boldness, as stated above — and around all of this revolves the matter of the tochachah of the Tzaddik, as is explained within the ma'amar.
 

 
 Siman Lamed-Alef · סימן ל"א

 Ais Lan Be'ira — "We Have a Well" [an Aramaic opening]

 אִית לָן בֵּירָא · Likutay Moharan I, Siman 31


## Segment 144

<div dir="rtl" lang="he">

סימן ס"ט-איסור גזילה

</div>

And this is the aspect of: "Hope to Hashem and guard His way" [Tehillim 37:34] — the aspect of the way of teshuvah, which is included within the aspect of ayil v'nafik [Aramaic: "entering and departing" — the rhythmic movement of drawing near and withdrawing that characterizes the spiritual journey]. And through this: "and He will raise you up to inherit the land" — the aspect of the inheritance of Eretz Yisrael. And: "in the cutting off of the wicked you will see" — the aspect of the cutting off of the seed of Amalek, which depends upon this. As it is written: "in the land that Hashem your G-d…you shall blot out the memory of Amalek" [Devarim 25:19], as our Sages of blessed memory expounded. And this too is the aspect of what was said specifically to Yehoshua — to fight Amalek — and thereby He hinted to him that he would bring Israel into Eretz Yisrael, as our Sages of blessed memory said.


## Segment 145

<div dir="rtl" lang="he">

ארץ ישראל היא בחינת אשה יראת ד' כידוע וממנה מתפשטין ענפים שהם בחינת ממון ועשירות וזה בחי' העשירות הגדול שהיא בא"י בפרט בירושלים ובית המקדש ועל ענפים אלו גדלים הפירות היינו הבנים שזה בחי' בני ציון היקרים שמסולאים בפז כי גדלים על ענפים יקראים שכל ענף יקר מכל הון ופז רב. וזה שאמר הכתוב (יואל ד') אשר כספי וזהבי לקחתם וגו' ובני יהודה ובני ירושלים מכרתם וכו'. וזש"כ ג"כ בנחמת ציון (ישעי' ס') כי לי איים יקוו וכו' להביא בניך מרחוק כספם וזהבם אתם וכו'. וזה שאמר הכ' (חגי ב') והרעשתי את כל הגוים וףבאו חמדת כל הגוים ומלאתי את הבית הזה כבוד וכו' לי הכסף ולי הזהב וכו' עי' רש"י. הינו כי באמת הכסף והזהב הוא רק שלו ית' וראוי רק לישראל אך העכו"ם מלבד שגזלו וחמסו הרבה את ישראל ונטלו מהם כספם וזהבם אף גם יש אצלם הרבה כסף וזהב שבא להם ע"י החמדה שהי' להם על העשירות של ישראל. וע"כ לעתיד יתעוררו כולם להשיב הכסף והזהב אל שרשם שהוא הבית המקדש פנימיית נקודת קדושת ארץ ישראל שמשם שפע כל העשירות כנ"ל. וזה בחי' האילן של זהב שעשה שלמה עם ענפים ופירות של זהב רומז להנ"ל.וזה ולא יחמוד איש את ארצך בעלותך ליראות. וזה שנצטוו ולא ייראו פני ריקם וכו' כברכת ד' אלקיך אשר נתן לך. כי משם שורש כל השפע של כל אחר כנ"ל. וזה שכתוב על ירושלים (יחזקאל י"ז) אל שדה טוב אל מים רבים היא שתולה לעשות ענף ולשאת פרי וכו'. ושם בהר מרום ישראל אשתלנו ונשא ענף ועשה פרי וכו'. וזה שכתוב (שם י"ט) אמך כגפן בדמך על מים שתולה פוריה וענפה היתה ממים רבים וכו' ותותש בחמה לארץ הושלכה ורוח הקדים הוביש פריה וכו'. היינו שנתקלקל החומה של בחינת העשירות ונעשה חימה רח"ל כנ"ל בפנים סי' ס"ח ועי"ז הוביש פריה. אבל בנחמות ציון כתיב (שם ל"ו) ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו וכו' כי הנני עליכם וכו' והרביתי עליכם אדם וכו' ורבו ופרו וכו'. וזש"כ (שיר השירים ח') כרם הי' לשלמה בבעל המון (פירש"י בירושלים) נתן את הכרם לנוטרים איש יביא בפריו אלף כסף (עי' רש"י). כי הם פירות יקרים מאד בחי' בני ציון היקרים המסולאים בפז וכו' כנ"ל. כרמי שלי לפני האלף לך שלמה וכו' (עי' רש"י) כי הוכרחו להחזיר הענפים עם הפירות וכל העשירות כנ"ל. ושם בא"י עיקר החכמה בחי' לב חכם לימינו שהיא התורה כי אין תורה כתורת א"י ושם בחי' ביטול תאות ממון כנ"ל כמה פעמים. וע"כ שם עיקר האהבה והשלום כמו שכתוב השם גבולך שלום וארז"ל (סנהדרין כ"ד) בא וראה כמה מחבבין זה את זה. ושם עיקר ביטול והכנעת האויבים והשונאים היונקים מהשערות שהם בחי' מותרות המוחין שהם בחי' שערות הם בחי' שערים בימין שזה ג"כ בחי' לב חכם לימינו כמבואר בפנים. וזה בחי' ויירש זרעך את שער אויביו וכן את שער שונאיו. כי כשנעשה מבחי' שער בשמאל (שמשם יניקת האויבים) שער בימין עי"ז נכנעים האויבים והשונאים ויורשין אנחנו שעריהם. וזה שכתוב לא האמינו וכו' כי יבא צר ואויב בשערי ירושלים כי ע"י שערי ירושלים נכנעין האויבים. וזש"כ (תהלים ט') ראה עניי משונאי מ רוממי משערי מות (היינו בחי' שנאה ומחלוקת שהם מסטרא דמותא כמובא וכמאמרם ז"ל או חברותא או מיתותא) למען אספרה כל תהלתך בשערי בת ציון וכו' וזה אוהב ד' שערי ציון וכו'. כי לא מיבעיא ציון בעצמה שהיא עיר החכמה בעצמה אלא אפי' שערי ציון שהם בחי' ההקדמות להחכמה בחי' מותרי מוחין בחי' שערית כנ"ל כמבואר בסי' ל' מישרא דסכינא הם גם כן טובים מאד כי הם בחי' שערים בימין בחי מוחין זכים בחינת מסטרא דימינא מוחא חוורא ככספא. כי על ידם יכולים ליכנוס אל המוחין והחכמה אמתיית. ואפי' המחלוקת שיש שם לפעמים על דברי תורה בחי' דברי ריבות בשעריך. והמחלוקת נראה לכאורה כשנאה שנמשכת מבחי' שערות בשמאל. אבל באמת דייקא עי"ז נתברר ההלכה לאמתתה ונעשים אוהבים זה לזה בחי' את והב בסופה כמו שדרז"ל. נמצא שגם זה היא בחי' שער בימין בחינת שערי ציון הנ"ל וכשדרז"ל שערים המצויינים בהלכה. וזה שכ' (תהלים קכ"ז) הנה נחלת ד' בנים היינו שבשכר ישיבת ארץ ישראל שהיא נחלת ד' זוכים לבנים הגונים (בבחינת וכל בניך לימודי ד' כפשוטו שהיא בא"י דייקא כנ"ל כמ"פ. וזה רב שלום בניך כי הם בבחי' שלום ואהבה היפוך השנאה והמחלוקת) וזה שכר פרי הבטן. כי הוא בחי' הנושא אשה הגונה שלא לשם ממון רק בשביל ללמוד תורה בטהרה ולהוליד ממנה בנים הגונים שהם בבינת הפרי בעצמה שלא בשביל ממון שהיא רק בבחי' הענפים הנ"ל. וזה שסיים לא יבושו כי ידברו את אויבים בשער. כי עי"ז מכניעין את האויבים כפשוטו ונעשה מבחי' שער בשמאל שער בימין בחינת שרי ציון שערים המצויינים בהלכה ששם אע"פ שנראים בתחלה כאויבים מחמת המחלוקת שבהלכה אעפ"כ זה ג"כ טוב. והיא בחי' שער בימין כי עי"ז יתברר ההלכה. וזה לא יבושו כי ידברו את אויבים בשער הם הת"ח שמנצחין זה את זה בהלכה ונראין כאויבים. כמו שפירש רש"י היינו כנ"ל. וזה שבחי ירושלים את ד' וכו' כי חיזק בריחי שעריך היינו שערי ציון הנ"ל שלא יכנוס האויב בהשער כנ"ל ברך בניך בקרבך בחינת הבנים הגונים הנ"ל. השם גבולך שלום בחי' שלום ואהבה הנ"ל. וע"כ לעתיד לבא שיחזרו לנו העכו"ם הבנים עם הכסף וזהב שהם הענפים וכמו שכתוב (ישעי' ס') כי לי איים יקוו וכו' להביא בניך מרחוק כספם וזהבם אתם וכו' וכנ"ל. וזה שסיים ובנו בני נכר חומותיך (בסי' תיקון החומה הנ"ל) וכו'. וזה ופתחו שעריך תמיד יום ולילה לא יסגרו וכו' כי אז יהי' הכנעת האויבים כ"כ עד שלא יצטרכו לסגור את השער בפניהם אדרבה השער יהי' פתוח בכדי שיבואו גם הם לשם בהכנעה גדולה וזה שסיים להביא אליך חיל גוים ומלכיהם נהוגים כי הגוי והממלכה אשר לא יעבדוך יאבדו וכו'. נמצא שיהיו השערים צ ריכים להיות פתוחים תמיד בכדי שיוכלו לבא לשם בהכנעה כנ"ל שזה ממש בחינת שחו רעים לפני טובים ורשעים על שערי צדיק המבואר בפנים:

</div>

The primary perfection of tzedakah [charity / righteousness] is in Eretz Yisrael — as it is written: "and righteousness shall dwell in the orchard," as stated above. For the primary importance of tzedakah is emunah — and Eretz Yisrael is the aspect of emunah, as stated above. And emunah is the source of blessing — as He said to Avraham: "go forth," etc., "and I will bless you," etc. [Bereishis 12:1–2]. And to Yitzchak: "sojourn in this land and I will be with you and bless you." And regarding Yaakov it is said: "El Shaddai appeared to me in Luz, in the land of Kena'an, and blessed me," etc. [Bereishis 48:3]. For: "there Hashem commanded the blessing" [Tehillim 133:3]. And it is said: "may Hashem bless you from Tzion," etc. [Tehillim 128:5].
 

 
 And because the primary perfection of the celestial spheres [galgalim] is through emunah — which is the aspect of Eretz Yisrael — therefore the first place where Israel camped when they crossed the Jordan was called Gilgal [related to galgal — sphere / wheel]. (Although there it is explained that it was called thus because of: "today I have rolled away [gilosi] from you" [Yehoshua 5:9], etc. — through the blood of milah [circumcision]. This too — for the celestial spheres are also dependent upon the guarding of the bris, as is explained in this ma'amar within.)
 

 
 And there is the primary light of da'as — the aspect of: "to know Your way in the earth" [Tehillim 67:3] — and the light of Torah — for: "there is no wisdom like the wisdom of Eretz Yisrael, and there is no Torah like the Torah of Eretz Yisrael," as stated above. And similarly Eretz Yisrael is the aspect of bris — the aspect of: "and He cut a covenant with him — to give the land of the Kena'ani," etc. [Nechemiah 9:8]. And it is said: "and I have also established My covenant with them to give them the land of their sojournings." And it is said: "and He established it to Yaakov as a statute, to Israel as an eternal covenant, saying: to you I will give the land of Kena'an" [Tehillim 105:10–11] — and many like these.
 

 
 And the sanctity of Eretz Yisrael — which is the aspect of emunah, as stated above — is dependent upon the guarding of the bris, as our Sages of blessed memory said: "on condition that you guard My covenant" [see Bereishis 17:9 with Rashi], as stated above. And there are two aspects of bris — the aspect of Tzaddik and of lamdan [a Torah scholar]. As it is written: "the righteous shall inherit the land" — and it is said: "and all your children shall be disciples of Hashem" [Yeshayahu 54:13] — which is specifically in Eretz Yisrael and not outside the Land, as stated above in Siman 22 in the name of the Zohar. And: "there is no Torah like the Torah of Eretz Yisrael."


## Segment 146

<div dir="rtl" lang="he">

סימן ע'-ויהי ביום השמיני

</div>

And through the aforementioned way, the right hand is extended to receive one's repentance — for yamin [right] in its full spelling [יָמִין = יוד-מם-יוד-נון] equals darech ["way" — gematria 304], etc. And this is the aspect of Eretz Yisrael which is the aspect of yemin [right side], as stated above.


## Segment 147

<div dir="rtl" lang="he">

ציון וירושלים הם בחי' צדיק יסוד עולם כידוע וכמו שכתוב מציון מכלל יופי אלקים הופיע כי משם משתיתו של עולם ובפרט מהאבן שתי' שממנו יצאי גידין ומתפשטין בכל העולם כמו שארז"ל ומשם נמשך הקדושה לכל ארץ ישראל. וע"כ כתיב צדיקים ירשו ארץ וישכנו לעד עליה כי הם מבחי' אחת. וכמו שהצדיק יסוד עולם הוא עניו ושפל ומשים עצמו כעפר וממנו נמשכין כל ההשפעות להעולם ואם נותנין לו צדקה היא כמו זריעה ממש ומתברך מיד וגם יש לו כח המושך להמשיך כל העול' אליו (רק שיש כח המכריח המעכב) והוא בבחי' המשכן כי יש לו כח המושך להמשיך שכינת אלקותו ית' למקום שהוא עומד שם ואצלו כל הכבוד והגדולה של כל העולם בחי' במקום גדולתו שם אתה מוצא ענותנותו כמבואר כ"ז בפנים כל זה הנ"ל כלול ג"כ בקדושת א"י וירושלים כי עפר חו"ל הוא עפר טמא ויש בו אחיזת הגסות ביותר וע"כ הוא מיוחד לישיבת העכו"ם שמתגאין ביותר. וע"כ באמת אמרו רז"ל הדר בחו"ל דומה וכו' שנאמר כי גרשוני וכו' לך עבוד אלקים אחרים כי כל המתגאה כאילו עובד ע"ז והקב"ה אומר אין אני והוא יכולים לדור וכו' כמו שארז"ל אבל א"י עפר שלה היא אדמת קודש כי היא בבחי' ענוה ושפלות וע"כ נקראת גם עכשיו ארץ כנען מלשון הכנעה ושפלות כמובא וע"י מיוחדת לישוב ישראל עם קדוש שהם ענוים ושפלים כמ"ש כי אתם המעט מכל העמים שממעטין עצמן כמו שדרשו רז"ל. וזה בחי' וענוים (דייקא יירשו ארץ ואמר ז"ל) מגילה כ"ח תענית כ"ג חולין קכ"ב) תא חזי מה בין תקיפי דארעא לחסידי דבבל וכו' היינו שאפי' התקיפים שבארץ ישראל הם ג"כ צנועים וענותנין ביותר. וע"כ א"י דיקא גבוה מכל הארצות כי מאן דזעיר הוא רב והפלתי הגבהתי כמו שארז"ל. וע"כ נקראים א"י וביהמ"ק גאון יעקב כמ"ש יבחר לנו את נחלתנו וכו' וכמוהו רבים והבית המקדש נקרא גאון עוזכם כי במקום הענוה והשפלות שם עיקר הגאוה והגדולה. וע"כ שם עיקר שכינת אלקות ו ית' בחי' אשכון את דכא ומשם נמשכים כל ההשפעות לכל העולם כמו שארז"ל. ושם עיקשר שלימות הצדקה בחי' וצדקה בכרמל תשב כנ"ל והצדקה עושה פירות בחי' עשר תעשר עשר בשביל שתתעשר וכו' ובחנוני נא בזאת וכו'. וזה שכתוב ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים ויברכהו ד' ואמרו ז"ל בפרקי דר"א וכי זרע יצחק דגן אלא שלקח ממונו ונתן צדקה לעניים הה"ד זרעו לכם לצדקה וכו' (הובא בשער החצר סי' קי"ד) היינו כנ"ל. וארץ ישראל יש לה כח המושך להמשיך כל העולם אלי' כי היא יפה נוף משוש כל הארץ ונקראת ארץ צבי צבאות גוים שכל מלכי העכו"ם היו תאבים אליה להיות להם בית דירה בתוכה כשארז"ל ונקראת חמדת כל הגוים. ולא עוד אלא שיש לה כח המושך להמשיך שכינת אלקותו ית' לתוכה בבחי' ההר חמד אלקים לשבתו וכתיב כי בחר ד' בציון אוה למושב לו וכתיב פה אשב כי אויתיה וכתיב ארץ אשר ד' אלקיך דורש אותה תמיד עיני ד' אלקיך בה וכו'. וכשם עיקר הכבוד והגדולה בחי' לשכון כבוד בארצנו וכתיב נכבדות מדובר בך וכו'. כי עיקר הגדולה היא במקום ענוה ושפלות. וזה שכתוב בשבח א"י ארץ הרים ובקעות כי שם נכלל הגדולה שהיא בחי' הר עם השפלות שהיא בחי' בקעה ביחד וזה שכתוב לענין ירושלים (זכרי' י"ד) וראמה וישבה תחתיה כי תהי' במדריגה רמה וגבוהה מאד ואעפ"כ וישבה תחתיה בחי' שפלות בחי' שבו איש תחתיו כמבואר במקום אחר כי במקום גדולתו שם אתה מוצא ענותנותו. וע"כ עיקר תחיית המתים יהי' בארץ ישראל כמו שארז"ל כי שם עיקר הענוה והשפלות שעי"ז יהי' תחיית המתים כמ"ש הקיצו ורננו שוכני עפר ודרשו רז"ל מי שנעשה שכן לעפר בחייו. וזה בחי' הכבוד והגדולה שיהי' לעתיד לא"י וירושלים כמבואר בפסוקים רבים עד שכל מלכי עכו"ם יהיו כפופים אליהם כי אז יתוודע לכל ששם שורש כל הגדולה והכבוד עד שכל הראשים והממונים שבעולם צריכים לקבל כבודם משם. וזה שכתוב (ישעי' ס') קומי אורי כי בא אורך וכבוד ד' עליך זרח וכו' והלכו גוים לאורך ומלכים לנוגה זרחך וכו' ובנו בני נכר חומותיך ומלכיהם ישרתונך וכו' וכל הענין שם עד ועמך כולם צדיקים לעולם יירשו ארץ וכו' הקטן יהי' לאלף, וכו'. וכן אח"כ (שם ס"א) יען משח ד' אותי לבשר ענוים וכו' וכל הענין שם. וכן (שם ס"ב) ויראו גוים צדקך וכל מלכים כבודך והיית עטרת תפארת ביד ד' וצניף מלוכה בכף אלקים וכו' ועוד פסוקים רבים כאלה. ולכל הכבוד והגדולה הזאת יזכו רק ע"י השפלות והענוה בחי' ולפני כבוד ענוה עד שאפי' ההתגברות כח המכריח שהתגבר מאד בעוה"ר עד שגרם גלות ישראל וא"י וירושלים ובית המקדש לבחי' שפלו וענוה יתירה ביותר ועי"ז יתגבר כח המושך שלהם ביותר עד שכל בחי' הכחות המכריחות יפלו ויתבטלו ותחזור העטרה ליושנה ביתר שאת כמ"ש כי שחה לעפר וכו' קומה עזרתה לנו וכו'. וזה שמבואר בפסוקים רבים שדייקא ע"י החרפות והבזיונות והשפלות שסובלין בזמן הגלות על ידי זה דייקא יזכו לעתיד לכבוד גדול בבחי' תחת היותך עזובה ושנואה ואין עובר (שזה ע"י הכח המכריח שהוא היפוך מהכח המושך שגורם אהבה ושלום וכו') ושמתיך לגאון עולם משוש דור ודור (ישעי' ס') ועוד פסוקים רבים כאלה וזה זכור תזכור ותשוח עלי נפשי (היינו שנשפלת מאד עי"ז) זאת (דייקא) אשוב אל לבי על כן אוחיל וכו'. וע"כ העם היושב בה נשוא עון בבחי' נושא עון וכו' לשארית נחלתו ודרשו רז"ל למשים עצמו כשיריים היינו בחי' שפלות וענוה אמתית שזוכין לזה בא"י כנ"ל. וע"כ אמרו רז"ל בגמרא ובזוה"ק שע"י א"י זוכים לעולם הבא על דרך שאמרו ז"ל (סנהדין פ"ח) שלחו מתם (היינו מא"י) איזהו בן עוה"ב ענותן ושפל ברך שייף עייל שייף ונפיק וכו' היינו כנ"ל. כי לכל זה זוכין בא"י:

</div>

And lamdan [the scholar] is the aspect of the raki'a [firmament] that separates between pure waters and impure waters — between forbidden and permitted, valid and invalid, impure and pure. And therefore this distinction is stated adjacent to the inheritance of Eretz Yisrael — as it is written in Parshas Kedoshim: "and I said to you: you shall inherit their land," etc., "and I will give it to you," etc., "and you shall distinguish between the impure animal," etc. [Vayikra 20:24–25]. (And Rashi explained: between an animal whose majority of the drop of life [simanim] has been severed and one whose half has been severed, etc.) "And you shall not make yourselves detestable with animal or bird," etc., "which I have set apart for you as impure."
 

 
 And before these verses He warned about forbidden relations — which is the aspect of the supernal bris, the aspect of Tzaddik. And He concluded: "and you shall observe all My statutes and all My ordinances and do them — and the land shall not vomit you out," etc. — as stated above. And similarly in Parshas Acharei He warned about forbidden relations — which is the primary sanctity of Eretz Yisrael, etc. And Avraham — who was the head of the believers and the first among the circumcised — therefore merited the inheritance of Eretz Yisrael.
 

 
 And through the bris, Chesed is revealed — meaning love and longing. And this is the aspect of: "and those who love His Name shall dwell in it" [Tehillim 69:37]. For Eretz Yisrael is the aspect of yemin, the aspect of Chesed and love, as stated above. And this is the aspect of longing and kisufim [yearning] — through which nefashos [souls] are formed — the aspect of: "my soul longed and also pined for the courts of Hashem" [Tehillim 84:3] — specifically. And through this, vowel-points are formed for the letters of the Torah, etc. And therefore the primary perfection of Torah is in Eretz Yisrael, as stated above, and as it is written: "for from Tzion shall go forth Torah." And one must give voice to the longing through the mouth — and for this purpose the order of prayer was established. And therefore the primary tikkun of prayer is in Eretz Yisrael.
 

 
 And through all of this, one's eating is rectified — that it should be in the aspect of Lechem HaPanim [the Showbread / the Bread of Faces] — the aspect of: "this is the table that is before Hashem" [Yechezkel 41:22]. And this is the aspect of: "and you shall eat there before Hashem your G-d," etc. [Devarim 14:26] — and many other verses like these. And then all the non-Jews and all the stars and constellations, etc. — all of them toil for his sake — the aspect of: "Sit at My right side" — yemin [right] is the aspect of Eretz Yisrael, as stated above — "until I make your enemies a footstool for your feet" [Tehillim 110:1]. The aspect of: "their shadow has departed from them" [Bamidbar 14:9] — said also regarding the inheritance of Eretz Yisrael.


## Segment 148

<div dir="rtl" lang="he">

סימן ע"א

</div>

And therefore in the matter where the Holy One Blessed be He said to Moshe: "Call Yehoshua," etc. [Devarim 31:14] — which is the foundation of the aforementioned ma'amar — it says there: "Be strong and courageous, for you shall bring the children of Israel to the Land," etc. — the aspect of the inheritance of Eretz Yisrael — "and I will be with you." That is: for I will draw upon you the light of the supernal point, which is the aspect of Keser [the Crown — the highest of the sefiros], the aspect of Ehyeh [one of the Divine Names, associated with Keser], as is explained within the ma'amar. See tractate Gitin (7), where it expounds regarding the cities of Eretz Yisrael — in the matter of one who has jealousy against his fellow and remains silent: "He who dwells forever will act for him" — this is the aspect of the supernal point. "Who dwells in the thorn-bush" — this is the aspect of the lower point.


## Segment 149

<div dir="rtl" lang="he">

אמרו רז"ל אין יסורין בלא עון וגם אמרו ז"ל הדר בא"י שרוי בלא עון שנאמר העם היושב בה נשוא עון. וא"כ הי' ראוי שלא יהיו שום יסורים להיושבים בא"י בבחי' ובל יאמר שכן חליתי וכו'. אך כמו שמצינו שהצדיקים גמורים יש להם יסורים בשביל לכפר על ישראל בבחי' (ישעי' נ"ג) אכן חליינו הוא נשא וכו' ובחבורתו נרפא לנו וכו' ועונותם הוא יסבול וכו'. ועי"ש ברש"י שכל האומות מתכפרין ביסורים של ישראל וכו'. כמו כן א"י מחמת שהיא יסוד הכל וכל היושבים בה הם בבחי' צדיקים כמובא ע"כ הם סובלם כולו כנ"ל. וע"כ באמת יהי' להם שכר גדול גם על זה כמו שכתוב (שם) לכן אחלק לו ברבים וכו'. וכן עיקר השפע מקבלת א"י כידוע. רק לפעמים היא בוחרת ביותר בפשע רוחנית והשפע גשמית הולכת ומתפזרת עי"ז בכל העולם ע"ד שאמרו רז"ל צדיקייא מהני זכותייהו אעלמא אדידהו לא. וכן אמרו רז"ל לא דיים לצדיקים מה שמתוקן להם לעולם הבא וכו':

</div>

And through all of this, abundance is drawn from the outside to the inside — this being the aspect of: "let there be abundance of grain in the land" [Tehillim 72:16]. And all the abundance is only in Eretz Yisrael — and the entire world is sustained from the residue of Eretz Yisrael, as stated above.
 

 
 And through this one may somewhat explain what the Giv'onim said to Yehoshua: "this is our bread — it was hot when we provisioned ourselves with it from our homes on the day we left to come to you, and now — behold, it has become dry and has become crumbles" [Yehoshua 9:12]. And before this it is written: "and all their supply of bread was dry — crumbled," etc. For in this ma'amar it is explained that one who is at the level of Avraham — the aspect of a ba'al nefesh [a person of elevated soul] — all his meals and feasts are in the aspect of Lechem HaPanim — the aspect of lechem cham [hot bread] — the level of Avraham — "like the heat of the day" [Bereishis 18:1]. The aspect of: "and the sun of righteousness shall shine forth for you", etc. [Malachi 3:20].
 

 
 And before this it is explained that Avraham is the supernal bris, etc. — and he makes offspring — the aspect of: "and the souls that they made in Charan" [Bereishis 12:5], etc. And one may explain that this means: through the good kisufim [yearnings], souls are made — and they go and transmigrate in the world, until sometimes they come to wicked people and awaken them to teshuvah. And if the wicked person does not corrupt this holy soul that comes to him — then through this he truly becomes a penitent. And from this also comes the aspect of converts — the aspect of: "and the souls that they made in Charan." But sometimes the wicked person corrupts this soul and returns to his wickedness. And therefore when a convert comes to convert, we say to him, etc., as our Sages of blessed memory said — in order to know whether he was truly aroused by the aforementioned soul, to the extent that he accepts everything upon himself — then we accept him.
 

 
 And behold — bread revives the soul, as it is written: "the righteous eats to satisfy his soul" [Mishlei 13:25] — particularly as explained elsewhere, that at the time of eating one merits the illumination of ratzon [Divine will / desire] — which is also the aspect of Lechem HaPanim, as is explained in Likutay Moharan Tanina, Siman 7. It follows that through this the soul illuminates more — through the will and the kisufim — through which, themselves, souls are made, as stated above. And therefore our Sages of blessed memory said in truth that Avraham converted converts by feeding them and giving them drink, etc. For the livelihood of Avraham our father was in the aspect of Lechem HaPanim — and through this, converts were made and received holy souls.


## Segment 150

<div dir="rtl" lang="he">

סימן ע"ב-להתחזק בכל פעם

</div>

The primary emunah [faith] — the aspect of prayer — the aspect of miracles — is only in Eretz Yisrael. And Eretz Yisrael is also the aspect of emes [truth]. As it is written: "Truth shall spring from the earth [me'aretz]" [Tehillim 85:12] — specifically from the earth. And Yerushalayim is called kiryas ne'emanah [the faithful city]. And it is written [Zechariyah 8:3]: "and Yerushalayim shall be called 'City of Truth.'"


## Segment 151

<div dir="rtl" lang="he">

מבואר כבר כמה פעמים שארץ ישראל היא בבחי' הצדיק יסוד עולם. וכמו שבענין ההתקרבות להדיקים מצינו שלפעמים מתגבר עליו היצר הרע אז ביותר כי כל הגדול מחבירו וכו' כמבואר בפנים. כמו כן באמת ע"י קדושת א"י בודאי נכנע ונתבטל היצה"ר כי אי אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנס בו רוח שטות. אבל אוירא דא"י מחכים וע"כ באמת אמרו רז"ל (נדרים כ"ב) ונתן לך שם לב רגז בבבל הוא דכתיב וכו' ועי"ש בחי' אגדות מבואר שבחו"ל היצר הרע מתגבר יותר מבארץ ישראל וכו' ובפרט כי כפי המבואר בפנים שעיקר היצה"ר שרשו מבחי' רוגז ודינים. ועל א"י כתיב (שמואל ב' ז') ושמתי מקום לעמי ישראל ולא ירגז עוד. כי שם נמתקין כל מיני רוגז ודין. אך אעפ"כ מגודל כח הבחירה יוכל היצה"ר להתגבר ח"ו גם בשם. ולפעמים נדמה להאדם כי שם מתגבר עליו ביותר. ובאמת הוא בטעות. רק או מחמת שהי' בתחלה בבחי' אין שוטה מרגיש. כי התגבר עליו הרוח שטות כ"כ עד שלא הי' מרגיש כלל גודל התגברות היצה"ר עליו (ואם בדבר פרטי באיזה תאוה או מדה נדמה לו שבחו"ל הי' נוח לו ביותר לשבר ולא הי' מתגבר עליו כל כך בענין זה. אבל מי יודע איך הי' שם בשאר מדות וענינים. וכבר מבואר מזה במקום אחר. ויוכל להיות שמחמת שטות דעתו לא התבונן כלל בזה ולא שם אל לבו ומי יודע מה הי' נעשה עמו אם לא הי' זוכה לבוא לארץ ישראל. ובפרט כי בענין התגברות היצר הרע אינו דומה כלל יום אחד לחבירו כמו שארז"ל יצרו של אדם מתגבר ומתחדש עליו בכל יום וכו' ומי יוכל לידע מה הי' נעשה עמו ביום זה אם הי' דר בחו"ל). ועכשיו מחמת שאוירא דא"י מחכים הוא מרגיש ומתבונן יותר וע"כ נדמה לו שכאן מתגבר עליו היצר הרע ביותר. ולפעמים הוא בבחי' כל הגדול מחבירו יצרו גדול ממנו כנ"ל. ע"כ באמת צריך עכשיו התגברות חדש ביותר. ועיקר ההתגברות הוא בענין המתקת הדינים והרוגז היינו שלא יהי' לו עי"ז בחי' לב רגז ח"ו כמו שמצוי איזו חסרי הדעת שכשרואין שנתקרבו אל הצדיק או שבאים לא"י במניעות גדולות ואעפ"כ גם עכשיו מתגבר עליהם היצה"ר עי"ז מתרגזין ביותר על עצמן עד שמהרהרין אחר הצדיק אחר קדושת ארץ ישראל עד שכמעט שהם תוהים על הראשונות ח"ו וזה קשה מן הכל והוא בבחי' פן ינחם העם בראותם מלחמה ושבו מצרימה ח"ו. וע"כ צריכין ליזהר בזה מאד להמתיק הרוגז אצל עצמו ולהתבונן בדעתו היטב מהות התגברות היצה"ר שמתגבר עליו כעת. כי יש כמה בחינת ביצה"ר כמבואר בפנים. וממה נפשך אם מתגבר עליו היצה"ר המגושם והנמוך והוא הרוח שטות ושגעון ממש אוכל פתי ומשוגע ובא רק מעכירת הדמים בודאי מי חייב לו בדבר זה שהוא חסר דעה כ"כ עד שלפעמים כמעט שהוא מגרה היצה"ר בנפשו בשטותים מזוהמים ומגושמים כאלה עד שמי שיש לו איזה דעת זך כל שהוא אין צריך שום התגברות כלל כנגד יצה"ר זה רק חסרון דעתו ועכירת דמיו גורמים לו כל זה ומי חייב בדבר. רק שאפי' איש כזה צריך ג"כ ליזהר לבלי להתרגז על עצמו ביותר עד שיתייאש עצמו לגמרי ח"ו רק ישבר את לבו וישפוך שיחו בכל פעם לפני השי"ת ויראה להתגבר על יצרו בכל האפשר ועכ"פ שלא יבא לידי מעשה רע ח"ו ויראה לזכך את דמיו בכל מה דאפשר לו במיעוט תענוג וכו' ויחזק את עצמו מאד ויבטח בכחו של הצדיק ובזכותו וכן בכח וזכות קדושת המצוה של ישיבת ארץ ישראל שאמרו רז"ל ששקול כנגד כל המצות ובכח קדושת א"י בעצמה ויאמין בכל לבבו כי בודאי יתתקן הכל אי"ה ויתהפך הכל לטובה והירידה תהי' תכלית העלי' וכמבואר מזה במקום אחר. בפרט אם רואה שאדרבה היצה"ר המגושם נכנע אצלו בא"י ביותר רק שעכשיו מתגבר עליו איזה יצה"ר מבחי' אחרת דקה ורוחנית שזה בודאי רק מבחי' כל הגדול מחבירו וכו' כנ"ל. אזי הגם שגם מיצה"ר כזה צריכין לברוח מאד ואם לא יתגבר עליו ח"ו אזי מי יודע מה שישתלשל מזה כי היום אומר לו עשה כך וכו'. אבל עכ"פ צריך ליזהר שלא יהי' לו לב רג עי"ז. כי היצה"ר שרשו מבחינת רוגז ודין. רק אדרבא ישפוך שיחתו לפניו ית' ברחמים ותחנונים ויאמין בכח קדושת הצדיק וכן בכח קדושת א"י שבודאי יהי' נמתק הדין ברחמים בבחי' ברוגז רחם תזכור. וזה שכתוב (ישעי' מ"ד) כי ירחם ד' את יעקב וכו' והניחם על אדמתם וכו' והי' ביום הניח ד' לך מעצבך ומרגזך וכו'. כי ירושת ארץ ישראל הוא מבחי' חסד ורחמים וביטול העצב והרוגז כנ"ל. ואפשר שחטא המרגלים נמשך ג"כ מזה. כי הם היו תחלה צדיקים גדולים כמבואר בדברי רז"ל. רק כשבאו לא"י התגבר עליהם יצה"ר חדש מבחי' אחרת חדשה בבחי' כל הגדול מחבירו וכו' ולא זכו להמתיקו כראוי עד שנפלו מאד והוציאו דבה על א"י ג"כ בענין זה אפם כי עז העם וכו' עמלק יושב בארץ הנגב וכו' לא נוכל לעלות וכו' כי חזקה הוא ממנו כביכול כו' כמו שאמרו ז"ל היינו כי כבר ארז"ל יצרו של אדם מתגבר עליו וכו' ואלמלא הקב"ה עוזרו וכו'. והם אמרו ששם מתגבר יצה"ר גדול כ"כ עד שא"א להתגבר עליו גם בכח ועזר מהשי"ת. ויהושע וכלב חזקו אותם שאי ל התיירא מזה כלל כי ד' אתנו ויעמוד בעזרתנו סלה ועי' בזוהר שלח שביאר ג"כ על דרך זה זה שנאמר בפ' וילך כי אביאנו אל האדמה וכו' והי' כי תמצאנה אותו רעות רבות וצרות וענתה השירה הזאת לפניו לעד וכו' כי ידעתי את יצרו אשר הוא עושה היום בטרם אביאנו אל הארץ וכו'. היינו התרה בהם תחלה שכשיבואו אל הארץ ויתגבר עליהם היצה"ר מחדש בבינת כל הגדול מחבירו וכו' והיצה"ר שרשו מחרון אף ודינים וכשלא ימתיקו אותו יבואו עי"ז למה שיבואו עד שיתגרה בהם החרון אף ממש ח"ו ומצאוהו רעות רבות וצרות וכו'. ובשעת התגברות הצרות והיסורין הנמשכין מבחי' חרון אף ודינים אז בודאי יש כח להיצה"ר להתגבר ביותר כמבואר בפנים רק וענתה השירה זאת לפניו לעד כי כשישימו על לבם שכבר התרה בהם והודיעו להם מתחלה את כל זאת עי"ז יהי' להם כח להתגבר על יצרם עד שיומתק ויתתקן הכל. וזה כי ידעתי את יצרו אשר הוא עושה היום וכו'. כי כשבאין לשם והיצה"ר מתחיל להתגבר אזי יש ששוכח מה שעבר עליו קודם שבא לארץ ישראל ונדמה לו כאילו שם לא הי' לו יצה"ר גדול כ"כ רק שבכאן בא"י נתגדל והתגבר עליו כ"כ ועי"ז מלא לבו עצה ורוגז ומהרהר אחר קדושת א"י ח"ו עד שבא למה שבא עי"ז. ע"כ התרה בהם וביאר להם גם זאת שהוא יודע גם היצה"ר הגדול שיש להם עכשיו קודם ביאתם לא"י. כי אדרבא בחו"ל מתגבר היצה"ר ביותר רק שאעפ"כ גם שם בא"י בודאי יש בחירה להאדם. ולפעמים נכשל ח"ו ע"י היצה"ר המגושם שהוא רק מעכירת הדמים שנתעכרו ביותר ע"י תאות הגוף שזה בחי' ואכל ושבע ודשן ופנה אל אלקים אחרים בחי' וישמן ישורון ויבעט שמנת עבית כשית וכו' ועי"ז נכשלין בשטותים ממש שהם בבחי' ע"ז שהכל יכולין לידע שהוא שטות גדול והם אלילים אלמים וכו' כמבואר בפנים. רק אעפ"כ גם זה היצה"ר יש לו שורש למעלה הימנו וכן עוד להלן עד ששורש יניקתם מבחי' גבורות ודינם שאינם ממותקים שזה בחי' היצה"ר של הגדולים בחי' כל הגדול מחבירו וכו'. ומזה נמשך מה שנדמה לפעמים להאדם ששם מתגבר היצה"ר ביותר. רק כשמשים אל לבו שכבר דברו מזה אז בנקל לו להתגבר על יצרו בכל פעם מחדש עד שיתתקן הכל כנ"ל:

</div>

And behold — the Giv'onim said that they were from a very distant land and had come to the Name of Hashem to be servants to Israel. And if their words had been true, this would certainly have been drawn through the good kisufim of Israel — which is the aspect of lechem cham, as stated above. But they knew the truth — that they were from the seven nations regarding whom it is said: "you shall not allow any soul to live" [Devarim 20:16] — and they came only to deceive Israel because of their fear of death. And they feared that Yehoshua might understand this through his wisdom and his holy spirit — that they did not wish to draw close to Israel and be servants among them in truth, out of the awakening of holiness they had received through the aspect of the transmigration of souls stated above — but only out of fear of death, as stated above. Therefore they came with deception also in this matter and said: "this is our bread — it was hot on the day we provisioned ourselves with it from our homes — on the day we left to come to you." Meaning: at the time of the first awakening that came to us through the aforementioned holy soul — the awakening was in truth — in the aspect of lechem cham — the level of Avraham — who is the aspect of ba'al nefesh. "But now — behold, it has become dry — crumbled." Meaning: over the long journey, the warmth of the longing cooled somewhat and became the aspect of dry bread — the aspect of dry, crumbled points — the aspect of: "and now our soul is dried up" [Bamidbar 11:6] — for the vital life-force of the soul — which is the will and the kisufim — does not illuminate within it as much.
 

 
 And similarly one may explain in this the fact that at the time of the battle of Giv'on, Yehoshua said: "Sun, stand still at Giv'on," etc. [Yehoshua 10:12]. For through this he showed that Israel are above the stars and constellations — above the sun and moon — to the point that they rule over them to do their will. And all of this is because they merited the revelation of: "the face of Hashem" — the aspect of: "and the sun of righteousness shall shine forth for you," etc., as is explained within the ma'amar. And all of this is connected to the inheritance of the Land, as stated above. And therefore the verse: "you shall be wholehearted [tamim] with Hashem your G-d" [Devarim 18:13] — which is brought in this ma'amar — is also written in the portion of the inheritance of Eretz Yisrael, in Parshas Shoftim. And therefore our Sages of blessed memory said: "Beloved is Eretz Yisrael, for it renders converts fit." For true and sincere converts are made only through all the aforementioned aspects.
 

 
 Siman Lamed-Bais · סימן ל"ב

 Adonai Sefasai Tiftach — "My Lord, Open My Lips"


## Segment 152

<div dir="rtl" lang="he">

סימן ע"ג-כי תעבור

</div>

And there is the primary place of the perfection of the tikkun of etzah [counsel / inner wisdom / direction]. As it is written: "I will restore your judges as at the first, and your counselors," etc. [Yeshayahu 1:26]. And the primary holy counsels — which are the 613 mitzvos, which are 613 eitin [counsels / strategies] — many of them are fulfilled only in Eretz Yisrael. And it [Eretz Yisrael] is the aspect of: "hidden things — wisdom You will make known to me" [Tehillim 51:8] — for its air makes one wise.


## Segment 153

<div dir="rtl" lang="he">

עיקר שלימות התפלה הוא בארץ ישראל כידוע. ושם עיקר תיקון הכלי הנקרא אני. כי כל אחד מיושבי א"י נקרא צדיק כמובא. וכן שם עיקר שלימות הדיבור כנ"ל כמה פעמים וארץ ישראל בעצמה היא בחי' מלכות פה. וכן שם עיקר זיכוך המחשבה שתהא קשורה להדיבור בשעת תפלה. ושם עיקר ירידת השפע כמבואר בזוה"ק. וזה שכתוב רצית ד' ארצך. כי זה עיקר רצונו וחפצו ית'. ושם עיקר התגלות פנימיות התורה שהיא סתרי תורה כמובא:

</div>

אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח · Likutay Moharan I, Siman 32

 
 The primary sweetening of the stern judgments through the sanctity of Eretz Yisrael — the aspect of: "and the land I will remember" [Vayikra 26:42] — as is understood in the ma'amar of Dirshu, Siman 37, and in Siman 155, the ma'amar of Arichas Apayim [Length of Face / Patience]. And the sweetening of the judgments is through drawing down the alafim of Ehyeh that are in Binah [Understanding] — this being the aspect of: "sojourn in this land, and I will be with you [va'ehyeh immach]," etc.
 

 
 And Eretz Yisrael itself — and in particular Yerushalayim — is the aspect of leva d'alma [the heart of the world], as stated above — where there is the source of joy — the aspect of: "You have placed gladness in my heart." And through this joy, the feet are lifted — the aspect of: "and Yaakov lifted his feet" [Bereishis 29:1] — which is adjacent to the tidings of the inheritance of the Land — as it is written: "the land upon which you are lying — to you I will give it," etc. [Bereishis 28:13], and: "and I will return you to this soil," etc. [ibid. 28:15]. And through this the alafim that are in the heart are drawn to the kalah [bride / the Shechinah] — which is the aspect of Malchus, the aspect of Eretz Yisrael, as is known. And this is: "I rejoiced when they said to me: let us go to the house of Hashem" [Tehillim 122:1]. For from there is the source of joy — the aspect of: "I will make them joyful in My house of prayer" [Yeshayahu 56:7]. And similarly our Sages of blessed memory said: "and on the day of the gladness of his heart" [Shir HaShirim 3:11] — this is the building of the Bais HaMikdash.


## Segment 154

<div dir="rtl" lang="he">

סימן ע"ד-רומה

</div>

And it is the aspect of tzitzis [the fringes of the four-cornered garment] — the aspect of lachazon b'kanfos ha-aretz "to grasp the corners / wings of the earth" [Iyov 38:13]. And it was first in the hand of Kena'an — which is the aspect of the serpent, the aspect of ni'uf [licentiousness]. And through this the land vomited them out, and Israel entered within her. And tzitzis is from the language of meitzitz "peering through the lattice" [Shir HaShirim 2:9]. And this is the aspect of: "the eyes of Hashem your G-d are upon it always" [Devarim 11:12].


## Segment 155

<div dir="rtl" lang="he">

ארץ ישראל היא אחת מג' דברים שנתנו ע"י יסורים והיסורין הם בחי' יסורין של אהבה כמ"ש וידעת עם לבבך כי כאשר ייסר איש את בנו וכו' שזה בחינת אברהם הוליד את יצחק (וע"כ יצחק הוא הראשון שבאו עליו היסורין שנאמר ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראות כמו שארז"ל ב"ר פ' ס"ה). וע"כ הם היו הראשונים להבטחת ירושת א"י. ויצחק נולד משרה שהיא בחי' מלכות בחינת דינא דמלכותא בחי' צדק שהיא ירושלים כמ"ש ומלכי צדק מלך שלם. אך כל זה הוא בחינת מוחין דקטנות עדיין ואז הוא בחי' צמאון הנפש כמובן לקמן במאמר ויהי אחר סי' ע"ו. וזה בחי' צמאה לך נפשי וכו' וכן נפשי כארץ עייפה לך סלה. וצריך לרפאותה. וזה ע"י החכמה והתורה שבא"י כי אין חכמה כחכמת א"י ואי תורה כתורת ארץ ישראל כמו שארז"ל. ושם זוכים להעלות את הנפש מקטנות לגדלות כי שם עיקר המוחין דגדלות כידוע. ועל כן נקראת א"י נחלת יעקה כי יעקב הוא בחינת הדיבור בדעה שזה עיקר השלימות כי הנפש והדיבור וא"י הם הכל בחי' אחת בחי' מלכות. וכשהם בבחי' קטנות אז הם בחי' צדק וכשבאין לבחי' חכמה שהוא בחינת יעקב אז הם בבחי' צדקה ואז עיקכ שלימותן כי עולין לשרשן שהוא בחי' החכמה כמו שכתוב ד' בחכמה יסד ארץ. וע"כ שם בא"י עיקר שלימות עבודת ד' והתגלות כבודות ית' שהוא ע"י בחי' חכמה כמבואר בפנים.והנה בכאן מבואר שהדיברו בלא דעה הוא בחי' ערבה ויש בו אחיזת הסיגים עדיין שזה בחי' אלה תולדות וכו' יעקב ועשו. ושמחת תורה הוא בחי' דיבור בדעה וע"כ בשעת החורבן כתיב על ערבים בתוכה תלינו כנורותינו כי שם וכו' ותוללינו שמחה איך נשיר וכו' על אדמת נכר כי שם אין להנפש שמחה. וע"כ על לעתיד כתיב (ישעי' ל"ה) ישושום מדבר ותגל הערבה וכו' כבוד הלבנון ניתן לה וכו' המה יראו כבוד ד'. כיא ז יתתקן בחי' הערבה ויומשך שמחה ויתגלה כבוד ד' וכתיב (שם נ"א) כי נחם ד' ציון וכו' וערבתה כגן ה' ששון ושמחה ימצא בה וכו' הקשיבו אלי עמי וכו' כי תורה מאתי תצא וכו' בחי' חכמת התורה הנ"ל:

</div>

"Our feet were standing in your gates, O Yerushalayim — Yerushalayim, built as a city that is joined together" [Tehillim 122:2–3] — and our Sages of blessed memory expounded [Ta'anis 5] that it is aligned opposite the Yerushalayim above. And it is known that Yerushalayim above alludes to Binah [the heart / Understanding], and Yerushalayim below alludes to Malchus peh [the Kingship of the mouth / speech]. And as is also brought in the ma'amar of l'shamesh sham ohel, Siman 49. That is: the light of the joy of the heart is drawn from the aspect of Binah leva [Understanding — the heart] through the aspect of the feet — which are Netzach and Hod — to the aspect of Malchus, the aspect of the lower Yerushalayim. And therefore there is the primary place of prayer — whose perfection is through the full intention of the heart — and there the light of the heart shines most — the aspect of: "My eyes and My heart shall be there" [Melachim I 9:3]. And this is the aspect of: "one should direct his heart toward Eretz Yisrael," etc. — "one should direct his heart toward Yerushalayim," etc.
 

 
 Siman Lamed-Gimel · סימן ל"ג

 Mi HaIsh — "Who is the Man?"

 מִי הָאִישׁ · Likutay Moharan I, Siman 33


## Segment 156

<div dir="rtl" lang="he">

סימן ע"ה-יברכנו

</div>

Eretz Yisrael is called Artzos HaChayyim [Lands of the Living] — for there is the primary Ruach Chayyim d'Kedushah [the spirit / breath of holy life]. And therefore it is called Eretz Kena'an — from the language of socher [merchant / trader] — the aspect of: "the wind goes round and round" [Koheles 1:6] [alluding to the dynamic circulation of vital spiritual energy]. For Eretz Yisrael and Yerushalayim are the aspect of leva d'chol alma [Aramaic: the heart of the entire world] — where there is the primary place of the Ruach Chayyim.


## Segment 157

<div dir="rtl" lang="he">

עיקר הדיבור של הבריאה הי' רק בשביל ארץ ישראל כמ"ש ד' אלקים ד' דבר ויקרא ארץ וכו' מציון מכלל יופי אלקים הופיע. ע"כ גם עיקר התיקון של השברי אותיות הוא ג"כ ע"י התורה ותפלה של א"י. כי שם עיקר שלימות התורה והתפלה כנ"ל. ותיקון השברי אותיות הוא בחי' שלום. וזה ונתתי שלום בארץ כפשוטו. וכן ולאמר לציון עמי אתה המבואר בפנים ג"כ כפשוטו לציון דייקא. וכן שעמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים כפשוטו על הר הזיתים הזה שבירושלים נגד הר הבית למזרחו. שם עיקר היראה כנ"ל כמה פעמים ועיקר הברכה כי שם צוה ד' את הברכה. וע"כ עיקר קיבוץ נדחים שהם בחי' הנצוףצות שנתפזרו הכל יהי' לשם כמו שכתוב אם יהיו נדחך וכו' והביאך ד' אלקיך אל הארץ וכו':

</div>

The primary seeking of shalom [peace] is through the aspect of the sanctity of Eretz Yisrael — for there is the place of peace, as it is written: "and I will place peace in the land," and it is written: "who makes your borders peace" [Tehillim 147:14] — and many like these. For there is the source of Torah, as stated above, and the place of the Tzaddikim — as it is written: "the righteous shall inherit the land."
 

 
 And also Eretz Yisrael is the aspect of leva d'alma, as stated above. And the heart — there is the source of all the seven midos [character traits / the seven lower sefiros]. And this is the aspect of the seven species with which Eretz Yisrael was praised. And because this world is set up as: "one opposite the other" [Koheles 7:14] — corresponding to the seven good midos, which are the aspect of the good days — there are also bad days. Therefore Eretz Yisrael was at first in the hands of the seven nations. And when Israel merited to subdue the seven nations and conquer the Land from them — through breaking the bad days — through this, the letters of Torah protrude and combine, and receive great light from above. And therefore: "there is no Torah like the Torah of Eretz Yisrael."
 

 
 And behold — within Torah, which is the aspect of the good days, His love rests upon them, blessed be He. And this is the aspect of the love of Tzion, etc. And it is written: "the mountain of Tzion which He loves" [Tehillim 78:68]. And similarly: "Hashem loves the gates of Tzion." And in the Torah there is the revealed and the hidden. And therefore the primary revelation of the secrets — which is the hidden Torah — is in Eretz Yisrael, as is brought in the holy Zohar.
 

 
 And in the future — when the hidden within the Torah will be revealed — the aspect of Oraisa d'Atika Stima'ah [Aramaic: the Torah of the concealed Ancient One — the deepest hidden Torah] — then the light of love that is in da'as will be revealed. And this is the aspect of: "and if Hashem your G-d enlarges your border," etc., "and He will give you the entire land," etc. [Devarim 19:8] — and Rashi explained: the land of the Keini, Kenizi, and Kadmoni. And it is known that these correspond to the three supernal sefiros [Keser, Chochmah, Binah], as is explained in Likutay Torah, Parshas Lech Lecha. And there is the root of the hidden Torah — the aspect of the light of love that is in da'as. And this is: "if you will observe," etc., "to love Hashem your G-d" [Devarim 19:9]. For right now one has not yet merited to receive in fullness the light of the three supernal sefiros — therefore they could not conquer the three nations mentioned above, but only the seven nations who correspond to the seven midos, as stated above. But in the future, the love that is in da'as will be revealed — and they will also conquer the three aforementioned nations. And then the hidden Torah and the hidden Tzaddikim will be revealed — and then the sanctity of Eretz Yisrael will be revealed in its fullness.


## Segment 158

<div dir="rtl" lang="he">

סימן ע"ו-ויהי אחר

</div>

And because the primary deficiency is the aspect of the withdrawal of the Ruach Chayyim — therefore it is written of Eretz Yisrael: "it lacks nothing" [Devarim 8:9]. And similarly, the renewal of the world — which will also be in the aspect of the Ruach Chayyim — the primary place for this too will be in Eretz Yisrael. For our Sages of blessed memory said: "its dead will be resurrected first."


## Segment 159

<div dir="rtl" lang="he">

בארץ ישראל כתיב תמיד עיני ד' אלקיך בה וכו' ובהסתכלות יש בי' אור ישר ואור חוזר ומזה מובן גודל מעלת קדושת א"י שהשי"ת מסתכל בה תמיד בבחינת אור ישר והיא חוזרת ונצטיירת בעיניו ית' כביכול בבחי' אור חוזר בפרט במקום הבית המקדש. דכתיב והיו עיני ולבי שם וכו'. ושם צריכין ביותר להתחזק בבטחון שלם ואמת ולישא עיניו רק להשי"ת לבדו בכל עת על כל מה שצריך. כי מאחר שהשי"ת מסתכל בה בכל עת לדעת מה שצריך לה. אם כן איך יתכן להאדם לסיח דעתו אפי' כרגע מבטחונו בהשי"ת ולחשוב מחשבות למלאות צרכיו ע"י איזו סיבה והשתדלות עם בני אדם וכיוצא בזה. וזה שהקפיד ע"ז מאד כמ"ש (ירמי' י"ז) הררי בשדב חליך וכו' והעבדתיך את אויביך בארץ אשר לא ידעת וכו' כה אמר ד' ארור הגבר אשר יבטח באדם ושם בשר זרועו ומן ד' יסור לבו וכו' ברוך הגבר אשר יבטח בד' והי' ד' מבטחו וכו'. גם כי מחמת שהשפע של כל העולם יורדת תחלה לא"י וצריכין לעשות לה גבול וזמן שתרד השפע ותבא בעת וזמן שצריכין לה. ע"כ צריכין להתחזק בבטחון גדול בכל עת ולצפות אליו יתברך שעי"ז עושים כלי וגבול וזמן להשפע שתבא בעתה ובזמנה. וזה בחי' ונתתי גשמיכם בעתם וכן לתת מטר ארצך בעתו הנאמר בא"י כשישראל זכאין. וזה בחינת מה ששואלין את האדם "צפית לישועה". כי עי"ז הוא מקרב זמן הישועה שתבא בעתה. וזה ועמך כולם צדיקים לעולם יירשו ארץ וכו' הקטן יהי' לאלף וכו' אני ד' בעתה אחישנה. כי העיקר תלוי בתיקון הכלי ויוכל השי"ת לעשות כלי כזאת שימהר עי"ז עת וזמן הגאולה והישועה. וזה (ישעי' ל"ג) והי' אמונת עתיך וכו' ופירש רש"י שהאמנת בי וצפית לישועתי בעתים שעברו עליך יהי' לך זה לחוסן ישועות וכו'. וזה בחי' וקוי ה' המה ירשו ארץ וכן כתיב והחוסה בי ינחל ארץ. כי כביכול כמים הפנים אל הפנים. וע"י שמסתכלין שם באמת רק להשי"ת לבדו בבטחון חזק ושלם עי"ז ממשיכין ביותר בחי' הארת עיני ד' אלקיך בה תמיד שזה עיקר קדושת א"י. וע"כ גם עיקר שלימות עבודת ד' הוא רק שם בא"י כי בחו"ל העבודה ע"פ רוב היא בבחי' קטנות ובבחי' צמאון הנפש. וזה בחי' צמאה לך נפשי וכו' בארץ ציה ועיף בלי מים וכו' כן בקודש חזיתיך לראות עוזך וכבודך. כי שם בא"י העבודה בבחי' ראי' והסתכלות ובבחי' התחדשות המוחין בכל פעם בבחי' מוחין דגדלות. ואפי' בחי' הסתלקות המוחין בבחי' שינה שיש שם שאז הראי' שהיא רק בבחי' מחזה בחי' חלום כידוע הוא ג"כ לטובה בשביל התחדשות המוחין אחר כך בבחי' חדשים לבקרים וכו' שזה בחי' כן בקודש חזיתיך לראות עוזך וכבודך. וזה בעצמו ג"כ בבחי' ביטולה של תורה זוהי קיומה המבואר בפנים. ושם זוכין לתשובה מאהבה כנ"ל בסי' נ"ח. שעי"ז זוכין להזדככות המוחין בחי' מסטרא דימיהא מוחא חוורא וכו'. שזה בעצמו בחי' קדושת א"י שהיא בחי' ימין בחי' אהבה בחינת אברהם. וע"כ הי' אברהם אבינו ראשון לירושת א"י. וזה שאמרו רז"ל איש ואיש יולד בה אחד שנולד בה ואחד המצפה לראותה. כי עי"ז שמצפה לראותה שזה בחי' הסתכלות אל אור קדושתה עי"ז הוא עושה כלי להמשיך למקומו ג"כ איזה התנוצצות מקדושת א"י עד שנחשב כאילו נולד בה. וזה שהתפלל משה ואראה את הארץ ואצל דניאל נאמר וכיון פתיחין ליה וכו'. וזה שאמרו חז"ל יכוון את לבו כנגד א"י כי שורינא דעינא בלבא תלייא וכשמכוון ומקשר לבו היטב לשם הוא ממש בחי' ראי' והסתכלות בחי' ולבי ראה וכו' ועי"ז נתתקן תפלתו:

</div>

And because also within the midos themselves there is an aspect of the love that is within the midos — which is the aspect of the love that is in da'as relative to the level beneath it — this being the aspect of: "for the priest's lips shall safeguard da'as" [Malachi 2:7]. Therefore even now there are in Eretz Yisrael ten sanctities — seven corresponding to the seven midos, and three corresponding to the aspect of the three supernal sefiros — the aspect of the love that is in da'as. This is the aspect of the Ezras Kohanim [the Court of the Priests], the Heichal [the Sanctuary], and the Kodesh HaKedoshim [the Holy of Holies]. Or between the Ulam [the Vestibule], the Heichal, and the Kodesh HaKedoshim [see tractate Keilim, Chapter 1, Mishnah 9, with the commentary of the Rav Ovadiah of Bartenura].
 

 
 And there in Eretz Yisrael is the primary sanctity of the attachment of the heart to da'as — this being the aspect of: "and you shall know with your heart — for as a man chastises his son," etc. [Devarim 8:5] — which is the aspect of the da'as explained within the ma'amar — which is the aspect of peace in one's attributes — that whether things go well or badly for one, one always finds the Holy One Blessed be He. This is also the aspect of: "and in a day of evil — see" [Koheles 7:14] — that even within the bad days one also finds good days. And adjacent to it: "for Hashem your G-d brings you to a good land," etc. [Devarim 8:7] — as our Sages of blessed memory expounded in tractate Berachos. And this is what concludes: "a land of wheat and barley," etc. — the aspect of the seven species — which correspond to the seven midos that are in the heart, as stated above. And this too is the aspect of chefetz chayyim [the desire for life — from the phrase in Tehillim: "who is the man who desires life?"] as is explained within the ma'amar. For Eretz Yisrael is the aspect of eretz chefetz [the land of desire] — as it is written: "He led them to their desired haven" [Tehillim 107:30]. And it is written: "and all your borders shall be precious stones [avnay chefetz]" [Yeshayahu 54:12]. And it is written: "for you shall be called cheftzi vah [My desire is in her]", etc. [Yeshayahu 62:4]. And it is also called Eretz HaChayyim.
 

 
 Siman Lamed-Daled · סימן ל"ד

 V'Atem Tihyu Li — "And You Shall Be for Me"


## Segment 161

<div dir="rtl" lang="he">

זי' ע"ז. והיה ד' למלך. עיקר שלימות התגלות המלכותו יתברך הוא בציון וירושלים כמבואר בפסוקים רבים. וע"כ עיקר שלימות התורה ותפלה שעי"ז נתגלה מלכותו ית' הוא ג"כ רק בשם בארץ ישראל בחי' כי מציון תצא תורה ודבר ד' מירושלים. ושם נשלם השם הוי' ית' ע"י בתורה ותפלה. כי ההבל והקול שיוצא בחו"ל נתגשם תיכף ע"י האויר הטמא וצריך בירור וזיכוך. אבל שם אויר הקדוש וע"כ שם ההבל והקול דקדושה הם בחי' ו"ה של השם. וכן שם עיקר שלימות האהבה ויראה שהם בחינת אותיות י"ה של השם שזה בחינת י"ה בארץ החיים דייקא וכמובא. וע"כ שם נשלם שם ד' ע"י תורה ותפלה. וזה שכתוב לספר בציון שם ד' ותהלתו ביורשלים ועוד כיוצא בזה וזה בחי' בכל מקום אשר אזכיר את שמי וכו' וכן לשים שמו שם. לשכן שמו שם:

</div>

וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי · Likutay Moharan I, Siman 34

 
 Eretz Yisrael — and in particular Yerushalayim — is the aspect of the heart, as stated above. This is the aspect of the letter vav [ו — representing extension and connection, like the heart that connects upper and lower], as is explained within the ma'amar. And it has ten sanctities (also within Yerushalayim itself — see tractate Keilim, Chapter 1 [Mishnah 8]) — which is the aspect of yud [ten]. And therefore it is the aspect of the malafum [the vowel composed of vav and yud — the cholam malei — representing completeness and fullness] — the aspect of: "open your mouth wide and I will fill it" [Tehillim 81:11]. For there prayer is most accepted.
 

 
 And at the time when it is in its destruction — when the hand of the non-Jews rules over it — this is the aspect of disgrace — the aspect of: "look and see our disgrace — our inheritance has been turned over to strangers" [Eichah 5:1–2] — and many like these. And disgrace is the aspect of orlah [foreskin / uncircumcised barrier]. Therefore they did not enter Eretz Yisrael until they circumcised and uncovered — as it is written: "and this is the matter [ha-davar] that Yehoshua circumcised" [Yehoshua 5:4] — see Rashi there — and it is written there: "today I have rolled away the disgrace", etc. — the aspect of the nullification of the disgrace through the light of the holy point — which is the aspect of Tzaddik, the aspect of the covenant of peace.
 

 
 And therefore it is written: "the righteous shall inherit the land." And there the light of holy love rests — this being the aspect of: "Hashem loves the gates of Tzion." And it is written: "I love the dwelling of Your house," etc. [Tehillim 26:8]. And this is the aspect of: "and Hashem your G-d will bring you to the land that your fathers inherited," etc., "and Hashem your G-d will circumcise your heart" — meaning, the nullification of the disgrace — the aspect of the orlah of the heart, the aspect of harmful loves — "to love Hashem your G-d," etc. [Devarim 30:5–6] — the aspect of the light of holy love.

And because within every individual Jew there is a holy point — which is the aspect of Tzaddik — therefore it is written: "and your people are all righteous — forever shall they inherit the land," etc., "the work of My hands — to be glorified." The aspect of the nullification of disgraces and humiliations — that there should be only honor and glory. And because Eretz Yisrael is the aspect of the light of the holy point — to which the heart must be connected — therefore our Sages of blessed memory said: "one should direct his heart toward Eretz Yisrael" — and through this the aspect of malafum is formed and the prayer is accepted.
 

 
 And similarly, one standing in Eretz Yisrael should direct his heart toward Yerushalayim, etc. — toward the Bais HaMikdash, etc. — toward the Holy of Holies, etc. — toward the Kapores [the covering of the Ark]. For each level is the aspect of a point relative to the one with which it is paired. For there is a point above a point — until the point of the Even HaShetiyah [Foundation Stone] — where the Ark stands with the Tablets — where the light of the all-encompassing point shines, and there the light of holy love rests in its fullness — the aspect of: "its interior inlaid with love [ahavah]", etc. [Shir HaShirim 3:10] — see Rashi there.
 

 
 And perhaps one may say that this is the aspect of what our Sages of blessed memory said [Shabbos 119b]: "Yerushalayim was destroyed only because they disparaged Torah scholars" — for through this they blemished the all-encompassing point itself, which is the Tzaddik — "Yerushalayim was not destroyed [until] because they did not rebuke one another" — meaning, they did not illuminate one another's point from one to the other — "and because men of faithfulness ceased from within it." This is the aspect of the point that each person must illuminate from his mouth to his heart — which is the primary aspect of emunah and truth — that his mouth should be as his heart — the aspect of: "for it is my mouth that speaks to you" [Bereishis 45:12], as is explained within the ma'amar. And this is the aspect of: "and you found his heart faithful before You" [Nechemiah 9:8] — as stated above — and through this: "and you cut a covenant with him" — specifically the aspect of milah, the nullification of orlah and the disgrace of the heart — "to give the land of the Kena'ani," etc. For this is the aspect of the inheritance of Eretz Yisrael — the aspect of: "the righteous shall inherit the land," as stated above.
 

 
 And just as the dominion of the Tzaddik — meaning, the illumination of his all-encompassing point within the heart of every Jew — is drawn from Chochmah and Binah — the aspect of: "there is none as understanding and wise as you" [Bereishis 41:39] — which is the aspect of malafum — a point with a vav — so too the dominion of Israel as a whole — the aspect of: "Israel, through whom I will be glorified" [Yeshayahu 49:3] — the aspect of: "who rules over people — the righteous one" [Shmuel II 23:3] — the aspect of: "and your people are all righteous" — is drawn primarily through their having received the Torah, as is explained within the ma'amar. And the Torah is the aspect of Chochmah and Binah — as it is written: "I am wisdom" [Mishlei 8:12], and it is written: "I am understanding" [ibid. 8:14]. And through this they merited the inheritance of the Land — the aspect of: "forever shall they inherit the land," as stated above. And this is the aspect of: "see — I have taught you statutes and ordinances," etc., "to do so in the midst of the land which you are coming to inherit — and you shall observe and do them, for this is your wisdom and your understanding", etc. [Devarim 4:5–6]. And: "and they will say: only a wise and understanding nation is this great people — for what great nation is there that has G-d close to it like Hashem our G-d in all our calling to Him?" — which is also the aspect of malafum — the aspect of: "open your mouth wide and I will fill it" — that prayer is accepted, as stated above. And: "what great nation is there that has righteous statutes and ordinances like all this Torah?" For the Torah itself is also the aspect of Chochmah and Binah — which is the aspect of wellspring and stream — the aspect of a point with a vav — which is the aspect of statutes and ordinances. For chukim [statutes] is that which the intellect does not fully comprehend — for it is still only in the aspect of a point without any extension and spreading out into the understanding of the heart. And mishpat [ordinance] is the aspect of what the heart already understands and comprehends — this being the aspect of: "and You gave Your servant an understanding heart to judge," etc. [Melachim I 3:9]. And because the aforementioned aspect of the point with a vav is the aspect of malafum — which is the aspect of Tzaddik — therefore it is written: "righteous [tzaddikim] statutes and ordinances." For the aspect of the malafum stated above exists in its general and particular dimensions, in many aspects, as is explained within the ma'amar. And this is: "see — I have taught you statutes and ordinances — to do so in the midst of the land," etc., as stated above.


## Segment 162

<div dir="rtl" lang="he">

סימן ע"ח-ויתן עוז למלכו

</div>

And the primary Ruach Chayyim is in Torah — and the primary Torah is in Eretz Yisrael. For: "from Tzion shall go forth Torah" [Yeshayahu 2:3]. And: "There is no Torah like the Torah of Eretz Yisrael." And therefore: "the people that dwells in it — their iniquity is forgiven" [Yeshayahu 33:24] — the aspect of: "and a wise man will appease it" [Mishlei 16:14], as is explained within the ma'amar.


## Segment 163

<div dir="rtl" lang="he">

מבואר כבר כמה פעמים שארץ ישראל היא בחי' מלכות בחי' הדיבור בחי' מלכות פה בחי' שכינה. וכשהשי"ת שוכן בה כביכול בחי' וד' שוכן בציון הוא בחי' יחוד קוב"ה ושם עיקר התגלות מלכותו ית' כנ"ל. וע"כ נקראת ארץ החיים כי משם שואב כל אחד חיות דקדושה. ושם עיקר בחי' רוח הקודש כמבואר בזוה"ק. וע"כ שם עיקר שלימות תורה ותפלה כי כשמדברים שם דיבורי תורה ותפלה ומנשם נשימות מוציא רוח ומכניס רוח הוא מקבל בכל פעם חיות ונשימה חדשה מקדושה אוירא דא"י שהיא בחי' שכינה בחי' רוה"ק. וע"כ הדיבורים שלו עם כל הנשימות הם בבחינת רוח הקודש ממש כמו שכתוב נותן נשמה לעם עליה ורוח להולכים בה שזה בחינת תחיית המתים כמבואר בפנים. וע"כ צריכין ליזהר שם ביותר לשמור את הדיבור דקדושה. אך בעוה"ר עכשיו בזמן הגלות הוא בחינת אלם כמ"ש (ישעי' י"ג) וכרחל לפני גוזזיה נאלמה ולא יפתח פיו וכו'. ע"כ צריכים ליזהר שם ביותר בוידוי דברים להתודות הכל פעם לפני השי"ת ולספר לפניו ית' את כל אשר עם לבבו בבחי' קחו עמכם דברים ושובו אל ד' כמבואר בפנים:

</div>

Siman Lamed-Hay · סימן ל"ה

 Ashray — "Praiseworthy" [opening word of Tehillim 1]

 אַשְׁרֵי · Likutay Moharan I, Siman 35


## Segment 164

<div dir="rtl" lang="he">

סימן ע"ט-בטח בה'

</div>

And therefore when Yaakov came to Eretz Yisrael, Esav — the ish se'ir [the hairy man / man of Se'ir — alluding to the stormy wind] — went to his land, the land of Se'ir. And this is: "and the goat shall carry upon itself all their iniquities" [Vayikra 16:22], etc. For when one merits to draw down the Ruach Chayyim, through this the iniquities of Israel are atoned and return to their root — which is the aspect of Esav, the ish se'ir, the aspect of the stormy wind. And there is still more to explain in this.


## Segment 165

<div dir="rtl" lang="he">

ארץ ישראל היא בחי' שבת כידוע ובחינת תשובה כמו שכתוב רצית ד' ארצך שבת שבות יעקב וכתיב (ישעי' מ"ד) האומר לירושלים תושב וכיוצא בזה הרבה וכתיב ובא לציון גואל ולשבי פשע וכו'. כי התשובה של חו"ל היא בבחינת ששת ימי החול כי אין לו מנוחה עדיין בבחי' כי לא אתם עד עתה אל המנוחה וכו'. אבל א"י היא בבחינת מנוחה כמ"ש וירא מנוחה כי טוב וכו' וכתיב אם יבואון אל מנוחתי וכתיב ועברתם את הירדן והניח לכם מכל אויביכם מסביב וישבתם בטח בחינת מנוחה שלימה. ועיקר המנוחה היתה בימי שלמה שהוא בחינת שבת מלך שהשלום שלו כי שלום הי' בימיו כידוע. והוא זכה לבנות הבית המקדש שעליו האמר קומה ד' למנוחתך וכו' וכתיב זאת מנוחתי עדי עד וכו'. וזה בחינת תשובה שלימה בחינת שדי בחי' (איוב כ"ב) אם תשוב עד שדי תבנה וכו' וזה בחינת (שם) כי אז על שדי תתענג בחינת ענג שבת. ועי"ז זוכין לשפלות בחינת שבו איש תחתיו וזה וענוים יירשו ארץ והתענגו וכו' וזה שכתוב (שמואל ב' ז') ושמתי מקום לעמי ישראל ונטעתיו ושכן תחתיו (בחי' שבו איש תחתיו הנ"ל) ולא ירגז עוד ותרגומו ולא יזועון עוד היינו שלא יטולטל עוד ממוקומו כמו שפירשו המפרשים שזה בחינת שבו איש תחתיו אל יצא איש ממקומו כי אינם יכולים לדחותו ממקומו עי"ז כמבואר בפנים. וגם כפשוטו שיהי' להם מנוחת שלוה והשקט שזה בחינת תשובה שלימה כנ"ל. וזה בטח בה' ועשה טוב בחינת תשובה שלימה כמבואר בפנים שכן אחרץ כפשוטו. כי שם נאמר וישבתם בטח כנ"ל. גם שכן ארץ מרמז על שפלות עד דרך שמרו רז"ל שנעשה שכן לעפר וכו'. וזה ורעה אמונה כי כל זה הוא בחינת משה רעיא מהימנא כמבואר בפנים. וע"כ ביקש משה להכניס את ישראל לא"י ואז היו קבועין שם לעולם כמובא. והשיב לו השי"ת רב לך וכו' כי משה הוא בחינת הארץ שדי בעצמו כביכול ולא יוכלו לסבול האור הגדול כ"כ בקביעות. רק יהושע יכניסם שהוא בחי' נער מט"ט כמבואר בזוה"ק. וכשנמשך קדושת שבת שזה בחינת שדי כמבואר בפנים. וזה שאמר המלאך ליהושע אני שר צבא ד' עתה באתי. וצריכין לבאר עוד כי גם בפנים כתיב רק ברמז:

</div>

The cantillation note zarka [one of the Torah cantillation marks] is the aspect of Malchus — which is the aspect of Eretz Yisrael, as is known. And its root is in Chochmah — as it is written: "Hashem, through wisdom, founded the earth" [Mishlei 3:19]. And therefore Avira d'Eretz Yisrael machkim. And in particular Yerushalayim — it is explained in this ma'amar that it is the aspect of Malchus. And it is called Ir HaChochmah [the City of Wisdom] — as Rashi explained in Koheles [9:14]: "a king who was in Yerushalayim — the City of Wisdom."
 

 
 And because the daughter of Pharaoh alludes to the external and vain wisdoms — therefore it is written [Yirmiyahu 32:31]: "for upon My anger," etc., "this city has been to Me from the day they built it," etc. And Rashi explained: on the day the Temple was founded, Shlomo took the daughter of Pharaoh [as a wife]. For this is the aspect of the destruction of Yerushalayim, G-d forbid. And through this, the great city of Rome was built — which destroyed Yerushalayim.
 

 
 And behold — one must also renew the holy intellect at all times — which is the aspect of the renewal of the soul. And this too is the aspect of the sanctity of Eretz Yisrael — as it is written: "who gives a soul [neshamah] to the people upon it" [Yeshayahu 42:5]. And the renewal of the intellect is through the aspect of sleep — for then the mochin, which are the soul, come into emunah and are renewed there. And this too is the aspect of the sanctity of Eretz Yisrael — which is the aspect of emunah, as stated above — as it is written: "dwell in the land and tend to faithfulness." And Yerushalayim is called kiryas ne'emanah [the faithful city].
 

 
 And therefore Yaakov our father merited to sleep on Har HaMoriyah [the Temple Mount] — as it is written: "and he reached the place" [Bereishis 28:11], and: "and he lay down in that place." And there — specifically — he received tidings of the inheritance of Eretz Yisrael — as it is written: "the land upon which you are lying," etc. [ibid. 28:13]. And: "and Yaakov awoke from his sleep," etc. [ibid. 28:16]. And it is also known in the writings [of the Ari, of blessed memory] that Eretz Yisrael is the aspect of Yetzirah [the world of Formation — the third of the four spiritual worlds], which is the aspect of the plain meaning of Torah — the aspect of sleep, as is explained within the ma'amar.


## Segment 166

<div dir="rtl" lang="he">

סימן פ'-ה' עוז לעמו יתן

</div>

And the primary subduing of Esav, the ish se'ir, is through the clarification [birur — the sifting of good from evil] of the Four Elements — and the way to reach this is through Torah and prayer — and this one achieves in Eretz Yisrael, where there is the primary place of Torah and prayer, as stated above. And because the primary wellspring of wisdom goes forth from the house of prayer — therefore Avira d'Eretz Yisrael machkim [the air of Eretz Yisrael makes one wise].


## Segment 167

<div dir="rtl" lang="he">

עיקר הברכ והשלום הוא בארץ ישראל כמו שכתוב כי שם צוה ד' את הברכה וכתיב השם גבולך שלום. והשלום הוא בחינת התחברות שני הפכים היינו חסד וגבורה שהם בחינת אהבה ויראה שזוכין בא"י כנ"ל. וכן לענין ירושת א"י נאמר ותחת כי אהב את אבותיך ויבחר בזרעו אחריו וכו'. (שזה בחינת חסד) להוריש גוים גדולים וכו' (שזה בחינת גבורה ודין שעשה בהעכו"ם וגירשם משם) ועוד פסוקים רבים כאלה. והאבות זכו לירושת א"י ע"י שקידשו שם שמים כמ"ש אצל אברהם אני ד' אשר הוצאתיך מאור כשדים (ששם קידש שם שמים כידוע) לתת לך את הארץ וכו'. וכן אצל עקידת יצחק נאמר ויירש זרעך את שער אויביו. ומחמת שאצל יעקב לא מצינו בפירוש שמסר נפשו על קידוש השם ע"כ אמר הנביא (ישעי' כ"ט) כה אמר ד' אל בית יעקב אשר פדה את אברהם (וכמו שדרשו רז"ל שזכותו של יעקב עמדה לו לאברהם באור כשדים) לא עתה יבוש יעקב וכו' (פירש"י מאביו ומאבי אביו) כי בראותו ילדיו וכו' יקדישו שמי (פירש"י אלו חנניה מישאל ועזרי') והקדישו את קדוש יעקב וגו'. וזה שנאמר גם על לעתיד (יחזקאל ל"ו) וקדשתי את שמי הגדול וכו' וקבצתי אתכם מכל הארצות והבאתי אתכם אל אדמתכם. (ושם ל"ט) עתה אשוב את שבות יעקב וכו' וקנאתי לשם קדשי וכו' וקבצתי אותם ארצות אויביהם ונקדשתי בם לעיני הגוים רבים וכו' וכנסתים אל אדמתם וכו'. נמצא שקיבוץ גליות לא"י הוא ע"י בחינת קידוש השם. וזה שכתוב אני חומה ושדי כמגדלותודרשו רז"ל לענין אברהם וחנניה מישאל ועזרי' שמסרו נפשם על קידוש השם. וזה שסיים אז הייתי בעיניו כמוצאת שלום. כי זה בחינת שלום כמבואר בפנים. וזה שכתוב וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען אלה תולדות יעקב יוסף כי הוא הי' עיקר תולדותיו כי הוא בחינת הוא"ו שניה המבואר בפנים שזה בחינת שלום בחינת קידוש הם שזה מסוגל לירושת א"י כנ"ל. וע"כ עתה בזסמן הגלות שנתרחקנו מעל אדמתינו אי אפשר לבא לא"י ע"פ רוב כי אם ע"י מסירת נפש כמו שמספרים מכמה גדולים ממה שעבר עליהם כמפורסם. וזה בחינת לקדושים אשר בארץ המה וכתיב והנותתר בירושלים קדוש יאמר לו. באמת הנסיעה הרחוקה כזאת עם הוצאות דרך והטלטולים וכיוצא שעוברים על כל אדם הנוסע לשם הוא ג"כ בחינת מסירת נפש כמבואר במ"א. ושם בא"י זוכין לקבל כל ההשפעות והברכות ע"י בחינת הכלי של שלום וזוכין לדבר שם דיבורים קדושים לפני הש"י של תורה ותפלה בחכמה שוכל. כי שם עיקר החכמה והשכל וכן עיקר שלימות התורה והתפלה כנ"ל כמה פעמים:

</div>

And the primary mochin are received from the light of the countenance — which is also the aspect of the sanctity of Eretz Yisrael — the aspect of: "and the light of Your countenance — for You favored them," as stated above. And the mochin are called chayyim [life] — and therefore Eretz Yisrael is called Eretz HaChayyim.
 

 
 And because seichel [the intellect] is called rachok [distant] — the aspect of: "I said: I will become wise — but it is distant" [Koheles 7:23] — therefore it is written: "and he saw the place from afar" [Bereishis 22:4]. And Eretz Yisrael is called eretz merachakayim [the land of distances / far-off lands], as is explained in Likutay Moharan Tanina, Siman 40. And because the primary perfection and renewal of the intellect — which is the aspect of Eretz Yisrael and Yerushalayim — is through emunah — the aspect of honest business dealings — therefore our Sages of blessed memory said: "Yerushalayim was not destroyed until men of faithfulness ceased from within it," as is also brought within the ma'amar.
 

 
 And therefore the primary monetary laws — which are the rectification of honest business through emunah — are only through those [judges] who are ordained [semuchim] in Eretz Yisrael. And "we act as agents of the earlier ones" [anon shelichusayyhu d'kama'ay ka'avdinan] — for there is the primary place of drawing down all the aforementioned tikkunim. But one must guard the emunah — which is the aspect of Yerushalayim — by drawing to it chashmal [a mystical luminous substance] from the world of Binah. And this is through keeping: "and he speaks truth in his heart" [Tehillim 15:2]. And this too is the aspect of the sanctity of Eretz Yisrael and Yerushalayim — which our Sages of blessed memory said is aligned opposite the Yerushalayim above — which is the aspect of Binah. And it is written: "and Yerushalayim shall be called the City of Truth," as stated above. And it is written: "and in Shalem is His shelter" [Tehillim 76:3] — the aspect of the mother that shelters over her children, as is explained within the ma'amar. And what these aspects are the aspect of the three mitzvos commanded upon entry into the Land — that is explained in the ma'amar within.
 

 
 Siman Lamed-Vav / Lamed-Zayin · סימן ל"ז — בקרוב


## Segment 168

<div dir="rtl" lang="he">

סימן פ"א. עלו זה בנגב.

</div>

And because the primary Ruach Chayyim in Eretz Yisrael is received from the Tzaddik [the righteous one / the true spiritual master], etc. — therefore it is written: "the righteous shall inherit the land" [Tehillim 37:29]. And see within the ma'amar, in letter hay, where the matter of the complete Tzaddik and all who attach themselves to him is explained, etc. And this is the aspect of: "and Your people are all righteous — forever shall they inherit the land" [Yeshayahu 60:21].


## Segment 169

<div dir="rtl" lang="he">

ארץ ישראל היא בחינת הדיבור דקדושה של תורה ותפלה וע"כ שם עיקר שלימות התורה ותפלה כנ"ל. אך אפילו השיחת חולין של בני א"י ש זה בחינת פסולת ארץ ישראל ג"כ יקר מאד כמאמר רז"ל (מד"ר ויקרא פ' ל"ד) שיחתן ש בני א"י תורה היא. וע"כ צריכין ליזהר שם ביותר לשמור את הדיבור שיהי' קדושה ואפי' בהשיחת חולין יהי' ג"כ מלובש בהם איזה דברי תורה כמבואר בפנים לענין הצדיק. כי כבר נתבאר שכל היושבים בארץ ישראל הם בבחינת צדיק וכמובא:

</div>

B'Karov — "Soon / In Nearness"

 בְּקָרוֹב · Likutay Moharan I, Siman 37 [first teaching of this name]

 
 The primary revelation of Torah and avodah [Divine service] is in Eretz Yisrael — for: "there is no Torah like the Torah of Eretz Yisrael." And because before they come to the revelation, one must first be tested and refined through the exile of the seventy languages — meaning through their desires, and primarily through the desire for ni'uf [licentiousness], which is the general evil of all the seventy languages — therefore, before Israel received the Torah and came to Eretz Yisrael, they were first refined through the exile of Egypt, which at that time ruled over all the nations. And Egypt is the "nakedness of the land" [Bereishis 42:12] — steeped in immorality — for there is the primary power of the desire for licentiousness. And because this desire is the aspect of the wicked kingdom — elohim acherim [other gods] — idolatry — therefore Egypt was also full of abominations and idols, as our Sages of blessed memory said. And therefore Eretz Yisrael itself was first in the hands of Kena'an and the other nations — who were also deeply steeped in idolatry and forbidden relations — this being the aspect of what the Torah mentions: "like the practices of the land of Egypt…and like the practices of the land of Kena'an — do not do," etc. [Vayikra 18:3], "for all these abominations," etc., "and I loathed them."
 

 
 And therefore they had to cry out greatly before they left Egypt — for this is the aspect of the cries before birth — which is the aspect of the revelation of Torah and avodah. And also the primary emunah in the unity [of G-d] and the acceptance of the yoke of the Kingdom of Heaven — which is included in Shema and Baruch Shem, etc. — is in Eretz Yisrael. For there is the primary perfection of emunah, as stated above. And our Sages of blessed memory said: "All who dwell in Eretz Yisrael are like one who has a G-d."


## Segment 170

<div dir="rtl" lang="he">

סימן פ"ב-הנעלבים

</div>

The primary place of prayer is in Eretz Yisrael, as stated above — and therefore it is called Artzos HaChayyim. For the primary vitality is received through prayer, and from there all prayers ascend through the twelve gates — the aspect of: "this is the gate of heaven" [Bereishis 28:17] — the word zeh "this" having precisely the gematria [numerical value] of twelve.


## Segment 171

<div dir="rtl" lang="he">

ארץ ישראל היא בחינת שבת ובחינת ברית כנ"ל כמ"פ. וע"כ לא נכנסו ישראל לא"י עד שהי' להם מילה ופריעה זה בחינת היום גלותי את חרפת וכו'. כי אי אפשר ליכנס לארץ ישראל ולהיות קבוע בקדושתה עד שמכניעין תחלה הבחינת שלש קליפות טמאות שהם בחינת ערלה בחינת חרפה. וע"כ א"י היא אחת מג' דברים שבאים ע"י יסורים. כי גם היסורין הם בחי' חרפה בחי' חרפה שברה לבי וכמובא במאמר חותם בתוך חותם סי' כ"ב שבכל יסורי העוה"ז יש בהם צער הבושה וכשזוכין לקבל היסורין באהבה שזה בחינת הנעלבים וכו' ושמחים ביסורין ועושים מאהבה. אז מאיר עליהם הארת בחינת חשמל ונוגה נכלל בקדושה ויורד שלהובא דאשא (מבחינת אור האהבה הזאת בחי' כי עזה כמות אהבה וכו' רשפיה רשפי אש שלהבת י'ה שזה סוד האי שלהובא דאשא כמבוא' בכתבי האריז"ל) ואז נדחין הג' קליפות טמאות ונכנעין לגמרי שזה בחי' מילה ואז יכולין לזכות לקדושת ארץ ישראל כנ"ל. וזה שכתוב (תהלים ס"ט) אתה ידעת חרפתי ובשתי וכו' חרפה שברה לבי וכו' וסים כי אלקים יושיע ציון ויבנה ערי יהודה וישבו שם וירשו וכו' ואוהבי שמו ישכנו בה. וכן אמרו רז"ל לאוהבי ולשומרי מצותי אלו הדרים בא"י ומוסרים נפשם ל כל המצות וכו' (הובא בשער החצר רפ"ח. ועי' שם גם בסי' כ"ג כ"ד). וזה שמובא בכונת לומר בשעת רחיצת חמין בערב שבת (שזה סוד האי שלהובא דאשא) פסוק והי' הנשאר בציון והנותר בירושלים וכו' וכן אם רחץ ד' את צואת בנות ציון וכו. כי כ"ז שייך גם לקדושת א"י כנ"ל. ואולי י"ל שזה סוד מה שמבואר (יהושע יו"ד) ויהי כשמוע וכו' כי השלימו יובי גבעון את ישראל ויהיו בקרבם וכו' ויאספו ויעלו חמשת מלכי האמורי וכו' ויחנו על גבעון וכו' ויעל יהושע וכו' ויכס מכה גדולה בגבעון וכו' וד' השליך עליהם אבנים גדולות מן השמים (ואמרו רז"ל שהם מאבני הברד שהיו במצרים בימי משה ושם נאמר ואש מתלקחת בתוך הברד וכו') זה בחינת השלהובא דאשא היורד מן השמים להכניע הקליפות. אז ידבר יהושע וכו' ויאמר לעיני ישראל שמש בגבעון דום וכו'. וידום השמש וכו' עד יקום גוי אויביו וכו'. כי זה בחינת ואוהביו כצאת השמש בגבורתו המבואר בפנים. ויתכן עוד יותר לפי מה שארז"ל בפרקי דר"א שזאת המלחמה היתה בערב שבת שאז הוא הזמן שיורד השלהובא דאשא הנ"ל. ואז אמר יהושע שמש בגבעון דום כנ"ל:

</div>

And it is itself the aspect of Malchus d'Kedushah [the holy Kingship] — the aspect of the sea of Shlomo, which stands upon twelve tribes of Hashem. And therefore Eretz Yisrael was divided among the tribes. And before their entry into the Land — when the klipah of Bil'am — may his name be erased — sought to overpower them, and the incident of Zimri took place — it is written afterwards: "and it came to pass after the plague," etc., and then all the children of Israel — all twelve tribes and all the heads of the fathers' households, who are the seventy souls — were counted. And specifically then, in this census, it is written: "the Chanochi, the Palu'i" — and our Sages expounded: "who testifies for them? Because the nations were disparaging them," etc. — meaning, they did not believe that Israel would be able to stand fully in the test of this desire while in Egypt. Therefore the Holy One Blessed be He placed His Name upon them, etc. This is the aspect of י"ה — specifically in Eretz HaChayyim. And after all this census it is written: "and Hashem spoke," etc., "to these shall the land be divided" [Bamidbar 26:52–53]. For all of this was a preparation for the division of the inheritance of Eretz Yisrael. And therefore it is written: "according to the names of the fathers' tribes shall they inherit" — these are those who left Egypt, etc. For the primary entry to Eretz Yisrael was through the refinement they first underwent in Egypt, as stated above.
 

 
 And because through the revelation of Torah one merits new souls — therefore in Eretz Yisrael — where there is the primary revelation of Torah — it is written: "who gives a soul to the people upon it," etc. [Yeshayahu 42:5]. And because the primary grasping of the mochin at the revelation of Torah is dependent upon the tikkun ha-bris — therefore our Sages of blessed memory said: "and I will give you the land", etc. — see Rashi there [Bereishis 17:8]. And it is written there: "today I have rolled away the disgrace of Egypt", etc. [Yehoshua 5:9]. For then they were purified from the impurity of the disgrace of Egypt, and they merited to break the evil that is upon the seventy languages — which is the aspect of orlah, the aspect of the husk that precedes the fruit. And through this they merited the inheritance of Eretz Yisrael — which is the fruit. And this is the aspect of: "the righteous shall inherit the land," and: "your people are all righteous — forever shall they inherit the land."
 

 
 And therefore in Eretz Yisrael there is the primary revelation of the secrets of Torah — the aspect of: "hidden things are revealed to him" [Aramaic: d'mitamrin migalyian leih]. And this is the aspect of: "among My people they shall not be counted," etc., "and to the soil of Israel they shall not come" [Yechezkel 13:9] — in its literal sense. For the primary revelation of the secrets of Torah is in Eretz Yisrael, as stated above.
 

 
 Siman Lamed-Zayin [second] · סימן ל"ז — דרשו


## Segment 172

<div dir="rtl" lang="he">

סימן פ"ג. מתן בסתר.

</div>

And there one merits greatly to be saved from machshavos zaros [extraneous / alien thoughts] during prayer — which are the aspect of the waters of the Flood. For the Flood was not there, as is explained elsewhere. And the primary tikkun is through the light of truth that shines there most intensely, as stated above in Siman 7.


## Segment 173

<div dir="rtl" lang="he">

ידוע כי א"י היא בחי' תיקון הברית. וע"כ כשפגמו בקדושת א"י ע"י המרגים כתיב בפ' מטות ויחר אף ד' ביום בבוא וכו' ושם ויחר אף ד' בישראל וכו'. וכן בפ' נצבים כתיב ויתשם ד' מעל אדמם באף וכו'. ובפ' האזינו כי אש קדתי באפי וכו'בחינת אש ואף הנ"ל. ושם אמרתי אפאיהם וכו'. וזה שנאמר בשעת החורבן עריכם שרופות אש. וכן ממרום שלח אש וכו' וכיוצא בזה הרבה. וע"כ על שעת הנחמה כתיב אודך ד' כי אנפתבי ישוב אפך ותנחמני. היינו שמשיב אפו ועושה מאותיות "אף" "פא". וזה שכתוב ג"+כ אף אש צריך תאכלם. כי אז ישוב אפו ואשו על העכו"ם צוררי ישראל. ומחמת שעיקר תיקון זה נעשה ע"י צדקה ע"כ אמרו רז"ל אין ירושלים נפדית אלא בצדקה. וזה שכתוב (ישעיה ל"ג) מי יגור לנו אש אוכלה וכו' הולך צדקות וכו'. וזה שנאמר (שם ט')ויאכלו את ישראל בכל פה. (היינו שינקו מכל ה"פא"ין הנ"ל. בכל זאת לא שב אפי וכו' (היינו בחינת אף הנ"ל) כי בערה כאש רשעה (בחינת אש הנ"ל) ויהי העם כמאכולת אש וכו' בכל זאת לא שב אפו וכו'. וזה שנאמר בקינות ג"כ פצו עליך פיהם וכו'. וכן פצו עלינו פיהם וכו' אבל לעתיד כתיב (ישעי' נ"ב) עליו יקפצו מלכים פיהם וכו'. וכן (מיכה ז') ישימו יד לפה וכו':

</div>

Dirshu — "Seek [Hashem]"

 דִּרְשׁוּ · Likutay Moharan I, Siman 37 [second teaching of this name]

 
 The primary wisdom is in Eretz Yisrael, as stated above. And similarly the light — as it is written: "and its light is upon the wings of the earth" [Iyov 38:13], and it is written: "and the earth was illuminated from His glory" [Yechezkel 43:2], and it is written: "an utterance of Hashem — whose light is in Tzion," etc. [Yeshayahu 31:9]. And there is the primary life — the aspect of Artzos HaChayyim. And there is the aspect of zikaron [remembrance] — the aspect of: "and the land I will remember." And there is the primary wisdom of Torah, as stated above. And there is the primary perfection of the human being — as it is written: "but the earth He gave to human beings," as stated above. And there is the primary perfection of tzedakah — as it is written: "and righteousness shall dwell in the orchard," as is also explained within the ma'amar. And there is the primary Chesed — the aspect of: "the lovingkindness of Hashem fills the earth."
 

 
 And there is the primary subduing of animal and physical desires and the elevation of the soul — this being the aspect of: "only with all the desire of your soul [b'chol avvas nafshecha]" — specifically — "you shall slaughter and eat meat", etc. [Devarim 12:15], "in all your gates," etc. And it is written: "and you shall eat in your gates with all the desire of your soul" [Devarim 12:15]. And it is written: "and one who comes with all the desire of his soul to the place that Hashem shall choose" [Devarim 18:6]. And it is written: "his soul shall lodge in goodness, and his offspring shall inherit the land" [Tehillim 25:13]. And it is written: "my soul thirsts for You," etc., "so in the sanctuary I beheld You," etc. [Tehillim 63:2–3]. And it is written: "my soul longed and also pined for the courts of Hashem" [Tehillim 84:3].


## Segment 174

<div dir="rtl" lang="he">

סימן פ"ד-במה הארכת ימים

</div>

And therefore the primary tikkun is through the light of truth that shines there most intensely, as stated above in Siman 7 [this phrase is repeated in the original]. And therefore: "the eyes of Hashem your G-d are upon it always" — in the aspect of: "my eyes are upon the faithful of the land" [Tehillim 101:6] — specifically. And this is: "a land which Hashem your G-d demands" [Devarim 11:12] — for the primary longing and yearning of the Holy One Blessed be He is only toward truth. And there too is the place of Torah, as stated above — and upon this as well depends the perfection of the tikkun of prayer.


## Segment 175

<div dir="rtl" lang="he">

ארץ ישראל היא בחינת ימין בחינת אהבה כנ"ל ומסטרא דימינא מותא חוורא ככספא. ע"כ שם עיקר שלימות זכות המחשבה והמוחין וזוכים להשיג עי"ז בכל יום רזין דאורייתא השייך לאותו היום שזה עיקר בחינת אריכת ימים כמבואר בפנים. ועיקר אריכת ימים הוא בא"י כמפורש במקראות הרבה. וע"כ אברהם שמדתו אהבה הי' הראשון לירושת א"תּי ונאמר בו זקן בא בימים. וע"כ בא"י צריכים ליזהר ביותר במדת הוותרנות שהיא מדתו של אברהם:

</div>

And see within this ma'amar — the excellence of tzedakah for Eretz Yisrael, and the excellence of the Torah of Eretz Yisrael, and that the air of Eretz Yisrael is the aspect of holy breath that has no sin — are all explained there. And this is the aspect of the elevation of the soul that is in the blood — for "the blood is the soul" [Devarim 12:23] — through proper slaughter, which is also adjacent to the matter of Eretz Yisrael — as it is written: "when Hashem your G-d enlarges your border," etc., "with all the desire of your soul you may eat meat", etc., "and you shall slaughter from your cattle and your sheep," etc., "only be strong — not to eat the blood — for the blood is the soul," etc. [Devarim 12:20–23].
 

 
 And because through the holy honor [kavod], the soul is revealed from its hiddenness — therefore it is written: "glorious things are spoken of you", and: "that glory may dwell in our land," as stated above. And the primary root of Creation is His glory, blessed be He — as it is written: "I have created it for My glory", etc. [Yeshayahu 43:7] — meaning: so that they may come to know Him [an Aramaic rendering: bgin d'ishtamoda'in leih]. And to know Him fully, blessed be He, is only in Eretz Yisrael — this being the aspect of: "all who dwell in Eretz Yisrael are like one who has a G-d," as stated above. And this is the aspect of: "and I will be your G-d, and you shall know that I am Hashem your G-d who brought you out," etc., "and I will bring you to the land," etc., "and I will give it to you as an inheritance — I am Hashem" [Shmos 6:7–8]. And similarly — in Parshas Va'eschanan: "to bring you — to give you their land as an inheritance, as on this day — and you shall know today and return to your heart that Hashem is G-d in the heavens above," etc. [Devarim 4:38–39].
 

 
 Siman Lamed-Ches · סימן ל"ח


## Segment 176

<div dir="rtl" lang="he">

סימן פ"ה-פוסעים בו

</div>

The primary holiness of Eretz Yisrael flows from the Bais HaMikdash [the Holy Temple] — and the primary revelation of the holiness of the Bais HaMikdash was through Yaakov, who called it bais [house]. And because through this even the non-Jewish nations have some apprehension of His Divinity, blessed be He — therefore our Sages of blessed memory said in tractate Gerim, Chapter 4: "Beloved is Eretz Yisrael, for it renders converts fit," etc. And this is the very essence of His greatness, blessed be He. And this is: "Great is Hashem and greatly praised in the city of our G-d" [Tehillim 48:2] — also in its literal sense. And it is written: "Hashem is great in Tzion, and He is exalted above all peoples" [Tehillim 99:2].


## Segment 177

<div dir="rtl" lang="he">

ידוע כי א"י בפרט הבית המקדש היא בחינת המלכות דקדושה ועיקר שלימות בנינה הוא ע"י המוחין שהם בחינת אור שבעת הימים. וע"כ נאמר בכיבוש יריחו שהוא כיבוש הראשון של א"י ושבעה כהנים ישאו שבעה שופרות וכו'. כי ע"י תקיעת שופר ממשיכין המוחין הנ"ל כמבואר בכוונת שופר. וזהו שנאמר על לעתיד והי' אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהי' שבעתים כאור שבעת הימים וכו'. כי כל בחינת כלולה מכל השבעה. וזה שכתוב (זכרי' ג') כי הנה האבן וכו'. ופירש"י יסוד הביהמ"ק על אבן אחת שבעה עינים וכו'. וכן (שם ד') ראיתי מנור זהב וכו'ושבעה נרותיה עליה וכו'.ושם כי מי בז יום קטנות וכו' עי' רש"י שבעה אלה עיני ד' וכו':

</div>

Merkavos — "Chariots / The Divine Chariot"

 מֶרְכָּבוֹת · Likutay Moharan I, Siman 38

 
 The primary devekus [attachment / cleaving to G-d] is in Eretz Yisrael — as is brought in the holy Zohar: "Avraham did not enter into the existence of the Holy One Blessed be He until he entered the land," etc. And similarly, the primary inheritance of Eretz Yisrael is through the mitzvah of love and devekus to the Holy One Blessed be He — as it is written in Parshas Ekev: "if you will surely keep," etc., "to love Hashem your G-d and to cleave to Him — then Hashem will drive out all these nations from before you, and you shall inherit," etc. [Devarim 11:22–23]. And similarly at the end of Parshas Nitzavim: "to love Hashem your G-d," etc., "and to cleave to Him — for He is your life and the length of your days — to dwell upon the land," etc. [Devarim 30:20]. And similarly in Yehoshua [23:8]: "for it is to Hashem your G-d that you shall cleave — as you have done until this day — and Hashem will drive out from before you great nations," etc.
 

 
 And the sign of devekus is tefillin [phylacteries]. And therefore in the portions of tefillin, the matter of the inheritance of Eretz Yisrael is mentioned many times. And similarly the rectification of speech — which is the aspect of Malchus peh [the Kingship of the mouth] — is the aspect of the sanctity of Eretz Yisrael. For it is the aspect of Malchus — and there the ruach se'arah [the stormy wind — the negative force] has no dominion. As is brought in the holy Zohar [II, folio 203]: "Many other sides cling to this stormy wind," etc., "and because it knows how to entice — it rules within the inhabited point," etc., "except for the land of Israel — when Israel dwells within it, it cannot rule over them," etc. And therefore when Israel was exiled from Eretz Yisrael they were called: "O afflicted, storm-tossed, and not consoled" [Yeshayahu 54:11] — meaning that the ruach se'arah overpowered them, G-d forbid.


## Segment 179

<div dir="rtl" lang="he">

סימן פ"ו-פוסעים בו פסיעה קטנה א"י היא בחינת שבת כנ"ל וע"כ שם עיקר תיקון רגלי הקדושה כמו שכתוב עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלים. וכן לעתיד לבא נאמר ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים וע"כ כשנתבשר יעקב אבינו ע"ה על ירושת הארץ נאמר אחר כך וישא יעקב רגליו. וע"כ ע"י קדושת א"י זוכין לילך ממדריגה למדריגה בעבודת ד' כמבואר במקום אחר. גם שם בא"י עיקר שימות בחינת האמת כנ"ל כמה פעמים. וכשמדבר את עצמו במדה זו היא סעד לתמכו. אך עדיין צריכין ליתן כח להרגלים כדי שיוכלו לילך היטב. וזה ע"י צדקה של א"יּ שהיא בחינת עוה"ב כנ"ל כמ"פ. ושם עיקר שלימות אור הצדקה כנ"ל. וזה מי יגור באהלך וכו' הולך תמים ופועל צדק ודובר אמת וכו'. וזה אהלך באמתך וכתיב אתהלך לפני ד' בארצות החיים.

</div>

And at the time of salvation and redemption, the aspect of the subduing of the ruach se'arah is drawn — and the aspect of the rectification of speech is made — in the aspect of: "the stormy wind that does His word" [Tehillim 148:8]. Then the ruach se'arah itself takes vengeance upon the aforementioned Sitra Achra — as it is written: "and a storm shall carry them away like chaff" [Yeshayahu 41:16], and it is written: "and a storm shall scatter them" [Yechezkel 13:11]. And therefore Eretz Yisrael was at first in the hands of Kena'an — which corresponds to the aspect of the holy Malchus — which is the aspect of ketz ha-yamin [the end of the right side / the Messianic end-point]. And Kena'an has the gematria of ketz [end] — the aspect of ketz d'smala [the end of the left side], as is brought in Likutay Torah of the Ari, Parshas Lech — which is the aspect of the aforementioned ruach se'arah — which is the aspect of ketz kol basar "the end of all flesh" [Bereishis 6:13]. And because the storm-wind is also within the arm of the Holy One Blessed be He, as is explained within the ma'amar — therefore the primary subduing of it, and similarly the tikkun of the elevation of speech — which is the aspect of the inheritance of Eretz Yisrael, as stated above — is through elevating it to its root, which is the arm. And this is what Elifaz said [Iyov 22:8]: "and the man of arm — for him is the land." And Rashi explained it as a question [of rebuke], etc. — for the arm of a human being is a fleshy arm. And similarly it is said regarding the inheritance of Eretz Yisrael: "for not by their sword did they inherit the land, and their arm did not save them — but Your right hand and Your arm," etc. [Tehillim 44:4].
 

 
 For the primary salvation and the ingathering of Israel to Eretz Yisrael is through the arm of the Holy One Blessed be He. And this is the aspect of: "Hashem has bared His holy arm", etc. [Yeshayahu 52:10]. And it is written: "be their arm in the mornings" [Yeshayahu 33:2] — for the primary elevation of speech is in the morning, as is explained within the ma'amar. And similarly: "and He saved him through His arm" [Yeshayahu 59:16] — and many like these. For through the holy arm, the ruach se'arah and the arm of the Sitra Achra are subdued — the aspect of: "and the everlasting arms are beneath" [Devarim 33:27] — see Rashi — "and He drove out the enemy before you," etc., "and Israel dwelt securely", etc. — the aspect of the inheritance of Eretz Yisrael, as stated above.
 

 
 And the beginning of the elevation of speech is from its head — which is the aspect of the choicest part of truth that is within speech. And this too is the aspect of the sanctity of Eretz Yisrael — which is the aspect of truth — the aspect of: "truth shall spring from the earth." And it is written: "the eyes of Hashem your G-d are upon it always" — the aspect of: "my eyes are upon the faithful of the land" — for there is the source of truth. And as it is written: "and Yerushalayim shall be called the City of Truth," as stated above. And the rectification of speech is through Torah study, etc. — and the primary perfection of Torah study is in Eretz Yisrael — for: "there is no Torah like the Torah of Eretz Yisrael," as stated above. And this is the aspect of: "our feet were standing in your gates, O Yerushalayim" — specifically Yerushalayim — as is explained within the ma'amar.
 

 
 And because the primary tikkun is through the Torah studied specifically at night — in poverty and under duress, which flows from the ruach se'arah, G-d forbid — and through this specifically one subdues it. And therefore through Israel's studying Torah now in the time of exile — through this specifically the sanctity of Eretz Yisrael will be revealed in the future in the ultimate fullness. And similarly speech will then be completed in the ultimate fullness — the aspect of: "and the glory of Hashem shall be revealed," etc., "for the mouth of Hashem has spoken" [Yeshayahu 40:5]. And similarly many verses that indicate the perfection of speech that will exist then. And this is: "I hoped to Hashem — my soul hoped — and for His word I yearned" — specifically "for His word [lidvaro]" — "my soul [waits] for Hashem — more than watchmen for the morning" [Tehillim 130:5–6]. For the primary elevation of speech is in the morning — which alludes to the time of redemption — the aspect of: "be their arm in the mornings," as stated above.

And because the beginning of the elevation of speech is from its head — which is the aspect of the choicest truth — and the root of truth is in the heart. And similarly speech ascends to the arm — which is the aspect of the Gevuros [strengths] whose root is also in the heart. And through this one merits to speak between oneself and one's Creator with the warmth that is in the heart — words of truth from the heart — with arousal toward teshuvah, as is explained within the ma'amar. And Eretz Yisrael — and in particular Yerushalayim — is the aspect of leva d'alma [the heart of the world], as stated above. Therefore there it is most suited to merit all of this. And through this great shame enters him, and he returns in teshuvah — and additional knowledge and wisdom are added to him. All of this is the aspect of the sanctity of Eretz Yisrael — whose air makes one wise — and it is the aspect of rabasi b'de'os "great in knowledge", as our Sages of blessed memory [expounded]. And through this the shame is revealed upon his face — which is the aspect of: "in order that His awe may be upon your faces" [Shmos 20:17]. And this is the aspect of Eretz Yisrael — where there is the source of yir'ah — as it is written: "and this is the commandment," etc., "in the land which you are crossing over to inherit — in order that you may fear Hashem your G-d," etc. [Devarim 6:1–2]. And it is written: "and you shall observe the commandments of Hashem your G-d — to walk in His ways — to fear Him — for Hashem your G-d is bringing you to a good land," etc. [Devarim 8:6–7]. And it is written in Parshas Vayeilech: "gather the people," etc., "and their children," etc., "and they shall learn to fear Hashem your G-d all the days that you live upon the land which you are crossing the Jordan to inherit" [Devarim 31:12–13]. And it is written: "and of My sanctuary you shall be in awe" [Vayikra 19:30]. And similarly: "awesome is G-d from your sanctuaries" [Tehillim 68:36], etc.
 

 
 And this yir'ah and bushah [shame] is the aspect of tefillin — which is called pe'er [splendor / adornment]. And this is the aspect of: "our holy house and our splendor [tif'ares]" [Yeshayahu 64:10]. And it is written: "forever shall they inherit the land," etc., "the work of My hands — to be glorified [l'hispa'er]." And the aforementioned tefillin are the aspect of the Tree of Life — and therefore Eretz Yisrael is called Eretz HaChayyim. And also in Eretz Yisrael, the light of Binah — which is called Eretz HaChayyim — is drawn, as is explained within the ma'amar. And there is the primary place of prayer — which is the aspect of the pillars — and it is the aspect of the heart of the world, as stated above. And there is the primary place of Torah — through which the Chesed of Avraham is aroused — the aspect of: "the lovingkindness of Hashem fills the earth." And through this the ruach se'arah is subdued — and speech is rectified and ascends to its root. All of this is included in the sanctity of Eretz Yisrael, as stated above.
 

 End of Installment Three. This completes the full, word-for-word translation of Simanim 22–38 of Likutay Kama. Every word of the Hebrew source has been rendered, including all internal cross-references, parenthetical discussions, Zohar citations, and Talmudic passages.
 

 The next installment will continue with Siman 39 onward.


## Segment 180

<div dir="rtl" lang="he">

סימן פ"ז-תתן אמת

</div>

And because the primary ascent of prayer from the level of mountain and field to the level of house is only through the Tzaddikim [righteous ones] of the generation — therefore it is written: "the righteous shall inherit the land." And this is the aspect of ga'avah d'kedushah [the pride / elevation of holiness] — the opposite of the ba'alay ga'avah d'Sitra Achra [the arrogant ones of the Other Side], the aspect of Avimelech. For Eretz Yisrael is higher than all the lands — the aspect of: "the righteous rules," etc. For prayer is called a sword, as is known — the aspect of: "and your sword of pride" [Devarim 33:29] — the sword of holy pride, which is the aspect of yemin [the right side]. This is the opposite of the pride of the Sitra Achra, which is the aspect of smol [the left side] — the aspect of: "the heart of a fool is to his left" [Koheles 10:2]. For whoever is arrogant — his wisdom departs from him. But the pride of holiness is combined with humility — the aspect of: "in the place of His greatness, there you find His humility." And through this, wisdom increases — the aspect of: "And wisdom — from ayin [nothingness] shall it be found?" [Iyov 28:12], as is explained elsewhere.


## Segment 181

<div dir="rtl" lang="he">

ארץ ישראל היא בחי' יראה כנ"ל. ומחמת שתחלת היראה נקראת צדק כי היא רק בחינת יראת העונש שהיא בחינת ינים ויסורין ע"כ אמרו רז"ל כי א"י היא אחת מג' דברים שנתנו ע"י יסורין. אך אמרו רז"ל צדק כד אתחבר בה אמת איקרי אמונה וכל טיבו וכל נהירו שרייא בה. וע"כ אחר כך כשזוכין נשלמת היראה ואז היא בבחינת יראת הרוממות בחי' אמונה כמו שכתוב שכן ארץ ורעה אמונה. ואז נמתקין כל הדינים וזוכין לכל טוב גם בגשמיות כנ"ל. וע"כ א"י נקראת נחלת יעקב בחינת תתן אמת ליעקב כמבואר בפנים:

</div>

נ נח נחמ נחמן מאומן

 Zimras HaAretz — Complete Translation, Installment Three.

 Simanim 22–38 of Likutay Kama.

Zimras HaAretz — Installment Four: Simanim 39–55


## Segment 182

<div dir="rtl" lang="he">

סימן פ"ח-המכסה שמים

</div>

And therefore the pride of holiness is the aspect of Eretz Yisrael — which is the aspect of yemin [right]. As Rashi explained Binyamin — named for Eretz Yisrael [where he was born], ben yamin [son of the right] — the aspect of: "the heart of a wise man is to his right" [Koheles 10:2]. And therefore Avira d'Eretz Yisrael machkim.


## Segment 183

<div dir="rtl" lang="he">

עיקר אהבה ויראה דקדושה הוא בא"י כנ"ל כמה פעמים. וע"כ שם עיקר ירידת השפע לכל העולם כי אהבה ויראה הם הידים לקבל בהם כל ההשפעות וברכות. אך מחת שיש בעוה"ר מקטריגים שאינם מניחים להוריד השפע ע"י ארץ ישראל שמפורסים לכל ששם ירידת השפע ע"י אהבה ויראה כנ"ל. ע"כ נמצאים בכל דור בחינת מוציאי דבר הארץ שמעלימין ומכסין את האהבה ויראה שבא"י. ולפעמים נותן השי"ת גם בלב צדיקים וכשרים ומנוע מא"י כנראה בחוש גם בכל דור ודור והכל מחמת הנ"ל. הגם כי סברתם היא מחמת סכנת הדרכים ושאר מניעות. והיא ע"ד שכתבו התוס' (כתובות ק"י:) ד"ה הוא עי"ש. אבל הא גופא יש לומר שנמשך ג"כ מזה ואפי' חסרון הפרנסה שבא"י וכיוצא הכל הוא מחמת ששם שושר ירידת השפע. ע"כ מעלימין ומכסין אורה בכוונה מלמעלה מפני המקטריגים כנ"ל.ואפשר שעל דרך זה אמרו רז"ל ג"כ צדיקים מהני זכותייהו אעלמא אדידהו לא והוא במכוון כנ"ל:

</div>

זִמְרַת הָאָרֶץ — הַמְשֵׁךְ

 Zimras HaAretz — Installment Four
 Likutay Kama · Simanim 39–55 · Complete Word-for-Word Translation

נ נח נחמ נחמן מאומן
Na Nach Nachma Nachman MayUman

Likutay Kama — Continued


## Segment 184

<div dir="rtl" lang="he">

סימן פ"ט-וסי' צ'

</div>

And Eretz Yisrael is the aspect of leva d'alma [the heart of the world] — where the spirit of holiness dwells. As it is written: "and a spirit [ruach] to those who walk in it" [Yeshayahu 42:5] — which our Sages of blessed memory [Ksubos 111] expounded regarding Eretz Yisrael. And through this, arrogance is nullified — this being the aspect of: "and the humble shall inherit the land." And one merits to emunah [faith] — this being the aspect of: "dwell in the land and tend to faithfulness [emunah]" [Tehillim 37:3].


## Segment 185

<div dir="rtl" lang="he">

ארץ ישראל היא בחינת השכינה כידוע. ושם עיקר השלימות בחי' כולך יפה רעיתי ומום אין בך בחי' לא תחסר כל בה. והיושבים בה שהם מבני היכלא דמלכא כשיש להם איזה חסרון ח"ו בודאי החסרון הוא בהשכינה כביכול. ונמצא שכצער גדול עוד יותר עי"ז כשמעלה זאת על לבו. אך אעפ"כ כשמיישב את עצמו אדרבה כמה יש לי לשמוח על שזכיתי להיות מבני היכלא דמלכא והמלך בעצמו מספר לי החסרון שלו. עי"ז נתמלא שמחה ונתחדשין המוחין שלו. ועי"ז בעצמו נמתקין הדינים ונתמלא החסרון כי כלהו במחשבה אתברירו כידוע. גם בא"י שם מקון השמחה בבחינת ישמח ישראל בעושיו בני ציון במלכם. ועי"ז נשלמין כל החסרונו' כמבוא' בפנים:

</div>

Siman Lamed-Tes · סימן ל"ט

 V'Nasati Esev — "And I Will Give Grass"

 וְנָתַתִּי עֵשֶׂב · Likutay Moharan I, Siman 39


## Segment 186

<div dir="rtl" lang="he">

סימן צ"א-ויהי ידיו אמונה

</div>

And there is the primary aspect of the illumination of the hands and feet. As it is written: "And I will bring them to the land regarding which I lifted My hand," etc. [Yechezkel 20:42]. And it is written: "also My hand has founded the earth" [Yeshayahu 48:13]. And it is written: "the sanctuary of Hashem — Your hands established" [Shmos 15:17]. And it is also written: "and the earth is the footstool of My feet" [Yeshayahu 66:1]. And it is written: "let us come to His dwelling-place — let us bow at His footstool" [Tehillim 132:7]. And there is the primary illumination of Torah, as stated above. And because through the nullification of arrogance, wisdom is restored to its proper state — and one merits to life and length of days — therefore Eretz Yisrael is called Artzos HaChayyim. And it is written: "in order that your days be multiplied", etc., "upon the land," etc. [Devarim 11:21]. And it is written: "in order that you may live and prolong your days in the land that you shall inherit" [Devarim 32:47].


## Segment 187

<div dir="rtl" lang="he">

בארץ ישראל שם עיקר שלימות האמונה ושלימות השכל. וע"כ שם זוכין לעלות בכל פעם ממדריגה למדריגה בענין זה ולבא מן האמונה אל השכל. ועי"ז באר לאמונה יותר גדולה וכן לשכל יותר גדול וכן להלך ממדריגה למדריגה בכל פעם:

</div>

The primary shalom [peace] and satiation is in Eretz Yisrael and Yerushalayim — the aspect of: "who makes your borders peace — He satisfies you with the finest wheat" [Tehillim 147:14]. And as it is written: "and you shall eat your bread to satiation and dwell securely in your land — and I will place peace in the land," etc. [Vayikra 26:5–6]. For the primary inheritance of Eretz Yisrael is in the aspect of: "and Your people are all righteous — forever shall they inherit the land." And Tzaddik is the aspect of Yosef — the covenant of peace — through whom the orlah [foreskin / uncircumcised barrier] and disgrace are nullified — the aspect of: "G-d has removed my disgrace" [Bereishis 30:23] — the aspect of: "so that you shall no longer bear the disgrace of famine" [Yechezkel 36:30] — and all the disgraces and humiliations of strife are nullified, and peace flows.
 

 
 And therefore when the tribes contended against Yosef — and it is written there, after the selling of Yosef: "and they sat down to eat bread — for the famine prevailed" [Bereishis 37:25] — and through all of this Yosef was carried down to Egypt and there was great plenty in all the land of Egypt, while all the lands had famine — and so too in the land of Kena'an. And this is what Yosef said to his brothers: "if you are honest men," etc., "and you — take provisions for the hunger of your households — provisions for the hunger" [Bereishis 42:19] — specifically provisions for the hunger. For he knew that the salvation had already begun to sprout — through the recognition by his brothers of the greatness of the holiness of Yosef the Tzaddik — and through this the famine would be broken. But they did not yet know this. As it is written: "and Yosef recognized his brothers, but they did not recognize him" [Bereishis 42:8]. And therefore when they told this to Yaakov, they said only: "and take provisions for the hunger of your households," etc. [Bereishis 42:19].
 

 
 And also in Eretz Yisrael, the tzurah [spiritual form / intellect] — which is the seichel — overpowers so greatly that even the animal soul is sanctified and included within holiness. And therefore there one merits to children — as our Sages of blessed memory said — and as it is written: "behold — the inheritance of Hashem is children" [Tehillim 127:3]. And this is: "there shall be no barren man or barren woman among you, nor among your animals" [Devarim 7:14].
 

 
 Siman Mem · סימן מ'


## Segment 188

<div dir="rtl" lang="he">

סימן צ"ב-ע"י נע ונד

</div>

The primary tevunah [deep understanding / discernment] of Torah to its depth is in Eretz Yisrael — for: "There is no wisdom like the wisdom of Eretz Yisrael, and there is no Torah like the Torah of Eretz Yisrael." And there is the primary place of the illumination of His glory, blessed be He — the aspect of: "and the earth was illuminated from His glory" [Yechezkel 43:2], and the aspect of: "that glory may dwell in our land" [Tehillim 85:10]. And it is said: "so I have seen You in the sanctuary, to behold Your power and Your glory" [Tehillim 63:3].


## Segment 189

<div dir="rtl" lang="he">

א"י היא בחי' לב כנ"ל שהיא בחי' יוסף. גם שם עיקר שלימות התורה שהיא בחינת כנפי ריאה דנשבי על לבא שעי"ז יכולין הצדיקים להחיות מתים כמבואר בפנים. וע"כ עיקר תחית המתים תהי' בא"י. ואמרו רז"ל עתידין צדיקים להחיות מתים וכו'. שנאמר עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים ואיש משענתו בידו וכו'. וילפי לה מתחיית המתים דאלישע שהי' ע"י בחינה זו כמבואר בפנים. וזה וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען אלה תולדות יעקב יוסף וכו'. כי זה שייך לישיבת א"י כמבואר בפנים וכנ"ל:

</div>

Eleh Mas'ay — "These Are the Journeys"

 אֵלֶּה מַסְּעֵי · Likutay Moharan I, Siman 40

 
 All the journeys a person makes for the sake of business and similar purposes are themselves, for the most part, an aspect of a blemish of emunah [faith], as is understood within the ma'amar. Yet even so, they are a tikkun [rectification] and atonement for the blemish of emunah — the aspect of idolatry. And as is explained in Likutay Moharan Tanina, Siman 62, and as is also understood in this ma'amar.
 

 
 But the primary tikkun is through the journey one makes to draw close to the Tzaddik, or to Eretz Yisrael — where there is the primary tikkun of emunah, as it is written: "dwell in the land and tend to faithfulness." And therefore through such journeys, the blemish of emunah is fully rectified. And see in the aforementioned Likutay Moharan Tanina — where it is explained that when the blemish of emunah is atoned for through this, the fierce anger is severed, and compassion is drawn. And the primary compassion is: "and El Shaddai will grant you compassion," etc. [Bereishis 43:14]. And it is fully stated in the verse in Parshas Re'eh: "and nothing of the banned thing shall cleave to your hand," etc., "so that Hashem may turn from His fierce anger" [Devarim 13:18] — and Rashi explained: as long as idolatry exists in the world, fierce anger exists in the world — "and He will grant you compassion and have mercy upon you." Meaning: He will deliver the compassion into your hand.


## Segment 190

<div dir="rtl" lang="he">

סימן צ"ג-מו"מ באמונה

</div>

And this is: "and the humble shall inherit the land" — for the primary perfection of His glory, blessed be He, is through humility and smallness. And therefore the inheritance of Eretz Yisrael depends upon the guarding of the bris [the holy covenant]. As it is written: "I will give you the land," etc. — "and you shall guard My covenant" [Bereishis 17:8–9], as our Sages of blessed memory said — for guarding the bris is the vav [ו] of kavod [glory — the word כָּבוֹד contains the letter vav, alluding to the bris].


## Segment 191

<div dir="rtl" lang="he">

בארץ ישראל כתיב ואוהבי שמו ישכנו בה וכנ"ל כמה פעמים ומצות אהבה שקולה כנגד כל המצות. וע"כ אמרו רז"ל ישיבת א"י שקולה כנגד כל המצות. גם שם זוכין למוחין דגדלות ויכולים להתפלל בשכל צח. וע"כ שם עיקר מקום התפילה כנ"ל כמה פעמים:

</div>

And it has already been explained that the primary nullification of idolatry and the perfection of the tikkun of emunah is in Eretz Yisrael. And this is what Yirmiyahu said to them [Yirmiyahu 42:10]: "if you will turn and remain in this land," etc., "and I will grant you compassion, and He will have compassion upon you, and He will return you to your soil."
 

 
 And therefore Eretz Yisrael is called thus — for its initials spell: א'ל ש'די י' תן ל'כם ר'חמים — El Shaddai will grant you compassion. And this is the aspect of: "for Hashem will have compassion upon Yaakov, and He will yet choose Israel, and He will rest them upon their land" [Yeshayahu 14:1]. And similarly: "and therefore Hashem waits to show you grace, and therefore He will be exalted to have compassion upon you," etc., "for the people shall dwell in Tzion, in Yerushalayim," etc. [Yeshayahu 30:18–19]. And this is the aspect of: "and with great compassion I will gather you" [Yeshayahu 54:7]. For the aspect of: "He will grant you compassion" is the aspect of rachamim gedolim [great compassion], as is explained in Likutay Halachos, the laws of techumin [Sabbath boundaries].
 

 
 Siman Mem-Alef · סימן מ"א

 Rikudin — "Dancing"


## Segment 192

<div dir="rtl" lang="he">

סימן צ"ד-זכר חסדו

</div>

And this is: "And I appeared [va'era]," etc., "as El Shaddai" [Shmos 6:3] — which is the aspect of the bris and of humility, as is explained within the ma'amar. And also: "And I have established My covenant with them — to give them the Land of their sojournings" [Shmos 6:4] — whose Targum [Aramaic translation] is אַרְעָא תּוּתָּבוּתְהוֹן ar'a tutavasehon — the aspect of teshuvah, as is brought in Likutay Moharan Tanina, Siman 79. For through all of the above one merits the speech that illuminates one toward teshuvah.


## Segment 193

<div dir="rtl" lang="he">

עיקר עליית הנצוצות הק' הוא בא"י בחי' ושם תעלה עולותיך כי ארץ ישראל גבוה מכל הארצות וזה שער השמים שדרך שם עולין כל עבודותישראל וכל הקדושות ולשם נתקבצין כל שברי הנצוצות הנפולין והנדחין בבחי' אם יהי' נדחך וכו' והביאך אל הארץ וכו'. ושם עיקר שלימות האמונה ושלימות החכמה שעי"ז עולין הנצוצות. מחמת שהאמונה היא בחי' ז' והחמה היא בחי' יו"ד. ועיקר שלימות החכמה יהי' לעתיד בבחי' כי תמלא הארץ דעה וכו'. ע"כ לא כבשו רק שבעה עממין היינו ע"י בחי' אמונה שלימה שהיא בחי' ז'. אבל לעתיד יכבשו ג"כ הג' עממין ויהיו סה"כ יו"ד כמו שאמרו רז"ל. כי אז יזכו לשלימות החכמה שהיא בחי' יו"ד. ומחמת שכשנכללין הז' והי' נעשה עי"ן ע"כ אמרו רז"ל עתידה א"י שתתפשט בכל העולם כולו שיש בו ע' עממין. גם החכמה בעצמה היא בחי' ע' כמבואר בפנים. וע"כ נקראת ירושלים עיר עז לנו ישועה וכו'. כי היא כלולה מבחי' החכמה שהיא בחי' ע' והאמונה שהיא בחי' ז'. ועי"ז עיקר הישועה היינו שעולין הנצוצות הק' למקומם. והנה מבואר בפנים שעיקר בריאת כל העולמות הי' בשביל ישראל כדי להשפיע להם רב טוב. אך אינם יכולין לקבל ההשפעה כ"א על ידי שמעלין נצוצי אותיות הדיבור וכו'. כי גם הדיבור הוא בגלות עם ישראל וכו'. וזה שכתוב לענין מה שהנביאים קראו תגר על אורך הגלות של ישראל (ישעי' מ"ה) כה אמר ד' קדוש ישראל ויוצרו האותיות שאלוני על בני ועל פועל ידי תצוונו וכו' פירש"י ישראל שבשבילם יצרתי את הכל אתם באים לצוותי ולקרוא לפני תגר וכו'. אני כבר בראתי להם ישועה וכו'. האותיותדיקא. כי בזה תלוי עיקר הגאולה והישועה כנ"ל. כי עי"ז יכולים לקבל כל ההשפעות טובות כנ"ל שזה בחי' ישועות אלקינו כמבואר בפנים וע"כ בא"י ששם עיקר תיקון כל הנ"ל. ע"כ שם עיקר ירידת השפע לכל העולם כנ"ל:

</div>

רִיקּוּדִין · Likutay Moharan I, Siman 41

 
 Eretz Yisrael is the aspect of Malchus [Kingship] — which is the aspect of the raglin [feet] — the aspect of: "and the earth is the footstool of My feet" [Yeshayahu 66:1], as is known. And this is the aspect of: "bow to His footstool," etc., "bow to His holy mountain," etc. [Tehillim 99:5, 9].
 

 
 And because the chitzonim [the external negative forces] wish to suckle from there — therefore one must draw to that place an illumination from the world of Binah [Understanding] — this being the aspect of: "the place of Your dwelling that You made, O Hashem" [Shmos 15:17] — the aspect of: "Yerushalayim, built as a city that is joined together" — which is the aspect of the Yerushalayim above, the world of Binah, as stated above in Siman 32. And this illumination is the aspect of wine that gladdens — and therefore: "there is no good wine like the wine of Eretz Yisrael" [Aramaic: leis chamar tav k'chamra d'ar'a d'Yisrael], as stated above. And there is the source of joy, as stated above. And then one receives the bechorah [birthright] and the blessing — this being the aspect of: "for there Hashem commanded the blessing." And it is written: "may Hashem bless you from Tzion," etc., as stated above.
 

 
 And similarly, the primary holiness of Eretz Yisrael is drawn from the Shem Mem-Bais [the Divine Name of forty-two letters], which is in Binah. And it is the aspect of the three yadayim [hands — a Kabbalistic term referring to three aspects of Divine extension] — this being the aspect of: "to the land regarding which I lifted My hand," etc. [Yechezkel 20:42]. And it is written: "the sanctuary of Hashem — Your hands established" [Shmos 15:17]. For these three hands were mentioned regarding the Exodus from Egypt — and the primary purpose of the Exodus from Egypt was for the inheritance of the Land, as it is written: "and He brought us out from there in order to bring us — to give us the land," etc. [Devarim 6:23].


## Segment 194

<div dir="rtl" lang="he">

סימן צ"ה-כשפרנסי הדור

</div>

The Shechinah [the Divine Presence] — which is the aspect of Malchus [Kingship], the aspect of the Oral Torah — is called Eretz Yisrael, as is known. This is the aspect of: "the righteous shall inherit the land" — as is explained within the ma'amar. And: "there is no Torah like the Torah of Eretz Yisrael" — the primary Torah is the Oral Torah. For the Written Torah is equal in all places — and the difference is only in the explanation of Torah, which is the Oral Torah. And therefore Moshe Rabbainu, may peace be upon him — who struck the rock [tzur], which is the aspect of the Oral Torah — could not come to Eretz Yisrael.


## Segment 195

<div dir="rtl" lang="he">

ארץ ישראל היא בחי' ענוה ושפלות בחי' "מה" כמו שכתוב וראיתם אךת הארץ מה היא. וע"כ כתיב וענווים יירשו ארץ וכו'. וע"כ צוה ד' ליעקב סביביו צריו ואמרו רז"ל כגון חליש לנוה קסטרא לחיפה סוסיתא לטברי' וכו'. וכתיב זאת ירושלים שמתיה בתוך הבוים וכו' בכדי שאם תזוח דעתם עליהם ורם לבבך ושכחת וכו' יקימו עליהם הצוררים ח"ו בבחי' תסיר מה היינו בחי'ענוה הנ"ל אזי נשאר פה בחי' ויאכלו את ישראל בכל פה רח"ל וכתיב פצו עלינו פיהם כל אובינו וכו':

</div>

And it is explained in the Zohar Chadash that the Exodus from Egypt occurred through the Shem Mem-Bais — and this is the aspect of the forty-two journeys they traveled in their departure from Egypt before they entered Eretz Yisrael. And it is also explained in the Zohar that the Exodus from Egypt was from the side of yoveil [the Jubilee year — an allusion to Binah] — the aspect of the world of Binah. And these forty-two are ש"ע נהורין [the three-hundred-and-seventy lights] — which are the aspect of the light of the countenance, as is explained elsewhere [this being the aspect of: "and the light of Your countenance — for You favored them"] — and they are the aspect of shalom. And this is: "and I will place peace in the land."
 

 
 Siman Mem-Bais · סימן מ"ב

 Va'Yar B'Tzar Lahem — "And He Saw Their Distress"

 וַיַּרְא בַּצַּר לָהֶם · Likutay Moharan I, Siman 42


## Segment 196

<div dir="rtl" lang="he">

סימן צ"ו-זומם

</div>

And there is the primary ascent of the Shechinah, as it were, in the aspect of the embrace of the right side — for Eretz Yisrael is the aspect of yemin [right], the aspect of love, the love of Tzion. And it is also the aspect of simchah [joy] — for there is the source of joy, as stated above. And it is the aspect of leva d'alma [the heart of the world] — the aspect of binah leva [understanding is the heart]. And therefore the Torah scholars of Eretz Yisrael are the aspect of no'am [pleasantness / beauty] — which is the aspect of Binah [Understanding — the third of the ten sefiros], as is known. And also Avira d'Eretz Yisrael machkim. And through this comes the ascent of the Shechinah in the aspect of nishuk [a kiss]. And through this there is also aroused the zivugah d'gufa b'gufa [Aramaic: the union of body with body — the full spiritual union] — this being the aspect of: "the righteous shall inherit the land" — Shechinah bein trayn tzaddikayyah yasva ["the Shechinah dwells between two righteous ones"].


## Segment 197

<div dir="rtl" lang="he">

בארץ ישראל שם עיקר עליית הנצוצות הק' ותיקון המחשבות זרות ושלימות התפלה כנ"ל כמה פעמים. וצריכים לבאר עוד איך כל המאמרים יש להם שייכות לענין א"י:

</div>

Eretz Yisrael is the aspect of the Shechinah [the Divine Presence] — which is the aspect of the keshes [rainbow]. And the Patriarchs — Avraham, Yitzchak, and Yaakov — are the three colors of the rainbow. And this is the aspect of: "and I will remember My covenant — Yaakov," etc., "and the land I will remember" [Vayikra 26:42]. And therefore there is the primary sweetening of stern judgments and the tikkun of prayer. And also there is the primary revelation of the mysteries of Torah — which are the radiant garments of the Shechinah. And there is the primary tikkun of emunah in the wise — as it is written in Parshas Shoftim: "and you shall arise and go up," etc., "you shall not turn from," etc. [Devarim 17:8–11]. And there the aspect of the tikkun of the beautiful garment for the Tzaddik is also drawn — the aspect of: "this is My resting place forever," etc., "and His priests I will clothe with salvation" [Tehillim 132:14, 16].
 

 
 And this is the aspect of the fact that the beginning of the conquest of Eretz Yisrael — which is the conquest of Yericho — was through the sounding of the shofar, through which the light of the Patriarchs is drawn. And therefore the inheritance of Eretz Yisrael is through the Name Shaddai — as it is written: "and I appeared to the Patriarchs as El Shaddai," etc., "and also I have established My covenant with them to give them the land of their sojournings" [Shmos 6:3–4]. For this Name is the aspect of the light of the Patriarchs and alludes to the three Names of the yichud [unification].
 

 
 And therefore in Eretz Yisrael there is the primary perfection of the faith in the unity — as stated above. And this is the aspect of: "You are One and Your Name is One — and who is like Your people Israel, one nation in the land" — specifically in the land — as stated above in the name of the holy Zohar.


## Segment 198

<div dir="rtl" lang="he">

סימן צ"ז-אל דמי

</div>

The primary light of complete hashgachah [Divine Providence] — from the aspect of the eyes of Hashem — is in Eretz Yisrael, as it is written: "the eyes of Hashem your G-d are upon it always" [Devarim 11:12]. For there is the primary place of the breaking of the desire for money, as is understood in Likutay Moharan Tanina, Siman 40. And this is the aspect of: "a land in which you will not be in poverty," etc. [Devarim 8:9]. For there is the aspect of true wealth — "Who is wealthy? One who is happy with his portion" [Avos 4:1]. And this is: "it lacks nothing."


## Segment 199

<div dir="rtl" lang="he">

בארץ ישראל שם עיקר הענוה והיראה ושלימות התפלה ותיקון בחינת ה"הא" כי ארעא דישראל מותבא דאות הא כנ"ל. וע"כ משם עיקר השפע בחינת הא לכם זרע:

</div>

Siman Mem-Gimel · סימן מ"ג

 L'Hisrachek MiDibbur Shel Rasha — "To Distance Oneself from the Speech of a Wicked Person"

 לְהִתְרַחֵק מִדִּבּוּר שֶׁל רָשָׁע · Likutay Moharan I, Siman 43

 
 In Eretz Yisrael, the holy da'as [consciousness / knowledge] shines — from which holy unions are drawn — meaning the attachment to the Tzaddikim, and to Torah, and to the Holy One Blessed be He. And speech is the revelation of da'as. And there too is the perfection of the holy speech, as stated above. And its air — beyond the great holiness that is in it from the aspect of the sanctity of Eretz Yisrael itself — has also been greatly purified and sanctified through the holy words of the entire holy community of Israel, and in particular of the Tzaddikim, the prophets, the Tannaim, the Amoraim, the Geonim, and the early and later Tzaddikim who were there from the generations of the world — from the days of Adam HaRishon, and in particular from the days of Avraham our father, may peace be upon him, who was the first to inherit Eretz Yisrael.


## Segment 200

<div dir="rtl" lang="he">

סימן צ"ח-נתן עיניו בו

</div>

For there is the primary Ruach Nedivah [a spirit of generosity / nobility] — which is the aspect of tzedakah [charity / righteousness]. As it is written [Yeshayahu 32:16]: "and righteousness shall dwell in the orchard [karmel]" — and Rashi explained: in Eretz Yisrael. And it is written [ibid. 33:5]: "He filled Tzion with justice and righteousness." And therefore there is the primary drawing down of Chesed [lovingkindness] — which is the aspect of yemin [right side] — for Eretz Yisrael is the aspect of yemin, as stated above. And there is the primary place of the building of the Bais HaMikdash. And there is the primary revelation of Torah — for: "there is no Torah like the Torah of Eretz Yisrael."


## Segment 201

<div dir="rtl" lang="he">

בארץ ישראל כל היושבים בה הם בבחינת צדיקים כנ"ל כמה פעמים.ועיני ד' אל צדיקים כמבואר בפנים. ע"כ שם בנקל יותר להאדם לפקוח את עיניו ולהתבונן על דרכיו ולפשפש היטב במעשיו בבחינת נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה עד ד':

</div>

And all these holy, sacred Tzaddikim were all possessed of very great and awesome da'as, and they revealed their holy da'as through the holy words they abundantly spoke there. And therefore the air has been greatly sanctified — so that even now, through the breath one receives there each time from its holy lights, one merits to attach oneself to the Holy One Blessed be He, and to Torah, and to the holy Tzaddikim. And one merits to receive the illumination of holy da'as, and to speak holy words oneself as well, and to be saved from the da'as d'Sitra Achra [the consciousness of the Other Side] and from evil speech and from the unions of the Sitra Achra.
 

 
 And because there one merits a settled da'as — therefore through this one merits the aspect of arichas apayim [patience / length of face] and the subduing of anger, as stated above. And it is also suited for the guarding of the bris and the tikkun ha-bris — through the merit of attaining holy thoughts and holy unions there, as stated above.
 

 
 And therefore when Eliezer said to Avraham: "perhaps the woman will not consent," etc., "shall I return your son there?" [Bereishis 24:5] — and Avraham said to him: "beware lest you return my son there — Hashem, the G-d," etc., "only my son shall you not return there" [Bereishis 24:6–8] — and Rashi explained: my son shall not return, but my son's son will ultimately return. For after the sanctity of Eretz Yisrael was revealed to Avraham, he perceived that the primary holy union is in Eretz Yisrael. Therefore he warned that Yitzchak should not return to the Diaspora for the sake of his union — and it was better in his eyes to take a wife even from the daughters of Aner, Eshkol, or Mamre, as long as he would remain with his wife in Eretz Yisrael.
 

 
 Only Yaakov was permitted to leave for the Diaspora for his unions — for Yaakov merited an inheritance without limit [nachala beli metzarim], which is the aspect of: "in the future, Eretz Yisrael will spread across the entire world." Therefore he merited to draw the sanctity of Eretz Yisrael to such an extent that his union in the Diaspora was also a fully holy union. Yet even so, he did not wish to have his marriage-bed completed outside the Land. And therefore our Sages of blessed memory said that a husband may compel his wife to ascend with him to Eretz Yisrael. For even though Israel merited to draw the sanctity of Eretz Yisrael upon themselves even in the Diaspora — to the extent that their union there is also with great holiness — even so, in Eretz Yisrael it is on a greatly superior level, as stated above.


## Segment 202

<div dir="rtl" lang="he">

סימן צ"ט-ואתחנן

</div>

And through the drawing down of Torah, hashgachah is drawn — this being the aspect of the three colors of the eye and the bas ayin [the pupil of the eye — a Kabbalistic term for the deepest level of Divine supervision], which is Bereishis [alluding to the beginning of the Torah, which hints at this]. And therefore the Torah opened with this — because of: "the power of His deeds He declared to His people, to give them the inheritance of nations" [Tehillim 111:6] — the aspect of the inheritance of Eretz Yisrael, where the light of hashgachah shines in its fullness, as stated above.


## Segment 203

<div dir="rtl" lang="he">

ועל כן אמרו רז"ל המתפלל צריך שיכוון לבו נגד א"י וירושלים וכו'. כי שם מסוגל ביותר לזכות לתפלה הגונה בדביקות אמתי כי שם עיקר מקום הדביקות ושלמות התפלה כנ"ל.וע"י שמכוון לבו לזם זוכה בחו"ל גם כן לאיזה דביקות. ועי"ז יש לתפלות שלנו שייכות והתחברות להתפלות שבא"י ובעלייתן למעלה עולי גם הם עמהם. וזה שמסיימין אחר התפלה יה"ר שיבנה בית המקדש ב"ב וכו'. כי שם תהי' עבודת התפלה בשליות גדול ועי"ז יתעלו ויושלמו גם התפלות של עכשיו עי"ז בעצמו שגם עכשו מתפללין ומצפין לבנין בית המקדש. ואפשר שזה ג"כ בכלל ואתחנן אל ד' וכו'. כי חשש מרע"ה אולי לא תתקבל תפלתו מחמת שהוא בחו"ל עדיין. ע"כ התפלל בטענה ובחי' זו הלא אני רוצה ומתפלל ליכנס לא"י ששם שלימות התפלה בדביקות גדול כראוי. וא"כ גם התפלה שאני מתפלל עכשיו תתקבל ע"י כח קדושת א"י שאני מקשר א"ע לשם וכל תפלתי לזכות לבוא לשם כנ"ל. וזה שאמרו רז"ל ואתחנן אל ד' למה כדי שיכנס לא"י היינו הנ"ל:

</div>

Siman Mem-Daled · סימן מ"ד

 Mechi'as Kapayim — "Clapping of Hands"

 מְחִיאַת כַּפַּיִם · Likutay Moharan I, Siman 44

 
 It is explained within the ma'amar how great and immense is the excellence of the sanctity of Eretz Yisrael — and that its air is holy and pure, for the Holy One Blessed be He extracted it from under the hand of the nations and gave it to us. And that the primary tikkun of prayer — even in the Diaspora — is through drawing the sanctity of the air of Eretz Yisrael there as well, through mechi'as kapayim [clapping of hands]. And through this one is saved from machshavos zaros [extraneous thoughts] in prayer.


## Segment 204

<div dir="rtl" lang="he">

סימן ק'-ענין כעס

</div>

And also the rectifications of the nefesh [soul] are in Eretz Yisrael — in the aspect of: "his soul shall lodge in goodness, and his offspring shall inherit the land" [Tehillim 25:13]. And this is: "my soul longed and also pined for the courts of Hashem" [Tehillim 84:3]. And it is said: "my soul thirsts for You," etc. [Tehillim 63:2]. And there is drawn the aspect of the rectifications of the merkavah [Divine Chariot / Throne] — the aspect of: "the place of Your dwelling that You made, O Hashem" [Shmos 15:17], as our Sages of blessed memory said. And this is the aspect of: "He made him ride on the high places of the earth" [Devarim 32:13]. And it is said: "and I will make you ride on the high places of the earth," etc. [Yeshayahu 58:14].


## Segment 205

<div dir="rtl" lang="he">

ועל כן התלמידי חכמים שבא"י מזגם וטבעם להיות צנועים וטובים מאד כמאמר רז"ל מה בין תקיפי דא"י לחסידי דבבל. כמה מחבבין זה את זה. וכ"ז ע"י שיש להם מעשים טובים הרבה ע"י כמה מצות הנוהגות רק בא"י. וגם ישיבת א"י בעצמה אמרו רז"ל ששקול ככל מצות נמצא שמקיימין בכל עת כל המצות עי ישיבת א"י. אמרו רז"ל לאוהבי ולשומרי מצותי אלו היושבים בא"י וכו'. ומחמת כ"ז הגם שהם בני תורה הרבה כי אין תורה כתורת א"י. מ"מ תורתם וצדקתם שניהם מתיישבים בשובה ונחת. וע"כ דעתם נוחה עם הבריות:

</div>

Also explained there: that through prayer, the secrets of Torah are revealed. And from this it is understood that the primary revelation of the secrets of Torah is in Eretz Yisrael — because there is the primary perfection of prayer. Also explained there: that through the sanctity of Eretz Yisrael, thoughts of idolatry are nullified, G-d forbid. And one merits prayer in the aspect of emunah — the aspect of: "all who dwell in Eretz Yisrael are like one who has a G-d," etc.
 

 
 Also explained there: that through giving tzedakah [charity] toward Eretz Yisrael, one is included in the air of Eretz Yisrael and is saved from the waters of the Flood — which are the aspect of the machshavos zaros in prayer. Also: Avira d'Eretz Yisrael machkim — and through this one's brain — which is one's thought — becomes purified. And this is the aspect of: "and I will see it — to remember the covenant" [Bereishis 9:16]. Through the aspect of Eretz Yisrael, the eternal bris [covenant] is awakened and rectified — the aspect of prayer — the aspect of: "the blessings of prayer — the Tzaddik, Life of the Worlds" [bircha'an d'tzlusa — Tzaddik chai almin].
 

 
 Siman Mem-Hay · סימן מ"ה

 Mechi'as Kapayim B'Tefillah — "Clapping of Hands in Prayer"


## Segment 206

<div dir="rtl" lang="he">

סימן ק"א-בקרוב

</div>

The primary ascent of kavod [glory / honor] to its root is in Eretz Yisrael — for there is the source of yir'ah [awe / fear of G-d], as stated above. This is the aspect of Eretz Yir'ah "the land of awe / vision." And it is written: "How awesome is this place!" [Bereishis 28:17]. And it is written: "I will bow toward Your holy sanctuary, in Your awe" [Tehillim 5:8]. And therefore there is the primary illumination of kavod — the aspect of: "and the earth was illuminated from His glory". And it is the aspect of: "the place of the dwelling of Your glory", and the aspect of: "and the glory of Hashem filled the House" [Melachim I 8:11].


## Segment 207

<div dir="rtl" lang="he">

עיקר המוחין שהם בחינת י"ה הם בא"י בחינתי"ה בארץ החיים ואמרו בתיקונים אוירא דא"י מחכים מהסטרא דחכמה דראיהו אות יו"ד. וכן אמרו ארעא דישראל מותבא דאת ה"א. ושם עיקר התורה כי אין תורה כתורת א"י. ושם מאירין כל הע' פנים לתורה כמו שכתוב כי יפלא ממך דבר וכו' וקמת ועלית וכו'. ושם שורש כל המדות טובות כמו שכתוב טובה הארץ מאד מאד על דרך שאמרו ז"ל כל מאדך בכל מדה ומדה. וכן שם עיקר הכנעת כל המדות רעות בחינת ארץ אוכלת יושביה שמהפך את האדם מרע לטוב גמור וכו'. וכמבואר במקום אחר. וכתיב ובערת הרע מקרבך. ושם נקראים אדם בחינת והארץ נתן לבני אדם וכנ"ל בסי' ו'. וכתיב אנכי עשיתי ארץ ואדם עליה בראתי. וזה שכתוב להדוף את כל אויביך מפניך וכן ויגרש מפניך אויב וכיוצא בזה הרבה מפניך דייקא. כי האויבים שאחיזתם בבחינת האנפין חשוכין נופלין ונתבטלין בבחי' צרי ואויבי לי המה כשלו ונפלו ע"י שישראל מבטלין כל המדות רעות. וזוכין להשיג בתורה בחינת אנפין נהורין שהם בחינת י"ה שעל שם זה נקראים אדם כמבואר בפנים:

</div>

מְחִיאַת כַּפַּיִם בִּתְפִלָּה · Likutay Moharan I, Siman 45

 
 The five lobes of the lung correspond to the Five Books of the Torah, as is explained in Siman 8 and Siman 92 — and from there speech is formed, as our Sages of blessed memory said on the verse "These are the words" [Devarim 1:1] — that at first Moshe Rabbainu, may peace be upon him, was heavy of speech, and through the Torah his speech was completed. And as is also explained in Siman 225 — that the primary articulation of speech — which is the distinguishing mark of the human being — is through the seichel [intellect]. And the primary existence of the seichel is through the lung. And this is the aspect of the sanctity of Eretz Yisrael — where the primary Torah is, and the primary perfection of the seichel, as stated above.
 

 
 And at first, speech was in the Egyptian exile — and Moshe Rabbainu, may peace be upon him — who is the da'as of Israel — was heavy of speech. For the primary revelation of da'as is through speech, as is explained in Siman 56. And similarly, all of Israel was in the exile of Egypt — and the sanctity of Eretz Yisrael was then concealed under the hand of Kena'an and the other nations. And afterwards Israel left Egypt — from the side of yoveil [Jubilee / Binah] — the fifty gates of Binah, which are the aspect of מ"י [a Name of G-d — gematria 50]. And then they merited the receiving of the Torah — and speech was completed — the aspect of: "who placed a mouth for man?" [Shmos 4:11]. For through this was created the aspect of peh [mouth] — the aspect of Malchus peh — which is the aspect of the sanctity of Eretz Yisrael, where speech is complete, as stated above — in the aspect of: "glorious things are spoken of you."
 

 
 And therefore: "the righteous shall inherit the land" — for Eretz Yisrael is the aspect of peh [mouth]. And peh is called from the side of the Tzaddikim — for this is also the aspect of: "who placed a mouth?" — for the Tzaddik is called מ"י [mi — who], as is explained in Megaleh Amukos, chapter 3. And this is what is written at the beginning of the conquest of Eretz Yisrael [Yehoshua 9:2]: "and it came to pass when they heard," etc., "and they gathered together to fight against Yehoshua and against Israel — as one mouth [peh echad]." For they sought to overpower and conceal the sanctity of Eretz Yisrael — which is the aspect of peh — through the aspect of the evil peh of the Sitra Achra, G-d forbid. And this is the aspect of: "and they will devour Israel with every mouth [b'chol peh]" [Yeshayahu 9:11].


## Segment 208

<div dir="rtl" lang="he">

עיקר שלימות הדעת והמוחין הוא בא"י ושם עיקר שלימות התורה ושלימות התשובה. ועי"ז נמשך רחמנות עד שנתעורר עי"ז בחינת תפלת ד' שהוא ג"כ בא"י בבחינת ושמחתים בבית תפלתי שנאמר על הבית המקדש. ומשם למדו רז"ל שהקב"ה מתפלל. עד שזוכין עי"ז לרחמים גדולים כמבואר בפנים.וזה בחי' מה שהתפלל דניאל ואמר כי לא על צדקותינו וכו' כי על רחמיך הרבים. היינו בחינת רחמים גדולים הנ"ל. וזה בחי' (ישעי' י"ד) כי ירחם ד' את יעקב וכו' והניחם על אדמתם וכו' (שם ל') לכן יחכה ד' לחננכם ולכן ירום לרחמכם וכו' כי עם בציון ישב בירושלים וכו'. כי עיקר החורבן לגלות ישראל מא"י הי' מחמת שנתעלם הרחמנות ולא היו יכולים לעורר רחמים כמו שכתוב (שם ס"ג) המון מעיך ורחמיך אלי התאפקו. וכתיב (הושע א') כי לא אוסיף עוד ארחם וכו'. וכן (שם ב') וסיים ורחמתי את לא רוחמה. כי ע"י תשובה זוכים לחזור ולעורר רחמים בחינת וישוב אל ד' וירחמהו. וזה שכתוב (זכרי' א') שבתי לירושלים ברחמים ביתי יבנה בה וכו'. כי עיקר התיקון ע"י בחינת רחמים בחינת וברחמים גדולים אקבצך. וזה בחינת ע"כ המו מעי לו רחם ארחמנו וכו'. היינו שני מיני רחמנות הנ"ל כי הרחמים פשוטים מעוררים הרחמנים גדולים:

</div>

And therefore Eretz Yisrael is called Eretz HaChayyim — in the aspect of: "the mouth of the righteous is a source of life" [Mishlei 10:11]. And similarly its air makes one wise — in the aspect of: "the mouth of the righteous flourishes with wisdom" [Mishlei 10:31]. And the source of the sanctity of Eretz Yisrael is from the aspect of מ"י — the aspect of Binah leva [Understanding — the heart]. And therefore it is the aspect of leva d'alma [the heart of the world], as stated above. And this is the aspect of: "a wise heart will make his mouth understanding" [Mishlei 16:23]. And this is the aspect of: "she opens her mouth with wisdom" [Mishlei 31:26]. And therefore its air makes one wise.
 

 
 And this is the aspect of: "Torah of truth was in his mouth" [Malachi 2:6]. For the awakening of speech is from the aspect of the wings — which is the aspect of Torah, as stated above. And therefore He warned Yehoshua: "this book of Torah shall not depart from your mouth," etc. [Yehoshua 1:8]. And the awakening of the wings is through the hands. And this is the aspect of the Exodus from Egypt — which occurred through the aspect of the hands: "the great hand and the strong hand," etc. [Shmos 14:31]. And similarly in the inheritance of Eretz Yisrael it is said: "to the land regarding which I lifted My hand," etc.
 

 
 And this is the aspect of: "in order that the Torah of Hashem may be in your mouth — for with a strong hand Hashem brought you out of Egypt" [Shmos 13:9]. And included here are all the aspects: Torah, peh, hand, and Exodus from Egypt. And this is: "I am Hashem your G-d who brought you up from the land of Egypt — open your mouth wide and I will fill it" [Tehillim 81:11]. For through this the mouth is completed. And this is also the aspect of: "on that day I will cause the horn of the house of Israel to sprout — and to you I will give an open mouth among them" [Yechezkel 29:21] — see Rashi there. And this is the aspect of: "and the hand of Hashem was upon me," etc., "and He opened my mouth," etc. [Yechezkel 33:22]. And therefore there it speaks of the inheritance of Eretz Yisrael. And this too is the aspect of: "my hand I have placed for them as a mouth [l'fi]" [Iyov 40:4]. And similarly: "and they place hand upon mouth" [ibid. 21:5] — and many like these. For because the root of the awakening of speech is from the aspect of the wings — which are awakened by the hand — therefore when one wishes to be silent, one places the hand upon the mouth — meaning, one silences speech together with its root.


## Segment 209

<div dir="rtl" lang="he">

סימן ק"ט-יש הבל

</div>

And there is the primary drawing-near of converts — the aspect of: "peoples will call out upon the mountain" [Devarim 33:19]. The aspect of: "beloved is Eretz Yisrael, for it renders converts fit," as stated above. For there is the primary perfection of Torah, as stated above. And this is what is written: "Why was the land destroyed? — because they abandoned My Torah," etc., "and did not walk in it" [Yirmiyahu 9:11–12]. And our Sages of blessed memory expounded: "That they did not first make a blessing over their Torah study" — meaning, they did not bless in their Torah study the aspect of the techillas ha-machshavah [the beginning of the thought / the highest root of intention] — through which converts and penitents are made. And through this the glory of G-d, blessed be He, is magnified — which is the primary perfection of the sanctity of Eretz Yisrael — the aspect of: "that glory may dwell in our land", and the aspect of: "and in His Sanctuary all say 'glory'" [Tehillim 29:9].


## Segment 210

<div dir="rtl" lang="he">

בארץ ישראל שם עיקר ההבל דקדושה כמבואר בספר מגלה עמוקות אופן רי"ג. וכמבואר לעיל בסי' ל"ז. שכבל של א"י הוא הבל הקדוש שאין בו חטא. וע"כ שם עיקר שלימות האנחה דקדושה. כי כשמתאנח על עונותיו אזי נכנס בו הבל חדש דקדושה שהוא ג"כ העיקר בא"י. כמו שכתוב לך אתן את ארץ כנען חבל נחלתכם ונאמר חבלים נפלו לי בנעימים הינו מבחינת מוחין של א"י שנקראים נועם כמו שאמרו ז"ל. וזה שכתוב (ישעי' ל"ג) חזה ציון קרית מועדנו עיניך תראנה ירושלים נוה שאנן וכו' וכל חבליו בל ינתקו וכו'. ועל העכו"ם נאמר שם נעשו חבליך בל יחזקו וכו' וסיים ובל יאמר שכן חליתי העם היושב בה נשוא עון. כי ע"י שמקושרין שם אל החבל דקדושה היפוך החבל דסט"א שנאמר עליו ובחבלי חטאתו יתמך ונאמר הוי מושכי העון בחבלי השוא וכו' והם בחינת חבלי שאול ומות. אבל א"י היא ארץ החיים ושם מקושרין אל החבל דקדושה שעי"ז זוכין לנשוא עון:

</div>

And this is what is said regarding the future redemption: "as in the days of your going out from the land of Egypt — I will show him wonders — nations will see and be ashamed," etc., "they will place hand upon mouth" [Michah 7:15–16]. For then the speech of the Sitra Achra will be nullified at its very root — in the aspect of: "to it [the mouth] — it shall not speak" [Tehillim 115:5]. And it will be fulfilled: "for then I will transform for all peoples a clear language — to call all of them in the Name of Hashem" [Tzefaniyah 3:9].
 

 
 Siman Mem-Vav · סימן מ"ו

 Nafshi B'Chafi Tamid — "My Soul Is Constantly in My Palm"

 נַפְשִׁי בְכַפִּי תָמִיד · Likutay Moharan I, Siman 46


## Segment 211

<div dir="rtl" lang="he">

סימן קי"ז-מוצאי שבת

</div>

And also Eretz Yisrael is the aspect of humility and lowliness, as stated above — through which one merits to Torah — the aspect of Toras Chesed [Torah of kindness]. The aspect of: "the lovingkindness of Hashem fills the earth" [Tehillim 33:5]. And Eretz Yisrael is the aspect of yemin, as stated above. And through the return of kavod to its root, the blemishes of yir'ah are repaired. And this is the aspect of: "and the nations will fear the Name of Hashem, and all the kings of the earth Your glory" [Tehillim 102:16] — "for Hashem has built Tzion," etc. And through this one merits the aspect of shalom [peace] in its essence. The aspect of: "for those who fear Him there is no lack" [Tehillim 34:10]. And this is the aspect of: "it lacks nothing" — said of Eretz Yisrael. And see Zohar I:239: "Completeness [shlimu] is found nowhere but in the holy land." And similarly ibid. III:299.


## Segment 212

<div dir="rtl" lang="he">

היושבים בא"י הם נקראים בנים למקום כמובא. ועי' מגלה עמוקות אופן רכ"ד. כי שם עיקר האמת כנ"ל כמה פעמים. וע"כ נקראת ארץ מרחקים כי אמת מרחקין מיליה. וזה שמובא ויר'א א'ת המקו'ם ס"ת "אמת" וזה מרחוק היינו כנ"ל. וע"כ כשזוכין שם לבחינת אמת נקראים בנים כמבואר בפנים. וגם שם עיקר שלימות הדעת כנ"ל.וע"כ נכון שם למעט בשינה. ודוד המע"ה כשרצה למצוא את מקום הבית המקדש שמשם שורש קדושת א"י אמר אם אתן שנת לעיני לעפעפי תומה עד אמצא מקום לד'. ויעקב אע"ה אמר אכן יש ד' במקום הזה ואנכי לא ידעתי ופירש"י שאם ידעתי לא ישנתי היינו כנ"ל:

</div>

See Rashi in Parshas Vayetzei: "This ladder stands in Be'er Sheva [in the south of Yehudah] and its feet are in Be'er Sheva, and its head is in Beis El [in the north of Binyamin], and the middle of its slope is opposite Yerushalayim," etc., "and this is the gate of heaven, the place of prayer," etc. [Rashi on Bereishis 28:12]. And there Yaakov received tidings of the inheritance of Eretz Yisrael — and G-d folded all of Eretz Yisrael beneath him. For in truth, there is the source of the sanctity of Eretz Yisrael — it turns out that the place of prayer, which is the totality of the sanctity of Eretz Yisrael, is at the midpoint of the slope of the ladder — which is between north and south. And it is said there: "and he reached the place" [Bereishis 28:11] — from the language of prayer. And similarly: "and he lay down in that place" — the aspect of the bed upon which one lies — this being the aspect of: "that my prayer should be close to my bed."
 

 
 And also the placing of the bed between north and south is the aspect of: "His left hand beneath my head, and His right hand embracing me" [Shir HaShirim 2:6] — which is the aspect of the rule: "one should always enter a synagogue the distance of two doorways" — which are love and awe, right and left, north and south, as is explained in the holy Zohar — "and then pray." And the perfection of love and awe is only in Eretz Yisrael, as stated above many times — therefore there is the perfection of prayer. And see Zohar, Parshas Vayetzei, folio 78.
 

 
 And because through the placing of the bed between north and south one merits to children — therefore our Sages of blessed memory said that Eretz Yisrael is suited for children. And as it is written: "behold — the inheritance of Hashem is children" [Tehillim 127:3]. And also the matter of the sweetening of the judgments through the three yadayim [hands] — explained above in Siman 41 — is the aspect of the sanctity of Eretz Yisrael. And here it is explained that these three hands are the aspect of the three הוי"הs — and through them the three אלקיםs in the throat are sweetened. And three הוי"הs and three אלקיםs have the combined gematria of שָׁלֵו [shalev — tranquil / at ease]. And this too is the aspect of the sanctity of Eretz Yisrael — as it is written: "when Yerushalayim was inhabited and tranquil [shalvah]" [Zechariyah 7:7]. And it is written: "and the land is broad of hands" [the aspect of the aforementioned hands] "and quiet and tranquil [shalvah]" [Divray HaYomim I 4:40].
 

 
 For the three אלקיםs in the throat are the aspect of peh [mouth / speech] — the aspect of speech — as is understood in Pri Etz Chayyim there — whose perfection of holiness is also in Eretz Yisrael, as stated above many times. But because אלקים is the aspect of stern judgments — one must sweeten them through the three הוי"הs — which are the aspect of thought — as is understood in Pri Etz Chayyim there. And the primary merit and holiness of thought is in Eretz Yisrael, as stated above in Siman 44.


## Segment 213

<div dir="rtl" lang="he">

סימן קכ"ט-ארץ אוכלת יושביה

</div>

And through this one merits to prayer. And therefore the primary tikkun of prayer is in Eretz Yisrael, as stated above. And through this, peace is drawn into the world. And this is the aspect of: "and I will place peace in the land" [Vayikra 26:6]. And Yerushalayim is named for yir'ah [awe] and shalom [peace]. And this is: "and the humble shall inherit the land and delight in abundant peace" [Tehillim 37:11]. For through the aforementioned humility and lowliness one merits to Torah — and through this converts are made, and the glory of G-d, blessed be He, is magnified — and all of this is the aspect of the inheritance of the Land. And through this, peace is drawn, as stated above.


## Segment 214

<div dir="rtl" lang="he">

מבואר בפנים שא"י היא בחינת אמונה ויש לה כח להפך את האדם היושב בה למהות קדושתה מש. וע"כ העם היושב בה נשוא עון. אך אעפ"כ הכל תלוי ברצון כי ח"ו אם אינו רוצה כלל לעבוד את ד' אזי לא יועיל לו שום דבר. כי אז אדרבא קדושת א"י אינה יכולה לסובלו ומקויאה אותו בבחינת כאשר קאה את הגוי וכו'. אך אם רוצונו חזק מאד להקרב להשי"ת ולעבוד אותו אזי מועיל לו לזה קדושת א"י מאד כנ"ל. עד שזוכה עי"ז לשבר כל תאות גופו ולהתפך למהותה הקדוש ממש כנ"ל:

</div>

And because the sanctity of Eretz Yisrael is the aspect of mechi'as kapayim [clapping of hands] — therefore it is written: "upon My palms have I engraved you", etc. [Yeshayahu 49:16]. And similarly: "and you shall be a crown of splendor in the hand of Hashem, and a royal diadem in the palm of your G-d" [Yeshayahu 62:3] — as is brought above in Siman 44. And also Eretz Yisrael is the aspect of mochin d'gadlus [expanded consciousness] — for: "there is no wisdom like the wisdom of Eretz Yisrael."
 

 
 And it is the opposite of the aspect of shichachah [forgetfulness] — in the aspect of: "if I forget you, O Yerushalayim," etc. [Tehillim 137:5]. And it is written: "and I will not forget you" [Yeshayahu 49:15]. For it is the aspect of zikaron [remembrance] — the aspect of: "and the land I will remember." And also there is the aspect of the nullification of strife and the perfection of peace — as it is written: "may there be peace within your ramparts — tranquility in your palaces" [Tehillim 122:7] — the aspect of shalev stated above. And this is the aspect of: "His lightnings illuminated the world" [Tehillim 97:4], as is explained within the ma'amar — for the primary name tevel [the inhabited world] refers to Eretz Yisrael, as is known.
 

 
 And this too is the aspect of the ע"ב רי"ו [the Names of gematria 72 and 216, which together equal 288 — the holy sparks], as is explained within the ma'amar — the aspect of: "and Avraham passed through the land" — ויעבר — whose letters are an anagram of ע"ב רי"ו — and see Zohar I:78. And the ע"ב רי"ו are the aspect of hands, as is explained within the ma'amar. And this is: "and Avraham passed through the land up to the place of Shechem" [Bereishis 12:6] — for in Shechem it is written: "and the land is broad of hands before them" [Bereishis 34:21]. And therefore the selling of Yosef to Egypt — through the strife — which is the aspect of: "the archers who grievously attacked him" [Bereishis 49:23] — also occurred from Shechem. For when the judgments and prosecutions overpower, G-d forbid, it is said: "and also I will clap My hands together, and I will relent My fury" [Yechezkel 21:22], G-d forbid. But even so, in truth this descent was transformed into a great ascent — in the aspect of: "for G-d sent me before you for sustenance" [Bereishis 45:5]. And through the exile of Egypt they merited afterwards to the giving of the Torah and the full inheritance of Eretz Yisrael — see Likutay Torah of the Ari, Parshas Vayeshev.
 

 
 And therefore Eretz Yisrael is called Eretz HaChayyim — for there the three aforementioned הוי"הs shine — which are the primary life — as it is written: "Hashem — through them they shall live" [Yeshayahu 38:16], and it is written: "I will praise Hashem in my life" [Tehillim 146:2] — and many like these. And this is the aspect of: "You will revive me and restore me to life" [Tehillim 71:20] — for the three aforementioned הוי"הs have the combined gematria of חֶלֶם [chelem — a dream / wholeness — gematria 78], as is brought in Pri Etz Chayyim. And similarly in Likutay Moharan Tanina, Siman 3.


## Segment 215

<div dir="rtl" lang="he">

סימן קל"ה-כי אקח מועד

</div>

The primary tikkun of mishpat [justice / judgment] is in Eretz Yisrael. As it is written: "See — I have taught you statutes and judgments…to do so in the midst of the land," etc. [Devarim 4:5]. And it is written: "If a matter is too difficult for you in judgment," etc., "you shall arise and go up," etc. [Devarim 17:8]. And Yerushalayim is called mekom ha-mishpat [the place of judgment], and it is written: "I was filled with justice" [Yeshayahu 1:21]. And therefore there is the primary yir'ah, as stated above. And as it is written [Shmuel II 7:23]: "and awesome things for Your land." And it is said [Tehillim 61:6]: "You gave the inheritance of those who fear Your Name" — see Rashi there.


## Segment 216

<div dir="rtl" lang="he">

ירושלים של מטה מכון כנגד ירושלים של מעלה שהיא בחינת בינה אימא עילאה. וע"כ שם בא"י זוכים לענוה בחי' וענוים יירשו ארץ וכנ"ל כמה פעמים. גם שם עיקר שורש קדושת יום טוב שהוא רק ע"פ בית דין הגדול שבא"י בחינת אשר תקראו אתם. כי שם עיקר קדושת א"י תלוי בצדיקים כמו שכתוב צדיקים יירשו ארץ וכמובן גם בזוהר הק'. וע"כ כל מה שמקושר האדם ביותר לצדיקי האמת זוכה להרגיש ביותר קדושת א"י. וכן ע"י קדושת א"י זוכים לקבל ביותר האר הצדיקי אמת. וע"י כ"ז הקטנות בטל לגבי הגדלות וזוכין לענוה אמתיית. גם שם עיקר התשובה ועיקר היראה והכנעת מלכות עמלק ועליית המלכות דקדושה וכו' כנ"ל כמ"פ:

</div>

Siman Mem-Zayin · סימן מ"ז

 V'Achaltem — "And You Shall Eat"

 וַאֲכַלְתֶּם · Likutay Moharan I, Siman 47

 
 Eretz Yisrael is the aspect of truth, as is explained within the ma'amar and also above. And similarly it is the aspect of the nullification of the desire for eating — the aspect of: "and you shall eat your bread to satiation," etc. And it is written: "and you shall eat and be satisfied," etc., "for the good land," etc. [Devarim 8:10].


## Segment 217

<div dir="rtl" lang="he">

סימן קמ"ב-מי שאי אפשר לו ללמוד

</div>

And it is the aspect of tiferes [splendor / glory] — the aspect of: "forever shall they inherit the land," etc., "the work of My hands — to be glorified [l'hispa'er]" — the opposite of shame. And this is what our Sages of blessed memory said [Bava Metzia 58b]: "In the West [Eretz Yisrael], what do they take care about? The whitening of faces [achavoray apay — shaming others]." And this is the aspect of: "let them be ashamed and fall back, all those who hate Tzion" [Tehillim 129:5] — specifically Tzion. And this is what is written: "instead of your shame — double," etc., "therefore in their land they shall inherit double" [Yeshayahu 61:7].
 

 
 And also the inheritance of Eretz Yisrael is through the illumination of the countenance — the aspect of: "and the light of Your countenance — for You favored them," as stated above. And similarly it is the aspect of signs and wonders above nature — the aspect of miracles — as is explained in Siman 7 and Siman 9. And therefore before they crossed the Jordan to come to inherit the Land, Yehoshua said to them: "sanctify yourselves — for tomorrow Hashem will do wonders among you" [Yehoshua 3:5]. And this is the aspect of: "and to Tzion — specifically — it shall be said: 'you are My people'" — do not read ami [my people] but immi [with Me] — the aspect of: "what I do — so does he," etc. [alluding to the partnership between Israel and G-d in co-creating] — for Tzion is the central point of the sanctity of Eretz Yisrael, and all the cities of Eretz Yisrael are called daughters of Tzion.
 

 
 And see further within the ma'amar — and perhaps it may be said that this is the aspect of what our Sages of blessed memory said: "all who dwell in Eretz Yisrael are like one who has a G-d," etc. — for since he resembles Him, blessed be He, as it were — and is able to do wonders — in the aspect of: "My people — with Me — what I do, so does he," etc. — it turns out that it is as if G-dliness belongs to him and is delivered into his hand, as it were — in the manner of what our Sages of blessed memory said: "and He will give you G-d — He gives you His G-dliness," etc. [a Midrashic interpretation]. And the conclusion of this saying of our Sages is also explained in this way. But it is not proper to elaborate further here.
 

 
 Siman Mem-Ches · סימן מ"ח


## Segment 218

<div dir="rtl" lang="he">

מובא לעיל בסי' כ' מאמר ט' תיקונין שהלב העליון נקרא ירושלים בחינת דברו על לב ירושלים ושם נכתבין כל דברי התורה בחינת כתבם על לוח לבך. וזה בחינת כי מציון תצא תורה ודבר ד' מירושלים.ומבואר בפנים שהחשק שיש להאדם ללימוד או לדבר מצוה הוא מקבל חשקו מהלב של מעלה והוא כלומד מתוך הספר ממש. וזה שאמרו רז"ל. אחד הנולד בה ואחד המצפה לראותה כי זה החשק שיש לו ומצפה לראותה הוא מקבל ממנה בעצמה. וע"כ נקרא גם הוא על שמה כאילו נולד בה. וזהו שאמרו שם וחד מנייהו כתרי מינן. כי מאחר שמי שאינו שם רק שחושק להיות שם הוא מקבל ולומד משם מכל שכן מי שזכה להיות שם ממש בדאי שמקבל הארה גדולה ביותר וזה וחד מינן כי סליק להתם הוא כתרי מנייהו. כי מאחר שהי' בוער בלבו החשק כ"כ עד שכה לעבור על כל האונסים והמניעות ולבא לשם ע"כ בודאי יש לו עי"ז שייכות ביותר להלב העלון עד שמקבל משם הארה יתירה ביותר עד שהוא כתרי מנייהו. וע"כ אמר השי"ת לאברהם אבינו ע"ה לך לך וגו' אל הארץ אשר אראך פיר"י ולא גילה לו מיד כדי לחבבה בעיניו וגו' כיוצא בו על אחד ההרים אשר אומר אליך וגו'. כי מאר שלא גילה לו לו מיד ע"כ הי' בוער החשק מאד בלבו של אברהם שיזכה לידע את הארץ ולבא לשם וכן על אחד ההרים שהוא הר המוריה. וע"י החשק הזה קיבל כבר הארה גדולה משם. וגם כי עי"ז כשבא אחר כך לשם קיבל הארה גדולה ביותר כנ"ל. וזה שאמרו רז"ל שהקב"ה אמר לאברהם אבינו שילך לא"י ויראנה ויחזור ואח"כ לא נתן לו רשות לחזור לשם עד חמש שנים ואותן החמש שנים הי' אברהם משתוקק לחזור לא"י. והוא שאמר הפסוק מי יתן לי אבר כיונה אעופה ואשכונה וגו' היינו כנ"ל. כי ע"י הכיסופין והחשק הזה זכה אחר כך לקבל קדושת א"י ביותר. וזה אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה וגו' כי רצו עבדיך את אבניה וגו' היינו שיש להם רצונות וחשק וכיסופים חזקי מאד אליה ועי"ז הם מקבלים באמת הארה משם עד נחשב כאילו הם שם ממש. וא"ע מהנכון לרחם ציון ולהשיב נדחי ישראל לשם בפועל ממש. וע"כ עיקר התקרבות הגרים הוא משם. כמו שכתוב עמם הר יקראו ואמרו רז"ל חביבה ארץ ישראל שמכשרת את הגרים כי הגרים הם נדיבי לב. וכל חשקם ונדבת לבם הם מקבלים מא"י וירושלים שהם בחי' הלב העליון הנ"ל:

</div>

Al Asher Me'alem — "On Account of Their Betrayal"

 עַל אֲשֶׁר מְעַלְתֶּם · Likutay Moharan I, Siman 48

 
 Eretz Yisrael is the aspect of Binah [Understanding] — where the child is formed [for in Kabbalah, Binah is the divine "womb"]. And therefore residing in Eretz Yisrael is suited for children — as our Sages of blessed memory said, and as is explained within the ma'amar. And this is the aspect of: "and of Tzion it shall be said — man and man were born in her", etc. [Tehillim 87:5]. For Eretz Yisrael is the aspect of no'am [pleasantness / beauty], as is known — and it is the aspect of Binah, as is known — and from there is the root of birth, as is explained in the ma'amar of chavalim [cords], etc., Likutay Moharan Tanina, Siman 71. And it is also called Eretz HaChayyim — which is Binah — as is explained in the ma'amar of Merkavos Par'oh, Siman 38. And it is the aspect of the vowel tzairay [two horizontal dots — associated with Binah in Kabbalah]. And this is the aspect of: "take from the zimras ha-aretz — a little tzri [balm]," etc. [Bereishis 43:11]. For stern judgments are sweetened only at their root — which is in Binah, where the root of both judgment and kindness resides. And therefore Eretz Yisrael includes both judgment and kindness, as is explained above. And this is the aspect of: "when a matter is too wondrous for you," etc., "between one type of judgment and another," etc., "and you shall arise and go up," etc. [Devarim 17:8]. And our Sages of blessed memory said: "Yerushalayim was destroyed only because they stood upon the strict letter of Torah law" — for one must include judgment within compassion — the aspect of justice and righteousness, etc.


## Segment 219

<div dir="rtl" lang="he">

סימן קנ"ב-כשבא נשמה

</div>

And the root of yir'ah is the da'as [consciousness / knowledge] in the heart — which is the aspect of Eretz Yisrael and Yerushalayim, which are the aspect of leva d'alma [the heart of the world], as stated above. And through this one merits to the comprehension of Torah. And therefore the primary comprehension of Torah is in Eretz Yisrael, as stated above. And it is also the aspect of humility and lowliness, as stated above. And there is the primary tikkun of prayer — through which one merits to the hidden Torah, which is the aspect of the Bais HaMikdash that is there. And it is the aspect of the World to Come, where there is length of days — the aspect of: "as the days of a tree shall be the days of My people" [Yeshayahu 65:22]. And this is the aspect of: "Is there a tree in it?" [Bamidbar 13:20] — that is, the aforementioned aspect of the tree, the aspect of ilana rabbah [Aramaic: the great tree], etc. And therefore Eretz Yisrael is called Eretz HaChayyim. And it is written: "in order that your days be multiplied," etc., "upon the land," etc.


## Segment 220

<div dir="rtl" lang="he">

מבואר בפנים מענין קדושת א"י בשם הזוהר הק' כתיב זאת ירושלים שמתיה בתוך הגוים וגו'. והנה מחמת הקליפות שמסבבין את הקדושה בבחינת סביב רשעים יתהלכון וגו' לא הי' אפשר ליכנוס לקדושת א"י רק שנשאר פתח כנגד אמונה בבחינת פתחו שערים ויבא גוי צדיק שומר אמונים וזה שכן ארץ ורעה אמונה. אך לפעמים גוברים הפגמים כ"כ עד שמדחין אותו וסותמין לפניו הפתח של אמונה ולפעמים מעמידין שם בהפתח הנ"ל איזה ירא שמים שעומד לשמור שלא יכנס לשם. ומזה נשתלשל מה שלפעמים גם איזה איש כשר וירא שמים מונע את האדם מליסע לא"י. אך אם רצונו חזק בענין זה אז צריך לידע כי כל זה הוא רק בשביל נסיונו וצריך להתחזק ולהתגבר על הכל בבחינת מסירת נפש ממש. ועי"ז זוכה לעבור על הכל וליכנס לא"י. אך גם אח"כ כשבא לשם צריך להתגבר מאוד ברחמים ותחנונים לפני השי"ת שיזכה לקבל קדושת הארת החכמה והמוחין של א"י:

</div>

For Eretz Yisrael is the primordial point of Creation — which was in the aspect of the intermixing of the attribute of mercy with the attribute of judgment. And it is written: "for I have said: the world will be built upon kindness" [Tehillim 89:3]. And there is the primary place of prayer in strength and with intention. For there is the primary illumination of the twenty-eight letters of Creation — the aspect of: "the power of His deeds He declared to His people — to give them the inheritance of nations" [Tehillim 111:6] — which is the aspect of the Ten Utterances received from these twenty-eight letters — which are the aspect of Chesed, the aspect of sukkah [the divine shelter], the aspect of embrace — this being the aspect of: "and I place My words in your mouth and with the shadow of My hand I cover you" [Yeshayahu 51:16], as is explained within the ma'amar.
 

 
 And this is what concludes: "and to say to Tzion: you are My people" — specifically Tzion — which is the central point of Eretz Yisrael. And this is what our Sages expounded: do not read ami [my people] but immi [with Me] — what I do, so does he, etc. For prayer with full strength and intention in Eretz Yisrael is itself the very creation of the world through the twenty-eight letters and the Ten Utterances, as is explained within the ma'amar.
 

 
 And because the sanctity of Eretz Yisrael is the aspect of sukkah — the aspect of sukkah shel shalom [the sukkah of peace] — the aspect of: "and in Shalem is His shelter", etc. [Tehillim 76:3] — therefore it is written of Yaakov our father before he came to Eretz Yisrael: "and Yaakov traveled to Sukos," etc. [Bereishis 33:17]. And afterwards: "and Yaakov came shalem [whole / peaceful]," etc. And see the Zohar there — for this sukkah is the aspect of peace, the opposite of strife with many tongues. And similarly when Israel left Egypt to come to Eretz Yisrael — the first journey was to Sukos [Shmos 12:37] — for Sukos is the aspect of: "and His right hand embraces me" [Shir HaShirim 2:6] — which is the aspect of Eretz Yisrael, which is the aspect of yemin [right], as stated above. And see further within the ma'amar — much is explained there regarding the matter of Eretz Yisrael.
 

 
 Siman Mem-Tes · סימן מ"ט


## Segment 221

<div dir="rtl" lang="he">

סימן קנ"ה-אריכת אפים

</div>

And this is the aspect of Eretz Yisrael — namely, the yir'ah, which is the aspect of Eretz Yir'ah — that one merits through mishpat, which is the aspect of Yisrael [whose root means to rule / to judge rightly — sar-El, one who prevails with G-d], as is explained within the ma'amar.


## Segment 222

<div dir="rtl" lang="he">

מבואר בפנים שעיקר עבודת איש הישראלי זוכים ע"י א"י שהיא בחינת אמונה בחי' אריכת אפים בחי' כח הגידול וכל הצומח שעי"ז זוכים להתחזק בעבודת ד' ולבלי להסתכל על שום מונע ומעכב ומבלבל וכו'. ושזה הי' גודל ההשתוקקות של משה רבינו ע"ה שהי' משתוקק ומתלהב לא"י כל כך. גם א"י היא בחי' אמת וצריך כל אדם לבקש מהשי"ת שיהיו לו כיסופין וגיעגועים לא"יּ. וגם שיהי' גיעגועים לכל הצדיקים לא"י. והיא סדולה לכעס ולעצבות כי כל הכוע כאילו עובד עכו"ם וכו' וע"י שמבקשים ומתגעגעים לא"י זוכים לאמונה וכו':

</div>

L'Shamesh Sham Ohel — "To Minister There in a Tent [of Meeting]"

 לְשַׁמֵּשׁ שָׁם אֹהֶל · Likutay Moharan I, Siman 49

 
 Yerushalayim and all of Eretz Yisrael are the aspect of the heart of the world, as stated above. And: "and to every wise-hearted man I have given wisdom" [Shmos 31:6]. And therefore Yerushalayim is the city of wisdom — the aspect of: "great in knowledge" [rabasi b'de'os]. And similarly all of Eretz Yisrael — its air makes one wise. And there is the primary clarification and purity of thought, as is explained in Siman 44. And there is the primary power of the yetzer tov [the good inclination], as stated above in Siman 1. And there is the primary revelation of all the actions and good character traits — which are the aspect of the totality of the stature of the mitzvos whose perfection is in Eretz Yisrael. And there is the primary revelation of Malchus — the aspect of: "Hashem shall reign forever — your G-d, O Tzion," etc. [Tehillim 146:10].
 

 
 And this is the aspect of: "the land is very very good" [Bamidbar 14:7] — meaning that the sanctity of the Land is comprised of all the good traits — in the manner of what our Sages of blessed memory said: "with whatever measure He measures out to you — be grateful to Him," etc. [every quality is a name of G-d; every mode of His interaction with us is worthy of gratitude]. And there is the primary revelation of Malchus — which is itself the aspect of Eretz Yisrael, as stated above many times. And therefore when the verse enumerates the praises of Tzion and Yerushalayim, it concludes: "and dancers" [mecholelim] [Tehillim 87:7] — brought in the aforementioned ma'amar.


## Segment 223

<div dir="rtl" lang="he">

סימן קנ"ו-לב טהור

</div>

The primary illumination of the holiness of supernal Chochmah [Divine Wisdom] shines in Eretz Yisrael, as stated above. Yet even so, this illumination of wisdom is in the aspect of: "our eyes shining like the sun and like the moon." And this is the aspect of the first sanctification of Eretz Yisrael — which did not sanctify it for the future — while the second sanctification specifically did sanctify it for the future. As is explained in tractate Chagigah (3b) — see Rashi there, and in tractate Yevamos (82b). And see in the Rambam, Hilchos Beis HaBechirah, Chapter 6, Halachah 15 — the view of the Rambam and the Raavad on this matter.


## Segment 224

<div dir="rtl" lang="he">

אמרו רז"ל כי עיקר נבואה ורוח הקודה הוא בארץ ישראל וע"כ שם בנקל יותר לזכות לדבר דיבורים חדשים לפני השי"ת ברחמים ותחנונים עד שיהיו בבחי' רוה"ק. גם א"י ובפרט ירושלים הם בחי' לב. ושם עיקר אור ההתלהבות דקדושה כמו שכתוב נאום ד' אשר אור לו בציון ותנור לו בירושלים. ושם עיקר טהרת הלב כמו שכתוב והביאך ד' אלקיך אל הארץ וגו' ומל ד' אלקיך את לבבך וגו'. גם מחמ שאוירא דא"י מחכים וזוכין להשיג שכליות חדשים בכל פעם וע"י תנועות השכל נולד התלהבות בלב ובוער לבו להשי"ת ועי"ז זוכים לטהרת הלב. גם א"י היא בבחי' מצדיקי הרבים כי כל היושבים בה נקראים צדיקים כנ"ל. וכתבי העם היושב בה נשוא עון ומצדיקי הרבים ככוכבים. ועי"ז מקבלין מלמעלה חמימות והתלהבות דקדושה כמובאר בפנים:

</div>

And there is the primary tikkun of prayer — which is service of the heart. And there is the primary tikkun of the letter heh [ה] — as is explained in the fifth of the final tikkunim [Tikkunay Zohar]: "the land of Israel is the dwelling-place of the heh." And the primary tikkun is through the yud that is drawn into it — as is understood in Tikkun 22: "the air of Eretz Yisrael that makes one wise — it is from the side of Chochmah, which is the yud," etc. And this is the aspect of the Ten Sanctities with which Eretz Yisrael was sanctified — the aspect of: "there is no kedushah [sanctity] with fewer than ten" — the aspect of yud stated above. And this is the aspect of: "a land in which you will not eat bread in poverty," etc. — for from dalet [ד], a heh [ה] is made — which is the aspect of wealth, as is explained within the ma'amar.
 

 
 And this is what is said — to our great sorrow — that Nevuchadnetzar came to Yerushalayim and took from there all its treasuries, etc. [that is, he took from there all the aforementioned aspect of wealth]. And he exiled from there, etc., "ten thousand exiles" [Melachim II 24:14] — corresponding to the aspect of the yud stated above. "There was none left except the poorest of the people of the land" [ibid.] — for when the yud is removed from the heh, it becomes dalet [ד — the poor one], G-d forbid. And similarly, at the time of the destruction of the Bais HaMikdash it is also said: "and of the poorest of the land he left", etc. [Melachim II 25:12] — for only the aspect of the dalet remained. And this is what Dovid — who is the aspect of the totality of the Kingship of Israel — said: "I am poor [dalosi] and He will save me — with the extra heh" [Tehillim 116:6, read with Kabbalistic allusion].
 

 
 For this is the primary salvation of the aspect of Malchus — when the dalet becomes heh, as stated above. And this is what our Sages of blessed memory said [Pesachim 118b]: "I am poor [dalosi] — even though I am impoverished in mitzvos — I belong to You — and it is fitting for You to save me," etc. That is: the primary revelation of Malchus is through actions and good traits — which are the aspect of the mitzvos. And I am impoverished in mitzvos — it turns out that I am in the aspect of dalet. Even so: "I belong to You" — meaning: I bind myself to You in all my thoughts — and I accept upon myself the yoke of Your Kingship — see the Rashbam there — and therefore: "and it is fitting for Me to save me." For sometimes the tikkun begins from below upward — in that by binding oneself to the Holy One Blessed be He in truth, and accepting the yoke of the Kingdom of Heaven upon oneself — through this one afterwards merits holy thoughts, which are in the aspect of the yud that is drawn into the dalet and a heh is formed — which is the primary salvation.
 

 
 And this is the aspect of: "I will not come into the city", etc. [Hoshea 11:9] — "the Holy One Blessed be He does not enter the Yerushalayim above until He enters the Yerushalayim below" [Ta'anis 5a] — literally. For Yerushalayim is the aspect of Malchus, as stated above, and as is explained within the ma'amar. And see also tractate Rosh Hashana 17 — what our Sages of blessed memory said on this verse. And see Likutay Halachos, the laws of Minchah, Halachah 6, paragraphs 75, 78, 79, 81.


## Segment 225

<div dir="rtl" lang="he">

סימן קנ"ט. דע שיש אמצעי.

</div>

And this is because the first sanctification was an exceedingly great illumination — in the very aspect of actual sunlight. And it subsequently departed because of the overpowering of the nations, who are included within Esav and Yishmael — and they are the aspect of clouds of covering that cover over the eyes. But the second sanctification — the light was not as great — this being the aspect of the five things that were lacking in the Second Temple. And then the light was only in the aspect of moonlight. And this sanctification remained enduring forever — for even in our bondage, G-d has not forsaken us, etc. For even at the time when the Tzaddik is compelled to nullify somewhat his devekus [attachment to G-d] — even so he does not nullify and sever it completely, G-d forbid. Rather, the light is then in the aspect of moonlight, as is brought within the ma'amar.


## Segment 226

<div dir="rtl" lang="he">

ארץ ישראל היא מקום השכינ כביכול כידוע ושם עיקר שלימות לימוד התורה בחינת וכל בניך לימודי ד' ואין תורה כתורת א"י. ושם בנקל יותר שיעלה הלימוד להשכינה ושיהי' נעשה ממנו שפע רוחניות ושפע גשמיות גחינת אורך ימים ועושר וכבוד שזוכין לזה בשלימות בארץ ישראל כנ"ל. ואפי' מלימוד כזה שאינו עולה תיכף להשכינה נעשה ממנו טל תורה טל של ברכה וחיים בחי' כי טל אורות טליך הנאמר בא"י. וזה שכתוב וישכון ישראל בטח בדד וגו' אל ארץ וגו' אף שמיו יערפו טל ונאמר כטל חרמון שיורד על הררי ציון כי שם צוה ד' את הברכה חיים:

</div>

And also the primary song and melody is in Eretz Yisrael — as it is written: "how shall we sing the song of Hashem upon foreign soil?" [Tehillim 137:4]. And it is written: "sing us from the songs of Tzion" [Tehillim 137:3] — the aspect of the song that the Levites would sing in the Bais HaMikdash. And all ten types of melody with which the book of Tehillim was said — all of them were given to the Levites who conduct the singing in the House of Hashem, as is explained in many verses.
 

 
 And also through teshuvah — which depends upon the heart — one merits Eretz Yisrael and Yerushalayim, as it is written: "and it will come to pass when all these things come upon you," etc., "and you will return it to your heart," etc., "and you will return to Hashem your G-d" — the aspect of: "great is repentance — that it reaches the Throne of Glory" — "and Hashem your G-d will return," etc., "and He will bring you to the land," etc. [Devarim 30:1–5]. And it is said: "and a redeemer shall come to Tzion," etc., "and to those who turn from transgression," etc. [Yeshayahu 59:20]. And it is said [Melachim I 8:48]: "and they will return to You," etc., "and You will restore them to the land that You gave to their fathers." And it is said [Divray HaYomim II 30:9]: "for in your returning to Hashem," etc., "and to return to this land," etc. And it is said [Yirmiyahu 24:7]: "and I will restore them to this land," etc., "for they will return to Me with their whole heart." And many like these.
 

 
 And Yerushalayim itself is the aspect of the Throne of Glory — as it is written: "at that time they shall call Yerushalayim the Throne of Hashem" [Yirmiyahu 3:17]. And it is written: "and for glory I will be in the Torah" [u'l'chavod ehyeh b'Torah — an allusion]. And therefore in Eretz Yisrael — and in Yerushalayim — there is the primary attainment of the hidden matters of Torah, which are the aspect of Kabbalah. And this is the aspect of: "and she is called Kabbalah — until she is between the two arms of the King" — this is the aspect of Eretz Yisrael, which is called bamos aretz [the high places of the earth], as Rashi explained in Parshas Ha'azinu — the aspect of: "everlasting arms" [zero'os olam], as is brought in Siman 57, in the ma'amar of sha'alu es Rabbi Yosi ben Kisma [Likutay Moharan I, Siman 57].
 

 
 And this is the aspect of: "then shall you delight in Hashem" — the aspect of the delight of Shabbos, as is explained within the ma'amar — "and I will make you ride upon the high places of the earth" [Yeshayahu 58:14]. And because Eretz Yisrael is the aspect of Malchus — the aspect of techeiles d'achla kola [Aramaic: the blue that consumes all — a Kabbalistic description of how Malchus absorbs and transforms everything] — therefore it is written regarding it: "the land devours its inhabitants" [Bamidbar 13:32]. But the people of Israel who cleave to Hashem are alive and enduring. For in truth it is called Eretz HaChayyim, as stated above. And because in Eretz Yisrael and Yerushalayim one merits the aforementioned delight of Shabbos — therefore it is said: "dwell in the land and tend to faithfulness, and delight in Hashem," etc. [Tehillim 37:3–4]. And there it is said: "and the humble shall inherit the land and delight in abundant peace." And it is written: "rejoice with Yerushalayim," etc., "so that you may nurse and be satisfied from the breast of her consolations — so that you may drink deeply and delight from the fullness of her glory" [Yeshayahu 66:10–11].


## Segment 227

<div dir="rtl" lang="he">

סימן קע"ה-בכיה מתוך שמחה

</div>

But when we merit the coming of Mashiach — then the aforementioned clouds will be fully dispelled, and it will no longer be necessary to withdraw from devekus. And then the power of holiness that is presently concealed in Eretz Yisrael — which is the aspect of the moon's light — will shine then as the light of the sun. And the light of the sun will be sevenfold, etc. — for then the light of the sun will shine with a very great and surpassing illumination. And perhaps one may say that this is the aspect of: "in the future, Eretz Yisrael will spread across the entire world" — meaning, the holy illumination of the aspect of the moon's light of the future. And within Eretz Yisrael itself, the light will be in the aspect of the sun's light of the future.


## Segment 228

<div dir="rtl" lang="he">

מבואר במגלה עמוקות אופן רי"ג כי יניקת ארץ ישראל מן ה"א ראשונה של השם דמתמן מתפשט שם של ס"ג וכו' ומבואר כאן בפנים שהבכי' מתעורר משם ס"ג וכו'. על כן בארץ ישראל בנקל יותר לזכות לבכיה מתוך שמחה המבואר בפנים:

</div>

And the aspect of: "the mother lends her vessels to the daughter" — as explained within the ma'amar — this is the aspect of: "Yerushalayim, built as a city that is joined together" — which is aligned opposite the Yerushalayim above, as our Sages of blessed memory expounded — and from there it receives its power. And also Eretz Yisrael is the aspect of yemin [right], as stated above many times — which is the aspect of the Torah of Atika [the Ancient One — the highest level of Kabbalistic teaching, where all is right-side / kindness], where all is yemin. And therefore there is the primary nullification of the desire for money — which is from the aspect of smol [the left side], as stated above many times.
 

 
 And because through all the aforementioned tikkunim one merits miracles, as is explained within the ma'amar — therefore Eretz Yisrael is the primary place of miracles, as is explained in Siman 7 and Siman 9.
 

 
 Siman Nun · סימן נ'

 Hatzilah — "Save Me / Rescue"


## Segment 229

<div dir="rtl" lang="he">

סימן קע"ז-סלחתי כדבריך

</div>

The very first point of the creation of the earth — which is the Even HaShetiyah [the Foundation Stone, the primordial point of creation] — is in Eretz Yisrael. And everything came into being for the sake of the hispa'arus [glorification / adornment] that the Holy One Blessed be He foresaw He would receive from the human being. And Adam HaRishon [the first man] was also created in Eretz Yisrael — from the dust of the Mizbei'ach [altar], as our Sages of blessed memory said. And there is the primary place of the revelation of the glory of Israel: "and who is like Your people Israel — one nation in the land" [Divray HaYomim I 17:21] — specifically "in the land," as is brought in the holy Zohar.


## Segment 230

<div dir="rtl" lang="he">

בארץ ישראל עיקר החכמה כנ"ל ואישׁ חכם יכפרנה. וע"כ העם היושב בה נשוא עון. גם שם עיקר הארץ שם י"ה שהם המוחין בחי'י"ה בארץ החיים. וכתיב ששם עלו שבטים שבטי י"ה. ושם עיקר תיקון הברית ושם עיקר התגלות המלכות שהיא בחי' כבודו ית' והוא בחי' רצון בחי' רצית ד' ארצך וגו':

</div>

הַצִּילָה · Likutay Moharan I, Siman 50

 
 Eretz Yisrael is the aspect of tikkun ha-bris, as is known. And therefore there is the primary tikkun of prayer. And similarly, the primary sanctity of Eretz Yisrael depends upon the guarding of the bris — in the aspect of what our Sages of blessed memory said: "on condition that you guard My covenant." And therefore when Israel sinned and violated the bris, G-d forbid, then prayer was blemished — in the aspect of: "my prayer is shut out" [Eichah 3:8]. And it is written: "He has filled me with bitterness" [Eichah 3:15] — the aspect of mayyim marorin [bitter waters]. And it is written: "He has broken my bones" [Eichah 3:4] — the aspect of the breaking of bones. And it is written: "Israel is a scattered sheep — lions have driven them away" [Yirmiyahu 50:17]. And this last — Rashi explained: "he crushed his bones" — for Yerushalayim is the aspect of aryeh [lion] — named for the fire that descended upon the altar in the form of a lion, as it is written: "Woe, Ariel," etc. [Yeshayahu 29:1], as Rashi explained there.
 

 
 And similarly, the totality of the sanctity of Eretz Yisrael is the aspect of yemin, as stated above many times — which is the aspect of aryeh — as it is written: "and the face of a lion is to the right" [Yechezkel 1:10]. And this is the aspect of: "and from the strong there came forth sweetness", etc., "what is stronger than a lion?", etc. [Shoftim 14:14, 18] — for the holy lion is the aspect of mayyim mesukim [sweet waters] — this being the aspect of: "a land flowing with milk and honey" — with which Eretz Yisrael was praised.


## Segment 231

<div dir="rtl" lang="he">

סימן קע"ח-ווידוי דברים

</div>

And this is the aspect of: "and Your people are all righteous — forever shall they inherit the land; a shoot of My planting, the work of My hands, to be glorified [l'hispa'er]" [Yeshayahu 60:21]. [And see in Likutay Moharan Tanina, Siman 40, where it is also explained that the primary holiness of Eretz Yisrael flows from the aspect of the glorification with which the Holy One Blessed be He glorifies Himself with Israel — this being the aspect of the tefillin of the Holy One Blessed be He.] And therefore there is the primary revelation of yir'ah, as stated above. And through this, the love and will that the Holy One Blessed be He has toward Israel is also revealed — this being the aspect of: "You have favored, Hashem, Your land," etc. [Tehillim 85:2].


## Segment 232

<div dir="rtl" lang="he">

אמרו רז"ל ישיבת א"י שקולה נגד כל המצות והנה שורש נקודת כל המצות היא שמחה ומזה נוכל להתבונן גודל השמחה שיש להאדם לשמוח כשזוכה לישב בא"י ולקים בכל עת מצוה כזו ששקולה כנגד כל המצות ששורש נקודתם היא השמחה. וזה כי ניחם ד' ציון וגו' ששון ושמחה ימצא בה תודה וקול זמרה. כי כל הענן הזה בשלימות כמבואר בפנים הוא שם בא"י בפרט בציון וירושלים ששם מקור השמחה בחינת עוז וחדוה במקומו וכתיב ישמח הר ציון וגו':

</div>

And this is the aspect of: "pleasant words are a honeycomb" [Mishlei 16:24] — meaning, the aspect of the mochin of Eretz Yisrael, which are called no'am [pleasantness], as our Sages of blessed memory said — "sweet to the soul and healing to the bone." This is the aspect of: "a good report fattens the bone" [Mishlei 15:30], as is explained within the ma'amar. And this too is the aspect of: "a good report from a distant land" — this being the aspect of Eretz Yisrael, which is so called because its air makes one wise [wisdom is associated with the "distant" — as per the verse: "I said I will be wise, but it is distant from me"]. And it is written: "I said: I will become wise — but it is far from me" [Koheles 7:23], as is explained in Likutay Moharan Tanina, Siman 40.
 

 
 And because the primary tikkun of eating — in the aspect of: "the righteous eats to satisfy his soul" [Mishlei 13:25] — also depends upon the sanctity of the tikkun ha-bris, as is understood within the ma'amar, and upon this too depends the sanctity of Eretz Yisrael, as stated above — therefore: "and you shall eat your bread to satiation and dwell securely in your land." And similarly: "and you shall eat and be satisfied and bless," etc., "for the good land," etc. — as stated above.
 

 
 Siman Nun-Alef · סימן נ"א [numbered in source as Siman 55]

 Amar Rabbi Akiva — "Rabbi Akiva Said"


## Segment 233

<div dir="rtl" lang="he">

סימן קע"ט-ענין תענית

</div>

And because the primary revelation of the glory of Israel, and the revelation of yir'ah and love, is through the Tzaddik — therefore it is written: "the righteous shall inherit the land," etc. And there is the primary place of the Mizbei'ach [altar] — through which the klippos [husks / negative forces] and foolishness are subdued. And there is the primary tikkun of eating — the aspect of: "and you shall eat and be satisfied and bless Hashem your G-d…for the good land," etc. [Devarim 8:10]. And there is the primary drawing-near of converts — through which the blemish of the Mizbei'ach is completed and repaired. And this is the aspect of: "peoples will call out upon the mountain — there they will offer sacrifices of righteousness" [Devarim 33:19].


## Segment 234

<div dir="rtl" lang="he">

עיקר שלימות השלום הוא בא"י כמו שכתוב ונתתי שלום בארץ וכתיב השם גבולך שלום. כי שם עיקר שלימות הצדקה כמ"ש וצדקה בכרמל תשב. כי שם זוכין בשלימות לאתכנע לבא ולאדבקא רעותא דלבא בקוב"ה. כי שם עיקר הדביקות וביטול כל הרצונות נגד רצונו ית'. וע"כ גם רצונו ית' קשור ודבוק שם כמ"ש ארץ אשר ד' אלקיך דורש אותה תמיד וגו'. וכתיב רצית ד' ארצך וגו'. וע"כ היא בבחינת יום כיפור כי העם היושב בה נשוא עון. וזה שכתוב רצית ד' וגו' נשאת עון עמך וגו'. וע"כ אחר חורבן ירושלים גזרו צום ותענית. כי אז צריכין לזה. אבל בזמן ישוב א"י אין צריכים לצום אדרבא ששון ושמחה כי שם מקור השמחה והחיות וע"כ נקראת ארץ החיים:

</div>

אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא · Likutay Moharan I, Siman 55

 
 In Eretz Yisrael it is said: "the eyes of Hashem your G-d are upon it always" — the aspect of: "my eyes are upon the faithful of the land" — for it is the aspect of truth, as stated above many times. And the primary exile and destruction was through the overpowering of falsehood — as our Sages of blessed memory said: on account of the ceasing of men of faith within it. And it is written: "and they do not speak truth — they have trained their tongue to speak falsehood" [Yirmiyahu 9:4] — and many like these. And because falsehood is the aspect of the darkening of blood — therefore it is written: "will you judge the city of blood?" [Yechezkel 22:2] — the aspect of: "the city of blood, full of deceit" [Nachum 3:1]. And this is: "and the land was profaned with blood." And through this came melancholy [marah shechorah] — until the eyes grow dim from tears. And this is: "my eye has consumed itself with tears" [Eichah 1:16]. And then the evil and impurity overpowered — as is explained in many verses. And similarly the opposite: "your land — desolation — your soil, strangers devour it in your presence" [Yeshayahu 1:7]. For the sanctity of Eretz Yisrael is the aspect of truth, as stated above.
 

 
 And this is the aspect of: "who shall sojourn in Your tent?", etc., "one who walks blamelessly," etc., "and speaks truth," etc. [Tehillim 15:1–2]. And similarly regarding Avraham it is said: "and You found his heart faithful before You — and You cut a covenant with him," etc. [Nechemiah 9:8]. And it is the aspect of unity — the aspect of: "Avraham was one — and he inherited the land" [Yechezkel 33:24]. And the aspect of: "and who is like Your people Israel — one nation in the land" — specifically — as stated above many times.
 

 
 And this is what the tribes said: "we are the sons of one man — in the land of Kena'an." And the innermost dimension of the sanctity of Eretz Yisrael is the Bais HaMikdash — which is also called mishkan [dwelling-place]. And this is the aspect of: "and the mishkan shall be one" [Shmos 26:6]. And this is the aspect of: "one thing have I asked," etc., "to dwell in the house of Hashem," etc. [Tehillim 27:4] — specifically achas [one]. And it is in the aspect of entirely good — the aspect of: "the land is very very good," as stated above many times — and in particular in Siman 4 — the aspect of the nullification of evil and opposition — only entirely unity and peace. The aspect of the nullification of impurity — as it is written: "and you shall not defile the land," etc. [Bamidbar 35:34]. And similarly: "you shall not defile your soil," etc. And it is written: "and no more shall an uncircumcised one or an impure one come into you" [Yeshayahu 52:1]. And it is written: "and I will bring you to your soil — and I will sprinkle upon you pure waters and you will be purified," etc. [Yechezkel 36:24–25]. For the Diaspora is the aspect of impure dust — as it is written: "and you — upon impure soil," etc. [Amos 7:17]. But Eretz Yisrael is holy soil [Zechariyah 2:16] — in the aspect of the Ten Sanctities with which Eretz Yisrael was sanctified. And Yerushalayim is called the holy city — as it is written [Nechemiah 11:1]. And it is written: "upon Tzion, My holy mountain" [Yeshayahu 48:2] — and many like these. And regarding all of Eretz Yisrael it is said: "and He brought them to His holy border" [Tehillim 78:54] — see the Metzudas Dovid. And Eretz Yisrael is called the mountains of holiness and its cities are called the cities of Your holy ones.


## Segment 235

<div dir="rtl" lang="he">

סימן קפ"ז-ולך ד' החסד

</div>

And there is the primary holy air — the clear and pure air — the aspect of Avira d'Eretz Yisrael. And there is the primary place of tzedakah [righteousness / charity] — the aspect of: "and righteousness shall dwell in the orchard", as stated above in Siman 13.


## Segment 236

<div dir="rtl" lang="he">

מבואר בפנים מענין א"י ומענין ולך ד' החסד כי אתה תשלם לאש כמעשיהו:

</div>

And therefore Eretz Yisrael is called eretz lo metohorah "a land not purified" [Yechezkel 22:24] — and see tractate Zevachim 113 — for the root of its holiness is above the aspect of ritual purity, which is the aspect of the left side. And Eretz Yisrael is the aspect of yemin [the right], as stated above many times. For it is the aspect of holiness itself, as stated above — the aspect of: "You led with Your strength to Your holy abode."
 

 
 For through the light of truth that shines in it — through this the hashgachah [Providence] of the Holy One Blessed be He shines there more fully — and through this it is more fully included in the aspect of before Creation — where all is one, all is good, all is holy, etc., as is explained within the ma'amar. And this is what our Sages of blessed memory said [Ta'anis 10a]: "Eretz Yisrael was created first and the entire world afterwards" — see there and in Chidushay Agados. And because it was created first — therefore it is closest to the aspect of before Creation. And the innermost dimension of the sanctity of Eretz Yisrael is the place of the Mikdash — which our Sages of blessed memory said was created before the world: "a throne of glory, exalted from the beginning — the place of our sanctuary" [Yirmiyahu 17:12]. For there the light of Providence shines most — in the aspect of: "My eyes and My heart shall be there," etc. [Melachim I 9:3] — therefore it is most closely included in the aspect of before Creation, as stated above. And this is the aspect of the Even HaShetiyah — the aspect of even Yisrael "the Stone of Israel" / father and son as one].
 

 
 Siman Nun-Bais · סימן נ"ב

 HaNe'or BaLailah — "One Who Is Awake in the Night"


## Segment 237

<div dir="rtl" lang="he">

סימן קפ"ח-לנסוע להצדיק

</div>

And this is the aspect of: "to the pleasant one [no'am] I called" [Zechariyah 11:7] — these are the Torah scholars of Eretz Yisrael, who make things pleasant for one another in halachah [Torah law] — the aspect of love and peace, the aspect of the pleasant, clear air.


## Segment 238

<div dir="rtl" lang="he">

עיקר קבוץ כל הנדחים והשבת כל האבידות הוא לא"י וירושלים כמו שכתוב והי' ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האובדים וגו' והשתחוו לד' בהר הקודש וגו'. ועל כן צריך כל אחד לבא לשם לחזור ולבקש אחר אבידתו. אך מחמת שאין משיבין לו אבידתו עד שדורשין אותו תחלה אם אינו רמאי ע"כ מזה נמשך היסורין ונסיונות שעוברים ע"פ רוב על האדם קודם שזוכה לבא לשם וכמו שאמרו ז"ל א"י היא אחת מג' דברים שנתנו ע"י יסורים:

</div>

הַנֵּעוֹר בַּלַּיְלָה · Likutay Moharan I, Siman 52

 
 It is known and understood that the closer something is to the beginning of Creation, the clearer and more certain it is — for it is in the aspect of efshar ha-metzius [possible existence — i.e., it is contingent and free, not subject to compulsion or determinism] — since it has not yet distanced itself from the beginning of its existence. And similarly, this is understood simply from the narratives of the Torah — for the closer the world was to the beginning of Creation, the stronger one's faith was in the renewal of the world. And similarly regarding the other particulars of the holy faith — the greater it was — until several generations passed and the world distanced itself somewhat from the beginning of the time of its existence. Then opinions began to go astray into heresy, idolatry, and the like — until in the multitude of generations, some even fell into the error of the necessity of the world's existence.
 

 
 And our Sages of blessed memory have already said: "Eretz Yisrael was created first and the entire world was created afterwards." It follows that Eretz Yisrael is closer to the aspect of the faith in efshar ha-metzius, as stated above. And therefore there, faith is most perfected — in the aspect of: "dwell in the land and tend to faithfulness."
 

 
 And also because the primary inheritance of Eretz Yisrael is through the aspect of: "the power of His deeds He declared to His people" [Tehillim 111:6] — which is the entire matter of the order of Creation — which explains and clarifies how the entire Creation came into being in the aspect of efshar ha-metzius — and not through any compulsion whatsoever, G-d forbid. And also because it is known that the primary thing is the purpose [tachlis]. And the purpose is closest to the beginning of thought — as is explained in the ma'amar of Kartlisa, Siman 18. And behold, the purpose of Creation is solely for the souls of Israel. And therefore in truth, Israel came first in thought. And similarly, the purpose of the point of holiness of the entire world is the Bais HaMikdash, Yerushalayim, and all of Eretz Yisrael. And therefore it is closer to the beginning of the thought of Creation — which was in the aspect of efshar ha-metzius.


## Segment 239

<div dir="rtl" lang="he">

סימן קצ"ז

</div>

And similarly that which the good person recalls his own excellence through the aspect of kesav [writing] — the primary place of this is in Eretz Yisrael. This is the aspect of: "they shall not be written among the writing of Israel, and to the soil of Israel they shall not come" [Yechezkel 13:9] [brought in the ma'amar] — in its literal sense. And similarly the tikkun of: "G-d will count, in the writing of peoples," etc. [Tehillim 87:6] — is also said in the praise of Tzion and Yerushalayim.


## Segment 240

<div dir="rtl" lang="he">

ארץ ישראל היא בחי' ענוה כנ"ל כמה פעמים והענוה היא עם חכמה כי אוירא דא"י מחכים. וע"כ שם צריכין ליזהר ביותר מלשון הרע כי עי"ז מפריד בין ענוה לחכמה ובזה פודם בקדושת א"י. וזה שכתוב איש לשון בל יכון בארץ.וע"כ המרגלים שהוציאו דבה על א"י אמרו ונהי בעינינו כחגבים וגו' שזה בחינת ענוה פסולה. וזה שתירגם יונתן ויקרא משה להושע בן נון יהושע וכד חמי משה ענותנותו דהושע בר נון קרי לי' יהושע היינו כנ"ל כי חשש שלא יבא ע"י ענוה שלו לבחינת ענוה פסולה ח"ו שזה בחינת עצת מרגלים ע"כ התפלל עליו י"ה יושיעך מעצת מרגלים וקרא לו יהושע. וי"ל שזה בחינת י"ה דייקא יושיעך כי יו"ד היא בחינת חכמה וה"א ראשונה היא בחינת בינה שהיא בחינת ענוה כידוע. וע"כ הן תרין ריעין דלא מתפרשין כי צריכין להיות קשורין זה בזה הענוה עם החכמה כנ"ל. וזה שכתוב ויהס כלב את העם אל משה. כי משה זכה שהלשון הרע לא הי' יכול לפגום הענוה שלו כמבואר בפנים. וזה שאחז"ל בחורבן בית שני מענין בר קמצא שהלך ואכל קורצא בי מלכא היינו שדיבר לשון הרע עד ששלח המלך קרבן וכו' וסיימו ענותנותי' של ר' זכרי' החריבה וגו'. כי ע"י השנאה חנם ולה"ר שהי' אז נפגמה הענוה. וע"כ עיקר התיקון שלעתיד יהי' ג"כ ע"י שלימות העונה כמו שכתוב (ישעי' ס"א) יען משח ד' אותי לבשר ענוים וגו'. וזה שנאמר (צפני' ב') בקשו את ד' כל ענוי הארץ אשר משפטו פעלו. היינו שהענוה היא במשפט כי מקושרת לחכמה שזה בחינת כי ראו כי חכמת אלקים בקרבו לעשות משפט:

</div>

And behold, the purpose of the creation of the souls of Israel is in order to do His will, blessed be He — and the totality of His will, blessed be He, is included in the 613 mitzvos of the Torah — whose perfection is only in Eretz Yisrael. For many mitzvos apply only in Eretz Yisrael. And through the fulfillment of His commandments and the doing of His will, blessed be He — one merits to return to his root and to be included and cleave to Him, blessed be He, in fullness. And in its simple meaning too: the purpose of the fulfillment of the mitzvos is devekus [cleaving / attachment] to Him, blessed be He, as is brought. And the primary place of devekus to Him, blessed be He, is in Eretz Yisrael, as stated above in Siman 38.
 

 
 And when one is included in Him, blessed be He, in true unity — then one also becomes, as it were, in the aspect of chiyuv ha-metzius [necessary existence] like Him, blessed be He — since one has become one with Him in true unity. And then all the worlds are also included with them in the aspect of chiyuv ha-metzius, as is explained within the ma'amar. And therefore in truth our Sages of blessed memory said: "in the future, Eretz Yisrael will spread across the entire world."
 

 
 And the primary bitul [self-nullification] and inclusion in Him, blessed be He, is through hisbodidus [personal, private prayer and meditation — speaking to G-d in one's own words], as is explained within the ma'amar. For in truth this is the primary perfection of hisbodidus — when one merits to attach oneself to the Holy One Blessed be He — then so completely — until one is truly included in His unity, blessed be He, as it were. For hisbodidus is from the language of badad [alone / solitary] and bad b'vad [one by one / alone with alone] — which is an expression of unity. That is: at that time one must truly unite with Him, blessed be He, in the nullification of all feelings — until one feels nothing except Him, blessed be He, alone — in the aspect of: "there is nothing else besides Him" [Devarim 4:35], and as it is written: "You are G-d — alone [levadecha]" [Nechemiah 9:6]. And to such nullification and devekus, only Israel can merit. And the primary place is Eretz Yisrael.
 

 
 For the non-Jews and all the places of the Diaspora receive their abundance through a shali'ach [an intermediary / agent] — as our Sages of blessed memory said [Ta'anis 10a] — meaning, through the supernal ministering angels. Therefore it is difficult for them to truly be included in the aspect of true unity — until through the proliferation of this, the concept of avodah zarah [idolatry] and actual elohim acherim [other gods] branched out from this, G-d forbid. And it is already known that acher [other] and echad [one] are two direct opposites. But Israel receives their abundance from Him, blessed be He, directly — with no intermediary whatsoever, G-d forbid — and primarily in Eretz Yisrael. Therefore they can merit to be truly included in His unity, blessed be He — in the aspect of: "You are One", etc., and: "who is like Your people Israel — one nation in the land" — specifically — as stated above.


## Segment 241

<div dir="rtl" lang="he">

סימן רט"ו פדיון.

</div>

And this is the aspect of: "he did not lie down until he had devoured the prey" [Bereishis 49:27] — the aspect of the tikkun of eating through this — "and he drinks the blood of the slain" [Bamidbar 23:24], whose Targum is: וְנִכְסֵי עַמְמַיָּא יֵירַת v'nichsay ammaya yeires "and the possessions of the nations he will inherit" — that is, the aspect of the inheritance of Eretz Yisrael, which is called the inheritance of the nations. As it is written: "the power of His deeds He declared…to give them the inheritance of nations". And there is the primary perfection of the seichel [intellect] — the aspect of Avira d'Eretz Yisrael machkim.


## Segment 242

<div dir="rtl" lang="he">

עיקר בחי' התגלות הרצון הוא בארץ ישראל כמו שכתוב רצית ד' ארצך וגו'. וכתיב הטיבה ברצונך את ציון. וכתיב (יחזקאל כ') כי בהר קדשי וגו' שם יעבדוני כל בית ישראל כולו בארץ שם ארצם וגו' כריח נחוח ארצה אתכם וגו' וע"כ שם עיקר תיקון ההמתקה של הפדיון הכולל ושם עיקר ביטול העבודה זרה בחי' שבר תשבר מצבותיהם ועוד פסוקים רבים כאלה. וכן שם עיקר התקרבות הגרים בחינת חביבה ארץ ישראל שמכשרת הגרים כנ"ל כמה פעמים:

</div>

And therefore our Sages of blessed memory in truth said: "all who dwell in Eretz Yisrael are like one who has a G-d," etc. — as the commentators of blessed memory explained. And through this the word domeh [likened / similar] is precise — for it is only in the aspect of dimyon [imagination / likeness]. But in the inner dimension of the intellect, one is truly included in His unity, blessed be He. And similarly the second usage of domeh [in the continuation of the saying] may also be interpreted in this way. For — is it not so? — even the inhabitants of the Diaspora also believe in His G-dliness, blessed be He. Only: since they do not merit true devekus and nullification such as this — because of the aforementioned reason — therefore it is as if they have no G-d.
 

 
 And this is what is written: "for it is a people that dwells alone [levad]" [Bamidbar 23:9] — specifically levad. As stated above. And this one merits through hisbodidus, as stated above. And similarly it is written: "Hashem alone [levado] guided him — and there was no foreign G-d with him" [Devarim 32:12] — as stated above. And this is: "and Israel dwells securely — alone [badad] — the eye of Yaakov looks toward the land," etc. [Devarim 33:28] — meaning, the inheritance of Eretz Yisrael. And this is ayin Yaakov [the eye of Yaakov / the wellspring of Yaakov] — for also regarding Yaakov it is said: "and Yaakov was left alone [levado]" [Bereishis 32:25] — the aspect of the aforementioned bitul and hisbodidus.
 

 
 And this is what our Sages of blessed memory said in the Midrash, Parshas Vayishlach: "there is none like G-d — and who is like G-d? Yeshurun — Israel the elder. Just as it is written of the Holy One Blessed be He: 'and Hashem shall be exalted alone [levado]' — so regarding Yaakov: 'and Yaakov was left alone [levado]'" — that is, as stated above — that he was then truly included in His unity, blessed be He — which is the primary perfection of hisbodidus. And therefore the primary perfection of prayer and hisbodidus is only in Eretz Yisrael. And therefore Eretz Yisrael is the aspect of the World to Come, as stated above many times. For the primary nullification and devekus in fullness — one will merit in the World to Come — which is the aspect of: "that no eye has seen," etc. [Yeshayahu 64:3] — for then all will be one, as is explained in Siman 51 above.


## Segment 243

<div dir="rtl" lang="he">

סימן רכ"ב-שמחה

</div>

The primary attainment of the purpose of Creation — which is the delight of the World to Come — is in Eretz Yisrael. As is brought in the holy Zohar: "All who merit in the holy land have a portion in the World to Come" — as stated above in Siman 5. And as our Sages of blessed memory said in the Talmud: "One who walks four cubits in Eretz Yisrael is assured that he is a child of the World to Come."


## Segment 244

<div dir="rtl" lang="he">

אלו הזוכין לישב בא"י צריכין להזכיר את עצמם בכל עת גודל הזריחה וההארה הגדולה שהיתה בא"י בימי קדם. וכבר ידוע כי הקדושה נצחיית ואפי' בעת שמסתלקת ומתעלמת הארתה הקדושה אעפ"כ נשאר איזה רשימה קדושה בפרט שאנחנו מקוים ומייחלים בכל עת שתתחדש הארת קדושה כ"כ ביתר שאת ויתר עוז בחי' אור חדש על ציון תאיר וגו'. ע"כ צריכים גם עכשיו לחזק את לבו מאד ולהתעורר לעבודת ד' בהתעוררות גדול מאד בכל עת בכח ההתעוררות והזריחה הקדושה שהיתה שם מאז עד אשר עי"ז יעזור לנו השי"ת ויחזור ויאיר ויזרח לנו מאור קדושתה בשלימות כראוי באמת:

</div>

Siman Nun-Gimel · סימן נ"ג

 Hashem HaDa'as — "G-d of Knowledge"

 ה' הַדַּעַת · Likutay Moharan I, Siman 53

 
 Our Sages of blessed memory said that Eretz Yisrael is suited for children. For birth is through the aspect of heh [ה] — and the land of Israel is the dwelling-place of the heh, as stated above in the name of the Tikkunim. And there is the primary perfection of da'as — the aspect of: "great in knowledge" — for its air makes one wise, as stated above. And the material of its soil is balanced to receive wisdom. And similarly there is the primary yir'ah [awe], as stated above many times. And there is the primary place of fitting disciples — in the aspect of: "and all your children shall be disciples of Hashem" — specifically in Eretz Yisrael — as stated above. And: "for from Tzion shall go forth Torah." And all come there to ask their questions — as it is written: "when a matter is too wondrous for you," etc., "and you shall arise and go up," etc. — for: "there is no Torah like the Torah of Eretz Yisrael."


## Segment 245

<div dir="rtl" lang="he">

סימן רכ"ה-כשהריאה בשלימות

</div>

And there is the primary subduing of anger — the aspect of arichas apayim [patience / length of the face / slow to anger], as is explained in Siman 155. And there is the primary perfection of emunah [faith] — through which the Tzaddikim are crowned with a crown of compassion, and receive sovereignty and leadership.


## Segment 246

<div dir="rtl" lang="he">

עיקר השכל בשלימות הוא בא"י. כי אין חכמה כחכמת א"י. ועי"ז זוכין שם לשלימות הבטחון בחינת וישבתם לבטח בארצכם וכתיב והחוסה בי ינחל ארץ וכנ"ל כמה פעמים. וע"כ שם עיקר שלימות הצדקה כמו שכתוב וצדקה בכרמל תשב. וזה שכ' בטח בד' ועשה טוב שכן ארץ וגו' וע"כ שם עיקר שלימות דיבור שהוא גדר האדם כנ"ל כמה פעמים עד שזוכים לשמוע דיבורים מקול הכינור. שזה בחינת השיר שהיו הלוים אומרים בבית המקדש עלי עשור ועלי נבל עלי הגיון בכנור. הגיון הוא לשון דיבור לפעמים כידוע.והנה בפנים מבואר שכל זה תלוי בשלימות הריאה שעל ידה מקבלין הנשימה והרוח המקרר החום שבלב. ועי"ז עיקר קיום השכל וכו'. וזה בחינת קדושת ארץ ישראל שנאמר בה ניתן נשמה לעם עליה ורוח להולכים בה:

</div>

And through all of this da'as is greatly enlarged — and from this comes birth. For a minor child does not beget children — because his da'as is not complete. But Eretz Yisrael is the aspect of mochin d'gadlus [expanded consciousness], as is brought elsewhere. And this is: "and Hashem said: shall I hide from Avraham what I am doing?" etc., "and Avraham shall surely become a great nation," etc., "and all the nations of the earth shall be blessed through him" — and our Sages of blessed memory expounded this regarding converts, etc. — "for I have known him — so that he will command his children," etc., "so that Hashem may bring upon Avraham", etc. [Bereishis 18:17–19] — meaning the inheritance of the Land — see the Rashbam there.
 

 
 For through converts, his da'as is greatly enlarged — until he thereby merits children. And then he fulfills: "and you shall teach them to your children" [Devarim 6:7] — literally. For his own children are themselves his disciples — and they are certainly fitting disciples — since they are truly his children. And through this his da'as is further expanded. And through this he merits the inheritance of the Land — where there is the primary perfection of da'as. And therefore it [the Land] is suited for children, as stated above — for the one depends upon the other, and all rise together on one stem, as stated above.
 

 
 And this is what Rashi explained in Parshas Bo: "the people bowed down" — upon the tidings of the redemption, the coming to the Land, and the tidings of the children that they would have. For all is one — for the primary redemption was that the aspect of da'as was redeemed from the exile, as is known, and as is explained in Siman 56 and V'yom HaBikurim. And the coming to the Land is the aspect of the perfection of da'as — for Avira d'Eretz Yisrael machkim, as stated above. And the tidings of children, etc. — for through this one merits children, as stated above.
 

 
 And through this one understands what seems at first glance difficult — what was this tidings for them? Did they not also have children in Egypt? But one may say: the children born in Egypt — where da'as was in exile — therefore even the children who were born were in the aspect of katnus [smallness of consciousness]. But these children would be in the aspect of mochin d'gadlus [expanded consciousness]. And therefore they would debate with their father and ask him about each and every matter — and through this the father's da'as would also be further completed. For this itself is the primary purpose of the redemption and their coming to the Land, as stated above.


## Segment 248

<div dir="rtl" lang="he">

סימן רל"ד-סיפורי מעשיות מהצדיקים מבואר בפנים שא"י היא כלליות הקדושה שבכל הקדושות כי שם כל העשר קדושות ושם הוא רק השגחה וזוכים לצאת מטבעיות לגמרי. ועי"ז יכולים להבדיל בין אור לחושך. ועי"ז יכולים לספר מעשיות מצדקים וגם יודעים איך לספרם עד שזוכים עי"ז לטהרת המחשבה ולמוחין דגדלות ונמתקין כל הצרות והדינים רח"ל הבאים מבחינת מוחין דקטנות:

</div>

Siman Nun-Daled · סימן נ"ד

 Vayehi Miketz — "And It Was at the End [of Two Years]"

 וַיְהִי מִקֵּץ · Likutay Moharan I, Siman 54

 
 It has been explained above many times that Eretz Yisrael is the aspect of the World to Come. And therefore there it is most suited to guard one's memory — to cleave one's thought to the World to Come. For Eretz Yisrael is also the aspect of zikaron [remembrance], as stated above. And this is what is written in connection with the inheritance of the Land: "and you shall remember Hashem your G-d" [Devarim 8:18] — the aspect of the aforementioned Hashem Elokim [the two Names, alluding to the World to Come] — "for it is He who gives you strength," etc.

And also, the primary aspect of: "and the earth is the footstool of My feet" — which alludes in its particulars to the aforementioned zikaron — is also in Eretz Yisrael — and primarily in Yerushalayim and the Bais HaMikdash, which is called the footstool of His feet — as it is written: "and He did not remember the footstool of His feet", etc. [Eichah 2:1]. And it is written: "bow to His footstool — He is holy," etc., "bow to His holy mountain," etc. [Tehillim 99:5, 9].
 

 
 And also the primary magnification of the seichel is in Eretz Yisrael — where there is the primary wisdom and holy intellect — the aspect of mochin d'gadlus, as stated above. And also there is the primary tikkun of tzimtzum [contraction / restraint] — which is the aspect of me'od [very / exceedingly — from the aspect of the left side] — in Eretz Yisrael. The aspect of: "the land is very very good [tova me'od me'od]." For: "Yerushalayim — judgment is her name — and upon judgment she stands," etc. [Zohar, Bereishis 150]. And judgment is the aspect of the aforementioned tzimtzum. And perhaps this is the aspect of the katnus [smallness of consciousness] that one must pass through before coming to Eretz Yisrael — which is the aspect of mochin d'gadlus, as is explained regarding this elsewhere. For this is the aspect of: "His left hand beneath my head — and afterward His right hand embraces me" [Shir HaShirim 2:6] — for Eretz Yisrael is the aspect of yemin [right], as stated above many times.
 

 
 And also, contentment — which is the opposite of: "the belly of the wicked shall lack" [Mishlei 13:25] — but rather only in the aspect of: "the righteous eats to satisfy his soul" — and it is written: "and you shall eat and be satisfied," etc. — and many like these. And see Sha'ar HaChatzair, Siman 206, in the name of the Baal Akeidah. And also the primary tikkun of tzedakah is in Eretz Yisrael — the aspect of: "and righteousness shall dwell in the orchard," as stated above. And it is explained in the Zohar [Shmos 59] that the future Sanctuary will be called tzedakah, etc. And there is the primary unity of Tzaddik and Kneses Yisrael [the Congregation of Israel / the Shechinah] — where the aspect of Tzaddik bestows upon Kneses Yisrael. This is the aspect of: "the righteous shall inherit the land — the Shechinah dwells between two righteous ones", as is known. And this itself is the mystery of Tzion and Yerushalayim — namely the aspect of Tzaddik and Kneses Yisrael — as is explained in Zohar, Bereishis 186.
 

 
 And also the matter of the tikkun of sleep — that then one's soul ascends to the aspect of the World to Come — this is in its fullness in Eretz Yisrael — in the aspect of: "and he lay down in that place," etc. [Bereishis 28:11]. For there the air is holy and aligned opposite the higher Eretz HaChayyim [the celestial Land of the Living]. And therefore the soul is able to ascend there during sleep — in orderly fashion — without as much impediment as it has in the Diaspora, G-d forbid. And as is also understood in the book Chesed L'Avraham. For our Sages of blessed memory said: "sleep is one-sixtieth of death." And regarding the ascent of the soul after death — the distinction between those who died in Eretz Yisrael and those who died in the Diaspora — is explained in the holy Zohar and in other holy books. And from this one can also understand regarding sleep. And this is: "I will lie down and sleep in peace — for You, Hashem, alone [levad] make me dwell in safety" [Tehillim 4:9] — meaning the inheritance of the Land — as it is said regarding it: "and Israel dwells securely, alone [badad]."


## Segment 249

<div dir="rtl" lang="he">

סימן ר"מ-כל ההשפעות וכו'

</div>

And there is the primary place of the perfection of the holy letters — which is the aspect of the World to Come. And as is understood in the Zohar [II:152]: "and the holy land gives life and atonement to Israel in that world", etc. — that is, in the World to Come — and it concludes there: "in the place of the Holy Temple, all the letters of the alef-beis hang there in their engraved mysteries," etc.


## Segment 250

<div dir="rtl" lang="he">

כל ההשפעות באין רק מא"י כידוע. ומה שאנו רואים שע"פ רוב אנשי א"יּ פרנסתם מצומצמת זה מחמת שכשבאים לא"י אע"ג דאיהו לא חזי מזלי' חזי. ונפשם יודעת מאדורואים ומשיגים גודל קדושת ההפשעה הרוחנית השופעת בא"י עד שהיא מעי עולם הבא ממש כמובא. ועי"ז משליכים המזל של העשירות והשפעה גשמיית כלאחר יד. ואשרי למי שזוכה ירגיש בזה שישיבת א"י יקר מכל הון ואז בודאי לא ישגיח על ממון כלל ולא ירצה שום עשירות כלל. ואז יזכה באמת לקבל שפע רוחניית של ארץ ישראל בשלימות יותר ואולי גם שפע גשמיית. כמו שאמר השי"ת לשלמה הע"ה:

</div>

Tzitzis are the aspect of Eretz Yisrael, as stated above in Siman 7 — and see Zohar, Parshas Shelach, folio 175. Tefillin — which are the mochin — are certainly the aspect of Eretz Yisrael, as stated above. And therefore the portions of tefillin speak of the matter of the inheritance of the Land. And similarly in the journey of our Sages of blessed memory to Eretz Yisrael, it is explained that the four directions [north, south, east, west] of Eretz Yisrael are the aspect of the mystery of the tefillin. Torah is the aspect of Eretz Yisrael — for: "there is no Torah like the Torah of Eretz Yisrael." And also the aspect of contentment that exists within the Torah — the primary place of this is in Eretz Yisrael — where one does not at length in pilpul [elaborate dialectic] so much, and one is content with a minimum — only to settle the halachah upon its proper footing — as is understood from the words of our Sages of blessed memory [Sanhedrin 24a], who expounded: "He has led me in darkness" [Eichah 3:6] — this is the Babylonian Talmud. And similarly [Bava Metzia 85] regarding Rabbi Zeira — who fasted in order that he forget the Babylonian Talmud [before ascending to Eretz Yisrael].
 

 
 Krias Shema — which is the faith in unity, and the acceptance of the yoke of the Kingdom of Heaven, and the yoke of Torah and mitzvos — the primary perfection of this matter is in Eretz Yisrael, as stated above many times. Prayer — the primary perfection of prayer is in Eretz Yisrael — as stated above — for it has such holiness that it itself is in the aspect of the World to Come. And therefore even temporal life — such as eating, drinking, and similar things — is also in the aspect of the holy zikaron of the World to Come. Only they are in the aspect of: "and the earth is the footstool of My feet" — the aspect of the feet of holiness. And therefore even the prayer one prays there for temporal life has great completeness — for it is also in the aspect of eternal life, as stated above. And therefore it is called Eretz HaChayyim. The unity of Tzaddik and Kneses Yisrael — which is the aspect of business dealings — is also the primary thing in Eretz Yisrael, as stated above. And this is what is said: "to the land regarding which I lifted My hand to give it," etc. — the aspect of business dealings. And it is written: "and his sons carried him to the land of Kena'an" [Bereishis 50:13] — meaning the aspect of carrying, whereby one carries and elevates the holy sparks — which are the souls of Israel — back to their root, which is the Shechinah, the aspect of Eretz Yisrael. And therefore they are called: "those who are carried from the womb" [Yeshayahu 46:3].
 

 
 And also the primary blessings of the Tzaddik — about which it is said: "he shall receive a blessing from Hashem" [Tehillim 24:5] — is in Eretz Yisrael — for: "for there Hashem commanded the blessing." And there it is said: "may the mountains bear peace to the people" [Tehillim 72:3] — the aspect of masa [carrying / lifting]. And it is said: "the land has given its produce" [Tehillim 85:13] — the aspect of matan [giving].


## Segment 251

<div dir="rtl" lang="he">

סימן רמ"ב-אריך אנפין

</div>

And the perfection of the letters is the yud [י — the smallest letter, representing the highest spiritual point, Chochmah] — which is the aspect of the World to Come. And this is what is written in the Tikkunim [Tikkunay Zohar], Tikkun 22: "The air of Eretz Yisrael that makes one wise — it is from the side of Chochmah, which is the yud," etc.


## Segment 252

<div dir="rtl" lang="he">

קדושת א"י תלוי בשמירת הברית כמאמרם ז"ל על מנת ואתה את בריתי תשמור. ע"כ צריכים שם להרבות בצדקה כל אחד כפי יכלתו כי ע"י צדקה ניצול מהרהורי ניאוף שהם בחינת מת וזוכה לקדוש' א"י שנקראת ארץ החיים (ועי' לקמן סי' רס"ד בפנים):

</div>

And according to its plain meaning as well — Eretz Yisrael and in particular Yerushalayim was a great place of commerce and business — as is understood from the words of our Sages of blessed memory. And as it is written: "besides the traders and the merchants and the dealers," etc. [Melachim I 10:15]. And similarly: "besides the traders and merchants," etc. [Divray HaYomim II 9:14]. And it is also called Eretz Kena'an — from the language of socher [trader / merchant] — as it is written: "whose traders are princes — her merchants the honored of the earth" [Yeshayahu 23:8]. And it is written: "and He brought him to the land of Kena'an — in a city of merchants He placed him" [Yechezkel 17:4] — see there in the Targum and in the commentators. And regarding the people of Shechem it is said: "and the land is before you — settle and trade in it," etc. [Bereishis 34:10]. And see Midrash Rabbah, Vayera, chapter 17, and Midrash Rabbah, Mas'ay, chapter 23.
 

 
 And also the sanctity of Eretz Yisrael is the aspect of: "one who is generous of eye — he shall be blessed" [Mishlei 22:9] — for: "there Hashem commanded the blessing" — the aspect of: "in every place where I cause My Name to be mentioned, I will come to you and bless you" — said regarding the Bais HaMikdash, which is the aspect of eyes, as is explained in Likutay Moharan Tanina, Siman 67, Bereishis. And therefore at the time of the destruction it is written: "for these my eye runs down — for the mountain of Tzion that has become desolate," etc. [Eichah 5:17–18]. And at the time of the redemption it is written: "eye to eye shall they see," etc. [Yeshayahu 52:8]. And at the beginning of the promise of the inheritance of Eretz Yisrael to Avraham our father, may peace be upon him, it is said: "lift up your eyes and see," etc., "for all the land," etc. [Bereishis 13:14–15]. And similarly regarding Moshe it is said: "and lift up your eyes westward," etc., "and see with your eyes," etc. [Devarim 3:27]. And it is said: "always — the eyes of Hashem your G-d are upon it" — the aspect of: "my eyes are upon the faithful of the land," etc. And it is written: "Your eyes are toward faithfulness [emunah]" [Yirmiyahu 5:3]. For Eretz Yisrael is the aspect of truth and faithfulness, as stated above many times.
 

 
 And it is the opposite of the death of the heart — for it is the aspect of leva d'alma [the heart of the world]. And it is called Eretz HaChayyim. And it is the aspect of zikaron, as stated above. And there is the primary speech and primary blessings — which are the aspect of truth — as it is written: "one who blesses himself in the land [ba'aretz]" — specifically — etc., as is explained within the ma'amar. And this is the aspect of: "truth shall spring from the earth [eretz]."
 

 
 And also there is the primary tikkun of the medameh [the imaginative faculty] — as it is written: "we meditated, O G-d, on Your lovingkindness — in the midst of Your sanctuary" [Tehillim 48:10] — specifically chasedcha [Your lovingkindness] — the aspect of Chesed and holy love — the opposite of the medameh d'Sitra Achra, which is the aspect of animal love. And this is b'kerev heichalecha [in the midst of Your sanctuary] — specifically. For there in Eretz Yisrael one merits holy love — the aspect of: "and those who love His Name shall dwell in it." And it is written: "I love the dwelling of Your house." And the primary perfection of the light of holy love is in the holy sanctuary — as it is written: "its interior inlaid with love," etc. [Shir HaShirim 3:10]. For there in Eretz Yisrael the holy da'as shines — through which one merits holy love. And therefore: "there is no Torah like the Torah of Eretz Yisrael" — for there is the primary clarification of halachah through the rectification and clarification of the medameh. And this is the aspect of: "and through the prophets I was compared [adameh]" [Hoshea 12:11]. And the primary prophecy is in Eretz Yisrael, as stated above many times.


## Segment 253

<div dir="rtl" lang="he">

סימן ר"נ-דע שכל מיני צער

</div>

And the letters are in the aspect of Malchus [Kingship] and leadership — the aspect of Malchus peh [the Kingship of the mouth / speech]. And this itself is also the aspect of Eretz Yisrael — as is known — for it is the aspect of Malchus, and its root is in Chochmah. The aspect of: "Hashem, through wisdom, founded the earth" [Mishlei 3:19], as is known. And it is said: "G-d — Hashem spoke and called out to the earth" [Tehillim 50:1]. And this is what our Sages of blessed memory said: "All Israel has a portion in the World to Come — as it says: 'and Your people are all righteous — forever shall they inherit the land.'" For the inheritance of the land is the aspect of the attainment of the World to Come, as stated above.


## Segment 254

<div dir="rtl" lang="he">

עיקר אור ההשגחה מאיר בא"י כמו שכתוב תמיד עיני ד' אלקיך בה וכו'. גם שם עיקר אור הדעת כנ"ל. וע"כ צריכים להתאבל ולבכות מאד על חורבנה כי עכשיו קדושתה נעלמת והיא בבחי' הסתרת פנים בחינת הסתרת אור ההשגחה בחי' אעלים עיני מכם. וע"י הבכי' חוזרין וממשיכים אור ההשגחה כמבואר בפנים. וע"כ כשפגמו ישראל בקדושת א"י ע"י המרגלים ואמר להם משה לא תעלו ולא תלחמו וגו'. נאמר שם ותשבו ותבכו לפני ד' (כי סברו שבזה יתתקן הפגם) וולא שמע ד' בקולכם וגו'. כי פגמו כ"כ בבכייתם שבכו ע"י המרגלים כמ"ש ויבכו העם בלילה וגו'. עד שלא הועיל להם הבכי' אח"כ לבטל הגזירה לגמרי. וזה שנאמר כשהגיד להם הנביא שלא יגרש ד' את העמים מא"י וכו'. (שופטים ב') וישאו העם את קול ויבכו ויקראו שם המקום ההוא בוכים. וסמוך לו תיכף כתיב וישלח יהושע וגו' לרשת את הארץ עי' רש"י לרמז כי גם עני הבכי' הנ"ל שייך לירושת א"י. וזה בכה תבכה בלילה וגו' וכן על נהרות בבל וגו' גם בכינו. וכן הלוך ילך ובכה וגו' בא יבא ברנה וגו'. היינו שהכתוב מבטיח שע"י הבכי' יחזרו וימשיכו אור ההשגחה עד שתחזור קדושת א"י על מכונה. וזה שנאמר (ירמי' ל"א) הנני מביא אותם מארץ צפון וקבצתים מירכתי ארץ וגו' בבכי יבואו וגו'. ושם מנעו קולך מבכי וגו' ושבו בנים לגבולם. וזה שנאמר (ישעי' ל') כי עם בציון ישב בירושלים כה לא תבכה וגו'. והכלל כי צריכים להתחזק מאד באמונה ההשגחה עד שיזכה לדעת כזה שלא ירגיש שום צער ויסורים כלל בפרט אלו הזוכים לישב בא"י ששם מאיר אור ההשגחה והדעת והאמונה והיא אחת מהג' דברים שנתנו ע"י יסורים. ובאמת אלו היסורים הן של אהבה כמ"ש וידעת עם לבבך כי כאשר ייסר איש את בנו וגו'. וע"כ צריכים להתחזק מאד לקבל היסורים באהבה בכדי שיהי' מזבח כפרה ולזכות לקבל קדושת א"י עי"ז. ועכ"פ צריכים שם להתחזק הרבה בתפלה שעיקר מקומה הוא בא"י כמאמרם ז"ל ולבכות הרבה לפני השי"ת. עד שעי"ז יזכה להמשיך התגלות אור השגחתו ית'. ועי"ז ממילא ינצל מכל מיני צער ויסורין ויזכה לקבל קדושת א"י בשלימות:

</div>

And also there is the primary source of joy — which is the aspect of: "and you shall rejoice in all that you put your hand to" [Devarim 12:7] — said in Eretz Yisrael. And there is the primary clarification of the good spirit from the evil spirit — the spirit of folly — for: Avira d'Eretz Yisrael machkim — the aspect of: "and Your good spirit You gave to make them wise" [Nechemiah 9:20]. And this is: "Your good spirit shall lead me on the level land [eretz mishor]" [Tehillim 143:10] — meaning Eretz Yisrael — as it is written: "the plain city [tzir hamishor]" [Yirmiyahu 21:13] — and Rashi explained: Yerushalayim — for there the light of holy love shines — which is the aspect of mishor — the aspect of: "with uprightness [mesharim] they love You" [Shir HaShirim 1:4]. And there is the primary illumination of the aspect of the hand of Hashem, as stated above. And this is: "You — Your hand drove out the nations" [Tehillim 44:3]. And there is the primary building of the holy melody, as stated above in Siman 49. And this is the aspect of: "from the wing of the earth we have heard songs" [Yeshayahu 24:16]. And it is said: "the time of song has arrived, and the voice of the turtledove is heard in our land."
 

 
 And also Eretz Yisrael is called Eretz Mishor [the Land of Uprightness] — named for: "and you shall do the upright and the good [hayashar v'hatov]" — see Rashi — "in the eyes of Hashem, so that it may be good for you — and you shall come and inherit the land," etc. [Devarim 6:18]. And there is holy love — as it is written: "and because He loved," etc., "to bring you — to give you their land," etc. [Devarim 4:37–38].
 

 
 Siman Nun-Hay · סימן נ"ה

 Abba Shaul — "Abba Shaul [Said]"


## Segment 256

<div dir="rtl" lang="he">

סימן רנ"א-דע שע"י מלחמות וכו' בארץ ישראל שם עיקר האמת כמו שכתוב אמת מארץ תצמח וכתיב ונקרה ירושלים עיר האמת. וע"כ שם עיקר שלימות הצדקה כמ"ש וצדקה בכרמל תשב. וזה שנסמך פסוק וצדקה תהי' לנו וגו' (המבואר בפנים) לענין ירושת א"י כמו שכתוב ואותנו הוציא משם וגו'לתת לנו את הארץ וגו' ויצונו ד' וגו' וצדקה תהי' לנו כי נשמור וגו'. וסמוך לו גם אח"כ תיכף כי יביאך ד' אלקיך אל הארץ וגו'. ומה שצדקה נמשכת לאמת הוא מחמת שאמת הוא אחד וכו' כמבואר בפנים. וזה שכתיב אחד הי' אברהם ויירש את הארץ וכתיב ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ דייקא. וע"י כל הנ"ל נתבטלין כל המחשבות זרות של כפירות וע"ז רח"ל. וזה זוכין בשלמות בא"י. כי שם עיקר זיכוך המחשבה וביטול הכפירות וע"ז וזוכין לאמונה שלימה כנ"ל כמה פעמים. גם שם נתבטלין כל מיני מחלוקות וזוכין לשלום כמו שכתוב השם גבולך שלום:

</div>

אַבָּא שָׁאוּל · Likutay Moharan I, Siman 55

 
 It is explained well within the ma'amar — the matter of the revelation of the sanctity of Eretz Yisrael through the sparkling of the light of the merit of the Patriarchs — which one merits through prayer that is performed properly. And through this one is saved from the evil eye of the wicked — and one even merits to see their downfall. And through this the face of Hashem is revealed to him — this being the aspect of: "seek His face always," etc. [Tehillim 105:4].
 

 
 And behold — in Eretz Yisrael there is the primary tikkun of emunah — the aspect of: "dwell in the land and tend to faithfulness." And similarly the primary tikkun of seichel [intellect] — for its air makes one wise. And similarly the tikkun of honor — the aspect of: "and in His sanctuary — all of it says 'glory'" [Tehillim 29:9]. For there is the primary palace of the King. It follows that through this, there is the primary tikkun of prayer — to rectify through it the three voices. For through the perfection of holy emunah, all the false faiths are nullified — which are the aspect of "the voice of the fool," etc. And through the holy seichel, the aspect of "the voice of affliction" [kol anos] is nullified — which is the voice of the researchers and philosophers. And similarly there the voice of humiliations is nullified, etc. — for there is the primary holy honor — the aspect of: "that glory may dwell in our land" — the aspect of: "glorious things are spoken of you," etc. — as stated above. In particular, because there one merits to pray with such bitul [self-nullification] that one feels nothing except the King Himself — as is explained above in Siman 52.
 

 End of Installment Four. This completes the full, word-for-word translation of Simanim 39–55 of Likutay Kama. Every word of the Hebrew source has been rendered — including the extended passages in Simanim 49, 51, 52, and 54.

The next installment will continue with Siman 56 onward.

 נ נח נחמ נחמן מאומן

 Zimras HaAretz — Complete Translation, Installment Four.
Simanim 39–55 of Likutay Kama.

Zimras HaAretz — Installment Five: Simanim 56–65


## Segment 257

<div dir="rtl" lang="he">

סימן רע"ז-צדיק כתמר יפרח

</div>

The primary holiness of Eretz Yisrael flows from the aspect of the speech of Lashon HaKodesh [the Holy Tongue — Hebrew] — through which the world was created — in the aspect of: "G-d, Hashem, spoke and called out to the earth," etc., "out of Tzion — the perfection of beauty," etc. [Tehillim 50:1–2]. And similarly, regarding the inheritance of the Land for Israel — the language of dibbur [speech] is used many times, as in: "to the land that Hashem spoke," etc. — and many similar instances. And this is the aspect of: "the word of Hashem from Yerushalayim" [Yeshayahu 2:3] — specifically from Yerushalayim, which is the aspect of yir'ah [awe]. As is explained in Likutay Moharan Tanina, Siman 1 — upon this depends the primary act and tikkun of Lashon HaKodesh.


## Segment 258

<div dir="rtl" lang="he">

מבואר בפנים כי כל הרפואות באים מן הארץ וכו'. והעיקר הוא א"י כי כל הארצות מקבלין מתמצית א"י. וא"י יש לה שתי בחינות. לפעמים נקראת ארץ כנען ולפעמים נקראת ארץ סתם. היינו כשיש מחלוקת. ומחלוקת אחת דוחה ק' פרנסתו ואזי נקראת ארץ כנען בחינת כאן עני כמו שדרשו רז"ל על פסוק ולא יהי' עוד כנעני וגו'. אבל כשיש שלום אזי נקראת בחינת ארץ סתם ואזי היא בחינת ארץ נתנה יבולה שנותנת כחותיה לכל יבול הארץ.ואזי יש כח לכל הרפואות וכו':

</div>

זִמְרַת הָאָרֶץ — הַמְשֵׁךְ

 Zimras HaAretz — Installment Five
 Likutay Kama · Simanim 56–65 · Complete Word-for-Word Translation

נ נח נחמ נחמן מאומן
Na Nach Nachma Nachman MayUman

Likutay Kama — Continued


## Segment 259

<div dir="rtl" lang="he">

סימן ר"פ-מי שצריך לדון בד"ת וכו'

</div>

Siman Nun-Vav · סימן נ"ו

 U'V'Yom HaBikurim — "And on the Day of the First Fruits"

 וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים · Likutay Moharan I, Siman 56


## Segment 260

<div dir="rtl" lang="he">

עיקר בירור הניצוצות הקדושים מן הקליפות הוא ע"י אמונה ועיקר שלימות האמונה הוא בא"י כמו שכתוב שכן ארץ ורעה אמונה. וירושלים נקראת קרי' נאמנה. אך מחמת שאפשר שיתאחזו בה חס ושלום. ע"כ צריכים לקשר פנימיות המחשבה בכל עשיותיו אל התורה הק' ועי"ז מקבלת האמונה כח לברר הניצוצות מן הקליפות ולעלות מהם. ומזה מובן ממילא כמה צריכים להתחזק בא"י בלימוד התורה הקדושה. ושתהי' המחשבה קשורה בהתורה תמיד אפי' בעשיותיו הגשמיים כגון אכילה ושתיה ומו"מ וכיוצא. כי הכל רק בשביל לברר הניצוצות הק' שעיקר הבירור ע"י האמונה הקדושה שעיקר שלימותה הוא בא"י. והכל ע"י שמקבלת כח מהתורה הקדושה כנ"ל. וזה ששואלין: נשאת ונתת באמונה. קבעת עתים לתורה.כי עיקר תיקון המו"מ באמונה הוא בכח התורה הק'. ע"כ מלבד מה שצריך בשעת עשיית המשא ומתן שתהיה' מחשבתו קשורה בהתורה ושיעשה הכל רק ע"פ דת תורתינו הק' ועם כל זה העבודה הזאת היא בבחינת צאתך בחינת כי תצא למלחמה וגו' כמבואר בפנים. ע"כ צריך לקבוע עתים לתורה שאז יעסוק בתורה בפועל ממש שהיא בחינת עבודה פניימית למעלה מעבודת המו"מ בחי' ויששכר באהלך. בחינת ד' מי יגור באהלך מי ישכון בהר קדשך וגו'. וע"י שיושבי חו"ל מחזיקים אותם בממונם והם יושבים בקביעות על התורה ועבודת ד'. עי"ז יש כח גם ליושבי חו"ל לברר הניצוצות הק' ע"י משא ומתן באמונה וכיוצא. בפרט כי שם בא"י עיקר שלימות לימוד התורה כי אין תורה כתורת א"י. וכשעושה מו"מ באמונה ומכוון במחשבתו כדי להרויח ממון ולהחזיק התלמידי חכמים שבא"י זה ג"כ בחי' חב"ד דעשי' העולה ליצירה. כי א"י היא בחינת יצירה כמבואר בהקדמה לפרי ע"ח. וכבר מבואר לעיל בסימן ר"ד בפנים שהממון שנותנים לת"ח היא בחי' תורה ממש:

</div>

Eretz Yisrael itself is the aspect of holy Malchus [Kingship], as is known. And every person must be careful not to use it for his own pleasure and personal needs — but only in the aspect of: "and the Kingship shall be Hashem's" [Ovadiah 1:21] — that all the pleasures one receives from it shall be solely for the sake of Heaven. In the aspect of what is explained in the ma'amar of Tisha Tikkunim, Siman 9: "We will not pass through field or vineyard," etc. [Bamidbar 20:17] — meaning: we have no desire for the pleasures of this world; rather our desire is: "let us go by the King's road" — to walk in the way of the King of the world. And this is: "praiseworthy are you, O land, whose king is a free man [ben chorin]" [Koheles 10:17] — specifically land.
 

 
 And one must strive to draw length of days into the Malchus — that it should not be in the aspect of: "authority buries its holders" [ha-rabanut keveres be'aleha] — which is the aspect of: "a land that devours its inhabitants" [Bamidbar 13:32], G-d forbid. And because the lengthening of days of Malchus depends upon tochachah [rebuke / moral correction] — therefore Eretz Yisrael is called eretz nechochos [the land of uprightness]. And our Sages of blessed memory said: "It was destroyed only because they did not rebuke one another." And to reach length of days — it is through the engagement in Torah, etc. For Eretz Yisrael is called Eretz HaChayyim — for there is the primary life and length of days — as it is written: "in order that you may prolong days upon the land," etc. [Devarim 11:21] — and many like these.
 

 
 And the primary thing depends upon Torah study — as it is written in Parshas Ha'azinu: "set your hearts," etc. — see Rashi there — "for it is not an empty thing from you — for it is your life, and through this matter you shall prolong days upon the land," etc. [Devarim 32:46–47]. And therefore also the portion of the King [Parshas HaMelech] — and the mitzvah of: "and it shall be with him and he shall read in it all the days of his life" [Devarim 17:19] — is also placed adjacent to the inheritance of the Land, as it is written: "when you come to the land," etc. [Devarim 17:14].
 

 
 And the primary life and length of days is da'as [Divine knowledge / consciousness] and seichel [intellect] — whose primary perfection is in Eretz Yisrael — for: "there is no wisdom like the wisdom of Eretz Yisrael," as stated above. And similarly there is the primary perfection of Torah study — for: "there is no Torah like the Torah of Eretz Yisrael." And therefore there is the primary revelation of the aspect of the concealments [hastaros] — through which the voice of the heralds of the holy Torah is heard, as it proclaims and rebukes and cries out: "How long, O simpletons, will you love simplicity?" [Mishlei 1:22]. For because its air is pure and holy — therefore the voice of the holy heralds is heard there most fully, as is brought. In particular, because the primary holy voices go forth from there — as it is written: "Hashem shall roar from Tzion and give His voice from Yerushalayim," etc. [Yoel 4:16].


## Segment 261

<div dir="rtl" lang="he">

סימן רפ"ב-אזמרה וכו'

</div>

And this is: "Then those who fear Hashem spoke with one another, and Hashem listened and heard" [Malachi 3:16]. For since they are those who fear Hashem — their speech has perfection — for it is in the aspect of yir'ah — and there, shmi'ah [listening / hearing] is dependent. Therefore their speech is so beloved that, as it were, the Holy One Blessed be He Himself also inclines His ear toward them, listens, and hears their speech — and it is inscribed in a Book of Remembrance before Him — the aspect of: "Write this as a remembrance in a book" [Shmos 17:14], which is brought at the end of the ma'amar. And this is: "for those who fear Hashem and for those who contemplate His Name." And our Sages of blessed memory expounded: "a good thought — the Holy One Blessed be He joins it to the deed."


## Segment 262

<div dir="rtl" lang="he">

עיקר הזמירות והניגונים שהם בחינת בירור הנקודות טובות שיש בכל אחד שזה בחינת בירור הרוח טובה מן הרוח רעה הוא בארץ ישראל. בחינת מכנף הארץ זמירות שמענו בחינת רוחך טובה תנחני בארץ מישור שהוא בחינת א"י כנ"ל בסי' נ"ד. וזה בחי' השיר היו הלוים אומרים בביהמ"ק כי לשם נתכנסין כל הנקודות טובות שבישראל. כי מקדש אקרי משכן כמו שאמרו רז"ל. שזה בחינת המשכן שעושה הרועה נאמן שבכל דור ע"י הנקודות טובות שמקבץ מכל ישראל כמובן בפנים וכמבואר בלקוטי הלכות כי ירושלים נקראת טוב שנאמר ההר הטוב הזה וגו'. וכלל א"י נקראת ארץ טובה כי שם שורש כל הטוב. ויש שם הבחי' של הש"ץ ההגון שעי"ז כל הנקודות טובות תאבות להכלל שם. שזה בחי' ארץ חמדה טובה וגו'. וזה בחי' עת הזמיר הגיע בחי' הזמירות והניגונים הנ"ל שהיא בחינת קיבוץ הנקודות ובות שמהם נבנה המשכן שמשם מקבלין התינוקות של בית רבן הבל פיהם שאין בו חטא. וזה שסיים וקול התור נשמע בארצנו ופירש בזוהר דא קלא דינוקי דרביי דלעאין באורייתא. וזה בארצנו דייקא היינו כנ"ל. וזה שכן ארץ ורעה אמונה בחינת הרעיא מהימנא הנ"ל.וזה שנסמך הפסוק ועוד מעט ואין רשע שזה בחי' הדרך של אזמרה לאלקי בעודי בחי' בירור וקיבוץ הנקודות טובות הנ"ל לענין ירושת א"י. כמוט שכתוב וקוי ד' המה יירשו ארץ ועוד מעט ואין רשע וגו' וענוים יירשו ארץ וגו'. היינו שמתחלה מדבר לענין מה שצריך האדם לחזק את עצמו בעצמו ע"י הנקודות טובות ולקוות לד' שיזכה עי"ז לתשובה שלימה ולכל טוב הכלול בקדושת א"י. וזה וקוי ד' יירשו ארץ. ואח"כ ביאר הדבר ועוד מעט ואין רשע וגו'. היינו שגם נגד אחרים ע"י שדנין אותם לכף זכות ע"י הנקודות טובות שמוצא בהם עי"ז מכניס אותם באמת לכף זכות בבחינת והתבוננת על מקומו ואיננו. וזה שסיים וענוים יירשו ארץ. כי אלו שדנין בני אדם לכ"ז הם נקראים ענוים כי זה ממדת ענותנין. וע"ד שאמרו ז"ל יכול אפי' הגיס דעתו ת"ל משרים תשפטו בני אדם היינו כנ"ל. וזה וענוים יירשו ארץ והתענגו על רוב שלום. כי עי"ז שדנין בני אדם לכף זכות עי"ז רוב שלום. וזה שנאמר גם לענין א"י ונתתי שלום בארץ וכתיב השם גבולך שלום. וזה שנאמר גם לענין א"י ונתתי שלום בארץ וכתיב השם גבולך שלום. ונאמר וכל ניך למודי ד' בחי' תשב"ר הנ"ל ורב שלום בניך בחי' שלום הנ"ל. ועי' בפנים לעיל בסי' ל"ז שא"י היא בחינת הבל שאין בו חטא:

</div>

And therefore: "the people that dwells in it — their iniquity is forgiven" — for all transgressions are from the aspect of the concealments. But there, where the concealments are revealed, they are in the aspect of: "their iniquity is forgiven." And there is the primary revelation of the secrets of Torah, as stated above many times. And similarly the primary subduing of the kingdom of Amalek — as it is written: "in the land," etc., "you shall blot out the memory of Amalek" [Devarim 25:19] — as our Sages of blessed memory said. And there is the primary nullification of the desire for money and wealth, as stated above. And there is the primary magnification of da'as — and through this, livelihood comes easily. This is the aspect of: "not like the land of Egypt", etc., "which you watered with your foot", etc. [meaning: that it requires much human toil — irrigation by foot-operated water-wheels] — "it drinks water from the rain of heaven", etc. [Devarim 11:10–11] — which is without toil. And also because there is the primary nullification of anger and cruelty — as it is written: "they shall not harm nor destroy in all My holy mountain," etc. [Yeshayahu 11:9]. And there is great abundance of peace — as it is written: "who makes your borders peace." And there is the revelation of supernal Chesed and great compassion, as stated above many times.
 

 
 For the sanctity of Eretz Yisrael is in the aspect of: "mikveh Yisrael Hashem" "the hope of Israel is Hashem" / "Hashem is the gathering-pool of Israel" — as it is written: "and the hopeful ones of Hashem — they shall inherit the land" [Tehillim 37:9]. And it is written: "hope to Hashem," etc., "and He will raise you up to inherit the land" [Tehillim 37:34]. And this is the juxtaposition of the verse: "I will sprinkle upon you pure waters," etc. [brought within the ma'amar] — placed immediately after the verse: "and I will bring you to your soil" [Yechezkel 36:24–25]. And there, eating is in the aspect of manna — as it is written: "and the manna ceased on the morrow after Pesach, in their eating of the produce of the land" [Yehoshua 5:12] — as is brought in Sha'ar HaChatzair. And there is the primary aspect of ma'amar pasuach [the open utterance — an unrestricted Divine statement] — as it is written in Parshas Shemos: "and I said: I will bring you up," etc., "to the land of the Kena'ani," etc. [Shmos 3:17]. And similarly there is the aspect of ne'eman pashut [faithful and simple] — as it is written: "Your testimonies are very faithful — holiness befits Your house", etc. [Tehillim 93:5] — this being the innermost dimension of the sanctity of Eretz Yisrael.
 

 
 And there is the primary perfection of machloket l'shem shamayim [dispute / debate for the sake of Heaven] — this being the aspect of the fact that the Torah scholars of Eretz Yisrael are called no'am [pleasantness] — for even the disputes and the difficulties they pose to one another are done with love and in pleasantness, as Rashi explained there [tractate Sanhedrin 24a]. For this is the aspect of: "and a slight utterance was heard from him," etc. — that one should not disparage the one who holds the minority opinion, even though the halachah does not follow him — for: "both these and these are the words of the living G-d," etc.
 

 
 Siman Nun-Zayin · סימן נ"ז

Sha'alu es Rabbi Yosi ben Kisma — "They Asked Rabbi Yosi ben Kisma"

 שָׁאֲלוּ אֶת ר' יוֹסֵי בֶּן קִסְמָא · Likutay Moharan I, Siman 57

 
 The primary emunah b'chachamim [faith in the Sages] — in the aspect of: "you shall not deviate from the ruling", etc. [Devarim 17:11] — was said regarding the Sanhedrin [Great Court] that sits in Eretz Yisrael in the Bais HaMikdash — as it is written: "and you shall arise and go up," etc. [Devarim 17:8]. And similarly the primary semichah [ordination of Torah scholars] is only in Eretz Yisrael — as is explained in tractate Sanhedrin (14a), and in the Rambam, Chapter 4 of the Laws of Sanhedrin. And there is the primary perfection of the Oral Torah — in the aspect of: "and you shall act according to the ruling that they tell you from that place," etc. [Devarim 17:10]. And there is the primary perfection of Torah — as it is written: "for from Tzion shall go forth Torah." And from there the power of healing is drawn — as it is written: "and healing for all his flesh" [Mishlei 4:22]. And therefore it is said of those who dwell in Eretz Yisrael: "and the inhabitant shall not say: I am sick" [Yeshayahu 33:24].
 

 
 And even if a person there, G-d forbid, has suffering and illness, G-d forbid — it is only in the aspect of loving suffering [yisurin shel ahavah] — in the aspect of: "and you shall know with your heart — for as a man chastises his son — Hashem your G-d chastises you," etc. — "support Yah — for Hashem your G-d brings you to a good land," etc. [Devarim 8:5–7] — as our Sages of blessed memory expounded. And this is what is written: "and I will heal their land" [Divray HaYomim II 7:14]. For there is the primary power of healing.

And similarly, regarding the exile it is written: "and they mocked the messengers of G-d," etc. [meaning: they did not heed the Sages and undermined their faith, and through this the power of the angels was weakened] — "until the anger of Hashem rose against His people — until there was no healing" [Divray HaYomim II 36:16] — for through this they had no healing — "and the king of Chaldea rose against them," etc. — meaning, Eretz Yisrael was destroyed and they were exiled from there. And as our Sages of blessed memory said: "it was destroyed only because they despised Torah scholars therein." And therefore at the time of the destruction it is said: "for great as the sea is your ruin — who can heal you?" [Eichah 2:13] — for the power of healing was nullified. And at the time of the redemption it is said: "and on the day that Hashem binds up the breach of His people and heals the wound of His blow" [Yeshayahu 30:26].
 

 
 And this is what is written: "why did You strike us so that there is no healing for us?", etc. [Yirmiyahu 14:19]. And there [Yirmiyahu 30:13]: "there is no remedy for your wound," etc. — "for I will restore health to you and heal you of your wounds," etc. — "and the city shall be built upon its mound, and the palace shall sit upon its proper place" [Yirmiyahu 30:17–18]. And there [Yirmiyahu 33:6]: "behold — I will bring it healing and remedy, and I will heal them — and I will restore the captivity of Yehudah," etc., "and I will build them as at first."
 

 
 And there is the primary drawing of the tikkun of vows — through which emunah b'chachamim is rectified — as it is written: "and your vows you shall fulfill — and you shall come to the place that Hashem shall choose" [Devarim 23:24] — and many like these. And this is what Dovid said: "for You, O G-d, have heard my vows — You have given the inheritance of those who fear Your Name" [Tehillim 61:6] — meaning the inheritance of the cities of Eretz Yisrael that Dovid conquered — see Rashi there. And this is: "I will enter Your house with burnt-offerings — I will fulfill my vows to You" [Tehillim 66:13]. "My vows to Hashem I will fulfill," etc., "in the courts of the house of Hashem, in the midst of you, O Yerushalayim" [Tehillim 116:14, 19].
 

 
 And therefore when Dovid the King, may peace be upon him, wished to find the place of the Bais HaMikdash — where the primary tikkun of emunah b'chachamim is in the aspect of: "when a matter is too wondrous for you for judgment," etc. — meaning, when there will be the aspect of the withdrawal of the Sages — the aspect of: "and the wisdom of its wise men shall be lost" [Yeshayahu 29:14] — which is the aspect of peleh [wonder / mystery] — and through this they will not know how to decide the law, until there will be: "matters of dispute in your gates" [Devarim 17:8] — Rashi's explanation: that the scholars of the city will disagree on the matter — this one declaring impure and that one declaring pure, etc. — "and you shall arise and go up to the place that Hashem shall choose" — meaning, to the Bais HaMikdash — "and you shall act according to the ruling that they tell you from that place" — this is the primary aspect of the tikkun of emunah b'chachamim. Therefore he was compelled to take a vow — as it is written: "that he vowed to Hashem," etc., "until I find a place for Hashem — dwellings for the Mighty One of Yaakov" [Tehillim 132:2, 5] — specifically the Mighty One of Yaakov [Avir Yaakov] — the aspect of: "from the hands of the Mighty One of Yaakov" [Bereishis 49:24], as is explained within the ma'amar.

And this is: "behold — we heard of it in Efras," etc. — see Rashi — it is explained that from this very verse that is said here: "and you shall arise and go up" — Dovid learned that the place of the Bais HaMikdash must be higher than everything — and through this he found its location, as stated above. And therefore the Bais HaMikdash itself is also called peleh [wonder] — as it is written: "and the house which I am building — it is great and wonderful [ha-peleh]" [Divray HaYomim II 2:8]. For there shines the aspect of peleh as is explained within the ma'amar. For the primary tikkun of emunah b'chachamim through a vow is — because through this one ascends to the root in which the Sages are rooted — namely, the aspect of the wonders of wisdom, etc., as is explained within the ma'amar. And the primary tikkun of this is in Eretz Yisrael — for Avira d'Eretz Yisrael machkim — through the illumination there of the thirty-two pathways of the wonders of wisdom, as is explained in the holy books. For this reason the gematria of ארץ ישראל equals thirty-two times הוי"ה [the Divine Name — 32 × 26 = 832].
 

 
 It follows that there is the primary root of the Sages — and therefore there one merits most fully to the tikkun of emunah b'chachamim — which is through a vow, which is the aspect of Yaakov. And therefore Eretz Yisrael is specifically the inheritance of Yaakov. And there is the primary sparkling of the light of the Patriarchs — in the aspect of: "and I will remember My covenant — Yaakov," etc., "and the land I will remember" [Vayikra 26:42]. And there is the primary aspect of the delight of Shabbos — the aspect of: "then shall you delight in Hashem — and I will make you ride upon the high places of the earth — and I will feed you with the inheritance of Yaakov" [Yeshayahu 58:14] — in its literal sense — as the commentators explained: regarding the inheritance of Eretz Yisrael, which is higher than all the lands and is the inheritance of Yaakov — as it is written: "and He established it for Yaakov as a statute," etc., "to you I will give the land of Kena'an — the portion of your inheritance" [Tehillim 105:10–11]. And it is written: "dwell in the land and tend to faithfulness — and delight in Hashem," etc. — and our Sages of blessed memory also expounded this regarding the delight of Shabbos. And it is also brought in the holy books that Eretz Yisrael is in the aspect of the holiness of Shabbos.
 

 
 And therefore there, eating is in holiness — in the aspect of: "and you shall eat there before Hashem your G-d" [Devarim 14:26]. And this is: "and you shall eat your bread to satiation and dwell securely in your land — and I will place peace in the land," etc., "and I will remove the evil beasts from the land," etc., "and you shall pursue your enemies," etc. [Vayikra 26:5–8]. For there eating is in the aspect of the delight of Shabbos — whose segulah [propitious property] is to silence the enemy and the avenger, and to draw peace. And there — the nullification of anger, whose grip is in the liver — in the aspect of: "and He placed a heart of rage in Bavel — it is there that it is written" [Nedarim 22a]. And as is also understood in Siman 155, in the ma'amar of Arichas Apayim. And there is the primary dominion and rule of the brain — for: "there is no wisdom like the wisdom of Eretz Yisrael." And there is love and peace — as it is written: "who makes your borders peace" — and it is written: "may the mountains bear peace to the people, and the hills — through righteousness [b'tzedakah]" [Tehillim 72:3] — specifically — for the primary abundance of peace is through tzedakah, and in particular through the tzedakah of Eretz Yisrael — which is the aspect of the tzedakah of Shabbos, as stated above — and as is explained above many times that there is the primary perfection of tzedakah, as it is written: "and righteousness shall dwell in the orchard."
 

 
 And this is: "and you shall come and inherit the good land," etc., "to drive out all your enemies from before you" [Devarim 6:18–19]. And it is written: "Hashem will place your enemies who rise against you — smitten before you" [Devarim 28:7]. And it is written: "and He will drive out from before you your enemy — from before you" [Devarim 33:27] — specifically — the aspect of the holy panim [face / presence], the aspect of wisdom, which one merits there — and through this the enemies are subdued.

And there speech is completed in peace — the aspect of: "for the sake of my brothers and my companions — let me now speak peace regarding you" [Tehillim 122:8] — said of Yerushalayim. And this is the aspect of: "that you may nurse and be satisfied from the breast of her consolations — and so that you may drink deeply and delight from the fullness of her glory" [Yeshayahu 66:11] — said of Yerushalayim — which is the aspect of matzah [unleavened bread], the aspect of the delight of Shabbos, as is explained within the ma'amar. And this is: "and righteousness shall dwell in the orchard" — Rashi explained: in Eretz Yisrael — "and the work of righteousness shall be peace," etc., "and my people shall dwell in a peaceful abode" [Yeshayahu 32:16–18] — meaning: through the tzedakah of Eretz Yisrael, peace is greatly multiplied, as stated above. And it is in the aspect of matzah — the letter heh [ה] — in the aspect of: "behold — I give you seed" [Bereishis 47:23], as is explained within the ma'amar. For: ar'a d'Yisrael musva d'as ha [Aramaic: the land of Israel is the dwelling-place of the heh], as stated above many times.
 

 
 And this is the aspect of: "the lot settles disputes" [Mishlei 18:18], as is explained within the ma'amar. For Eretz Yisrael was divided by lot — and this is what is written there: "according to the lot" — and Rashi explained: the lot would speak — which is the aspect of shalom [peace] that has a mouth — the aspect of: "and between the mighty he will separate" [Mishlei 18:18], as is explained within the ma'amar. And this is the aspect of the building of the holy gates and the falling of the gates of the Sitra Achra — the aspect of: "and your seed shall inherit the gate of his enemies" [Bereishis 22:17]. And it is written: "who raises me from the gates of death" [Tehillim 9:14]. And it is written: "in the gates of the daughter of Tzion I will rejoice in Your salvation" [Tehillim 9:15]. And it is written: "lift up your heads, O gates," etc. — regarding the gates of the Bais HaMikdash. And it is written: "and this is the gate of heaven." And it is written: "open the gates, and let the righteous nation enter — the keeper of faithfulness" [Yeshayahu 26:2] — also regarding the building of Yerushalayim. And it is written: "judges and officers you shall appoint for yourself in all your gates" [Devarim 16:18] — for the Sages sit in the gates of justice. And one must listen to them and believe in them — and this is: "when a matter is too wondrous for you for judgment," etc., "matters of dispute in your gates — and you shall arise and go up," as stated above.
 

 
 The tikkun of eating is in the aspect of: "and you shall eat meat with all the desire of your soul — in all your gates," etc. [Devarim 12:15]. And there: "and you shall eat in your gates with all the desire of your soul" [Devarim 12:15]. Tzedakah is in the aspect of: "and you shall give to the Levi, to the stranger, to the orphan, and to the widow — and they shall eat in your gates and be satisfied" [Devarim 14:29]. And it is written: "Hashem loves the gates of Tzion," etc. "Our feet were standing in your gates, O Yerushalayim." For: "He has strengthened the bars of your gates" [Tehillim 147:13] — and many like these.

And behold — it is explained in this ma'amar that the great prosecutor [mikatreig] has its grip in the liver — which is full of blood. And from it, prosecutors and adversaries branch out below, over a person who becomes angry. And the tikkun of this matter is through fasting — through which the liver becomes humbled before the brain — and through this his enemies fall before him, etc. And through this one understands what is written at the time of the destruction of Yerushalayim: "for the king of Bavel stood," etc., "he inspected with the liver [ra'ah ba-kaved]" [Yechezkel 21:21] — see Rashi — meaning: he saw that then the power of the prosecutors overpowered — which are the aspect of Edom, whose grip is in the liver. For also then Edom joined with him — as it is written in the Psalm: "remember, Hashem, against the children of Edom," etc. [Tehillim 137:7]. And similarly in the Lamentations: "rejoice and be glad, O daughter of Edom," etc.
 

 
 And this is what is written: "and I called there a fast on the river," etc., "for I was ashamed to request from the king an army and horsemen to guard us from the enemy," etc., "and we fasted and besought our G-d for this" [Ezra 8:21–23]. For the segulah of fasting is to silence the enemy, as stated above. And this is what our Sages of blessed memory said — that in every time of war, Israel would fast — and all of this to subdue the enemies through the fast.
 

 
 Siman Nun-Ches · סימן נ"ח

 Talas Nafkin Mechad — "Three Go Forth from One"

תְּלַת נָפְקִין מֵחַד · Likutay Moharan I, Siman 58

 
 The primary perfection of da'as — which is the aspect of Moshe — is in Eretz Yisrael. And from there are drawn the three influences — which are eating, drinking, and clothing — this being the aspect of: "it lacks nothing" — said of Eretz Yisrael. And the primary sustenance of da'as is through the Patriarchs. And this is the aspect of: "and I will remember My covenant — Yaakov," etc., "and the land I will remember" [Vayikra 26:42]. And the Patriarchs are Chesed, Gevurah, Tiferes [Ches-Gimmel-Tes — the three central sefiros] — namely, to bring human beings close to the Holy One Blessed be He — in the aspect of: "and the souls that they made in Charan" [Bereishis 12:5]. And this is the aspect of: "beloved is Eretz Yisrael, for it renders converts fit" — and that the fear of sin should precede one's wisdom — and the primary yir'ah is in Eretz Yisrael, as stated above — and that one's words should be words of grace and glory — this being the aspect of Eretz Yisrael, which is called eretz chemdah [the desirable land] and tzvi tif'arto [the glory of His splendor].
 

 
 And also Eretz Yisrael is the aspect of the subduing of the klipah of Amalek, as stated above. And it is in the aspect of the guarding of the bris, as stated above many times. And through the bris one merits double abundance — the aspect of lechem mishneh [double bread] — this being the aspect of: "therefore in their land they shall inherit double" [Yeshayahu 61:7] — for there double abundance is drawn — as is understood in Likutay Moharan Tanina, Siman 40. And the primary thing is that one merits to originate Torah novelties at double the normal rate — this being the aspect of what our Sages of blessed memory said: "and one of ours who ascends there — he is equal to two of theirs." And it is in the aspect of Shabbos, as stated above. And from it, abundance flows to the entire world — and healing of the soul and healing of the body — this being the aspect of: "and the inhabitant shall not say: I am sick — the people that dwells in it, their iniquity is forgiven" [Yeshayahu 33:24].
 

 
 For it is aligned opposite the Yerushalayim above — which is the aspect of Binah — the aspect of teshuvah — in the aspect of: "and his heart will understand, and he will return and be healed" [Yeshayahu 6:10]. And teshuvah is in the aspect of teshuvah me'ahavah [repentance from love] — the aspect of ahavah b'sa'anugim [love with delights] — which is also the aspect of the sanctity of Eretz Yisrael — as it is written: "dwell in the land and tend to faithfulness — and delight in Hashem." And also the light of holy love shines there, as stated above many times.

And there is the primary honor and beauty and splendor of the fitting people of the generation — in the aspect of: "that glory may dwell in our land" — and it is written: "glorious things are spoken of you" — in the aspect of: "and your renown went forth among the nations because of your beauty — in the splendor that I placed upon you", etc. [Yechezkel 16:14]. And it is written: "beautiful in height — the joy of the entire earth" [Tehillim 48:3]. And this honor and splendor is a vessel and a sign for the renewal of Torah — this being the aspect of: "Mount Tzion — the far north — the city of a great King" [Tehillim 48:3], as is explained within the ma'amar — whose plain sense speaks in praise of Yerushalayim. And there is the primary nullification of arrogance — the aspect of: "and the humble shall inherit the land."
 

 
 And also there is the primary guarding of speech from falsehoods and lashon hara [evil speech] — this being the aspect of: "who shall sojourn in Your tent and who shall dwell on Your holy mountain?", etc., "one who walks blamelessly," etc., "and speaks truth in his heart — he does not slander with his tongue," etc. [Tehillim 15:1–3]. And it is written: "the remnant of Israel," etc., "and they shall not speak falsehood," etc., "for they shall graze and lie down and none shall make them afraid" [Tzefaniyah 3:13]. And because Eretz Yisrael is the aspect of Shabbos — the aspect of teshuvah — the aspect of healing — all of which is the aspect of chayyim [life], as is explained within the ma'amar — therefore it is called Eretz HaChayyim.
 

 
 Siman Nun-Tes · סימן נ"ט

 Heichal HaKodesh — "The Holy Sanctuary"

הֵיכַל הַקֹּדֶשׁ · Likutay Moharan I, Siman 59

 
 The primary building of the holy sanctuary is in Eretz Yisrael and Yerushalayim — where there is the totality of holiness. And as is also understood from the multitude of verses explained within the ma'amar — which are in the aspect of: "and those who remain in Yerushalayim — holy shall be said of them" [Yeshayahu 4:3]. And similarly: "and in His sanctuary — all of it says 'glory'" [Tehillim 29:9]. And those that follow. For there is the primary drawing near of human beings to the Holy One Blessed be He — this being the aspect of converts — the aspect of: "peoples will call out upon the mountain," etc. And our Sages of blessed memory said: "beloved is Eretz Yisrael, for it renders converts fit." And it is also the aspect of the heart, as stated above many times — for there dwells the vital spirit — this being the aspect of: "and a spirit to those who walk in it" — which also means those who walk in Eretz Yisrael, as our Sages of blessed memory expounded. And there is the primary aspect of mishpat — the aspect of: "the faithful city — filled with justice" [Yeshayahu 1:21], as is explained within the ma'amar. And this mishpat is the aspect of fire — and then the holy sanctuary also receives the power of fire — this being the aspect of: "and I will be for her — says Hashem — a wall of fire surrounding her, and for glory I will be within her" [Zechariyah 2:9].
 

 
 And this is the aspect of the guarding of Shabbos — the aspect of: "My Sabbaths you shall observe, and My sanctuary you shall revere" [Vayikra 19:30]. And it is written: "and the land shall observe its Shabbosos for Hashem — then shall the land be appeased for its Shabbosos," etc. [Vayikra 26:34–35]. For Eretz Yisrael is the aspect of Shabbos, as stated above. And this is the aspect of: "you shall not kindle fire," etc., "on the day of Shabbos" [Shmos 35:3] — for then evil is nullified of itself. And this is what the prophet warned them about the guarding of Shabbos [Yirmiyahu 17:19–27] — and that upon this depends the sustaining of the building of Yerushalayim — and if the opposite, G-d forbid: "and I will ignite a fire in its gates," etc. — against the aforementioned aspect of fire. And see also Yechezkel 20:20–22.
 

 
 And this is the aspect of meis u'samuch [mem and samech — the letters that stood miraculously in the Tablets of the Law] — which stood in the Tablets by miracle, as is explained within the ma'amar. For Eretz Yisrael is higher than all the lands — this being the aspect of nes [miracle / elevated banner] — as it is written: "raise a banner [neis]" — as is brought in Siman 9, in the ma'amar of Tehomot. And therefore when they sinned in the aforementioned aspect — it is said: "she that was a princess among the provinces has become a [payer of] tribute [mas]" [Eichah 1:1]. And therefore in the salvations of Israel and Yerushalayim and the downfall of Ashur it is said: "and Ashur shall fall," etc., "and his young men shall be for tribute [mas]," etc., "and his princes shall be dismayed from the banner [nes]" — and Rashi explained: from the miracles that they will see the Holy One Blessed be He performing for Israel — "says Hashem whose light is in Tzion," etc. — Rashi explained there: there the fire will be prepared to burn them — meaning, the aforementioned aspect of fire.

And this is: "and I will give them in My house and within My walls," etc. — as is explained within the ma'amar — "in My house and within My walls" — specifically — also in its literal sense. "A hand" — meaning: to establish fitting disciples and to draw upon them a spirit of wisdom — this being the aspect of yad [hand] — the aspect of: "he was full of the spirit of wisdom, for Moshe had laid his hands upon him", etc. [Devarim 34:9], as is explained within the ma'amar. For this is the aspect of Eretz Yisrael — where the source of wisdom is — the aspect of: "and a spring shall go forth from the house of Hashem" [Yoel 4:18] — and Avira machkim. And there is the primary semichah by which the Sages are ordained — as stated above in Siman 57.
 

 
 And also there is the primary aspect of shem [name / renown], as is explained within the ma'amar — the aspect of: "and I will bless you and make your name great" [Bereishis 12:2] — said to Avraham at the time he was commanded to go to Eretz Yisrael. And therefore Eretz Yisrael is called eretz chemdah [the desirable land] — the inheritance of the deer of hosts of the nations — for all the nations would long and desire it — and every king who did not have a palace in Eretz Yisrael was not at ease in his kingdom. As our Sages of blessed memory said regarding the verse: "and I saw among the booty a beautiful Babylonian garment" [Yehoshua 7:21]. And it is written: "I will shake all the nations, and the desirable things [chemdas] of all the nations shall come — and I will fill this house with glory," etc. [Chagai 2:7] — see Rashi. And this is the aspect of: "a house and wealth are the inheritance of fathers" — specifically — the aspect of the inheritance of Eretz Yisrael, which is the inheritance of the fathers. And there is the primary subduing of anger, as stated above. And also there is the primary great wealth — as is known and stated explicitly in the words of our Sages of blessed memory — the great wealth that Israel had during the settlement of Eretz Yisrael. And as it is written: "and your cattle and sheep shall multiply — and silver and gold shall multiply for you — and all that belongs to you shall multiply" [Devarim 8:13]. And it is written: "and his land became full of silver and gold — and there is no end to his treasuries" [Yeshayahu 2:7].
 

 
 Siman Samech · סימן ס'

 Pasach Rabbi Shimon — "Rabbi Shimon Opened"

פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן · Likutay Moharan I, Siman 60

 
 The primary contemplation of Torah is in Eretz Yisrael — for: "there is no Torah like the Torah of Eretz Yisrael." And because for this contemplation one needs very great wealth — and: "it lacks nothing" — therefore there was great wealth in Eretz Yisrael and: "it lacked nothing." And this is what our Sages of blessed memory expounded [Bereishis Rabbah, chapter 16]: "and the gold of that land is good" [Bereishis 2:12] — "for there is no Torah like the Torah of Eretz Yisrael and no wisdom like the wisdom of Eretz Yisrael." For this requires great wealth of silver and gold — as it is written: "and silver and gold shall multiply for you," as stated above.
 

 
 And there is the primary aspect of length of days, as stated above many times. And this is the aspect of Atik [the Ancient One] — the aspect of zaken [elder / aged]. And this is the aspect of the elders who were in Eretz Yisrael. And at the time of its destruction it is written: "elders have ceased from the gate" [Eichah 5:14]. And for the future it is written: "there shall yet sit elders and elderly women in the streets of Yerushalayim" [Zechariyah 8:4]. And as is explained within the ma'amar — regarding the service of Hashem: that one must begin little by little, and grow and expand in His service each time more and more. So similarly, we find regarding the inheritance of Eretz Yisrael — it is written in Parshas Mishpatim: "little by little I will drive them away from before you — until you have increased and inherited the land — and I will set your borders", etc. [Shmos 23:30]. And similarly in Parshas Ekev: "and Hashem your G-d will drive out these nations from before you — little by little — you will not be able to finish them off quickly", etc. [Devarim 7:22]. And in Parshas Ki Sisa it is written: "for I will drive out nations from before you — and I will enlarge your border," etc. [Shmos 34:24].

And there is the primary yir'ah, as stated above many times. And Eretz Yisrael is called an ishah yiras Hashem [a G-d-fearing woman], as is brought. And therefore there is the primary holiness of union, as stated above. And there is the primary blessing of rain and the aspect of long breathing [arichas haneshimah] as is explained within the ma'amar — this being the aspect of: "and the breath of Shaddai gives them understanding" [Iyov 32:8]. And the aspect of: "the candle of Hashem is the soul of man" [Mishlei 20:27] — this being the aspect of: "who gives a soul to the people upon it" [Yeshayahu 42:5] — said of Eretz Yisrael. And there is the primary intervention [pekidas akoros] for the barren — as it is written: "there shall be no barren woman among you" [Shmos 23:26] — for the sanctity of Eretz Yisrael is most suited for this, as our Sages of blessed memory said. And through this, awe is revealed — in the aspect of: "trembling seized them there — anguish as of a woman in labor" [Tehillim 48:7] — said in praise of Yerushalayim.
 

 
 And there is the primary tikkun of the awakening from sleep — in the aspect of: "I was sleeping but my heart was awake" [Shir HaShirim 5:2]. For Eretz Yisrael and Yerushalayim, etc., are the aspect of the heart — where there is the primary vitality and wisdom — as it is written: "and to every wise-hearted man I have given wisdom" [Shmos 31:6]. And therefore: "there is no wisdom like the wisdom of Eretz Yisrael" — and it is called Eretz HaChayyim. And there is the primary ascent of all prayers and all holy services of Israel — which cannot ascend above unless they have within them vital life-force — the aspect of wisdom — and they are not in the aspect of sleep, which is mochin d'katnus [diminished consciousness]. But there, in Eretz Yisrael, they are in the aspect of mochin d'gadlus [expanded consciousness], as stated above many times — and therefore all the holinesses ascend there in fullness. And there eating is in holiness — as it is written: "and you shall eat there before Hashem your G-d" [Devarim 14:26] — and many like these. And also there, foods are fully clarified — for the primary clarification of foods is through emunah — this being the aspect of: "and tend to faithfulness." And the primary tikkun of this is in Eretz Yisrael — as it is written: "dwell in the land and tend to faithfulness" [this phrase is repeated in the original].
 

 
 And this is the aspect of: "my soul longed and also pined for the courts of Hashem — my heart and my flesh sing out to the living G-d" [Tehillim 84:3]. For there the service is in fullness with the vital life-force of holiness — the aspect of: "and wisdom gives life" [Koheles 7:12]. And there is the primary holy radiance of the countenance — in the aspect of: "may He cause His countenance to shine upon us, Selah" [Tehillim 67:2]. And it is written: "and the light of Your countenance — for You favored them" [Tehillim 44:4]. For there all seventy faces of the Torah illuminate — for: "there is no Torah like the Torah of Eretz Yisrael."
 

 
 And there also shine the aspect of the shanim kadmoniyos [the primordial years — a Kabbalistic term for the most elevated supernal levels] — this being the aspect of: "and the offering of Yehudah and Yerushalayim shall be pleasing to Hashem — as in the days of olam" [primordial times — which are the aspect of b'kerev shanim, the seventy faces, as understood in the holy Zohar and among the Kabbalists] "and as in the years of old [kadmoniyos]" [Malachi 3:4] — which are above the aforementioned aspect. And there is what may be alluded to in the masorah [scribal tradition]: two instances of "and you shall lie down and your sleep shall be sweet [v'arvah shenasecha]" [Mishlei 3:24] — for through this, sleep is rectified — that it should not be in the aspect of death, G-d forbid — but rather one should awaken afterwards. And this is: "for You have rejected us greatly," etc. — meaning, because we fell from all the seventy faces, G-d forbid — "return us, Hashem," etc., "renew our days as of old [kedem]" [Eichah 5:22, 21] — meaning the aspect of the shanim kadmoniyos, which are also called yemay kedem, as is known.

And this is the aspect of: "the Torah need not have begun except with 'this month shall be for you' — which is the first commandment — and why did it open with Creation? — because of: 'the power of His deeds He declared to His people — to give them the inheritance of nations'" [Tehillim 111:6]. For through the aspect of the story-tales of the holy Torah — and in particular of the story of Creation — which is the aspect of the story-tales of the shanim kadmoniyos — through this specifically one merits to the aspect of the awakening from sleep — the aspect of the mochin — the aspect of the sanctity of Eretz Yisrael, whose holiness was at first concealed in the aspect of sleep until it was the inheritance of the nations — and now it has awakened from its sleep, and its holiness has been revealed, and it was given to Israel as an inheritance — through the aforementioned aspect of the power of His deeds.
 

 
 And this is what is written: "on that day I will raise up the fallen sukkah of Dovid," etc., "and I will build it as in the days of olam" [Amos 9:11]. And it is written — regarding the consolation of Tzion through the King Mashiach [Michah 5:1]: "and his going forth is from of old — from the days of olam" — meaning, the two aforementioned aspects, for the yemay olam receive their vitality from the aspect of yemay kedem — "therefore He will deliver them until the time when she who is in labor has given birth" — for through this, the aspect of birth is produced, as stated above — see Rashi. And this is what is written: "our fathers told us — of the deeds You performed in their days — in the days of kedem — with Your hand You drove out the nations and planted them," etc., "for not by their sword did they inherit the land," etc., "and the light of Your countenance — for You favored them", etc. [Tehillim 44:2–4]. And he cries out and prays about the exile and concludes: "arouse — why do You sleep, Hashem? Awaken," etc., "why do You hide Your face?", etc., "and redeem us — for the sake of Your lovingkindness" [Tehillim 44:24, 27]. For all of this is the aspect of Chesed, as is explained within the ma'amar.
 

 
 And similarly in Psalm 74: "remember Your congregation that You acquired of old [kedem] — You redeemed the tribe of Your inheritance — Mount Tzion," etc., "and G-d is my King from of old [mikedem] — working salvations in the midst of the earth," etc. [Tehillim 74:2, 12]. And similarly in Psalm 77: "my eyes are held open with watches" — and Rashi explained: constantly my eyes are stuck as a person sunk in slumber from a sealed heart, etc. — "I was overwhelmed and could not speak" [Tehillim 77:5] — for then, in the time of the aspect of sleep, a person is as if mute, unable to speak. And the tikkun for this: "I thought about the days of old [kedem] — the years of ancient times [shnos olamim]" [Tehillim 77:6] — the two aforementioned aspects, through which one is awakened from the sleep. And similarly afterwards: "for I will remember Your wonders from of old [mikedem] — and I will meditate on all Your deeds," etc. [Tehillim 77:12] — the aspect of these story-tales.
 

 
 And similarly in Psalm 143: "and my spirit overwhelms me within me — my heart within me is desolate" — and at the beginning it is written: "for the enemy has pursued my soul — he has crushed my life to the ground — he has made me dwell in darkness like those long dead." Meaning: the vital life-force of holiness was greatly diminished and weakened before him. And the tikkun for this: "I remembered the days of old [kedem] — I meditated on all Your works — I mused on the work of Your hands," etc. [Tehillim 143:5]. And he cries out: "do not hide Your face from me", etc., "and I shall be like those who go down to the pit — cause me to hear Your lovingkindness in the morning" — meaning the aforementioned aspect of Chesed — "Your good spirit will lead me on the level land [eretz mishor]," etc. [Tehillim 143:7–10] — meaning Eretz Yisrael, as stated above.

And this is what is written — regarding the praise of the holy Torah [Mishlei 8:22–26]: "Hashem acquired me at the beginning of His way — before His works of old [mikedem] — from eternity I was established — from the beginning [meirosh] — from the earliest times of the earth," etc. For the holy Torah is comprised of all the aspects — from the aspect of b'kerev shanim and from the aspect of shanim kadmoniyos — and concludes: "before He made the earth and the open spaces — and the head of the dust of the world" [Mishlei 8:26] — this refers to Eretz Yisrael and all the other lands. For from there flows the sanctity of Eretz Yisrael — which is the holy point of all the lands.
 

 
 And this is what is written regarding the consolations of Tzion [Yeshayahu 51:9]: "awake, awake — put on strength, O Tzion — awake as in the days of old [kimay kedem] — the generations of the world [doros olamim]." And this is what is written [Yechezkel 36:8–12]: "and you, O mountains of Israel, shall give forth your branches," etc. — the aspect of the settlement of Eretz Yisrael — "and I will multiply upon you man and animal — and they shall multiply and be fruitful" — the aspect of birth, to permit the mouth of the barren — "and I will restore you as of old [k'kadmoseichem]," etc., "and I will bring men — My people Israel — upon you — and they shall possess you — and you shall be to them an inheritance."
 

 
 And this is what is written [Michah 7:14]: "tend Your people with Your staff," etc. — regarding the settlement of Eretz Yisrael, see Rashi there — "let them graze in Bashan and Gilead as in the days of olam" [Michah 7:14]. And he concludes: "You will give truth to Yaakov — lovingkindness to Avraham — which You swore to our fathers from the days of old [mimay kedem]" [Michah 7:20] — as stated above.
 

 
 And this is that regarding Yaakov — when he began to leave Eretz Yisrael for the Diaspora — sleep fell upon him. And this is: "and he lodged there — for the sun had set" [Bereishis 28:11]. And specifically there he received tidings of the inheritance of Eretz Yisrael and the birth of children, etc. — through the dream, which is the aspect of the story-tales. And: "and Yaakov awoke from his sleep" [Bereishis 28:16] — for the aspect of the awakening from sleep was drawn upon him. And he was afraid and said: "how awesome is this place!", etc. For through this, awe was revealed — the aspect of: "Hashem, I have heard Your report and I was afraid", etc. [Chavakuk 3:2].

And this is what is written in the blessing of the Land: "and you shall eat old grain grown old" — whose Targum is: v'sichlun atiqa d'atik "and you shall eat of the ancient of the ancient". For the abundance of Eretz Yisrael is drawn from the aspect of the shanim kadmoniyos — the aspect of Atik [the Ancient One]. And also there are the primary fitting disciples — as it is written: "and all your children shall be disciples of Hashem," etc. And it is explained within the ma'amar regarding the power of speech that reaches the reproductive organs — which are the millstones of the generation — and that the organs of speech must be adjacent and close to the organs of reproduction, etc. And this is what the prophet rebuked them [Yeshayahu 59:4]: "trust in emptiness and speak falsehood — they conceive toil and give birth to iniquity." For through the blemish of speech and of trust, pregnancy and birth are also blemished. And this is what is also said: "and you shall speak from the ground" [Yeshayahu 29:4]. And it is said: "he was oppressed and afflicted — and like a ewe before its shearers — he was silent and did not open his mouth" [Yeshayahu 53:7]. For they were then like the deaf and the mute. But at the time of the redemption it is said: "then the eyes of the blind shall be opened and the ears of the deaf shall be unstopped," etc., "the tongue of the mute shall sing" [Yeshayahu 35:5–6]. And it is written: "raise your voice with strength — O herald of Yerushalayim" [Yeshayahu 40:9] — the aspect of the aforementioned strength. And this strength comes to the reproductive organs which are the millstones of the generation, who await the salvation. And through this they merit the inheritance of the Land — the aspect of: "and the hopeful ones of Hashem — they shall inherit the land" [Tehillim 37:9]. And it is written: "trust in Hashem," etc., "dwell in the land" — and see Sha'ar HaChatzair, Siman 211. And then birth occurs — the aspect of: "for she travailed — and she gave birth — Tzion bore her children — shall I bring to the brink and not deliver?", etc. [Yeshayahu 66:8–9].
 

 
 And because all the aforementioned aspects are included in the shofar, as is explained within the ma'amar — therefore the first conquest of Eretz Yisrael — which is the conquest of Yericho — was through the shofar. And now see what our Sages of blessed memory said [Vayikra Rabbah, chapter 34]: "Rabbi Zeira said: even the casual conversation of the people of Eretz Yisrael is Torah," etc. — which is precisely aligned with what is explained within the ma'amar — regarding the casual conversation of Torah scholars, which is the aspect of story-tales — through which one awakens from sleep and draws all the aforementioned tikkunim — which are the aspect of the sanctity of Eretz Yisrael, as stated above.
 

 
 Siman Samech-Alef · סימן ס"א

 Chadi Rabbi Shimon — "Rabbi Shimon Rejoiced"

חֲדֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן · Likutay Moharan I, Siman 61

 
 The primary tikkun of mishpat [justice] and tikkun of etzah [counsel] is in Eretz Yisrael and Yerushalayim — as it is written: "and I will restore your judges as at the first — and your counselors as at the beginning" [Yeshayahu 1:26]. For there is the primary perfection of wisdom, as stated above. And also they are the aspect of the heart — where there is the tikkun of counsel — the aspect of: "water that is deep — counsel is in the heart of a man" [Mishlei 20:5]. And there is the primary perfection of emunah b'chachamim — the aspect of: "you shall not deviate from the ruling," etc. — as stated above in Siman 57. And there is the primary semichah by which the Sages are ordained, as stated above.
 

 
 And also there is the primary perfection of kesav [writing] — this being the aspect of what the verse elaborated to tell — regarding the inheritance of the seven tribes that had not yet been conquered in the days of Yehoshua — how he sent men to write out all the cities among them [Yehoshua 18:4–10]: "go and travel through the land and write it," etc. "And the men went and traveled through the land — and they wrote it down by cities into seven portions on a book," etc. "And Yehoshua divided the land there for the children of Israel," etc. For the writing of Israel is in the aspect of the conquest of Eretz Yisrael. And this is what is written regarding the transfer of kingship and leadership to Shaul — which is the aspect of semichah [Shmuel I 10:25]: "and he wrote in a book and placed it before Hashem" — for it is in the same aspect as the writing, as stated above.
 

 
 And this is what is written: "and it shall be — those who remain in Tzion and who remain in Yerushalayim," etc., "everyone who is written for life in Yerushalayim" [Yeshayahu 4:3]. And this is what is written: "write for yourself all these words," etc., "on a book," etc., "and I will restore the captivity of My people Israel," etc., "and I will bring them back to the land — and they shall possess it" [Yirmiyahu 30:2–3]. And this is also what is written: "and I wrote in the book and sealed it," etc., "and I gave the deed of purchase," etc., "and in the presence of the witnesses who signed the book," etc., "take these books," etc., "for so says Hashem: houses and fields and vineyards shall yet be purchased in this land," etc. — "and they shall purchase fields for silver — and it shall be written in the book and sealed," etc., "for I will restore their captivity — says Hashem" [Yirmiyahu 32:10–15, 43–44]. And all of this is because the writing of Israel is in the aspect of the conquest of Eretz Yisrael, as stated above.

And there is the primary secret of ibur [the intercalation of the calendar / mystical pregnancy] — as our Sages of blessed memory said, and as is explained within the ma'amar. For bodies are formed there in the sanctity of Eretz Yisrael and are able to receive lofty and holy souls — and through this the secret of ibur [impregnation of souls] is transmitted to them. And there are the primary pure waters as is explained within the ma'amar — as it is written: "and I will bring you to your land — and I will sprinkle upon you pure waters," etc., "and I will give you a new heart," etc. [Yechezkel 36:24–26]. And the aforementioned waters are the aspect of: "the channel of G-d is full of water" [Tehillim 65:10] — said also of Eretz Yisrael — as it is written: "You have visited the land and watered it," etc. [Tehillim 65:10]. And it is said: "a river — its streams shall gladden the city of G-d", etc. [Tehillim 46:5]. And it is said: "on every high mountain," etc., "streams of water" [Yeshayahu 30:25]. And there is the primary sweetening of all the tzimtzumim [contractions / the aspect of divine concealment] — for all of them are clarified through thought. And there is the primary purification and holiness of thought, as stated above. And there is the Even HaShetiyah [the Foundation Stone]. And there is the primary light of supernal wisdom, as stated above. And there is the primary perfection of Torah — for: "there is no Torah like the Torah of Eretz Yisrael" — and it is written: "for from Tzion shall go forth Torah." And this is: "may He send you help from the sanctuary — and from Tzion may He sustain you" [Tehillim 20:3] — in its literal sense.
 

 
 And there is the primary totality of the twelve stones of Yaakov within the Even HaShetiyah — as it is written: "and he reached the place," etc., "and he took from the stones of the place," etc. [Bereishis 28:11] — and as our Sages of blessed memory expounded. And there he was told: "the land upon which you are lying — to you I will give it," etc. And there is the primary perfection of joy — the aspect of: "the light of the righteous is glad" [Mishlei 13:9]. And it is written: "the righteous shall inherit the land." And this is: "Mount Tzion shall rejoice," etc. [Tehillim 48:12] — and many like these.
 

 
 For there is the primary totality of the souls of Israel — as it is written: "who gives a soul to the people upon it — and a spirit to those who walk in it" [Yeshayahu 42:5] — the aspect of the spirit of wisdom — the sustaining spirit [rucha d'kiyyuma], as is explained within the ma'amar. And there is the primary love and totality among Israel — as it is written: "who makes your borders peace," as stated above. And this is what our Sages of blessed memory said [Horios 3b] — regarding: "and if the matter was hidden from the eyes of the congregation" [Vayikra 4:13]: "the inhabitants of Eretz Yisrael are called 'congregation' — and the inhabitants of the Diaspora are not" — and the Rambam ruled accordingly (Chapter 13 of the Laws of Shgagos). For there is the primary totality of the souls of Israel as one — in the aspect of kahal echad [one assembly] — in the aspect of: "and Moshe assembled the entire congregation of Israel" [Shmos 35:1]. And our Sages of blessed memory said [Sanhedrin 24a]: "how beloved they are to one another" — the aspect of: "we are bound up in lovingkindness." And our Sages of blessed memory said: "a city that is joined together" [Tehillim 122:3] — "a city that makes Israel bound to one another" [Ta'anis 5a] — and see Sha'ar HaChatzair, Siman 43. And there is the primary perfection of the holy books, as is explained within the ma'amar. And therefore our Sages of blessed memory said [as brought in Sha'ar HaChatzair, Siman 381]: "one may not take holy books from Eretz Yisrael to the Diaspora" — and in particular if they were written there on condition that they not be taken out. For the writing of Israel — and in particular the writing of holy books — is in the aspect of the conquest of Eretz Yisrael, as stated above.

And perhaps this is also the matter of what was commanded in Parshas Ki Savo: "and you shall erect large stones for yourself", etc., "and you shall write upon them all the words of this Torah", etc., "when you cross over to the land," etc. [Devarim 27:2–3] — as stated above. And this is what is written: "and they carried twelve stones", etc., "according to the number of the tribes of the children of Israel," etc. [Yehoshua 4:8] — and these are the same stones upon which the Torah was written and from which the altar was made. As it is written in Parshas Ki Savo: "and you shall build there an altar," etc., "and you shall rejoice before Hashem your G-d" [Devarim 27:6–7]. For all of this is the aspect of the twelve stones of Yaakov that were included as one — and through this, joy is produced — the aspect of: "the light of the righteous is glad," as stated above.
 

 
 And this is: "the words of Koheles, son of Dovid, king in Yerushalayim" [Koheles 1:1] — Rashi explained: that he said his words when he gathered the people as king in Yerushalayim — the city of wisdom. For Eretz Yisrael is the aspect of wisdom — and Yerushalayim is the city of wisdom — and there all the souls of Israel were gathered to be included within the all-encompassing intellect — which is the aspect of Shlomo — of whom it is written: "and he was wiser than all men" [Melachim I 5:11] — and he is called Koheles [the Gatherer] because within him all the congregation is included. And therefore Koheles concluded regarding the making of many books: "of making many books there is no end, and much study is a weariness of the flesh" [Koheles 12:12] — meaning: to be careful not to mock the words of the Sages and the multitude of their books; rather, on the contrary — to believe in them, etc. For through this, the Torah is completed — and the particular intellects can receive power from the supernal wisdom — until through this all the tzimtzumim and stern judgments are sweetened — and our judgment shall go forth to light, as stated above, and as is explained within the ma'amar. And this is: "the conclusion of the matter — all has been heard: fear G-d and observe His commandments" [Koheles 12:13] — and Rashi explained: "for this purpose was the entire human being created." Meaning: every human being is obligated in this — to sweeten through his own particular intellect all the aspects of tzimtzum that come upon him, and to fear G-d and observe His commandments. But because these particular intellects must receive the power of sweetening from the aspect of the supernal wisdom — the all-encompassing intellect — which is the aspect of the true Tzaddik of the generation — therefore in truth our Sages of blessed memory expounded: "for this purpose was the entire human being created — the entire world was created only to accompany this one" — meaning, to speak with him and to be included within him. And this is what concludes: "for G-d will bring every deed into judgment," etc. Therefore one must be very careful in emunah b'chachamim and in their holy books. For through this all the aspects of tzimtzum and stern judgments are sweetened — and our judgment shall go forth to light, as stated above.
 

 
 Siman Samech-Bais · סימן ס"ב

 Vayasev — "And He Turned Around" [Aramaic: Vayisov]

וַיַּסֵּב · Likutay Moharan I, Siman 62

 
 The primary perfection of the holy intellect and da'as is in Eretz Yisrael, as stated above many times. And also there is the primary perfection of emunah — as it is written: "dwell in the land and tend to faithfulness." And also there is the primary perfection of the true, decided halachic rulings — which are the aspect of shalom and the resolution of the disputes of the Tannaim and Amoraim. As it is written: "when a matter is too wondrous for you for judgment," etc., "matters of dispute in your gates" — and Rashi explained there: that the scholars of the city will disagree on the matter — this one declaring impure and that one declaring pure, etc. — "and you shall arise and go up," etc., "and you shall act according to the ruling they will direct you," etc. And it is written: "judges and officers you shall appoint for yourself in all your gates," etc. And therefore there is the primary shalom — the aspect of: "who makes your borders peace."
 

 
 And there is the primary aspect of: "and know what to answer the heretic [apikoros]" — as our Sages of blessed memory said [Bereishis Rabbah, Parshas Noach; and Midrash Rabbah, Parshas Ekev]: "there shall not be among you barren man or barren woman — or among your animals" [Devarim 7:14]: "even the animals among you will know how to answer responses," etc. — see there the story of Rabbi Yonasan, etc. And there is the primary perfection of prayer — in the aspect of: "I will praise You with an upright heart," etc., as is explained within the ma'amar. For there, both the aforementioned aspects are in their fullness. For that which can be settled through intellect — one settles, for there there is no concealment of knowledge — which is the aspect of: "their heart is divided" [Hoshea 10:2] — but rather the aspect of uprightness of heart, as stated above. And for that which one must strengthen oneself solely through emunah and simplicity — without any investigation or knowledge — one merits this too in Eretz Yisrael in its fullness.
 

 
 This is the aspect of: "for the upright shall dwell in the land — and the wholehearted shall remain in it" [Mishlei 2:21] — the two aforementioned aspects. Through this, emunah is there in its fullness. And this is what is placed adjacent in Parshas Shoftim: "when you come to the land," etc., "you shall be wholehearted [tamim] with Hashem your G-d" [Devarim 18:9, 13]. And similarly: "and I gave you a land which you did not toil for," etc., "and now — fear Hashem and serve Him in sincerity and truth," etc. [Yehoshua 24:13–14] — as stated above.

And also there is the primary drawing near of converts — the aspect of: "peoples will call out upon the mountain" — and it is written: "and all the nations shall be called in the Name of Hashem to it" [Devarim 28:10] — and many like these. And our Sages of blessed memory said: "beloved is Eretz Yisrael, for it renders converts fit." And this is what is written: "and it shall be in the end of days — the mountain of the house of Hashem shall be established," etc., "and all the nations shall flow to it," etc. [Yeshayahu 2:2–3]. And it concludes: "on that day a man shall cast away his silver idols," etc. — meaning: they shall cast away their faith and draw near to the faith of Israel, as is explained within the ma'amar.
 

 
 And through all of this one merits to the clarification of foods and the tikkun of eating in great holiness — until through their eating, the union of the Holy One Blessed be He and His Shechinah is produced — which is the aspect of הוי"ה אלקי"ם face to face. This is the aspect of: "and you shall eat there before Hashem your G-d" — and similarly: "and you shall eat there before Hashem your G-d." Meaning: that the eating should be in the aspect of the union of הוי"ה אלקים face to face — specifically lifnay [before / face to face]. For there one merits the breaking of the desire for eating — the aspect of: "which you will not eat in poverty", as is explained in Siman 47, in the ma'amar of V'achaltem.
 

 
 And behold — it is explained within the ma'amar that it is impossible to merit eating of such holiness except through fasting — for through this the klippos are subdued — which are the aspect of the three officers of Pharaoh who wish to suckle from speech. And also because through this one cleaves to the back of holiness — in the aspect of: "and there was famine in the land" [Bereishis 12:10]. Famine is the aspect of הוי"ה אלקים in the aspect of achorim [the back]. And it is explained within the ma'amar that in fasting one must return each time to receive strength from the beginning, etc. And this is the aspect of what the Torah warned them many times to remember the Exodus from Egypt and their walking in the wilderness and the beginning of their entry into Eretz Yisrael through great miracles and wonders. And all of this is because one must return each time and receive strength from the beginning — for this reason one must begin anew each time in the service of Hashem, as is explained within the ma'amar.
 

 
 And this is: "when you will have children," etc., "and you have grown old in the land," etc., "I call heaven and earth to witness against you," etc. [Devarim 4:25–26] — for through becoming old [noshantem] in the matter of the inheritance of Eretz Yisrael — and they forgot the first beginning — through this they fell to what they fell to, until they were exiled from there. And afterwards indeed they established — for they enacted a fast for the exile. And so when they returned to Eretz Yisrael, the fasts were nullified — for there even eating is in holiness, as stated above. And this is what Moshe said to them in Parshas Ki Savo: "and I led you," etc., "bread you did not eat and wine and strong drink you did not drink," etc. [Devarim 29:4–5]. For then the eating had not yet been clarified in its fullness — since they had not yet entered the Land. Therefore they needed to eat manna — which is a spiritual food, bread from heaven. And immediately when they entered Eretz Yisrael: "and the manna ceased on the morrow — in their eating of the produce of the land" [Yehoshua 5:12]. For there, the clarification of foods and the eating are in such great holiness that they have no need for the manna.

And this is what Moshe said to them in Parshas Ekev: "all the commandment," etc., "and you shall come and inherit the land," etc., "and you shall remember all the way," etc., "in order to afflict you," etc., "and He afflicted you and let you hunger and fed you with manna," etc., "in order to make you know that not by bread alone does man live — but by everything that goes forth from the mouth of Hashem does man live," etc., "for Hashem your G-d brings you to a good land," etc., "a land in which you will not eat bread in poverty — and you shall eat and be satisfied — and you shall bless Hashem your G-d", etc., "beware lest you forget," etc., "lest you eat and be satisfied," etc., "and your heart will be lifted up and you will forget Hashem your G-d who brought you out of the land of Egypt," etc., "who led you through the wilderness," etc., "who fed you with manna," etc., "in order to afflict you and to test you — to benefit you in your end," etc. [Devarim 8:1–16] — meaning: He warned them, as stated above, to remember each time the power of the first beginning. For this is the aspect of the fasting — through which one cleaves to the back of holiness — which is the aspect of: "and He afflicted you and let you hunger and fed you with manna" — and similarly: "in order to afflict you," etc., "to benefit you in your end."
 

 (And perhaps it alludes to the aspect of the holy union of the aspect of the back of holiness, as stated above.)

 
 And this is: "for not by bread alone does man live," etc. — meaning, the aspect of the letters of holy speech that are clothed within every thing — and through the desire for eating, G-d forbid, the chitzonim [external negative forces] wish to suckle from there. Therefore one must draw the aspect of the tikkun through the fast — through which one cleaves as it were to the back of holiness — and it is impossible for them to suckle from there. And through the revelation of the holy panim [face / presence] — through this the klippos are entirely subdued — and the holy sparks come out from among them. And then is drawn the aspect of: "for then I will transform for all peoples a clear language — to call all of them in the Name of Hashem" [Tzefaniyah 3:9] — which is the primary perfection of the adornments of holy faith. And then eating is completed in such great holiness that through it the union of the Holy One Blessed be He is produced — the aspect of הוי"ה אלקים face to face — which union has the gematria of שָׁבַע [seventy / satiation — gematria 372] — the opposite of the aspect of famine, as is explained in the writings of the Ari, of blessed memory. And this is what concludes: "and you shall eat and be satisfied." Meaning: that the eating should be in such holiness that the holy union — whose gematria is sheva — is produced through it. And: "and you shall bless Hashem your G-d" — meaning, הוי"ה אלקים stated above — "for the good land," etc. For the primary tikkun of this is in Eretz Yisrael, as stated above.
 

 
 And this is what He warned them — not to forget, G-d forbid, the first beginning. Rather, even in Eretz Yisrael where the eating was permitted to them — even so they should draw each time also the aspect of the segulah of the fast — through the remembrance each time of the power of the beginning — so that through this the chitzonim should have no hold whatsoever, G-d forbid, in their eating. And this is what is also warned there: "lest you eat," etc., "and you say in your heart: my strength and the power of my hand has done this wealth for me," etc. — meaning: that one should, G-d forbid, attach great importance to the intermediate causes — which is the primary blemish of emunah, as is explained within the ma'amar. And this is: "and you shall remember Hashem your G-d — for it is He who gives you strength to achieve wealth." Meaning: that everything is only from Him, blessed be He. And therefore: "the people that dwells in it — their iniquity is forgiven." For eating there is in the aspect of sacrifices — in the aspect of a table that resembles an altar, which atones. And this is: "this is the table that is before Hashem" — specifically lifnay — the aspect of the union face to face. And it is explained within the ma'amar that then the Shechinah intercedes before the Holy One Blessed be He for those who are distant — to draw them near. And that the Holy One Blessed be He will perform wonders — in order that they may know, from the revealed, of the concealed — that everything is conducted only through the will and the Providence of the Holy One Blessed be He.

And this is: "for the land which you are coming to inherit is not like the land of Egypt", etc., "which you watered with your foot," etc. — meaning: it requires many intermediate means through human effort. But in Eretz Yisrael: "it drinks water from the rain of heaven" [Devarim 11:10–11] — meaning through the Holy One Blessed be He Himself. And this too is the aspect of miracles and wonders in Eretz Yisrael — which are the aspect of rain — as is explained in the ma'amar of Mishpatim Emunah, Siman 7. And this is what concludes: "the eyes of Hashem your G-d are upon it always" — for there the light of His Providence, blessed be He, shines — which is the aspect of wonders.
 

 
 And this is what is written: "blow a shofar in Tzion — sanctify a fast," etc. [Yoel 2:15] — meaning: to draw also the aspect of the tikkun of the fast stated above — and afterwards: "and Hashem was zealous for His land," etc. — specifically for His land, as stated above. And it concludes: "and you shall eat — eat and be satisfied," etc. — meaning: that eating should be in the aspect of the holy union whose gematria is sheva [seventy / satiation]. And this is: "and praise the Name of Hashem your G-d — Who has performed wondrous things for you." Meaning the aforementioned wonders. And this is: "and you shall know that I am in the midst of Israel" — in the manner of what our Sages of blessed memory said [Ta'anis 11a]: "a person should always consider himself as if the Holy One dwells within his innards" — Rashi explained: for it is forbidden to afflict oneself in fasting, etc. — as it is said: "for in your midst is the Holy One." And this is: "for I am in your midst, O Israel" — that I am in your midst literally — and your eating is so precious that through it such a holy union is made. And this is: "and I am Hashem your G-d — and there is none other." For the Shechinah intercedes then in her prayer until she brings it about that all the intermediate causes are nullified — and all will see that only the Holy One Blessed be He watches over Israel and guides them with His great mercies and awesome wonders. And this is: "and My people shall never be put to shame."
 

 
 For it is explained in the holy books regarding the verse: "he will be filled with shame" [Chavakuk 2:16] — that even shame and embarrassment have the segulah of fasting. And this is the aspect of the shame of famine — for both are one aspect. And this is what is said there in the aforementioned verses — first: "sanctify a fast," etc., "spare Your people, Hashem — and do not give Your inheritance to shame," etc. But afterwards they received good tidings that they would not need to fast and would not be ashamed either. And to explain somewhat: shame is also the aspect of concealment of the face — and the aspect of achorim [back / reverse side] — as our Sages of blessed memory said [Pesachim, chapter 7]: "and the bride turns her face away" — and the explanation is: out of shame. And similarly it is said: "they shall retreat backwards and be put to great shame" [Yeshayahu 42:17]. And similarly: "I was ashamed and embarrassed to lift my face toward You", etc. [Ezra 9:6]. And therefore sometimes even through shame, the tikkun of the fast is drawn. But they received the good tidings that they would not need shame or fast, as stated above.
 

 
 Regarding the matter of how through fasting, speech is completed and emunah is rectified — one may say that this is what Dovid said: "I have believed, therefore I speak — I am greatly afflicted [anisi me'od]" [Tehillim 116:10] — the three aforementioned aspects. And it is said: "and faithfulness answers me [ve'emunah anisani]" [Tehillim 119:75]. And this is: "remember, Hashem, all of Dovid's afflictions," etc. [Tehillim 132:1]. For when he wished to establish the place of the Bais HaMikdash — where the primary holy union is in the aspect of face to face — he was first required to draw the aspect of the tikkun through fasting. And this is what he said: "and I — in my poverty I prepared" [Divray HaYomim I 22:14] — and our Sages of blessed memory expounded: from the language of fasting — as stated above. And see in Etz Chayyim, the gate of the diminishing of the moon — how in the generation of the wilderness the union was during the weekdays in the aspect of back-to-back — this being the aspect of: "have I been a wilderness to Israel?", etc. [Yirmiyahu 2:31]. And at the building of the First Temple the union was in the aspect of face to face. And this is somewhat aligned with our words above.

Siman Samech-Gimel · סימן ס"ג

 Sod Kavanas HaMilah — "The Secret of the Intention of Circumcision"

 סוֹד כַּוָּנַת הַמִּילָה · Likutay Moharan I, Siman 63

This matter is connected with the sanctity of Eretz Yisrael — as it is written: "and this is the matter [ha-davar] that Yehoshua circumcised" [Yehoshua 5:4] — and as Rashi explained there. For the sanctity of Eretz Yisrael is the aspect of bris — as it is written: "and I will give you the land," etc., "and you shall guard My covenant" [Bereishis 17:8–9]. And it is written: "and He cut a covenant with him — to give the land of Kena'an" [Nechemiah 9:8]. And it is written: "to Israel — an eternal covenant — saying: to you I will give the land of Kena'an" [Tehillim 105:10–11]. And bris is the aspect of the seventh day — which is Shabbos — which is comprised of all the six days — which are the aspect of six tefachim [handbreadths].
 

 
 And this is the fact that the conquest of Yericho — which was through the circling of the city for six days, once each day, and on the seventh day — which was Shabbos — they circled seven times and the wall fell and the conquest of the Land began. And the Tzaddikim — who are the aspect of bris — of them it is written: "the righteous shall inherit the land."
 

 
 And just as in the aspect of bris there is the aspect of revealing a handbreadth and concealing a handbreadth — so too regarding the sanctity of the Land. For there is also an Eretz Yisrael above — in concealment — as is understood in the holy Zohar — and in particular regarding Yerushalayim, it is stated explicitly: "built as a city that is joined together" [Tehillim 122:3]. And regarding the Bais HaMikdash it is written: "the place of Your dwelling that You made, Hashem" [Shmos 15:17]. And it is explained in the Zohar [Vayikra 21] regarding the final Temple — that it will be comprised of the two prior Temples — the First Temple in concealment and the Second Temple in revelation. And also: sometimes its holiness is in revelation and now in concealment — and similarly all the aspects of revealing and concealing that exist with the Tzaddik exist similarly also in Eretz Yisrael.
 

 
 Namely: sometimes the Land reveals to a person some sparkling of the pleasantness of its holiness — to the extent that: "if a man would give all the wealth of his house for love — he would be utterly scorned" [Shir HaShirim 8:7]. And sometimes — for the sake of the test of the person and his free choice — it conceals somewhat the pleasantness of its holiness — until doubts and great questions fall regarding it, as is known to those who are experienced in this. And for the most part, the very concealment and hiddenness is itself also for the sake of revelation and drawing near. For if it were to reveal the full intensity of its holiness — then not every person would merit to dwell therein. And this is similar to what our Sages of blessed memory said regarding: "a land that devours its inhabitants" — the Holy One Blessed be He said: "I thought of it for good — and they thought of it for evil", etc. [Sotah 35a]. For one who does not merit, G-d forbid, is distanced through the partial concealment and covering — which is truly for his benefit — for the sake of drawing near, as stated above.

And similarly what exists with the Tzaddik — the aspect of revealing and concealing — relative to the Holy One Blessed be He: the more one draws close to Him, blessed be He, the more one knows that one is still distant from Him, blessed be He. And in truth this is the primary perfection of the service. And as is explained elsewhere. This is the aspect of: "I said: I will become wise — but it is distant from me" [Koheles 7:23]. And to this one merits in Eretz Yisrael — which is called eretz merachakayim [the land of distances], as stated above many times. And it is written: "on the third day, Avraham lifted his eyes and saw the place from afar" [Bereishis 22:4]. And it is written: "I raise my knowledge afar [lemerachok]" [Iyov 36:3] — which refers to the Bais HaMikdash, as is brought in the Sefer HaMidos, letter Da'as. And it is written — regarding the consolation of Yerushalayim: "counsels from afar [merachok] — faithful faithfulness" [Yeshayahu 25:1]. And it is said: "for behold — I am saving you from afar [merachok]" [Yirmiyahu 30:10]. And it is written: "from afar Hashem appeared to me," etc. [Yirmiyahu 31:3]. And it is written: "remember Hashem from afar [merachok] — and let Yerushalayim come up upon your heart" [Yirmiyahu 51:50]. And as is explained in several verses explicitly — that specifically because of the greatness of the closeness and their imagining that they are already close to Him, blessed be He, and of His household — this specifically caused the distancing and the exile. And as Rashi explained on the verse: "turn away your eyes from me — for they overwhelm me" [Shir HaShirim 6:5]. For in truth, the closer one is to the palace of the King — the more one must be in awe — and know that one is still distant. And similarly the opposite — even in the intensity of the distancing and the strengthening of the exile — one must also remember Him, blessed be He, and anticipate and hope for the building of Yerushalayim and the revelation of the sanctity of Eretz Yisrael — in the aspect of: "remember Hashem from afar — and let Yerushalayim come up upon your heart," as stated above.
 

 
 And similarly what exists with the Tzaddik — the aspect of revealing and concealing — relative to himself: sometimes he reveals a face of will and watchfulness, etc., and sometimes he covers and accepts suffering, etc. — this is also true of Eretz Yisrael. For there is the primary revelation of the light of will and Providence — and even so it is one of the three things given through suffering, as our Sages of blessed memory said. And there are those who bear suffering in Eretz Yisrael — and this is only for the good of the world — in the aspect of: "yet it was our sicknesses that he bore" [Yeshayahu 53:4]. And as is brought in the holy books — and see Sha'ar HaChatzair, Siman 15. And also Eretz Yisrael accepts everything upon itself for the benefit of Israel — in the manner of: "He poured out His fury upon the stones" [alluding to the teaching that the stones of the Temple bore the divine wrath in place of Israel].
 

 
 And because Eretz Yisrael is the aspect of bris — which is comprised of the aspect of wings [kanafayim], as is explained within the ma'amar — therefore we find in it also the language of kanafayim — such as: "to seize the corners [kanfos] of the earth" — and such as: "from the wing [miknaf] of the earth we have heard songs" — all of which our Sages of blessed memory expounded regarding Eretz Yisrael.
 

 
 And behold — the primary tikkun of the holy wings — the aspect of the wings of the keruvim [cherubs] — is in Eretz Yisrael. For there the holy keruvim were in the Bais HaMikdash — in the aspect of: "and the keruvim were spreading wings upward," etc. [Shmos 25:20]. And through holy words the aforementioned wings are given strength. And then the researchers have no great power to spread their evil wisdom, G-d forbid. But through evil words — and in particular if one speaks, G-d forbid, disparagingly of the Tzaddik or disparagingly of Eretz Yisrael, G-d forbid — in the aspect of those who bring forth evil reports of the Land — through this one makes wings for the serpent — until it flies with its wisdom, G-d forbid.

And behold — Eretz Yisrael itself is the aspect of holy wisdom — for there is the source of wisdom, as stated above. And it teaches knowledge and wisdom to all Israel who merit to dwell therein — in the aspect of: "and all your children shall be disciples of Hashem." But because the aforementioned researchers overpower with their evil wisdom — therefore the holiness of Eretz Yisrael suffers greatly from this — for through this certain confusions fall even there — which is the aspect of mivtach boged [treacherous trust]. And from this, sometimes jealousy and hatred arise between one person and another in Eretz Yisrael, G-d forbid. And all of this is because of the overpowering of mivtach boged — namely, trust that is not full and true as it should be. Therefore one must strengthen and fortify oneself there even more — in strong and complete trust as is appropriate. For the primary perfection of trust is according to the perfection of the intellect, as is explained elsewhere. And the primary perfection of the intellect is in Eretz Yisrael. And when one merits to strengthen oneself there in full and true trust — through this the sanctity of Eretz Yisrael is drawn upon him even more — as it is written: "one who takes refuge in Him shall inherit the land and possess My holy mountain" [Yeshayahu 57:13]. And through this itself one subdues the aforementioned evil wisdoms and draws complete faith and trust into the world.
 

 
 Siman Samech-Daled · סימן ס"ד

 Bo El Par'oh — "Come to Pharaoh"

 בֹּא אֶל פַּרְעֹה · Likutay Moharan I, Siman 64

In Eretz Yisrael there is the primary perfection of wisdom and intellect. And through this one is able to settle the difficulties that arise from the aspect of the breaking of the vessels [shviyas hakeilim — the Kabbalistic concept of the shattering of primordial divine "vessels" prior to the current world order]. And also in Eretz Yisrael there is the primary perfection of emunah — through which one passes over even all the difficulties drawn from the aspect of the challal hapanuy [the empty space / void — the Kabbalistic concept of the space within which creation was formed, which is beyond rational comprehension]. And therefore Eretz Yisrael is called Eretz HaIvrim [the land of the Hebrews]. For there one merits such complete emunah that one passes [over] through it over everything. And as is also explained within the ma'amar — regarding the reason Israel are called Ivrim [Hebrews — from the root avar, to cross / to pass over], etc.
 

 
 And this is what is written: "sing to Hashem — who dwells in Tzion — declare His deeds among the peoples" [Tehillim 9:12] — this being the aspect of speech, which is the aspect of intellect and wisdom, as is explained within the ma'amar. And it is written: "to You, silence is praise — O G-d, in Tzion" [Tehillim 65:2] — meaning: the aspect of silence, through which one passes over the difficulties that come from the challal hapanuy — the aspect of: "be silent — for thus it arose in thought", as is explained within the ma'amar.
 

 
 And behold — it is explained in Parshas Shoftim that from the other cities that are not from Eretz Yisrael, when one fights against them — it is permitted to spare their women and children, etc. For they are from the aspect of the klippos that come from the aspect of the breaking of the vessels — within which there are some holy sparks. And therefore one can settle those difficulties that come from there. And therefore regarding the aforementioned cities it is also permitted to make peace — and: "they shall be for you as tribute and shall serve you" [Devarim 20:11]. But regarding the peoples who are in Eretz Yisrael, it is written regarding them: "you shall not allow any soul to live" [Devarim 20:16]. For they are from the aspect of the heresy and the difficulties that come from the aspect of the challal hapanuy — about which it is said: "all who come to her do not return — and they do not reach the paths of life" [Mishlei 2:19].
 

 
 And one may say that this was the sin of the spies — who said: "we came to the land, and indeed it flows with milk and honey," etc., "however — the people are strong," etc. [Bamidbar 13:27–28]. And similarly afterwards it is written: "for it is stronger than we [mimenu]" [ibid. 13:31] — and our Sages of blessed memory expounded: as if to say, as it were — the Master of the house is unable to remove His vessels from there. For since they drew sustenance from the aspect of the challal hapanuy — where, as it were, the Holy One Blessed be He Himself contracted and cleared His G-dliness from there — therefore they are exceedingly strong, and it is impossible to overcome them through any intellect or letters. And this is: "and Calev silenced the people toward Moshe [vayahas Calev es ha'am el Moshe]" [Bamidbar 13:30] — and Rashi explained: an expression of silence. Meaning: he hinted to them that even though in truth it is impossible to settle these difficulties through any intellect — nevertheless Moshe Rabbainu merited such a level of silence that through it he would be able to elevate even those souls that had fallen into these confusions and bewilderments — and to instill in them such complete emunah that through this they would pass over all the aforementioned, as stated above. And this is: "and Calev silenced the people toward Moshe" — meaning: he shone upon them the aspect of the silence of Moshe. And this is: "and he said: we shall surely go up and inherit it — for we can surely do it" [Bamidbar 13:30]. For through this we will be able to overpower even these seven nations — and to destroy them entirely — and all through the power and the merit of Moshe.

And because the primary creation of the world was through the challal hapanuy — into which it is impossible to enter through any intellect — but only through emunah. And this is the aspect of: "and all His deeds in faithfulness" [Tehillim 33:4]. And Eretz Yisrael is the primordial point of Creation — as it is written: "out of Tzion — the perfection of beauty," etc. — the aspect of the Even HaShetiyah — from which everything was founded. For it arose first in thought — for it is the ultimate point of the desire that arose in His simple will, blessed be He, for the totality of Creation — in the aspect of: "You favored, Hashem, Your land," etc. Therefore it is most closely positioned to the aspect of the challal hapanuy — which was for the sake of Creation.
 

 
 And this is what is written: "and the earth will be formed and the world will be created [v'sucholal eretz vatevel]" [Tehillim 90:2] — the aspect of the aforementioned challal [void / space — cognate with sucholal]. And it is explained within the ma'amar that this is the aspect of dispute — where each one separates from the other and pulls toward a different side. And this is the aspect of the division of the Land — as it is written: "to these shall the land be divided" [Bamidbar 26:53]. And it is written: "and Yehoshua gave it as an inheritance to Israel — according to their divisions by their tribes" [Yehoshua 11:23]. And there: "as an inheritance according to their divisions". And there: "and Yehoshua divided the land there for the children of Israel — according to their divisions" [Yehoshua 18:10]. And because for such a division and dispute — which is the aspect of the challal hapanuy — it is impossible to enter through any intellect — therefore it is written: "only by lot shall the land be divided" [Bamidbar 26:55]. And this is: "the lot settles disputes" [Mishlei 18:18]. For the lot — which is only the aspect of emunah — this nullifies all the difficulties that come from the aspect of the challal hapanuy, which is the aspect of dispute. And this is why in Parshas Mas'ay — adjacent to the matter of inheriting the land by lot — is placed the warning to drive out all the inhabitants of the Land, etc. — for it is one matter, as stated above.
 

 
 And therefore the reward of the Tzaddikim in the future — which is their attainment of the secret of the challal hapanuy, as is explained within the ma'amar — is also called by the name goral [lot] — as it is written: "and you shall rest and stand to your portion [goralecha] at the end of days" [Daniel 12:13]. And therefore Eretz Yisrael is the aspect of the World to Come — and a portion in Eretz Yisrael is like a portion in the World to Come, as is brought — as stated above.
 

 
 And behold — in Eretz Yisrael is rooted the entirety of the sacred songs and melodies — this being the aspect of the song that the Levites would sing in the Bais HaMikdash. And this is the aspect of: "sing to Hashem — who dwells in Tzion" — and many like these. And this is: "from the wing of the earth we have heard songs." And there is the primary illumination of the holy melody — the aspect of rosh emunah [the beginning of faith / the head of faith — a peak of Eretz Yisrael]. As it is written: "come with me from Levanon — my bride — come with me from Levanon — look from the peak of emunah [rosh emunah]" [Shir HaShirim 4:8] — and as Rashi explained there: when the exiles are gathered to this mountain whose name is Emunah [Faith] — which is at the northern border of Eretz Yisrael — they look from there and see the border of Eretz Yisrael and the air of Eretz Yisrael — and they rejoice and say thanks, etc. Meaning: for there this song shines most.

And behold — if Moshe had brought Israel into the Land — then all the difficulties drawn from the challal hapanuy would also have been nullified. And Israel would have remained there permanently. But because of the sin of the spies — who sinned in this, as stated above — through this all of them remained in the wilderness, and Moshe too was compelled to remain there with them, as our Sages of blessed memory expounded. And this is what is written in Parshas Vayeilech: "behold — you will lie with your fathers", etc. [Devarim 31:16]. For through the klippos and the difficulties drawn from there — through this Israel afterwards came to idolatry — until many troubles came upon them, G-d forbid. And this is: "because my G-d is not in my midst — these evils have found me — and I will surely hide My face," etc. [Devarim 31:17]. For in truth even then the Holy One Blessed be He was with them — only in the aspect of concealment of the face, G-d forbid. And now: "and now — write for yourselves this song," etc. [Devarim 31:19]. And: "and this song shall testify before Him as a witness — for it shall not be forgotten from the mouth of his descendants," etc. [Devarim 31:21]. For this song is from the aspect of the melody and the song of the future — through which one elevates the souls even from the aspect of the difficulties of the challal hapanuy, as stated above.
 

 
 And this is what is written: "I will mention Rahav and Bavel among those who know Me — behold Philistia and Tyre with Kush — this one was born there," etc. [Tehillim 87:4] — and Rashi explained there: that the entire Psalm revolves around the fact that in the future all the nations will bring all the souls of Israel that became absorbed and lost among them. And this is what concludes: "Hashem shall count, in the writing of peoples" — meaning, in the future, when all the nations will be written [for their punishment] — then Hashem will count all the souls of Israel that were swallowed among them and bring them out from among them. It follows that it speaks of the souls of Israel that are destined to ascend from all the falls into which they fell — even though there are nations such that their sustenance is from the aspect of the concealments and the difficulties of the challal — they will ascend even from there.
 

 
 And this is what concludes: "and singers like dancers — all my wellsprings [ma'ayanay] are in you" [Tehillim 87:7]. Meaning: they will then sing this song — through which even all the bewilderments of the challal hapanuy are nullified — this being the aspect of: "and singers like dancers — all my thoughts and reflections are cleaved to You." The aspect of: "then Moshe shall sing [yashir]" [spelled as if imperfect — future / active] — for the name Yud — regarding the thought — was said. For to this song merit those Tzaddikim who are the aspect of silence — the aspect of thought. Through which they are able to enter even into those bewilderments — and to elevate the souls that fell there — until they too merit the aspect of the holiness of thought — to cleave themselves in their thought to the Ohr Ayin Sof [the Infinite Light] Himself, blessed be He — which is the aspect of sovev kol almin [that which surrounds all the worlds] — for He surrounds and encompasses even over the challal hapanuy, etc., as is explained within the ma'amar.

And see in the Midrash [Shocher Tov on Tehillim 87] that our Sages of blessed memory also brought this very verse: "look from the peak of emunah" — regarding the future — that the nations will bring the souls of Israel as a gift and offering to the King Mashiach — aligned with our matter. For because there are bewilderments of the aspect of the challal hapanuy into which it is forbidden to enter, as stated above — only through the aspect of the melody and the aforementioned song will the souls that fell there ascend of themselves — for they themselves will bring them and return them to holiness — in the aspect of: "and they shall bring all your brothers as an offering to Hashem" [Yeshayahu 66:20] — and as is also explained in the ma'amar of Amtza'isa, Siman 24.
 

 
 And according to the above it is explained what our Sages of blessed memory said [Megillah 14a]: "once Israel entered the Land — no other lands were found worthy of saying song." For the primary songs and melodies are in Eretz Yisrael, as stated above. And this is: "how shall we sing," etc., "on foreign soil?" And therefore the full completion of the conquest of Eretz Yisrael was through King Dovid, may peace be upon him — who merited to be ne'im zemiros Yisrael "the sweet singer of Israel". And this is: "the utterance of the man raised on high — who established the yoke of repentance — and the sweet singer of Israel" [Shmuel II 23:1]. For through these songs and melodies — which are from the aspect of the melody and song of the future — through which one elevates even all the souls of Israel that fell into the bewilderments of the aspect of the challal hapanuy — through this one can return all the souls of Israel in complete teshuvah. And therefore in truth it is explained in the words of our Sages of blessed memory that Tehillim is suited for teshuvah. And therefore in truth our Sages of blessed memory said [Shocher Tov on Tehillim 18]: "when Israel said song — their transgressions were forgiven."
 

 
 And therefore in Eretz Yisrael — where the sacred songs and melodies are precious — in the aspect of: "the time of song has arrived — and the voice of the turtledove is heard in our land" [Shir HaShirim 2:12]. And it is said: "take from the zimras ha-aretz," etc. — therefore: "the people that dwells in it — their iniquity is forgiven." And therefore when Shlomo built the Bais HaMikdash — which is the innermost dimension of the sanctity of Eretz Yisrael — he composed Shir HaShirim. And this is what is also said regarding the future: "this song shall be for you — like the night when a holy feast is prepared" — meaning, the night of Pesach, which symbolizes two aspects of the aforementioned bewilderments, as is understood within the ma'amar — "and gladness of heart like one who walks with a flute — to come to the mountain of Hashem," etc. [Yeshayahu 30:29] — specifically: "like one who walks with a flute" — for through this song one merits to attain the secret of the challal hapanuy, as stated above — which is the aspect of the sanctity of Eretz Yisrael — the mountain of Hashem, etc.
 

 
 And see in Mishlei [Mishlei 25:19 — but the author cites it as Mishlei 27]: "the great One formed all [rav mechollel kol] — and He pays the fool — and He pays the one who passes over [overim]" [Mishlei 25:19] — see Rashi there: the Holy One Blessed be He created everything, etc., we have no need of any wisdom, etc. And according to the above, the matter is explained in this way: the Holy One Blessed be He created the entire Creation through the secret of the challal hapanuy — and this is the aspect of: "the great One formed all" — specifically mechollel [from the same root as challal — void]. And even though all of Creation was through wisdom — nonetheless the wisdom that exists in the aspect of the challal hapanuy is impossible for any human being to attain. And therefore all are there as fools — and the Holy One Blessed be He gives reward to the person for this — that he knows the truth: that he is a fool there — for it is impossible to attain the wisdom that is there. And this is: "and He pays the fool [sachreu kesil]." But Israel — through their holy emunah — pass over even the aspect of the challal hapanuy — and merit to cleave to the Ohr Ayin Sof Himself — which is the aspect of sovev kol almin — for He surrounds and encompasses even over the challal hapanuy. And therefore they are called Ivrim [those who pass over] — for they pass over everything with their emunah, as is explained within the ma'amar. And this is: "and He pays the ones who pass over [overim]." For He, blessed be He, gives reward to Israel who pass over — for their emunah also passes over the aspect of the challal hapanuy, as stated above.

And in truth there is no greater reward than this itself — when one merits to ascend and pass all the levels of wisdom that exist throughout the entirety of Creation — until the beginning of the Atzilus [the world of Emanation — the highest of the four spiritual worlds] — which is the primordial point of Creation. And afterwards one ascends and passes even further — until one passes even over the aspect of the challal hapanuy — and cleaves to the Ohr Ayin Sof Himself. But even one who does not yet merit to this in its fullness — only that when bewilderments and confusions come upon him such that he cannot overpower them in any way — he makes himself into a fool and strengthens himself in complete emunah. Even for this there is great hope and great reward, as stated above.
 

 
 And see Rashi there — who explained: "and He pays the ones who pass over [overim]" — wayfarers who are idle from all work. For in truth, the primary work of the human being in this world is to bring out his holy wisdom from potential to actual. This is the aspect of: "and I have filled him with the spirit of G-d," etc., "in wisdom and understanding and knowledge — and in all manner of workmanship" [Shmos 31:3]. And for this he will receive great reward — each one according to his level. But even so, he will also receive reward for this: that when he reaches such aspects that come from the challal hapanuy — where, as it were, there is the aspect of bitul [nullification] — which is nullified and vacant of everything, as is explained within the ma'amar — and it is impossible to attain the wisdom that is there — therefore they too nullify themselves completely — and cleave to Him, blessed be He, in complete bitul — and through this they pass over everything. And this is included in his words, of blessed memory, who said: "az iz es gar shlechts, iz men zich gar mevatel" [Yiddish: "when things are very bad — one should completely nullify oneself"] — as stated above. When bewilderments and confusions overpower him — such that he cannot overpower them in any way — let him know that perhaps these confusions are drawn from the aspect of the challal hapanuy, according to his level. Therefore there is no wisdom and no counsel, etc. — but only to nullify oneself completely to Him, blessed be He, in complete bitul, as stated above. And there are still several more aspects to this — and to this is also relevant what our Sages of blessed memory said: "sometimes the nullification of Torah — that itself is its fulfillment." And then he will certainly also receive reward for the aspect of the bitul. And the peg upon which everything depends is to continually strengthen oneself — to speak with Him, blessed be He, in complete emunah. And then one will merit to pass in peace over everything — for it is written: "the faithful — Hashem preserves" [Tehillim 31:24]. And therefore also in the general sanctity of Eretz Yisrael it is said: "dwell in the land and tend to faithfulness." And similarly for the future — at the time of the ingathering of the exiles to Eretz Yisrael — when the holy song stated above will be sung — this being the aspect of: "on that day this song shall be sung in the land of Yehudah", etc. [Yeshayahu 26:1] — it is written there also: "open the gates — and let the righteous nation enter — the keeper of faithfulness", etc. [Yeshayahu 26:2]. For the primary thing is emunah, as stated above.
 

 
 Siman Samech-Hay · סימן ס"ה

 Va'Yomer Boaz — "And Boaz Said"

וַיֹּאמֶר בֹּעַז · Likutay Moharan I, Siman 65

 Eretz Yisrael is the aspect of ishah yiras Hashem [a woman who fears G-d], as is known. And from it branches spread — which are the aspect of money and wealth. And upon these branches grow fruits — the children — the aspect of: "precious children of Tzion — comparable to fine gold." And: "your silver and gold they took," etc., "and the children of Yehudah and Yerushalayim you sold." And therefore in the future: "to bring your sons from afar — their silver and gold with them." And: "the silver is Mine and the gold is Mine" — for in truth they belong only to Him and are fitting for Israel. But the non-Jews — besides stealing from Israel — accumulated silver and gold through their desire for Israel's wealth. Therefore in the future all will be stirred to return it to its root — the Bais HaMikdash — from which all wealth flows.

 And this is the golden tree of Shlomo — with branches and fruits of gold — alluding to all of the above. And: "and no man shall covet your land when you go up to appear before Me." And: "and they shall not appear before Me empty-handed." For there is the root of all abundance for everyone. And: "to a good field, to many waters — it was planted, to put forth a branch and to bear fruit." And: "you, O mountains of Israel, you shall give your branches and bear your fruit."

 And: "Shlomo had a vineyard in Ba'al Hamon" — Rashi: in Yerushalayim — "each one bringing for its fruit a thousand pieces of silver" — for these are very precious fruits — the precious children of Tzion comparable to fine gold. And: "my own vineyard is before me — the thousand is for you, Shlomo" — for they were compelled to return branches and fruits and all the wealth. And there in Eretz Yisrael is the primary wisdom — "the heart of the wise man is to his right" — which is Torah — for: "there is no Torah like the Torah of Eretz Yisrael." And there is the primary love and peace — "who makes your borders peace." And: "come and see how much they love one another."

And there is the primary nullification of enemies — who draw from the hairs — the surplus of the brain — the aspect of gates on the right side — the aspect of: "the heart of the wise man is to his right." And: "your offspring shall possess the gate of their enemies." For when a gate of the left — from which enemies draw — becomes a gate of the right — through this enemies are subdued and we inherit their gates. And: "Hashem loves the gates of Tzion" — not only Tzion itself — the city of wisdom — but even the gates of Tzion — the aspects that are the introductions to wisdom — the surplus of the brain — even these are very good. For they are the gates of the right side — through them one can enter into true wisdom. And even the dispute in halachah — which appears as hatred flowing from hairs of the left side — through this very thing the halachah is clarified to its truth and they become lovers of one another — the aspect of: "Vahev in Sufah" — love at the end. It follows that this too is a gate of the right — the gates of Tzion — gates distinguished by halachah.

 And this is: "behold — the inheritance of Hashem is children" — in the reward of dwelling in Eretz Yisrael one merits worthy children — the aspect of: "and all your children shall be disciples of Hashem" — specifically in Eretz Yisrael — and: "great peace have your children" — they are in the aspect of peace and love — the opposite of hatred and strife. And: "the fruit of the womb is a reward" — the aspect of one who takes a worthy wife not for the sake of money but to study Torah in purity and beget worthy children — who are the fruit itself — not merely the branches. And: "they shall not be ashamed — when they speak with enemies in the gate" — the Torah scholars who defeat one another in halachah and appear as enemies — through this the halachah is clarified — gate of the right side — gates of Tzion.

 And: "praise Hashem, O Yerushalayim," etc. — "He has strengthened the bars of your gates — He has blessed your children within you — He makes your borders peace." And therefore in the future the nations will return to us the children together with silver and gold — and: "and foreigners shall build your walls." And: "your gates shall be open continually — day and night they shall not be shut" — for the subduing of enemies will be so complete that the gates will be open for them to come in submission. And: "to bring to you the wealth of nations and their kings under escort — for the nation and kingdom that will not serve you shall perish." That is: literally the aspect of: "the wicked bow before the good, and the evil at the gates of the righteous."

 End of Installment Five. This completes the full, word-for-word translation of Simanim 56–65 of Likutay Kama. Every word of the Hebrew source has been rendered, including all Talmudic, Zoharic, and Biblical cross-references.

Notable in this installment: Siman 60 (Pasach Rabbi Shimon) contains the extensive teaching on the shanim kadmoniyos and yemay kedem — the primordial years and the awakening from sleep — with citations from Psalms 44, 74, 77, 143, and from Mishlei, Amos, Michah, Yechezkel, Yeshayahu, and Eichah — all translated in full. Siman 62 (Vayasev) contains the full teaching on fasting, the holy union face to face, and the rectification of eating — all translated completely. Siman 64 (Bo El Par'oh) contains the profound teaching on the challal hapanuy, the Ivrim, the sin of the spies, the sacred song, and Rabbainu's teaching on complete bitul — all translated in full, including his Yiddish teaching preserved in the text.
 

 The next installment continues with Siman 66.

 נ נח נחמ נחמן מאומן

 Zimras HaAretz — Complete Translation, Installment Five.
Simanim 56–65 of Likutay Kama.

Zimras HaAretz — Installment Six: Simanim 66–95

 זִמְרַת הָאָרֶץ — הַמְשֵׁךְ

 Zimras HaAretz — Installment Six
 Likutay Kama · Simanim 66–95 · Complete Word-for-Word Translation

נ נח נחמ נחמן מאומן
Na Nach Nachma Nachman MayUman

Likutay Kama — Continued · Simanim 66–95

 
 Siman Ayin · סימן ע'

 Vayehi B'Yom HaShemini — "And It Was on the Eighth Day"

וַיְהִי בְּיוֹם הַשְּׁמִינִי · Likutay Moharan I, Siman 70

 Tzion and Yerushalayim are the aspect of Tzaddik yesod olam [the Righteous One — Foundation of the World], as is known. And as it is written: "from Tzion — the perfection of beauty — G-d shines forth" [Tehillim 50:2] — for from there is the foundation stone of the world. And in particular from the Even HaShetiyah — from which the sinews go out and spread through the entire world, as our Sages of blessed memory said. And from there holiness is drawn to all of Eretz Yisrael. And therefore it is written: "the righteous shall inherit the land — and they shall dwell upon it forever" [Tehillim 37:29] — for they are of one aspect.

 And just as the Tzaddik yesod olam is humble and lowly and makes himself as dust — and from him all the influences flow to the world — and if one gives him tzedakah it is like actual planting and he is immediately blessed — and also he has the drawing power to draw the entire world toward him — only there is the compelling force that impedes — and he is in the aspect of the mishkan [Sanctuary / dwelling-place] — for he has the drawing power to draw the Shechinah of His G-dliness, blessed be He, to the place where he stands — and near him is all the honor and greatness of the entire world — the aspect of: "in the place of His greatness — there you find His humility" — all of this stated above is also included in the sanctity of Eretz Yisrael and Yerushalayim.

 For the dust of the Diaspora is impure dust — and within it there is the grip of arrogance greatly. And therefore it is designated for the dwelling of the non-Jews — who are most arrogant. And therefore in truth our Sages of blessed memory said: "one who dwells in the Diaspora is like one who has no G-d," as it is written: "for they have driven me out," etc., "go serve other gods" [Shmuel I 26:19] — for all who are arrogant are as if they serve idolatry — and the Holy One Blessed be He says: he and I cannot dwell together, etc., as our Sages of blessed memory said. But Eretz Yisrael — its dust is holy soil — for it is the aspect of humility and lowliness. And therefore it is also called even now Eretz Kena'an — from the language of submission and lowliness, as is brought. And therefore it is uniquely suited for the settlement of Israel — a holy people who are humble and lowly — as it is written: "for you are the fewest of all peoples" [Devarim 7:7] — who diminish themselves, as our Sages of blessed memory expounded.

And this is the aspect of: "and the humble shall inherit the land" — specifically. And our Sages of blessed memory said [Megillah 28a, Ta'anis 23a, Chulin 122b]: "come and see the difference between the forceful ones of Eretz Yisrael and the pious ones of Bavel — how much they love one another" — meaning: even the forceful ones of Eretz Yisrael are discreet and humble very greatly. And therefore Eretz Yisrael is specifically higher than all the lands — for: "whoever diminishes himself — he is great" — and: "I exalted and elevated the humble," as our Sages of blessed memory said. And therefore Eretz Yisrael and the Bais HaMikdash are called ga'on Yaakov [the pride / grandeur of Yaakov] — as it is written: "He chooses our inheritance for us" [Tehillim 47:5], etc. — and many like these. And the Bais HaMikdash is called ge'on uzechem [the pride of your strength]. For in the place of humility and lowliness — there is the primary grandeur and greatness. And therefore there the Shechinah of His G-dliness dwells — the aspect of: "I dwell with the contrite and lowly of spirit" [Yeshayahu 57:15]. And from there all influences flow to the entire world, as our Sages said. And there is the primary perfection of tzedakah — the aspect of: "and righteousness shall dwell in the orchard," as stated above. And tzedakah produces fruit — the aspect of: "tithe you shall tithe — tithe [asser] so that you may become wealthy [tit'asher]," etc. — and: "test Me now in this," etc. [Malachi 3:10].

 And this is what is written: "and Yitzchak sowed in that land — and he found in that year a hundredfold — and Hashem blessed him" [Bereishis 26:12]. And our Sages of blessed memory said in Pirkei d'Rabbi Eliezer: did Yitzchak actually sow grain? Rather — he took his money and gave tzedakah to the poor — as it is written: "sow for yourselves in righteousness" [Hoshea 10:12] — as is brought in Sha'ar HaChatzair, Siman 114 — as stated above.

 And Eretz Yisrael has the drawing power to draw the entire world toward it — for it is yefeh nof — sos kol ha'aretz [beautiful in situation — the joy of all the earth]. And it is called eretz tzvi tzva'os goyim [a land of desire — the deer of the nations] — for all the kings of the non-Jews desired it — to have a dwelling within it, as our Sages of blessed memory said. And it is called chemdas kol hagoyim [the desired thing of all the nations]. And furthermore — it has the drawing power to draw the Shechinah of His G-dliness, blessed be He, within it — the aspect of: "the mountain that G-d desired for His dwelling" [Tehillim 68:17]. And it is written: "for Hashem has chosen Tzion — He desired it for His dwelling" [Tehillim 132:13]. And it is written: "this is My resting-place forever." And it is written: "the land which Hashem your G-d seeks out — always are the eyes of Hashem your G-d upon it." And there is the primary honor and greatness — the aspect of: "that glory may dwell in our land." And it is written: "glorious things are spoken of you," etc. For the primary greatness is in the place of humility and lowliness.

 And this is what is written in the praise of Eretz Yisrael: "a land of mountains and valleys" [Devarim 11:11] — for there is contained together the greatness — which is the aspect of the mountain — with the lowliness — which is the aspect of the valley. And this is what is written regarding Yerushalayim: "and it shall be raised up and settled in its place" [Zechariyah 14:10] — for it will be at a very high and exalted level — and even so: "and it shall be settled in its place" — the aspect of lowliness — the aspect of: "let each man remain in his place", as is explained elsewhere. For: "in the place of His greatness — there you find His humility."

And therefore the primary resurrection of the dead will be in Eretz Yisrael — as our Sages of blessed memory said — for there is the primary humility and lowliness — through which the resurrection of the dead will occur — as it is written: "awake and sing, O you who dwell in the dust" [Yeshayahu 26:19] — and our Sages of blessed memory expounded: one who made himself a neighbor of the dust in his lifetime. And this is the aspect of the honor and greatness that will come to Eretz Yisrael and Yerushalayim in the future — as explained in many verses — until all the kings of the non-Jews will bow before them. For then it will become known to all that there is the root of all greatness and honor — until all the heads and governors of the world must receive their honor from there. And this is what is written: "arise, shine — for your light has come, and the glory of Hashem shines upon you," etc. [Yeshayahu 60:1], "and nations shall walk by your light, and kings by the brightness of your rising," etc., "and foreigners shall build your walls, and their kings shall serve you," etc. — and the entire matter there — until: "and your people are all righteous — forever shall they inherit the land," etc., "the smallest shall become a thousand," etc. And similarly after: "because Hashem has anointed me to bring tidings to the humble," etc. [Yeshayahu 61:1] — and all the matter there. And similarly: "and nations shall see your righteousness, and all kings your glory," etc. [Yeshayahu 62:2] — and many more such verses.

 And to all this honor and greatness one will merit only through humility and lowliness — the aspect of: "before honor comes humility." Until even the overpowering of the compelling force — which overpowered greatly, to our great sorrow, until it caused the exile of Israel and Eretz Yisrael and Yerushalayim and the Bais HaMikdash — this came to a still greater aspect of lowliness and humility. And through this their drawing power will overpower even more — until all the compelling forces fall and are nullified — and the crown returns to its former place — with even greater splendor — as it is written: "for it has sunk into the dust," etc., "arise and help us," etc. [Tehillim 44:26]. And this is what is explained in many verses — that specifically through the shames and humiliations and lowliness they endure in the time of exile — through this very means they will merit in the future to great honor — the aspect of: "instead of your being forsaken and hated and with none passing through — I will make you an everlasting grandeur — the joy of generation after generation" [Yeshayahu 60:15] — and many more such verses.

 And this is: "remembering I will remember — and my soul is bowed down upon me" — meaning: it is greatly humbled through this — "this [precisely] I will return to my heart — therefore I will hope," etc. [Eichah 3:21]. And therefore: "the people that dwells in it — their iniquity is forgiven" — the aspect of: "who bears iniquity," etc., "for the remnant of His inheritance" [Michah 7:18]. And our Sages of blessed memory expounded: for one who makes himself like remnants — that is, the aspect of true humility and lowliness that one merits in Eretz Yisrael, as stated above. And therefore our Sages of blessed memory said — in the Talmud and in the holy Zohar — that through Eretz Yisrael one merits the World to Come. In the manner of what our Sages of blessed memory said [Sanhedrin 88]: "they sent from there [from Eretz Yisrael]: who is a son of the World to Come? One who is humble and lowly of spirit, who bends when entering and bending when exiting," etc. — as stated above. For all of this one merits in Eretz Yisrael.

 
 Siman Ayin-Alef · סימן ע"א

[No opening word given — the siman is untitled in source]

 סִימָן ע"א · Likutay Moharan I, Siman 71

 Our Sages of blessed memory said: "there are no sufferings without sin." And they also said: "one who dwells in Eretz Yisrael lives without sin — as it is written: 'the people that dwells in it — their iniquity is forgiven.'" If so, it would be fitting that those who dwell in Eretz Yisrael should have no sufferings whatsoever — in the aspect of: "and the inhabitant shall not say: I am sick," etc. But just as we find that truly righteous individuals have sufferings for the purpose of atoning for all of Israel — in the aspect of: "indeed our illnesses — he bore them", etc. [Yeshayahu 53:4], "and through his wounds we were healed," etc. — and: "and their iniquities — he shall carry" — and see there in Rashi: all the nations gain atonement through the sufferings of Israel, etc. — so too, Eretz Yisrael — since it is the foundation of everything and all who dwell in it are in the aspect of Tzaddikim, as is brought — therefore they carry it all, as stated above. And therefore in truth they will have great reward also for this — as it is written: "therefore I will divide him a portion among the many," etc. [Yeshayahu 53:12].

 And similarly, the primary abundance is received by Eretz Yisrael, as is known. Only sometimes it prefers the spiritual — and the material abundance goes and disperses through the entire world — in the manner of what our Sages of blessed memory said: "the Tzaddikim — their merit benefits the world, but not their own possession." And similarly our Sages of blessed memory said: "it is not enough for the Tzaddikim what is prepared for them for the World to Come," etc.

Siman Ayin-Bais · סימן ע"ב

 L'Hischazek B'Chol Pa'am — "To Strengthen Oneself Each and Every Time"

 לְהִתְחַזֵּק בְּכָל פַּעַם · Likutay Moharan I, Siman 72

It has already been explained many times that Eretz Yisrael is in the aspect of the Tzaddik yesod olam. And just as in the matter of drawing close to the Tzaddikim — we find that sometimes the evil inclination overpowers one more greatly then — for: "whoever is greater than his fellow — his evil inclination is greater," etc. — as is explained within the ma'amar. So too in truth — through the sanctity of Eretz Yisrael the yetzer hara [evil inclination] is certainly subdued and nullified. For a person does not transgress unless a spirit of foolishness has entered him. But Avira d'Eretz Yisrael machkim — and therefore in truth our Sages of blessed memory said [Nedarim 22]: "and He gave you there a trembling heart — it is written specifically regarding Bavel" — and see there in Chidushay Agados — where it is explained that in the Diaspora the evil inclination overpowers more than in Eretz Yisrael, etc.

 And in particular — as is explained within the ma'amar — the primary root of the evil inclination is from the aspect of anger and stern judgments. And of Eretz Yisrael it is written: "and I will establish a place for My people Israel — and they shall be disturbed no more" [Shmuel II 7:10]. For there all types of anger and judgment are sweetened. But even so — due to the greatness of free choice — the evil inclination can overpower, G-d forbid, there as well. And sometimes it appears to a person as though it overpowers him more greatly there. And in truth it is a mistake — either because at first he was in the aspect of: "a fool does not feel" — for the spirit of foolishness had so overpowered him that he did not feel at all the extent of the yetzer hara's overpowering of him.

 (And if a particular desire or character trait seems to him to have been easier to break in the Diaspora — and it did not overpower him as much in this matter — but who knows how he was regarding his other traits and matters? And it has already been explained about this elsewhere. And it is possible that due to the foolishness of his mind he did not consider this at all and did not take it to heart — and who knows what would have happened to him had he not merited to come to Eretz Yisrael? And in particular — regarding the overpowering of the evil inclination — one day is in no way similar to another, as our Sages of blessed memory said: "a person's evil inclination overpowers and renews itself against him every day," etc. — and who can know what would have happened to him on this very day if he were dwelling in the Diaspora?)

 But now — because Avira d'Eretz Yisrael machkim — he feels and perceives more. And therefore it seems to him that the yetzer hara overpowers him more greatly here. And sometimes it is in the aspect of: "whoever is greater than his fellow — his evil inclination is greater," as stated above. Therefore in truth now he needs a new and greater overpowering of himself. And the primary overpowering is in the matter of sweetening the judgments and anger — meaning: that through this he should not have, G-d forbid, the aspect of a troubled heart — as is found with some who are deficient in da'as — that when they see that they drew close to the Tzaddik or came to Eretz Yisrael with great obstacles — and yet even now the yetzer hara still overpowers them — through this they become most angry with themselves — until they harbor doubts about the Tzaddik and about the sanctity of Eretz Yisrael — until they almost regret their earlier decisions, G-d forbid. And this is the hardest of all — and it is the aspect of: "lest the people regret when they see war — and return to Egypt" [Shmos 13:17], G-d forbid.

And therefore one must be very careful about this — to sweeten the anger within oneself — and to consider well in one's mind the nature of the yetzer hara that is now overpowering him. For there are several aspects of the yetzer hara, as is explained within the ma'amar. And in any case — if what overpowers him is the coarse and low yetzer hara — which is the literal spirit of foolishness and madness — coming purely from the darkening of the blood — then who owes him anything in this matter? He is so deficient in da'as that sometimes he almost provokes the yetzer hara himself through such filthy and coarse foolishness — until one who has even a minimal clear intellect has no need to overpower himself at all against such an evil inclination — only his deficiency of da'as and the darkening of his blood causes all this for him — and who owes him anything? But even such a person must be careful not to become too angry with himself — to the point of completely despairing, G-d forbid. Rather: let him break his heart and pour out his speech each time before the Holy One Blessed be He — and see to overpower his inclination as much as possible. And at the very least — not to come to an evil act, G-d forbid. And let him see to purify his blood by whatever means possible — through minimizing pleasures, etc. And let him greatly strengthen himself — and trust in the power of the Tzaddik and his merit — and similarly in the power and merit of the holy mitzvah of dwelling in Eretz Yisrael — which our Sages of blessed memory said is equivalent to all the mitzvos — and in the power of the sanctity of Eretz Yisrael itself. And let him believe with all his heart that certainly everything will be rectified — G-d willing — and the descent will become the ultimate ascent, as is explained about this elsewhere.

 In particular — if he sees that on the contrary, the coarse yetzer hara is subdued before him in Eretz Yisrael more — and now only some yetzer hara from a different, more subtle and spiritual aspect overpowers him — then this is certainly only from the aspect of: "whoever is greater than his fellow," etc., as stated above. Then — even though one must flee greatly from such a yetzer hara as well — and if one does not overpower it, G-d forbid, then who knows what will unfold from this — for today it says to him: do this, etc. — even so, one must be careful not to have a troubled heart from this. For the root of the yetzer hara is from the aspect of anger and judgment. Rather — on the contrary — let him pour out his speech before Him, blessed be He, with mercy and supplication — and believe in the power of the sanctity of the Tzaddik and similarly in the power of the sanctity of Eretz Yisrael — that certainly the judgment will be sweetened with compassion — in the aspect of: "in anger — remember to have compassion" [Chavakuk 3:2].

 And this is what is written: "for Hashem will have compassion upon Yaakov," etc., "and will rest them upon their soil," etc., "and it shall come to pass on the day Hashem gives you rest from your suffering and from your anger," etc. [Yeshayahu 14:1–3]. For the inheritance of Eretz Yisrael is from the aspect of chesed and compassion — and the nullification of sadness and anger, as stated above.

 And perhaps the sin of the spies also flowed from this — for they were at first great Tzaddikim, as is explained in the words of our Sages of blessed memory. Only when they came to Eretz Yisrael, a new yetzer hara — of a different and new kind — overpowered them — in the aspect of: "whoever is greater than his fellow," etc. — and they did not merit to sweeten it properly — until they fell greatly. And they also brought a bad report about Eretz Yisrael in this very matter: "however, the people that dwells in the land is powerful — and Amalek dwells in the Negev," etc., "we are unable to go up," etc., "for it is stronger than us" — as if — as our Sages of blessed memory said. That is: they said that there — the yetzer hara overpowers so greatly that it is impossible to overcome it — even with the help and assistance of the Holy One Blessed be He. And Yehoshua and Calev strengthened them — saying: we need not fear this at all — for Hashem is with us and will stand to help us, selah. And see the Zohar, Parshas Shelach — which also explains it in this way.

And this is what is said in Parshas Vayeilech: "when I bring him to the land," etc., "and it shall come to pass when many evils and troubles find him — then this song will testify before him as a witness," etc., "for I know his inclination that he is practicing today — before I have brought him to the land," etc. [Devarim 31:21] — that is: He warned them in advance — that when they come to the Land and a new yetzer hara overpowers them in the aspect of: "whoever is greater than his fellow" — and the root of the yetzer hara is from anger and fierce judgment — and when they do not sweeten it properly — through this they will come to what they will come to — until the fierce anger truly arouses against them, G-d forbid — and many evils and troubles find them, etc. And at the time of the overpowering of the troubles and sufferings that flow from the aspect of fierce anger and judgments — then certainly the yetzer hara has the power to overpower even more, as is explained within the ma'amar. "But this song shall testify before him as a witness" — for when they take to heart that He already warned them and informed them of all this in advance — through this they will have the power to overpower their inclination — until it is sweetened and all is rectified.

 And this is: "for I know his inclination that he is practicing today," etc. For when they come there and the yetzer hara begins to overpower — sometimes a person forgets what passed over him before he came to Eretz Yisrael — and it appears to him as though there he had no such great yetzer hara — only here in Eretz Yisrael has it grown and overpowered him so greatly. And through this his heart fills with anger and frustration — and he harbors doubts about the sanctity of Eretz Yisrael, G-d forbid — until he comes to what he comes to through this. Therefore He warned them — and explained this to them as well — that He knows even the great yetzer hara that they have now — before their coming to Eretz Yisrael. For on the contrary — in the Diaspora the yetzer hara overpowers more — only even so, also there in Eretz Yisrael there is free choice for the person. And sometimes one stumbles, G-d forbid, through the coarse yetzer hara — which comes only from the darkening of the blood — that darkened greatly through the bodily desires. This is the aspect of: "and he ate and was satisfied and became fat — and turned to other gods" [Devarim 31:20] — the aspect of: "and Yeshurun grew fat and kicked" [Devarim 32:15] — and through this they stumble into actual foolishness — which everyone can recognize as great foolishness — and they are mute idols, etc., as is explained within the ma'amar. But even so — this yetzer hara also has a root above it — and so further still — until the root of all of them draws sustenance from the aspect of gevuros [stern powers] and judgments that are not sweetened — which is the aspect of the yetzer hara of the great ones — the aspect of: "whoever is greater than his fellow," etc. And from this it flows that sometimes it appears to a person that the yetzer hara overpowers him more greatly there. But when he takes to heart that this was already spoken of — then it is easy for him to overpower his inclination each and every time anew — until all is rectified, as stated above.

 
 Siman Ayin-Gimel · סימן ע"ג

 Ki Sa'avor — "When You Pass Through"

כִּי תַעֲבוֹר · Likutay Moharan I, Siman 73

 The primary perfection of prayer is in Eretz Yisrael, as is known. And there is the primary tikkun of the vessel called ani [I / the self — the vessel of the soul that receives holiness]. For every one of the inhabitants of Eretz Yisrael is called Tzaddik, as is brought. And similarly there is the primary perfection of speech, as stated above many times. And Eretz Yisrael itself is the aspect of Malchus peh [the Kingship of the mouth]. And similarly there is the primary purification of thought — that it be bound to speech at the time of prayer. And there is the primary descent of abundance, as is explained in the holy Zohar. And this is what is written: "You desired, Hashem, Your land" [Tehillim 85:2]. For this is His primary will and desire, blessed be He. And there is the primary revelation of the inner dimension of the Torah — which is the hidden aspects of Torah, as is brought.

 
 Siman Ayin-Daled · סימן ע"ד

 Rumah — "Rise Up"

רוּמָה · Likutay Moharan I, Siman 74

 Eretz Yisrael is one of three things given through suffering — and the sufferings are the aspect of yisurin shel ahavah [sufferings of love] — as it is written: "and you shall know with your heart — for as a man chastises his son," etc. [Devarim 8:5] — which is the aspect of: "Avraham begot Yitzchak" [Bereishis 25:19] — and therefore Yitzchak was the first one upon whom sufferings came — as it is said: "and it came to pass when Yitzchak grew old — and his eyes became too dim to see" [Bereishis 27:1] — as our Sages of blessed memory said [Bereishis Rabbah, chapter 65]. And therefore they — Avraham and Yitzchak — were the first ones to receive the promise of the inheritance of Eretz Yisrael. And Yitzchak was born from Sarah — who is the aspect of Malchus — the aspect of dina d'malchusa — the aspect of tzedek — which is Yerushalayim — as it is written: "and Malkitzedek — king of Shalem" [Bereishis 14:18].

 But all of this is still the aspect of mochin d'katnus [diminished consciousness] — and then it is the aspect of the thirsting of the soul, as is understood below in the ma'amar of Vayehi Achar, Siman 76. And this is the aspect of: "my soul thirsts for You," etc., and: "my soul is like a weary land to You, Selah" [Tehillim 143:6]. And it needs to be healed. And this is through the wisdom and the Torah of Eretz Yisrael — for: "there is no wisdom like the wisdom of Eretz Yisrael — and there is no Torah like the Torah of Eretz Yisrael." And there one merits to elevate the soul from katnus [smallness] to gadlus [greatness] — for there is the primary mochin d'gadlus, as is known.

 And therefore Eretz Yisrael is called the inheritance of Yaakov — for Yaakov is the aspect of speech with da'as [knowledge / consciousness] — which is the primary perfection. For the soul, speech, and Eretz Yisrael are all one aspect — the aspect of Malchus. And when they are in the aspect of katnus — they are in the aspect of tzedek. And when they come to the aspect of wisdom — which is the aspect of Yaakov — then they are in the aspect of tzedakah. And then is their primary perfection — for they rise to their root — which is the aspect of wisdom — as it is written: "Hashem — through wisdom He founded the earth." And therefore there in Eretz Yisrael is the primary perfection of the service of Hashem and the revelation of His glory, blessed be He — which is through the aspect of wisdom, as is explained within the ma'amar.

And behold — it is explained here that speech without da'as is the aspect of aravah [willow — the species associated with lips and speech without taste] — and within it there is still the grip of the dross. This is the aspect of: "these are the generations of," etc., "Yaakov — and Esav." And the joy of Torah is the aspect of speech with da'as. And therefore at the time of the destruction it is written: "upon the willows within it we hung our harps" [Tehillim 137:2] — for there etc. — "and those who led us captive asked us for joy — how shall we sing the song of Hashem upon foreign soil?" For there the soul has no joy. And therefore of the future it is written: "the wilderness and the dry land shall be glad, and the Aravah shall rejoice," etc., "the glory of Lebanon is given to it," etc., "they shall see the glory of Hashem" [Yeshayahu 35:1–2]. For then the aspect of Aravah will be rectified — and joy will be drawn — and the glory of Hashem will be revealed. And it is written: "for Hashem has comforted Tzion," etc., "and He has made her wilderness like Eden and her desert like the garden of Hashem — joy and gladness shall be found in her," etc. [Yeshayahu 51:3] — "give ear to Me, My people," etc. — "for Torah shall go forth from Me," etc. — the aspect of the aforementioned wisdom of Torah.

 
 Siman Ayin-Hay · סימן ע"ה

 Yivarechenu — "He Will Bless Us"

יְבָרְכֵנוּ · Likutay Moharan I, Siman 75

 The primary speech of Creation was solely for the sake of Eretz Yisrael — as it is written: "G-d, the Elokim, Hashem, spoke — and called to the earth," etc., "from Tzion — the perfection of beauty — G-d shines forth" [Tehillim 50:1–2]. Therefore the primary tikkun of the broken letters is also through the Torah and prayer of Eretz Yisrael. For there is the primary perfection of Torah and prayer, as stated above. And the tikkun of the broken letters is the aspect of shalom. And this is: "and I will place peace in the land" — in its literal sense. And similarly: "and to say to Tzion: you are My people" — as is explained within the ma'amar — also in its literal sense — specifically Tzion. And similarly: "and His feet shall stand on that day upon the Mount of Olives" [Zechariyah 14:4] — in its literal sense — on this very Mount of Olives in Yerushalayim, opposite the Temple Mount to its east.

 There is the primary awe, as stated above many times. And the primary blessing — for: "there Hashem commanded the blessing." And therefore the primary ingathering of the dispersed ones — who are the aspect of the sparks that were scattered — will all be there — as it is written: "even if your dispersed ones be at the end of heaven," etc., "and Hashem your G-d will bring you to the land," etc. [Devarim 30:4–5].

 
 Siman Ayin-Vav · סימן ע"ו

Vayehi Achar — "And It Was Afterwards"

 וַיְהִי אַחַר · Likutay Moharan I, Siman 76

 In Eretz Yisrael it is written: "always — the eyes of Hashem your G-d are upon it," etc. [Devarim 11:12]. And in the act of gazing there is direct light and returning light — and from this one understands the great excellence of the sanctity of Eretz Yisrael — that the Holy One Blessed be He gazes upon it always with direct light — and it reflects back and is portrayed in His eyes, blessed be He, as it were — in the aspect of returning light. In particular regarding the place of the Bais HaMikdash — as it is written: "My eyes and My heart shall be there," etc. [Melachim I 9:3].

 And there one must most greatly strengthen oneself with complete and true trust — and lift one's eyes only to the Holy One Blessed be He alone at all times — for everything that one needs. For since the Holy One Blessed be He gazes upon it at all times — to know what it needs — then how can a person avert his attention even for a moment from his trust in the Holy One Blessed be He — and think thoughts to fill his needs through some cause or effort with human beings, etc.? And this is what He took great offense at — as it is written: "cursed is the man who trusts in human beings and makes flesh his strength — and whose heart turns away from Hashem," etc., "blessed is the man who trusts in Hashem — and Hashem is his security", etc. [Yirmiyahu 17:5, 7].

And also — because the abundance of the entire world first descends to Eretz Yisrael — and one must make for it a vessel and a time — that the abundance descend and come at the time and moment when it is needed. Therefore one must at all times strengthen oneself with great trust — and look toward Him, blessed be He — for through this one makes a vessel and a limit and a time for the abundance to come in its season and at its appointed time. And this is the aspect of: "and I will give your rains in their season" [Vayikra 26:4], and: "to give the rain of your land in its season" [Devarim 11:14] — said of Eretz Yisrael when Israel merits it. And this is the aspect of what they ask a person: "did you hope for the salvation?" [one of the six questions asked in the World to Come — Shabbos 31a] For through this one draws closer the time of salvation — that it come in its season. And this is: "and your people are all righteous — forever shall they inherit the land," etc., "the smallest shall become a thousand," etc. — "I am Hashem — in its time I will hasten it" [Yeshayahu 60:21–22]. For the primary thing depends upon the making of the vessel — and the Holy One Blessed be He is able to make such a vessel that through it He hastens the time and moment of the redemption and salvation. And this is: "and the faithfulness of your times shall be the strength of your salvations," etc. [Yeshayahu 33:6] — and Rashi explained: that you faithfully trusted in Me and hoped for My salvation at the times that passed over you — this shall be for you a source of strength for salvations, etc.

 And this is the aspect of: "and those who hope for Hashem — they shall inherit the land." And similarly it is written: "and one who trusts in Him shall inherit the land." For as it were — as waters reflect face to face. And through gazing there truly only toward the Holy One Blessed be He alone — with strong and complete trust — through this one draws even more the aspect of the illumination of: "the eyes of Hashem your G-d are upon it always" — which is the primary sanctity of Eretz Yisrael. And therefore the primary perfection of the service of Hashem is only there in Eretz Yisrael. For in the Diaspora the service is mostly in the aspect of katnus and in the aspect of the thirsting of the soul. And this is the aspect of: "my soul thirsts for You," etc., "in a dry and weary land without water," etc. — "so in the sanctuary I have beheld You — to see Your strength and Your glory."

 For there in Eretz Yisrael the service is in the aspect of sight and gazing — and in the aspect of the renewal of the mochin each time — in the aspect of mochin d'gadlus. And even the aspect of the departure of the mochin in the aspect of sleep — which is there — when the sight is only in the aspect of vision — the aspect of a dream, as is known — this too is for the good — for the renewal of the mochin afterwards in the aspect of: "new every morning," etc. [Eichah 3:23] — this being the aspect of: "so in the sanctuary I have beheld You — to see Your strength and Your glory." And this itself is also in the aspect of: "at times the nullification of Torah is its fulfillment," as is explained within the ma'amar. And there one merits teshuvah me'ahavah [repentance from love], as stated above in Siman 58 — through which one merits the purification of the mochin — the aspect of: "from the right side — a white brain like silver." Which is itself the aspect of the sanctity of Eretz Yisrael — which is the aspect of yemin [right] — the aspect of love — the aspect of Avraham. And therefore Avraham our father was the first to inherit Eretz Yisrael.

 And this is what our Sages of blessed memory said: "man and man were born in her — one who was born in her and one who looks forward to seeing her." For through looking forward to seeing her — which is the aspect of gazing at the light of her holiness — through this he makes a vessel to draw also to his own place some sparkling from the sanctity of Eretz Yisrael — until he is considered as though he were born in her. And this is what Moshe prayed: "that I may see the land" [Devarim 3:25]. And regarding Daniyel it is said: "and his windows were open," etc. [Daniyel 6:11]. And this is what our Sages said: "one should direct his heart toward Eretz Yisrael." For "the sinew of the eye depends upon the heart" — and when one directs and binds his heart well toward there — it is truly the aspect of sight and gazing — the aspect of: "and my heart saw," etc. [Koheles 1:16] — and through this his prayer is rectified.

Note: This siman continues with a second section bearing the heading: Vayihad Hashem l'Melech — "And Hashem shall be King":

 The primary perfection of the revelation of His Kingship, blessed be He, is in Tzion and Yerushalayim — as is explained in many verses. And therefore the primary perfection of Torah and prayer — through which His Kingship, blessed be He, is revealed — is also only there in Eretz Yisrael — the aspect of: "for from Tzion shall go forth Torah — and the word of Hashem from Yerushalayim." And there the Name הוי"ה is completed through Torah and prayer. For the breath and voice that goes out in the Diaspora is immediately coarsened by the impure air — and needs clarification and purification. But there — the air is holy — and therefore there the breath and voice of holiness are the aspect of the vav and heh of the Name. And similarly there is the primary perfection of love and awe — which are the aspect of the letters yud and heh of the Name — this being the aspect of: yud-heh — specifically in the land of the living, as is brought. And therefore there the Name of Hashem is completed through Torah and prayer. And this is what is written: "to tell of the Name of Hashem in Tzion and His praise in Yerushalayim." And others like these. And this is the aspect of: "in every place where I cause My Name to be mentioned," etc. And: "to place His Name there — to cause His Name to dwell there."

 
 Siman Ayin-Ches · סימן ע"ח

 Vayiten Oz L'Malko — "And He Gives Strength to His King"

וַיִּתֵּן עוֹז לְמַלְכּוֹ · Likutay Moharan I, Siman 78

 It has already been explained many times that Eretz Yisrael is the aspect of Malchus — the aspect of speech — the aspect of Malchus peh — the aspect of Shechinah. And when the Holy One Blessed be He dwells in it — as it were — the aspect of: "and Hashem dwells in Tzion" [Yoel 4:21] — that is the aspect of the union of the Holy One Blessed be He with the Shechinah. And there is the primary revelation of His Kingship, blessed be He, as stated above. And therefore it is called Eretz HaChayyim — for from there every person draws the vital life-force of holiness. And there is the primary aspect of Ruach HaKodesh [holy spirit / inspiration], as is explained in the holy Zohar.

 And therefore there is the primary perfection of Torah and prayer — for when one speaks there words of Torah and prayer — and breathes in and breathes out — one receives each time a new life-force and new breath from the holy air of Eretz Yisrael — which is the aspect of Shechinah — the aspect of Ruach HaKodesh. And therefore one's words — together with all one's breaths — are in the aspect of actual Ruach HaKodesh — as it is written: "who gives a soul to the people upon it — and spirit to those who walk in it" [Yeshayahu 42:5] — which is the aspect of resurrection of the dead, as is explained within the ma'amar. And therefore one must be especially careful there to guard the holy speech. But to our great sorrow — now in the time of exile it is in the aspect of mute — as it is written: "and like a sheep before its shearers — mute — and it does not open its mouth", etc. [Yeshayahu 53:7]. Therefore one must be especially careful there in vidduy devarim [verbal confession] — to confess everything each time before the Holy One Blessed be He — and to tell before Him, blessed be He, everything that is on one's heart — in the aspect of: "take with you words — and return to Hashem" [Hoshea 14:3], as is explained within the ma'amar.

 
 Siman Ayin-Tes · סימן ע"ט

Betach BaHashem — "Trust in Hashem"

 בְּטַח בַּה' · Likutay Moharan I, Siman 79

 Eretz Yisrael is the aspect of Shabbos, as is known — and the aspect of teshuvah [repentance] — as it is written: "You desired, Hashem, Your land — You restored the captivity of Yaakov" [Tehillim 85:2]. And it is written: "He says to Yerushalayim — you shall be inhabited" [Yeshayahu 44:26], etc. — and many like these. And it is written: "and a redeemer shall come to Tzion — and to those who return from transgression," etc. [Yeshayahu 59:20]. For the teshuvah of the Diaspora is in the aspect of the six weekdays — for there is still no rest — in the aspect of: "for you have not yet come to the resting-place," etc. [Devarim 12:9]. But Eretz Yisrael is in the aspect of menuchah [rest / tranquility] — as it is written: "and he saw the resting-place — for it was good" [Bereishis 49:15], etc. And it is written: "they shall not enter My resting-place." And it is written: "and you shall cross the Jordan — and He will give you rest from all your enemies around — and you shall dwell securely" [Devarim 12:10] — the aspect of complete menuchah.

And the primary menuchah was in the days of Shlomo — who is the aspect of Shabbos — the king whose peace was his own [Shloymoh — from shalom] — for there was peace in his days, as is known. And he merited to build the Bais HaMikdash — regarding which it is said: "arise, Hashem, to Your resting-place," etc. [Tehillim 132:8]. And it is written: "this is My resting-place forever," etc. And this is the aspect of complete teshuvah — the aspect of Shaddai — the aspect of: "if you return to Shaddai — you will be built up," etc. [Iyov 22:23]. And this is the aspect of: "then shall you delight in Shaddai" [Iyov 22:26] — the aspect of the delight of Shabbos. And through this one merits lowliness — the aspect of: "let each man remain in his place". And this is: "and the humble shall inherit the land — and they shall delight," etc.

 And this is what is written: "and I will appoint a place for My people Israel — and I will plant them — and they shall dwell beneath it" [Shmuel II 7:10] — the aspect of: "let each man remain in his place" stated above — "and they shall be disturbed no more" — and its Targum: "and they shall be displaced no more" — meaning, they shall not be dragged from their place again, as the commentators explained. This is the aspect of: "let each man remain in his place — let no man go out from his place" [Shmos 16:29] — for they cannot be pushed from their place through this, as is explained within the ma'amar. And also in its literal sense: that they shall have peaceful, quiet, and tranquil rest — which is the aspect of complete teshuvah, as stated above. And this is: "trust in Hashem and do good" — the aspect of complete teshuvah, as is explained within the ma'amar — "dwell in the land" — in its literal sense. For there it is said: "and you shall dwell securely," as stated above. And also: "dwell in the land" alludes to lowliness — in the manner of what our Sages of blessed memory said: one who made himself a neighbor of the dust, etc. And this is: "and tend to faithfulness" — for all of this is the aspect of Moshe Ra'ya Mehaimna [Aramaic: the Faithful Shepherd], as is explained within the ma'amar. And therefore Moshe asked to bring Israel into Eretz Yisrael — and then they would have been fixed there forever, as is brought. And the Holy One Blessed be He answered him: "it is too much for you," etc. — for Moshe himself is the aspect of the land of Shaddai as it were — and they would not be able to bear so great a light permanently. Only Yehoshua should bring them in — who is the aspect of na'ar [youth] — Matatron [the great angelic minister] — as is explained in the holy Zohar. And when the holiness of Shabbos is drawn — which is the aspect of Shaddai, as is explained within the ma'amar — and this is what the angel said to Yehoshua: "I am the minister of the host of Hashem — now I have come" [Yehoshua 5:14]. And there is more to explain — for also within the ma'amar it is written only in allusion.

 
 Siman Peh · סימן פ'

 Hashem Oz L'Amo Yiten — "Hashem Will Give Strength to His People"

ה' עוֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן · Likutay Moharan I, Siman 80

 The primary blessing and shalom is in Eretz Yisrael — as it is written: "for there Hashem commanded the blessing" [Tehillim 133:3]. And it is written: "who makes your borders peace." And shalom is the aspect of the joining together of two opposites — namely Chesed [lovingkindness] and Gevurah [strength] — which are the aspects of love and awe that one merits in Eretz Yisrael, as stated above. And similarly regarding the inheritance of Eretz Yisrael it is said: "because He loved your fathers and chose their offspring after them" — which is the aspect of Chesed — "to dispossess nations greater than you", etc. — which is the aspect of Gevurah and judgment that He performed against the non-Jews and drove them from there. And many more such verses.

 And the Patriarchs merited the inheritance of Eretz Yisrael through their sanctification of the Name of Heaven. As it is written regarding Avraham: "I am Hashem who brought you out from Ur Kasdim" — where he sanctified the Name of Heaven, as is known — "to give you this land," etc. [Bereishis 15:7]. And similarly regarding the Akeidah of Yitzchak it is said: "and your offspring shall inherit the gate of their enemies" [Bereishis 22:17]. And because we do not find explicitly stated regarding Yaakov that he gave his life for the sanctification of the Name — therefore the prophet said: "thus says Hashem regarding the house of Yaakov — who redeemed Avraham" — and as our Sages of blessed memory expounded: the merit of Yaakov stood for Avraham in Ur Kasdim — "Yaakov shall not now be ashamed", etc. — Rashi explained: because of his father and his father's father — "when he sees his children," etc., "they shall sanctify My Name" — Rashi explained: these are Chananiyah, Mishael, and Azariyah — "and they shall sanctify the Holy One of Yaakov," etc. [Yeshayahu 29:22–23].

 And this is what is said also of the future: "and I will sanctify My great Name," etc., "and I will gather you from all the lands and bring you to your soil" [Yechezkel 36:23–24]. And there [ibid. 39:25]: "now I will restore the captivity of Yaakov," etc., "and I will be zealous for My holy Name," etc., "and I will gather them into their enemies' lands — and I will be sanctified through them before the eyes of many nations," etc., "and I will gather them to their soil," etc. It follows that the ingathering of the exiles to Eretz Yisrael is through the aspect of the sanctification of the Name. And this is what is written: "I am a wall, and my breasts are like towers" [Shir HaShirim 8:10] — and our Sages of blessed memory expounded this regarding Avraham and Chananiyah, Mishael, and Azariyah — who gave their lives for the sanctification of the Name. And this is what it concludes: "then I was in His eyes like one who finds peace." For this is the aspect of shalom, as is explained within the ma'amar.

And this is what is written: "and Yaakov dwelt in the land of his father's sojournings — in the land of Kena'an — these are the generations of Yaakov — Yosef" [Bereishis 37:1–2] — for he was the primary offspring — for he is the aspect of the second vav as is explained within the ma'amar — which is the aspect of shalom — the aspect of the sanctification of the Name — which is suited for the inheritance of Eretz Yisrael, as stated above. And therefore now in the time of exile — when we have been distanced from our soil — for the most part it is impossible to come to Eretz Yisrael except through mesiras nefesh [self-sacrifice] — as many great ones have told of what passed over them — as is well known. And this is the aspect of: "to the holy ones who are in the land" [Tehillim 16:3]. And it is written: "and what remains in Yerushalayim shall be called holy."

 In truth — the long journey with travel expenses and the ordeals and the like that pass over every person who travels there — this is also the aspect of mesiras nefesh, as is explained elsewhere. And there in Eretz Yisrael one merits to receive all the influences and blessings through the vessel of shalom — and one merits to speak holy words before the Holy One Blessed be He — of Torah and prayer — with wisdom and clear intellect. For there is the primary wisdom and intellect — and similarly the primary perfection of Torah and prayer, as stated above many times.

 
 Siman Peh-Alef · סימן פ"א

 Alu Zeh BaNegev — "Go Up There in the Negev"

עֲלוּ זֶה בַּנֶּגֶב · Likutay Moharan I, Siman 81

 Eretz Yisrael is the aspect of the holy speech of Torah and prayer — and therefore there is the primary perfection of Torah and prayer, as stated above. But even the casual conversation of the people of Eretz Yisrael — which is the aspect of the residue of Eretz Yisrael — is also very precious. As our Sages of blessed memory said [Midrash Rabbah, Vayikra, chapter 34]: "the casual conversation of the people of Eretz Yisrael is Torah." And therefore one must be especially careful there to guard the speech — that it should be holy — and even in casual conversation one should clothe within it some words of Torah, as is explained within the ma'amar regarding the Tzaddik. For it has already been explained that all who dwell in Eretz Yisrael are in the aspect of Tzaddik, as is brought.

 
 Siman Peh-Bais · סימן פ"ב

 HaNe'elavim — "Those Who Are Insulted"

הַנֶּעֱלָבִים · Likutay Moharan I, Siman 82

 Eretz Yisrael is the aspect of Shabbos and the aspect of bris [covenant], as stated above many times. And therefore Israel did not enter Eretz Yisrael until they had milah [circumcision] and peri'ah [the uncovering of the corona — the second stage of circumcision] — this being the aspect of: "today I have rolled away the disgrace," etc. [Yehoshua 5:9]. For it is impossible to enter Eretz Yisrael and be fixed in its holiness — until one first subdues the aspect of the three impure klippos — which are the aspect of orlah — the aspect of disgrace. And therefore Eretz Yisrael is one of three things that come through suffering. For the sufferings too are the aspect of disgrace — the aspect of: "disgrace has broken my heart" [Tehillim 69:21] — as is brought in the ma'amar of Chosum b'soch Chosum, Siman 22: in all the sufferings of this world there is within them the pain of shame.

 And when one merits to accept the sufferings with love — which is the aspect of those who are insulted and do not insult, etc. — and who rejoice in their sufferings and act out of love — then the illumination of the aspect of chashmal and nogah [a luminous substance and a glow — mystical terms] is included within holiness — and a flame of fire descends [from the aspect of this light of love — the aspect of: "for love is as strong as death," etc., "its flames are flames of fire — a flame of G-d" — which is the mystery of the shalheiva d'asha [the flame of fire] as is brought in the writings of the Ari, of blessed memory] — and then the three impure klippos are pushed aside and completely subdued — which is the aspect of milah. And then one can merit the sanctity of Eretz Yisrael, as stated above.

 And this is what is written: "You know my disgrace and my shame," etc. [Tehillim 69:20], "disgrace has broken my heart," etc. — and it concludes: "for G-d will save Tzion — and build the cities of Yehudah — and they shall settle there and inherit it," etc., "and those who love His Name shall dwell in it." And similarly our Sages of blessed memory said: "for those who love Me and observe My commandments — these are those who dwell in Eretz Yisrael and give their lives for all the mitzvos," etc. — as is brought in Sha'ar HaChatzair, Siman 288 — and see there also in Simanim 23 and 24.

And this is what is brought in the kavanah [mystical intention] to say when washing in hot water on Erev Shabbos — which is the mystery of the shalheiva d'asha — the verse: "and those who remain in Tzion — and those who are left in Yerushalayim," etc. [Yeshayahu 4:3], and: "when Hashem has washed away the filth of the daughters of Tzion," etc. [Yeshayahu 4:4] — for all of this is also connected to the sanctity of Eretz Yisrael, as stated above.

 And perhaps one may say that this is the mystery of what is explained in Yehoshua: "and it came to pass when they heard," etc., "that the Giv'onim had made peace with Israel and were among them," etc., "and five kings of the Emori gathered against them and encamped against Giv'on," etc., "and Yehoshua went up," etc., "and He struck them with a great blow at Giv'on", etc. [Yehoshua 10:1–10]. And: "and Hashem cast upon them great stones from heaven" — and our Sages of blessed memory said that these were the hailstones from Egypt in the days of Moshe — and there it is said: "and fire flaming within the hail," etc. — this is the aspect of the shalheiva d'asha that descends from heaven to subdue the klippos. Then: "Yehoshua spoke," etc., "and he said before the eyes of Israel: sun, stand still at Giv'on," etc. — "and the sun stood still," etc., "until the nation avenged itself of its enemies," etc. [Yehoshua 10:12–13]. For this is the aspect of: "and those who love Him — as the sun going forth in its strength" [Shoftim 5:31], as is explained within the ma'amar. And it seems even more fitting — according to what our Sages of blessed memory said in Pirkei d'Rabbi Eliezer — that this battle was on Erev Shabbos — for that is the time when the shalheiva d'asha stated above descends. And then Yehoshua said: "sun, stand still at Giv'on," as stated above.

 
 Siman Peh-Gimel · סימן פ"ג

Matan B'Seter — "A Gift in Secret"

 מַתָּן בְּסֵתֶר · Likutay Moharan I, Siman 83

 It is known that Eretz Yisrael is the aspect of the tikkun ha-bris. And therefore when they blemished the sanctity of Eretz Yisrael through the spies — it is written in Parshas Matos: "and the anger of Hashem was kindled on that day — when they came," etc. [Bamidbar 32:10, 13]. And there: "and the anger of Hashem was kindled against Israel," etc. And similarly in Parshas Nitzavim it is written: "and Hashem uprooted them from their soil — in anger," etc. [Devarim 29:27]. And in Parshas Ha'azinu: "for a fire has been kindled in My anger," etc. [Devarim 32:22] — the aspects of fire and anger mentioned above. And there: "I said I will scatter them," etc. [Devarim 32:26]. And this is what is said at the time of the destruction: "your cities are burned with fire" [Yeshayahu 1:7]. And similarly: "from above He has sent fire", etc. [Eichah 1:13] — and many like these.

 And therefore regarding the time of consolation it is written: "I will thank You, Hashem — for You were angry with me — Your anger turned away and You consoled me" [Yeshayahu 12:1] — meaning: He turns His anger away — and makes from the letters of אַף [af — anger] the letters פֶּה [peh — mouth]. And this too is written: "even fire will consume them" [Yeshayahu 26:11] — for then His anger and fire will turn against the oppressors of Israel. And because the primary tikkun of this is made through tzedakah — therefore our Sages of blessed memory said: "Yerushalayim is redeemed only through tzedakah" [Shabbos 139a]. And this is what is written: "who can live with the devouring fire?", etc. [Yeshayahu 33:14] — "one who walks in righteousness," etc. [Yeshayahu 33:15].

And this is what is said: "and they devoured Israel with every mouth [b'chol peh]" [Yeshayahu 9:11] — meaning: they sucked from all the aforementioned pahs — "in all this His anger has not turned away," etc. — the aspect of the aforementioned anger — "for wickedness burned like fire" — the aspect of the aforementioned fire — "and the people became as fuel for fire," etc. — "in all this His anger has not turned away," etc. And this is what is also said in the Kinot [Lamentations]: "they opened their mouths against you," etc. And similarly: "they opened their mouths against us," etc. But in the future it is written: "kings shall shut their mouths at him", etc. [Yeshayahu 52:15]. And similarly: "they place hand upon mouth", etc. [Michah 7:16].

 
 Siman Peh-Daled · סימן פ"ד

 BaMah He'erachtah Yamim — "Through What Did You Lengthen Days?"

 בַּמָּה הֶאֱרַכְתָּ יָמִים · Likutay Moharan I, Siman 84

Eretz Yisrael is the aspect of yemin [right] — the aspect of love, as stated above. And: "from the right side — death is white like silver." [Aramaic: u'mista d'iminah mosa chavra k'kasfa — a Zoharic formulation indicating that the right side transforms death into purity]. Therefore there is the primary perfection of the merit of thought and mochin [expanded consciousness] — and through this one merits to attain each day the mysteries of the Torah relevant to that day. And this is the primary aspect of arichas yamim [length of days], as is explained within the ma'amar. And the primary arichas yamim is in Eretz Yisrael — as is explicitly stated in many verses. And therefore Avraham — whose attribute was love — was the first to inherit Eretz Yisrael. And it is said of him: "old — he had come in days" [Bereishis 24:1]. And therefore in Eretz Yisrael one must be especially careful regarding the trait of generosity — which is the trait of Avraham.

 
 Siman Peh-Hay · סימן פ"ה

 Pos'im Bo — "Those Who Step in It"

 פּוֹסְעִים בּוֹ · Likutay Moharan I, Siman 85

It is known that Eretz Yisrael — and in particular the Bais HaMikdash — is the aspect of holy Malchus. And the primary perfection of its building is through the mochin — which are the aspect of the light of the seven days. And therefore it is said in the conquest of Yericho — which is the first conquest of Eretz Yisrael: "and seven priests shall carry seven shofars", etc. [Yehoshua 6:4]. For through the sounding of the shofar one draws down the aforementioned mochin, as is explained in the kavanah of the shofar.

 And this is what is said of the future: "and the light of the moon shall be as the light of the sun — and the light of the sun shall be sevenfold — like the light of the seven days", etc. [Yeshayahu 30:26]. For every aspect is comprised of all seven. And this is what is written: "for behold the stone", etc. — and Rashi explained: the foundation of the Bais HaMikdash — on one stone — with seven eyes, etc. [Zechariyah 3:9]. And similarly: "and I saw a golden menorah," etc., "and its seven lamps upon it," etc. [Zechariyah 4:2]. And there: "for who has despised the day of small things?", etc. — see Rashi — "these seven — they are the eyes of Hashem," etc. [Zechariyah 4:10].

 
 Siman Peh-Vav · סימן פ"ו

 Pos'im Bo Pesi'ah Ketanah — "Those Who Step in It with a Small Step"

פּוֹסְעִים בּוֹ פְּסִיעָה קְטַנָּה · Likutay Moharan I, Siman 86

 Eretz Yisrael is the aspect of Shabbos, as stated above. And therefore there is the primary tikkun of the holy feet — as it is written: "our feet were standing in your gates, O Yerushalayim." And similarly of the future it is said: "and His feet shall stand on that day upon the Mount of Olives" [Zechariyah 14:4]. And therefore when Yaakov our father received tidings of the inheritance of the Land — it is written afterwards: "and Yaakov lifted his feet" [Bereishis 29:1]. And therefore through the sanctity of Eretz Yisrael one merits to go from level to level in the service of Hashem, as is explained elsewhere. And also there in Eretz Yisrael is the primary guarding of the aspect of truth, as stated above many times. And when one speaks to himself in this trait — it is a support to sustain him. But one still needs to give strength to the feet — in order that they be able to walk well. And this is through the tzedakah of Eretz Yisrael — which is the aspect of the World to Come, as stated above many times. And there is the primary perfection of the light of tzedakah, as stated above. And this is: "who shall sojourn in Your tent?", etc., "one who walks blamelessly and acts righteously and speaks truth," etc. [Tehillim 15:1–2]. And this is: "I will walk before Hashem in the lands of the living."

 
 Siman Peh-Zayin · סימן פ"ז

 Titen Emes — "Give Truth [to Yaakov]"

תִּתֵּן אֱמֶת · Likutay Moharan I, Siman 87

 Eretz Yisrael is the aspect of yir'ah [awe], as stated above. And because the beginning of awe is called tzedek — for it is only the aspect of fear of punishment — which is the aspect of strict judgment and suffering — therefore our Sages of blessed memory said that Eretz Yisrael is one of three things given through suffering. But our Sages of blessed memory said: "when tzedek is joined with emes [truth] — it is called emunah [faith] — and all goodness and all light dwells in it." [Aramaic: tzedek kad ischar beih emes itkri emunah v'chol tivo v'chol nehiru shrayah beih] And therefore afterwards — when one merits — the awe is completed — and then it is in the aspect of yiras haromemut [awe of G-d's exaltedness] — the aspect of emunah — as it is written: "dwell in the land and tend to faithfulness." And then all the judgments are sweetened — and one merits to all goodness — even in physical matters, as stated above. And therefore Eretz Yisrael is called the inheritance of Yaakov — the aspect of: "give truth to Yaakov" [Michah 7:20], as is explained within the ma'amar.

 
 Siman Peh-Ches · סימן פ"ח

HaMechaseh Shamayim — "The One Who Covers the Heavens"

 הַמְכַסֶּה שָׁמַיִם · Likutay Moharan I, Siman 88

 The primary holy love and awe is in Eretz Yisrael, as stated above many times. And therefore there is the primary descent of abundance to the entire world — for love and awe are the hands to receive all the influences and blessings. But because there are, to our great sorrow, accusers [mekitrigim] who do not allow the abundance to descend through Eretz Yisrael — which is known to all to be the place where abundance descends through love and awe, as stated above — therefore there are found in every generation those in the aspect of those who spread a bad report about the land — who conceal and cover the love and awe in Eretz Yisrael. And sometimes the Holy One Blessed be He also places this in the hearts of Tzaddikim and worthy people — to be prevented from Eretz Yisrael — as is also plainly visible in every generation. And all of this is because of the aforementioned reason. Although their reasoning is because of the danger of the roads and other obstacles — see what the Tosafos wrote [Ksubos 110b, s.v. hu] — see there. But this itself, one may say, also flows from this — and even the lack of livelihood in Eretz Yisrael — and similar things — all of this is because there is the root of the descent of abundance. Therefore the Holy One Blessed be He conceals and covers its light intentionally — because of the accusers, as stated above. And perhaps our Sages of blessed memory also said regarding this: "the merit of the Tzaddikim benefits the world — but not their own possession" — and it is intentional, as stated above.

 
 Siman Peh-Tes and Tsaddik · סימן פ"ט וסי' צ'

V'Siman Tsaddik — [Two simanim combined]

 סִימָן פ"ט וְסִימָן צ' · Likutay Moharan I, Simanim 89 and 90

 Eretz Yisrael is the aspect of the Shechinah, as is known. And there is the primary perfection — the aspect of: "you are all beautiful, my beloved — and there is no blemish in you" [Shir HaShirim 4:7] — the aspect of: "it lacks nothing." And those who dwell in it — who are of the household of the King's palace — when there is some lack for them, G-d forbid — the lack is certainly in the Shechinah Herself, as it were. And it follows that it is an even greater pain through this — when one takes it to heart. But even so — when one settles oneself — on the contrary: how much I have to rejoice — that I merited to be of the King's palace household — and the King Himself tells me of His own lack. Through this one fills with joy — and his mochin are renewed. And through this very thing the judgments are sweetened — and the lack is filled — for: "all of them are clarified in thought," as is known. And also in Eretz Yisrael there is the source of joy — in the aspect of: "Israel shall rejoice in its Maker — the children of Tzion shall exult in their King" [Tehillim 149:2]. And through this all the deficiencies are completed, as is explained within the ma'amar.

 
 Siman Tsaddik-Alef · סימן צ"א

Vayehi Yadav Emunah — "And His Hands Were Faithfulness"

 וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה · Likutay Moharan I, Siman 91

 In Eretz Yisrael there is the primary perfection of emunah [faith] and the primary perfection of seichel [intellect]. And therefore there one merits to ascend each time from level to level in this matter — and to progress from faith to intellect — and through this to an even greater faith — and then to a still greater intellect — and so to go from level to level at each and every time.

 
 Siman Tsaddik-Bais · סימן צ"ב

Al Yedey Na V'Nad — "Through Wandering and Roaming"

 עַל יְדֵי נָע וָנָד · Likutay Moharan I, Siman 92

 Eretz Yisrael is the aspect of the heart, as stated above — which is the aspect of Yosef. And also there is the primary perfection of Torah — which is the aspect of the lobes of the lung that blow upon the heart — through which the Tzaddikim are able to revive the dead, as is explained within the ma'amar. And therefore the primary resurrection of the dead will be in Eretz Yisrael. And our Sages of blessed memory said: "the Tzaddikim are destined to revive the dead," etc. — as it is written: "yet there shall dwell old men and old women in the squares of Yerushalayim — and each with his staff in his hand," etc. [Zechariyah 8:4]. And this is derived from the resurrection of the dead by Elisha — which occurred through this very aspect, as is explained within the ma'amar. And this is: "and Yaakov dwelt in the land of his father's sojournings — in the land of Kena'an — these are the generations of Yaakov — Yosef," etc. For this is connected to the dwelling of Eretz Yisrael, as is explained within the ma'amar — and as stated above.

 
 Siman Tsaddik-Gimel · סימן צ"ג

Mumas U'Matan B'Emunah — "Business Dealings with Faith"

 מוּמַ"ס וּמַתַּן בֶּאֱמוּנָה · Likutay Moharan I, Siman 93

 In Eretz Yisrael it is written: "and those who love His Name shall dwell in it" — as stated above many times. And the mitzvah of love is equivalent to all the mitzvos. And therefore our Sages of blessed memory said: "the dwelling of Eretz Yisrael is equivalent to all the mitzvos." And also there one merits mochin d'gadlus — and one is able to pray with a clear intellect. And therefore there is the primary place of prayer, as stated above many times.

 
 Siman Tsaddik-Daled · סימן צ"ד

Zecher Chasdo — "The Memory of His Lovingkindness"

 זֵכֶר חַסְדּוֹ · Likutay Moharan I, Siman 94

 The primary elevation of the holy sparks is in Eretz Yisrael — the aspect of: "and there you shall bring your burnt offerings" [Devarim 12:13]. For Eretz Yisrael is higher than all the lands — and this is the gate of heaven — through which all the services of Israel and all the holinesses ascend. And there all the fragments of the holy sparks that have fallen and been scattered gather together — in the aspect of: "even if your dispersed ones be at the end of heaven," etc., "and Hashem your G-d will bring you to the land," etc. And there is the primary perfection of emunah and the primary perfection of wisdom — through which the sparks ascend. Because emunah is the aspect of ז' — seven — and wisdom is the aspect of yud — ten. And the primary perfection of wisdom will be in the future — in the aspect of: "for the earth shall be filled with the knowledge of Hashem," etc. Therefore they only conquered seven nations — through the aspect of complete emunah — which is the aspect of seven. But in the future they will also conquer the three nations — and together there will be ten — as our Sages of blessed memory said. For then they will merit the perfection of wisdom — which is the aspect of yud.

And because when seven and ten are combined they form ayin [70 — also the word for "eye"] — therefore our Sages of blessed memory said: "in the future, Eretz Yisrael shall spread across the entire world" — which has seventy nations. And also wisdom itself is the aspect of seventy, as is explained within the ma'amar. And therefore Yerushalayim is called: "a city of strength for us — salvation," etc. [Yeshayahu 26:1] — for it is comprised of the wisdom which is the aspect of ayin — and the emunah which is the aspect of zayin — and through this is the primary salvation — meaning: the holy sparks ascend to their place.

 And behold — it is explained within the ma'amar that the primary creation of all the worlds was for the sake of Israel — in order to bestow upon them great good. But they cannot receive the influence except through elevating the sparks of the letters of speech, etc. For speech is also in exile with Israel, etc. And this is what is written regarding what the prophets protested about the length of Israel's exile: "thus says Hashem — the Holy One of Israel and its Maker: osiyos [letters] — ask Me about My children — and the work of My hands — command Me" [Yeshayahu 45:11] — and Rashi explained: Israel — for whose sake I created everything — you come to protest before Me and raise complaints, etc. — I have already created their salvation, etc. — specifically osiyos. For upon this depends the primary redemption and salvation, as stated above. For through this they can receive all the good influences, as stated above — this being the aspect of: yeshuos Elokainu [the salvations of our G-d], as is explained within the ma'amar. And therefore in Eretz Yisrael — where there is the primary tikkun of all the above — there is the primary descent of abundance to the entire world, as stated above.

 
 Siman Tsaddik-Hay · סימן צ"ה

 Kshefarnesay HaDor — "When the Leaders of the Generation"

כְּשֶׁפַּרְנְסֵי הַדּוֹר · Likutay Moharan I, Siman 95

 Eretz Yisrael is the aspect of humility and lowliness — the aspect of mah [what / nothing — the aspect of total self-nullification] — as it is written: "and you shall see the land — what it is [mah hi]" [Bamidbar 13:18]. And therefore it is written: "and the humble shall inherit the land," etc. And therefore Hashem commanded — surrounding tzarim [enemies / adversaries] for Yaakov — as our Sages of blessed memory said: such as Chalish alongside Naveh, Kastrah alongside Haifa, Susiyta alongside Tiveriyah, etc. [Midrash: surrounding foreign cities placed alongside Israelite ones]. And it is written: "this is Yerushalayim — I have placed her in the midst of the nations", etc. [Yechezkel 5:5] — so that if their heart becomes arrogant — and their heart becomes haughty and forgets, etc. — the oppressors will arise against them, G-d forbid — in the aspect of: "remove mah" — meaning the aspect of the aforementioned humility — then there remains only the aspect of: "and they devour Israel with every mouth," G-d forbid. And it is written: "they opened their mouths against us — all our enemies," etc.

 
 Siman Tsaddik-Vav · סימן צ"ו

 Zomem — "The Schemer"

זוֹמֵם · Likutay Moharan I, Siman 96

 In Eretz Yisrael there is the primary elevation of the holy sparks — and the tikkun of extraneous thoughts — and the perfection of prayer — as stated above many times. And it remains to explain further how every one of the ma'amarim has a connection to the matter of Eretz Yisrael.

 
 Siman Tsaddik-Zayin · סימן צ"ז

 Al Domi — "Give Yourself No Rest"

אַל דֳּמִי · Likutay Moharan I, Siman 97

 In Eretz Yisrael there is the primary humility and awe — and the perfection of prayer — and the tikkun of the aspect of the heh — for: ar'a d'Yisrael mosava d'as heh [Aramaic: the land of Israel is the dwelling-place of the letter heh] — as stated above. And therefore from there is the primary descent of abundance — in the aspect of: "behold, I give you [heh lachem] seed" [Bereishis 1:29 / 47:23].

 
 Siman Tsaddik-Ches · סימן צ"ח

 Nasan Einav Bo — "He Set His Eyes Upon Him"

נָתַן עֵינָיו בּוֹ · Likutay Moharan I, Siman 98

 In Eretz Yisrael all who dwell in it are in the aspect of Tzaddikim, as stated above many times. And: "the eyes of Hashem are toward the righteous" [Tehillim 34:16] — as is explained within the ma'amar. Therefore there it is easier for the person to open his own eyes — and to contemplate his ways — and to examine his deeds carefully — in the aspect of: "let us search and examine our ways — and return to Hashem" [Eichah 3:40].

 
 Siman Tsaddik-Tes · סימן צ"ט

 Va'Eschanan — "And I Pleaded [with Hashem]"

וָאֶתְחַנַּן · Likutay Moharan I, Siman 99

 And therefore our Sages of blessed memory said: "one who prays must direct his heart toward Eretz Yisrael — and toward Yerushalayim," etc. For there it is most suited to merit a proper prayer with true devekus [attachment to G-d] — for there is the primary place of devekus and the perfection of prayer, as stated above. And through directing his heart there — he merits in the Diaspora also some devekus. And through this — our prayers have a connection and attachment to the prayers of Eretz Yisrael — and in their ascent above they ascend together with them. And this is why we conclude after the prayer: "may it be His will that the Bais HaMikdash be rebuilt speedily," etc. For there — the service of prayer will be in great completeness. And through this very thing — those prayers of now will also be elevated and completed — through the very fact that even now we pray and hope for the building of the Bais HaMikdash.

 And perhaps this is also included in: "and I pleaded [va'eschanan] to Hashem," etc. For Moshe our teacher was concerned: perhaps his prayer would not be accepted — because he was still in the Diaspora. Therefore he prayed with this reasoning and argument: am I not wishing and praying to enter Eretz Yisrael — where there is the perfection of prayer with great devekus as is fitting? Then — even the prayer I am praying now will also be accepted — through the power of the sanctity of Eretz Yisrael — to which I bind myself — since all my prayer is for the sake of meriting to come there, as stated above. And this is what our Sages of blessed memory said: "va'eschanan — why? In order to enter Eretz Yisrael" — that is, as stated above.

Siman Kuf · סימן ק'

 Inyan Ka'as — "The Matter of Anger"

 עִנְיַן כַּעַס · Likutay Moharan I, Siman 100

 And therefore the Torah scholars of Eretz Yisrael — their temperament and nature is to be very discreet and very good — as our Sages of blessed memory said: "what is the difference between the forceful ones of Eretz Yisrael and the pious ones of Bavel? — how much they love one another." And all of this is because they have many good deeds — through the many mitzvos that apply only in Eretz Yisrael. And also — the dwelling of Eretz Yisrael itself — our Sages of blessed memory said is equivalent to all the mitzvos. It follows that they fulfill all the mitzvos at all times — through the dwelling of Eretz Yisrael. Our Sages of blessed memory said: "for those who love Me and observe My commandments — these are those who dwell in Eretz Yisrael," etc. And because of all this — even though they are great Torah scholars — for: "there is no Torah like the Torah of Eretz Yisrael" — nevertheless their Torah and their righteousness both settle within them in calm and tranquility. And therefore their mind is at ease with all people.

Siman Kuf-Alef · סימן ק"א

 B'Karov — "Soon / In Nearness"

 בְּקָרוֹב · Likutay Moharan I, Siman 101

 The primary mochin — which are the aspect of י"ה — are in Eretz Yisrael — the aspect of yud-heh — specifically in the land of the living. And it is said in the Tikkunim: "the air of Eretz Yisrael makes one wise — from the side of Chochmah — which is the letter yud." And similarly it is said: ar'a d'Yisrael mosava d'as heh [Aramaic: the land of Israel is the dwelling-place of the letter heh]. And there is the primary Torah — for: "there is no Torah like the Torah of Eretz Yisrael." And there all seventy faces of Torah shine — as it is written: "when a matter is too wondrous for you," etc., "and you shall arise and go up," etc. And there is the root of all the good character traits — as it is written: "the land is very very good" [Bamidbar 14:7] — in the manner of what our Sages said: "with whatever measure He measures out to you — be grateful to Him with it."

And similarly there is the primary subduing of all evil traits — the aspect of: "the land devours its inhabitants" — for it transforms a person from evil to complete good, etc., as is explained elsewhere. And it is written: "and you shall burn out the evil from your midst." And there they are called adam [human being — the highest designation] — the aspect of: "the earth He gave to human beings [livnay adam]" — as stated above in Siman 6. And it is written: "I have made the earth — and I created man [adam] upon it." And this is what is written: "to thrust out all your enemies from before you [mipanecha]" [Devarim 9:4] — and similarly: "and He drove out the enemy before you [mipanecha]" [Devarim 33:27] — and many like these — specifically mipanecha [from before your face]. For the enemies who grip the darkened face [anpin chashochin] — they fall and are nullified — in the aspect of: "my enemies and my foes — they stumbled and fell" [Tehillim 27:2] — through Israel nullifying all the evil traits. And they merit to attain the Torah — in the aspect of the radiant face [anpin nehirin] — which is the aspect of י"ה — on whose account they are called adam, as is explained within the ma'amar.

 Note: This siman continues with a second section, as follows:

 The primary perfection of da'as and mochin is in Eretz Yisrael — and there is the primary perfection of Torah and the primary perfection of teshuvah [repentance]. And through this, compassion is drawn — until through this the aspect of the prayer of Hashem is awakened — which is also in Eretz Yisrael — in the aspect of: "and I will gladden them in My house of prayer" [Yeshayahu 56:7] — said regarding the Bais HaMikdash. And from there our Sages of blessed memory derived that the Holy One Blessed be He prays. Until through this one merits great compassion, as is explained within the ma'amar. And this is the aspect of what Daniyel prayed — saying: "for not upon our righteousness," etc., "but upon Your great compassion" [Daniyel 9:18] — the aspect of the aforementioned great compassion. And this is the aspect of: "for Hashem will have compassion upon Yaakov," etc., "and will rest them upon their soil," etc. [Yeshayahu 14:1]. And: "therefore Hashem waits to show you grace — and therefore He is exalted to have compassion upon you," etc., "for the people shall dwell in Tzion, in Yerushalayim," etc. [Yeshayahu 30:18–19]. For the primary destruction — the exile of Israel from Eretz Yisrael — was because the compassion became concealed — and they were unable to awaken compassion — as it is written: "the stirring of Your innards and Your compassion — are restrained toward me" [Yeshayahu 63:15]. And it is written: "for I will no longer show compassion," etc. [Hoshea 1:6]. And there it concludes: "and I will show compassion to Lo Ruchama" [Hoshea 2:25]. For through teshuvah one merits to return and awaken compassion — the aspect of: "and he shall return to Hashem — and He will show compassion to him" [Yeshayahu 55:7]. And this is what is written: "I will return to Yerushalayim with compassion — My house shall be built within it", etc. [Zechariyah 1:16]. For the primary tikkun is through the aspect of compassion — the aspect of: "and with great compassion I will gather you" [Yeshayahu 54:7]. And this is the aspect of: "therefore my innards murmur for him — I will surely have compassion upon him" [Yirmiyahu 31:19] — these are the two types of compassion stated above. For the simple compassion awakens the great compassion.

 End of Installment Six. This completes the full, word-for-word translation of Simanim 66–95 of Likutay Kama. Every word of the Hebrew source has been rendered, including the extensive teaching of Siman 68 on strengthening oneself each time — one of the longest and most practical simanim in the entire work — and the double sections of Simanim 72 and 95.

The source text continues with Simanim 96 onwards — including later Likutay Kama simanim and then Likutay Tanina and Sipuray Maasiyos. The next installment will continue with Siman 96 (Kuf-Tes) onward.

 נ נח נחמ נחמן מאומן

 Zimras HaAretz — Complete Translation, Installment Six.
Simanim 66–95 of Likutay Kama.

Zimras HaAretz — Likutay Kama Simanim 96–101

זִמְרַת הָאָרֶץ — לִקּוּטֵי קַמָּא סִימָנִים צ"ו–ק"א

 Zimras HaAretz — Likutay Kama Simanim 96–101
 Likutay Kama · Simanim 96–101 · Complete Word-for-Word Translation

נ נח נחמ נחמן מאומן · Na Nach Nachma Nachman MayUman

 
 Likutay Kama · Siman Tzadik-Vav · סימן צ"ו — זוֹמֵם

Zomem — "He Who Plots"

 In Eretz Yisrael — there is the primary ascent of the holy sparks — and the rectification of strange thoughts — and the perfection of prayer — as stated above many times. And one needs to explain further — how all the discourses have relevance to the matter of Eretz Yisrael.

 
 Likutay Kama · Siman Tzadik-Zayin · סימן צ"ז — אַל דֳּמִי

Al Domi — "Give Yourself No Rest"

 In Eretz Yisrael — there is the primary humility and awe — and the perfection of prayer — and the tikkun of the aspect of the Heh [the letter Heh] — for: "ar'a de-Yisrael mautva de-os Heh" [the land of Israel is the dwelling-place of the letter Heh] — as stated above. And therefore from there is the primary flow of sustenance — the aspect of: "here is seed for you."

 
 Likutay Kama · Siman Tzadik-Ches · סימן צ"ח — נָתַן עֵינָיו בּוֹ

 Nasan Einav Bo — "He Set His Eyes Upon Him"

In Eretz Yisrael — all who dwell in it are in the aspect of righteous ones — as stated above many times. And: "the eyes of Hashem are toward the righteous" — as is explained within the ma'amar. Therefore there it is easier for a person to open his eyes — and to reflect on his ways — and to examine his deeds carefully — the aspect of: "let us search out our ways and examine them — and return to Hashem."

 
 Likutay Kama · Siman Tzadik-Tes · סימן צ"ט — וָאֶתְחַנַּן

 Va'Eschanan — "And I Pleaded"

 And therefore our Sages said: "one who prays must direct his heart toward Eretz Yisrael and Yerushalayim," etc. For there it is most propitious to merit a proper prayer — with true attachment — for there is the primary place of attachment and the perfection of prayer — as stated above. And through directing one's heart there — one merits even in the Diaspora to some attachment. And through this — our prayers have relevance and connection to the prayers in Eretz Yisrael — and in their ascent on high — these too ascend with them. And this is why one concludes after the prayer: "may it be His will that the Bais HaMikdash be rebuilt speedily," etc. For there the service of prayer will be in great fullness — and through this — the prayers of now will also be elevated and completed through this very thing — that even now we pray and await the building of the Bais HaMikdash.

And perhaps this too is included in the matter of Va'eschanan el Hashem — for Moshe Rabbainu feared that perhaps his prayer would not be received — since he was still in the Diaspora. Therefore he prayed with this argument and aspect: behold — I desire and pray to enter Eretz Yisrael — where the perfection of prayer is in great attachment as is fitting. And if so — even the prayer that I pray now — will be received through the power of the sanctity of Eretz Yisrael — to which I attach myself — and all my prayer is to merit to come there — as stated above. And this is what our Sages said: "Va'eschanan el Hashem — why? In order to enter Eretz Yisrael" — meaning: as stated above.

 
 Likutay Kama · Siman Kuf · סימן ק' — עִנְיַן כַּעַס

 Inyan Ka'as — "The Matter of Anger"

 And therefore the Torah scholars of Eretz Yisrael — their temperament and nature is to be very discreet and very good — as our Sages said: "what is the difference between the powerful ones of Eretz Yisrael and the pious ones of Babylon? — how much they love one another." And all of this is through their having many good deeds — through the many mitzvos that are practiced only in Eretz Yisrael. And also dwelling in Eretz Yisrael itself — our Sages said that it is equal in weight to all the mitzvos — so it follows that they fulfill all the mitzvos at every moment through dwelling in Eretz Yisrael. Our Sages said: "'to those who love Me and keep My commandments' — these are the dwellers of Eretz Yisrael," etc. And because of all of this — even though they are deeply learned — for: "there is no Torah like the Torah of Eretz Yisrael" — even so their Torah and their righteousness — both of them settle within them in tranquility and composure. And therefore their mind is at ease with all people.

Likutay Kama · Siman Kuf-Aleph · סימן ק"א — בְּקָרוֹב

 Be-Karov — "Imminently"

 The primary of the mochin — which are the aspect of Yud-Heh — is in Eretz Yisrael — the aspect of: "Yud-Heh in the land of the living" — and the Tikkunim said: "avira d'Eretz Yisrael machkim — mi-sitra de-Chochmah de-ihi os Yud" [the air of Eretz Yisrael makes wise — from the side of Wisdom — which is the letter Yud]. And similarly they said: "ar'a de-Yisrael mautva de-os Heh" [the land of Israel is the dwelling-place of the letter Heh]. And there is the primary Torah — for: "there is no Torah like the Torah of Eretz Yisrael." And there all seventy faces of Torah shine — as it is written: "for a matter that is wondrous from you," etc., "and you shall arise and go up," etc. And there is the root of all the good traits — as it is written: "the land is very very good" — in the manner of what our Sages said: "with all your me'od [with all your might] — with every measure and measure." And similarly there is the primary subjugation of all the evil traits — the aspect of: "a land that devours its inhabitants" — that it transforms a person from evil to complete good, etc. — and as is explained elsewhere. And it is written: "and you shall eradicate the evil from your midst." And there they are called Adam [human being] — the aspect of: "and the earth He gave to the children of man" — and as stated above in Siman 6. And it is written: "I — I made the earth — and the Adam upon it I created." And this is what is written: "to thrust out all your enemies from before you" — and similarly: "and He drove out the enemy from before you" — and similar to this many times: mi-panecha [from before you] — specifically. For the enemies — whose grasping is in the aspect of the darkened faces — they fall and are nullified through the aspect of: "my enemies and my adversaries — they stumbled and fell" — when Israel nullifies all the evil traits. And they merit to attain in Torah the aspect of the illuminated faces — which are the aspect of Yud-Heh — for which reason they are called Adam — as is explained within the ma'amar.

 The primary perfection of knowledge and the mochin is in Eretz Yisrael — and there is the primary perfection of Torah — and the perfection of teshuvah. And through this compassion is drawn — until through this the aspect of the prayer of Hashem is awakened — which too is in Eretz Yisrael — the aspect of: "and I shall make them joyful in My house of prayer" — which is said regarding the Bais HaMikdash. And from there our Sages learned that the Holy One Blessed be He prays. Until through this one merits great compassion — as is explained within the ma'amar. And this is the aspect of what Daniel prayed and said: "for not through our righteousnesses," etc., "but through Your abundant compassion." Meaning: the aspect of the aforementioned great compassion. And this is the aspect of [Yeshayahu 14]: "for Hashem will have compassion on Yaakov," etc., "and He shall cause them to rest on their land," etc. — [Yeshayahu 30]: "therefore Hashem will wait to be gracious to you — and therefore He will be exalted to have mercy upon you," etc., "for a people in Tzion shall dwell — in Yerushalayim," etc. For the primary of the destruction — to exile Israel from Eretz Yisrael — was because the compassion was hidden — and they were unable to arouse compassion — as it is written [Yeshayahu 63]: "the stirrings of Your innards and Your compassion toward me — they have restrained themselves." And it is written [Hoshea 1]: "for I will no longer have compassion," etc. And He concluded [Hoshea 2]: "and I will have compassion upon her who had not been shown compassion." For through teshuvah one merits to return and arouse compassion — the aspect of: "and he shall return to Hashem — and He will have mercy upon him." And this is what is written [Zechariyah 1]: "I have returned to Yerushalayim with compassion — My house shall be built in it," etc. For the primary tikkun is through the aspect of compassion — the aspect of: "and with great compassion I shall gather you." And this is the aspect of: "therefore My innards yearn for him — I will surely have compassion upon him," etc. — meaning: these two types of aforementioned compassion — for the simple compassion arouses the great compassion.

נ נח נחמ נחמן מאומן

 Zimras HaAretz — Likutay Kama Simanim 96–101.

 Note: Simanim 102–108 do not appear in the source — the work proceeds directly from Siman 101 to Siman 109.

Zimras HaAretz — Installment 7a: Remaining Likutay Kama (Corrected)

זִמְרַת הָאָרֶץ — לִקּוּטֵי קַמָּא הַמְשֵׁךְ

 Zimras HaAretz — Installment 7a
 Remaining Likutay Kama Simanim (109–282) · Complete Word-for-Word Translation · Corrected Edition

נ נח נחמ נחמן מאומן · Na Nach Nachma Nachman MayUman

Likutay Kama — Concluding Simanim

 
 Kama Siman 109 · סימן ק"ט

 Yesh Hevel — "There Is Breath / Vanity"

 יֵשׁ הֶבֶל · Likutay Moharan I:109

In Eretz Yisrael there is the primary holy hevel [breath — the sacred, sinless breath] — as is explained in Megaleh Amukos, aspect 213. And as is explained above in Siman 37 — that the hevel of Eretz Yisrael is the holy breath that has no sin in it. And therefore there is the primary perfection of the holy anachah [sigh]. For when one sighs over one's sins — through this a new holy breath enters within him — which is also the primary thing in Eretz Yisrael. As it is written: "to you I will give the land of Kena'an — the portion [chevel] of your inheritance" [Tehillim 105:11]. And it is said: "the portions have fallen for me in pleasant places" [Tehillim 16:6] — from the aspect of the mochin of Eretz Yisrael — which are called no'am [pleasantness], as our Sages said. And this is what is written: "gaze upon Tzion — the city of our appointed time — your eyes shall see Yerushalayim — a peaceful dwelling", etc., "and all its ropes shall not be torn", etc. [Yeshayahu 33:20]. And regarding the non-Jews it is said there: "your ropes shall not hold strong," etc. And it concludes: "and the inhabitant shall not say: I am sick — the people that dwells in it, their iniquity is forgiven." For through being tied there to the holy chevel — the opposite of the chevel of the Sitra Achra — of which it is said: "and in the ropes of his sin he is held fast" [Mishlei 5:22], and: "woe to those who pull iniquity with cords of falsehood", etc. [Yeshayahu 5:18] — which are the ropes of Sheol and death — but Eretz Yisrael is the land of the living — and there one is tied to the holy chevel. And through this one merits forgiven iniquity.

 
 Kama Siman 117 · סימן קי"ז

 Motzaay Shabbos — "The Close of Shabbos"

 מוֹצָאֵי שַׁבָּת · Likutay Moharan I:117

Those who dwell in Eretz Yisrael are called banim laMakom [children of G-d], as is brought. And see Megaleh Amukos, aspect 224. For there is the primary emes [truth], as stated above many times. And therefore it is called eretz merachakim [a land of distances] — for truth keeps its words at a distance. And this is what is brought: the final letters of "and he feared the place [vayira es hamakoM]" spell emes — and: from afar — as stated above. And therefore when one merits there to the aspect of emes — one is called banim, as is explained within the ma'amar. And also there is the primary perfection of da'as, as stated above. And therefore it is fitting to minimize sleep there. And Dovid the King, may peace be upon him — when he wanted to find the place of the Bais HaMikdash — from which is the root of the sanctity of Eretz Yisrael — he said: "I will not give sleep to my eyes — slumber to my eyelids — until I find a place for Hashem" [Tehillim 132:4–5]. And Yaakov our father said: "surely Hashem is in this place — and I did not know" — and Rashi explained: if I had known I would not have slept — as stated above.

 
 Kama Siman 129 · סימן קכ"ט

 Eretz Ocheles Yoshvehah — "A Land That Devours Its Inhabitants"

 אֶרֶץ אוֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ · Likutay Moharan I:129

It is explained within the ma'amar that Eretz Yisrael is the aspect of emunah — and it has the power to transform the person who dwells in it to the very substance of its holiness. And therefore: "the people that dwells in it — their iniquity is forgiven." But even so — everything depends upon the will. For if one has absolutely no will to serve Hashem, G-d forbid — then nothing will help him. For then on the contrary — the sanctity of Eretz Yisrael cannot bear him — and expels him — in the aspect of: "as it vomited out the nation", etc. [Vayikra 18:28]. But if his will is very strong to draw close to the Holy One Blessed be He and serve Him — then the sanctity of Eretz Yisrael greatly helps him for this, as stated above. Until he merits through this to break all his bodily desires — and be truly transformed to its holy substance, as stated above.

 
 Kama Siman 135 · סימן קל"ה

 Ki Ekach Mo'ed — "When I Take the Appointed Time"

 כִּי אֶקַּח מוֹעֵד · Likutay Moharan I:135

The lower Yerushalayim is established opposite the upper Yerushalayim — which is the aspect of Binah — the supernal mother. And therefore there in Eretz Yisrael one merits humility — the aspect of: "the humble shall inherit the land" — as stated above many times. And also there is the primary root of the sanctity of the holy days — which are established only through the Great Sanhedrin of Eretz Yisrael — the aspect of: "which you shall proclaim" [Vayikra 23:2]. For there the sanctity of Eretz Yisrael depends upon the Tzaddikim — as it is written: "the righteous shall inherit the land" — and as is understood in the holy Zohar. And therefore — the more a person is connected to the true Tzaddikim — the more he merits to feel the sanctity of Eretz Yisrael. And similarly — through the sanctity of Eretz Yisrael one merits more fully to receive the illumination of the true Tzaddikim. And through all of this katnus [smallness of consciousness] is nullified before gadlus — and one merits true humility. And also there is the primary teshuvah — and the primary awe — and the subduing of the kingdom of Amalek — and the elevation of the holy Kingship, etc. — as stated above many times.

 
 Kama Siman 142 · סימן קמ"ב

 Mi She'i Efshar Lo Lilmod — "One Who Cannot Learn"

 מִי שֶׁאִי אֶפְשַׁר לוֹ לִלְמוֹד · Likutay Moharan I:142

It is brought above in Siman 20, in the ma'amar of Tisha Tikkunin, that the supernal heart is called Yerushalayim — the aspect of: "speak to the heart of Yerushalayim" — and there all the words of Torah are written — the aspect of: "write them on the tablet of your heart." And this is the aspect of: "for from Tzion shall go forth Torah — and the word of Hashem from Yerushalayim." And it is explained within the ma'amar that the cheshek [longing / desire] a person has for learning or for a matter of a mitzvah — he receives that longing from the supernal heart itself — and he is like one actually learning from a book. And this is what our Sages of blessed memory said: "one who was born in her — and one who looks forward to seeing her" — for the longing he has — looking forward to seeing her — he receives from her herself. And therefore he too is named after her as though he were born in her. And this is what they said there: "and one of ours is equivalent to two of theirs."

 For since one who is not there — who only longs to be there — receives and learns from there — all the more so one who merited to actually be there — certainly he receives an even greater illumination. And this is: "one of ours who goes up there is equivalent to two of theirs." For since the longing burned so greatly in his heart — until he merited to overcome all the compulsions and obstacles and come there — therefore certainly through this he has an even greater connection to the supernal heart — until he receives from there an extra and abundant illumination — until he is equivalent to two of theirs. And therefore the Holy One Blessed be He said to Avraham our father, may peace be upon him: "go for yourself", etc., "to the land that I will show you" — and Rashi explained: He did not reveal it to him immediately — in order to make it dear to him, etc. Similarly: "on one of the mountains that I will tell you", etc. [Bereishis 22:2]. For since He did not reveal it to him at once — the longing burned very greatly in Avraham's heart — that he merit to know the land and come there — and similarly with the mountain of Moriyah. And through this longing he already received a great illumination from there. And also — through this — when he came there afterwards — he received a still greater illumination, as stated above.

 And this is what our Sages of blessed memory said: the Holy One Blessed be He told Avraham our father to go to Eretz Yisrael — see it — and return. And afterwards He did not give him permission to return there for five years. And those five years Avraham yearned to return to Eretz Yisrael. And this is the verse: "who will give me wings like a dove — I will fly and come to rest", etc. — as stated above. For through this longing and desire — he subsequently merited to receive the sanctity of Eretz Yisrael even more greatly. And this is: "You will arise and have compassion upon Tzion — for it is the time to show her grace", etc. [Tehillim 102:14], "for Your servants cherish her stones", etc. — meaning: they have desires and longings and very powerful yearnings toward her — and through this they truly receive an illumination from her — until it is considered as though they are actually there. And from this it is fitting and proper to have compassion on Tzion — and to return the scattered of Israel there in actual practice. And therefore the primary drawing close of converts is from there. As it is written: "peoples shall call to the mountain" — and our Sages said: "beloved is Eretz Yisrael, for it renders converts fit." For the converts are noble of heart. And all their longing and generosity of heart — they receive from Eretz Yisrael and Yerushalayim — which are the aspect of the aforementioned supernal heart.

Kama Siman 152 · סימן קנ"ב

 K'sheBa Neshamah — "When the Soul Comes"

 כְּשֶׁבָּא נְשָׁמָה · Likutay Moharan I:152

 It is explained within the ma'amar — regarding the sanctity of Eretz Yisrael — in the name of the holy Zohar: it is written: "this is Yerushalayim — I have placed her in the midst of the nations", etc. [Yechezkel 5:5]. And behold — because the klippos surround the holiness — in the aspect of: "the wicked walk all around", etc. [Tehillim 12:9] — it was not possible to enter the sanctity of Eretz Yisrael. But a gateway was left opposite faith — in the aspect of: "open the gates — the righteous nation that guards faith may enter" [Yeshayahu 26:2]. And this is: "dwell in the land and tend to faithfulness." But sometimes the blemishes overpower so greatly that they push one away and block before him the gateway of faith. And sometimes they station at that gateway some G-d-fearing person who stands guard that none enter there. And from this flows what sometimes happens — that even some worthy and G-d-fearing person prevents a person from travelling to Eretz Yisrael. But if his will is strong in this matter — he must know that all of this is only for the sake of his trial — and he must strengthen himself and overpower everything — in the aspect of actual mesiras nefesh. And through this he merits to pass over everything and enter Eretz Yisrael. But even afterwards — when he comes there — he must greatly overpower himself with mercy and supplication before the Holy One Blessed be He — that he merit to receive the illumination of the holy wisdom and mochin of Eretz Yisrael.

Kama Siman 155 · סימן קנ"ה

 Arichas Apayim — "Long-suffering / Patience"

 אֲרִיכַת אַפַּיִם · Likutay Moharan I:155

 It is explained within the ma'amar that the primary work of every Jew is attained through Eretz Yisrael — which is the aspect of emunah — the aspect of arichas apayim [long-suffering — literally: length of the nose / face] — the aspect of the power of growth and all that sprouts. Through this one merits to strengthen oneself in the service of Hashem — and not to look at any obstacle, impediment, or confusion, etc. And this was the great magnitude of Moshe Rabbainu's longing — that he yearned and was inflamed for Eretz Yisrael so greatly. And also — Eretz Yisrael is the aspect of emes. And every person must ask the Holy One Blessed be He that he have longings and yearnings for Eretz Yisrael. And also that there should be yearnings for all the Tzaddikim for Eretz Yisrael. And it is a remedy against anger and sadness — for all who are angry are as though they served idolatry, etc. And through asking and yearning for Eretz Yisrael one merits emunah, etc.

Kama Siman 156 · סימן קנ"ו

 Lev Tahor — "A Pure Heart"

 לֵב טָהוֹר · Likutay Moharan I:156

 Our Sages of blessed memory said that the primary prophecy and Ruach HaKodesh is in Eretz Yisrael. And therefore there it is easier to merit to speak new words before the Holy One Blessed be He — with mercy and supplication — until they are in the aspect of Ruach HaKodesh. And also — Eretz Yisrael and in particular Yerushalayim are the aspect of the heart. And there is the primary light of holy hispa'alus [blazing enthusiasm] — as it is written: "an utterance of Hashem — whose fire is in Tzion — and whose furnace is in Yerushalayim" [Yeshayahu 31:9]. And there is the primary purification of the heart — as it is written: "and Hashem your G-d will bring you to the land", etc., "and Hashem your G-d will circumcise your heart", etc. [Devarim 30:5–6]. And also because Avira d'Eretz Yisrael machkim — and one merits to attain new intellectual insights each time — and through the movements of the intellect a blazing is born in the heart — and it burns toward the Holy One Blessed be He — and through this one merits purification of the heart. And also — Eretz Yisrael is in the aspect of those who justify the masses — for all who dwell in it are called Tzaddikim, as stated above. And it is written: "the people that dwells in it — their iniquity is forgiven." And: "those who justify the masses — like the stars." And through this one receives from above warmth and blazing enthusiasm of holiness, as is explained within the ma'amar.

Kama Siman 159 · סימן קנ"ט

 Da She'Yesh Emtza'i — "Know That There Is an Intermediary"

 דַּע שֶׁיֵּשׁ אֶמְצָעִי · Likutay Moharan I:159

 Eretz Yisrael is the dwelling-place of the Shechinah, as it were — as is known. And there is the primary perfection of Torah study — the aspect of: "and all your children shall be disciples of Hashem" — and: "there is no Torah like the Torah of Eretz Yisrael." And there it is easier for the study to ascend to the Shechinah — and for it to produce spiritual abundance and material abundance — the aspect of length of days and wealth and honor — which one merits in fullness in Eretz Yisrael, as stated above. And even from such study that does not ascend immediately to the Shechinah — there flows from it the tal Torah [dew of Torah] — a dew of blessing and life — the aspect of: "for the dew of lights is Your dew" [Yeshayahu 26:19] — said of Eretz Yisrael. And this is what is written: "and Israel dwelt securely — alone", etc., "to a land", etc., "his heavens also drip dew" [Devarim 33:28]. And it is said: "like the dew of Chermon that descends on the mountains of Tzion — for there Hashem commanded the blessing — life" [Tehillim 133:3].

Kama Siman 175 · סימן קע"ה

 Bechiyah Mitoch Simchah — "Weeping Within Joy"

 בְּכִיָּה מִתּוֹךְ שִׂמְחָה · Likutay Moharan I:175

 It is explained in Megaleh Amukos, aspect 213, that the sustenance of Eretz Yisrael draws from the first heh of the Name — from which the Name of Samech-Gimel spreads, etc. And it is explained here within the ma'amar that weeping is awakened from the Name Samech-Gimel, etc. Therefore in Eretz Yisrael it is easier to merit weeping within joy — as is explained within the ma'amar.

Kama Siman 177 · סימן קע"ז

 Salachti Kidvarecha — "I Have Forgiven According to Your Word"

 סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶיךָ · Likutay Moharan I:177

In Eretz Yisrael there is the primary wisdom, as stated above — and: "a wise man appeases it" [Mishlei 16:14]. And therefore: "the people that dwells in it — their iniquity is forgiven." And also there is the primary illumination of the Name yud-heh — which are the mochin — the aspect of: yud-heh — specifically in the land of the living. And it is written: "for there the tribes ascended — the tribes of Hashem [yud-heh]." And there is the primary tikkun ha-bris. And there is the primary revelation of Malchus — which is the aspect of His glory, blessed be He — and it is the aspect of will — the aspect of: "You desired, Hashem, Your land."

 
 Kama Siman 178 · סימן קע"ח

 Vidduy Devarim — "Verbal Confession"

 וִידּוּי דְּבָרִים · Likutay Moharan I:178

Our Sages of blessed memory said: "the dwelling of Eretz Yisrael is equivalent to all the mitzvos." And behold — the root-point of all the mitzvos is joy. And from this we can understand the great magnitude of the joy that one has — to rejoice — when one merits to dwell in Eretz Yisrael — and to fulfill at every moment such a mitzvah — which is equivalent to all the mitzvos — whose root-point is joy. And this is: "for Hashem has comforted Tzion", etc. [Yeshayahu 51:3], "joy and gladness shall be found in it — thanksgiving and the sound of song." For all of this matter in its fullness — as is explained within the ma'amar — is there in Eretz Yisrael — in particular in Tzion and Yerushalayim — where is the source of joy — the aspect of: "strength and joy are in His place" [Divray HaYomim I 16:27]. And it is written: "Har Tzion shall rejoice," etc.

 
 Kama Siman 179 · סימן קע"ט

 Inyan Ta'anis — "The Matter of Fasting"

 עִנְיַן תַּעֲנִית · Likutay Moharan I:179

The primary perfection of shalom is in Eretz Yisrael — as it is written: "and I will place peace in the land" — and it is written: "who makes your borders peace." For there is the primary perfection of tzedakah — as it is written: "and righteousness shall dwell in the orchard." For there one merits in fullness to humble oneself — to come and to cleave the desire of one's heart to the Holy One Blessed be He [in the Aramaic of the source: l'iskane'a l'va u'l'addabka re'uta d'liba b'Kudsha Brich Hu]. For there is the primary devekus and the nullification of all desires before His will, blessed be He. And therefore His will, blessed be He, is also bound and attached there — as it is written: "the land that Hashem your G-d seeks out always." And it is written: "You desired, Hashem, Your land." And therefore it is in the aspect of Yom Kippur — for: "the people that dwells in it — their iniquity is forgiven." And this is what is written: "You desired, Hashem", etc., "You forgave the iniquity of Your people", etc. [Tehillim 85:2–3]. And therefore after the destruction of Yerushalayim — fasting and affliction were decreed. For then they are needed. But in the time of the settlement of Eretz Yisrael — there is no need to fast — on the contrary: joy and gladness. For there is the source of joy and vitality — and therefore it is called Eretz HaChayyim.

 
 Kama Siman 187 · סימן קפ"ז

 U'Lecha Hashem HaChesed — "And to You, Hashem, Belongs Lovingkindness"

 וּלְךָ ה' הַחֶסֶד · Likutay Moharan I:187

It is explained within the ma'amar — regarding the matter of Eretz Yisrael — and regarding: "and to You, Hashem, belongs lovingkindness — for You repay each man according to his deeds" [Tehillim 62:13]. [The source of this siman consists of this single sentence, indicating that the full teaching is elaborated in the corresponding ma'amar in Likutay Moharan I:187.]

 
 Kama Siman 188 · סימן קפ"ח

 Linsoa L'HaTzaddik — "To Travel to the Tzaddik"

 לִנְסוֹעַ לְהַצַּדִּיק · Likutay Moharan I:188

The primary gathering of all the scattered ones and the return of all the lost things is to Eretz Yisrael and Yerushalayim — as it is written: "and on that day a great shofar shall be blown — and those who were lost shall come", etc., "and they shall bow to Hashem on the holy mountain", etc. [Yeshayahu 27:13]. And therefore every person needs to come there — to return and seek his lost thing. But because one's lost thing is not returned to him until they first investigate him — whether he is not a swindler — therefore from this flow the sufferings and trials that mostly pass over a person before he merits to come there — as our Sages of blessed memory said: "Eretz Yisrael is one of three things that were given through suffering."

 
 Kama Siman 197 · סימן קצ"ז

 [Humility Together with Wisdom]

 סִימָן קצ"ז · Likutay Moharan I:197

Eretz Yisrael is the aspect of humility, as stated above many times. And the humility is together with wisdom — for Avira d'Eretz Yisrael machkim. And therefore there one must especially be careful from lashon hara [evil speech] — for through it one separates between humility and wisdom — and thereby blemishes in the sanctity of Eretz Yisrael. And this is what is written: "a man of tongue shall not be established in the land" [Tehillim 140:12]. And therefore the spies — who brought out a bad report about Eretz Yisrael — said: "and we were in our own eyes like grasshoppers", etc. [Bamidbar 13:33] — which is the aspect of defective humility. And this is what Yonasan translated: "when Moshe saw the humility of Hoshea ben Nun — he called him Yehoshua" — as stated above. For he feared that through his humility he might come, G-d forbid, to the aspect of defective humility — which is the aspect of the counsel of the spies. Therefore he prayed for him: "may yud-heh save you from the counsel of the spies" — and called him Yehoshua. And one may say that this is the aspect of yud-heh specifically — may G-d save you — for yud is the aspect of wisdom — and the first heh is the aspect of Binah — which is the aspect of humility, as is known. And therefore they are two companions that do not separate — for humility and wisdom must be bound together, as stated above.

 And this is what is written: "and Calev silenced the people toward Moshe" — for Moshe merited that lashon hara could not blemish his humility, as is explained within the ma'amar. And this is what our Sages of blessed memory said — regarding the destruction of the Second Temple — regarding Bar Kamtza who went and denounced before the government — meaning: he spoke lashon hara — until the government sent a sacrifice, etc. — and they concluded: "the humility of Rabbi Zechariyah ben Avkulas destroyed it," etc. For through the baseless hatred and lashon hara that existed then — the humility was blemished. And therefore the primary tikkun of the future will also be through the perfection of humility — as it is written: "because Hashem has anointed me to bring tidings to the humble", etc. [Yeshayahu 61:1]. And this is what is said: "seek Hashem — all the humble of the land — who have performed His judgment" [Tzefaniyah 2:3] — meaning: the humility is in judgment — for it is joined with wisdom — this being the aspect of: "for they saw that G-d's wisdom was within him to do justice."

 
 Kama Siman 215 · סימן רט"ו

Pidyon — "Redemption"

 פִּדְיוֹן · Likutay Moharan I:215

 The primary aspect of the revelation of the Divine will is in Eretz Yisrael — as it is written: "You desired, Hashem, Your land." And it is written: "deal graciously with Tzion according to Your will." And it is written: "for on My holy mountain — in the land — there all the House of Israel shall serve Me — the whole of them — in the land — there I will accept them as a pleasing aroma" [Yechezkel 20:40]. And therefore there is the primary tikkun of the sweetening of the comprehensive redemption. And there is the primary nullification of idolatry — the aspect of: "you shall surely break their monuments" — and many more such verses. And similarly there is the primary drawing close of converts — the aspect of: "beloved is Eretz Yisrael, for it renders converts fit" — as stated above many times.

 
 Kama Siman 222 · סימן רכ"ב

Simchah — "Joy"

 שִׂמְחָה · Likutay Moharan I:222

 Those who merit to dwell in Eretz Yisrael must remind themselves at every moment of the great shining and brilliant illumination that was in Eretz Yisrael in former days. And it is already known that holiness is eternal — and even at the time when its illumination has departed and become hidden — even so, some holy impression remains. And in particular because we hope and yearn at all times that the illumination of its holiness will renew itself there with even greater splendor and power — the aspect of: "a new light shall shine upon Tzion." Therefore one must also now greatly strengthen one's heart — and awaken oneself to the service of Hashem with very great awakening at every moment — with the power of the holy awakening and radiance that was there from of old. Until through this the Holy One Blessed be He will help us — and return and illuminate and shine for us the light of its holiness in fullness as is truly fitting.

 
 Kama Siman 225 · סימן רכ"ה

K'sheHaReyah BiShlimus — "When the Lung Is Complete"

 כְּשֶׁהָרֵיאָה בִּשְׁלֵמוּת · Likutay Moharan I:225

 The primary intellect in its fullness is in Eretz Yisrael — for: "there is no wisdom like the wisdom of Eretz Yisrael." And through this one merits there to the fullness of trust — the aspect of: "and you shall dwell securely in your land" — and it is written: "and one who trusts in Him shall inherit the land" — as stated above many times. And therefore there is the primary perfection of tzedakah — as it is written: "and righteousness shall dwell in the orchard." And this is what is written: "trust in Hashem and do good — dwell in the land," etc. And therefore there is the primary perfection of speech — which is the defining characteristic of the human being — as stated above many times. Until one merits to hear words from the sound of the harp — which is the aspect of the song the Levites would say in the Bais HaMikdash: "upon a ten-stringed instrument — upon the lute — with the higgayon of the harp." And higgayon is sometimes the language of speech, as is known. And it is explained within the ma'amar that all of this depends upon the perfection of the lung — through which one receives the breath and the spirit that cools the heat in the heart — and through this is the primary sustenance of the intellect, etc. And this is the aspect of the sanctity of Eretz Yisrael — as it is said of it: "who gives a soul to the people upon it — and spirit to those who walk in it."

 
 Kama Siman 234 · סימן רל"ד

Sipuray Ma'asiyos Min HaTzaddikim — "Stories of the Tzaddikim"

 סִיפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת מֵהַצַּדִּיקִים · Likutay Moharan I:234

 It is explained within the ma'amar that Eretz Yisrael is the totality of the holiness in all the holinesses — for there all ten holinesses are present — and there everything is only Divine Providence — and one merits to go out from the natural order completely. And through this one can distinguish between light and darkness. And through this one can tell stories of the Tzaddikim — and also knows how to tell them — until through this one merits purification of thought and mochin d'gadlus — and all the troubles and judgments, G-d forbid, that come from the aspect of mochin d'katnus — are sweetened.

 
 Kama Siman 240 · סימן ר"מ

Kol HaHashpa'os — "All the Influences"

 כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת · Likutay Moharan I:240

 All influences come only from Eretz Yisrael, as is known. And what we see — that mostly the livelihood of the people of Eretz Yisrael is limited — is because when they come to Eretz Yisrael — even though they themselves do not see, their mazal [spiritual star / fortune] sees. And their soul knows and sees and attains the great magnitude of the holy spiritual abundance that flows in Eretz Yisrael — until it is like the World to Come in truth, as is brought. And through this they cast aside the mazal of wealth and material influence as a secondary matter. And praiseworthy is one who merits to feel this — that the dwelling of Eretz Yisrael is more precious than all wealth. And then he will certainly not regard money at all — and will not desire any wealth whatsoever. And then he will truly merit to receive the spiritual abundance of Eretz Yisrael in greater fullness — and perhaps also material abundance — as the Holy One Blessed be He said to Shlomo the King, may peace be upon him.

 
 Kama Siman 242 · סימן רמ"ב

Arich Anpin — "The Long Face / Great Patience"

 אֲרִיךְ אַנְפִּין · Likutay Moharan I:242

 The sanctity of Eretz Yisrael depends upon the guarding of the bris — as our Sages of blessed memory said: "on condition that: 'and you shall guard My covenant'" [Bereishis 17:9]. Therefore one must there greatly multiply in tzedakah — each one according to his ability — for through tzedakah one is saved from licentious thoughts — which are the aspect of death. And one merits the sanctity of Eretz Yisrael — which is called Eretz HaChayyim. And see below, Siman 264, within the ma'amar.

Kama Siman 250 · סימן ר"נ

 Da She'Kol Minay Tza'ar — "Know That All Types of Suffering"

 דַּע שֶׁכָּל מִינֵי צַעַר · Likutay Moharan I:250

 The primary light of Divine Providence shines in Eretz Yisrael — as it is written: "always — the eyes of Hashem your G-d are upon it", etc. And also there is the primary light of da'as, as stated above. And therefore one must mourn and weep greatly over its destruction — for now its holiness is hidden and it is in the aspect of the hiding of the face — the aspect of the hiding of the light of Providence — the aspect of: "I will hide My eyes from you" [Yeshayahu 1:15]. And through weeping one returns and draws the light of Providence, as is explained within the ma'amar.

And therefore when Israel blemished in the sanctity of Eretz Yisrael through the spies — and Moshe said to them: "do not go up — and do not fight", etc. — it is said there: "and you returned and wept before Hashem" — for they thought that through this the blemish would be rectified — "but Hashem did not listen to your voice," etc. For they had blemished so greatly through their weeping when they wept because of the spies — as it is written: "and the people wept that night," etc. — until their weeping afterwards did not suffice to annul the decree completely. And this is what is said when the prophet told them that Hashem would not drive out the peoples from Eretz Yisrael, etc. [Shoftim 2]: "and the people lifted up their voice and wept — and they called the name of that place Bochim." And immediately adjacent it is written: "and Yehoshua sent them to inherit the land" — see Rashi — to indicate that even this weeping is connected to the inheritance of Eretz Yisrael. And this is: "she weeps greatly in the night," etc. [Eichah 1:2]. And: "by the rivers of Bavel — there we also wept." [Tehillim 137:1]. And: "walking he shall walk and weep", etc., "coming he shall come with joyful song," etc. [Tehillim 126:6] — meaning: the Torah promises that through weeping one shall return and draw the light of Providence — until the sanctity of Eretz Yisrael returns to its place. And this is what is said: "behold, I bring them from the land of the north — and I will gather them from the ends of the earth", etc., "with weeping they shall come," etc. [Yirmiyahu 31:8]. And there: "withhold your voice from weeping," etc., "and the children shall return to their borders." [Yirmiyahu 31:16]. And this is what is said: "for the people shall dwell in Tzion — in Yerushalayim — you shall weep no more," etc. [Yeshayahu 30:19].

 And the general principle: one must greatly strengthen oneself in faith in Providence — until one merits to such da'as that one feels no suffering or affliction at all. In particular those who merit to dwell in Eretz Yisrael — where the light of Providence and da'as and emunah shine. And it is one of the three things given through suffering. And in truth these sufferings are of love — as it is written: "and you shall know with your heart — for as a man chastises his son," etc. [Devarim 8:5]. And therefore one must greatly strengthen oneself to accept the sufferings with love — in order that they be an altar of atonement — and to merit through this to receive the sanctity of Eretz Yisrael. And at the very least — one must greatly strengthen oneself there in prayer — whose primary place is in Eretz Yisrael, as our Sages said — and to weep greatly before the Holy One Blessed be He. Until through this one merits to draw the revelation of the light of His Providence, blessed be He. And through this one will automatically be saved from all manner of suffering and affliction — and will merit to receive the sanctity of Eretz Yisrael in its fullness.

 
 Kama Siman 251 · סימן רנ"א

 Da She'Al Yedey Milchamos — "Know That Through Wars"

דַּע שֶׁעַל יְדֵי מִלְחָמוֹת · Likutay Moharan I:251

 In Eretz Yisrael there is the primary emes — as it is written: "truth shall sprout from the earth" [Tehillim 85:12]. And it is written: "and Yerushalayim shall be called the city of truth" [Zechariyah 8:3]. And therefore there is the primary perfection of tzedakah — as it is written: "and righteousness shall dwell in the orchard." And this is why the verse: "and it shall be righteousness for us," etc. [Devarim 6:25] — as is explained within the ma'amar — is placed adjacent to the matter of the inheritance of Eretz Yisrael — as it is written: "and Hashem our G-d brought us out from there", etc., "to give us the land," etc., "and Hashem commanded us", etc., "and it shall be righteousness for us — that we observe," etc. And placed adjacent to it immediately afterwards: "when Hashem your G-d brings you to the land," etc. And the reason tzedakah flows from emes is because emes is one, etc. — as is explained within the ma'amar. And this is what is written: "Avraham was one — and he inherited the land" [Yechezkel 33:24]. And it is written: "and who is like Your people Israel — one nation in the land" [Shmuel II 7:23] — specifically in the land. And through all the above — all extraneous thoughts of heresy and idolatry, G-d forbid, are nullified. And this one merits in fullness in Eretz Yisrael. For there is the primary purification of thought and nullification of heresy and idolatry — and one merits complete emunah, as stated above many times. And also there all types of disputes are nullified — and one merits shalom — as it is written: "who makes your borders peace."

 
 Kama Siman 277 · סימן רע"ז

 Tzaddik K'Tamar Yifrach — "The Righteous Shall Flourish Like a Palm"

צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח · Likutay Moharan I:277

 It is explained within the ma'amar that all medicines come from the land, etc. And the primary one is Eretz Yisrael — for all the lands receive from the residue of Eretz Yisrael. And Eretz Yisrael has two aspects: sometimes it is called Eretz Kena'an — and sometimes it is simply called eretz [the land]. That is — when there is dispute. For one dispute pushes away one hundred measures of one's sustenance. And then it is called Eretz Kena'an — the aspect of: "here is poverty [kan ani]" — as our Sages expounded regarding the verse: "and there shall no more be a Canaanite [Kena'ani]," etc. But when there is shalom — then it is simply called eretz — and then it is in the aspect of: "the land has given its produce [yevulah]" — giving its powers to all the produce of the earth. And then there is power for all the medicines, etc.

 
 Kama Siman 280 · סימן ר"פ

 Mi SheYatzrikh Ladun — "One Who Needs to Adjudicate"

מִי שֶׁצָּרִיךְ לָדוּן · Likutay Moharan I:280

 The primary clarification of holy sparks from the klippos is through emunah — and the primary perfection of emunah is in Eretz Yisrael — as it is written: "dwell in the land and tend to faithfulness." And Yerushalayim is called kiryah ne'emanah [a faithful city]. But because it is possible for the klippos to take hold there, G-d forbid — therefore one must bind the innermost aspect of one's thought in all of one's actions to the holy Torah. And through this emunah receives power to clarify the sparks from the klippos and to elevate from them. And from this one understands readily how greatly one must strengthen oneself in Eretz Yisrael in the study of the holy Torah — and that one's thought should always be bound to the Torah — even in one's physical actions such as eating, drinking, business dealings, and similar things. For everything is only in order to clarify the holy sparks — whose primary clarification is through the holy emunah — whose primary perfection is in Eretz Yisrael. And everything is through its receiving power from the holy Torah, as stated above.

 And this is what they ask a person: "did you conduct your business dealings with faith? Did you set fixed times for Torah?" [Shabbos 31a] — for the primary tikkun of business dealings with faith is through the power of the holy Torah. Therefore — beyond what is needed: that during the business dealings one's thought be bound to the Torah — and that one do everything only in accordance with the law of our holy Torah — even with all this — that work is in the aspect of: your going out — the aspect of: "when you go out to war," etc. — as is explained within the ma'amar. Therefore one must set fixed times for Torah — when one will engage in the Torah in actual practice — which is the aspect of internal service — above the service of business dealings — the aspect of: "Yissachar is in your tent" [Devarim 33:18] — the aspect of: "Hashem — who shall sojourn in Your tent — who shall dwell on Your holy mountain?", etc. [Tehillim 15:1]. And through those who dwell in the Diaspora supporting them with their money — and these sit permanently with Torah and the service of Hashem — through this there is power also for those who dwell in the Diaspora to clarify the holy sparks through business dealings in faith and the like. And in particular because there in Eretz Yisrael is the primary perfection of Torah study — for: "there is no Torah like the Torah of Eretz Yisrael." And when one does business dealings in faith — and focuses one's thought on earning money in order to support the Torah scholars of Eretz Yisrael — this is also the aspect of Chochmah, Binah, Da'as of Asiyah ascending to Yetzira. For Eretz Yisrael is the aspect of Yetzira — as is explained in the introduction to Pri Etz Chayyim. And it is already explained above in Siman 204 within the ma'amar — that the money given to Torah scholars is the aspect of Torah itself.

 
 Kama Siman 282 · סימן רפ"ב

Azamrah — "I Will Sing Praise"

 אֲזַמְּרָה · Likutay Moharan I:282

 The primary songs and melodies — which are the aspect of the clarification of the good points that are in every person — which is the aspect of clarifying the good spirit from the bad spirit — is in Eretz Yisrael. The aspect of: "from the wing of the earth we heard songs" [Yeshayahu 24:16]. The aspect of: "Your good spirit shall lead me in a straight land" [Tehillim 143:10] — which is the aspect of Eretz Yisrael, as stated above in Siman 54. And this is the aspect of the song that the Levites would say in the Bais HaMikdash — for there all the good points of Israel were gathered. For the Mikdash is called mishkan [tabernacle / dwelling] — as our Sages said — which is the aspect of the tabernacle that the Ra'ya Mehaimna [faithful shepherd] of every generation makes — through the good points he gathers from all of Israel — as is understood within the ma'amar and as is explained in Likutay Halachos. For Yerushalayim is called tov [good] — as it is said: "this good mountain," etc. And all of Eretz Yisrael is called eretz tovah [a good land] — for there is the root of all the good. And there is the aspect of the worthy prayer-leader [shatz] — through whom all the good points desire to be included there — this being the aspect of eretz chemdah tovah, etc. And this is the aspect of: "the time of song has arrived" — the aspect of the aforementioned songs and melodies — which is the aspect of the gathering of the good points — from which the mishkan is built — and from which the young children in the house of their teacher receive the breath of their mouths that has no sin in it. And this is what it concludes: "and the voice of the turtledove is heard in our land" [Shir HaShirim 2:12] — and the Zohar explained: this is the voice of the young children of students who are learning Torah. And it says: in our land — specifically — as stated above. And this is: "dwell in the land and tend to faithfulness" — the aspect of the aforementioned Ra'ya Mehaimna.

And this is why the verse: "and yet a little while — and there is no wicked one" [Tehillim 37:10] is placed adjacent — which is the aspect of the path of azamrah le-Elokai b'odi [I will sing to my G-d while I yet live] — the aspect of the clarification and gathering of the aforementioned good points — regarding the inheritance of Eretz Yisrael. As it is written: "and those who hope for Hashem shall inherit the land — and yet a little while — and there is no wicked one," etc., "and the humble shall inherit the land," etc. Meaning: first it speaks regarding what a person needs to do for himself — to strengthen himself through his own good points — and to hope in Hashem — that through this he merit complete teshuvah and all the good contained in the sanctity of Eretz Yisrael. And this is: "those who hope for Hashem shall inherit the land." And afterwards the matter is further explained: "and yet a little while — and there is no wicked one," etc. Meaning: also regarding others — through judging them favorably — through the good points one finds in them — through this one truly brings them into the scale of merit — the aspect of: "and you shall contemplate his place — and he is gone." [Tehillim 37:10]. And this is what it concludes: "and the humble shall inherit the land" — for those who judge human beings favorably are called humble — for this is from the trait of the humble. And in the manner of what our Sages said: one might think — even one who is arrogant — the Torah says: with uprightness shall you judge your people — as stated above. And this is: "and the humble shall inherit the land — and they shall delight in the abundance of peace." For through judging people favorably — there is great peace. And this is what is said regarding Eretz Yisrael: "and I will place peace in the land" — and: "who makes your borders peace." And it is said regarding this too: "and I will place peace in the land" — and: "who makes your borders peace." And it is said: "and all your children shall be disciples of Hashem" — the aspect of the young students stated above — and: "great peace have your children." And see above within the ma'amar, Siman 37, where it is explained that Eretz Yisrael is the aspect of the hevel [sinless holy breath].

 נ נח נחמ נחמן מאומן

 Zimras HaAretz — Installment 7a · Corrected and Complete Edition.
All Remaining Likutay Kama Simanim 109–282 — Every word translated faithfully.

 Next: Installment 7b — Likutay Tanina Simanim 1–5.

Zimras HaAretz — Installment 7b-i: Likutay Tanina Simanim 1–4 (Corrected)

 זִמְרַת הָאָרֶץ — לִקּוּטֵי תָּנִינָא

 Zimras HaAretz — Installment 7b, Part i
 Likutay Tanina — Simanim 1–4 · Complete Word-for-Word Translation · Corrected Edition

נ נח נחמ נחמן מאומן · Na Nach Nachma Nachman MayUman



# לקוטי תנינא

URL: https://ajew.org/reader-plain/zimras-haaretz/1/3/

# לקוטי תנינא

<div dir="rtl">לקוטי תנינא</div>

Source: https://ajew.org/reader/zimras-haaretz/1/3


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

סימן א'-תקעו ממשלה

</div>

For even though the primary thing is the deed — for the thought is only in the aspect of Lashon HaKodesh coming from above, which still must be repaired through the free-will choice of good deeds specifically — through which one elevates the good that is within targum [Aramaic / translation — representing the admixture of holiness within worldly language], which is the aspect of the scale and of free-will choice — even so, Israel, whose root is from the holiness of Lashon HaKodesh, and all of whom are in the category of those who fear Hashem — for all desire to fear Your Name — therefore their Lashon HaKodesh has such perfection that even a good thought is joined to the deed. (And there is more to explain in this somewhat, according to what will be written below — that the clarification of the good within targum is through the rectification of errors, etc.)


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

ירושלים היא בחינת לב והיא בחי' יראה שלימה התלויה בלב (וכבר מבואר לעיל שכל ארץ ישראל היא בחי' לב ובחי' יראה) גם שם עיקר הדעת שעי"ז נתתקנין הג' מ דות התלויים בלב שהם ממון ואכילה ומשגל. וע"כ כתיב אין כסף נחשב וגו' בחי' תיקון תאות ממון וכתיב ואכלתם לחמכם לשובע. ושם עשר מצות הנוהגות בפת שכ"ז בחינת תיקון תאות אכילה. וכתיב ששם עלו שבטים שבטי י"ה בחינת שמי מעיד עליהם. שזה בחינת תיקון תאות המשגל. שזה בחינת זווגים דקדושה בחי' אשה מספרת עם בעלה ע"ד שאמרו ז"ל איש ואשה זכו שכינה שרוי' ביניהם. היינו שם י"ה שזה בחינת י"ה בארץ החיים כנ"ל כמ"פ. וזה שמבואר בזוהר (ויקרא קכ"א) ולבא דא היינו בית המקדש וכו' אתזן ממוחא דרישא בי' אתאחיד דא בדא ההד"כ מכון לשבתך פעלת ד'. שזה בחינת מה שצריכין להמשיך הדעת שהוא בחינת תלת מוחין וכו' אל הלב. ועי"ז נתתקנין הג' מדות הנ"ל. וע"כ נקראת ירושלים רבתי בדעות ועיר החכמה. ומחמת שעיקר הארץ התלת מוחין הנ"ל הוא בשלש רגלים. ע"כ הי' החיוב בכל שלש רגלים לעלות לירושלים. ומחמת ששם עיקר שלימות היראה כנ"ל ע"כ כתיב בה לא תחסר כל בה. בחינת כי אין מחסור ליראיו. וע"כ שם עיקר השפעת הנבואה כמבואר בזוה"ק. ועי"ז נגאלת ונפדית התפלה. וע"כ שם עיקר שלימות התפלה. ועי"ז נתבטלין כל החולאות וזוכין לרפואה שזה בחי' מה שכתוב (שמות כ"ג) כי ילך מלאכי לפניך היינו בחינת המלאך ששרשו מיראה כמבואר בפנים) והביאך אל האמורי וגו' ועבדתם את ד' אלקיכם וגו' והסירותי מחלה מקרבך. וזה ובל יאמר שכן חליתי וגו'. ושם זוכין לקבל רפואה ע"י דבר ד' בחינת ישלח דברו וירפאם בחינת ודבר ד' מירושלים. וזה ואשים דברי בפיך (היינו התפלה שהיא בחינת דבר ד') לנטוע שמים וגו' (בחי' בדבר ד' שמים נעשו וגו') ולאמר לציון עמי אתה. אל תקרי עמי אלא עמי. מה אנא עבדית שמיא וארעא במלולי וכו'. כי תפלתו היא בחי' דבר ד' ממש ובדבר ד' שמים נעשו כנ"ל. ושם עיקר ביטול העבדות דסט"א שזה בחי' הסמיכות בפ' בהר אני ד' אלקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלקים וכי ימוך אחיך עמך וגו' לא תעבוד בו עבודת עבד וגו' כי עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים לא ימכרו ממכרת עבד וגו'. וכן שם עיקר העשבדות דקדושה כמ"ש (תהלים ס"ח) וזרע עבדיו ינחלוה וכתיב כי רצו עבדיך את אבניה וגו' וכתיב נחלה לישראל עבדו וגו'. ושם עיקר תיקון הג' עבודות המבואר בפנים שהם: אל תהי בז לכל אדם וכו'. שזה בחינת מה שאמרו רז"ל בא וראה כמה מחבבין זה את זה. ואמרו מה בין תקיפי דארעא דישראל וכו'. י שם עיקר הכבוד דקדושה בחינת לשכון כבוד בארצנו נכבדות מדובר בך וכיוףצא בזה עוד. וכן שם עיקר שלימות האמונה וביטול כל בחי' ע"ז כנ"ל כמה פעמים. וכן שם עיקר שמירת הברית בחינת ונתי לך את הארץ וגו' ואתה את בריתי תשמור. ושם עיקר התיקון שכל העשבים והצמחים מחזירים כחם לתוך התפלה שזה בחינת ויצא יצחק לשוח בשדה. שזה בחינת ונתנה הארץ יבולה. יבול ר"ת ו'יצא י'צחק ל'שוח ב'שדה כמובא לקמן בפנים סי' י"א. ושם עיקר בחינת התנוצצות משיח בחינת ועבדי דוד מלך עליהם. וכן שם עיקר בחינת מטר בח' ונתתי מטר ארצכם בעתו ואמרו רז"ל א"י שותה תחלה. ושם עיקר שלימות הריח שזה בחינת ארץ המוריה ע"ש מור וריח. וכיבוש ראשון של א"י היתה יריחו שנקראת כן ע"ש הריח. ושם עיקר בחינת נשיאות חן בחינת ארץ צבי צבאות גוים שכל המלכים חמדו אליה כמו שאמרו ז"ל.ושם עיקר המפורסמים דקדושה בחינת כל הראשים של ישראל שהיו שם סנהדרי גדולה וקטנה ומלך ושרים ונביאים ושופטים ושוטרים וכו'. ושם נופל העזות דסט"א כמ"ש את עם נועז לא תראה וגו' עי' תרגום. (ישעי' ל"ג) חזה ציון קרית מועדינו וגו' כי כולם הם בחינת לוים משם כי שם שורש השפע של כולם. וזה והלוית גוים רבים וגו'. ושם יכולים לקשר את עצמו עם כלל שרשי נפשות ישראל כי היא בחינת תל תלפיות שהכל פונים לשם כמאמרם ז"ל. והיא בחינת אם כל חי כי כל ישראל נקראים בנות ציון בנות ירושלים. והיא בחי' כסא הכבוד כמו שכתוב בעת ההוא יקראו לירושלים כסא ד' ונאמר ולכבוד אהי' בתוכה ונאמר מכון לשבתך פעלת ד' שהבית המקדש מכוון נגד כסא הכבוד שלמעלה. ושם בחינת מקומו של עולם בחינת האבן שתי' שממנו הושתת הכל. ושם יכולים לעשות ראש השנה בחינת לביתך נאוה קודש (בחי' הבית המקדש ד' לאורך ימים בחי') ראש השנה שהוא כיומא אריכתא כמבואר בפנים. כי עיקר הקביעות של ר"ה ור"ח הוא שם בב"ד הגדול שבירושלים וגם כי אפי' השלוחים לא היו יכולין לילך ולהודיע מקודם לשאר עיירות ישראל מאחר שר"ה הוא בר"ח עצמו. וע"כ היתה הלשכת הגזית ששם דנין כל הדינים סמוכה לביהמ"ק מחמת ששם בחי' מקומו של עולם שעי"ז יכולים לדון את הכל לכף זכות לכ"א כפי מקומו. בחינת בצדק תשפט עמיתך כמו שפירש רש"י הוי דן את חברך לכ"ז. וע"כ נקראת ירושלים עיר הצדק ונאמר צדק ילין בה. וזה שכתוב העם היושב בה נשוא עון. כי ע"ישדנין שם הכל לכף זכות עי"ז נמחלין עונותיהם. ומחמת שכל הבחינת הנ"ל כלולים בשופר כמבואר בפנים. ע"כ הי' כיבוש יריחו שהוא כיבוש ראשון של ארץ ישראל על ידי תקיעת שופר:

</div>

לִקּוּטֵי תָּנִינָא · Likutay Tanina

 
 Tanina Siman 1 · סימן א'

 Tiku Memshalah — "Sound the Dominion"


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

סימן ב'-ימי חנוכה

</div>

And behold — in Eretz Yisrael there is the source of yir'ah, as stated above. And it is the aspect of tikkun ha-bris [rectification of the holy covenant], as is known — and upon all this depends the aspect of the perfection of Lashon HaKodesh. And Lashon HaKodesh is the aspect of Ruach HaKodesh [the Holy Spirit], as is explained within the ma'amar. And it is the aspect of the spirit of prophecy, as our Sages of blessed memory said: "the word of Hashem — this is prophecy." And the primary place of prophecy is in Eretz Yisrael, as stated above.


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

עיקר מקום ההודאה והלל להשי"ת הוא בא"י בפרט בירושלים כמפורש במקראות רביםף. וכן עיקר שלימות הדעת הוא ג"כ שם. וע"כ א"י היא באמת בחינת עוה"ב כי זה עיקר שעשוע עוה"ב. וגם שם עיקר בירור ההלכות כמו שכתוב וקמת ועלית וגו'. וזה שאמרו ז"ל (שבועות יד:) אין מוסיפין על העיר ועל העזרות אלא וכו' ובשתי תודות ובשיר בי"ד מהלכין ושתי תודות אחריהן כי קדושת ירושלים ובית המקדש היא בחינת תודה הודאה ובחינת הלכות שנתבררין ע"י הבי"ד. וע"כ נקרא הר המוריה שממנו היראה יוצאת כמארז"ל. וע"כ הדר בארץ ישראל דומה כמי שיש לו אלוה כי שם עיקר הדעת להכיר אותו ית' וגם שם עיקר בירור ההלכה שזה בחינת וד' עמו שהלכה כמותו. והלכות הם בחי' חסד ועיקר התגלות החסד הוא בא"י כנ"ל כמה פעמים. וזה בחי' חסד ד' מ לאה הארץ וכתיב ואני ברוב חסדך אבא ביתך. גם ירושלים וכל א"י הם בחינת לב וכשיש איזה דין וצרה ח"ו אזי עיקר הצרה בלבו וכו' וכל הדמים מתכנסים ועולים אל הלב לקבל ממנו עצה וכו' ואח"כ חוזרין הדמים לילך כסדר וע"כ התודה מכונה בשם הלכה כמבואר בפנים. וזה בחינת מה שהאריך שלמה בתפלתו (מלכים ח') את אשר יחטא איש לרעהו ונשא בו אלה להאלותו ובא אלה לפני מזבחך וגו' ואתה תשמע השמים וגו' בהנגף עמך וגו' ושבו אליך וגו' והתחננו אליך בבית הזה ואתה תשמע השמים וגו' בהעצה השמים וגו' והתפללו אל המקום הזה וגושׂ' ואתה תשמע השמים וגו' רעב כי יהי' דבר שדפון ירקון ארבה חסיל וגו' כל נגע כל מחלה כל תפלה כל תחנה וגו' ופרש כפיו אל הבית הזה ואתה תשמע השמים עי"ש עוד שהאריך בזה והוא ממש כענינינו הנ"ל. שבכל הצרות והצמצומים והדינים אזי שוטפים ועולים כל הדמים ל הלב כנ"ל. וזה שכתוב וידעת עם לבבך כי כאשר ייסר איש וגו' כי הרגשת היסורין הוא בלב. וע"כ נסמך לזה כי ד' אלקיך מביאך אל ארץ וגו'. וכן מצינו בעניני הלכות ממש כמ"ש כי יפלא ממך דבר למשפט בין דם לדם בין דין לדין בין נגע לנגע וגו' ו קמת ועלית אל המקום וגו' ועשית ע"פ הדבר וגו' אשר יורוך וגו' שזה בחינת בירור ההלכה ואז חוזרין למקומם וכו'. ומזה באה ההולדה בנקל כמבואר בפנים. וזה בחי' כי חלה גם ילדה ציון את בניה וכתיב בטרם יבא חבל לה והמליטה זכר ועוד כיוצא בזה. גם שם בחי' תיקון הרגלין שהם בחי' התמכי אורייתא ע"י השפעת הסד שבא ע"י ההלכות. וזה בחי' עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלים ופירש רש"י בשביל שעריך ירושלים שעוסקין בהם בתורה. גם שם עיקר התגלות אור האמת כמו שכתוב ונקראה ירושלים עיר האמת. וגם שם שלימות הדיבור כנ"ל כמ"פ ושם כל הד' חלקי הדיבור כי שם שלימות הצדקה ושלימות התשובה כנ"ל כמה פעמים. גם שם עיקר העשירות והיא בעצמה בחי' מלכות כנ"ל כמ"פ. גם שם מאירים הג' שמות אל אלקים ד' שהם בחי' תפלה ותורה ושידוכים. כי תורה ותפלה עיקר שלימותן שם הוא. וגם שידוכים שהם בחי' ד' כמ"ש מד' יצא הדבר הוא ג"כ שם כמארז"ל בב"ר פ' ס' המ' יצא הדבר מהיכן יצא מהר המוריה. גם אמרו ז"ל המגרש אשתו ראשונה מזבח מוריד עליו דמעות. מ ובן מזה כי שם שורש הזווגים. וכן אמרו ז"ל כל כהן שאין לו אשה אסור בעבודה. ואמרו ז"ל שביום כפור היו בנות ישראליוצאות וחולות וכו' שנא' צאינה וראינה וגו' וביום שמחת לבו זה בנין ביהמ"ק עי' ברטנורה שם. ועי' זוהר חדש פ' חקת דחזיד כל השנים עשר דברים שיוצאין מירושלים. ועליהם אמרו זּ"ל כל השרוי בלא אשר שרוי בלא טובה בלא ברכה וכו' גם אמרז"ל איש ואשה זכו שכינה שרויה ביניהם היינו שם י"ה שהוא בא"י בחינת י"ה בארץ החיים. גם הם בחינת הוי"ה אדנ"י שזה בחינת וד' בהיכל קדשו. נמצא שהג' דברים שהם בחינת הג' שמות הנ"ל הם בארץ ישראל וירושלים. וזה שכתוב אל אלקים ד' דיבר ויקרא ארץ וגו' מציון מכלל יופי וגו' ושם עיקר שלימות הדיבור שהוא בחינת לשון הקודש שזה הלשון הוא לשון יהודית שהיו ישראל מדברים בו בעת שישבו על אדמתם בא"י. ולשה"ה הוא מקושר לשבת ונכל בו ברכה וקדושה. וגם בארץ ישראל נכלל ברכה וקדושה כמו שכתוב לך לך וגו' ואברכך ונאמר בכל מקום אשר אזכיר את שמי אבא אליך וברכתיך ועוד הרבה כיוצא בזה. ואמרו ז"ל עשר קדושות קדשה ארץ ישראל. ונקראת גבול קדשו וירושלים נקראה עיר הקודש בפרט הבית המקדש שהוא בית קדשנו.וע"כ הפליגו רז"ל בשבח היושב בארץ ישראל ומדבר רק בלשון הקודש כמובא בשער החצר. וגם ארץ ישראל היא בבחינת שבת כמובא וכנ"ל כמ"פ. ונקראת מנוחה כנ"ל. וע"כ היושבים בה הם בבחינת בנים כנ"ל כי שבת היא בחינת בן. ושם עיקר השמחה כנ"ל כמה פעמים כי ע"י קדושת א"י ממשכין שמחה על שבת לתוך ששת ימי החול וזוכים לעבוד את השי"ת תמיד בשמחה. וכמפורש בזוה"ק (ויקרא קי"ח) שהפסוק עבדו את ד' בשמחה מ דבר בשעתא דישראל שראן בארעא קדישא וכו'. וע"י כל זה נתגלה אחדותו הפשוט ית' לידע שכל הפעולות משתנות נמשכין מאחד הפשוט ית' שזה בחי' כל הסיפור של מעשה בראשית שהוא בשביל כ מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים היינו בשביל ירושת א"י. וע"כ צריכים ליזהר שם ביותר במדת השלום כי עי"ז שרבים מישראל הם באחדות ושלום עי"ז נתגלה אחדותו הפשוט יתברך. בבחי' אתה אחד ושמך אחד ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ ומבואר בזוה"ק בארץ דייקא. וע"כ אמרו רז"ל וחד מינייהו כתרי מינן. כי שם מסוגל ביותר לברר ההלכה כנ"ל בבחי' ו כל בניך למודי ד'. וחד מינן כי סליק להתם הוא כתרי מינייהו. כי ע"י הלכות נתגלה אחדותו הפשוט. והעיקר שיתגלה אחדותו הפשוט ית' מתוך פעולות משתנות. שבשביל זה יחיד ורבים הלכה כרבים (היינו שהלכה כשנים לגבי אחד). כי מחמת שהם פעולות משתנות וכשהם מסכימים לדעה אחת נמצא שנעשה בחי' אחדות הפשוט שזה יקר מאד בעיניו ית'. ע"כ הלכה כמותם כמבואר בפנים. ע"כ כשעולה א' מחו"ל ששם בחי' פעולות משתנות ביותר לגבי א"י שהיא בחי' אחדות. נמצא שנעשה בחי' אחדות מתוך פעולות משתנות. ע"כ הוא זוכה לברר ההלכה ביותר כשעולה לא"י עד שהוא כתרי מינייהו:

</div>

תִּקְעוּ מֶמְשָׁלָה · Likutay Moharan II:1

 Yerushalayim is the aspect of the heart — and it is the aspect of complete awe that depends upon the heart. (And it has already been explained above that all of Eretz Yisrael is the aspect of the heart and the aspect of awe.) And also there is the primary da'as — through which the three traits that depend upon the heart are rectified — which are money, eating, and marital relations. And therefore it is written: "no silver was accounted for," etc. — the aspect of the tikkun of the desire for money. And it is written: "and you shall eat your bread to satisfaction." And there are ten mitzvos that are practiced with bread — all of which are the aspect of the tikkun of the desire for eating. And it is written: "for there the tribes ascended — the tribes of Hashem [yud-heh]" — the aspect of: "the Name bears witness about them." This is the aspect of the tikkun of marital desire. This is the aspect of holy coupling — the aspect of a woman speaking with her husband — in the manner of what our Sages of blessed memory said: "man and woman who have merited — the Shechinah dwells between them." Meaning: the Name yud-heh — this being the aspect of yud-heh in the land of the living — as stated above many times. And this is what is explained in the holy Zohar [Vayikra 121]: "u-liba da — hi Bais HaMikdash", etc., "iszan mi-mocha d'reisha — bei ista'achid da be-da — hahu d'ketiv: makhon le-shivtecha pa-alta Hashem." This is the aspect of what one must draw — the da'as which is the three mochin, etc. — toward the heart. And through this the three aforementioned traits are rectified. And therefore Yerushalayim is called rabbati b'de'os [great in knowledge] and city of wisdom.

 And because the primary illumination of the three aforementioned mochin is through the three pilgrimage festivals — therefore there was an obligation on all three festivals to ascend to Yerushalayim. And because there is the primary perfection of awe, as stated above — therefore it is written of it: "it lacks nothing." The aspect of: "for there is no lack to those who fear Him." And therefore there is the primary influence of prophecy, as is explained in the holy Zohar. And through this — prayer is redeemed and freed. And therefore there is the primary perfection of prayer. And through this all sicknesses are nullified — and one merits healing. This is the aspect of what is written [Shemos 23]: "for My angel shall go before you" — meaning the angel whose root is from awe, as is explained within the ma'amar — "and bring you to the Emori," etc., "and you shall serve Hashem your G-d," etc., "and I will remove illness from your midst." And this is: "and the inhabitant shall not say: I am sick," etc. And there one merits to receive healing through the word of Hashem — the aspect of: "He sends His word and heals them" — the aspect of: "and the word of Hashem from Yerushalayim."


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

סימן ג'-כשחלה ר"א

</div>

And because Eretz Yisrael is the aspect of Lashon HaKodesh and tikkun ha-bris — which is the aspect of kavod [glory] — therefore it is said of Eretz Yisrael: "glorious things are spoken of you", etc. [Tehillim 87:3]. And it is said: "that glory may dwell in our land," as stated above. And it is in the aspect of ishah chachamah [a wise woman] — for Avira d'Eretz Yisrael machkim.


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

ידוע בכמה פסוקים שהגלות נמשל לחולאת רח"ל והגאולה נמשלה לרפואה. וידוע ג"כ פלוגתת ר"א ור' יהושע (סנהדרין צ"ז צ"ח) אם יש עת קבוע לגאולת ישראל או אם הדבר תלוי רק בתשובה. אך כ"ז כפי אשר נגזר מלמעלה בשעת גזר דין. אבל אם היינו זוכים לפדיון גדול כזה עד שיומתק הדין מכלל גלות ישראל אז אפשר שתבא הגאולה במהרבה בקרוב כמבואר בפנים לענין חולאת יחיד רח"ל. וזה שכתוב נפשי לד' משומרים לבוקר וגו' וקשה לכאורה הלא יש עת קבוע לגאולת ישראל או שהכל תלוי בתשובה וא"כ מה לנו לשמור ולצפות בכל עת על הגאולה מאחר שלא זכינו לתשובה שלימה עדיין. וכן אפשר שעדיין לא הגיע העת הקבוע לגאולה. לזה בא כמתרץ ואומר: יחל ישראל אל ד' כי עם ד' החסד והרבה עמו פדות והוא יפדה את ישראל מכל עונותיו. היינו כי יש פדיון גדול כזה עד שעל ידו נמתק הדין ונמשך חסד ואז יוכל להיות שתבא הגאולה מיד כי ע"י הפדיון הזה יהיו נמחלין כל עונות ישראל. וזה שכתוב ג"כ אני ד' בעתה אחישנה. והנה אמרו רז"ל עמו אנכי בצרה עמו אנכי בצירי כמובא וצירי הוא בחי' רפואה כמבואר בפנים. היינו שהקב"ה בעצמו יסייע ברפואת ישראל למהר הגאולה ע"י בחינת הפדיון הנ"ל. וידוע כי כל פדיון הוא מה שמתפללים על רפואת החולה ומכוונין כוונות ויחודים וצירופי שמות הק' ועיז נמתק הדין. וע"ז אמרו ז"ל מפני מה ישראל מתפללים ואינם נענים מפני שאינם מתפללים בשם. ופירשו הקדמונים ז"ל שאינם יודעים לכווין השמות הק' השייכים לכל תפלה ובקשה. וזה שכתוב אשגבהו כי ידע שמי (היינו בחי' הפדיון וכוונת צירופי שמות הק' ועי"ז) יקראני ואענהו עמו אנכי בצרה בצירי כנ"ל. וההמתקה שעל ידי פדיון הנ"ל הוא בחי' נקודת חולם כמבואר בפנים. וזש"כ ותחלימני והחייני. כי ע"י הפדיון שהוא בחי' חולם יקבל רפואה וזש"כ ג"כ לענין רפואת הכלל שהיא גאולת ישראל: בשוב ד' שיבת ציון היינו כחולמים. היינו בחי' נקודת חולם כמובא. כי חלם היא בחי' ההמתקה שעל ידה באה הרפואה. וזה שביאר התרגום כד יתוב ד' את גלות ציון הוינא איך מרעיא דאתסיין היינו כחולים שנתרפאו מכוון להנ"ל (ועי' בפנים בלקוטי מוהר"ן א' סי' מ"ו ענין כי בי חשק וכו'):

</div>

And this is: "and I have placed My words in your mouth" — meaning: prayer — which is the aspect of the word of Hashem — "to plant the heavens," etc. — the aspect of: "by the word of Hashem the heavens were made," etc. — "and to say to Tzion: you are My people." Do not read ammi [my people] but immi [with me] — "mah ana avdis shemaya ve-ar'a bi-melulay," etc. — meaning: just as I, as it were, made heaven and earth through My speech. For his prayer is literally the aspect of the word of Hashem — and by the word of Hashem the heavens were made, as stated above.

 And there is the primary nullification of the servitude of the Sitra Achra. This is the aspect of the adjacency in Parshas Behar: "I am Hashem your G-d who brought you out from the land of Egypt — to give you the land of Kena'an — to be a G-d to you — and when your brother becomes impoverished with you," etc., "do not make him serve the service of a slave," etc., "for they are My servants whom I brought out from the land of Egypt — they shall not be sold as slaves," etc. And similarly there is the primary holy service — as it is written [Tehillim 68]: "and the seed of His servants shall inherit it" — and it is written: "for Your servants cherish her stones," etc. — and it is written: "an inheritance for Israel His servant," etc.

 And there is the primary tikkun of the three services explained within the ma'amar — which are: "do not be contemptuous of any person," etc. This is the aspect of what our Sages said: "come and see how much they love one another." And they said: "mah bein tekifay de-Ar'a de-Yisrael," etc. [what is the difference between the powerful ones of Eretz Yisrael, etc.]. And there is the primary holy honor — the aspect of: "that glory may dwell in our land" — "glorious things are spoken of you" — and others like these, and more of this kind. And similarly there is the primary perfection of emunah and the nullification of all aspects of idolatry — as stated above many times. And similarly there is the primary guarding of the bris — the aspect of: "and I will give you the land," etc., "and you shall guard My covenant."


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

סימן ד'. ואת העורבים וכו'.

</div>

And because the primary perfection of Lashon HaKodesh is through clarifying the lashon targum [the language of translation / Aramaic] — which is a mixture of good and evil — and it is in the aspect of ishah maskeles [a discerning woman] — for sometimes it is in the aspect of maskil [discerning wisely / causing wisdom] and sometimes in the aspect of maskeil [causing folly / ruination] — therefore it is said: "there shall be no barren or bereaved woman in your land [b'artzecha]" [Shmos 23:26]. And regarding Yehoshua it is said: "for you shall cause this people to inherit the land," etc. — "only be very strong and courageous — to observe and to do," etc., "in order that you may act wisely [taskil] in all that you go" [Yehoshua 1:6–7]. For through the fulfillment of Torah through one's free-will choice, one clarifies the good within the targum and completes Lashon HaKodesh — which is the aspect of the sanctity of Eretz Yisrael.


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

עיקר התגלות הרצון הוא בארץ ישראל כמו שכתוב רצית ד' ארצך וכתיב ואור פניך כי רציתם ואמרו רז"ל כח מעשיו הגיד לעמו וגו' וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו. וע"כ שם עיקר היראה וכן עיקר השפעת החסד כנ"ל. וע"כ אין צריכים לעשות שום מלאכה ועסק ומלאכתם נעשית ע"י אחכים בבחי' ועמדו זרים ורעו צאנכם וגו' הנאמר שם בעני נחמת ציון ובנין חורבות ערי יהודה. וכן שם עיקר הארץ הימים טובים הק' שבהם התגלות הרצון והיראה שזה בחי' שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך וגו'. וכן עיקר קדושת הימים טובים הוא ע"י הקביעות שקובעין שם בבי"ד שבא"י. והביהמ"ק נקרא מועד כמו שכתוב שאגו צורריך בקרב מועדיך וכתיב חזה ציון קרית מועדינו ושם עיקר השמחה כנ"ל כמה פעמים. ושם עיקר החכמה דקדושה כנ"ל שעי"ז מכניעין וסותרין דעות חכמי הטבע ומגלין את הרצון. וזה בחינת כי רצו עבדיך את אבניה כי אבני א"י הם אבני קודש בחינת ואבן שלימה רצונו. ובאבנים אלו הכניע דוד את גלית שכפר ברצון. וע"כ יש לישראל רצון גדול אליהם בבחי' כי רצו עבדיך את אבניה. גם שם עיקר הכנעת מצח הנחש בחינת שאמרו רז"ל מעולם לא הזיק נחש ועקרב בירושלים. (וכתיב כי לא נחש ביעקב). וקודם שנכנסו ישראל לא"י עברו תחלה דרך המדבר מקום נחש שרף ועקרב והכניעו אותם ע"י הענני כבוד שבהם ראו התגלות הרצון דקדושה בחינת אשר עין בעין נראה וגו' ועננך עומד עליהם וגו'. ושם עיקר הזקנה ואריכת ימים קדושה בבחינת ולמען תאריכו ימים על האדמה וגו' וכמוהו עוד וכמ"ש עוד ישבו זקנים וזקנות וגו'. ושם ההיפוך מבחינת שבע רוגז בבחינת שארז"ל ונתן לך שם לב רגז בבבל הוא דכתיב וכתיב ושכן תחתיו ולא ירגז עוד וכתיב ביום הניח ד' לך מעצבך ומרגזך וכנ"ל כמה פעמים. ושם עיקר שלימות הצדקה בחינת וצדקה בכרמל תשב. והעיקר לשבר האכזריות ולהפכו לרחמנות שזה בחינת כי יהי' בך אביון וגו' בארצך אשר ד' אלקיך נותן לך לא תאמץ את לבבך וגו' נתן תתן לו ולא ירע לבבך בתתך לו וגו'. ושם מכניעין קול החיות רעות בחינת והשבתי חי' רעה מן הארץ וגו' וכתיב (ישעי' ל"ה) לא יהי' שם אריה ופריץ חיות בל יעלנה וגו' (ושם ס"ה) וארי' כבקר יאכל תבן ונחש עפר לחמו לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי אמר ד'. וכן כל בחינת כפואות המכה המבואר בפנים מצינו בכיבוש א"י. כי בתחלה היו צריכים ל צור על שערים ופתחי עיירות של הז' עממין עד שפתחו להם. שזה בחינת פתיחת פי המכה. וזה ע"י צדקה בחינת פתחו שערים ויבא גוי צדיק וצדיק חונן ונותן. אח"כ היו מצווים להוריש כל יושבי הארץ וכו' שזה בחינת מה שצריכין להמשיך ולהוציא כל הליחות רעות והדמים המקולקלים מתוך המכה. שזה בחינת מה שנאמר בפ' מסעי והורשתם את כל יושבי הארץ וגו' ואם לא תורישו וגו' והי' אשר תותירו מהם וגו' וצררו אתכם וגו' ממש כמשל המכה שלא הוציאו הליחות מתוכה בשלימות גמור שעי"ז חוזרת המכה לצמוח מחדש. וזה ע"י חכמה כי טובה חכמה מכלי קרב. ועי"ז היו יכולים להוריש את כולם כמו שכתוב (משלי כ') מזרה רשעים מלך חכם. אח"כ צריכים לכבס ולהדיח הדמים שלא יהי' בהם שום קלקול שזה בחינת מה שהזהירה התורה כמעשה ארץ כנען אשר אני מביא אתכם שמה לא תעשו וגו'. וכן מה שהזהירה לבער כל הע"ז הנמצאים שם ולהתרחק מכל מדותיהם הרעות בתכלית הריחוק. ובכלל זה ג"כ מה שהזהיר להם יהושע קודם פטירתו וחקר ודרש אותם היטב אם הם מקבלים עליהם עול מלכות שמים באמת ובתמים וכרת עמהם ברית מחדש כמבואר (יהושע כ"ג כ"ד). וזה ע"י רגל שהוא בחי' יראה כמו שכתוב יראת ד' שנאות רע. וכן ע"י אמונת הרצון בשלימות. אח"כ צריכים להסגיר את פי המכה שזה גמר רפואתה. היינו בחי' כי חזק בריחי שעריך שלא יבא בהם עוד צר ואויב ויהיו שלוים ושקטים בירושת הארץ. וע"ז ע"י השפעת החסד כמ"ש נחלה לישראל עבדו כי ל"ח. וזה בחי' קיום מלאכת מעשה בראשית המבואר בפנים כל כל מלאכת מעשה בראשית הודיעה לנו התורה רק בשביל ירושת א"י. כו שכתוב כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים וכמו שאמרו ז"ל שבשביל זה פתחה התורה בבראשית:

</div>

And there is the primary tikkun — that all the herbs and plants return their powers into prayer. This is the aspect of: "and Yitzchak went out to meditate in the field." This is the aspect of: "and the land gave its produce [yevulah]." Yevul is an acronym of: "V'yetze Yitzchak lasu'ach basadeh" [and Yitzchak went out to meditate in the field] — as is brought below within the ma'amar, Siman 11. And there is the primary aspect of the sparkling of Mashiach — the aspect of: "and My servant Dovid shall be king over them." And similarly there is the primary aspect of rain — the aspect of: "and I will give the rain of your land in its season" — and our Sages said: "Eretz Yisrael drinks first." And there is the primary perfection of fragrance — this is the aspect of Eretz HaMoriyah — named for myrrh [mor] and fragrance. And the first conquest of Eretz Yisrael was Yericho — which is named for fragrance. And there is the primary aspect of finding favor — the aspect of: eretz tzvi tzva'os goyim [a land of beauty desired by the nations] — for all the kings desired it, as our Sages said. And there are the primary distinguished ones of holiness — the aspect of all the heads of Israel who were there: the Great and Small Sanhedrin, the king and ministers and prophets and judges and officers, etc. And there the brazenness of the Sitra Achra falls — as it is written: "an insolent people you shall not see," etc. — see the Targum. [Yeshayahu 33]: "behold Tzion — the city of our appointed time," etc. For all of these are the aspect of Levites — from there — for there is the root of the abundance of all of them. And this is: "and you shall lend to many nations," etc.

 And there one can bind oneself to the totality of the root-souls of Israel — for it is the aspect of tel talpiyos [the hill toward which all mouths turn] — toward which all turn, as our Sages said. And it is the aspect of em kol chai [the mother of all living] — for all of Israel are called: daughters of Tzion — daughters of Yerushalayim. And it is the aspect of the Throne of Glory — as it is written: "at that time they shall call Yerushalayim the Throne of Hashem" [Yirmiyahu 3:17] — and it is said: "and for glory I will be within her" — and it is said: "the established place of Your dwelling that You have made, Hashem" — for the Bais HaMikdash is aligned opposite the supernal Throne of Glory. And there is the aspect of: the place of the world — the aspect of the Even HaShetiyah — from which everything was founded.

 And there one can perform Rosh HaShanah — the aspect of: "holiness befits Your house, Hashem — for length of days" — [the aspect of: the Bais HaMikdash — for length of days — the aspect of:] Rosh HaShanah which is a long day [yoma arichta], as is explained within the ma'amar. For the primary fixing of Rosh HaShanah and Rosh Chodesh is there in the Great Sanhedrin of Yerushalayim — and also because even the messengers could not go and inform the other cities of Israel in advance — since Rosh HaShanah is on Rosh Chodesh itself. And therefore the Chamber of Hewn Stone — where all judgments were adjudicated — was adjacent to the Bais HaMikdash — because there is the aspect of the place of the world — through which one can judge everyone favorably — each one according to his place. The aspect of: "with righteousness shall you judge your fellow" [Vayikra 19:15] — as Rashi explained: be judging your fellow favorably. And therefore Yerushalayim is called city of righteousness — and it is said: "righteousness shall lodge in her." And this is what is written: "the people that dwells in it — their iniquity is forgiven" — for through judging everyone there favorably — through this their iniquities are forgiven. And because all the aforementioned aspects are contained in the shofar, as is explained within the ma'amar — therefore the conquest of Yericho — which is the first conquest of Eretz Yisrael — was through the sounding of the shofar.


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

סימן ה'-תקעו אמונה

</div>

And therefore, before they entered Eretz Yisrael, they were required to circumcise — for this is the aspect of the mitzvah of milah [circumcision], as is explained within the ma'amar. And also because Lashon HaKodesh is dependent upon the tikkun ha-bris [rectification of the holy covenant] — therefore it is said: "and this is the matter [ha-davar] that Yehoshua circumcised," etc. [Yehoshua 5:4] — see Rashi there: "zeh ha-davar" — specifically — the aspect of the speech of Lashon HaKodesh.


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

עיקר תיקון האמונה הוא בא"י כמ"ש שכן ארץ ורעה אמונה וירושלים נקראת קריה נאמנה וע"כ ניצולין שם מחולאת בבחינת ובל יאמר שכן חליתי. גם שם נמשכין בשלימות כל תיקוני הרפואה. כי הרפואה שע"י העשבים שגדלים ע"י גשמים ומטר. ועיקר ברכת המטר הוא שם כמו שכתוב למטר השמים תשתה מים ואמרו רז"ל א"י שותה תחלה. וכן הרפואה שע"י תפלה שם עיקר שלמות התפלה. וכן ע"י זכות אבות שם עיקר התנוצצות זכות אבות בחינת הנצנים נראו בארץ הנצנים אלין אבהן וכמ"ש וזכרתי את בריתי יעקב וגו' והארץ אזכור. וכן שם שלימות הקול בחי' וקול התור נשמע בארצנו. ושם עיקר תיקון התמזגות היסודות כמו שכתוב ואגודתו על ארץ יסדה. וכמו שפירש הרב ברטנורא פ"ג דאבות משנה ז'. ואגודתו אלו הג' יסודות אש רוח מים וכו'. וכן שם עיקר המים שהם העצות שמהם גדילה האמונה כמ"ש ויועציך כבתחלה וכתיב עומדות היו רגלינו (הם בחינת עצות כמובאר בפנים) בשעריך ירושלים. וזה בחינת וישלחהו מעמק חברון ודרשו רז"ל מעצה עמוקה וכו'. כי שם עיקר העצות שהם בחינת מים עמוקים עצה בלב איש. כי א"י וירושלים הם בחי' לב כנ"ל כמה פעמים. וע"כ אמרו מז"ל יכוול לבו נגד א"י וירושלים ושם עיקר בחי' צעק לבם אל ד'. ושם עיקר תיקון כל הדברים המבוארים בפנים שהם בחי' לא כמו שכתוב (תהלים כ"ו) ואסובבה את מזבחך ד' לשמיע בקול תודה ולספר כל נפלאותיך ד' אהבתי מעון ביתך וגו'. ושם דולין ומגלין המים שהם העצות הנ"ל ע"י איש תבונות. היינו מי שיש לו נשמה כמ"ש נותן נשמה לעם עליה. ושם עיקר המשכת רוחנית אלוקת לתוך צמצומים כי שם עיקר שכינת אלקותו ית' כביכול. ושם עיקר שפע הפרנסה דקדושה כידוע. ושם עיקר תיקון האכילה בבחי' וצדיק אוכל לשובע נפשו כמו שכתוב ואכלתם לחמכם לשובע וגו'. ושם עיקר צחצחות הנפש כמ"ש (ישעי' י"ח) אשקטה ואביטה במכוני כחום צח עלי אור. ושם עיקר התקרבות הגרים כמ"ש עמים הר יקראו וחביבה א"י שמכשרת הגרים. ושם עיקר הגאוה דקדושה כי הבית המקדש נקרא גאון עוזכם גאון יעקב גאון ישראל. וזה לעומת זה. כי כשאינם זוכים אזי נתאחז בהם הגאוה דסט"א כמו שכתוב (ישעי' כ"ח) הוי עטרת גאות וגו' וכמ"ש (צפני' ג') כי אז אסיר מקרבך עליזי גאותך לא תוסיפי לגבהה עוד בהר קדשי. ועיקר אחיזת הגאוה הוא בהמנהיגים שאינם כראוי. שזה בחי' מה שצעק הנביא במקומות הרבה על המנהיגים שאינם הגונים ומתגאים על הדור בחנים. ועי"ז מתגר תאות ניאוף בעולם. וגם ע"ז צעק הנביא הרבה כמבואר בפסוקים רבים. כי עיקר קדושת א"י תלוי בשמירת הברית כנ"ל כמ"פ. אך שם יש ג"כ בחי' התיקון של המגיני ארץ שהם מכניעים תאוה זאת וכו' כמבואר בפנים. שזה בחי' מה שהביהמ"ק בעצמו נקרא מגן כמ"ש מגיננו ראה אלקים וגו' ופירש רש"י הביהמ"ק וכתיב אלף המגן תלוי עליו. וזה בחי' עם נושע בד' מגן עזרך ואשר חרב גאותך. כי השי"ת הוא החרב הגאוה דקדושה של ישראל והוא בעצמו כביכול המגן לפני החרב דסט"א. וע"כ שם בא"י עיקר תיקון המוחין שהם בחי' תפילין שזה בחי' מה שנזכר ירושת א"י בפרשיות התפילין. וזה שנאמר אצל בנין ביהמ"ק "יקר" כמ"ש אבנים יקרות ליסד הבית ועוד כמוהו שהוא בחי' מוחין תפילין שנקראים יקר מחמת שנעשין ע"י תיקו הגאוה שהוא בחי' נפ-ש יקרה. וזה שכתב (ישעי' כ"ח) הנני יסד בציון אבן אבן בוחן פנת יקרת וגו' בחי' יקר הנ"ל. הגם כי רש"י פירש שם על משיח. הלא גם כאן בפנים מבואר שהוא בחי' ומשה הי' רועה שזה בחי' משיח ג"כ. גם שם יש בחי' שד"י של תפילין שהוא בחי' גבול וצמצום. שזה בחי' מה שהאריה התורה לבאר הגבולין של א"י וכן התחלקות א"י לנחלה לכל שבט ושבט ומשפחה ומשפחה ושאסור להסיג גבול רעהו כ אם כל אחד יעמוד על גבולו. וע"כ נשתבחה א"י בשבעת המינים כי שם מאירים המוחין הקדושים של תפילין שהם בחי' שבעה רועים (וע"כ היתה תחלה ביד ז' עממין). וע"י תיקון וזיכוך המוחין שבא"י זוכים שגם הרשימו של המוחין שהוא בחי' הדיבור הם דיבורים כשרים להחיות בהם הנשמות הנפולות בשבעה משיבי טעם. וזה בחי' חלום ע"י מלאך בחינת ד' ית אומר המבשרות צבא רב וגו' כמבואר בפנים. וזה בחי ד' יתן אומר וגו' מלכי צבאות ידודון ידודון פירש"י מלכי צבאות הגוים יתנסו וישלכו מתוך א"י כי אלו האמרות טהורות שהם רק בחי' הרשימו של המוחין הם ג"כ בבחי' מלאך והם ג"כ בבחי' ירושת א"י. שזה בחי' מה שאמר שר צבא ד' ליהושע עתה באתי ג"כ לענין כיבוש א"י ואמרות טהורות הנ"ל הם משיבין בשבעה משיבי טעם להנפשות הנפולין. שזה בחי' כל הנחמות שהנביאים מנחמין שאעפ"י שגלו מא"י לא יתייאשו עצמן מן הגאולה וכו'. שזה בחי' שבע דנחמתא כנגד שבעה משיבי טעם שבהם משיבין הנשמות שנפלו שזה בחי' שבע יפול צדיק וקם. שזה בחי' מה שאמר הכתוב (משלי כ"ד) אל תארוב רשע לנוה צדיק אל תשדד רבצו (שזה בחי' חורבן ערי א"י) כי שבע יפול צדיק וקם וגו' היינו כנּ"ל. וזה בחי' מה שיעקב אבינו נתבשר בירושת א"י דייקא בשעת שינה ע"י חלום. גם שם תיקון המאכלים שאין בהםכח הדש ח"ו כי אין להם שליטה בא"י כמבואר בזוה"ק. וגם כי שם עיק השמחה כנ"ל כמ"פ שעי"ז מחזקין כח המלאך. ועיקר חיזוק המלאך הוא בניסן. וזה בחי' עיקר תיקון הכסאות למשפט בחי' כי שמה ישבו כסאות למשפט. ושם עיקר אהבה הקדושה בחי' תוכו רצוף אהבה מבנות ירושלים וכמו שפירש"י. וכן שם עיקר תיקון קישור המרכבה בחי' מרכבו ארגמן. וגם כי ביהמ"ק של מטה מכוון נגד המרכבה של מעלה. ומחמת שכל התיקונים הנ"ל כלולים בתקיעות של השופר. ע"כ הי' כיבוש ראשון של א"י בשופר. ושם כלולים כל התיקונים של ר"ה יוה"כ סוכות שמ"ע. כי בר"ה נמשך בחי' תיקון האמונה ותיקון המוחין שכ"ז היא בשלימות בא"י כנ"ל. גם תיקון כל החמשה חושים שבמוח. חוש הראי' הוא בחי' תמיד עיני ד' אלקיך בה (דייקא) מראשית השנה וכו'. שמיעה הוא מה שהשי"ת שומע ומקבל שם ביותר תפלת ישראל בבחי' וזה שער השמים וכמפורש (מלכים ח'). ריח שהיא בחי' יראה היא בא"י כי נקראת ארץ המוריה ע" המור והריח וכן ע"ש היראה כמו שאמרו ז"ל. טעם שהוא בחי' מה שהשי"ת טועם כביכול המצות והמעשים טובים של ישראל וכו' העיקר הוא בא"י בחי' כי ימינך פשוטה לקבל שבים ימין הוא בחישׂ' א"י כנ"ל כמה פעמים. וכן בחי' תיקון התפילין שנעשה בעשי"ת ויוה"כ נעשה בבחי' קדושת א"י כמובן בהשיחות שסוד ד' רוחות של א"י הוא סוד התפילין. וע"כ נקראת ארץ החיים כמו שאמרו ז"ל המניח תפילין זוכה לחיים. ושם בחי' סוכה שהיא בחי' תיקון המלאך כמו שכתוב כי ילך מלאכי לפניך והביאך אל האמורי וגו'. וכן בחי' שמיני עצרת שהוא בחינת תיקון המשפט נעשה בא"י כנ"ל. וכמו שכתוב שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך וגו'. ואז בשמ"ע הנוקבא עוצרת הטפה שלא תפיל זה בחי' לא תהי' משכלה ועקרה בארצך ופירש"י משכלה מפלת נפלים וכו'. וכן פירש"י על פסוק רחליך ועזיך לא שכלו. ושם נכללין כל התיקונים שנעשן ע"י רבי עם תלמידים. כי שם עיקר בחי' הישיבה הקדושה כי נקראת ארץ נושבת ונאמר עיני בנאמני ארץ לשבת עמדי נאמני ארץ הם בחי' היושבים בא"י ששם עיקר שלימות האמונה בחי' שכן ארץ ורעה אמונה. וזה שכתוב ומצאת את לבבו נאמן לפניך וכרות עמו הברית לתת את ארץ הכנעני וגו'. גם שם עיקר תיקון המוחין כנ"ל. גם שם נמצאים בחי' תיקון החמשה חושים שבמחוח שנתתקנין ע"י רבי עם תלמידים. חוש הראי' בחינת והיו עיניך רואות את מוריך כמ"ש כי עם בציון ישב וגו' ולא יכנף עוד מוריך והיו עיניך רואות את מוריך (ונאמר כי עין בעין יראו בשוב ד' ציון וגו'). שמיעה שהיא בחי' ויגל אזנם למוסר וגו'. זה בחי' מה שכתוב שם ואזניך תשמענה דבר מאחריך וגו' (ישעי' ל'). וגם כי שם רואין אור ההשגחה ביותר גם עכשיו. וכן נשמעים שם קול הכרוזים הקדושים ביותר כמובא. ריח זה בחי' הטירחות והיגיעות שיש לכל אחד בשביל ההתקרבות אל הרב. וגם שם בחי' הטירחות והיגיעות שיש לכל אחד קודם שבא לשם וגם אח"כ. כי הוא אחת מג' דברים שנתנו ע"י יסורין. טעם היינומה שטועם כל א' מתיקות אמרי נועם של הרב זה נמצא גם שם כשזוכין להרגיש איזה התנוצצות דקדושה מנעימת קדושתה שזה בחי' ירויון מדשן ביתך וכתיב כן בקודש חזיתיך וגו' כמו חלב ודשן תשבע נפשי וכתיב למען תמוצו והתענגתם וגו'. מישוש זה בחי' מה שכ"א מוציא מיגיע כפו לבא אל הרב. זה נמצא גם שם בבחי' ולא יראו פני ריקם. וכן גם עכשיו ע"פ רוב צריכין הוצאה רבה לבא לשם. וכן ההוצאה שצריך האדם שם בעצמו ג"כ. גם תיקון התפילין בחי' חותם דקדושה שנתתקן ע"י רבי עם תלמידים בבחי' חתום תורה בלמודי עיקר התיקון בשלימות הוא שם בבחי' וכל בניך למודי ד' בא"י דייקא כנ"ל כמ"פ בשם הזוהר. ושם זוכים להשליך כל החכמות ולעבוד את ד' בתמימות ופשיטות ואפי' מי שהוא בבחי' בן שיש לו רשות לחפש בגנזיא דמלכא. אעפ"כ מחמת אהבת השי"ת הוא עובד אותו ית' בבחי' עבדות ממש שזה בחי' בנו העובד אותו וכו'. כי בא"י נקראים בנים כמובא במגלה עמוקות אופן רכ"ד. וכתיב נחלה לישראל עבדו וכן וזרע עבדיו ינחלוה ואוהבי שמו ישכנו בה. כי שם מאיר אור האהבה כל כך שאוהבין את השי"ת באהבה עזה כ"כ עד שמשליכין כל החכמות ועובדין אותו ית' בפשיטות ובתמימות בבחי' כי ישרים ישכנו ארץ ותמימים יותרו בה. ועי"ז דייקא זוכים להשיג השגות גדולות ונפלאות מאד בבחי' הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד. ועי"ז ממשיכין בחי' תיקון המשפט כמבואר בפנים. וזה שכתוב (משלי ב') וצפון לישרים תושיה מגן להולכי תום לנצור ארחות משפט וגו'. וזה שפטני ד' כצדקי וכתומי עלי יגמר נא רע רשעים ותכונן צדיק. כי ע"י תמימות נמשך בחי' תיקון המשפט בבחינת ושבתם וראיתם בין צדיק ורשע וגו'. וזה ג"כ שפטני ד' כי אני בתומי הלכתי וגו'. וזה הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט וזה תומיך ואוריך לאיש חסידך וגו' יורו משפטיך ליעקב וגו':

</div>

Tanina Siman 2 · סימן ב'

 Yemay Chanukah — "The Days of Chanukah"

 יְמֵי חֲנֻכָּה · Likutay Moharan II:2

 The primary place of thanksgiving and praise to the Holy One Blessed be He is in Eretz Yisrael — in particular in Yerushalayim — as is explicit in many verses. And similarly the primary perfection of da'as is also there. And therefore Eretz Yisrael is truly the aspect of the World to Come — for this is the primary pleasure of the World to Come. And also there is the primary clarification of the halachos — as it is written: "and you shall arise and go up," etc. And this is what our Sages said [Shevu'os 14a]: "additions are not made to the city or to the Temple courts except" with the Great Sanhedrin — "and with two thanksgiving offerings and with song — the court walks and the two thanksgiving offerings after them" — for the sanctity of Yerushalayim and the Bais HaMikdash is the aspect of thanksgiving, gratitude — and the aspect of halachos that are clarified through the Sanhedrin. And therefore Har HaMoriyah is so named — for: "from there awe goes out," as our Sages said. And therefore: "one who dwells in Eretz Yisrael is like one who has a G-d" — for there is the primary da'as to recognize Him, blessed be He. And also there is the primary clarification of halachah — this being the aspect of: "and Hashem is with him — the halachah is according to him." And the halachos are the aspect of Chesed — and the primary revelation of Chesed is in Eretz Yisrael — as stated above many times. And this is the aspect of: "Hashem's lovingkindness fills the earth" — and it is written: "and as for me — in the abundance of Your lovingkindness I will come to Your house."


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

סימן ז'. כי מרחמם.

</div>

And therefore in the Viddui Bikurim [the confession recited when bringing first fruits] — which offers praise over the inheritance of the Land — the account begins with: "an Aramean sought to destroy my father" [Devarim 26:5]. For it is necessary to pass through the language of Aram — lashon targum — and to clarify the good within it. This is the aspect of the holy clarifications that Yaakov clarified from the house of Lavan the Aramean, specifically — and afterwards one merits fully to the inheritance of the Land. And the primary thing is through the fulfillment of Torah, as stated above — this being the aspect of: "I dwelled with Lavan, and I kept the 613 mitzvos" [Rashi, Bereishis 32:5, citing the Midrash].


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

עיקר הרחמנות והדעת הוא בא"י כנ"ל כמ"פ. וע"כ הדר בא"י שרוי בלא עון כי ע"י הדעתיוצא מעונות. ושם עיקר בחינת השארת בנים ותלמידים כמו שכתוב וכל בניך למודי ד' וכנ"ל כמה פעמים.וע"כ נקראת ארץ החיים כי המניח בן ממלא מקומו כאילו לא מתוכן כל זמן שתלמידו של אדם קיים כאילו לא מת כמו שאמרו ז"ל וכמבואר גם כאן בפנים. גם שם עיקר מקום היראה כנ"ל המ"פ. גם שם מאירין המקיפין העליונים שהם בחינת שעשוע עולם הבא. והם בחי' מה בחי' מה רב טובך וגו' מה חמית וכו'. כי א"י היא בחי' עוה"ב כנ"ל כמ"פ. והיא בחינת מה כמו שכתוב וראיתם את הארץ מה היא וכמ"ש מה ידידות משכנותיך וגו' וכמובא גם במגלה עמוקות אופן קי"ב קמ"ו. ומחמת שהיא בבחי' מקיפין ע"כ כיבוש ראשון של א"י שהיא כיבוש יריחו הי' ע"י ההקפות שהקיפו אותה כמ"פ. וזה בחי' סובו ציון והקיפוה. והיא כלולה משני הלימודים היינו מהלימוד של דרי מעלה שהוא בחינת מה חמית בחינת איה מקום כבודו שזה בחינת וראיתם את הארץ מה היא. וכן מההשגה של דרי מטה שהיא בחינת מלא כל הארץ כבודו מלא כל הארץ דייקא כמבואר בזוה"ק. והלימוד הזה הוא בחינת יחיו מתיך נבלתי יקומון הקיצו ורננו שוכני עפר. וע"כ עיקר תחיית המתים יהי' בארץ ישראל כמו שאמרו ז"ל. ושם נכלל ג"כ בחינת השתיקה בחי' סיג לחכמה שתיקה בחינת לך דומי' תהלה אלקים בציון וגו' וכתיב (חבקוק ב') וד' בהיכל קדוש הס מפניו כל הארץ וכתב (זכרי' ב') ונחל ד' את יהודה חלקו על אדמת הקודש ובחר עוד בירושלים הס כל בשר מפני ד' וגו' (ואפשר שזה בחינת ויהס כלב את העם אל משה כי ראה שהמרגלים פגמו בזה שלא עשו סיג לדבריהם עד שנכנסו עי"ז בקשיות ותירוצים שאין הזמן מספיק לבארם ומשם נמשך כל קשיות לבם בבחי' אל תקשו לבבכם כמריבה כיום מסה במדבר וגו' עד שלא האמינו אם יוכלו ליכנס לא"י מחמת כי עז העם וגו' כי חזק הוא ממנו וגו' וכמו שדרשו רז"ל). וזה ויהס כלב את העם וגו' שהשתיק אותם ורימז להם כי צריכין לעשות סיג לדבריו בבחינת סיג לחכמה שתיקה. וזה אל משה. כי גם למשה השיב השי"ת שתוק כך עלה במחשבה. כי לא די צריכין לשתוק לפעמים ולבלי להקשות קשיות אף גם לפעמים צריכין לשתוק ושלא לתרץ הקשיא כי עי"ז יכנס לקשיא יותר גדולה ורחבה וכו' כמבואר בפנים. וזה ויאמר להם עלה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה ופירש"י אפי' אומר לנו עשו סולמות ועלו בשמים נצליח בכל דבריו אע"פ שבודאי אין דעתינו משגת זאת אעפ"כ צריכין לשתוק ושלא לכנוס בקשיות ותירוצים כלל כי כבר ראינו ממשה רבינו ע"ה הרבה דברים שהם למעלה מדעת האדם לגמרי קרע לנו את הים והוריד לנו את המן וכו' כמו שפירש"י שם. ואעפ"כ יש דברים כאלו שאמרו גם למשה לאחוז בפלך השתיקה כנ"ל. וזה שהוכיחם משה במשנה תורה גם בי התאנף ד' בגללכם לאמר גם אתה לא תבא שם וגו' ואח"כ ואתחנן אל ד' בעת ההיא וגו' ויתעבר ד' בי למענכם ולא שמע אלי ויאמר ד' אלי רב לך ופירש"י הרבה מזה שמור לך רב טוב הצפון לך) אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה. היינו שהשי"ת השיב לו ג"כ בדרך הנ"ל כי הוא רצה לכנוס לארץ ישראל כדי שהשיג שם אורות המקיפים העליונים שהם בחי' מה רב טובך אשר צפנת ליראיך והשיב לו השי"ת לעשות סיג לדבריו בבחי' סיג לחכמה שתיקה ע"כ אל יוסיף לדבר עוד בדבר הזה. כי עי"ז יכנוס להמשיך מקיפים כאלו שהם בבחי' למעלה מן הזמן גם לפי מדריגתו. שזה בחי' מה שמבואר בפנים שהמקיפים העליונים של חכם הדור הם בחי' שיעשוע עוה"ב שהוא יום שכולו ארוך כי שם הוא למעלה מן הזמן רק סדר הזמנים שיש שם הם בחי' השגות של המקיפים וכו'. ואח"כ מבאר שגם זה החכם צריך לעשות סיג לדבריו בכדי שלא ליכנס במקיפים שהם למעלה מן הזמן וכו'. ורצה לומר שהם בבחי' למעלה מהזמן גם לפי בחי' סדר הזמן וכו'. ורצה לומר שהם בבחי' למעלה מהזמן גם לפי בחי' סדר הזמנים שלו. ע"כ אמר השי"ת ידעתי כל כל כונתך ליכנס לא"י כדי להמשיך מקיפים עליונים כאלו שלא השגת אותם עדיין והם בבחי' מה רב טובך אשר צפנת. אבל הרבה מזה שמור לך רב טוב הצפון לך. היינו כי יש מקיפים עוד עליונים ביותר שגם לפי מדריגתך הם בבחינת אשר צפנת וא"א להמשיכם בזה העולם כי הם בבחי' למעלה מהזמן גם לפי סדר הזמנים שלך ע"כ אל תוסף דבר אלי וגו' בכדי שלא תכנוס בהשגות מקיפין האלו שאין להמשיכם (והעיקר הי' מחמת שאין הדור ראוי לכך) עלה ראש הפסגה וגו' וראה בעיניך וגו'. הגם כי מקיפים אלו הם בבחינת עין לא ראתה. והוא פעל בתפלתו שזכה לראות את הארץ ומהות ההשגה שיוכל להשיג שם ויבן מעצמו שאי אפשר לו כעת עדיין ליכנוס לשם מחמת זה בעצמו כנ"ל. וזה וראה בעיניך כי לא תעבור את הירדן הזה. (וזה ג"כ כי מנגד תראה את הארץ ושמה לא תבא מחמת הנ"ל). ושם בארץ ישראל עיקר כלליות בן ותלמיד בכדי שיהי' יראה שזה בחי' וכל בניך למודי ד' שהבן הוא בחינת תלמיד ג"כ. וכתיב בפ' וילך ובניהם אשר לא ידעו ישמעו ולמדו ליראה את ד' אלקיכם כל הימם אשר אתם חיים על האדמה וגו' שמה לרשתה. ושם זוכים לשלימות האכילה דקדושה עד שהיראה שהיא בחינת מלכות נגשת אל האדם בשעת האכילה שזה בחי' לעת האוכל גשי הלום כמבואר לקמן בפנים סי' ע"ז. וזה שכ' בפ' ראה ואכלת לפני ד' אלקיך במקום אשר יבחר לשכן שמו שם מעשר דגנך וגו' למען תלמד ליראה את ד' אלקיך וגו' וכן שם זוכין להארת הרצון בשעת אכילה שזה בחינת ואכלתם לחמכם לשובע (בחינת הארת הרצון כמ"ש ומשביע לכל חי רצון) וישבתם לבטח בארצכם וכתיב ואכלת ושבעת היינו ג"כ כנ"ל וברכת את ד' אלקיך על הארץ הטובה אשר נתן לך. כי שם עיקר הארת הרצון כמ"ש רצית ד' ארצך ובברכת הארץ כתיב נפתלי שבע רצון וכן ורצון שוכני סנה. וזה בחינת נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ד' וכן צמאה לך נפשי כמה לך בשרי כן בקודש חזיתיך וכן כי רצו עבידיך את אבניה כי שם מאיר הרצון והכיסופין דקדושה ביותר בחי' תוכו רצוף אהבה מבנות ירושלים וזה ונתתי מטר ארצכם בעתו כי שם מאיר בהפרנסה הארת הרצון שהוא בחינת בעתו כמב"פ. וזה שאמרו רז"ל (תענית ז') אין הגשמים יורדין וכו' שנאמר רצית ד' ארצך וגו' כי הגשמים הם בחינת הארת הרצון כנ"ל. גם א"י וירושלים הם בחינת מלכות כידוע וכמ"ש שרתי במדינות וכמ"ש (מיכה ד') ובאה הממשלה הראשונה ממלכת לבת ירושלים כי השפע והפרנסה של כל העולם נמשך משם ע"כ צריך להיות לה ממשלה על כולם והמלכות מקבל הפרנסה מן הידים שיש בים החכמה שבהם מאירין המקיפים שהם בחי' אור הפנים שזה בחינת כי ימינך וזרועך ואור פניך כי רציתם כמבואר בפנים ופסוק זה נאמר על ענין ירושת ארץ ישראל. ושם עיקר הבטחונות דקדושה כמ"ש וקוי ד' המה יירשו ארץ וכן והחוסה בי ינחל ארץ וכנ"ל כמ"פ ושם מקום הבית המקדש שכלול מכל התיקונים הנ"ל כמבואר בפנים:

</div>

And also — Yerushalayim and all of Eretz Yisrael are the aspect of the heart. And when there is some judgment and trouble, G-d forbid — the primary trouble is in the heart, etc. — and all the blood gathers and ascends to the heart to receive counsel from it, etc. — and afterwards the blood returns to go in its order. And therefore the thanksgiving offering is known as halachah [walking / the going — the halachic law], as is explained within the ma'amar. And this is the aspect of what Shlomo elaborated in his prayer [Melachim I 8]: "when one man sins against his fellow and is made to swear an oath — and the oath comes before Your altar," etc., "and You shall hear in heaven," etc. — "when Your people is struck down," etc., "and they return to You," etc., "and they supplicate before You in this house — and You shall hear in heaven," etc. — "when the heavens are shut," etc., "and they pray toward this place," etc., "and You shall hear in heaven," etc. — "if there shall be famine — pestilence — blight — mildew — locust — caterpillar," etc., "every affliction — every illness — every prayer — every supplication," etc., "and he spreads his hands toward this house — and You shall hear in heaven" — see there where he elaborated greatly — and it is literally our matter stated above. For in all the troubles and contractions and judgments — all the blood surges and ascends to the heart, as stated above. And this is: "and you shall know with your heart — for as a man chastises his son," etc. — for the feeling of suffering is in the heart. And therefore it is placed adjacent to: "for Hashem your G-d brings you to a good land," etc.

 And we find this similarly in the actual halachos — as it is written: "when a matter is too difficult for you — in judgment — between blood and blood — between din and din — between affliction and affliction," etc., "and you shall arise and go up to the place," etc., "and you shall act according to the word," etc., "that they instruct you," etc. — which is the aspect of the clarification of halachah. And then they return to their place, etc. And from this birth comes easily, as is explained within the ma'amar. And this is the aspect of: "for she has labored and also given birth — Tzion has borne her children" — and it is written: "before the pangs came to her — she was delivered of a male child" [Yeshayahu 66:7] — and others like these. And also there is the aspect of the tikkun of the feet — which are the aspect of the supporters of Torah — through the influence of Chesed that comes through the halachos. And this is the aspect of: "our feet were standing in your gates, O Yerushalayim" — and Rashi explained: for the sake of your gates, O Yerushalayim — which engage in Torah.

 And also there is the primary revelation of the light of truth — as it is written: "and Yerushalayim shall be called the city of truth." And also there the perfection of speech — as stated above many times. And there all four divisions of speech are present — for there is the perfection of tzedakah and the perfection of teshuvah — as stated above many times. And also there is the primary wealth — and it is itself the aspect of Malchus — as stated above many times. And also there the three Names shine: El, Elokim, Hashem — which are the aspects of prayer, Torah, and matchmaking. For Torah and prayer — their primary perfection is there. And also matchmaking — which is the aspect of Hashem — as it is written: "from Hashem this matter went out" — is also there — as our Sages said in Bereishis Rabbah, chapter 60: "the matter went out — from where did it go out? From Har HaMoriyah." And also our Sages said: "one who divorces his first wife — the altar sheds tears over him." And from this one understands that there is the root of all matchmaking. And also our Sages said: "any priest who has no wife is forbidden to serve." And our Sages said: "on Yom Kippur the daughters of Israel would go out and dance," etc. — as it is said: "go forth and see," etc. — "and on the day of the gladness of his heart" — and the Bartenura explained there: this is the building of the Bais HaMikdash — see there. And see the new Zohar, Parshas Chukkas, which elaborates — in the section that gazes upon — all twelve things that go out from Yerushalayim. And regarding them our Sages said: "one who dwells without a wife dwells without goodness — without blessing," etc. And also our Sages said: "man and woman who have merited — the Shechinah dwells between them" — meaning the Name yud-heh — which is in Eretz Yisrael — the aspect of yud-heh in the land of the living. And they are also the aspect of Havayah-Adonai — this being the aspect of: "and Hashem is in His holy sanctuary." It follows that the three things — which are the aspect of the three aforementioned Names — are in Eretz Yisrael and Yerushalayim.


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

סימן ח-תקעו תוכחה

</div>

And Yaakov our father — who merited the aspect of the perfection of speech in Lashon HaKodesh — the aspect of: "and this is what he spoke to them" [Bereishis 49:28] — therefore never experienced a nocturnal emission in his lifetime [keri] — for through this one is saved from nocturnal mishap. And similarly Yosef — who merited the perfection of his speech as stated above — therefore was given the bechorah [the birthright], which is pi shnayim [a double portion] — the aspect of Lashon HaKodesh of shnayim mikra [reading the Torah portion twice, which is the prescribed practice].


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

בארץ ישראל שם עיקר היראה שהיא בחינת ריח שזה בחינת ארץ המורי' ע"ש היראה וע"ש הריח כמו שאמרו ז"ל ועיקר יניקת הנשמה היא מהריח וזה בחינת נותן נשמה לעם עליה וגו'. ושם בחינת הקול שהוא בחינת נהר היוצא מעדן להשקות את הגן ששם גדלים כל הריחות והיראות כי א"י היא מבחינת הגן עדן כמובא. וזה ונתתי לזרעך את כל הארצות האל וגו' עקב אש שמע אברהם בקולי וגו'. י ע"י זה הקול נתתקן העקב דקדושה שהוא בחינת עקב ענוה יראת ד'. שזה בחינת קדושת א"י הכלולה מענוה ומיראה כנ"ל כמה פעמים. וע"כ כלב שניצול מעצת מרגלים ולא פגם בקדושת ארץ ישראל נאמר בו עקב היתה רוח אחרת עמו וגו'. וע"כ בשעת חורבן א"י נאמר (ירמי' י"גכ) נחמסו עקביך. וע"כ נקראת ארץ ישראל נחלת יעקב שנאמר בו וידו אוחזת בעקב עשו ובכיבוש א"י נאמר גד גדוד יגודנו והוא יגוד עקב. ושם עיקר שלימות התפלה בבחינת רחמים ותחנונים כמו שכתוב (מלכים ח') כל תפלה כל תחנה וגו' את תפלתם ואת תחנתם וגו' וכתיב (ישעי' ל') כי עם בציון ישב וגו' חנון יחנך לקל זעקך כשמעו ענך כי שם עיקר הרחמים והדעת כנ"ל כמ"פ. וזה וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי ופירש רש"י שכל ההבטחות שהבטיח להם על ירושת ארץ ישראל היו בשם זה כי זה שם הרחמים כמ"ש ואל שדי יתן לכם רחמים. וזם ביטול הכעס והאכזריות ותיקון המוח וביטול תאות ניאוף כנ"ל כמה פעמים. וכן שם עיקר תיקון התפלה בבחינת דין שהיא בחינת מטה עוז כמ"ש מטה עוזך ישלח ד' מציון וגו' ועי"ז נעשה גרים שזה בחינת עמים הר יקראו וחביבה א"י שמכשרת הגרים. ושם נתרבה ונתגדל כבודו ית' בבחינת מלא כל הארץ כבודו ונאמר וכבוד ד' מלא את הבית ונאמר שאו שערים ראשיכם ויבא מלך הכבוד ונאמר אהבתי מעון ביתך ומקום משכן כבודך ונאמר ובהיכלו כולו אומר כבוד ונאמר ויראו גוים את שם ד' וכל מלכי הארץ את כבודך כי בנה ד' ציון נראה בכבודו. וע"י התגלות הכבוד בא התפשטות הנבואה ועיקר הנבואה היא בא"י כמבואר בזוה"ק. ושם עיקר הרפואה הבאה ע"י סליחת עונות בבחינת ובל יאמר שכן חליתי העם היושב בהם נשוא עון כמבואר בפנים. וע"י התפשטות הנבואה עי"ז נתברר שם המדמה שזה בחי' דמינו אלקים חסדך בקרב היכלך (עי' תרגום שפירש מלשון דמיון). וכשנתתקן המדמה ע"י זה נתתקן האמונה אמתית דקדושה ונתבטלו אמונות כוזביות שכ"ז זוכין באמת בארץ ישראל כנ"ל כמה פעמים. ושם עיקר שלימות באמונה בחידוש העולם שזה בחינת כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים כמו שדרשו רז"ל וכמבואר בפנים. ולעתיד כשיחדש עולמו ויתנהג העולם כולו ע"י השגחה ונפלאות כמו אי ואז יתער שיר חדש בעולם. והשיר הזה הוא בחינת הקול המשקה את הגן ששם גדלים כל הריחות והיראות שזה בחינת משיח כמבואר בפנים. ושם זוכים לבי' מזונא דנשמתא שהיא בחינת יראה בחינת כי אין מחסור ליראיו כמב"פ. וע"כ כתיב בא"י לא תחסר כל בה:

</div>

And this is what is written: "G-d, Elokim, Hashem, spoke and called to the earth," etc., "from Tzion — the perfection of beauty." And there is the primary perfection of speech — which is the holy tongue. This tongue is lashon Yehudit [the language of Yehudah / Hebrew] — the language that Israel spoke when they dwelt on their soil in Eretz Yisrael. And the holy tongue is connected to Shabbos — and within it are included blessing and holiness. And also in Eretz Yisrael blessing and holiness are included — as it is written: "go for yourself," etc., "and I will bless you" — and it is said: "in every place where I cause My Name to be mentioned — I will come to you and bless you" — and many more like these. And our Sages said: "ten holinesses did Eretz Yisrael possess." And it is called gevul kodsho [His holy boundary] — and Yerushalayim is called ir hakodesh [the holy city] — and in particular the Bais HaMikdash which is beit kodshenu [our holy house]. And therefore our Sages greatly praised one who dwells in Eretz Yisrael and speaks only the holy tongue — as is brought in Sha'ar HaChatzair. And also Eretz Yisrael is in the aspect of Shabbos — as is brought — and as stated above many times. And it is called menuchah [rest], as stated above. And therefore those who dwell in it are in the aspect of banim [children], as stated above — for Shabbos is the aspect of a son. And there is the primary joy — as stated above many times — for through the sanctity of Eretz Yisrael one draws joy upon Shabbos even into the six weekdays — and one merits to serve the Holy One Blessed be He always in joy. And as is explicit in the holy Zohar [Vayikra 118]: "that the verse serve Hashem in joy speaks — be-sha'ata di-Yisrael sha-an be-ar'a kaddisha," etc. [at the time when Israel dwells in the holy land, etc.]

 And through all of this the simple unity of His blessed being is revealed — to know that all the changing actions flow from the single simple One, blessed be He. This is the aspect of the entire narrative of the work of Creation — [which is: just as it is written:] "He related the power of His acts to His people — to give them the heritage of the nations" — for the sake of the inheritance of Eretz Yisrael. And therefore one must especially be careful there regarding the trait of shalom — for when many of Israel are in unity and peace — through this the simple unity of His blessed being is revealed. The aspect of: "You are one — and Your Name is one — and who is like Your people Israel — one nation in the land" — and it is explained in the holy Zohar: specifically in the land. And therefore our Sages said: "and one of ours is equivalent to two of theirs." For there it is most suited to clarify the halachah, as stated above — the aspect of: "and all your children shall be disciples of Hashem." And: "one of ours who goes up there is equivalent to two of theirs." For through the halachos the simple unity of His blessed being is revealed. And the primary thing is that His simple unity, blessed be He, should be revealed from within changing actions. It is for this reason that the halachah follows the majority — meaning: the halachah is as two against one. For since they are changing actions — and when they agree to one opinion — the aspect of simple unity is made — which is very precious in His eyes, blessed be He. Therefore the halachah is according to them, as is explained within the ma'amar. Therefore when one ascends from the Diaspora — where there is the aspect of changing actions to a greater degree compared to Eretz Yisrael which is the aspect of unity — the aspect of unity from within changing actions is made. Therefore he merits to clarify the halachah even more when he ascends to Eretz Yisrael — until he is equivalent to two of theirs.

 
 Tanina Siman 3 · סימן ג'


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

סימן י"ב-איה מקום כבודו

</div>

And when one elevates the good within the targum and completes Lashon HaKodesh — through this, the power of the letters of Lashon HaKodesh that exists within every thing in the world is awakened and magnified, etc. And this power is the aspect of the kaf-ches asvon d'ma'aseh bereishis [Aramaic: the twenty-eight letters of the act of Creation]. And the primary illumination of these is in Eretz Yisrael — as our Sages of blessed memory said: "Why did the Torah begin with [the account of] Creation? — Because of: 'the power of His deeds He declared to His people, to give them the inheritance of nations'" [Tehillim 111:6].


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

כבר מבואר לעיל שבארץ ישראל צריכין ליזהר ביותר לעבוד את ד' בתמימות ופשיטות בבחינת כי ישרים ישכנו ארץ ותמימים יותרו בה. כי דייקא מחמת ששם מאירים החכמה והשכל דקדושה ביותר כי אין חכמה כחכמת א"י ע"כ צריכים ליזהר ביותר לבלי לילך אחר חכמו ושכל עצמו רק שיהיו מעשיו מרובין מחכמתו ולעבוד את ד' בתמימות אשר באמת זהו עיקר החכמה כמבואר במ "א. וכן כבר מבואר לעיל כמ"פ שעיקר התגלות כבודו ית' הוא בארץ ישראל ושם שורש כל הבריאה שנבראת בשביל כבודו ית' כמו שכתוב מציון מכלל יופי וגו' וכמו שדרשו רז"לל. ושם האבן שתיה שממנו הושתת העולם. וזה בחינת ובהיכלו כולו אומר כבוד כפשוטו כי שם מאירין כל המאמרות שהיו בשביל כבודו ית' שעיקר התגלות כבודו ית' הוא בבית המקדש כי שם משכן כבודו ית'. ע"כ בא"י בפרט בירושלים שהם בחינת היכל המלך צריכים ליזהר ביותר להסתכל בכל דבר שעושה שיהי' בזה כבוד השי"ת. ואפי' כשנופל לספיקות ומסופק אם יש בזה כבוד השי"ת או להיפך ח"ו ואפי' אם נופל לספיקות והרהורים גמורים רח"ל שמהרהר כביכול אחר השי"ת (כי גם שם הבחירה חפשית וכמו שראינו ממה שנעשה בימים הראשונים רח"ל אבותינו חטאו ואינם וכו') צריך להתבונן בעצמו הלא בודאי מלא כל הארץ כבודו בפרט בא"י אשר שם כביכול משכן כבודו ית' ומעולם לא זזה שכינה משם ואעפ"כ נפילתי גדולה כ"כ עד שבמקום קדשו כביכול אני מהרהר מחשבות וספיקות כאלו שהם בחינת מקומות המטונפים רח"ל אשר עליהם נאמר וכבודי לאחר לא אתן. אך אעפ"כ אחר כ"ז אני מאמין ויודע שבודאי גם בעומק נפילתי יש שם חיותו ית' רק שהיא בבחי' מאמר סתום דבראשית שהוא בחי' איה. ע"כ אני שואל מבקש ומחפש אי' מקום כבודו ית' והיכן אני בעולם שנפלתי כ"כ ונתעלם ונסתר ממני כ"כ כבודו ית'. ואז כשהוא חזק בזה לזעוק ולצעוק ולחפש ולבקש הרבה אחר כבודו ית' גם במקומו ובעומק נפילתו אזי יוכל להיות שהירידה תתהפך לעלי' וכו' כמבואר בפנים עד שנעשה מזה בחי' קרבן עולה שמכפר על הרהור הלב וכו' עד שזוכה לתשובה שלימה ולהתגלות כבודו ית'. וזה שכתוב בפ' ואתחנן כי תוליד בנים וגו' עי"ש איך שיהיו גולין מא"י ויהיו מפוזרים בין העכו"ם ועבדתם שם אלהים מעשה ידי אדם וגו' היינו שיפלו לבחי' מקומות המטונפים ממש שהם בבחי' וכבודי לאחר לא אתן. אעפ"כ ובקשתם משם (דייקא) את ד' אלקיך ומצאת כי תדרשנו בכל לבבך ובכל נפשך עי"ש עוד. וזה שכתוב (ד"ה ב' ט"ו) וימים רבים לישראל ללא אלהי אמת וללא כהן מורה וללא תורה וישב בצר לו על ד' אלקי ישראל ויבקשוהו וימצא להם. ושם ובכל רצונם בקשוהו וימצא להם וינח ד' להם מסביב (ועי"ש גם בקפיטל כ' גם מכל ערי יהודה באו לבקש את ד' וגו' ותפלת יהושפט שם כי שייך ג"כ לענין זה) וזה שהוכיחם הנביא (ירמי' ב') מה מצאו אבותיכם בי עול כי רחקו מעלי וגו' ולא אמרו איה ד' המעלה אותנו מארץ מצרים וגו' ואביא אתכם אל ארץ הכרמל וגו' ותבאו ותטמאו את ארצי ונחתי שמתם לתועבה הכהנים לא אמרו איה ד' וגו' ההמיר גוי אלהים וגו' ועמי המיר כבודי בלא יועיל. וזש"כ (ישעי' ס"ג) ויזכור ימי עולם משה עמו איה המעלם מים וגו' איה השם בקרבו את רוח קדשו וגו' הבט משמים וראה וגו' איה קנאתך וגבורתך וגו'. וזש"כ (הושע ג') כי ימים רבים ישבו בני ישראל אין מלך וגו' אחר ישובו בני ישראל ובקשו את ד' אלקיהם וגו'. כי בקשה זו היא עיקר התשובה כמבואר בפנים. ושם (ה') אלכה ואשובה אל מקומי עד אשר יאשמו ובקשו פני בצר להם ישחרונני. ושם (ז') וענה גאון ישראל וגו' ולא בקשוהו בכל זאת. ונאמר (צפניה א') ואת הנסוגים מאחרי ד' ואשר לא בקשו ד' ולא דרשוהו. ושם (ב') בקשו את ד' וגו' וזה דרשו את ד' ועוזו בקשו פניו תמיד דייקא הן בעליה הן בירידה כנ"ל. וזה שאמרו רז"ל אין תמיד אלא א"י כי מחמת ששם עיקר משכן כבודו כביכול ע"כ צריכים ליזהר ביותר בזה כנ"ל. וזה שכתוב (איוב ל"ה) מרוב עשוקים יזעקו וגו' ולא אמר איה אלוה עושי נותן זמירות בלילה מלפנו מבהמות ארץ ומעוף השמים יחכמנו וגו'. היינו שעיקר נפילת הרשעים עד שבאים לידי עושק וגזל וכיוצא שהם מעבירות חמורות שבין אדם לחבירו הכל ע"י שאינם מתבוננים עצמם שגם בעומק נפילתם יש חיות השי"ת ואז היו צועקים ומבקשין ומחפשין גם במקומם איה מקום כבודו והיו אומרים איה אלוה עושי נותן זמירות בלילה. היינו שגם בעומק החושך גם שם מזמר כבודו ית' בבחינת למען יזמרך כבוד וגו' וזה מלפנו מבהמות ארץ ומעוף השמים יחכמנו. ע"ד שאמרו ז"ל (עירובין ק') אלמלא ניתנה תורה לישראל למדנו צניעות מחתול גזל מנמלה עריות מיונה דרך ארץ מתרנגול וכו'. נמצא שאנו רואים בחוש שגם בבהמות וחיות ועופות מלובש ומוטבע בהם דרכי התורה הק' שהם הארת כבודו ית' אין כבוד אלא תורה עד שהאדם שהוא בר שכל ובר חכמה יכול ללמוד חכמה וד"א מהם שזה בחינת אשר נתן אלהים חכמה בהמה כמו שדרשו רז"ל. ומזה יכולים ללמוד ולהבין ג"כ שצריכם לילך רק בתמימות ופשיטות בלי שום חכמות רק להסתכל בכל דבר שעושה שיהי' בזה כבודו ית' ע"פ התורה וע"פ דרך ארץ. ובמה שהוא מסופק יחףקור וידרוש ויבקש איה מקום כבודו ית' עד שהירידה תתהך לעלי' כנ"ל:

</div>

K'Shechalah Rabbi Eliezer — "When Rabbi Eliezer Was Ill"

 כְּשֶׁחָלָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר · Likutay Moharan II:3

 It is known from many verses that exile is compared to sickness, G-d forbid — and the redemption is compared to healing. And it is also known regarding the dispute of Rabbi Eliezer and Rabbi Yehoshua [Sanhedrin 97–98] — whether there is a fixed time for the redemption of Israel — or whether the matter depends only upon teshuvah. But all of this is according to what was decreed from above at the time of the decree of exile. But if we had merited a great redemption such that the judgment of the totality of the exile of Israel would have been sweetened — then it would be possible that the redemption come speedily and very soon — as is explained within the ma'amar regarding the sickness of an individual, G-d forbid. And this is what is written: "my soul waits for Hashem — more than the watchmen for the morning," etc. [Tehillim 130:6]. And at first glance it is difficult — for: either there is a fixed time for the redemption of Israel — or everything depends upon teshuvah. And if so — what purpose is there for us to watch and hope at every moment for the redemption — since we have not yet merited complete teshuvah? And similarly it is possible that the fixed time for the redemption has not yet arrived. To this comes the resolution — saying: "let Israel hope to Hashem — for with Hashem is lovingkindness — and abundant with Him is redemption — and He will redeem Israel from all its iniquities" [Tehillim 130:7–8] — meaning: for there is such a great redemption — that through it the judgment is sweetened — and Chesed is drawn — and then it would be possible that the redemption come immediately. For through this redemption all the iniquities of Israel will be forgiven. And this is also what is written: "I am Hashem — in its time I will hasten it."


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

סימן ט"ו. אלו המתפארים.

</div>

And therefore Moshe Rabbainu, may peace be upon him, prayed after the sin of the spies: "And now, please let the power [koach] of Hashem be great" [Bamidbar 14:17] — in connection with the inheritance of the Land. And therefore the primary mitzvah of Birkas HaMazon [Grace After Meals] is upon the inheritance of the Land — as it is written: "and you shall bless Hashem your G-d for the good land" [Devarim 8:10]. For from there is the primary Birkas HaMazon, and the letters within it illuminate.


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

צדקת א"י גבוה מאד כמובא בספרי קודש. ועל ידה נעשה בשלימות יחוד ברכה קדושה. אך מחמת שיש בין הנותנים צדקה גם אנשים שאינם מהוגנים אשר על ידם הי' נופל איזה פגם ח"ו בהיחוד ברכה קדושה שנעשה ע"י צדקת א"י. ע"כ מסבב השי"ת שהרבהב מצדקות א"י הולך לטמיון על הוצאה מרובה וכיוצא וכן בהחלוקה בעצמה א"א לסדרה כנכון באמת באופן שיש כמה שההכרח ליתן להם יותר מהראוי. וכן עוד כיוצא בדברים כאלו כידוע. וכל זה כדי שתלך ותתפזר הצדקה של האנשים שאינם מהוגנים (היינו של רשעים ונואפים רח"ל) לכל הענינים הנ"ל ולא יגיע ממנה איזה פגם לצדקת א"י ח"ו. אך אעפ"כ צריכים ליזהר לכתחלה למעט בהוצאות ולחלק הצדקה כראוי רק מה שאי אפשר בשום אופן לתקן צריכים לידע שגם זה לטובה מחמת הנּ"ל. וכן גם הצדקה של האנשים שאינם מהוגנים שהולכת ומתפזרת על הענינים הנ"ל אעפ"כ אינה נאבדת לגמרי ח"ו ושכרם ג"כ הרבה מאד. כי עי"ז נשאר יותר בקופת הצדקה לחלק כראוי לעניים הגונים באמת אחר כל ההוצאה ושאר ענינים הנ"ל. וצדקתם היא כמו שומר לפרי שהו ג"כ בכלל הפרי אדרבא גדול כח הצדקה בפרט צדקה לא"י עד שיכולה להוציא אותם ממדריגתם השפלה באופן שיזכו לתשובה שלימה באמת בפרט כי בחסד ואמרת יכופר עון:

</div>

And behold — our Sages said: "I am with him in distress — I am with him in the pangs [tziri]" — as is brought — and tziri is the aspect of healing, as is explained within the ma'amar. Meaning: the Holy One Blessed be He Himself will, as it were, assist in the healing of Israel — to hasten the redemption — through the aspect of the aforementioned redemption. And it is known that every redemption is performed by praying for the healing of the sick — and intending kavanot [mystical intentions] and yichudim [unifications] and combinations of the holy Names — and through this the judgment is sweetened. And regarding this our Sages said: "why is it that when Israel prays they are not answered? Because they do not pray with the Name." And the early authorities explained: because they do not know how to intend the holy Names appropriate to each prayer and request. And this is what is written: "I will set him on high — because he knows My Name" — meaning: the aspect of redemption and the intention of the combinations of the holy Names — and through this: "he shall call Me and I will answer him — I am with him in distress — in the pangs [tziri]" — as stated above.

 And the sweetening through the aforementioned redemption is the aspect of the vowel-point cholam, as is explained within the ma'amar. And this is what is written: "and You have restored me to health [ve-tachalimeni] and revived me." For through the redemption — which is the aspect of cholam — one will receive healing. And this is what is also written regarding the healing of the community — which is the redemption of Israel: "when Hashem returns the captivity of Tzion — we were like dreamers [k'cholmim]." That is: the aspect of the vowel-point cholam, as is brought. For chalam is the aspect of the sweetening through which healing comes. And this is how the Targum explained the verse: "kad yisuv Hashem es galus Tzion havina aych mar'aya de-issasyan" — meaning: like sick people who have been healed — aligned with the above. [And see within the ma'amar in Likutay Moharan I, Siman 46, the matter of: because he has set his love upon Me, etc.]

 
 Tanina Siman 4 · סימן ד'


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

סימן ט"ז. הקשו וכו'.

</div>

And therefore Eretz Yisrael — and in particular Tzion and Yerushalayim — are the aspect of lev leva d'alma [the heart of the heart of the world]. For there the letters of the thirty-two [lamed-beis] Elohim of the act of Creation shine and sparkle. And this is the aspect of: "and may He send you help from Tzion" [Tehillim 20:3] — in its literal sense — for from there is the primary tikkun of the meal, that one be nourished only from Tzion — from the letters within every thing. And through this one merits a radiant countenance, etc.


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

ארץ ישראל היא בחי' מלכות כידוע ועיקר המלכות היא ע"י ענוה שזה בחינת שנקראת ארץ כנען מלשון הכנעה וענוה כמובא וכתיב וענוים יירשו ארץ והפרנסה נמשכת מבחינת מלכות וע"כ עיקר השפע מא"י ומהפרנסה נעשה בירורים עד שנעשה מהם אמרי שפר שהם הברכות שמברכין תחלה וסוף ומתפללין ועובדים השי"ת בכח האכילה שכ"ז היא בשלימות בא"י. כמו שכתוב ואכלת ושבעת וברכת וגו' על הארץ הטובה אשר נתן לך. וכן הפסוק מאשר שמנה לחמו וכן נפתלי אילה שלוחה וגו' הכל נאמר על שבח א"י. ומאלו אמרי שפר נעשה עטרה למלך וכו' שזה בחי' מה שנאמר על ציון (ישעי' ס"ב) והיית עטרת תפארת ביד ד'. וזה שסיים שם אח"כ נשבע ד' וגו' אם אתן את דגנך עוד וגו' כי מאספיו יאכלוהו והללו את ד' וגו' היינו כנ"ל. ומחמת כל זה אין נותנין לו להאדם פרנסתו תיכף רק בעת מיוחד בפרט בא"י שע"פ רוב צריכים לצפות ולייחל הרבה עד שתבא השפע והפרנסה בעתה דייקא. וכ"ז בכדי שיראו את המלך ביפיו כמבואר בפנים שזה בחינת מלך ביפיו תחזינה עיניך. וזה שסיים תראנה ארץ מרחקים שזה בחי' א"י כמבואר לקמן בפנים בסי' מ'. וגם נקראת א"י עכשיו ארץ מרחקים ע"ש ממרחק תביא לחמה כנ"ל:

</div>

V'Es HaOrevim — "And the Ravens"

 וְאֶת הָעוֹרְבִים · Likutay Moharan II:4

 The primary revelation of the Divine will is in Eretz Yisrael — as it is written: "You desired, Hashem, Your land." And it is written: "and the light of Your face — for You favored them [ki ratzisam]." And our Sages said: "He related the power of His acts to His people," etc. — "and by His will — He took it from them and gave it to us." And therefore there is the primary awe — and also the primary influence of Chesed, as stated above. And therefore there is no need to do any labor or work — and their labor is done through others — the aspect of: "and strangers shall stand and tend your flocks," etc. — said there in the consolation of Tzion and the building of the ruins of the cities of Yehudah. And similarly there is the primary illumination of the holy days — in which the will and awe are revealed — this being the aspect of: "three times in the year shall all your males appear," etc. And also the primary sanctity of the holy days is through the fixing established there in the Sanhedrin of Eretz Yisrael. And the Bais HaMikdash is called mo'ed [appointed time / meeting place] — as it is written: "your enemies have roared in the midst of your appointed places [mo'adecha]" — and it is written: "behold Tzion — the city of our appointed time." And there is the primary joy — as stated above many times. And there is the primary holy wisdom — as stated above — through which one subdues and overturns the doctrines of the scientists of nature — and reveals the will. And this is the aspect of: "for Your servants cherish her stones" — for the stones of Eretz Yisrael are holy stones — the aspect of: "and a whole stone — his will [retzono]." And through these stones Dovid subdued Golyas — who denied the will. And therefore Israel has great desire toward them — the aspect of: "for Your servants cherish her stones."


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

סימן י"ז-צריך ליזהר מאד

</div>

And this is the aspect of the sanctity of the inheritance of the Land, about which it is said: "for not by their sword did they inherit," etc., "and the light of Your countenance — for You favored them" [Tehillim 44:4]. And it is said: "G-d of hosts — restore us, and cause Your countenance to shine" [Tehillim 80:8]. And this is the aspect of: "may He cause His countenance to shine upon us, Selah" [Tehillim 67:2] — specifically upon us — meaning, that our own faces too should shine with great light through the shining of His countenance, blessed be He. And this is what one prays there for the sustenance and abundance of the Land — as it is written: "the earth has given its produce," etc. [Tehillim 67:7]. For when one is sustained with the full tikkun from the abundance of Eretz Yisrael — in the aspect of: "may He send you help from Tzion", as stated above — through this one merits the aforementioned aspect of a radiant countenance. And this is the aspect of Lechem HaPanim [the Showbread / the Bread of Faces].


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

כבר מבואר לעיל שא"י היא בחינת קדושת שבת. ושם עיקר שלימות היראה בחינת ארץ יראה. והיראה היא בלי כסילות רק בבחינת חכמה כמ"ש ראשית חכמה יראת ד' וכמ"ש חכם ירא וסר מרע וגו' כי שם עיקר החכמה כנ"ל כמ"פ. ומחמת שע"י עצבות המוח בשיעבוד ובגלות ע"כ צריכים להתגבר שם ביותר להיות בשמחה תמיד וכנ"ל כמה פעמים וכמפורש בזוה"ק עבדו את ד' בשמחה בזימנא דישראל שראן בארעא קדישא ולבלי להראות שום עצבות ודאגה כלל כמ"ש ביום הניח ד' לך מעצבך ומרגזך וגו' רק להתענג על ד' ולשמוח בו בכל עוז כמ"ש שכן ארץ ורעה אמונה והתענג על ד' וכן וענוים יירשו ארץ והתענגו על רוב שלום. גם מחמת ששם מאיר אור ההשגחה ביותר ע"כ ע"פ רוב שכיחין שם יסוקים רח"ל מחףמת שמשלמין לאיש כמעשהו. ואע"פ שגם זה הוא ממדץ חסדו ית' בבחי' ולך ד' החסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו כמבואר בלקו"מ סי' קפ"ז גם כן לענין א"י עי"ש. אעפ"כ הרוצה להנצל מיסורים צריך לדקדק שם ביותר לבל להביט על שום אדם לרעה למצוא בו פגמים וחסרונות ח"ו רק אדרבא להביט על הטוב שבכל אחד ועי"ז במדה שאד מודד מודדין לו. ואז גם השי"ת מעלים עינו כביכול מהרע והחסרונות שיש בו בהאדם הזה ומסתכל רק על טובותיו וזכיותיו וכמובן בפנים:

</div>

And also there is the primary subduing of the brow of the serpent — the aspect of what our Sages said: "a serpent and scorpion never caused harm in Yerushalayim." And it is written: "for no serpent is in Yaakov." And before Israel entered Eretz Yisrael — they first passed through the wilderness — the place of the fiery serpent and scorpion — and subdued them through the Clouds of Glory — in which they saw the revelation of the holy will — the aspect of: "eye to eye You appear," etc., "and Your cloud stands over them," etc. And there is the primary holy old age and length of days — the aspect of: "in order that your days be lengthened on the soil," etc. — and many more like these. And as it is written: "yet there shall dwell old men and old women," etc. And there is the opposite of the aspect of the seven angers — the aspect of what our Sages said: "and He gave you there a trembling heart — specifically in Bavel is it written" — and it is written: "and he shall dwell beneath it and shall be disturbed no more" — and it is written: "on the day that Hashem gives you rest from your suffering and from your anger" — as stated above many times. And there is the primary perfection of tzedakah — the aspect of: "and righteousness shall dwell in the orchard." And the primary thing is to break cruelty and transform it to compassion — this being the aspect of: "when there is a poor person among you," etc., "in your land that Hashem your G-d gives you — do not harden your heart," etc., "give generously to him — and do not let your heart be troubled when you give to him," etc. And there one subdues the voice of the evil beasts — the aspect of: "and I will remove the evil beast from the land," etc. — and it is written [Yeshayahu 35]: "no lion shall be there — nor shall a ravenous beast go up on it," etc. — and there [Yeshayahu 65]: "and the lion — like the ox — shall eat straw — and the serpent — dust shall be its food — they shall not harm nor destroy on all My holy mountain — says Hashem."

 And similarly all the aspects of the curing of a wound — as is explained within the ma'amar — we find in the conquest of Eretz Yisrael. For at first they had to besiege the gates and entrances of the cities of the seven nations until they opened for them — which is the aspect of the opening of the mouth of the wound. And this is through tzedakah — the aspect of: "open the gates — that the righteous nation may enter" — and: "a righteous one is gracious and gives." Afterwards they were commanded to drive out all the inhabitants of the land, etc. — which is the aspect of what one must draw out and remove — all the bad fluids and corrupted blood from within the wound. This is the aspect of what is said in Parshas Mas'ay: "and you shall drive out all the inhabitants of the land," etc., "and if you do not drive them out," etc., "and it shall be — those whom you leave of them," etc., "and they shall afflict you," etc. — exactly like the analogy of the wound — that the fluids were not fully removed from it — through which the wound returns to grow anew. And this is through wisdom — for: "wisdom is better than weapons of war." And through this they were able to drive out all of them — as it is written [Mishlei 20]: "a wise king scatters the wicked."

 Afterwards one must wash and cleanse the blood — that there should be no corruption in it. This is the aspect of what the Torah warned: "do not do according to the practices of the land of Kena'an to which I bring you," etc. And similarly what the Torah warned — to eradicate all the idolatry found there — and to distance oneself from all their evil traits to the utmost. And included in this also is what Yehoshua admonished them before his passing — examining and inquiring of them in depth whether they truly and wholeheartedly accept the yoke of Heaven — and making a new covenant with them, as is explained [Yehoshua 23–24]. And this is through the foot — which is the aspect of awe — as it is written: "the awe of Hashem turns from evil." And also through complete faith in the will. Afterwards one must seal the mouth of the wound — which is the completion of its healing. That is: the aspect of: "for He has strengthened the bars of your gates" — that no enemy or adversary shall come into them — and they shall be calm and tranquil in the inheritance of the land. And this is through the influence of Chesed — as it is written: "an inheritance for Israel His servant — for His lovingkindness is eternal."


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

סימן י"א-עיקר התכלית וכו'

</div>

And this is the aspect of: "three times a year shall all your males appear before My countenance," etc. [Shmos 23:17]. And our Sages of blessed memory expounded: "Just as one comes to be seen, so one comes to see" — meaning, that one should be in the aspect of both seeing and being seen — this being the aspect of panim b'fanim [face to face], as is explained within the ma'amar.


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

מבואר כבר לעיל שבא"י צריכין ליזהר ביותר לעבוד את ד' בתמימות ופשיטות בלי שום חכמות שזה בחי' ותמימים יותרו בה. כי א"י היא בחי' עולם הבא בחי' התכלית וכל א' מישראל יש לוחלק בארץ ישראל וכן כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב שנאמר ועמך כולם צדיקים לעולם יירשו ארץ. ומזה בעצמו מובן ג"כ כי עיקר השגת התכלית הוא ע"י תמימות ופשיטות ויראת שמים ומצות מעשיות שזה כל אדם יכול לקיים וכל א' מישראל יש לו חלק בזה כי אפי' פושעי ישראל מלאים מצות כרמון מה שאין כן אם הי' השגת התכלית רק ע"י פילוסופיא וחכמות א"כ רוב העולם רחוקים מזה ואין להם בזה חלק כלל. ושם בא"י עיקר החכמה דקדושה כי אין חכמה כחכמת א"י ואמרו רז"ל (קידושין מ"ט) עשרה קבין ח כמה ירדה לעולם תשעה נטלה א"י וכו'. אך מחמת שזה לעומת זה וכו' ע"כ היתה א"י תחלה ביד הז' עממין שבכל השבע חכמות והוא הי' הראשון למלחמות ישראל כמ"ש ראשית גוים עמלק וכו'. אך מחמת שא"י היא ג"כ בחי' אמונה כמ"ש שכן ארץ ורעה אמונה. ע"י זה יכולין לכבוש את עמלק עם כל הז' עממין בבחינת כי שבע יפול צדיק וקם היינו ע"י אמונה בבחינת וצדיק באמונתו יחי'. כי בא"י עיקר מקום התפלה שהיא בחינת אמונה וע"י התפלה משנין הטבע ונתבטלין כל החכמות והחקירות ההולכין ע"פ הטבע. ושם בא"י זוכין לשלימות התפםלה עד שתהי' נכללת באחדותו ית' בבחי' הוא תהלתך והוא אלקיך וכמבואר קצת מזה לעיל בחבור זה על לקו"מ קמ"א סי' נ"ב וזה עיקר התכלית באמת. וע"כ במלחמת גבעון אמר יהושע שמש בגבעון דום וגו' ודרשו רז"ל דום מלומר שירה ואני אומר שירה במקומך. כי השמש היא ראש להכוכבי לכת שעל ידם מתנהגת הטבע ואמר לה שתדום מלומר שירה והוא יאמר שירה במקומה. כי השירה שלו משובחת כי היא נכללת באחדותו ית' ממש כי ישראל הם חלק אלוה ממעל כמובא. כי באמת גם הטבע מתנהגת בהשגחה שזה בחי' וצבא השמים לך משתחוים. וזה בחינת השירה שאומרים בבחינת השמים מספרים כבוד אל וגו' אבל ישראל יכולים בתפלתם לבטל גזרותיוף ית' ולשנות הטבע וליכלל באחדותו ית' ממש. ועל כן שירתם משובחת מאד ואפי' משירת המלאכים כמו שכתוב בעמדם תרפינה כנפיהם וכתיב ברן יחד כוכבי בוקר (ואח"כ) ויריעו כל בני אלקים וכמו שדרשו רז"ל:

</div>

And this is the aspect of the fulfillment of the work of Creation — as is explained within the ma'amar. For the entire work of Creation — the Torah communicated to us only for the sake of the inheritance of Eretz Yisrael — as it is written: "He related the power of His acts to His people — to give them the heritage of the nations" — and as our Sages said: it is for this reason that the Torah opened with Bereishis.

 נ נח נחמ נחמן מאומן

 Zimras HaAretz — Installment 7b, Part i · Every word translated.
Likutay Tanina Simanim 1–4 — Corrected Edition.


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

סימן ל"ב-יש צדיקים גנוזים

</div>

And because the Tzaddikim are mighty of strength, doers of His word — for they make and build the speech of Lashon HaKodesh, which is the aspect of Eretz Yisrael — therefore it is said: "the righteous shall inherit the land," etc.


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

עיקר קדושת הזווג בבחינת זכו שכינה שרויה ביניהם היינו שם י"ה הוא בא"י בחי' י"ה בארץ החיים וכתיב ששם עלו שבטים שבטי י"ה וכנ"ל כמה פעמים. וא"י בעצמה כשישראל יושבין על אדמתם והם זכאים הם בחי' איש ואשה זכו שכינה שרויה ביניהם. כי עיקר קדושת א"י תלוי בשמירת הברית כמאמרם ז"ל על מנת ואתה את בריתי תשמור. וזה שאמרו רז"ל במד"ר (ויקרא פ' כ"ח) מאיזה זכות זכו ישראל לירש את הארץ. הה"ד ונתתי לך ולזרעך אחריך על מנת ואתה את בריתי תשמור זו מצות העומר וכו'. היינו ע"פ מה שמבואר בזוה"ק כי מנחת העומר היא בדיקו דאשת חיל. וע"כ עי"ז זכו לירושת א"י התלוי בשמירת הברית וכו' ועי' זוהר (בלק קפ"ט). וזה שאמרו שם במדרש אח"כ שע"י מצות העומר עשה הקב"ה שלום בין איש לאשתו היינו ע"י מנחת קנאות כנ"ל. ואע"פ שישראל היו אז כשרים וגדורים מן העריות שהרי שם י"ה בחי' יחודא עילאה מעיד עליהם. וא"כ מה הי' עושה הרוח קנאה שהוא בחי' רוחו של משיח בכאן. אך שזה הי' בשביל חיזוק האהבה כמבואר בפנים. אך אעפ"כ מחמת שבזה העולם יוכל להתקלקל השלום ע"י רוח קנאה שבא בשביל אהבה ע"כ מוכרחים הצדיקם הגדולים להעלים תורתם וכו' בכדי שיסתלק הרוח קנאה שהוא בחי' רוחו של משיח השורה על אנפי אורייתא שמזה נמשך מה שנאבדין ונתעלמין התורות והספרים של צדיקים גדולים שזה בחי' שמי שנכתב בקדושה ימחה על המים בשביל להטיל שלום וכו' כמב"פ ואפשר שזה סוד מה שאמרו ז"ל שאמר הקב"ה למשה אתמול קבלת התורה ועכשיו אתה רוצה ליכנס לא"י. היינו שיש לחוש שלא יתקלקל שהשלום ח"ו ע"י הרוח קנאה השורה על פני התורה. וע"כ אמרו ז"ל (תמורה ט"ז) שלשת אלפים הלכות נשתכחו בימי אבלו של משה וכו' עי"ש היינו בשביל שיסתלק הרוח קנאה שהוא בחי' רוחו של משיח השורה על ההלכות הנ"ל בכדי שלא יתקלקל על ידו השלום ח"ו ויוכלו ישראל ליכנס לא"י.וזה שסיימו שם אעפ"כ החזירן עתניאל בן קנז בפלפולו שנאמר ויאמר כלב אשר יכה קרית ספר ולכדה וגו' וכתיב וילכדה עתניאל בן קנז ופירש"י קרית ספר היינו הלכות כי מאלו ההלכות נעשה ספר שהיא בחי' שם ג' בחי' שמי שנכתב בקדושה. וזהו שאמר שם ג"כ שאאמר הקב"ה ליהושע לומר לך אי אפשר לך וטרדם במלחמה כי דייקא ע"י שנתעלמו ההלכות הנ"ל בשביל להטיל שלום עי"זּ ינצחו ישראל את המלחמה ויכנסו לא"י כי לימדו למעלה ק"ו ומה שנכתב בקדושה (שהם ההלכות הנ"ל שהם בחי' ספר הנ"ל) אמר התורה ימחה בשביל להטיל שלום. העכו"ם הללו שמטילין קנאה תחרות בין ישראל לאביהם שבשמי' על אחת כו"כ שיכלו ויאבדו. כמ"ש בפ' שופטים כי החרם תחרימם החתי והאמורי והכנעני וגו' למען אשר לא ילמדו אתכם לעשות ככל תועבותם וגו' וחטאתם לד' אלקיכם. ועי' במדרש פ' נשא שדרש שם פ' סוטה לענין חטא העגל. ושבירת הלוחות הי' בבחי' ומחה אל מי המרים (בחי' שמי שנכתב בקדושה ימחה כנ"ל) ואם לא נטמאה האשה וגו' ונזרעה זרע אלו ישראל הכשרים שזרעם נכנסו לארץ וכו' עי"ש:

</div>

Continues: Installment 7b, Part ii — Likutay Tanina Siman 5.

Zimras HaAretz — Installment 7b-ii: Likutay Tanina Siman 5

 זִמְרַת הָאָרֶץ — לִקּוּטֵי תָּנִינָא


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

סימן ל"ג ל"ד

</div>

And incidentally — perhaps one may explain through this a very wondrous teaching in Shocher Tov on Tehillim 7: Shiggayon L'Dovid — Shlomo the King said: "one who guards his mouth and tongue," etc. And he also says: "do not be rash with your mouth." The prophets said before the Holy One Blessed be He: "Why do You benefit the nations of the world in this world?" He said to them: "Because I have written: 'and He repays His enemies to their face,'" etc. Chavakuk came…and drew a circle on the ground and said: "I will not move from here" — as it says: "Upon my watch-post I will stand, and I will station myself on the rampart, and I will look out to see what He will speak through me," etc. [Chavakuk 2:1]. The Holy One Blessed be He said: "I search after every one who has broken his ax — let him come to Me." He began to cry out: "How long, Hashem, have I cried and You have not listened?" [Chavakuk 1:2]. The Holy One Blessed be He answered and said to him: "You are a son of Torah and not an am ha'aretz [an unlearned person] — write for yourself on one tablet an alef-beis, and afterwards say: 'inform me of the End.'" And so it says: "And Hashem answered me and said: Write the vision and explain it on the tablets" [Chavakuk 2:2]. The Holy One Blessed be He said to him: etc. "Even now, when the End arrives, I will redeem you," etc. When Chavakuk heard this, he fell on his face, etc., and said: "Do not judge me as a willful sinner, but as one who erred" — as it says: "A prayer of Chavakuk the prophet — upon errors [shgiyonos]" [Chavakuk 3:1]. So far is its language. And Rashi similarly explained that the prayer was for this — that he had hurled words, etc. See the Sefer HaMidos HaChadash, letter Mammon, number 8.


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

בארץ ישראל יכולים לשמוח בשמחה שלימה גם עם בשר הגוף כי ע"פ רוב הנפטרים בא"י אין להם חיבוט הקבר כמובא. גם כי אין רימה ותולעה שולטת בגופם כמובא בס' שער החצר סי' קי"ז עי"ש. גם בחו"ל כשהגוף נרקב בקבר ונתהפך לגוש עפר אזי הוא מעפר חו"ל שהיא אדמה טמאה מה שאין כן בא"י שהיא אדמת קודש. גם שם בא"י מחמת שמאיר שם אור ההשגחה ביותר וגם שם שלימות האמונה ביותר ויודעין בדעת שלם שכל הטוב הכל נמשך רק ממנו ית'. ע"כ זוכין שם לשמוח מכל הטובות ביחד מאחר שמסתכל על השורש שכל הטובות נמשכין משם בפרט כי קדושת א"י בעצמה היא כלולה מכל הטובות ביחד כי היא ארץ טובה ורחבה וכמו שכתוב טובה הארץ מאד מאד וכתיב לא תחסר כל בה. וזה שכתוב הגדתי היום כי באתי אל הארץ וגו' ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ד' אלקיך ולביתך בכל הטוב דייקא כנ"ל:

</div>

Zimras HaAretz — Installment 7b, Part ii
 Likutay Tanina — Siman 5 · Complete Word-for-Word Translation

נ נח נחמ נחמן מאומן · Na Nach Nachma Nachman MayUman

לִקּוּטֵי תָּנִינָא סִימָן ה' · Likutay Tanina Siman 5

 
 Tanina Siman 5 · סימן ה'


## Segment 29

<div dir="rtl" lang="he">

ס' ל"ז.

</div>

And see in Sichos HaRan, Siman 59 — regarding the matter of when a person begins to enter into the service of Hashem and draws close to the true Tzaddik, how the evil within him begins to be clarified from the good — for at first it was mixed with the good and was not so noticeable. And one needs someone to stand over him to remove his dross and refuse each time, until what remains is pure and clear, as is truly fitting. And it would have been possible to remove the refuse and the filth from him immediately — but through this, the brain itself would also come out together with the filth, since everything is mixed together. Therefore it is necessary to be gradual, until one is purified little by little — so far is his language.


## Segment 30

<div dir="rtl" lang="he">

בארץ ישראל זוכים לעבוד את ד' באמת ולבלי לצפות לשום תשלום גמול לא בעולם הזה ולא בעוה"ב. רק כדי לזכות להכיר ולידע אותו ית' שזהו עיקר התכלית. וזה שכתוב אני ד' אשר וגו' לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלהים וכמו שדרשו רז"ל וכן אמר דוד המלך ע"ה אחת שאלתי וגו' שבתי בבית ד' כל ימי חיי לחזות בנועם ד' וגו':

</div>

Tiku Emunah — "Sound the Faith"

 תִּקְעוּ אֱמוּנָה · Likutay Moharan II:5

 The primary tikkun of emunah is in Eretz Yisrael — as it is written: "dwell in the land and tend to faithfulness" — and Yerushalayim is called kiryah ne'emanah [a faithful city]. And therefore one is saved there from sickness — the aspect of: "and the inhabitant shall not say: I am sick." And also there all the tikkunim of healing are drawn in completeness.


## Segment 31

<div dir="rtl" lang="he">

סימן ל"ח

</div>

And behold — the matter of the success of the non-Jews in this world, and the extraordinary length of the exile, is similarly on this pattern. For good and evil became greatly intermingled, and a very great and abundant clarification is needed — and ultimately, the good will be clarified and purified from within the evil entirely. This is the aspect of: "and He repays His enemies — to their face — to destroy them" [Devarim 7:10] — for He extends patience and waits for them until their measure is full. This is the aspect of: "when the wicked bloom like grass," etc., "to be destroyed forever" [Tehillim 92:8].


## Segment 32

<div dir="rtl" lang="he">

אמרו רז"ל (ב"ב ע"ה.) עתיד הקב"ה להגביה את ירושלים וכו' שנאמר וראמה וישבה תחתיה ושמא תאמר יש צער לעלות ת"ל מי אלה כעב תעופינה וכיוצנים אל ארובותיהם וגו'. כי מחמת שירושלים תהי' אז במדריגה עליונה ביותר ע"כ תוכל לקבל האור אע"פ שתהי' גבוהה וסמוכה לו ית' ביותר וכן ישראל יהיו אז במדריגה עליונה עד שיוכלו לעוף ולעלות לירושלים אף ע"פ שתהי' גבוהה כנ"ל. אך גם עכשיו ארץ ישראל וירושלים גבוהים מכל העולם ואעפ"כ במקום גדולתו שם אתה מוצא ענותנותו ע"כ מצמצמין את אור קדושתן עד שכל א' יכול לקבל מהם קדושה ודעת כפי בחינתו ומדריגתו. וזה ג"כ בחינת וראמה וישבה תחתיה בחינת במקום גדולתו שם אתה מוצא ענותנותו (כמבואר לעיל בחיבור זה בלקו"מ קמא סי' ע'). וע"כ נקראת א"י ארץ צבי שמכווצת עצה וכן מתרחבת כצבי שאין עורו מחזיק את בשרו כמו שאמרו רז"ל. היינו שיכולה להאיר לכל א' כפי בחינתו. לפעמים בצמצום בכדי שיוכל לקבל האור ולפעמים בהרחבה. וכן ההארה עצמה היא ג"כ בבחי' זו לפעמים ע"י יסורים וצמצומים בבחי' אעא דלא דליק מבטשין ליה. בפרט כי א"י היא א' מג' דברים שנתנו ע"י יסורים. ולפעמים ההארה ע"י נחמה והסברת פנים בבחי' ואור פניך כי רציתם. ואפשר לזה ג"כ בכלל דברי רז"ל הנ"ל ושמא תאמר יש צער לעלות. היינו כי מחמת שתהי' ירושלים אז במדריגה גבוהה ביותר ע"כ לא יוכלו לקבל הארת קדושתה רק ע"י צער ויסורין רח"ל ת"ל וכו' כנ"ל. היינו כי גם ישראל יהיו אז במדריגה עליונה עד שיוכלו לעוף ולעלות אליה ולקבל הארתה בבחי' הארת פנים כנ"ל:

</div>

For the healing that comes through herbs — which grow through rains and moisture. And the primary blessing of rain is there — as it is written: "from the rain of heaven you shall drink water" — and our Sages said: "Eretz Yisrael drinks first." And similarly the healing that comes through prayer — there is the primary perfection of prayer. And similarly through the merit of the Patriarchs — there is the primary sparkling of the merit of the Patriarchs — the aspect of: "the blossoms have appeared in the land" — and the Zohar explained: "ha-nitzanim ilin avahan" [the blossoms — these are the Patriarchs]. And as it is written: "and I will remember My covenant — Yaakov," etc., "and the land I will remember." And similarly there is the perfection of the voice — the aspect of: "and the voice of the turtledove is heard in our land."

 And there is the primary tikkun of the blending of the elements — as it is written: "and His cluster upon the earth He has founded." And as the Rav Bartenura explained in chapter 3 of Avos, Mishnah 7: "and His cluster — these are the three elements: fire, wind, and water," etc. And similarly there is the primary aspect of the waters — which are the counsels — from which emunah grows. As it is written: "and your counselors as at the beginning." And it is written: "our feet were standing" — they are the aspect of counsels, as is explained within the ma'amar — "in your gates, O Yerushalayim." And this is the aspect of: "and he sent him from the valley of Chevron" — and our Sages expounded: "from deep counsel," etc. For there is the primary counsels — which are the aspect of: "deep waters are the counsel in a man's heart." For Eretz Yisrael and Yerushalayim are the aspect of the heart — as stated above many times. And therefore our Sages said: "one should direct his heart toward Eretz Yisrael and Yerushalayim." And there is the primary aspect of: "their heart cried out to Hashem."

 And there is the primary tikkun of all the matters explained within the ma'amar — which are the aspect of lo [no / to it] — as it is written [Tehillim 26]: "and I will go around Your altar, Hashem — to cause the voice of thanksgiving to be heard — and to tell of all Your wonders — Hashem, I love the dwelling of Your house," etc. And there one draws out and reveals the waters — which are the aforementioned counsels — through a man of understanding — meaning: one who has a soul — as it is written: "who gives a soul to the people upon it." And there is the primary drawing down of Divine spirituality into the contractions — for there is the primary dwelling of His G-dliness, blessed be He, as it were. And there is the primary influence of holy sustenance, as is known. And there is the primary tikkun of eating — the aspect of: "and the righteous one eats to satisfy his soul" — as it is written: "and you shall eat your bread to satisfaction," etc. And there is the primary brightness and clarity of the soul — as it is written [Yeshayahu 18]: "I will be calm and look at my dwelling-place — in the clear heat — in the light." And there is the primary drawing close of converts — as it is written: "peoples shall call to the mountain" — and: "beloved is Eretz Yisrael, for it renders converts fit."


## Segment 33

<div dir="rtl" lang="he">

סימן ל"ט-לכו חזו

</div>

And behold — certainly the Holy One Blessed be He has the power to destroy and nullify the evil of all the non-Jewish nations immediately. But if so, it could happen that the good that still exists among them would also be lost. For the primary clarification of the aspect of the Tree of Knowledge — good and evil — is His will, blessed be He, that it should occur specifically through the human being — for this is why the world was created in an unrectified state. And therefore it is necessary to be gradual in the matter, until the clarification is completed through the is'arus d'lesata [Aramaic: the arousal from below] of the human being specifically. And then: "I will transform for all peoples a clear language [safah berurah]," etc. [Tzefaniyah 3:9] — specifically safah berurah [clear / purified language] — meaning, the holy sparks of the aspect of Lashon HaKodesh that fell among them — in the aspect of: "tet in the language of Koptis — two, and in the language of Africa — two" [Sukkah 5a], etc., as is explained elsewhere.


## Segment 34

<div dir="rtl" lang="he">

עיקר השגת התכלית הוא בא"י כי היא סמוכה ביותר אל ראשית נקודת הבריאה כמו שכתוב מציון מכלל יופי וגו'. וכן תכלית כונת הבריאה היתה רק בשביל ישראל והתורה וביהמ"ק וא"י. ושם שלימות הדעת שעל ידו יכולים להשיג התכלית אפי' אותם שהם בבחי' רגלין. גם א"י היא בחינת שבת כנ"ל כמ"פ. והיא מבחינת עולם הנשמות כמ"ש נותן נשמה לעם עליה ורוח להולכים בה להולכים דייקא. כי אפי' אותם שהם בבחינת רגלין בחנית הולכים יכולים שם ג"כ להשיג התכלית שהוא בחינת עוה"ב עולם הנשמות. וזה שאמרו ז"ל המהלך ד' אמות בא"י מובטח לו וכו'. וזה לכו חזו מפעלות ד' אשר שם שמות בארץ וכו' כמב"פ בארץ דיקא היינו בא"י כמבואר במגלה עמוקות אופן קע"ח:

</div>

And there is the primary holy pride — for the Bais HaMikdash is called: "the pride of your strength [ge'on uzchem]" — "the pride of Yaakov [ge'on Yaakov]" — "the pride of Israel [ge'on Yisrael]." And this is measure for measure — for when they do not merit — then the pride of the Sitra Achra takes hold of them — as it is written [Yeshayahu 28]: "woe to the crown of pride," etc. — and as it is written [Tzefaniyah 3]: "for I will then remove from your midst the exultants of your pride — you shall no longer be haughty on My holy mountain." And the primary grip of pride is in the leaders who are not as they should be. This is the aspect of what the prophet cried out in many places regarding leaders who are unworthy and who haughtily dominate the generation for nothing [chinam]. And through this the desire for licentiousness is stirred in the world. And regarding this too the prophet cried out greatly — as is explicit in many verses. For the primary sanctity of Eretz Yisrael depends upon the guarding of the bris — as stated above many times. But there is also the aspect of the tikkun of the maginay eretz [defenders of the earth] — who subdue this desire, etc. — as is explained within the ma'amar. This is the aspect of what the Bais HaMikdash itself is called magen [shield] — as it is written: "behold our shield, see O G-d," etc. — and Rashi explained: this is the Bais HaMikdash. And it is written: "a thousand shields hang upon it." And this is the aspect of: "a people saved by Hashem — the shield of your help — and the sword of your pride." For the Holy One Blessed be He is the sword of the holy pride of Israel — and He Himself, as it were, is the shield against the sword of the Sitra Achra.

 And therefore there in Eretz Yisrael is the primary tikkun of the mochin — which are the aspect of tefillin. This is the aspect of what the inheritance of Eretz Yisrael is mentioned in the parshiyos of the tefillin. And this is what is said regarding the building of the Bais HaMikdash — yakar [precious] — as it is written: "precious stones to lay the foundation of the house" — and more like these. Which is the aspect of the mochin of tefillin — which are called yakar — because they are made through the tikkun of pride — which is the aspect of a precious soul [nefesh yekara]. And this is what is written [Yeshayahu 28]: "behold, I lay in Tzion a stone — a tested stone — a precious corner-stone," etc. — the aspect of the aforementioned yakar. Even though Rashi explained it there regarding Mashiach — here too within the ma'amar it is explained that it is the aspect of: "and Moshe was tending the flock" — which is also the aspect of Mashiach.

 And also there is the aspect of Shaddai of the tefillin — which is the aspect of boundary and contraction. This is the aspect of what the Torah elaborated at length — to explain the borders of Eretz Yisrael — and similarly the division of Eretz Yisrael as an inheritance for each tribe and each tribe, and each family and family — and that it is forbidden to encroach upon a fellow's border — but rather each one shall stand upon his own boundary. And therefore Eretz Yisrael was praised through the seven species — for there the holy mochin of tefillin shine — which are the aspect of the seven shepherds. (And therefore it was originally in the hands of the seven nations.)


## Segment 35

<div dir="rtl" lang="he">

סימן מ

</div>

But in truth, the primary power of the clarification through the human being's is'arus d'lesata is also only through His power, blessed be He — for "from You is everything," etc. [Divray HaYomim I 29:14]. And similarly, the Holy One Blessed be He is constantly occupied with this — to arouse the human being so that he should have some slight is'arus d'lesata. Yet even so, it is necessary that there be some slight is'arus d'lesata — in the aspect of: "Open for Me [an opening] like the eye of a needle," etc. [Shir HaShirim Rabbah 5:2]. This is the aspect of: "Return to Me and I will return to you" [Malachi 3:7]. And this is brought abundantly in the holy books.


## Segment 36

<div dir="rtl" lang="he">

מבואר בפנים מגודל קדושת א"י אשר אוירה מחכים וטעם החכמה והשכל בודאי יקר מאד. אך עיקר מעלת קדות א"י היא רק ע"י השגחת השי"ת. ומחמת שהשי"ת מסתכל בא"י תמיד כמו שכתוב תמיד עיני ד' אלקיך בה מראשית השנה וגו' עי"ז א"י מקודשת ואוירה מחכים. אך מהיכן נמשך ונתעורר זאת אצל השי"ת דהיינו בחינת עינים להשגיח. זה נעשה ע"י נשמות ישראל שהשי"ת מתפאר בהם בבחינת ישראל אשר בך אתפאר וכו' עי"ש עוד. ומזה מובן איך צריכים ליזהר תמיד בפרט היושבים בא"י שלא לפגום שום פגם בכדי שלא יפגום עי"ז בבחינת ההתפארות והתפילין של השי"ת. וכן גודל מעלת נפשות הנתוספות על יושבי א"י בכדי לעבוד שם את ד' באמת שעי"ז נתוסף אור ההתפארות וקדושת התפילין שלו ית' ביותר ועי"ז נתוסף קדושת א"י ביותר. ועי שם עוד מעלת מי שזוכה להיות אצל צדיק אמתי על ראש השנה שעי"ז בכל מקום שמסתכל בו בעיניו נעשה שם בחינת א"י בחינת אוירא דא"י מחכים. ומי שפוגש ומתועד עמו ביחד הוא מחויב להרגיש אז טעם א"י. וראוי שיתעורר אצלו עתה השתוקקות וגיעגועין לא"י כל א' לפי בחינתו. גם מובן שם בפנים כי בא"י זוכים לקבל בחינת שפט כפולה ועי"ז נתבטל אצלו תאות ממון:

</div>

And through the tikkun and purification of the mochin in Eretz Yisrael — one merits that even the impression of the mochin — which is the aspect of speech — are words of virtue — with which to revive the souls that have fallen — through the seven who give reasons [shivah meshibay ta'am]. And this is the aspect of a dream through an angel — the aspect of: "Hashem gives utterance — those who bring the tidings are a great host," etc. — as is explained within the ma'amar. And this is the aspect of: "Hashem gives utterance," etc. — "kings of armies flee — they flee" — Rashi explained: the kings of the nations shall be tested and cast out from within Eretz Yisrael. For these pure utterances — which are only the aspect of the impression of the mochin — they are also the aspect of angel — and they are also the aspect of the inheritance of Eretz Yisrael. This is the aspect of what the minister of the host of Hashem said to Yehoshua: "now I have come" — also regarding the conquest of Eretz Yisrael. And these aforementioned pure utterances revive — through the seven who give reasons — the souls that have fallen. This is the aspect of all the consolations that the prophets console — that even though they were exiled from Eretz Yisrael they should not despair of the redemption, etc. This is the aspect of the seven consolations [sheva de-nechamta] — corresponding to the seven who give reasons — through which the souls that have fallen are revived. This is the aspect of: "a righteous man falls seven times and rises." This is the aspect of what the verse says [Mishlei 24]: "do not lie in wait, O wicked one, against the dwelling of the righteous — do not destroy his resting place" [which is the aspect of the destruction of the cities of Eretz Yisrael] — "for a righteous man falls seven times and rises," etc. — as stated above. And this is the aspect of what Yaakov our father was informed of the inheritance of Eretz Yisrael — specifically in his sleep — through a dream.

 And also there is the tikkun of foods that have no power of the evil husks [klippos], G-d forbid — for they have no dominion in Eretz Yisrael — as is explained in the holy Zohar. And also because there is the primary joy — as stated above many times — through which the power of the angel is strengthened. And the primary strengthening of the angel is in Nissan. And this is the aspect of the primary tikkun of the thrones for judgment — the aspect of: "for there the thrones for judgment are set." And there is the primary holy love — the aspect of: "its interior paved with love by the daughters of Yerushalayim" — and as Rashi explained. And similarly there is the primary tikkun of the connection of the Merkavah [Divine Chariot] — the aspect of: "its cushions are purple." And also because the lower Bais HaMikdash is aligned opposite the supernal Merkavah.

 And because all the aforementioned tikkunim are contained in the blasts of the shofar — therefore the first conquest of Eretz Yisrael was through the shofar. And there are contained all the tikkunim of Rosh HaShanah, Yom Kippur, Sukkos, and Shemini Atzeres. For on Rosh HaShanah the aspect of the tikkun of emunah and the tikkun of the mochin is drawn — and all of this is in its fullness in Eretz Yisrael, as stated above. And also the tikkun of all five senses of the brain.


## Segment 37

<div dir="rtl" lang="he">

סימן ס"ג

</div>

And behold — the primary teshuvah through which the clarification occurs is through the speech of Lashon HaKodesh itself — which is to multiply prayer and supplications, etc. As it is written: "Take words with you and return to Hashem," etc. [Hoshea 14:3]. And through this the good within the targum is clarified, and Lashon HaKodesh is perfected further through the is'arus d'lesata of the human being.


## Segment 38

<div dir="rtl" lang="he">

מבואר בפנים מענין שכששלח יעקב אבינו את בניו עשרת השבטים אל יוסף שלח עמהם ניגון של א"י. וזה סוד קחו מזמרת הארץ בכליכים וכו' עי' שם ביאור הדברים:

</div>

The sense of sight — this is the aspect of: "always — the eyes of Hashem your G-d are upon it" — specifically — "from the beginning of the year," etc. The sense of hearing — this is what the Holy One Blessed be He hears and accepts there most fully the prayers of Israel — the aspect of: "and this is the gate of heaven" — and as is explicit in Melachim I 8. The sense of smell — which is the aspect of awe — is in Eretz Yisrael — for it is called Eretz HaMoriyah — for the myrrh [mor] and the fragrance — and also for the name of awe, as our Sages said. The sense of taste — which is the aspect of the Holy One Blessed be He, as it were, tasting the mitzvos and the good deeds of Israel, etc. — the primary is in Eretz Yisrael — the aspect of: "for Your right hand is stretched out to receive those who return" — and the right hand is the aspect of Eretz Yisrael, as stated above many times. And similarly the aspect of the tikkun of the tefillin — which is made during the Ten Days of Repentance and Yom Kippur — is made in the aspect of the sanctity of Eretz Yisrael — as is understood in the discourses — for the mystery of the four directions of Eretz Yisrael is the mystery of the tefillin. And therefore it is called Eretz HaChayyim — as our Sages said: "one who puts on tefillin merits life."

 And there is the aspect of the Sukkah — which is the aspect of the tikkun of the angel — as it is written: "for My angel shall go before you and bring you to the Emori," etc. And similarly the aspect of Shemini Atzeres — which is the aspect of the tikkun of the judgment — is made in Eretz Yisrael, as stated above. And as it is written: "judges and officers shall you appoint for yourself in all your gates," etc. And then on Shemini Atzeres — the Nukva [the feminine aspect] withholds the drop so that she does not miscarry — this being the aspect of: "there shall be no miscarrying nor barren woman in your land" — and Rashi explained: miscarrying means miscarried embryos, etc. And similarly Rashi explained regarding the verse: "your ewes and your she-goats have not miscarried [rachailecha vi'eezecha loa sheechailoo]."

 And there are contained all the tikkunim that are made through the Rebbe with his students. For there is the primary aspect of the holy yeshivah [assembly / sitting] — for it is called an inhabited land [eretz nosheves]. And it is said: "my eyes are upon the faithful of the land — to dwell with me." The faithful of the land — these are the aspect of those who dwell in Eretz Yisrael — where the primary perfection of emunah is — the aspect of: "dwell in the land and tend to faithfulness." And this is what is written: "and You found his heart faithful before You — and made a covenant with him to give the land of the Kena'ani," etc. [Nechemiah 9:8]. And also there is the primary tikkun of the mochin, as stated above. And also there are found the aspects of the tikkun of the five senses of the brain — which are rectified through the Rebbe with his students.


## Segment 39

<div dir="rtl" lang="he">

סימן ס"ו ס"ז-בראשית לעיני כל ישראל

</div>

The sense of sight — the aspect of: "and your eyes shall see your teacher" — as it is written: "for the people shall dwell in Tzion," etc., "and your teacher shall no longer be hidden — and your eyes shall see your teacher" [Yeshayahu 30:20]. And it is said: "for eye to eye they shall see — when Hashem returns to Tzion," etc. The sense of hearing — which is the aspect of: "and He has uncovered their ears to discipline," etc. — this is the aspect of what is written there: "and your ears shall hear a word behind you," etc. [Yeshayahu 30]. And also because there the light of Providence is seen most clearly — even now. And similarly the voices of the holy proclamations are heard there most greatly, as is brought.

 The sense of smell — this is the aspect of the toil and exertion that each person has for the sake of drawing close to the Rebbe. And also there is the aspect of the toil and exertion that each person has before coming there — and also afterwards. For it is one of three things given through suffering. The sense of taste — meaning: what each one tastes from the sweetness of the pleasant words of the Rebbe — this is found also there — when one merits to feel some sparkling of holiness from the pleasantness of its sanctity. This is the aspect of: "they are abundantly satisfied from the fatness of Your house [yirvayun mi-deshen baisecha]" — and it is written: "so in the sanctuary I have beheld You," etc., "my soul is satisfied as with fat and richness [ki chailev va-deshen tisbah nafshi]" — and it is written: "so that you may nurse and be satisfied," etc.

 The sense of touch — this is the aspect of what each person expends from the toil of his hands in order to come to the Rebbe. This is found also there — the aspect of: "and they shall not appear before Me empty-handed." And similarly even now — mostly there is great expense required to come there. And similarly the expense that a person requires there itself as well. And also the tikkun of the tefillin — the aspect of the holy seal — which is rectified through the Rebbe with his students — the aspect of: "seal the Torah among my students" [Yeshayahu 8:16] — the primary tikkun in its fullness is there — the aspect of: "and all your children shall be disciples of Hashem" — specifically in Eretz Yisrael — as stated above many times in the name of the Zohar.


## Segment 40

<div dir="rtl" lang="he">

מבואר לעיל כמ"פ כי א"י בפרט ציון וירושלים הם בחינת הצדיק יסוד עולם כמו שכתוב מציון מכלל יופי וגו'. ושם האבן שתיה שמנו הושתת העולם. גם נתבאר לעיל ששם שורש כל הד' יסודות כמ"ש ואגודתו על ארץ יסדה. וכמו שפירש הרב ברטנורא פ"ג דאבות. ושם שורש הד' יסודות שהם תלת גוונין דעינא ובת עין בבחינת עיני ד' אלקיך בה וגו'. והם נמשכין בשרשן מבחינת המוחין כמובן גם בסי' מ'. וע"כ אין חכמה כחכמת א"י ואוירה מחכים ושורש הכל הם הד' אותיות של השם הק'. וע"כ אמרו רז"ל (ב"ב ע"ה.) ג' נקראו על שמו של הקב"ה ואלו הן. צדיקים ומשיח וירושלים. צדיקים. שנאמר כל הנקרא בשמי וגו'. מ שיח. דכתיב וזה שמו אשר יקראו ד' צדקנו. ירושלים. דכתיב ושם העיר מיום ד' שָמה אל תקרי שָמה אלא שְמָה. וכן כתיב כי שמך נקרא על עירך ועל עמך. ושם עיקר היופי והפאר וכו' של כל העולם כמו שכתוב מציון מכלל יופי וארז"ל עשרה קבין יופי ירדה לעולם תשעה נטלה ירושלים וכו'. וכתיב (ירמי' ל"ג) וסלחתי לכל עונותיהם וגו' והיתה לי לשם ששון לתהלה ולתפארת לכל גויי הארץ וגו' בימים הם תושע יהודה וירושלים תשכון לבטח וזה אשר יקראו לה ד' צדקנו. וע"כ כל ישראל בפרט היושבים בא"י וירושלים ונכללין בזה היופי וההידור וכו' נפתחין עיניהם ויכולים לראות ולהסתכל היטב על עצמם איך הם אוחזים בכל המדות הנמשכין מהד' יסודות. וגם יכולים לראות ולהסתכל בגדולת השי"ת ולהסתכל בעולם כמובא בפנים. אך עכשיו אחר חורבן הביהמ"ק בפרט ע"י סילוקן של צדיקים שקשה כפלים כחורבן ביהמ"ק כמו שאמרו ז"ל. עי"ז נפגם ונתעלם קדושת א"י שכלולה מכל הנ"ל. וכמובן גם בפנים. ע"כ צריכים להתאבל מאד על חורבן בית המקדש ועל סילוקן של צדיקים ועל גלות ישראל. וכל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה. וע"י זה חוזר ונמשך עליו הארץ כל התיקונים הנ"ל וכמובן בפנים:

</div>

And there one merits to cast away all the philosophical wisdoms — and to serve Hashem in simplicity and straightforwardness. And even one who is in the aspect of a son — who has permission to search in the treasury-chambers of the King — even so — out of love of the Holy One Blessed be He — he serves Him, blessed be He, in the aspect of actual servitude. This is the aspect of: "his son who serves him," etc. For in Eretz Yisrael one is called banim [children] — as is brought in Megaleh Amukos, aspect 224. And it is written: "an inheritance for Israel His servant" — and: "and the seed of His servants shall inherit it — and those who love His Name shall dwell in it." For there the light of love shines so greatly — that one loves the Holy One Blessed be He with such fierce and powerful love — until one casts away all the philosophical wisdoms — and serves Him, blessed be He, in simplicity and wholeness — the aspect of: "for the upright shall dwell in the land — and the wholehearted shall remain in it." And through this — specifically — one merits to attain great and wondrous attainments — the aspect of: "behold, My servant shall be wise — he shall be exalted and lifted up — and shall be very high."

 And through this one draws the aspect of the tikkun of the judgment — as is explained within the ma'amar. And this is what is written [Mishlei 2]: "and stored up for the upright is wisdom — a shield for those who walk in wholeness — to guard the paths of judgment," etc. And this is: "judge me, Hashem, according to my righteousness" — and: "and according to my wholeness that is upon me — let the evil of the wicked be ended — and may the righteous be established." For through wholeness the aspect of the tikkun of judgment is drawn — the aspect of: "and you shall return and see between the righteous and the wicked," etc. And this also is: "judge me, Hashem — for I have walked in my wholeness," etc. And this is: "the Rock — His work is perfect — for all His ways are judgment." And this is: "Your Tumim and your Urim — to the man of Your loving-one," etc., "they shall instruct Your judgments to Yaakov," etc.

 נ נח נחמ נחמן מאומן


## Segment 42

<div dir="rtl" lang="he">

סימן ע"א-חבלים נפלו לי בנעימים מבואר בפנים מגודל מעלת קדושת ארץ ישראל שעיקר המוח והחכמה היא בא"י. וגם המוחין של חו"ל מקבלים ויונקים ג"כ מהמוחין של א"י כי אין חכמה כחכמת ארץ ישראל. וכל אחד מישראל יש לו חלק בא"י וכ"א כפי חלקו שיש לו בא"י כן הוא מקבל ויונק מהמוחין של ארץ ישראל נמצא שכל המוחין הם בחי' מוחין של א"י. אבל אעפ"כ יש מוחין של חו"ל וזה נעשה ע"י פגם הכבוד ח"ו שמי שפוגם ח"ו בכבוד השי"ת עי"ז אין המוחין שלו יכולין לקבל ולינק מהמוחין של אי"י ואזי נשארים המוחין בבחי' מוחין של חו"ל ממש והם בחי' חובלים כי אין יכולין להשוות עצמן יחד ועי"ז נעשהמחלוקת אבל הי' ראוי שלא יהי' מחלוקת כי אם בחול. ובאמת אנו רואים שגם בא"י יש לפעמים מחלוקת. אך דע כי אלו המוחין של חוץ לארץ הם מבקשים לעצמם תיקון. והתיקון שלהם הוא בעת ששופט נעם העליון שעי"ז נעשה התגלות הכבוד כמב"פ. ואז באים המוחין של חו"ל שהם בחי' חובלים ונפלים במוחין של ארץ ישראל שהם בחי' נעם כדי להתתקן עי"ז. וע"כ לפעמים כשפוגמים הרבה ח"ו אזי אינם יכולים להתתקן ואדרבא גורמים פגם גם להמוחין של א"י ואזי גם המוחין של א"י אינם יכולין להשוות עצמן כי נפגמו ח"ו ע"י המוחין פגומים של חו"ל נפלו לתוכם ומזה בא המחלוקת שיש לפעמים בא"י ג"כ. ועי"ש עוד מענין שכל הבריאה היתה רק בשביל כבודו ית'. וע"כ כשאחד מישראל יש לו איזה כבוד צריך ליזהר שלא ליקח לעצמו כלל מהכבוד רק להעלות כל הכבוד להשי"ת בפרט אלו שהם בהיכלא דמלכא בודאי צרכין ליזהר (ומזה מובן כמה צריכים ליזהר בה אלו שזכו לישב בארץ ישראל בפרט בירושלים שהיא בחי' היכל המלך כמובא בודאי שאין להם לרדוף אחר הכבוד. ואפי' כשמגיע להם איזה כבוד צריכים להעלות הכל רק להשי"ת אשר כל הבריאה שראשיתה מא"י ונקודת ציון וירושלים הכל הי' רק בשביל התגלות כבודו ית'. ועיקר פגם המוחין של חו"ל שאינם יכולים לקבל ולינק מן המוחין של ארץ ישראל הוא רק ע"י שפגמו בכבודו ית' כנ"ל. ע"כ צריכם ליזהר שם ביותר שלא לפגום בכבודו ית' ע"י איזה פגם ועון ח"ו. אף גם למעט בכבוד עצמו ולהרבות בכבוד המקום כנ"ל). ועיקר התגלות כבודו ית' הוא ע"י האדם. ועיקר הולדת האדם הוא ע"י בחי' נעם העליון כי מנעם העליו נתעוררין שלהובין דרחימותא אשר על ידם באה ההולדה. (ומזה יכולין להבין ג"כ איך שצריכים לקדש עצמו במותר לו בכל מקום בפרט בא"י אשר המוחין של א"י הם בחי' שפע נעם העליון הנ"ל. והנעם העליון הזה מקבל ונשפע עוד מלמעלה יותר כמבואר בפנים. ומשפע נעם העליון נתעוררין שלהובין דרחימותא בקדושה גדולה. היינו לאהוב את השי"ת באהבה עזה בבחי' מה יפית ומה נעמת אהבה בתענוגים להתענג על ד' כמ"ש כמובא וכנ"ל כמ"פ. וזה בחי' ד' אהבתי מעון ביתך וגו' וכתיב ואוהבי שמו ישכנו בה וכתיב ישליו אוהביך וכתיב אוהב ד' שערי ציון אך בדרך השתלשלות נשתלשל כ"כ עד שנעשה מזה גם בחי' אהבות גשמיות בחי' אהבת נשים כמב"פ. ע"כ צריכים ליזהר מאד שגם אהבה זו תהי' בקדושה גדולה רק בשביל שיהי' עי"זּ הולדה קדושה ויתרבה כבודו ית' עי"ז שרק בשביל זה שופע נעם העליון כנ"ל). והנה נמס העליון שופע תמיד אבל צריכים כלי לקבל על ידה שפע נעם העליון ושלהובין דרחימותא הבאים משם. והכלי הזאת נעשה ע"י נדיבות לב וצדקה. והעיקר הוא ע"י צדקה של א"י וכו' כמבואר בפנים. (ומזה יכולין להבין כמה צריכין אנשי חוץ לארץ ליזהר מאד בצדקה של א"י. כי עי"ז נעשה כלי לקבל על ידה שפע נעם העליון ועי"ז נעשה הולדה ונתגדל כבודו ית' שזה עיקר תיקונים של המוחין של חו"ל שנפגמו ע"י שפגמו בכבודו ית'. וע"י צדקה הנ"ל מקבלים תיקון עד שיכולין ג"כ לינק ולקבל ממוחין של אר ישראל כנ"ל. וכן מובן מזה כמה צריכים ליזהר ממחלוקת בפרט בא"י בפרט בשביל עניני הצדקה של א"י. בפרט אם יש בזה איזה פניות של כבוד עצמו ח"ו. כי עיקר תיקון הצדקה לא"י הוא בשביל לקבל על ידה שפע נעם העליון שהיא בחי' אהבה ושלום שמנעימין זה לזה ועי"ז נעשה הולדה ונתגדל כבודו ית' כנ"ל. וא"כ איך יעלה על הדעת להרבות עי"ז במחלוקת בפרט בשביל כבוד עצמו ח"ו. והגם כי כבר מבואר בפ' שהמחלוקת שבא"י בא ע"י המוחין הפגומים של חו"ל שנפלו לתוכם כנ"ל. א"כ אדרבא צריכים אנשי א"י להתעורר עי"ז בעצמו. כי לא די שלא זכו המוחין של חו"ל להתתקן על ידינו אף גם המוחין שלנו נ פגמו על ידם עד שיהיו נעשין בבח' חובלים בחי' מוחין של חו"ל ח"ו. אך כל זה אם הי' נעשה ממילא. אבל אחר אשר אנחנו יודעין כי בפנימית דפנימיית גםמטרת כונתינו בשביל כבוד עצמינו ח"ו. א"כ אנחנו בעצמינו פוגמין את המוחין של א"י ע"י שפוגמין בזה בכבודו ית' שמזה באה בחי' המוחין של חו"ל. ומה שמבואר כאן בפנים שהמחלוקת שבא"י בא מבחי' המוחין של חו"ל הפגומים מאד שאינם יכולים להתתקן זה מדבר אם המחלקות שבא"י היא לשם שמים באמת. אך מאחר שהמוחין להם הם בחי' נעם היו צריכים להשוות עצמן תמיד באופן שלא יהי' שום מחלוקת בעולם אפי' לשם שמים. אך זה בא מבחי' המוחין של חו"ל כנ"ל. וגם על זה העצה לברוח מהמחלוקת ולרדוף אחר השלום בכל האפשר אך הלב יודע אם לעקל וכו'. כי ע"פ רוב אם יתבוננו בעצמם יראו שאין כונתם שלימה במחלוקותם רק לשם שמים לבד אך יש בזה גם שאר פניות דקות או גסות לכ"א כפי בחינתו. ואז בודאי צריכין ליזהר מאד לברוח ממחלוקת ולמעט בכבוד עצמן ולהרבות בכבוד המקום. ואז יזכו גם נתני צדקב שבחו"ל עם כלל אנשי חו"ל לקבל ולינק מבחי' המוחין של א"י ולחזות בנועם ד' ולבקר בהיכלו כמבואר בפנים. גם לפי הנ"ל מובן ממילא כי בא"י בנקל יותר לזכות להרגיש הנעימות הנפלא שיש בעבודת ד' בתורה ותפלה מאחר שהמוחין של א"י הם בחי' נעם כמ"ש ואת האר כי נעמה ושם עיקר שפע נעם העליון כנ"ל). וזה שארז"ל (הובא בשער החצר סי' י"ח) ויקחו לי תרומה הה"ד אהבתי אתכם אמר ד' וכו' היינו שע"י צדקה תרומה מקבלין שלהובין דרחימותא. ומחמת שהולדת נפשות ישראל הוא ע"י שפע נעם העליון כנ"ל ע"כ נקראו שבטי ישראל נטעי נעמנים (ישעי' י"ז). ומחמת שעיקר הכלי לקבל שלהובין דרחימותא משפע נעם העליון הוא ע"י צדקה. ע"כ כתיב ומרדף צדקה יאהב (משלי ט"ו). וזה ולציון יאמר איש ואיש יולד בה כי שם שורש הולדת כולם מחמת ששם תוכו רצוף אהבה בחי' שלהובין דרחימותא הבאים משפע נעם העליון. וזה בחי' את הר ציון אשר אהב. וע"כ נקרא הביהמ"ק חדר המטות שעל ידו ישראל פרין ורבין כמו שאמרו רז"ל:

</div>

Zimras HaAretz — Installment 7b, Part ii.
Likutay Tanina Siman 5 — Complete.

 Continues: Installment 7c — Likutay Tanina Simanim 7, 8, 11, 12, 15–17.

Zimras HaAretz — Installment 7c: Likutay Tanina Simanim 7, 8, 11, 12, 15–17

 זִמְרַת הָאָרֶץ — לִקּוּטֵי תָּנִינָא

Zimras HaAretz — Installment 7c
 Likutay Tanina — Simanim 7, 8, 11, 12, 15, 16, 17 · Complete Word-for-Word Translation

נ נח נחמ נחמן מאומן · Na Nach Nachma Nachman MayUman

לִקּוּטֵי תָּנִינָא · Likutay Tanina


## Segment 43

<div dir="rtl" lang="he">

סימן ע"ב-חיים נצחיים

</div>

And through this one understands the beginning of the aforementioned Midrash: "one who guards his mouth and tongue," etc. — that one must guard one's speech, etc. And the matter of what the prophets asked regarding the success of the non-Jews — and He answered them: "and He repays His enemies," etc. — that is, as stated above. And similarly, Chavakuk said: "Upon my watch-post I will stand," etc., "and I will look out to see what He will speak through me," etc. — meaning, he was waiting for when the matter of the perfection of the speech of Lashon HaKodesh — which is the aspect of full prophecy — would be completed to the point of the downfall of the non-Jews and the approach of the End.


## Segment 44

<div dir="rtl" lang="he">

הקדוש ב"ה שהוא צדיקו של עולם כמ"ש צדיק ד' וגו' הו א מסתכל כביכול תמיד בא"י כמ"ש תמיד עיני ד' אלקיך בה וגו' בפ-רט בציון וירושלים ששם הבית המקדש דכתיב ביה והיו עיני ולבי שם וגו'. וע"כ זוכין שם להתנוצצות המוחין גדולים מאד בחי' מוחין דגדלות כידוע. ואמרו רז"ל אין חכמה כחכמת א"י וכמובן גם לעיל בפנים סי' מ'. והתנוצצות המוחין הוא מבחי' רוח אלקים שזה בחי' ורוח להולכים בה הנאמר בא"י. ועי"ז זוכין לחידושי תורה. וע"כ אין תורה כתורת א"י וחד מנייהו כתרי מינן והעיקר תלוי בקדושה ופרישות מתאות משגל. וע"כ צריכים ליזהר שם ביותר בזה כנ"ל כמ"פ. ועי"ז זוכין ליראה ובושה. וע"כ בא"י וירושלים שם מקור היראה כנ"ל כמה פעמים. בבחי' אשתחוה אל היכל קדשך ביראתך וכתיב מה נורא המקום הזה וכתיב ארץ יראה וגו' וכתיב נתת ירושה יראי שמך וכתיב נורא אלהי' ממקדשך. וע"י היראה ובושה זוכין לתשובה. וע"כ שם עיקר מקום התשובה כנ"ל כמ"פ. וע"י התשובה זוכין לחיים נצחיים. וע"כ נקראת א"י ארץ החיים ועיקר החיים הוא שיהי' נחי' השפלות של כל א' זה בחי' תחיית המתים יהי' בא"י כמו שאמרו רז"ל. ושם בא"י עיקר השפלות והענוה כנ"ל כמ"פ שזה בחי' וענוים יירשו ארץ והתענגו וגו' כי זה בחי' עונג עולם הבא ענג שבת כמבואר בפ'. והשפלות הזה הוא עיקר הגדולה בחי' מלכות שזוכין ע"י בחי' התנוצצות המוחין. וע"כ א"י גבוה מכל הארצות וירושלים גבוה מכל א"י. ואמרו ז"ל הכל מעלין לא"י הכל מעלין לירושלים. גם א"י היא בחי' מלכות כידוע וירושלים קרית מלך רב. וזהו וראמה וישבה תחתיה שהגדולה והרוממות קשורים וכלולים בשפלות וענוה כנ"ל:

</div>

Tanina Siman 7 · סימן ז'

 Ki Merachamam — "For He Who Has Compassion on Them"

 כִּי מְרַחֲמָם · Likutay Moharan II:7


## Segment 45

<div dir="rtl" lang="he">

סימן ע"ג-תהלים תשובה

</div>

He said to him [G-d said to Chavakuk]: "I search after every one who has broken his ax — let him come to Me." For the speech of Lashon HaKodesh is the aspect of a double-edged sword, and it is the aspect of the ax through which one splits and separates the evil from the good within the Tree of Knowledge. And through this one understands the Midrash that says: when iron was created, all the trees of the forest trembled. He said to them: "If none of you enters me" — that is, the handle of the ax, which is made of wood — "I cannot do anything to any of you." For iron is the aspect of Malchus, as is known — which is the aspect of the speech of Lashon HaKodesh — and all the trees of the forest trembled — these are the seventy languages of the non-Jews. As it is written: "and He uncovered the forests," etc. [Tehillim 29:9] — see Rashi there — and many similar passages. He said to them: "If none of you enters me," etc. — meaning, that the primary subduing of them is through the clarification of the good within the targum [which is also included within the seventy languages and rises to Lashon HaKodesh, as stated above].


## Segment 46

<div dir="rtl" lang="he">

מבואר בר לעיל כמה פעמים כי א"י וירושלים הם בחינת תשובה בפרט כי א"י שלמטה מכוונת נגד ארץ החיים שלמעלה שהיא בחי' בינה בחי' תשובה כמ"ש ולבבו יבין ושב. ועי' במגלה עמוקות אופן כ"ט. וא"י נחלקה לשבטים כי יש בהם מ"ט אותיות נגד מ"ט שערי בינה שערי תשובה ואמרו רז"ל (בב"ק פ"ב.) כי ירושלים לא נתחלקה לשבטים וכן פסק הרמב"ם (פ"ד דע"ז ופ"ז מה' בית הבחירה) כי שם עלו שבטים שבטי י"ה וכו'. כי עיקר התשובה מכלליות השבטים עולה דרך שם ושם היא בחי' שובו אלי ואשובה אליכם כי שם משכן כבודו ית' כביכול. וע"כ ישב שם דוד המלך שהקים עולה של תשובה ויסד ספר "תהלים" וזה שכתוב למען אספרה כל תהלתך בשערי בת ציו וכתיב לספר בציון שם ד' ותהלתו בירושלים בחי' "תהלים" וע"כ הרבה מזמורי תהלים נתייסדו לאומם בשיר על הדוכן כי כל הקרבנות מכפרים עם התשובה וע"כ היו צריכים לומר מזמורי תהלים שמסוגל לתשובה. וזה שהתפלל הנביא (ישעי' ס"ג) אתה ד' אבינו גואלנו מעולם שמך (היינו כי גאלתנו ממצרים וזכינו להשיג אז מ"ט שערי תשובה כמב"פ) למה תתעינו ד' מדרכיך וגו' שוב למען עבדיך שבטי נחלתך. היינו כי אע"פ שלא זכינו לשוב אליך דרך המ"ט שערי תשובה שהם בחי' המ"ט אותיות השבטים אעפ"כ אתה תשוב אלינו בעצמך בזכות השבטים שהם בחי' מ "ט שערי תשובה כנ"ל. וזה שכתוב (הושע ג') אחר ישובו בני ישראל ובקשו את ד' אלקיהם ואת דוד מלכם. היינו שיתעוררו לשוב אל ד' ולבקש פניו תמיד ע"י אמירת תהלים שחיבר דוד ע"ה:

</div>

The primary compassion and da'as is in Eretz Yisrael — as stated above many times. And therefore: "one who dwells in Eretz Yisrael lives without sin" — for through da'as one goes out from sins. And there is the primary aspect of leaving behind sons and students — as it is written: "and all your children shall be disciples of Hashem" — as stated above many times. And therefore it is called Eretz HaChayyim — for one who leaves behind a son who takes his place — it is as though he has not died — and as long as a person's student is alive — it is as though he has not died — as our Sages of blessed memory said — and as is also explained here within the ma'amar. And also there is the primary place of awe — as stated above many times. And also there the supernal makifin [encircling lights] shine — which are the aspect of the pleasure of the World to Come. And they are the aspect of: mah — the aspect of: "how great is Your goodness," etc. [Tehillim 31:20] — "how pleasant," etc. For Eretz Yisrael is the aspect of the World to Come — as stated above many times. And it is the aspect of mah — as it is written: "and you shall see the land — what it is [mah hi]" — and as it is written: "how beloved are Your dwelling-places," etc. [Tehillim 84:2] — and as is brought also in Megaleh Amukos, aspects 112 and 146.

 And because it is in the aspect of makifin — therefore the first conquest of Eretz Yisrael — which is the conquest of Yericho — was through the circuits [hakafos] that they circled around it many times. And this is the aspect of: "circle Tzion and go around her." And it is comprised of two learnings — meaning: the learning of the dwellers above — which is the aspect of: mah chamis [what did you see?] — the aspect of: ayeh mekom kevodo [where is the place of His glory?] — which is the aspect of: "and you shall see the land — what it is." And also from the attainment of the dwellers below — which is the aspect of: "the whole earth is full of His glory" — specifically the whole earth — as is explained in the holy Zohar. And this learning is the aspect of: "the dead shall live — my corpses shall arise — awaken and sing, O you who dwell in the dust." And therefore the primary resurrection of the dead will be in Eretz Yisrael — as our Sages said. And there is also contained in it the aspect of silence — the aspect of: "silence is praise for You, O G-d, in Tzion" — and it is written [Chavakuk 2]: "and Hashem is in His holy sanctuary — silence before Him, all the earth" — and it is written [Zechariyah 2]: "and Hashem shall take Yehudah as His portion on the holy soil — and shall yet choose Yerushalayim — silence, all flesh, before Hashem," etc.

 (And perhaps this is the aspect of: "and Calev silenced the people toward Moshe" — for he saw that the spies had blemished in this — that they did not make a fence for their words — until they entered through this into difficulties and responses which time does not suffice to explain. And from there all the hardness of their hearts flowed — the aspect of: "do not harden your hearts as at Merivah — as on the day of Massah in the wilderness," etc. — until they did not believe whether they would be able to enter Eretz Yisrael — because "the people is powerful," etc. — "for it is stronger than us," etc. — and as our Sages expounded.) And this is: "and Calev silenced the people toward Moshe", etc. — he silenced them — and hinted to them that they must make a fence for their words — the aspect of: "the fence of wisdom is silence." And this is: toward Moshe — for also to Moshe the Holy One Blessed be He replied: silence — thus it arose in thought. For not only must one sometimes be silent and not put forward difficulties — but also sometimes one must be silent and not respond to the difficulty — for through this one enters into an even greater and wider difficulty, etc. — as is explained within the ma'amar. And this is what he [Calev] said to them: "we shall surely go up and inherit it — for we can surely do it" — and Rashi explained: even if He says to us: build ladders and ascend to the heavens — we shall succeed in all His words. Even though certainly our understanding does not attain this — even so, one must be silent and not enter into difficulties and responses at all. For we have already seen from Moshe Rabbainu, may peace be upon him, many things that are completely beyond human understanding — he split the sea for us and brought down the man for us, etc. — as Rashi explained there. And even so there are such matters that they told even Moshe to take hold of the spindle of silence, as stated above.


## Segment 47

<div dir="rtl" lang="he">

סימן ע"ז-רצועה היתה יוצאת

</div>

That is, He answered him [G-d answered Chavakuk] that even one who has broken his ax and blemished Lashon HaKodesh — even so, I search after him, that he should come to Me — for the Holy One Blessed be He Himself is occupied with this and arouses him, and searches after him, that he should return to Him. And yet even so it is necessary that there be some slight is'arus d'lesata, and that the person come to Him, blessed be He, in the aspect of: "Return to Me," etc., as stated above.


## Segment 48

<div dir="rtl" lang="he">

מה שיושבי א"י יש להם ע"פ רוב יסורים כמבואר בלקו"מ הראשון סי' קפ"ז הוא מחמת ששם עיקר הגדלת הדעת כי אוירא דא"י מחכים. וע"כ צערם יותר גדול בבחי' יוסיף דעת יוסף מכאוב. אך ע"י שאוכלין שם בקדושה וביראת שמים עי"ז נעשה המתקה שלא יתגבר הצער ביותר ח"ו. וזש"כ ואכלת לפני ד' אלקיך וגו' מעשר דגנך וגו' למען תלמד ליראה את ד' אלקיך וגו' כי שם עיקר היראה כנ"ל כמה פעמים. וע"י אכילה כזו נעשה הפה בבחי' קומת אדם וכו' כי שם עיקר היראה כנ"ל כמה פעמים. וע"י אכילה כזו נעשה הפה בבחי' קומת אדם וכו' כמב"פ כי א"י היא בחי' מלכות כידוע בחי' מלכות פה. וע"כ שם עיקר היראה בחי' מוראה של מלכות והפרנסה נמשכת ע"י המלכות וע"כ עיקר הפרנסה נמשכת משפע א"י בחי' ארץ נתנה יבולה בחי' על הארץ ועל המזון. וע"כ בשעת אכילה בפרט כשזוכין לאכול שם בא"י אזי נגשת היראה להאדם וכשאוכל בקדושה וממשיך על עצמו היראה הבאה לו אז בשעת האכילה עי"ז נעשה מהפה בחי' קומת אדם (וע"כ מבואר בספרים שא"י היא בתמונהת קומת אדם ממש כידוע) ועי"ז זוכה לעלי' יותר גדולה עד שנעשה בבחי' אדם העליון וזוכה לבחי' שכינה מדברת מתוך גרונו שזה בחי' רוה"ק ונבואר שעיקרם הוא בא"י כמבואר בזה"ק. והנה מבואר במ"א שקדושת א"י היא בבחי' תפלין ותפלין הם בחי' מוחין שזה בחי' קדושת המוחין דגדלות שזוכין בא"י וראשית חכמה יראת ד' ע"כ שם עיקר היראה. והיראה היא בבחי' רצועה שעוברת בתוך המעברתא של תפלין ומבחי' הרצועה הזאת נשתלשל ובא להם איזה צער ויסורין כי א"י היא א' מג' דברים שנתנו ע"י יסורים. אך יש שנשתלשל כ"כ ח"ו עד שבא הצער ויסורין מבחי' יראות הנפולות רצועה בישא ח"ו. וע"י אכילה בקדושה וביראת שמים עי"ז נמתקין ועולין בחי' היראות הנפולות וניצל מהצער הנ"ל. וזה שאמרו יהושע וכלב ואתם אל תיראו את עם הארץ כי לחמנו הם וגוף וה' אתנו אל תיראום כי לחמנו הם דייקא (עי' רש"י). כי ע"י אכילה בקדושה נמתקין ועולין היראות הנפולות כנ"ל:

</div>

And this is what Moshe admonished them in Mishneh Torah: "and Hashem was also angry with me because of you — saying: you too shall not come there," etc. — and afterwards: "and I pleaded before Hashem at that time," etc. — and: "and Hashem was wrathful with me on your account and did not listen to me — and Hashem said to me: it is enough for you" — and Rashi explained: much of this is kept for you — much good is hidden for you — "do not speak to Me any further about this matter." Meaning: the Holy One Blessed be He replied to him too in this manner — for he [Moshe] wanted to enter Eretz Yisrael in order to attain there the supernal encircling lights — which are the aspect of: "how great is Your goodness that You have hidden [tzafanta] for those who fear You." And the Holy One Blessed be He replied to him to make a fence for his words — in the aspect of: "the fence of wisdom is silence." Therefore do not speak to Me any further about this matter — for through this he would enter into drawing encircling lights such as these that are in the aspect of above time even according to his level. This being the aspect of what is explained within the ma'amar — that the supernal makifin of the wise man of the generation are the aspect of the pleasure of the World to Come — which is the day that is entirely long — for there it is above time — and the order of times that exists there is the aspect of the attainments of the makifin, etc. And afterwards it explains that even this wise man must make a fence for his words — so as not to enter into makifin that are above time, etc. And the meaning is that they are in the aspect of above time even according to the aspect of the order of times — that is: above time even according to the order of his own times. Therefore the Holy One Blessed be He said: I know all your intention — to enter Eretz Yisrael in order to draw such supernal encircling lights as you have not yet attained — and they are in the aspect of: how great is Your goodness that You have hidden. But: much of this is kept for you — much good that is hidden for you — meaning: there are makifin even more supernal — such that even according to your level they are in the aspect of tzafun [hidden / stored away] — and it is impossible to draw them in this world — for they are in the aspect of above time even according to the order of your times. Therefore do not speak to Me any further about this matter — so that you should not enter into attainments of such makifin that cannot be drawn. (And the primary reason was because the generation was not worthy of this.) "Ascend to the top of the Pisgah," etc., "and see with your eyes," etc. — even though these makifin are in the aspect of: "eye has not seen." And he accomplished through his prayer that he merited to see the land — and the nature of the attainment he would be able to attain there — and he understood of himself that it was not yet possible for him now to enter there — because of this very reason, as stated above. And this is: "and see with your eyes — for you shall not cross this Jordan." (And this also: "for from a distance you shall see the land — but there you shall not come" — because of the above.)

 And there in Eretz Yisrael is the primary totality of son and student — in order that there be awe — this being the aspect of: "and all your children shall be disciples of Hashem" — for the son is also the aspect of a student. And it is written in Parshas Vayeilech: "and their children who did not know — they shall hear and learn to fear Hashem your G-d — all the days that you live on the soil", etc., "there to inherit it." And there one merits the perfection of holy eating — until the awe — which is the aspect of Malchus — approaches the person at the time of eating. This being the aspect of: "at the time of eating — come here [geshi halome]" [Rus 2:14] — as is explained below within the ma'amar, Siman 77. And this is what is written in Parshas Re'eh: "and you shall eat before Hashem your G-d in the place that He shall choose to cause His Name to dwell there — the tithe of your grain," etc., "in order that you learn to fear Hashem your G-d," etc. And similarly there one merits the illumination of the will at the time of eating — this being the aspect of: "and you shall eat your bread to satisfaction" [the aspect of the illumination of the will — as it is written: "who satisfies every living being with will [ratzon]"] — "and you shall dwell securely in your land." And it is written: "and you shall eat and be satisfied" — that is, as stated above — "and you shall bless Hashem your G-d for the good land that He gave you."

 For there is the primary illumination of the will — as it is written: "You desired, Hashem, Your land." And in the blessing of the land it is written: "Naftali is satisfied with will [sava ratzon]" — and similarly: "and the will of the Dweller of the thornbush [u-retzon shochni seneh]." And this is the aspect of: "my soul has longed — indeed it has pined — for the courts of Hashem" — and: "my soul thirsts for You — my flesh yearns for You — so in the sanctuary I have beheld You" — and: "for Your servants cherish her stones" — for there the will and the holy longing and yearning shine most greatly — the aspect of: "its interior paved with love by the daughters of Yerushalayim." And this is: "and I will give the rain of your land in its season" — for there the illumination of the will shines in the livelihood — which is the aspect of: in its season — as is explained within the ma'amar many times. And this is what our Sages said [Ta'anis 7a]: "rains come down only", etc. — as it is said: "You desired, Hashem, Your land," etc. — for the rains are the aspect of the illumination of the will, as stated above.


## Segment 50

<div dir="rtl" lang="he">

סימן ע"ח-(חסד חנם) ענין הפשיטות ארץ ישראל נקראת ארץ החיים כי עיקר החיים היא התורה ואין תורה כתורה א"י וע"כ אמרו רז"ל שעיקר הגלות הי' על עון ביטול תורה שנא' גלה עמי מבלי דעת. אך כבר אמרו ז"ל (ברכות ל"ה:) כתיב לא ימוש ספר התורה הזה מפיך וגו' וכתיב ואספת דגנך וגו' הנהג בהם מנהג דרך ארץ וכו' עי' רש"י. היינו כי לפעמים ביטולה של תורה זו היא קיומה. אך אעפ"כ מי יתרצה בזה לפרוש מן החיים אפי' רגע כל שהו. וע"כ עיקר החיות בשעה שההכרח לבטל עצמו ולעסוק בד"א הוא ע"י בחינת דרך ארץ בעצמו היינו ע"י הדרך לא"י. שהוא בחי' החסד הגדול והאוצר מתנת חנם שהי' על ידו קיום העולם קודם מתן תורה ע"י התורה הנעלמת בהעשרה מאמרות המלובשין בכל דבר שבעולם שעי"ז זכו ישראל לכבוש את א"י בבחי' כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים. אך מחמת שא"א לקבל מאוצר מתנת חנם הנ"ל כיא ם ע"י שסמוכין אל התורה שזה בחי' ויתן להם ארצות גוים וגו' בעבוד ישמרו חוקיו ותורותיו ינצורו. ע"כ צריכין להתמיד מאד בלימוד התורה בבחי'' לא ימוש ספר התורה הזה מפיך. רק בעת ההכרח לבטל אז מקבל חיות מבחי' החסד חנם הנ"ל. וע"כ אברהם אבינו הי' הראשון לירושת א"י מחמת שיה' איש החסד וזה בחי' חסדך ד' מלאה הארץ חוקיך למדני. כי עיקר אור החסד חנם הנ"ל מאיר בא"י שעל ידו מקבלים חיות דקדושה אפי' בעת שמבטלין מלימוד התורה. אך אי אפשר לקבל ממנו אלא ע"י שדבוקים בהתורה כנ"ל ע"כ בקשתי חוקיך למדני. ומחמת שעיקר החיות מקבלים מהחסד חנם הנ"ל ע"י הצדיקים הגדולים שדבוקים בהתורה בדביקות גדול. וע"כ בעת שההכרח אצלם לבטל אז מקבלים חיות מבחי' החסד חנם הנ"ל ובזה מחיין את כל הפשטוים שקורין פראסטאקים כמבואר בפנים ע"כ כתיב צדיקים יירשו ארץ וכתיב ועמך כולם צדיקים לעולם יירשו ארץ. כי ע"י שדבוקים ומקושרים להצדיקים עי"ז גם הם מקבלים מהחסד חנם הנ"ל עד שזוכין כולם שנקראים צדיקים ויורשים א"י. ובזה יש לפרש בדרך צחות דברי התוספות שם בברכות הנ"ל ד"ה כאן. במה שכתבו והכא בעושין ואין עושין כי הדדי נינהו רצ"ל שמקושים אלו שאין עושין רצונו של מקום בשלימות להצדיקים גמורים העושים רצונו של מקום בשלימות עי"ז נקראים גם הם בכלל עושים רצונו ואז כובשים גם הם את א"י עד שהתבואה נקראת דגנם אע"פ שאין עושים רצונו של מקום בשלימות עד שמחמת זה מוכרחים לעשות מלאכתן בעצמם מקבלים גם אז חיות מהתורה הנעלמת בחי' החסד חנם הנ"ל. ולפירוש המהרש"א דעושין ואין עושין רצ"ל אלו שצריכים לעשות מלאכה ואלו שאין צריכים כלל רק מלאכתן נעשית ע"י אחרים יתפרש ג"כ בדרך זה. כי מאחר שהם כי הדדי ומקושרים זה בזה ע"כ גם הם מקבלים מהחסד חנם הנ"ל אע"פ שצריכים לבטל מהתורה ולעשות בעצמם מלאכתן כנ"ל. וע"כ אמרו רז"ל לא חרבה ירושלים אלא על שביזו בה ת"ח. כי עי"ז לא היו יכולים לקבל מהחסד חנם הנ"ל שעל ידו כובשין את א"י ואז גלה עמי מבלי דעת היינו על ביטול תורה כנ"ל. וע"כ העם היושב בה נשוא עון. כי החסד חנם הנ"כל מחיה ומגין גם על הרחוקים מהתורה ואפילו על אותם שעברו על התורה ח"ו כמו שפעל משה רבינו ע"ה לכפר עונות ישראל ע"י האוצר מתנת חנם הנ"ל.ובזה מובן מעלת הצדקה לארץ ישראל. עי ע"י שאנשי חו"ל עושים חסד עם אנשי א"י ששם מאיר החסד חנם הנ"ל שעל ידו כובשין א"י. עי"זּ נמשך גם עליהם הארה מהחסד חנם הנ"ל עד שיכולים לכבוש גם כל מקומות מושבותיהם ולקדשם בקדושת א"י. ומחמת שעיקר שלימות התפלה הוא בבחי' ואתחנן היינו לבקש מהשי"ת רק מתנת חנם כמו שארזל ע"כ עיקר שלימות התפלה הוא בא"י ששם עיקר הארת החסד חנם הנ"ל.וזה שאמרו רז"ל יכון את לבו כנגד א"י. כי הכל תלוי בהתקשרות וכונת הלב למקור המשכת התגלות החסד חנם הנ"ל וזה שאמרו ז"ל ואתחנן וכו' כדי שיכנס לא"י היינו כנ"ל. כי מאחר שעיקר הדרך לא"י הוא ע"י החסד חנם הנ"ל. ע"כ התפלל אז בקשתו בבחי' מתנת חנם. וכן להיפך. כי רצה להמשיך החסד חנם הנ"ל ע"י שמתפלל ומבקש על זה ליכנס לא"י ששם עיקר הארת החסד חנם הנ"ל ועי"ז בעצמו יכנס גם הוא לא"י. ועי' בפנים מבואר שבא"י יש עשר קדושות כנגד העשרה מאמרות וכל מאמר יש לו יראה וכו'. כי יש יראה למעלה מיראה. וכבר מבואר כמ"פ לעיל ששם עיקר שלימות היראה. וכן שם עיקר שלימות האמונה ותמימות ופשיטות בלי שום חכמות וכו'. (וזה בעצמו עיקר שלימות החכמה דקדושה שזוכים בא"י) ועי"ז יכולים לבוא לשמחה גדולה וכמבואר בפ' וזה בחי' שלימות השמחה שזוכים בא"י כנ"ל כמ"פ:

</div>

And also Eretz Yisrael and Yerushalayim are the aspect of Malchus — as is known — and as it is written: "she that was a princess among the provinces" — and as it is written [Michah 4]: "and the first dominion shall come — the kingdom of the daughter of Yerushalayim." For the abundance and the livelihood of the entire world is drawn from there. Therefore it must have dominion over all. And the Malchus receives the livelihood from the hands that are in the sea of wisdom — in which the makifin shine — which are the aspect of the light of the face. This being the aspect of: "for Your right hand and Your arm and the light of Your face — for You favored them [ki ratzisam]" — as is explained within the ma'amar — and this verse is said regarding the matter of the inheritance of Eretz Yisrael. And there is the primary holy trust — as it is written: "and those who hope for Hashem shall inherit the land" — and: "and one who trusts in Him shall inherit the land" — as stated above many times. And there is the place of the Bais HaMikdash — which is comprised of all the aforementioned tikkunim — as is explained within the ma'amar.

 
 Tanina Siman 8 · סימן ח'

 Tiku Tochachah — "Sound the Rebuke"

תִּקְעוּ תּוֹכָחָה · Likutay Moharan II:8

 In Eretz Yisrael there is the primary awe — which is the aspect of fragrance — this being the aspect of Eretz HaMoriyah — named for awe and for fragrance, as our Sages said. And the primary nourishment of the soul is from fragrance — and this is the aspect of: "who gives a soul to the people upon it," etc. And there is the aspect of the voice — which is the aspect of the river that flows from Eden to water the garden — where all the fragrances and the awes grow — for Eretz Yisrael is from the aspect of Gan Eden, as is brought. And this is: "and I will give to your seed all these lands," etc. — "because [ekev] Avraham hearkened to My voice," etc. [Bereishis 26:3–5]. For through this voice the holy heel [ekev] was rectified — which is the aspect of: "the reward of humility [ekev anavah] is the awe of Hashem." This is the aspect of the sanctity of Eretz Yisrael — which is comprised of humility and awe — as stated above many times. And therefore Calev — who was saved from the counsel of the spies and did not blemish in the sanctity of Eretz Yisrael — it is said of him: "because he had a different spirit with him [yahari]," etc. [Bamidbar 14:24]. And therefore at the time of the destruction of Eretz Yisrael it is said [Yirmiyahu 13]: "your heels are afflicted [nechmassu akevayich]." And therefore Eretz Yisrael is called the inheritance of Yaakov — of whom it is said: "and his hand was grasping the heel of Esav." And in the conquest of Eretz Yisrael it is said: "Gad — a troop shall troop upon him — and he shall troop upon the heel [akev]."

 And there is the primary perfection of prayer in the aspect of mercy and supplication — as it is written [Melachim I 8]: "every prayer — every supplication," etc., "their prayer and their supplication," etc. — and it is written [Yeshayahu 30]: "for the people shall dwell in Tzion — in Yerushalayim — He shall graciously show you grace at the sound of your cry — when He hears it, He shall answer you" — for there is the primary compassion and da'as — as stated above many times. And this is: "and I appeared to Avraham, to Yitzchak, and to Yaakov as El Shaddai" — and Rashi explained: for all the promises He promised them regarding the inheritance of Eretz Yisrael were through this Name — for this is the Name of compassion — as it is written: "and El Shaddai shall give you compassion." And this is the nullification of anger and cruelty — and the tikkun of the brain — and the nullification of the desire for licentiousness — as stated above many times.


## Segment 51

<div dir="rtl" lang="he">

סימן ע"ט-הקול קול יעקב

</div>

And then he began to cry out: "How long, Hashem, have I cried and You have not listened?" For he wanted that the perfection of the speech of Lashon HaKodesh that he himself merited — through his righteousness, for the Tzaddikim are the doers of His word, etc., as stated above — that this alone should be the is'arus d'lesata for the general redemption. And then the Holy One Blessed be He explained the matter to him further and said to him: "You are a son of Torah and not an am ha'aretz." For our Sages of blessed memory said [Berachos 47b]: "Who is an am ha'aretz? — whoever read and learned but did not serve Torah scholars," etc. — see there. And even though the intention is its literal meaning, as Rashi explained — nevertheless one may say that it also alludes to what Rabbainu of blessed memory is engaged with in this ma'amar — to explain that it is necessary to travel to the Tzaddik and to hear from his mouth, and it is not sufficient merely to study and examine books alone. And since you are not an am ha'aretz and you know that it is necessary to serve Torah scholars and to hear from their mouths specifically — and it is not sufficient to examine books alone — and all of this is for the sake of the perfection of Lashon HaKodesh.


## Segment 52

<div dir="rtl" lang="he">

מבואר בפנים כי לתת להם את ארץ מגוריהם (שהיא א"י) מרמז על התשובה כמוף שתירגם אונקלוס ארעא תותבותהון. גם מגוריהם מרמז על אסיפת הניצוצות בתשובה לא"י. בונה ירושלים ד' נדחי ישראל יכנס. ועי"ז עולה בחי' הזמן ונתאחד בבחי' למעלה מהזמן. וע"כ שם עיקר אריכת ימים כמו שאמרו רז"ל כי היא סמוכה ביותר לבחי' למעלה מהזמן. וזה בחי' תמיד עיני ד' אלקיך בה מראשית השנה עד אחרית שהה. היינו שעולה ונתאחד בחי' הזמן שהוא בחי' אחרית שנה בחי' אחרית הימים כמבואר בפ' לבח' למעלה מהזמן שהיא בחי' ראשית השנה. וע"כ ראש השנה הוא בחי' יומא אריכתא כמו שאמרז"ל. וזה שכתוב לענין הגאולה האחרונה (ישעי' ב'. מיכה ד') והי' באחרית הימים (דייקא) נכון יהי' הר בית ד' וגו' ונאמר (הושע ג') אחר ישובו ישראל וגו' ופחדו אל ד' ואל טובו באחרית הימים. כי זה עיקר השלימות לכלול ולהעלות ולאחד בחי' הזמן שהוא בחי' אחרית הימים לבחי' למעלה מהזמן עד שע"י הזמן דייקשא יקבלו כל הישועות והנחמות וכל טוב. בבחי' והי' אמונת עתיך (דייקא) אחישנה. וע"י כל זה זוכין לשמוע הקול דקדושה שזה בחי' וקול התור נשמע בארצנו דייקא. וזה בחי' שמש בגבעון דום וגו' בחי' ביטול הזמן. וזה שנאמר על לעתיד והי' יום א' יודע לד' לא יום ולא לילה בחי' ביטול הזמן:

</div>

And similarly there is the primary tikkun of prayer in the aspect of judgment — which is the aspect of the mighty staff — as it is written: "the staff of Your strength — Hashem sends from Tzion." And through this converts are made — this being the aspect of: "peoples shall call to the mountain" — and: "beloved is Eretz Yisrael, for it renders converts fit." And there the glory of His blessed being grows and is magnified — the aspect of: "the whole earth is full of His glory" — and it is said: "and the glory of Hashem filled the house" — and it is said: "lift up your heads, O gates — and the King of glory shall enter" — and it is said: "I love the dwelling of Your house — and the place of the dwelling of Your glory" — and it is said: "and in His sanctuary — all of it says 'glory'" — and it is said: "and nations shall see the Name of Hashem — and all the kings of the earth Your glory — for Hashem has built Tzion — He appeared in His glory." And through the revelation of the glory comes the spread of prophecy — and the primary prophecy is in Eretz Yisrael — as is explained in the holy Zohar. And there is the primary healing that comes through the forgiveness of sins — the aspect of: "and the inhabitant shall not say: I am sick — the people that dwells in it, their iniquity is forgiven" — as is explained within the ma'amar.

 And through the spread of prophecy — through this the imaginative faculty [koach ha-medameh] is clarified — this being the aspect of: "we have imagined [diminu], O G-d, Your lovingkindness — in the midst of Your sanctuary" — see the Targum who explained it from the language of imagination. And when the imaginative faculty is rectified through this — true holy emunah is rectified — and false beliefs are nullified. And all of this one truly merits in Eretz Yisrael — as stated above many times. And there is the primary perfection of emunah in the renewal of the world — this being the aspect of: "He related the power of His acts to His people — to give them the heritage of the nations" — as our Sages expounded — and as is explained within the ma'amar. And in the future — when He renews His world — and the entire world is conducted through Providence and miracles — then a new song will be awakened in the world. And this song is the aspect of the voice that waters the garden — where all the fragrances and awes grow — which is the aspect of Mashiach — as is explained within the ma'amar. And there one merits the nourishment of the soul — which is the aspect of awe — the aspect of: "for there is no lack to those who fear Him" — as is explained within the ma'amar many times. And therefore it is written regarding Eretz Yisrael: "it lacks nothing."

 
 Tanina Siman 11 · סימן י"א


## Segment 53

<div dir="rtl" lang="he">

סימן פ"א

</div>

And this is the aspect of the fact that the Written Torah achieves its primary perfection through the Oral Torah specifically — as is explained elsewhere. And this is also the aspect of: "oral matters you may not say in writing," etc. — as is brought at the end of this ma'amar. From this itself it is also understood that clarifications after clarifications are needed. And at first there was only the Written Torah alone, and all the rest of Torah was entirely oral. And afterwards, as hearts diminished, it became necessary to permit writing also the Oral Torah — which is the Mishnah. And even so this was still insufficient, and it was also necessary afterwards to serve Torah scholars and to hear the explanation of the Mishnah from their mouths specifically — for what is written in a book is already in the aspect of Lashon HaKodesh coming from above, which has no perfection until one elevates the good from the targum. And it is not possible to explain this matter at much length. And so it is in every generation.


## Segment 54

<div dir="rtl" lang="he">

ארץ ישראל היא בחי' רגלי הקדושה בחי' והארץ הדום רגלי וכתיב השתחוו להדום רגליו. והיא מ כוונת נגד א"י וירושלים של מעלה שהיא בחי' בינה לבא כידוע. ושם מקור השמחה בחי' נתת שמחה בלבי. וע"כ גדול מאד מעלת עסק התורה והמצוות בשמחה גדולה בא"י. וכמו שכתוב תחת אשר לא עבדת וגו' בשמחה וגו'. בפרט כשהשמחה מגעת עד הרגלין שמרקד ברגליו שעי"ז מעלה כביכול בחי' ירושלים שלמטה לבחי' ירושלים שלמעלה ומעלה ומתקון כל בחי' הרגלין המבואר בפנים. וזה שנסמך שמחתי באומרים לי בית ד' נלך עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלים ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לך יחדיו היינו כנ"ל:

</div>

Ikar HaTachlis — "The Primary Purpose"

 עִיקַר הַתַּכְלִית · Likutay Moharan II:11

 It has already been explained above that in Eretz Yisrael one must especially be careful to serve Hashem in simplicity and straightforwardness — without any philosophical wisdoms — this being the aspect of: "and the wholehearted shall remain in it." For Eretz Yisrael is the aspect of the World to Come — the aspect of the purpose [tachlis]. And every one of Israel has a portion in Eretz Yisrael. And similarly every one of Israel has a portion in the World to Come — as it is said: "and your people — all of them are righteous — forever they shall inherit the land." And from this itself one understands as well — that the primary attainment of the purpose is through simplicity, straightforwardness, awe of Heaven, and practical mitzvos — which every person can fulfill. And every one of Israel has a portion in this — for even the sinners of Israel are full of mitzvos like a pomegranate. This is not the case if the attainment of the purpose were only through philosophy and wisdoms — for then most of the world would be distant from it and would have no portion in it at all.


## Segment 55

<div dir="rtl" lang="he">

סימן פ"ב-כי תצא

</div>

Therefore: "Write for yourself an alef-beis" — these being the aspect of the letters of Lashon HaKodesh — "and afterwards say: 'Inform me of the End.'" For if you occupy yourself with this matter, you will understand on your own that it is not possible to hasten the End so quickly — because of the perfect clarification that is still needed through the is'arus d'lesata of the human being specifically. And this is: "Write the vision [chazon]" — prophecy is the aspect of Lashon HaKodesh — "and explain it on the tablets, so that the one who reads it may run — for there is yet a vision for the appointed time, and it speaks toward the end, and does not lie" [Chavakuk 2:2–3]. For even though you write the prophecy in good and clear explanation — which is the aspect of the perfection of Lashon HaKodesh — even so, they will still need prophecy, and the continuation of the tikkun of the perfection of Lashon HaKodesh further — until the clarification is completed. Then the speech of Lashon HaKodesh will be completed in its fullness — this being the aspect of: "and it speaks toward the end and does not lie" — that the speech will be completed in the aspect of the End of Redemption in truth and in fullness.


## Segment 56

<div dir="rtl" lang="he">

ארץ ישראל היא בחי' אשר יראת ד' כידוע שזה בחי' חוה בחי' מלכות פה כנ"ל כמה פעמים. ועיקר שלימותה וחיותה היא כשהיא מקושרת בו ית' שׁזה בחי' לד' הארץ ומלואה כמבואר בפ' ומבואר בזוה"ק שפסוק זה מכוון על א"י. ועיקר החיות הוא המוחין והחכמה שזה בחי' "מה" כח-מה. וע"כ אין חכמה כחכמת א"י. וכתיב וראיתם את הארץ מה היא וכתיב מה ידידות משכנותיך וגו'. וע"כ כתיב וענוים (דייקא) יירשו ארץ. כימי שמחלק בחי' מלכות לעצמו היינו שיש לו גדלות ואומר אנא אמלוך עי"ז הולך לו שלא כסדר. וע"כ הי' עיקר החורבן והגלות ע"י גאוה וגסות הרוח כמבואר בפסוקים רבים. והחורבן והגלות הוא בבחי' שלא כסדר בבחי' ארץ עיפתה כמו אופל צלמות ולא סדרים. וכמובן בדברי רז"ל על פסוק זה (סוטה מ"ט.) ועי' שם בחי' אגדות. וע"כ עיקר התיקשון והגאולה הוא ע"י שיתבטלו גסי הרוח שבישראל כמו שכתוב כי אז אסיר מקרביך עליזי גאותך וכמו שאחז"ל. וזה עיקר התשובה שנעשה ע"י הדרך כבושה שכבש משה רבינו ע"ה בארבעים ימי הרצון והוא ע"י שקישר א"ע עם כל ישראל אפי' עם הפחות שבפחותים בחי' כולו סג יחדיו (שזה נמשך מהארת השם הקדוש ס"ג) וזה בחי' חירק כמבואר בפנים. וזה בחי' קדושת א"י שמאיר בה השם ס"ג הק' כמובן במגלה עמוקות אופן רי"ג. וזה בחי' ועמך כולם צדיקים לעולם יירשו ארץ בחי' כולו סג יחדיו הנ"ל וכמבואר בפנים. גם א"י היא בחי' חירק כמובא בתיקונים והארץ הדום רגלי דא חירק. וזה בחיף מלא כל הארץ כבודו בחי' ומלכותו בכל משלה. וכן כל מה שעלה משה למעלה עליונה ביותר מצא שם השגת אלוקותו ית' ביותר שזה בחי' אם אסק שמים שם אתה (בחי' שם אהי' במלואו בגימט' קס"א) ולא כהו עיניו ח"ו מחמת ריבוי אור כי זכה לבחי' ושכותי כפי עליך שזה בחי' סגו"ל וכו' כמב"פ. וזה ג"כ בחי' קדושת א"י שמאיר בה השם אהי' הנ"ל כמ"ש גור בארץ הזאת ואהי' עמך. וכן נאמר ליהושע כי אתה תביא את בני ישראל אל הארץ וגו' ואנכי אהי' עמך. ושם בחי' הכף הק' הנ"ל כמו שכתוב (ישעי' מ"ט) על כפים חקותיך חומותיך נגדי תמיד (ושם ס"ב) והיית עטרת תפארת ביד ד' וצניף מלוכה בכף אלקיך. וזה בחי' וראמה וישבה תחתיה כי אע"פ שתעלה במעלה גדולה ורמה לא תפול עי"ז ח"ו ממדריגתה בעבודת ד' מ חמת ריבוי אור ח"ו רק תשבהתחתיה ובמקומה ע"י בחי' ושכותי כפי הנ"ל. וזה ג"כ בחי' האזהרה שבפ' עקב פן תאכל ושבעת וגו' וכסף וזהב ירבה לך וכל אשר לך ירבה ורם לבבך ושכחת וגו' וזכרת את ד' כי הוא הנותן לך כח וגו'. היינו שתהי' מחשבתך קשורה בהשי"ת שזה בחי' "מחשבה" חשוב-מה. בחי' השם מ"ה הק' שהוא עיקר הכח והחיות בחי' מ ה חיינו מה כחינו שזה בחי' "חכמה" כח-מה כמבואר בפנים:

</div>

And there in Eretz Yisrael is the primary holy wisdom — for: "there is no wisdom like the wisdom of Eretz Yisrael." And our Sages said [Kiddushin 49b]: "ten kabbin of wisdom descended to the world — nine were taken by Eretz Yisrael," etc. But because of: "this for that," etc. — therefore Eretz Yisrael was first in the hands of the seven nations — who held all seven wisdoms. And Amalek was the first of Israel's wars — as it is written: "Amalek is the first of nations," etc. But because Eretz Yisrael is also the aspect of emunah — as it is written: "dwell in the land and tend to faithfulness" — through this one can conquer Amalek together with all seven nations — the aspect of: "for a righteous man falls seven times and rises" — that is: through emunah — the aspect of: "and the righteous one shall live through his faith."

 For in Eretz Yisrael is the primary place of prayer — which is the aspect of emunah. And through prayer the natural order is changed — and all the wisdoms and philosophical investigations that proceed according to the natural order are nullified. And there in Eretz Yisrael one merits the perfection of prayer — until it is included in His unity, blessed be He — the aspect of: "He is your praise — and He is your G-d" [Devarim 10:21] — and as has been explained a little of this above in this volume — regarding Likutay Moharan I, Siman 52. And this is the primary purpose in truth. And therefore in the battle of Giv'on — Yehoshua said: "sun, stand still at Giv'on," etc. And our Sages expounded: "silence from saying song — and I will say song in your place." For the sun is the chief of the planets through which the natural order is conducted — and he told it to be silent from saying song — and he would say song in its place. For his song was more praiseworthy — for it is included in His very unity, blessed be He — since Israel is a portion of G-d from above, as is brought. For in truth even the natural order is conducted through Providence — this being the aspect of: "and the host of heaven bows down to You." And this is the aspect of the song they say — the aspect of: "the heavens tell of the glory of G-d," etc. But Israel — through their prayers — can nullify His decrees, blessed be He — and change the natural order — and be included in His very unity, blessed be He. And therefore their song is greatly praiseworthy — even more than the song of the angels — as it is written: "when they stand still they let down their wings" [Yechezkel 1:24] — and it is written: "when the morning stars sang together — and all the sons of G-d shouted" [Iyov 38:7] — and as our Sages expounded.

 
 Tanina Siman 12 · סימן י"ב

 Ayeh Mekom Kevodo — "Where Is the Place of His Glory?"


## Segment 57

<div dir="rtl" lang="he">

סימן פ"ג-ע"י תיקון הברית

</div>

And this is: "if it tarries — wait for it, for it will surely come; it will not be late" [Chavakuk 2:3]. For it is necessary to be very gradual, as stated above. (And this itself is also the aspect of chashmal [the mysterious divine fire of Yechezkel's vision — homiletically read as ittim chashos ittim memalelos: "times of silence, times of speech"] — for one must be very gradual in the matter of the continuation of the aforementioned tikkun, and it is not possible to grab and complete the tikkun in a single moment — for a time to be silent and a time to speak [Koheles 3:7].) For also because of this very reason one must travel and draw close specifically to the Tzaddik of the generation — as is understood in the ma'amar of: "And Hashem G-d built the rib," Siman 67. And in the ma'amar of: "And it came to pass afterwards," Siman 76.


## Segment 58

<div dir="rtl" lang="he">

עיקר תיקון הברית הוא ע"י קדושת א"י בבחי' ונתתי לך וגו' ואתה את בריתי תשמור. ושם עיקר תיקון התפלה כמ"ש והתפללו אליך דרך ארצם. ושם עיקר צמיחת קרן משיח כמו שכתוב שם אצמיח קרן לדוד שם דייקא. וכלליות משיח באבות שזה בחי' מה שהדיבור כלול מאש מים רוח כמבואר בפנים. שזה בחי' אשריך ארץ שמלכך בן חורין וכתיב וקראתם דרור בארץ. וחירות היא בחי' קדושת שבת שזה בחי' ושבתה הארץ שבת לד'. ושבת היא שי"ן-בת בחי' דיבור התפלה שכלול מאש רוח ומים שזה בחי' ואגודתו על ארץ יסדה כנ"ל. וקדושת שבת היא תכלית הידיעה אשר לא נדע בחי' אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני שזה בחי' קדושת א"י שנקראת ארץ מרחקים מחמת זה וכמובא בפנים לעיל סי' מ'. וזה בחי' וירא את המקום מרחוק ותכלית הזה הוא עיקר המקום היינו מקומו של עולם שזה בחי' וירא את המקום מרחוק הנ"ל. וע"כ נאמר באברהם אל המקום אשר עמד שם וגו'. שזה בחי' הקובע מקום לתפלתו.ובשבת נאשמר אל יצא איש ממקומו וגו' שזה בחי' מה שאסור לצאת מא"י לחוץ לארץ ואדרבא הכל מעלין לא"י ששם מקומו של כל א' ואז פושט גופו המצורע וכו'. כי המקום גורם בבחי' של נעליך וגו' כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קודש הוא אדמת קודש דייקא בחי' א"י בפרט בהר הבית שאסור באמת לכנוס שם במנעליו. ואז נתלבש בגוף קדוש מגן עדן כי א"י היא מבחי' גן עדן כידוע. (וגם במאמר חדי ר' שמעון סי' ס"א בלקו"מ הראשון מבואר מענין קדושת הגופים שנתרקמו בא"י וכו') והגוף הק' הנ"ל נקרא בשר. וזה בחי' מש"כ (יחזקאל י"א) ונתתי לכם את אדמת ישראל וגו' והסירותי לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר. ואז נתרומם מזלו וזוכה לעושר בבחי' ברכת ד' היא תעשיר. ועיקר ברכת ד' היא בא"י כמו שכתוב לך לך מארצך וגו' ואברכך ודרשו רז"ל בממון וכתיב כי שם צוה ד' את הברכה. ואז גם נתחזק יצרו הטוב היינו לב בשר יצר טוב וכו' שזה בחי' ונתתי לכם לב בשר הנ"ל. ואז נתבטל העצבות הבא מחמת דחקות ועניות אבל בא"י כתיב אשר לא במסכנות תאכל בה לחם. וכן נתבטל הליצנות שהיא בחי' שחוק הכסיל ע"י בחי' לב בשר הנ"ל שהוא בחי' לב חכם לימינו שזה בחי' א"י שאוירה מחכים והיא בחי' ימין כנ"ל כמה פעמים. ובימין הזה הוא מקים את הנופלים לאהבותויראות רעות ומביא אותם לאהבות ויראות קדושות. שזה בחי' קדושת א"י ששם עיקר שלימות אור האהבה ויראה כנ"ל כמ"פ. והם בחי' י"ה שעיקר הארת שם זה הוא בא"י כנ"ל כמ"פ בחי' י"ה בארץ החיים. ואז עיניהם רואים נפלאות בח' גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך וגו' בחי' תורת אמת היתה בפיהו כמבואר בפנים. וכל זה הוא בשלימות בא"י כי אין תורה כתורת ארץ ישראל ושם זוכין ביותר להשיג נפלאות התורה. ועיקר אור העינים הוא בבית המקדש כמב"פ. ועי"ז נתבטל שאור וחמץ שבלב האדם שמסת אותו שיהרהר אחר תלמידי חכמים שבדור ולומר זה נאה וזה לא נאה וכו'. אבל בא"י שם עיקר שלימות אמונת חכמים כנ"ל כמ"פ. והת"ח בעצמם שם מחבבין זה את זה כמו שאמרו רז"ל. ואז יכול הלב להתלהב בלימוד התורה בשלהובין דרחימותא וכו'. ועיקר השלהובין דרחימותא הם נשפעין מבחי' נעם העליון שהיא בחי' מוחין של א"י כמבואר בפנים לעיל במאמר חבלים נפלו לי בנעימים ס' ע"ח. והשכינה מכסה בכנפיה על דמם של ישראל באהבה וכו' שזהו בחי' כיסוי דם בעפר. וזה בחי' כי דם עבדיו יקום וגו' וכיפר אדמתו עמו. וע"כ העם היושב בה נשוא עון וכמו שאמרו רז"ל כי על כל פשעים תכסה אהבה וכמב"פ:

</div>

אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ · Likutay Moharan II:12

 It has already been explained above that in Eretz Yisrael one must especially be careful to serve Hashem in simplicity and straightforwardness — the aspect of: "for the upright shall dwell in the land — and the wholehearted shall remain in it." For precisely because there the holy wisdom and intellect shine most greatly — for: "there is no wisdom like the wisdom of Eretz Yisrael" — one must therefore especially be careful not to walk after one's own wisdom and intellect — but rather that one's deeds should be more numerous than one's wisdom — and to serve Hashem in simplicity. For this in truth is the primary wisdom — as is explained elsewhere. And it has already been explained many times above that the primary revelation of His glory, blessed be He, is in Eretz Yisrael — and there is the root of all Creation — which was created for the sake of His glory, blessed be He — as it is written: "from Tzion — the perfection of beauty," etc. — and as our Sages expounded. And there is the Even HaShetiyah — from which the world was founded. And this is the aspect of: "and in His sanctuary — all of it says 'glory'" — in its literal sense — for there all the utterances that were for the sake of His glory, blessed be He, shine. For the primary revelation of His glory, blessed be He, is in the Bais HaMikdash — for there is the dwelling of His glory, blessed be He.

 Therefore in Eretz Yisrael — and in particular in Yerushalayim — which is the aspect of the King's palace — one must especially be careful to examine every action one does — that there should be in it the honor of the Holy One Blessed be He. And even when one falls into doubts — wondering whether there is in this the honor of the Holy One Blessed be He or the opposite, G-d forbid — and even when one falls into outright doubts and thoughts, G-d forbid — that one questions, as it were, after the Holy One Blessed be He — (for even there free choice is free — and as we have seen from what happened in the early days, G-d forbid: "our fathers sinned and are no more," etc.) — even so, one must contemplate within oneself: certainly the whole earth is full of His glory — and in particular in Eretz Yisrael — where there is His dwelling of glory, blessed be He, as it were — and the Shechinah has never departed from there — and even so my fall is so great — that in the place of His sanctuary, as it were, I am thinking thoughts and doubts such as these — which are the aspect of filthy places, G-d forbid — regarding which it is said: "and My glory I will not give to another." But even after all this — I believe and know that certainly even in the depths of my fall there is His vitality, blessed be He — only it is in the aspect of the sealed utterance of Bereishis — which is the aspect of ayeh [where?]. Therefore I ask, seek, and search greatly: where is the place of His glory, blessed be He — and where am I in the world — that I have fallen so greatly — and His glory, blessed be He, is so hidden and concealed from me. And then — when one is strong in this — to cry out and shout and search and seek greatly after His glory, blessed be He — even in one's place and in the depths of one's fall — then it can be that the descent is transformed into ascent, etc. — as is explained within the ma'amar — until from this the aspect of a burnt offering is made — which atones for the meditation of the heart, etc. — until one merits complete teshuvah and the revelation of His glory, blessed be He.


## Segment 59

<div dir="rtl" lang="he">

סימן פ"ד

</div>

When Chavakuk heard this, he fell on his face and said: "Do not judge me as a willful sinner, but as one who erred" — for he feared that perhaps in his insistence he had blemished the speech of Lashon HaKodesh, G-d forbid. And therefore he returned and prayed about this: "A prayer of Chavakuk — upon errors — Hashem, I have heard Your report and I was afraid," etc. [Chavakuk 3:1–2] — which alludes to the continuation of the aforementioned tikkunim.


## Segment 60

<div dir="rtl" lang="he">

עיקר התחברות ודביקות להשי"ת הוא בא"י כנ"ל כמה פעמים. והעיקר ע"י שלימות התפלה שהיא בא"י. וזה בחי' וזה שער השמים. כי א"י היא בחי' השכינה בחי' מלכות כידוע. ומחמת שרוצה להתאחז בה ח"ו בחי' מלכות הרשעה בחי' גאוה וגדלות ובפרט בשעת התפלה. ע"כ צריכים שם ליזהר ביותר להתפלל בכח בכדי ליתן כח להתפלה שהיא בחי' מלכות דקדושה להתגבר על מלכות הרשעה ועי"ז נעשה יחוד קוב"ה ושכינתיה ונתחדשה השבועה שנשבע לאבות כמבואר בפ'. שזה בחי' למען הקים את בריתו אשר נשבע לאבותיך שכל זה בחי' קדושת א"י. כמו כתוב וגם הקימותי את בריתי אתם לתת להם את ארץ מגוריהם וגו' (ועי' זוהר וישב קפ"ב ע"ב) מאי ואשביעך לאתלבשא ברזא דשבע נהורין עילאין וכו'. אשר לא תקח אשה לבני וכו' דכל אינון דזכו לאתקברא בארעא דישראל אינון מתערין בקדמיתא וכו':

</div>

And this is what is written in Parshas Va'eschanan: "when you beget children," etc. — see there — how they will go into exile from Eretz Yisrael and scatter among the nations — and serve there gods of human handiwork, etc. — meaning: they will fall to the aspect of truly filthy places — which are the aspect of: "and My glory I will not give to another." Even so: "and from there — specifically — you shall seek Hashem your G-d — and you shall find him — when you seek Him with all your heart and all your soul" [Devarim 4:29] — see there further. And this is what is written [Divray HaYomim II 15]: "and for many days Israel was without the true G-d — and without a teaching priest — and without Torah — and in their distress they returned to Hashem the G-d of Israel — and they sought Him — and He was found by them." And there: "and with all their heart they sought Him — and He was found by them — and Hashem gave them rest on all sides." (And see there also in chapter 20 — and: "also from all the cities of Yehudah they came to seek Hashem," etc. — and the prayer of Yehoshafat there — for this too relates to our matter.)

 And this is what the prophet admonished them [Yirmiyahu 2]: "what wrong did your fathers find in Me — that they distanced themselves from Me," etc. — "and they did not say: 'where is Hashem who brought us up from the land of Egypt?'" etc. — "and I brought you to a land of the orchard," etc. — "and you came and contaminated My land." "The priests did not say: 'where is Hashem?'" etc. — "has a nation exchanged its gods?", etc. — "and My people has exchanged My glory for uselessness." And this is what is written [Yeshayahu 63]: "and He remembered the days of old — Moshe His people — where is He who brought them up from the sea?", etc. — "where is He who placed His holy spirit within him?", etc. — "look down from heaven and see," etc. — "where is Your zeal and Your strength?", etc. And this is what is written [Hoshea 3]: "for many days the children of Israel shall remain without a king," etc. — "afterwards the children of Israel shall return — and seek Hashem their G-d," etc. For this seeking is the primary teshuvah — as is explained within the ma'amar. And there [Hoshea 5]: "I will go and return to My place — until they become guilty — and they shall seek My face — in their distress they shall seek Me early." And there [Hoshea 7]: "and they have not cried out to Me with their heart — though they wail upon their beds — and they have not sought after Me with all this." And it is said [Tzefaniyah 1]: "and those who turn back from following Hashem — and those who did not seek Hashem — and did not inquire of Him." And there [Tzefaniyah 2]: "seek Hashem," etc. And this is: "seek Hashem and His strength — seek His face always [tamid]" [Tehillim 105:4] — specifically — whether in ascent or in descent, as stated above. And this is what our Sages said: "tamid refers only to Eretz Yisrael" — for because there is the primary dwelling of His glory, as it were — one must especially be careful in this, as stated above.

 And this is what is written [Iyov 35]: "from the abundance of the oppressed they cry out," etc. — "and they say not: 'where is G-d my Maker — who gives songs in the night — who teaches us more than the beasts of the earth — and makes us wiser than the birds of the heaven?'", etc. Meaning: the primary fall of the wicked — until they come to oppression and robbery and similar things — which are severe sins between a person and his fellow — all of this is because they do not contemplate within themselves that even in the depths of their fall there is the vitality of the Holy One Blessed be He. And then they would cry out and seek and search greatly after His glory — even in their place — and would say: "where is G-d my Maker — who gives songs in the night." Meaning: even in the depths of the darkness — there too His glory sings — the aspect of: "so that my glory may sing to You," etc. And this is: "who teaches us more than the beasts of the earth — and makes us wiser than the birds of the heaven." In the manner of what our Sages said [Eruvin 100b]: "had Torah not been given to Israel — we would have learned modesty from the cat — that robbery is forbidden from the ant — sexual purity from the dove — proper conduct from the rooster," etc. For we see clearly that even in the animals and beasts and birds — the ways of the holy Torah are clothed and embedded in them — which are the illumination of His glory, blessed be He. For: "there is no glory but Torah." Until the human being — who has intellect and wisdom — can learn wisdom and proper conduct from them — this being the aspect of: "who gave wisdom to the beast" — as our Sages expounded. And from this one can also learn and understand — that one must walk only in simplicity and straightforwardness — without any philosophical wisdoms — only to examine every action one does — that there should be in it His glory, blessed be He — in accordance with the Torah and in accordance with proper conduct. And in what one is uncertain — one shall inquire and seek and search: where is the place of His glory, blessed be He? Until the descent is transformed into ascent, as stated above.


## Segment 61

<div dir="rtl" lang="he">

סימן פ"ה-אגוזים וכו'

</div>

And through this the verses in Malachi 3 — which speak of the success of the wicked, etc. — are also understood: "Then those who fear Hashem spoke with one another," etc. And Rashi explained that they spoke so as not to cleave to their evil deeds — [which is the aspect of the perfection of the speech of Lashon HaKodesh that is dependent upon yir'ah]. And even though He does not hasten to return recompense: "I listened and heard, and I commanded that a Book of Remembrance be written before Me for those who fear Hashem and contemplate His Name" [Malachi 3:16] — "and they shall be Mine, says Hashem of Hosts, on the day that I make a treasure — and I will have compassion upon them as a man has compassion upon his son who serves him. And you will return and see the difference between the righteous and the wicked, and between one who serves G-d and one who does not serve Him" [ibid. 17–18] — that is, as stated above. For in every generation, the Tzaddikim occupy themselves with drawing down the aspect of the perfection of Lashon HaKodesh through yir'ah. And even though it is still not possible to complete the tikkun in its fullness — even so, their words are inscribed in the Book of Remembrance. For they are in the aspect of: "Write this as a remembrance in a book," etc. And through all of this, the good within the targum is clarified each time — until the clarification is completed in its fullness through the yir'ah, which is the aspect of the otzar [treasury]. Then will be the downfall of the wicked, and the evil within all the seventy nations will be nullified and will fall entirely — through the perfection of Lashon HaKodesh — in the aspect of lashon nofeil al lashon "language falls upon language" — a play on words, meaning that the holy tongue will overcome all tongues]. And the good will rise to the ultimate perfection, as stated above.


## Segment 62

<div dir="rtl" lang="he">

ארץ ישראל היא מג' דברים שנתנו ע"י יסורים. ויסורין הם בחי' אחורים בחי' עורף בחי' לאה ועיני לאה רכות מחמת הבכי' שזה בחי' הבכיה שבכ"א יום שבים המצרים שכנגדם באילן לוז. ועי"ז דייקא נכנסין לא"י שהיא בחי' רחל כידוע שזה בחי' מה שתחיית המתים תהי' דייקא ע"י עצם לוז שבעורף האדם. וע"כ אמרו רז"ל ויראם את מבוא העיר (שופטים א') לוז הי' עומד על פתחה של מערה שדרך שם נכנסין לעיר וכו'. ואח"כ אמרו היא שמה עד היום הזה (היינו שם העיר לוז שבנה אותה זה האיר שהראם מבואר העיר של בית אל) שלא בלבלה סנחרב וכו'. ואין מלאך המות שולט בה וכו'. היינו כי יש שם איזה בחי' הארה מתחיית המתים שתהי' ע"י עצם לוז. ואע"כ הי' ענין זה בנחלת בני יוסף דיקא שהם מבני רחל:

</div>

Tanina Siman 15 · סימן ט"ו

 Elu HaMitpa'arim — "Those Who Boast"

 אֵלּוּ הַמִּתְפָּאֲרִים · Likutay Moharan II:15


## Segment 63

<div dir="rtl" lang="he">

סימן פ"ו-דע שע"י וכו'

</div>

The primary drawing down of the explanations of Torah in their fullness is in Eretz Yisrael — the aspect of: "for from Tzion shall go forth Torah" — and: "there is no Torah like the Torah of Eretz Yisrael." For all the explanations of Torah are written in the supernal heart — which is the aspect of Yerushalayim — and from there holiness flows to all of Eretz Yisrael. And also, in the merit of the Torah they draw down, one merits to Eretz Yisrael — as is explained within the ma'amar.


## Segment 64

<div dir="rtl" lang="he">

ארץ ישראל היא בחי' אמונה כנ"ל כמ"פ. וזה שכתוב ורוח להולכים בה היפוך בחי' ע"ז וכפירות שהם בבחינת אף אין יש רוח בפיהם. וגם היא היפוך קטני אמנה שהם מבחי' קוצר רוח. כי בא"י שם בחינת אריכת אפים שהיא בחי' מאריך רוחי' המבואר במק"א. וע"כ היושבים בא"י הם בבחינת בנים ולא בבחי' עבדים כמובא כי יכולים להשיג שם מדריגה גדולה בעבודת ד' בלא עבודות קשות. וזה שכ' (ישעי' י"ד) כי ירחם ד' את יעקב ובחר עוד בשיראל והניחם על אדמתם וגו' והיה ביום הניח ד' לך מעצבך ומרגזך ומן העבודה הקשה אשר עבד בך. אך גם שם צריכים ליזהר ביותר להתחזק ולהאמין בקדושת א"י שהיא בחי' אמונה ולהאמין גם בעצמו שאע"פ שנדמה לו שהוא בשפלות המדריגה ואינו מרגיש בעצמו תוספות קדושה ע"י ישיבת א"י. אעפ"כ יאמין באמונ שלימה שגם עליו בודאי מאיר ומגין ומופיע קדושת א"י עד שיכול לזכות בה בנקל לעבודת ד' באמת. כי גם מה שאינו מאמין בעצמו הוא לפעמים בחי' פגם אמונה עד שצריך ע"ז לעבודות קשות שזה בחי' כי מי בז ליום קטנות וכו' המבואר בפנים. וכמבואר מענין זה במאמר חדי ר' שמעון סי' ס"א לקו"מ קמא וכמבואר גם במ"א:

</div>

The tzedakah of Eretz Yisrael is very elevated — as is brought in holy books. And through it the union of blessing and holiness is made in completeness. But because among those who give tzedakah there are also some unworthy people — through whom some blemish would fall, G-d forbid, in the union of blessing and holiness that is made through the tzedakah of Eretz Yisrael — therefore the Holy One Blessed be He arranges that much of the tzedakah of Eretz Yisrael goes to waste through large expenditures and similar things. And similarly in the distribution itself — it is impossible to arrange it properly in truth — in such a way that there are some who must necessarily receive more than what is appropriate. And similarly other things of this kind — as is known. And all of this is so that the tzedakah of the unworthy people — meaning: of the wicked and adulterers, G-d forbid — should go and disperse upon all the aforementioned matters — and no blemish from it should reach the tzedakah of Eretz Yisrael, G-d forbid. But even so — one must initially be careful to minimize expenditures — and to distribute the tzedakah as is fitting. And what it is impossible in any way to rectify — one must know that even this is for the good — because of the aforementioned reason. And similarly the tzedakah of the unworthy people that goes and disperses upon the aforementioned matters — even so — it is not entirely lost, G-d forbid. And their reward too is very great. For through this — more remains in the tzedakah fund to distribute as is fitting to truly worthy poor people — after all the expenditures and other aforementioned matters. And their tzedakah is like a guardian of the fruit — which is also itself included in the fruit. On the contrary — great is the power of tzedakah — and in particular tzedakah to Eretz Yisrael — to the extent that it can bring them out from their lowly level — in such a way that they will merit to true and complete teshuvah — and in particular because: "through lovingkindness and truth iniquity is atoned for."

 
 Tanina Siman 16 · סימן ט"ז

 HiKshu — "They Hardened / They Listened"


## Segment 65

<div dir="rtl" lang="he">

סימן פ"ז-דע שכונת אלול

</div>

And Moshe Rabbainu, may peace be upon him — who sinned in the striking of the rock, which is the aspect of: "the Rock of my heart" [Tehillim 73:26] — as it were — therefore it was said to him that he would not come to Eretz Yisrael. And also, the primary place of prayer — through which the explanations of Torah are drawn — is also in Eretz Yisrael, as stated above. And also, the awakening of the mateh oz [the staff of strength] to subdue the evil of the congregation — this too is primarily from there. As it is written: "Your staff of strength shall Hashem send from Tzion" [Tehillim 110:2] — in its literal sense.


## Segment 66

<div dir="rtl" lang="he">

עיקר הדרך הנפתח בחודש אלול נמשך מהשני שמות הק' שהם הוי' אהי' במילואם שהם ס"ג וקס"א גימטריא דרך. ואלו השמות הקדושים מאירים בקדושת א"י כנ"ל בסי' פ"ב. וע"כ א"י נקראת ימין כנ"ל כמ"פ. כי ימין במילואו גימט' דרך כמבואר בכונות אלול הנ"ל. וזה בכל הדרך אשר צוה ד' וגו' תלכו למען תחיון וגו' בארץ אשר תירשון. וא"י היא בחי' אמונה ובחי' אשה יראת ד' כנ"ל והיא בחינת תיקון הברית כידוע. וגם כי שם צ ריכים ליזהר ביותר בשמירת הברית כמו שאמרו רז"ל על מנת ואתה את בריתי תשמור. ונאמר בפ' עריות אל תטמאו בכל אלה כי בכל אלה נטמאו הגוים וגו' ותטמא הארץ וגו' ותקיא הארץ את יושביה וגו' עי'שם. וע"כ שם עיקר הזווג דקדושה. שזה בחינת מה שאמרו רז"ל שהאיש כופה את אשתו ואפי' אשה לאיש לעלות לא"י. וע"כ אמר אברהם לאליעזר השמר לך פן תשיב את בני שמה ד' אלקי השמים וגו' ואשר נשבע לי לאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת הוא ישלח מלאכו ל'פניך ו'לקחת א'שה ל'בני משם ר"ת אלול. ו'אם ל'א תאבה האשה ל'לכת א'חריך וגו'. רימז לו בזה ג"כ כונת אלול כמבואר בפנים. רק את בני לא תשב שמה. כי עיקר הזווגים דקדושה ותיקון הברית הוא בא"י כנ"ל:

</div>

הִקְשׁוּ · Likutay Moharan II:16

 Eretz Yisrael is the aspect of Malchus — as is known. And the primary Malchus is through humility — this being the aspect of what it is called: Eretz Kena'an — from the language of submission [hikna'ah] and humility — as is brought. And it is written: "and the humble shall inherit the land." And the livelihood flows from the aspect of Malchus. And therefore the primary abundance is from Eretz Yisrael. And from the livelihood — clarifications are made — until from them come pleasant words [imray shefer] — which are the blessings recited before and after — and the prayers — and the service of the Holy One Blessed be He through the power of eating. And all of this is in its fullness in Eretz Yisrael — as it is written: "and you shall eat and be satisfied and bless", etc., "the good land that He gave you." And similarly the verse: "from Asher — his bread is fat" — and: "Naftali is a swift gazelle," etc. — all of this was said in the praise of Eretz Yisrael. And from these pleasant words a crown is made for the king, etc. — this being the aspect of what is said about Tzion [Yeshayahu 62]: "and you shall be a crown of beauty in the hand of Hashem." And this is what it concludes there afterwards: "Hashem has sworn," etc., "I will no longer give your grain", etc., "for those who harvest it shall eat it and praise Hashem," etc. — as stated above.

 And because of all this — a person is not given his livelihood at once — but only at a special time. And in particular in Eretz Yisrael — where mostly one must wait and yearn greatly until the abundance and livelihood come — specifically in their season. And all of this is in order that they see the King in His beauty — as is explained within the ma'amar. This being the aspect of: "a king in his beauty shall your eyes behold." And this is what it concludes: "you shall see a land of far distances" — which is the aspect of Eretz Yisrael — as is explained below within the ma'amar in Siman 40. And Eretz Yisrael is also now called eretz merachakayim [a land of far distances] — for the verse: "from afar she brings her bread" [Mishlei 31:14] — as stated above.


## Segment 67

<div dir="rtl" lang="he">

סימן פ"ח-צריך ליזהר וכו'

</div>

For the primary perfection of avodah [Divine service] is that it be performed with the complete intention of the heart — in the aspect of: "and to serve Him with all your heart" [Devarim 11:13] — for the Merciful One desires the heart. And the heart is the aspect of Tzion and Yerushalayim, as stated above. And this is the aspect of: "Hashem loves the gates of Tzion" [Tehillim 87:2], as stated above.


## Segment 68

<div dir="rtl" lang="he">

עיקר שלימות גידול הארץ בקדושה כראוי הוא בא"י. וע"כ שם עיקר כל המצות הנוהגות בגידולי הארץ לקט שכחה ופאה ושביעית וכל כיוצא בזה. ושם צריכים ליזהר ביותר שלא לקוץ אילן קודם זמנו ופרי קודם בישולה. וזה בחינת מה שמבואר במס' שביעית (פ"ד) מאימתי אוכלין פרות האילן בשביעית וכו' ו כל האילן כיון שבא לעונת המעשרות מותר לקוצצו וכו' עי"ש בפירוש הר"ב (וצריכין לבאר עוד בזה). וכן עיקר קיבוץ האבדות הוא לא"י כמו שכתוב ביום ההוא יתקע בשופר גדול וגו' ובאו האובדים וגו' והשתחוו לד' בהר הקודש בירושלים ונאמר בונה ירושלים ד' נדחי ישראל יכנס. וזה בחי' מה שמבואר בפנים מענין המלאך וכו' ומחפשים תמיד אחר האבידות והם תוקעים תר"ת שזה בחינת ביום ההוא יתקע כנ"ל. וע"כ כיבוש יריחו שהוא הכיבוש הראשון של א"י היא ע"י שופרות. ומחמת שענין מציאת זווגו כנ"ל בסי' פ"ז שייך ג"כ לענין מציאת האבידות שע"י המלאך הנ"ל ע"כ אמר אברהם הוא ישלח מלאכו לפניך וגו'. וזה שנאמר גם לעתיד (מלאכי ג') הנני שולח מלאכי ופינה דרך לפני (בחינת דרך הנ"ל בסי' כי חופרים תמיד ומחפשים אחר אבידות ע"כ נאמר נשלחה אנשים לפנינו ויחפרו לנו את הארץ ויישיבו אותנו דבר את הדרך אשר נעלה שם וגו'. וכן אצל יהושע נאמר ששלח לחפור את הארץ לחפור דיקא. ומחמת שגם הצדיקים החופרים ומבקשים אחר האבידות חוזרים ואובדים לפעמים וזה בחינת עת לאבד וכמבואר במ"א. דהיינו כי ע"י שאובדים איזו אבידות נתעוררים ביותר לחפש אחר אבידתם עד שמוצאים עי"ז גם אבידות אחרות ביותר. וזה בחינת על מה אבדה ארץ וגו' היינו שאבדה את יושביה שגלו ממנה. כי אע"פ ששם בא"י מוצאים כל האבידות כנ"ל אעפ"כ גם היא יש לה אבידות כי גם היא אובדת לפעמים בבחינת יש צדיק אובד בצדקו. וזה בכדי שעי"ז ימצא לה אבידות יתירות ביותר כנ"ל. וזה בחינת מה שאמרו רז"ל לא גלו ישראל אלא כדי שיתוספו עליהם גרים היינו כנ"ל. ויש בענין זה דברים נפלאים וכו' כמובאר בפנים. כי יש כמה אבידות הבאים ע"י תאוות וכו' היינו כי זה ג"כ בחינת שאוכל פרי קודם זמן בישולה. ובחי' זו מצינו לפעמים גם אצל הצדיקים הגדולים ע"ד שאמרו ז"ל ראויה היתה בת שבע לדוד אלא שאכלה פגה. ואמרו רז"ל ג"כ לא היה דוד ראוי לאותה מעשה וכו' אלא כדי להורות תשובה ליחיד היינו כנ"ל. שבא לבחי' אבידה וע"י זה נמצאו דברים אבודים ביותר כי האיר עי"ז דייקא דרך התשובה בעולם. וע"ד זה אמרו רז"ל ג"כ משל לבת מלך שאבדה וכו' ושמחו גם שאר האובדים לקראתה. כי ע"י שיחפשו וימצאו האבידות של הבת מלך עי"ז יהיו נמצאין ממילא גם אבידתם היינו ג"כ כנ"ל. וזה שאמרו רז"ל ג"כ ואתחנן אל ד' לאמר מהו לאמר אמר משה לפני הקב"ה רבש"ע יכתב חטא שלי לדורות משל למלך שאמר כל מי שאכל מפגי שביעית מחזירין אותו בקומפין (עי"ש במפרשים עי אסור לאכול בשביעית פירות שלא נגמה בישולם). הלכה אשה אחת לקטה ואכלה התחילו לחזר אותה בקומפין אמרה האשה למלך בבקשה ממך יתלו הפגין הללו על צוארי שלא יהיו אומרים נמצא בי דבר כישופין או ניאוף וכו' היינו כנ"ל. כי יש אבידות שבאים ח"ו ע"י עבירות גמורות. ויש אבידות שהם רק בבחינת האוכל פרי קודם בישולה. אך גם זה צריך תיקון כנ"ל ואז יוכל להיות שימצא עי"ז דייקא דברים אבודים ביותר. שזה בחינת מה שנשאר משה במדבר כדי להעלות ולהחזיר עי"ז כל מתי מדבר ולהוציא ישראל מגלותם כמו שאמרו רז"ל. ויש עוד הרבה לבאר בזה ומובן בנקל להמעיין. וזה שאמרו רז"ל ויתא ראשי עם וגו' משל לשפחה שהלכה למעין ונפל מידה כד של חרס וכו' ואח"כ באה בת מלך והפילה כד של זהב וכו' היינו ממש כנ"ל:

</div>

Tanina Siman 17 · סימן י"ז

 Tzarich Lizaher Me'od — "One Must Be Very Careful"

 צָרִיךְ לִיזָּהֵר מְאֹד · Likutay Moharan II:17


## Segment 69

<div dir="rtl" lang="he">

סימן פ"ט-הדעת משדך וכו'

</div>

The primary drawing down of the Divine abundance — which is the aspect of Ruach HaKodesh [the Holy Spirit], the aspect of the spirit of wisdom that comes from the holy — is in Eretz Yisrael. For there is the primary wisdom, the primary prophecy, and the primary Ruach HaKodesh. And also there is the primary illumination of the makifim [surrounding / encompassing lights — the transcendent levels of the soul that surround rather than clothe the body] — which are the aspect of the light of the countenance — the aspect of: "and the light of Your countenance — for You favored them" [Tehillim 44:4]. And there is the primary place of the seven lamps — for it is the aspect of truth, the aspect of the holiness of the mouth.


## Segment 70

<div dir="rtl" lang="he">

בארץ ישראל שם עיקר שלימות הדעת ושלימות התורה כנ"ל כמה פעמים ע"כ משם שורש כל השידוכים בבחינת מד' יצא הדבר ודרשו רז"ל מהר המוריה. וכמובא לעיל סי' ב' על מאמר ימי חנוכה וכו'. גם כי ישראל מקושרים ודבוקים בהשי"ת בחינת אירוסין ושידוכין כמו שאמרו רז"ל וכמו שכתוב וארשתיך לי לעולם וגו'. ואף שבאמת נשפות ישראל הם חלק אלוה ממעל וכלולין באחדות אחד עמו ית' כמו שאמרו רז"ל. אעפ"כ בעודם בעולם הזה מלובשים בגשמיות הם נראין כשני הפכים ממש עם השי"ת כביכול. כי הוא ית' למעלה מכל הרוחניות ולית מחשבה תפיסא ביה כלל. אך הדעת והתורה הק' היא משדכת אותם שיהיו מקושרים ודבוקים בהשי"ת תמיד גם בעוה"ז. וכן שיהי' השי"ת שוכן אצלם תמיד כמו שדרשו רז"ל על פסוק ויקחו לי תרומה וכו'. ומחמת שעיקר שלימות התורה והדעת הוא בא"י. ע"כ אמרו רז"ל אם נכנסים אתם לארץ אתם מקבלים אלקותי וכו' היינו כנ"ל:

</div>

It has already been explained above that Eretz Yisrael is the aspect of the sanctity of Shabbos. And there is the primary perfection of awe — the aspect of eretz yir'ah [a land of awe]. And the awe is without foolishness — only in the aspect of wisdom — as it is written: "the beginning of wisdom is the awe of Hashem" — and as it is written: "a wise man fears and turns from evil," etc. [Mishlei 14:16] — for there is the primary wisdom — as stated above many times. And because through the sadness of the mind in subjugation and exile — one must therefore overpower oneself there especially to always be in joy — as stated above many times. And as is explicit in the holy Zohar: "serve Hashem in joy — be-zimna di-Yisrael sha-an be-ar'a kaddisha" [at the time when Israel dwells in the holy land]. And not to show any sadness or worry at all — as it is written: "on the day that Hashem gives you rest from your suffering and from your anger," etc. — only to delight in Hashem and rejoice in Him with all one's strength — as it is written: "dwell in the land and tend to faithfulness — and delight in Hashem" — and: "and the humble shall inherit the land — and they shall delight in the abundance of peace."

 And also because there the light of Providence shines most greatly — therefore mostly there are sufferings there, G-d forbid — because they repay a person according to his deeds. And even though this too is from the aspect of His lovingkindness, blessed be He — the aspect of: "and to You, Hashem, belongs lovingkindness — for You repay each man according to his deeds" — as is explained in Likutay Moharan I, Siman 187 — also regarding Eretz Yisrael — see there. Even so — one who wishes to be saved from sufferings must especially be careful there not to look upon any person unfavorably — to find blemishes and deficiencies in him, G-d forbid — but rather on the contrary — to look upon the good that is in every person. And through this — with the measure that a man measures — they measure out to him. And then the Holy One Blessed be He also averts His eyes, as it were, from the evil and deficiencies that are in this person — and looks only upon his goodness and merits — as is understood within the ma'amar.

 נ נח נחמ נחמן מאומן


## Segment 71

<div dir="rtl" lang="he">

סימן צ'-טעם על שבירת כלי חרס

</div>

And there is the primary place of yir'ah and humility — which is the aspect of the holiness of the nose. And there is the primary holiness of the eyes — the aspect of: "the eyes of Hashem your G-d are upon it always." And it is written: "three times a year shall all your males appear" — and our Sages of blessed memory expounded: "Just as one comes to be seen, so one comes to see." And there is the primary holiness of the ears — through emunah in the wise. This is the aspect of: "you shall not turn from the ruling" [Devarim 17:11] — said in connection with the Sanhedrin that sits there.


## Segment 72

<div dir="rtl" lang="he">

ארץ ישראל היא בחינת אשה יראת ד' כמובא. וזה שנאמר (יהושע ב') וישלח יהושע שנים אנשים מרגלים חרש ודרשו רז"ל הטעינו עצמכם קדירות וכו' וזה הי' בתחלת כניסתם לארץ. ונאמר (שם י"א) והארץ שקטה ממלחמה ותרגומו וארעא שדיכת מלמעבד קרבא היינו שנגמר השידוך בשלימות. ובשעת החורבן נאמר (ירמי' י"ט) הלוך וקנית בקבוק יוצר חרש וגו' ויצאת אל גיא בן הנם אשר פתח שער החרסית וגו' (והתנבא שם על החורבן והגלות) ושברת הבקבוק וגו' ואמרת אליהם ככה אשבור את העם הזה ואת העיר הזאת כאשר ישבור את כלי היוצר וגו' עי"ש. והוא ענין א' עם שבירת כלי חרס בשעת שידוכין. כי א"י היא א' מג' דברים שנתנו ע"י יסורים וצריכים לקבל היסורים באהבה (שלא לבגוד בה ולצאת עי"ז ח"ו לחו"ל) כי העם היושב בה נשוא עון וממילא ניצולין מגיהנם. וכן אם השעה מצלחת לו. כי באמת ע"פ רוב יש להאדם שם כל טוב כי היא ארץ מבורכת בכל טוב ארץ זבת חלב ודבש וגו'. אך גם ע"ז הזהיר הכתוב פן תאכל ושבעת וגו' ורם לבבך ושכחת וגו' וצריכים לזכור שיש גיהנם ושכר ועונש כנ"ל בכדי שלא לבגוד בקדושתה ולא יומשך אחר תאות לבו. כי שם צריכים ליזהר ביותר בזה כי שם היכל המלך כמובא:

</div>

Zimras HaAretz — Installment 7c.
Likutay Tanina Simanim 7, 8, 11, 12, 15, 16, 17 — Complete.

 Continues: Installment 7d — Likutay Tanina Simanim 32–63.

Zimras HaAretz — Installment 7d: Likutay Tanina Simanim 32–63


## Segment 73

<div dir="rtl" lang="he">

סימן צ"א-וידבר וכו'

</div>

And because there is the primary perfection of da'as [consciousness / Divine knowledge] and wisdom — therefore it is said: "it lacks nothing" — the aspect of kulo HaTov v'HaMetiv [entirely the Good and the Beneficent], without any deficiency whatsoever. And also because of this it is called Artzos HaChayyim — for through this one merits eternal life. And through da'as one is included in His unity, blessed be He — which is the primary perfection. And this is the aspect of: "and who is like Your people Israel — one nation in the land" — specifically in the land — as is brought in the holy Zohar. For there one is included in His unity, blessed be He — and there is the primary perfection. As the holy Zohar writes: "Completeness [shlimu] is found nowhere but in the holy land of Israel" — as stated above in Siman 14.


## Segment 74

<div dir="rtl" lang="he">

ארץ ישראל היא בחינת חכמה תתאה כידוע ומאיר בה גם בחינת החכמה עילאה שזה בחינת ד' בחכמה יסד ארץ. ועי' במגלה עמוקות אופן קמ"ד. וע"כ אין חכמה כחכמת א"י. ושם עיקר שלימות לימוד הרב עם תלמידים בבחינת וכל בניך למודי ד' בא"י דייקא. וגם א"י היא בחינת לב בחינת לבא דכל עלמא שזה בחי' למ"ד ואוירה מחכים מסטרא דחכמה דאיהו יו"ד כנ"ל כמ"פ בשם התיקונים. וזה בחינת כי הנה המלכים נועדו וגו' שנאמר בשבחה של ציון כמו שכתוב אלקים בארמנותיה וגו'. וזה בחינת מה שכ' בפ' בהר והארץ לא תמכר לצמיתות כי לי כל הארץ "לי" דיקא בחינת למ"ד יו"ד הנ"ל. וזה שאמרו ז"ל כל מקום שנאמר לי הוא בעוה"ז ובעולם הבא היינו בחינת חכמה תתאה וחכמה עילאה הנ"ל כמובן בזוה"ק. וע"כ שם עיקר תיקון פגימת הלבנה. כי שם עיקר סוד העיבור וקידוש החדש כידוע. ושם מקשרין כל חכמות העולם לחכמת התורה שזה בחינת שיחתן של תלמדי חכמים צריכין לימוד כמבואר בפנים. וע"כ אמרו רז"ל (מד"ר ויקרא פ' לך) שיחתן של בני א"י תורה היא. ועי"ז שמקשים חכמה תתאה לחכמה עילאה עי"ז מחזירין הרשעים בתשובה שזה בחינת מי יקום לי עם מרעים. וזה בחינת חביבה א"י שמכשרת את הגרים. גם עי"ז נמתקין כל הדינים ונתכפרין כל העונות שזה בחינת העם היושב בה נשוא עון וכמו שאמרו רז"ל:

</div>

זִמְרַת הָאָרֶץ — לִקּוּטֵי תָּנִינָא

 Zimras HaAretz — Installment 7d
 Likutay Tanina — Simanim 32, 33–34, 37, 38, 39, 40, 63 · Complete Word-for-Word Translation

נ נח נחמ נחמן מאומן · Na Nach Nachma Nachman MayUman

לִקּוּטֵי תָּנִינָא · Likutay Tanina


## Segment 75

<div dir="rtl" lang="he">

סימן צ"ב-תיקון למקרה לילה

</div>

And therefore there is the primary nullification of anger and cruelty — as our Sages of blessed memory said: "He placed a heart of rage [lev rogez] in Bavel — it is there that it is written" [implying that in Bavel / exile, the angry heart has its domain — not in Eretz Yisrael]. And all of this is through da'as. And because this da'as is the aspect of the World to Come — therefore: "one who walks four cubits in Eretz Yisrael is assured that he is a child of the World to Come."


## Segment 76

<div dir="rtl" lang="he">

ארץ ישראל היא בחינת תיקון הברית כידוע וכמבואר במקום אחר כי היא כלולה מקדושת כל עשרה מיני נגינה שהם מכניעים את הקליפה וכו' ומתקנים פגם הברית. אשרי: כמו שכתוב ד' ישמרהו ויחייהו ואושר בארץ. ונאמר אשר תבחר ותקרב ישכון חצריך וגו'. ונאמר אשרי יושבי ביתך. ונאמר אשרי אדם מצא חכמה שזה בחינת א"י שאוירה מחכים. ונאמר אשרי העם יודעי תרועה ומבואר בזוה"ק דקאי על יושבי א"י (ויקרא רמ"ג). ונאמר אשריך ארץ שמלכך בן חורין ואמרו בזוה"ק שעל א"י אתמר. ברכה: לך לך מארצך וגו' ואברכך. ונאמר גור בארץ הזאת ואהי' עמך ואברכך. ונאמר יברכך ד' מציון כי שם צוה ד' את הברכה. ונאמר ברוך ד' מציון. הלל: גדול ד' ומהולל מאד בעיר אלקינו וגו'. ונאמר הללי אלקיך ציון. הודו: שנאמר עוד ישמע וגו' בערי יהודה ובחוצות ירושלים קול ששון וגו' אומרים הודו את ד' צבאות וגו' (ירמי' ל"ג). מזמור: שנאמר זמרו לד' יושב ציון. ונאמר מכנף הארץ זמירות שמענו. ונאמר שון ושמחה ימצא בה תודה וקול זמרה. ונאמר קחו מזמרת הארץ וגו'. ניגון: שנאמר ונגינותי ננגן כל ימי חיינו על בית ד' (ישעי' ל"ח). ניצוח: שנאמר לנצח על מלאכת בית ד'. ונאמר ההר חמד אלקים לשבתו אף ד' ישכון לנצח. ונאמר אהל בל יצען בל יסע יתדותיו לנצח (ישע' ל"ג). משכיל: שנאמר על ענין בית המקדש הכל בכתב מיד עלי השכיל (ד"ה א' כ"ו). שיר: שנאמר שירו לנו משיר ציון. ונאמר על אלה ע"י אביהם בשיר בית ד' (שם כ"ח) בחי' השיר שהיו הלוים אומרים בביהמ"ק. תפילה: שנאמר והתפללו אליך אל המקום הזה וגו' אל הבית הזה. ונאמר והתפללו אליך דרך ארצם וכמו שאמרו רז"ל המתפלל צריך לכוון את לבו נגד א"י נגד ירושלים נגד ביהמ"ק נגד קדשי קדשים:

</div>

Tanina Siman 32 · סימן ל"ב

 Yesh Tzaddikim Genuzim — "There Are Hidden Tzaddikim"

 יֵשׁ צַדִּיקִים גְּנוּזִים · Likutay Moharan II:32


## Segment 77

<div dir="rtl" lang="he">

סיפורי מעשיות

</div>

Zimras HaAretz — Complete Translation, Installment Two. Simanim 6–21 of Likutay Kama.


## Segment 78

<div dir="rtl" lang="he">

סימן א'-מאבידת הבת מלך

</div>

Likutay Kama · Simanim 6–21 · Complete Word-for-Word Translation


## Segment 79

<div dir="rtl" lang="he">

מבואר בהקדמת הסיפורי מעשיות שמאמר פתח ר' שמעון שבלקוטי מוהר"ן קמא סי' ס' הוא כמו פירוש וביאור על זאת המעשה וכו'. ואין אתנו יודע עד מה. וכבר נתבאר לעיל איך שמאמר פתח ר"ש הנ"ל יש לו שייכות לענין קדושת א"י. אך גם כאן במקומו יש איזו רמזים לזה. כי א"י היא בחי' מלכות בחי' הבת מלך כידוע ונקראת ארץ טובה וניתנה לטובים שהם ישראל כמו שאמרו רז"ל יבא טוב וכו'. וכשנעשה המלך ברוגז עליה בחי' חרון אף ח"ו אזי אמר שהלא-טוב יקח אותה. היינו בחי' הסטרא אחרא ועכו"ם והם מתפשטים שם עם חיילותיהם והלכים אחר שרירות לבם וממלאים בה כל תאותיהם ועושים כל ימיהם כחגים. ופנימיות קדושת א"י נעלמת מאד בעונותינו הרבים ואין דורש ואין מבקש והקב"ה שאוג ישאג על נוהו. וציון גם היא במר תבכה וכו'. ונמצאים בכל דור ודור אנשים כשרים מישראל שהם בחי' המשנה למלך (כי בכל חכמי הגוים ובכל מלכותם מאין כמוך אבל בישראל יש מה הקב"ה מחי' מתים אף ישראל וכו' כמו שאמרו ז"ל) שמשתתפים ג"כ בצערם של השי"ת והשכינה כיבכול. ומשתדלים לחפש ולבקש ולגלות קדושתה ועוסקים בזה במסירת-נפש עצום וזמן מרובה מאד עד שזוכים שמוצאים את הבת מלך במקום גלותה עכ"פ. והיא בעצמה מגלה להם תחבולות איך להוציאה משם. והעיקר הוא להרבות בכיסופין וגיעגועים קדושים. שזה בחי' מצאה לך נפשי כמה לך בשרי בארץ ציה ועיף בלי מים וגו' וכתיב נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ד' ולגם להתענות. כי מאחר שתחלת הפגם הי' ע"י אכילה כמו שכ' פן תאכל ושבעת וגו' ורם לבבך ושכחת וגוף וכמבואר בזוה"ק. שזה בחי' בננו זה זולל וסובא וגו' וגם ביום האחרון שלא לישן. כי א"י בפנימיות קדושתה היא בחי' מוחין דגדלות ושינה היא בחי' מוחין דקטנות בחי' אחד מס' במיתה שמשם יש יניקה ואחיזה להסט"א ח"ו. אך לפעמים מתגבר היצר הרע כל כך עד שאוכלין איזו אכילה שאינה בשלימות ובאים לידי שינה וישנים זמן מרובה מאד. (שזה בחי' מה שמבואר במאמר פתח ר' שמעון הנל שיש בני אדם שישנים כל י מיהם וכל עבודתם את ד' היא רק בבחי' שינה וקטנות ובלי חיות ושכל דקדושה. ואז אין עבודתם יכולה לעלות למעלה וכו' ומבואר שם שלפעמים באין לידי שינה ע"י אכילה שאינה בשלימות). ואח"כ כשנעור קצת משינתו וחוזר והולך לבקש ולחפש אחר הבת מלך עד שמוצא אותה עוד הפעם במקום גלותה ואז הקילה עליו קצת בענין התעניות רק העיקר להרבות בכיסופין וגיעגועין והתבודדות הרבה בכל פעם. והעיקר לשמור עצמו מהשינה. היינו לעורר עצמו בכל פעם ולהתחדש ולהתחזק בעבודת ד' בכל פעם בהתעוררות חדש ובחיות ושכל דקדושה. כי קדושת ארץ ישראל היא בבחי' ולבי ער וכמו שכתוב אכן יש ד' במקום הזה ואנכי לא ידעתי. ופירש"י שאם ידעתי לא ישנתי. אך שם היתה גם השינה בקדושה גדולה בבחינת תרדמה של נבואה. אבל משינה פשוטה שהיא בחי' מוחין דקטנטות ממש צריכים להשמר מאד. אך היצה"ר מתגבר כ"כ עד שמביא דייקא לבחי' שינה עד שיש שנפלו ע"י שניתם מכל השבעים פנים לתורה שזה בחי' מה שהי' ישן ע' שנה. והבת מלך עצמה מנערת אותו בכל פעם ולא ננער והיא בוכה ומתמרמרת מאד כי יש רחמנות גדול מאד עליו ועליה כמבואר בפנים. ואעפ"כ מאירה עליו איזה רשימה מבחי' המקיפין שלה הקדושים באופן שכשיתעורר משינתו עוד הפעם ידע איך לחפשה ולבקשה עוד. אך עכשיו צריכים תחבולות אחרות. כי צריכים לבקש אותה אצל הר של זהב ומבצר של מרגליות ושם ימצאנה וכו'. והגם שאין אתנו יודע עד מה כוונתו ז"ל בזה. אך התורה הק' ניתנה לדרוש כדכתיב דרושם הם לכל חפציהם כידוע. ע"כ נראה לעניות דעתי שהוא כעין מה שמבואר בתיקונה חמישאה מהתיקונים אחרונים במאמר קם ר' שמעון על רגלוי וכו'. עביד בגין שכינתא דאיהי בגלותא ואם היא באומאה הא אבא ואימא דאינון חכמה ובינה יכולין למעבד התרה וכו'. ואם היא נדר מסטרא דאבא ואימא ולא בעו. אנא סליק לגבי ההוא דאתמר ביה כי יפלא ממך דבר דאתמר ביה במופלא מך אל תדרוש דיפטור נדר וכו'. שזה בחי' מה שמבואר במאמר פתח ר"ש הנ"ל שיש שנפלו כ"כ בשינתן עד שצריכים לעוררם ע"י סיפורי מעשיות של שנים קדמוניות וכו' שזה בחי' תיקוני עתיק בחי' זקן וכו'. וסוף כל סוף זכה למצוא את הבת-מלך ולהוציאה ולהחזירה לשורשה ולמקומה בשלום. ועיין בהקדמת הסיפורי מעשיות שם יש דברים שמבוארים ביותר קצת:

</div>

The primary sanctity of the coupling — the aspect of: "man and woman who have merited — the Shechinah dwells between them" — meaning: the Name yud-heh — is in Eretz Yisrael — the aspect of yud-heh in the land of the living. And it is written: "for there the tribes ascended — the tribes of Hashem [yud-heh]" — as stated above many times. And Eretz Yisrael itself — when Israel dwells on their soil and they are meritorious — they are the aspect of: "man and woman who have merited — the Shechinah dwells between them." For the primary sanctity of Eretz Yisrael depends upon the guarding of the bris — as our Sages said regarding: "on condition that: 'and you shall guard My covenant.'" And this is what our Sages said in Midrash Rabbah [Vayikra, chapter 28]: "by what merit did Israel merit to inherit the land? As it is said: 'and I will give to you and to your seed after you' — on condition that: 'and you shall guard My covenant' — this is the mitzvah of the Omer," etc. That is: according to what is explained in the holy Zohar — for the meal-offering of the Omer is the examination of the woman of valor [bediku d'eshes chayil]. And therefore through this Israel merited the inheritance of Eretz Yisrael — which depends upon the guarding of the bris, etc. — and see the Zohar [Balak 189].

 And this is what was said there in the Midrash afterwards — that through the mitzvah of the Omer the Holy One Blessed be He made peace between a man and his wife — meaning: through the meal-offering of jealousy [minchas kena'os], as stated above. And even though Israel was then worthy and guarded from licentiousness — for the Name yud-heh — the aspect of supernal union [yichuda ila'ah] — bears witness about them. And if so — what was the spirit of jealousy — which is the aspect of the spirit of Mashiach — doing here? But: this was for the strengthening of love — as is explained within the ma'amar. But even so — because in this world peace can be damaged through the spirit of jealousy that comes for the sake of love — therefore the great Tzaddikim are compelled to conceal their Torah, etc. — in order that the spirit of jealousy — which is the aspect of the spirit of Mashiach that hovers upon the face of the Torah — should depart. And from this flows what happens — that the Torahs and books of great Tzaddikim are lost and hidden — this being the aspect of: "he who was written in sanctity — his name shall be erased over the water — for the sake of making peace," etc. — as is explained within the ma'amar.

 And perhaps this is the secret of what our Sages said: that the Holy One Blessed be He said to Moshe: "yesterday you received the Torah — and now you want to enter Eretz Yisrael?" — meaning: there is cause to fear that peace would be damaged, G-d forbid, through the spirit of jealousy that hovers upon the face of the Torah. And therefore our Sages said [Temurah 16a]: "three thousand halachos were forgotten in the days of the mourning of Moshe," etc. — see there — that is: in order that the spirit of jealousy — which is the aspect of the spirit of Mashiach that hovers upon the aforementioned halachos — should depart — so that peace should not be damaged through it, G-d forbid — and Israel should be able to enter Eretz Yisrael. And this is what they concluded there: even so, Osniel ben Kenaz restored them through his sharp reasoning — as it is said: "and Calev said: whoever strikes Kiryas Sefer and captures it," etc. — and it is written: "and Osniel ben Kenaz captured it." And Rashi explained: Kiryas Sefer — these are halachos. For from these halachos a book was made — which is the aspect of the Name — the three aspects of: "he who was written in sanctity."


## Segment 80

<div dir="rtl" lang="he">

סימן ב'-ממלך וקיסר

</div>

נ נח נחמ נחמן מאומן Na Nach Nachma Nachman MayUman


## Segment 81

<div dir="rtl" lang="he">

המעשה הזאת לא שמענו עליה שום רמז וביאור. אך אותיות בולטות ומצטרפות מאליהם. כי מובן להדיא שמדבר מ סוד יחוד צדיק וכנסת ישראל שזה סוד בנין ירושלים וגאולת ישראל. ואיך שהשכינה כביכול מקושרת עם ישראל בקשר אמיץ ודביקות גדול ולא תפרד מהם לעולם ועד. וכל הסיבות שעברו על הבת-קיסר ועל החתן שהוא הבן-מלך והכל כדי להפריד ח"ו הקשר שביניהם. והיא בגודל חכמתה וצדקתה עברה על הכל והתנהגה עם כל א' כפי בחינתו. כי הגזלנים והרוצחים הרגה לגמרי והכל בחכמה גדולה כמבואר בפנים ונמלטה מבן הסוחר ומהמלך ועי"ז עברו עליהם יסורים גדולים כי נתגרשו ממקומם. ואיך שהמיתה מרחוק ע"י הזכוכית השורף את הקרח שהוא בן המלך הזקן (ומסתמא הי' מבחי' המלכות דסט"א כמובן) ושרפה את המוח שלו עד שנפל עי"ז למימי הים. ועי"ז נתגלגל הדבר עד שנתקבצו כולם ואז החזירה להמלך את הבנות-שרים ושב למדינתו ומלכותו. ולבן-הסוחר החזירה הספינה שלו עם הסחורה עם ריוח עשירות הרבה בכפלי כפלים ממה שהי' כי כבר הי' שם גם כל העשירות המופלג מאד שלקחה מן הגזלנים. ולהבן-מלך שהוא החתן שלה באמת אמרה נלכה ונסעה ושבו לביתם וכו'. ובודאי יש בכל ענין וענין ובכל דיבור ודיבור מסיפורי מעשות אלו ראזין גדולים ועילאין. והכל נוגע בסוד עולם התיקון וקיבוץ גליות לא"י והתגלות קדושת א"י ע"י מלך המשיח ובנין ערי יהודה וישראל בבנין עולם. (יה"ר שנזכה):

</div>

And this is also what was said there — that the Holy One Blessed be He said to Yehoshua: "it is impossible for you — and He embroiled them in war" — for precisely through the aforementioned halachos having become hidden — for the sake of making peace — through this Israel would conquer the war and enter Eretz Yisrael. For they learned above an a fortiori argument: if "he who was written in sanctity" — meaning: the aforementioned halachos which are the aspect of the aforementioned book — the Torah said: let his name be erased over the water — for the sake of making peace — then these nations that stir jealousy and rivalry between Israel and their Father in heaven — all the more so shall they be utterly destroyed and perish. As it is written in Parshas Shoftim: "for you shall utterly destroy them — the Chittite and the Emorite and the Kena'anite," etc., "so that they not teach you to do according to all their abominations," etc., "and you would sin against Hashem your G-d." And see in the Midrash on Parshas Naso — where it expounds the Sotah passage regarding the sin of the Golden Calf. And the breaking of the Tablets was in the aspect of: "and he shall erase it into the bitter water" — the aspect of: "he who was written in sanctity — his name shall be erased" — as stated above. And: "and if the woman has not been defiled," etc., "and she shall be seeded with seed" — these are the worthy people of Israel — whose seed entered the land, etc. — see there.

 
 Tanina Simanim 33–34 · סימן ל"ג ל"ד

 Simchah Sheleimah — "Complete Joy"


## Segment 82

<div dir="rtl" lang="he">

סימן ג'-מעשה מחכם וכו'

</div>

קְרָא · Likutay Moharan I, Siman 6


## Segment 83

<div dir="rtl" lang="he">

מבואר בפנים כי הדברים סתומים וחתומים לבד מהרמזים שגילה רבינו זצ"ל בעצמו. ואעפ"כ מבואר שמדבר מסוד עולם התיקון וביטול הקליפות והסטרא אחרא בבחי' ואת הרוח הטומאה אעביר מן הארץ. ומענין האילן הנפלא שכל ענף ופרי ועלין שלו יש להם סגולה מיוחדת זה מסוגל לבנים וזה לרפואה וכו'. ואח"כ מרמז שיש אילן שאם הי' מושקה לא הי' נשאר מן השדים כלום. ואיך שנהי' רעידת אדמה ונשקה האילן כולו ולא נשאר מהם כלל ונעשו כלא היו. (ועי' יחזקאל מ"ז) והנה מים יוצאים מתחת מפתן הבית וגו' והנה אל שפת הנחל עץ רב מאד מ זה ומזה וגו' ועל הנחל יעלה על שפתו מזה ומזה כל עץ מאכל לא יבול עלהו ולא יתום פריו לחדשיו יבכר כי מימיו מן המקדש המה יוצאים והי' פריו למאכל ועלהו לתרופה. עי' רש"י שכתב פירש ז"ל להתיר פה אלמים ופה עקרות ומשמעו לשון רפואה וכו' שזה בחי' האילן הנ"ל. ואם האילן הזה הוא עצמו זה האילן שאם הי' מושקה לא הי' נשאר מן השדים כלום כמובן לכאורה בפנים. א"כ מה שהשמש קובלת לפני הירח אודות זה האילן שהיא זורחת עליו ומייבשת אותו. וכן מה שהירח השיבה לה באשר שהיא דואגת דאגת אחרים. אבל היא דואגת דאגת וצער עצמה באשר שהשדים יונקים מרגליה ולפיכך אין לה כח ברגליה וכו'. ובאמת אם הי' נשקה זה האילן לא הי' נשאר מהם כלל וממילא היתה תרופה גם להלבנה על צערה. נמצא שבסוד עולם התיקון יתתקן הכל כנ"ל. ואפשר שזה ענין ובתורתו יהגה יומם ולילה בחי' חיבור יום ולילה בתורה בחי' המקום שהיום והלילה מתקבצים יחד המבואר בפנים והי' כעץ שתול על פלגי מים בחי' האילן הנ"ל. וזה שהזהיר השי"ת ליהושע בתחלת כניסתו לא"י לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה. ובמלחמת גבעון אמר שמש בגבעון דום וירח בעמק אילון וגו'. וכל זה צריכים לבאר עוד. וזה בחי' שמש ירח עמד זבולה וגו' עי' רש"י (חבקוק ג'). וזה בחי' הר ציון ירכתי צפון וגו' כי הנה המלכים נועדו וגו' הם בחי' השמש והירח שנאמר בהם ולמשול ביום ובלילה וכו' וכמובן גם בזוה"ק. וע"כ שם עיקר עיבור השנים וקידוש החודש:

</div>

שִׂמְחָה שְׁלֵמָה · Likutay Moharan II:33–34

 In Eretz Yisrael one can rejoice with complete joy — even together with the flesh of the body. For mostly those who pass away in Eretz Yisrael do not undergo the punishment of the grave [chibbut ha-kever] — as is brought. And also — the worm and the maggot do not have dominion over their bodies — as is brought in Sha'ar HaChatzair, Siman 117 — see there. And also in the Diaspora — when the body rots in the grave and is transformed into a clod of earth — it is from the soil of the Diaspora — which is impure soil — which is not the case in Eretz Yisrael — which is holy soil. And also there in Eretz Yisrael — because the light of Providence shines there most greatly — and also there is the greatest perfection of emunah — and one knows with complete da'as that all the good — everything — flows only from Him, blessed be He. Therefore one merits there to rejoice from all the good things together — since one looks at the root — from which all the good things flow — and in particular because the sanctity of Eretz Yisrael itself is comprised of all the good things together — for it is a good and broad land — and as it is written: "the land is very very good" — and it is written: "it lacks nothing." And this is what is written: "I have declared today that I have come to the land," etc. — "and you shall rejoice in all the good that Hashem your G-d has given to you and to your house" — in all the good — specifically — as stated above.

 
 Tanina Siman 37 · סימן ל"ז


## Segment 84

<div dir="rtl" lang="he">

סימן ד'-מעשה נסים

</div>

מִשְׁפָּטִים · Likutay Moharan I, Siman 7


## Segment 85

<div dir="rtl" lang="he">

עחחם שם בהרמזים שאח"כ מובא הפסוק ואשני נסכתי מלכי על ציון הר קדשי וגו' כי שם כלולים כל חלקי העולם וכו'. ושם עישקר תיקון העצה דקדושה. ועי' גם לקמן בסי' ו' בהרמזים מענין חזה ציון קרית מועדינו וגו'. וזה בחי' כי הנה האבן וגו' על אבן א' שבעה עינים וגו' עי' רש"י (זכרי' ג') כי שם כלליות כל השבעה אקלימים וכמובן גם בדברי רז"ל (ועי' שער החצר מ"א ס"ה). ושם מקריבים על אש המזבח קרבנות שרובם הם רק משור ושה כי עזים הם ג"כ בכלל שה כמו שאמרו רז"ל וכמו שפירש"י בפ' בא על הפסוק מן הכשבים או מן העזים וכו'. ועי"ז נתכפרין העונות וניצולין מאש הגיהנם וכיוצא וכמו שאמרו רז"ל (במ"ר פקודי פ' נ"א):

</div>

Avodah Li-Shmah — "Service for Its Own Sake"

 עֲבוֹדָה לִשְׁמָהּ · Likutay Moharan II:37

 In Eretz Yisrael one merits to serve Hashem in truth — and not to anticipate any reward or recompense — neither in this world nor in the World to Come. Only in order to merit to know and recognize Him, blessed be He — for this is the primary purpose. And this is what is written: "I am Hashem your G-d who", etc., "to give you the land of Kena'an — to be a G-d to you" — and as our Sages expounded. And similarly Dovid the King, may peace be upon him, said: "one thing I have asked — and that I shall seek: that I dwell in the house of Hashem all the days of my life — to behold the pleasantness of Hashem," etc.


## Segment 86

<div dir="rtl" lang="he">

סימן ה'-מעשה במלך שלא היה לו בנים

</div>

Tanina Siman 38 · סימן ל"ח

 Atid HaKadosh Baruch Hu — "The Holy One Blessed be He Will in the Future"

 עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא · Likutay Moharan II:38


## Segment 87

<div dir="rtl" lang="he">

המעשה הזאת אומרים שהי' משמעות מדברי רביז"ל שיש בה סוד שם מ"ב וכו' כמובואר במקום אחר. ועי' זוהר חדש (סוף פ' כי תבא) בלקוטים ובגין דא לא עאלו ישראל לארעא עד דנטלו תלתיןמטלנין אחרנין ואשתלם רזא דשמא דמ"ב וכו' עי"ש. גם מה שמבואר כאן מהבן מלך שנעשה מצורע ואח"כ נתרפא ונתייבש הצרעת ונקלף כל העור ממנו ואז נתגלה ונראה שהוא כולו מאבנים טובות והיו לו כל הסגולות של כל האבנים טובות. מצינו כעין זה לענין ירושת א"י. כמו שאמרו רז"ל על פסוק כי תבאו אל ארץ כנען ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם וכמו שפירש רש"י שם שעי"ז מצאו ישראל מטמוניות של זהב שהטמינו האמוריים בקירות בתיהם. ועי' במ"ר שדרשו רז"ל פסוק זה על חורבן בית המקדש. וסיים שם ולקחו אבנים אחרות כמ"ש הנני יסד בציון אבן אבן בוחן פינת יקרת וגו'. ושם הי' האבן שתיה שבו נכללו כל הי"ב אבני יעקב שהם בחי' הי"ב שבטים שהי' סגולות כל האבנים טובות. שזה בחי' י"ב אבני החושן כמובא ודרשו רז"ל (ב"ר פ' ט"ז) שם הבדולח ואבן השוהם לענין א"י:

</div>

Our Sages said [Bava Basra 75a]: "the Holy One Blessed be He will in the future elevate Yerushalayim," etc. — as it is said: "and it shall be lifted up — and inhabited beneath it." "And lest you say: there is suffering in ascending — the Torah says: 'who are these that fly like a cloud — and like doves to their windows?'", etc. For because Yerushalayim will then be at the most exalted level — it will therefore be able to receive the light — even though it will be elevated and closest to Him, blessed be He. And similarly Israel will then be at the most exalted level — until they will be able to fly and ascend to Yerushalayim — even though it will be elevated, as stated above.

 But also now — Eretz Yisrael and Yerushalayim are higher than all the world — and even so: "in the place of His greatness — there you find His humility." Therefore they contract their holy illumination — until every person can receive from them sanctity and da'as according to his own aspect and level. And this too is the aspect of: "and it shall be lifted up — and inhabited beneath it" — the aspect of: "in the place of His greatness — there you find His humility" — as is explained above in this volume, in Likutay Moharan Kama, Siman 70. And therefore Eretz Yisrael is called eretz tzvi [the land of the deer] — for it contracts itself — and similarly it expands like the deer — whose skin does not contain its flesh — as our Sages said. Meaning: it can illuminate each person according to his aspect. At times through contraction — so that he can receive the light — and at times through expansion. And similarly the illumination itself is also in this aspect — at times through sufferings and contractions — the aspect of: "a log that does not catch fire — one strikes it" [Aramaic proverb: ava de-lo dalik — mibatshin leih]. And in particular because Eretz Yisrael is one of three things given through suffering. And at times the illumination comes through consolation and a brightened face — the aspect of: "and the light of Your face — for You favored them." And perhaps this is also included in the words of the aforementioned Sages: "and lest you say: there is suffering in ascending" — meaning: because Yerushalayim will then be at the most exalted level — one might think they cannot receive the illumination of its sanctity except through suffering and affliction, G-d forbid. The Torah says, etc. — as stated above — meaning: because Israel will then also be at the most exalted level — until they will be able to fly and ascend to it — and receive its illumination in the aspect of a brightened face, as stated above.

 
 Tanina Siman 39 · סימן ל"ט


## Segment 88

<div dir="rtl" lang="he">

סימן ו'-מעשה במלך וחכם

</div>

Ra'isi Menoras Zahav — "I Saw a Golden Menorah"


## Segment 89

<div dir="rtl" lang="he">

בארץ ישראל היו גבורים גדולים כמפורש בכמה מקראות ובדברי רז"ל וכתיב הנה מטתו שלשלמה ששים גבורים סביב לה וגו'. גם כתיב כי הוא על ימים יסדה וגו' וכתיב ירושלים הרים סביב לה וגו'. גם שם עיקר האמת כנ"ל כמה פעמים. גם שם עיקר הענוה כמ"ש וענוים יירשו ארץ וגו'. גם קדושת א"י היא בבחי' המלך שהתמונה שלו לא נמצאה אצל שום מלך כי הוא נסתר מבני אדם וכו' והוא רחוק מבני מדינתו. כמובן בזוה"ק (פ' לך ע"ח) לענין אברהם אבינו שהשיג כל סטרי דישובי עלמא וידע חילין די ממנן עלייהו וכד מטי לגו נקודה דאמצעיתא דישובא (בחי' קדושת א"י) תקיל בתקלי' וכו' וחמי דהא חילא עילאה דעלה לית ליה שיעורא עמוק וסתים וכו' תקיפי דעמיקין ולא יכיל למיקום ביה וכו' עי"ש. גם בהרמזים שבסוף המעשה מובא הפסוק חזה ציון קרית מועדנו:

</div>

Lechu Chazu — "Come, See"

 לְכוּ חֲזוּ · Likutay Moharan II:39

 The primary attainment of the purpose is in Eretz Yisrael — for it is closest to the primary point of Creation — as it is written: "from Tzion — the perfection of beauty," etc. And similarly the purpose and intention of Creation was only for the sake of Israel and the Torah and the Bais HaMikdash and Eretz Yisrael. And there is the perfection of da'as — through which one can attain the purpose — even those who are in the aspect of the feet [raglin]. And also Eretz Yisrael is the aspect of Shabbos — as stated above many times. And it is from the aspect of the world of souls — as it is written: "who gives a soul to the people upon it — and spirit to those who walk in it" — to those who walk — specifically. For even those who are in the aspect of the feet — in the aspect of walking — can there also attain the purpose — which is the aspect of the World to Come — the world of souls. And this is what our Sages said: "one who walks four cubits in Eretz Yisrael — it is assured for him," etc. And this is: "come, see the works of G-d — who has placed desolations on the earth," etc. — as is explained within the ma'amar — on the earth — specifically — meaning: in Eretz Yisrael — as is explained in Megaleh Amukos, aspect 178.

 
 Tanina Siman 40 · סימן מ'


## Segment 90

<div dir="rtl" lang="he">

סימן ז'-מעשה במלך שכבש וכו'

</div>

רָאִיתִי מְנוֹרַת זָהָב · Likutay Moharan I, Siman 8


## Segment 91

<div dir="rtl" lang="he">

עיין במדרש שוחר טוב (משלי ל') שממית בידים תתפש זו מלכות וכו' ו היא בהיכלי מלך שהחריבה מקדשו של מלך מלכי המלכים הקב"ה. ושם שממית וגו' זה עמלק וכו'. וממילא מובן כי הזבוב הם בחי' החלושי כח שבישראל שקליפת עשו ועמלק רודפת אחריהם רק שהדף שכתוב בו נימוסי ישראל שהיא התורה הק' מגינה עליהם כמאמרם ז"ל כל זמן שהקול קול יעקב וכו'. ואמרו על עזבם את תורתי לואי אותי עזבו ותורתי שמרו וכו'. ועיין בהרמזים שבסוף המעשה מובא שם ענין ד' מה רבו צרי וגו' שמכוון גם לענין צרת כלל ישראל וגלותם וכו'. ושם ויענני מהר קדשו סלה. ודרשו רז"ל בשעה שהי' מקדשך בנוי היית עונה את תפלתינו ואף עכשיו הוא הר שנאמר ויענני מהר קדשו סלה:

</div>

Eretz Merachakayim — "A Land of Far Distances"

 אֶרֶץ מֶרַחֲקַיִם · Likutay Moharan II:40

 It is explained within the ma'amar — from the greatness of the sanctity of Eretz Yisrael — that its air makes one wise — and certainly the taste of wisdom and intellect is very precious. But the primary virtue of the sanctity of Eretz Yisrael is only through the Providence of the Holy One Blessed be He. And because the Holy One Blessed be He looks upon Eretz Yisrael always — as it is written: "always — the eyes of Hashem your G-d are upon it — from the beginning of the year," etc. — through this Eretz Yisrael is sanctified and its air makes one wise. But from where is this drawn and awakened for the Holy One Blessed be He — meaning: the aspect of eyes to look with Providence? This is made through the souls of Israel — with whom the Holy One Blessed be He glorifies Himself — the aspect of: "Israel — in whom I am glorified," etc. — see there further. And from this one understands how carefully one must always be — and in particular those who dwell in Eretz Yisrael — not to cause any blemish — so that through this one does not blemish in the aspect of the glorification and the tefillin of the Holy One Blessed be He. And similarly: the greatness of the virtue of souls that are added to the dwellers of Eretz Yisrael — in order to serve Hashem truly there — for through this the light of the glorification and the sanctity of His tefillin, blessed be He, is added and increased — and through this the sanctity of Eretz Yisrael is added and increased.


## Segment 92

<div dir="rtl" lang="he">

סימן ח'-מעשה ברב וכו'

</div>

תְּהוֹמוֹת · Likutay Moharan I, Siman 9


## Segment 93

<div dir="rtl" lang="he">

עיקר שלימות התורה ותפלה וכל עבודת ד' הוא בא"י כנ"ל כמ"פ. כי א"י נקראת ארץ החיים כי שם העבודה עם חיות דקדושה בחי' החכמה תחי'. כי שם בחי' מוחין דגדלות בחי' המאור הגדול. וזה בחי' והי' כי יביאך וגו' אל הארץ וגו' לתת לך ערים גדולות וטובות וגו'. וכן בפ' עקב שמע ישראל אתה עובר וגו' ערים גדולות וגו'. ואמרז"ל עד הנהר הגדול נהר פרת מפני שנזכר עם א"י קראו גדול וכו'. אך א"י היא א' מג' דברים שנתנו ע"י יסורים ועיקר היסורין הוא ע"י המונעים הרשעים מוציאי דברת הארץ כמבואר במאמר ט' תיקונין לקו"מ קמא ס' כ'. כי זה בחי' כל המניעו שעברו על בן הרב. כי הצדיק הוא בחי' א' עם קדושת א"י בבחי' צדיקים יירשו ארץ וכמו שכתוב והארץ לעולם עומדת ופירש"י כל צדיקי ישראל נקראים ארץ כמ"ש ואתם תהיו לי ארץ חפץ. וזה בחי' ואת הבית הגדול ודרשו רז"ל בית שמגדילין בו תורה ותפלה שמגדילים דייקא. כי שם התורה והתפלה בבחי' מוחין דגדלות. וע"כ שם העבודה בשלימות בלי שום חסרון כמו שכ' לא תחסר כל בה בבחי' דעת קנית מה חסרת. וזה שמובא בזוה"ק שלימו לא אשתכח אלא בארעה קדישא:

</div>

And see there further — the greatness of the virtue of one who merits to be with a true Tzaddik on Rosh HaShanah — that through this — in every place that he looks upon with his eyes — the aspect of Eretz Yisrael is made there — the aspect of: Avira d'Eretz Yisrael machkim. And one who meets and gathers together with him [the Tzaddik] — he is obligated to feel then the taste of Eretz Yisrael. And it is fitting that there should be awakened in him now longing and yearning for Eretz Yisrael — each one according to his own aspect. And it is also understood there within the ma'amar — that in Eretz Yisrael one merits to receive a doubled portion of Shabbos — and through this the desire for money is nullified.

 
 Tanina Siman 63 · סימן ס"ג

 Zimras HaAretz — "The Song of the Land"


## Segment 94

<div dir="rtl" lang="he">

סימן ט'-מעשה מחכם ותם

</div>

Mishpatim — "Laws" [second teaching of this name]


## Segment 95

<div dir="rtl" lang="he">

ארץ ישראל היא בחי' תמימות כמו שכתוב כי ישרים ישכנו ארץ ותמימים יותרו בה. ואברהם אבינו ע"ה שהי' הראשון לירושת א"י נאמר בו התהלך לפני והיה תמים. וכן יעקב אבינו ע"ה שהי' העיקר לירושת א"י כמו שכתוב ויעמידה ליעקב לחוק וגו' לך אתן את ארץ כנען נאמר בו ויעקב איש תם. וכלל כנסת ישראל נקראת יונתי תמתי. וכתיב בפ' שופטים כי אתה בא אל הארץ וגו' תמים תהי' עם ד' אלקיך. ומחמת התמימות זוכין שם למדת ההסתפקות באכילה ושתיה ומלבושים שזה בחי' ארץ אשר לא במסכנות תאכל בה לחם (היינו שלא מחמת עניות אוכלים בה לחם לבד. רק שבהלחם טועמין בו כל מיני מטעמים) לא תחסר כל בה (היינו גם מלבושים וכיוצא. כי מלבוש אחד יספיק להם לכל וכמובא גם בס' שער החצר שפסוק זה מכוון אל מדת ההסתפקות) ושם זוכין להיות בשמחה וחדוה תמיד כנ"ל כמה פעמים. ולהתענג בעבודת ד' בכל מה שעושה בעבודת ד' כל אחד כפי בחינתו. שזה בחי' שכן ארץ ורעה אמונה והתענג על ד' וגו' וכתיב וענוים יירשו ארץ והתענגו על רוב שלום. והנה באמת שם עיקר שלימות החכמה כי אין חכמה כחכמת א"י ואעפ"כ מתנהגין בתמימות. כי באמת זה בבעצמו עיקר החכמה לילך בתמימות וכמבואר במ"א. ועי"ז זוכין לכל טוב כמ"ש לא ימנע טוב להולכים בתמים וכתיב ותמימים ינחלו טוב. ושם זוכים לאמונה שלימה להאמין במלכו של עולם אע"פ שהוא סתום ונעלם מאד ולית מחשבה תפיסא ביה כלל אעפ"כ הכל מתנהג על ידו ית' ובהשגחתו הפרטיית גם על השפלים. בפרט בא"י אשר הוא ית' דורש אותה תמיד עיני ד' אלקיך בה וגו'. שזה בחי' כל הדר בא"י דומה כמי שי לו אלוה מה שאינו כן בחוץ לארץ שהיא תחת יד הע' שרים אע"פ שכולם תחת ממשלתו ית' אעפ"כ יכולין לטעות ח"ו ולכפור ח"ו בהשגחת מלכו של עולם ית' וכאילו יש להשרים בעצמם איזה כח וממשלה. שזה בחי' וקמת ועלית וגו' לא תסור וגו'. שזה בחי' מה שצריכים להאמין שיש צדיקים גמורים שיודעים להשתמש בשמות הק' בקדושה גדולה בעת ההכרח ולבטל עי"ז כל כח הסטרין אחרנין והקליפות רח"ל. כי הגם שהאמת הוא שצריכים להאמין רק בהאמונה הק' ושאין כח לשום דבר שבעולם נגד רצונו ית' כי אין עוד מלבדו כתיב. אעפ"כ צריכין לידע ולהאמין כי יש גם סטרין אחרנין רח"ל שאין נראים ג"כ לרוב בני אדם ואינם מושגיםע"פ השכל האנושי. ואעפ"כ יש כמה פעולות בעולם שעושים הרשים והמכשפים ע"פ שמות הטומאה. שזה בחינת מה שאמרו רז"ל למה נקרא שמם מכשפים וכו'. והסנהדרין היו צריכים למוד גם מעשה כשפים בכדי להבין ולהורות. ושם בא"י זוכין לידע ולהבדיל בין האור ובין החושך היינו בין המעשים והפעולות שנעשין ע"י שמות הטומאה והכשפים וכיוצא שהם בחי' חושך ממש. ובין המעשים והפעולות שנעשים ע"י תפלות הצדיקי אמת שיודעים לכוון בשמות הקדו' וכיוצא בזה בקדושה גדולה. וכמבואר בלקו"מ קמא סי' רל"ד. ועיקר השמוש בשמות הק' בקדושה הוא בא"י כמ"ש בכל מקום אשר אזכיר את שמי וגו'. ובאמת אלו הכפירות של החכמים להרע שכופרין בכל בהמלך והבעל-שם ולהבדיל גם בהרוחות רעות רח"ל שהם הסטרין אחרינין. כל זה נמשך מהסטרין אחרנין בעצמם כי רק הם מעקמין את לבם כ"כ עד שיכפרו בכל ולבסוף הם בעצמם נוקמין בהם בבחי' תמותת רשע רעה עד שמשליכין אותם לרפש וטיט ממש ומענים אותם בענוים קשים. וגם שם מעקמין את לבם כ"כ עד שאינם חוזרים עדיין מדעתם הרעה. בבחי' רשעים אפילו על פתחו של גיהנם אינם חוזרים בתשובה. ואין להם תקנה רק ע"י צדיקי אמת בחי' הבע"ש המבוב"פ כי רק הוא יכול להוציאם מהרפש והטיט ולבטל כל אלו הסט"א הנ"ל בביטול גמור כעפרא בעלמא. ואז חוזרים גם החכמים הנ"ל ומודים ושבים אל האמת:

</div>

זִמְרַת הָאָרֶץ · Likutay Moharan II:63

 It is explained within the ma'amar regarding the matter of how — when Yaakov our father sent his sons — the ten tribes — to Yosef — he sent with them the melody [nigun] of Eretz Yisrael. And this is the secret of: "take from the zimras ha-aretz [song/best of the land] in your vessels," etc. [Bereishis 43:11] — see there the explanation of the matters.

 נ נח נחמ נחמן מאומן


## Segment 96

<div dir="rtl" lang="he">

סימן י'-מעשה מבערגיר

</div>

מִשְׁפָּטִים · Likutay Moharan I, Siman 10


## Segment 97

<div dir="rtl" lang="he">

מבואר בהרמזים שבסוף המעשה שמדבר מסוד הגאולה וכו'. והנה יש לומר שכלל ישראל הם ג"כ בבחי' בן הבערגיר כי האבות נקראים הרים כמו שדרשו רז"ל מדלג על ההרים בזכות אבות וכו'. וכתיב שמעו הרים וגו' אילין אבהן וא"י בכלל ובפרט ירושלים נקראים הר ד' וכתיב ירושלים הרים סביב לה וכתיב לד' הארץ ומלואה וגו' כי הוא על ימים יסדה ועל נהרות יכוננה מי יעלה בהר ד'. ואמרו רז"ל שא"י יושבת על שבעה ימים ועל נהרות וכו' בחי' במימות המבואר בפנים. ומצינו בשבח א"י כל המימות הנ"ל כמו שכתוב בורות חצובים וגו' וכתיב ארץ נחלי מים עינות ותהומות וגו' וכתיב ישם מדבר לאגם מים (עי' תרגום) וכתיב כי הוא על ימים יסדה ועל נהרות יכוננה ואמרו רז"ל (שבת ק"ט) כל המים דינם כמקוה שנא' ולמקוה המים קרא ימים וגו'. והשי"ת התקשר עם אבותינו ועמנו בקשר אמתי והבטיח לנו שיהי' הקשר אמיץ וחזק לעולם ועד ושלא להחליף אותנו באומה אחרת ומסר לנו סימנים קדושים איך להחזיק הקשר הזה גם בימי ענינו וגליותינו עד אשר בעתה אחישנה. והנה המקטריגים גוברים כל כך רח"ל עד אשר בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו ממש ח"ו. וחסדי ד' כי לא תמנו לגמרי ח"ו רק נתחלף לנו על הגלויות ושיעבוד מלכיות. והסט"א אורבת בכל עת לנתק ח"ו הקשר הק' שבין השי"ת ועמנו ולפעמים מתגברת כ"כ עד שנכנס איזה יאוש קצת גם בלב ישראל מחמת אריכת הגליות וכו'. עד שעי"ז כמעט שאנחנו בעצמינו מוסרים הסימנים הק' לאחרים ח"ו. אך ואתה מרום לעולם ד' ולעולם ידו על העליונה וסוף כל סוף יגמור השי"ת את שלו וכל הירידות יתהפכו לעליות גדולות עד אשר יתוקן הכל כמבואר בפנים:

</div>

Zimras HaAretz — Installment 7d.
Likutay Tanina Simanim 32, 33–34, 37, 38, 39, 40, 63 — Complete.

 Continues: Installment 7e — Likutay Tanina Simanim 66–92.

Zimras HaAretz — Installment 7e: Likutay Tanina Simanim 66–92


## Segment 98

<div dir="rtl" lang="he">

סימן י"א-מעשה מבן מלך ובן שפחה שנחלפו

</div>

זִמְרַת הָאָרֶץ — לִקּוּטֵי תָּנִינָא

 Zimras HaAretz — Installment 7e
 Likutay Tanina — Simanim 66–92 · Complete Word-for-Word Translation

נ נח נחמ נחמן מאומן · Na Nach Nachma Nachman MayUman


## Segment 99

<div dir="rtl" lang="he">

מבואר בלקוטי הלכות הלכ' ברכות השחר שמה שנעשה מיום שנברא העולם מה שבא הנחש ופיתה לחוה ומה שהרג קין את הבל ונמרוד השליך את אברהם לכבשן האש וישמעאל רצה להרוג את יצחק ועשו רצה להרוג את יעקב וכו' וכו' הכל בסוד החילופים הנ"ל. וממילא מובן שזה ג"כ סוד מה שהיתה א"י תחלה ביד כנען. וכן מה שבעוה"ר חרבה א"י אח"כ וגלו ישרלא מתוכה לבין העכו"ם. בפרט כפעי המבואר לעיל בשם במגלה עמוקות שכשישראל בא"י הם בבחי' בנים ובחו"ל הם בבחי' עבדים וכו'. היינו שגם בקדושה הם עצמם רק בבחי' עבד דקדושה שאין לו רשות לחפש בגנזייא דמלכא לבד ממה שבגשמיות הם תחת רשות וממשלת העבד דסט"א בחי' עבדים משלו בנו וגו'. עד שעי"ז נופלים בדעתם ומתייאשים ח"ו ממעלת קדושתם עד שיש שבאים עי"ז למה שבאים בבחי' ויתערבו בגוים וגו'. וכמבואר בפנים גם לענין הבן מלך שעי"ז שנתגרש ממקומו וכו' בא למה שבא רח"ל. אך אעפ"כ ואתה מרום לעולם ד' כי סוף כל סוף יתתקן הכל כמב"פ. גם מבואר לעיל שא"י היא מבחי' הג"ע. וכן מבואר בדברי רז"ל שמה שגלו ישראל מא"י היא בבחי' אחת עם מה שנתגרש אדם הראשון מג"ע. ועיקר התיקון הוא ע"י שבת שהיא בחי' מלך שהי' שלום בימיו. וע"כ אמרו חז"ל לא חרבה ירושלים אלא על שחללו בה את השבת. וכן אלמלא שמרו ישראל שתי שבתות מיד נגאלין (ועי' במפרשים טעם ל שתי שבתות דייקא וכו') וע' זוהר (תרומה קל"ח) מבואר מענין השירה שאמרו פרות הבשן בעת שנשאו הארון לבית שמש ומענין ששבת היא בחי' מלך שהשלום שלו וכו' ומענין שיש שני בחינת שבת וכו'. ואפשר שזה סוד השתי שבתות שאמרו רז"ל. גם ירושלים היא בחי' כסא ד' כמו שכתוב בעת ההוא יקראו לירושלים כסא ד' וגו'. בפרט הבית המקדש שנאמר עליו כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשינו. ושם עיקר כל תיקונהא דשכיתא בחי' מטה שולחן כסא מנורה וכמבואר בזוה"ק. ושם עיקר שלימות הניגון והשיר הנפלא בחי' השיר שהיו הלוים אומרים בביהמ"ק. ושם עיקר סוד העיבור וקידוש החודש שזה בחי' חדתותי דסיהרא. ושם עיקר תיקון המלכות ועלייתה למקומה ושורשה בבחי' ימלוך ד' לעולם אלקיך ציון וגו' ונאמר ועלו מושיעים בהר ציון וגו' והיתה לד' המלוכה ונאמר כי מלך ד' צבאות בהר ציון ובירושלים וגו'. ונאמר ועבדי דוד מל עליהם ונאמר ובקשו את ד' אלקיהם ואת דוד מלכם:

</div>

לִקּוּטֵי תָּנִינָא · Likutay Tanina

 
 Tanina Simanim 66–67 · סימן ס"ו ס"ז

 Bereishis — Le-Einay Kol Yisrael — "In the Beginning — Before the Eyes of All Israel"


## Segment 100

<div dir="rtl" lang="he">

סימן י"ב-מעשה מהבעל תפלה

</div>

אֲנִי ה' · Likutay Moharan I, Siman 11


## Segment 101

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בהרמזים שבסוף המעשה נאום ד' אשר אור לו בציון ותנור לו בירושלים. גם עני שורש כל הסברות של כל הכתות המבואר בפנים שנתתקנו אח"כ ע"י המלך עם אנשיו. כי בקדושה יש לכל סברה של כל כתב וכתה שורש גדול וכמבואר בלקוטי הלכות הל' תפלה כל זה מצאנו בקדושת א"י וירושלים וכו'. כי אמרו רז"ל עשר קדושות קדשה א"י והם כנגד בחי' העשר מדות עשרה דברים של בחי' עולם התיקון. הכת שאמרו שעיקר התכלית הוא הכבוד נתתקנו אח"כ ע"י המלך הזקן עצמו שמצאוהו יושב בשדה מוכתר בכתר והוטב בעיניהם כי הוא מכובד גדול. זה נמשך כי בשרשו הכבוד הוא באמת דבר גדול וכל מה שברא הקב"ה לא ברא אלא לכבודו וכל העשרה מאמרות היו רק בשביל התגלות כבודו ית'. ועיקר התגלות כבודו ית' הוא בא"י. בבחי' מלא כל הארץ כבודו ובירושלים נאמר נכבדות מדובר בך וגו'. והעיקר הוא בבית המקדש שנאמר וכבוד ד' מלא את הבית ונאמר ובהיכלו כולו אומר כבוד ונאמר שאו שערים ראשיכם וגו' ויבא מלך הכבוד וגו' ונא' כי בנה ד' ציון נראה בכבודו וזה כי מלך ד' צבאות בהר ציון ובירושלים ונגד זקניו כבוד ונאמר לשכון כבוד בארצנו. ובאמת אפי' בשעת הגליות והחורבן אעפ"כ הכבוד דקדושה במקומו עומד בחי' ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד ואמרו רז"ל כי עתה תצאי מקריה ושכנת בשדה ושכנתי כתיב אע"פ שאתם גולים בשדה שכינתי לא זזה מכם וכו'. וכתיב ציון שדה תחרש וגו' ואמרו רז"ל מעולם לא זזה שכינה משם וכו' שזה בחי' מה שמצאוהו להמלך הזקן יושב בשדה מוכתר בכתר וכו' שזה בחינת מה שאמרו ז"ל והשימותי את מקדשיכם אף כשהם שוממין קדושתם עליהם וכו'. ומחמת שהכבוד הוא דבר גדול כל כך ע"כ צריכים ליזהר מאד שלא להיות רודף אחר הכבוד שלא להשתמש בשרביטו של מלך ח"ו. רק אדרבא למעט בכבוד עצמו ולהרבות בכבוד המקום ואז דייקא זוכה לכבוד דקדושה באמת בבחי' כי מכבדי אכבד וכמואר במ"א. הכת שאמרו שעיקר התכלית הוא רציחה וכו' ואח"כ זכו לקבל את המלכה למלך עליהם על שמצאו אותה יושבת בים של דם שנעשה מן הדמעות שלה. זה נמשך בשרשו ממדת הדין והגבורה דקדושה בחי' ד' מיתות בי"ד שהיו נוהגין בא"י ואצל שבט לוי נאמר האומר לאביו ולאמו לא ראיתיו וגו'. ואמרו רז"ל בזוה"ק (בראשית קנ"א) ירושלים דינא היא ועל דינא קיימא וכו'. וזה בחינת המלכה בחינת דינא דמלכותא דינא. וזה שכתוב (ישעי' א') צדק ילין בה (בחי' צדק מלכוא קדישא) ועתה מרצחים היינו כנ"ל. וע"כ באמת המלכות דקדושה היא בחי' תכלת דאכלי כולא ושצי כולא שעושה קץ ותכלית וכליה מכל הרשעים וכו' שצריכים לנקום בהם ולבער הרע מקרב הארץ כמובא במאמר לשמש בלקו"מ קמא סי' מ"ט. וזה בחינת ארץ אוכלת יושביה כמובא (בשער החצר סי' ע"א). ואעפ"כ אמרו רז"ל (סנהדרין מ"ו) אם כך המקום מצטער על דמם של צדיקים וכו'. ונאמר קול ברמה נשמע וכו' רחל מבכה על בניה וגו'. שזה בחינת הדמעות שבכתה המלכה על אבידת המלך וכו' ואנשיו עד שנעשה ים של דם כנ"ל. הכת שאמרו שראוי להמליך את מי שיש לו שפע מזונות הרבה וניזון רק ממזונות דקים וכו'. וזכו אח"כ לקבל עליהם למלך את התינוק שהי' יושב בים של חלב שהוא בן הבת מלכה. זה נמשך ממה שבאמת צריך האדם לדקדק באכילתו שלא יהי' מאכל גס המבלבל את המוח כי המוח הוא כפי המזון כמבואר בלקו"מ קמא סי' ס"א מאמר חדי ר' שמעון. וגם שלא תהי' אכילתו בבחי' מאכל בהמה כמו שאמר עשו הלעיטני נא וגו' וכמו שדרשו רז"ל. רק שיהי' המאכל בבחינת מאכל אדם בבחינת צדיק אוכל לשובע נפשו אוכל קימעא ומתברך במעיו שזה בחי' ואכלתם לחמכם לשובע וגו' שנאמר בברכת א"י. כי שם האכילה בקדושה בבחי' אכילת מן וכנ"ל וכמובא בשער החצר. ושם בחינת ההסתפקות בעניני האכילה כמו שכתוב אשר לא במסכנות תאכל בה לחם וגו' וכמובא.וזה בחינת (משלי כ"ז) ודי חלב עזים ללחמך ללחם ביתך וגו' ואמרו רז"ל למדה תורה דרך ארץ שלא ילמד אדם את בני ביתו בשר ויין וכו' אך אע"פ שמזונות א"י הם מזונות דקים ורוחנים ביותר מחמת שנפשפעת ע"י הקב"ה בעצמו כמו שאמרו רז"ל אעפ"כ נאמר ה חיתך ישבו בה (עי' מצודת דוד תהלים ס"ח) ודרשו רז"ל (עירובין נ"ד) אם משים אדם עצמו כחיה זו שדורסת ואוכלת ואמרי לה שמסרחת ואוכלת תלמודו מתקים בידו וכו'. וזה תכין בטובתך לעני אלקים היפוך מדעת הכת הנ"ל שבחרו להם תחלה איש עשיר למלך מחמת שמדקדק הרבה במזונותיו שלא להיות ניזון ממאכלי שאר בני אדם וכו'. כי זה היפוך ממש מדרכה של תורשה שאמרו רז"ל פת במלח תאכל וכו'. הכת שאמרה שיפת תואר ראוי' למלוך מחמת שעי"ז נתרבה ישוב העולם כמו שכ' לא תהו בראה לשבת יצרה. והעיקר הוא שיהי' העולם מיושב מבני אדם בעלי אמונה שלימה ודעת אמתי כמבואר במקום אחר. שזה בחינת גודל המצוה שיתרבה ישוב א"י כמו שאמרו רז"ל. ושם עיקר היופי דקדושה כמש"כ מציון מכלל יופי וכתיב יפה נוף וגו' וכמ"ש כלילת יופי וגו' ואמרו רז"ל עשרה קבין יופי ירדה לעולם תשעה נטלה ירושלים וכו'. וכלל קדושת א"י הוא בבחינת רחל כידוע שזה בחי' ורחל היתה יפת תואר וגו' בחינת עולמיתא שפירתא וכו' כידוע. והיופי דקדושה נמשך מבחינת ואור פניך כי רציתם שזה בחי' הדרת פנים שתלוי העיקר בשמירת הברית וביטול תאוה זאת. כמש"כ עוז והדר לפניו עוז וחדוה במקומו. כמובן במאמר רציצא לקו"מ קמא סי' כ"ז. וזה שכ' אל תחמוד יפיה בלבבך וגו' ותבטחי ביפיך וגו' ותתעבי את יפיך וגו' ונאמר שקר החן והבל היופי אשה יראת ד' היא תתהלל בחי' קדושת א"י שהיא בחי' אשה יראת ד' כנ"ל כמ"פ. והוא בחי' הבת מלכה שמלכה אח"כ על הכת הנ"ל. הכת שאמרו שעיקר התכלית הוא הדיבור וכו'. זה נמשך ממשה שבקדושה בודאי הדיבור יקר מאד כי הצדיקים הם גבורי כח עושי דברו שעושים ומנהיגים עם הדיבור כרצונם כמבואר בלקו"מ תנינא סי' ס' מאמר ימי חנוכה. ויש להצדיקים כח לברוא עולמות בדיבורם כמו שאמרו רז"ל וכמובא בזוה"ק מה אנא עבדי שמיא וארעא במילולי וכו'. ועיקר שלימות הדיבור הוא בחי' הדיבור של לשון הקודש. כמבואר במאמר הנ"ל ובמאמר תפלה לחבקוק בלקו"מ קמא סי' י"ט. ועיקר שלימות הדיבור של לשה"ק הוא בא"י כנ"ל כמ"פ. אך הכת הנ"ל נתעו כאשר נתעו ונתתקנו אח"כ ע"י שקבלו עליהם למלך את המליץ הנפלא של המלך שהי' יכול לדבר ולהמליץ בשירות ותשבחות נפלאים להמלך שזה עיקר שלימות הדיבור הכת שאמרו שעיקר התכליטת הוא שמחה וכו'. זה נמשך ממה שבקדושה באמת עיקר השלמות הוא לעבוד את ד' בשמחה תמידיית כמש"כ תחת אשר לא עבדת וגו' בשמחה וגו'. וכמובא בשם האריז"ל וכמבואר הרבה מזה בדברי רבינו ז"ל ובספרי לקוטי הלכות. והשמחה דקדושה היא מקושרת וכלולה עם אהבה דקדושה כמו שכ' ויעלצו בך אוהבי שמך. ועיקר שלימות השמחה הוא בא"י בפרט בירושלים. כמש"כ שון ושמחה ימצא בה וגו' וכתיב ישמח הר ציון תגלנה בנות יהודה וכתיב ישמח ישראל בעושיו בני ציון יגילו במלכם ועוד פסוקים רבים כאלו וכנ"ל כמה פעמים. אך הכת הנ"ל נתעו בזה לשמחה של הוללות ושכרות רח"ל ונתתקנו אח"כ ע"י שמלך עליהם האוהב נאמן של המליץ. כי זה עיקר השמחה לשמוח בשמחה של מצוה ולעבוד את ד' בשמחה בפרט מי שזכה לישב בא"י צריך לשמוח מאד בקדושת א"י ואע"פ שעכשיו היא בחורבנה בעוה"ר צריכים לקבל בשמחה את התנחומין שהקב"ה מנחם אותנו ע"י נביאיו וצדיקיו הק' ולהאמין בעם באמת ולצפות לישועה בכל עת עד שנזכה לראות באמת בשמחתה גם עכשיו צריכים להמשיך על עצמו בכל עת שמחה מבחי' השמחה שלעתיד. כי עיקר התכלית הוא חכמה. זה נמשך ממה שבקדושה בודאי החכמה יקרה מאד וכמבואר בפסוקים רבים. אך הם נתעו עי"ז לחכמות חיצוניות ואפיקורסות רח"ל. ובאמת עיקר שלימות החכמה היא החכמה דקדושה שמיוסדת על יסוד התורה והאמונה הק' שזה בחי' שלימות החכמה שבארץ ישראל. כמו שאמרו רז"ל (קידושין מ"ט) עשרה קבין חכמה ירדו לעולם תשעה נטלה א"י וכו'. ופירש"י חכמה תורה וד"א. (ועי' בלקו"מ תנינא סי' ע"ח מענין תורה ודרך ארץ שיש לזה שייכות עם א"י וכבר נתבאר לעיל). ואמרו רז"ל אין חכמה כחכמת א"י ואין תורה כתורת א"י. וגם הכת הנ"ל נתתקנו אח"כ ע"י החכם של המלך. הכת שאמרו שעיקר התכלית הוא להשגיח לגדל האיברים ע"י אכילה ושתיה וכו'. זה נמשך ממה שבקדושה אכילת הצדיקים ועובדי ד' בודאי יקרה מאד והוא בבחי' קרבנות ממש. ואמרו רז"ל אצל יצחק אם לקרבנך המציא לך הקב"ה למאכלך על א' כמה וכמה. וכן גידול האברים בקדושה הוא בודאי ג"כ דבר גדול והסנהדרין היו צריכין להיות בעלי קומה ומשה רבינו ע"ה היתה קומתו עשר אמות וכן אצל אברהם אבינו נאמר האדם הגדול בענקים והפליגו רז"ל בגודל קומתו. וכן על יעקב אבינו אמרו שהיו שתי ידיו כשתי עמודי שיש. וכן בשאול נאמר משכמו ומעלה גבוה מכל העם. וכן הפליגו רז"ל על כמה גדולי שיראל בגודל גובה קומתם ובגודל כחם וגבורתם. כי בקדושה היא בודאי דבר גדול ואמרו רז"ל אין השכינה שורה אלא על חכם גבור ועשיר. ועיקר שלימות הגבורה דקדושה הוא בארץ ישראל כמבואר בדברי רז"ל מגודל גבורתם. וכן שם שלימות האכילה דקדושה כנ"ל כמה פעמים. וגם הכת הנ"ל נתתקנו אח"כ ע"י הגבור של המלך. הכת שאמרו שעיקר התכלית הוא עשירות זה נמשך ממה שבקדושה בודאי העשירות יקר מאד וכמו שאמר ז"ל רבי מכבד עשירים. כי יש בכסף וזהב דקדושה גוונין עילאין וכמבואר בדברי רבינו ז"ל הרבה מזה. אך הכת הנ"ל נתעו בזה מאד ע"י תאוה ממון עד שבאו לע"ז ממש רח"ל. כמבואר בלקו"מ קמא סי' כ"ג שתאות ממון היא בחי' ע"ז ממש וכלולה מכל הע"ז של כל השבעים אומות. וע"כ עיקר שלימות העשירות דקדושה היא בא"י ששם זוכים לביטול תאות ממון כנ"ל כמ"פ. ושם עיקר שלימות הצדקה בחי' וצדקה בכרמל תשב שעי"ז זוכין לשבר תאות ממון כמבואר בלקו"מ קמא בסי' כ"ג הנ"ל. וגם הכת הנ"ל נתתקנו אח"כ ע"י הממנוה על האוצרות שהי' אצל המלך. אך עיקר התיקון של כל הכתות הנ"ל הי' ע"י הבעל תפלה שזכה למלוך על הכת שאמרו שעיקר התכלית הוא רק לעסוק בתפלה ושירות ותשבחות להשי"ת ולהיות ענו ושפל ברך וכו' וכן כל מה שזכו למצוא ולקבץ את כל הקיבוץ הק' של המלך ואנשיו הכל הי' בזכות הבעל-תפלה הכשר ובזכות תפלותיו הק' וכמבואר בפנים. כי התפלה כלולה מכל הבחינות הנ"ל בקדושה כי היא בחי' כבוד בחינת שימו כבוד תהלתו כמבואר בלקו"מ קמא סי' ב' במאמר אמור אל הכהנים. וכמש"כ יקראני ביום צרה אחלצך ותכבדני וכתיב יקראני ואענהו עמו אנכי בצרה אחלצהו ואכבדהו. וכן אע"פ שעיקר התפלה היא רחמים ותחנוני' אעפ"כ היא כלולה ג"כ ממד' הדין שזה בחי' מה שלפעמי' צריכין להתפלל תפלה בבחי' דין בחי' ויפלל שעשה פלילות עם קונו וכמבואר בלקו"ת סי' ח' מאמר תקעו תוכחה. ועי' בלקו"מ קמא סי' פ' מאמר ד' עוז לעמו יתן שהתפלה צריכה להיות במסירת נפש שהיא בחי' גבורה מדת הדין. וכן עיקר מפלת העכו"ם בבחי' דאכלי כולא ושצי כולא הנ"ל הוא ע"י תפלה. וכן ע"י תפלה בשלימות נתבטל הרג ואבדון מן העולם כמובן במאמר מחאת כפים לקו"מ קמא סי' מ"ד. ונתבטל הכעס כמובן בספר המדות אות התבודדות. וכן התפלה היא בחי' מזון דק ורוחני כמש"כ כמו חלב ודשן תשבע נפשי ושפתי רננות יהלל פי. וכן התפלה היא בחי' אשה יראת ד' שהיא היפוך בחי' הבל היופי. גם ע"י תפלה זוכים לבנים כמו שכתוב ויעתר יצחק וגו' ויעתר לו ד'. וכן התפלה היא בחי' שלימות הדבור בחי' ד' שפתי תפתח וגו' וכתיב בורא ניב שפתים וגו' ודרשו רז"ל אם תפלתו שגורה בפיו. גםע"י תפלה בשלימות זוכים לשמחה כמבואר בלקו"מ קמא סי' ה' מ אמר בחצוצרות ובסי' כ"ב מאמר חותם בתוך חותם. וכן עיקר שלימות התפלה הוא כשהיא בשמחה כמבואר במ"א וכמו שאמרו רזּ"ל (ברכות ל"א) אין עומדין להתפלל וכו' אלא מתוך שמחה של מצוה. גם עיקר מעין החכמה יוצא מבחי' תפלה כמבואר בלקו"מ קמא סי' ח' מאמר ראיחי מנורת זהב גם ע"י שלימות התפלה נתגדלין האיברים ונתדשנין העצמות. בבחי' ושמועה טובה תדשן עצם כמבואר בלקו"מ ק' סי'נ' מאמר הצילה מחרב. גם התפלה היא בחי' הממונה על האוצרות בחי' עשירות דקדושה כי כל ההשפעות טובות נמשכין רק ע"י ישראל. גם ע"י תפלה בשלימות זוכין לשלימות התפלה בכל פעם ביותר. כי יש שלימות למעלה משלימות בענין התפלה. וצריכין לזכות לתפלה שלימה כזאת עד שתהי' התפלה אחדות א' עמו ית' בבחי' הוא תהלתך והוא אלקיך. כמבואר בסי' י"ט לקות"נ וכמבואר עוד מ ענין שלימות התפלה בלקוט"מ סי' כ"ב מאמר חותם בתוך וחותם הנ"ל. ועיקר שלימותהתפלה הוא בא"י כנ"ל כמ"פ. נמצא שכל העשרה דברים הנ"ל שהם בקדושתן העליונה בחי' עולם התיקון הכל כלול בקדושת ארץ ישראל. ושם קדושת בחי' המאכלים שעל ידם ממאסים בממון כמבואר בהרמזים שזה בחינת אשר אור לו בציון וגו' וכנ"ל. ועי' בלקוטי הלכות הל' תפלה הנ"ל. (ועי' בבא בתרקא קכ"ב אי לימא לשופרי וסניא אטו בשופטני עסקינן ופירש"י שמסתלקין מנחלתן בזוזי וכו' ר"ל כי שם ממאסין בממון):

</div>

בְּרֵאשִׁית — לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל · Likutay Moharan II:66–67

 It has already been explained above many times that Eretz Yisrael — and in particular Tzion and Yerushalayim — are the aspect of the Tzaddik yesod olam [the Righteous One — the foundation of the world] — as it is written: "from Tzion — the perfection of beauty," etc. And there is the Even HaShetiyah — from which the world was founded. And also it has been explained above that there is the root of all four elements — as it is written: "and His cluster upon the earth He has founded" — and as the Rav Bartenura explained in chapter 3 of Avos. And there is the root of the four elements — which are the three colors of the eye and the pupil — the aspect of: "the eyes of Hashem your G-d are upon it," etc. And they are drawn in their root from the aspect of the mochin — as is understood also in Siman 40. And therefore: "there is no wisdom like the wisdom of Eretz Yisrael" — and its air makes one wise — and the root of everything is the four letters of the holy Name. And therefore our Sages said [Bava Basra 75b]: "three are called by the Name of the Holy One Blessed be He — and they are: the Tzaddikim, the Mashiach, and Yerushalayim. The Tzaddikim — as it is said: 'everyone who is called by My Name,' etc. The Mashiach — as it is written: 'and this is his Name by which he shall be called — Hashem our righteousness.' Yerushalayim — as it is written: 'and the name of the city from that day shall be: Hashem is there [Hashem Shamah]' — do not read shamah [there] but shemah [her name]." And it is written: "for Your Name is called upon Your city and upon Your people."

 And there is the primary beauty and splendor, etc., of all the world — as it is written: "from Tzion — the perfection of beauty." And our Sages said: "ten kabbin of beauty descended to the world — nine were taken by Yerushalayim," etc. And it is written [Yirmiyahu 33]: "and I will forgive all their iniquities," etc., "and she shall be for Me a name of joy — for praise and for glory — before all the nations of the earth", etc., "in those days Yehudah shall be saved — and Yerushalayim shall dwell securely — and this is what she shall be called: 'Hashem our righteousness.'" And therefore all of Israel — and in particular those who dwell in Eretz Yisrael and Yerushalayim — who are included in this beauty and glory, etc. — their eyes are opened and they can see and examine themselves well — how they hold all the traits that flow from the four elements. And also they can see and behold the greatness of the Holy One Blessed be He — and behold the world — as is brought within the ma'amar. But now — after the destruction of the Bais HaMikdash — and in particular through the passing away of the Tzaddikim — which is doubly as difficult as the destruction of the Bais HaMikdash — as our Sages said — through this the sanctity of Eretz Yisrael — which is comprised of all the aforementioned — has been blemished and hidden. And as is understood also within the ma'amar. Therefore one must mourn greatly over the destruction of the Bais HaMikdash — and over the passing away of the Tzaddikim — and over the exile of Israel. And all who mourn over Yerushalayim merit and see her joy. And through this the illumination of all the aforementioned tikkunim returns and descends upon him — as is understood within the ma'amar.


## Segment 102

<div dir="rtl" lang="he">

סימן י"ג-מעשה מהז' בעטלירס

</div>

Tehillah L'Dovid — "A Praise of David [Ashray]"


## Segment 103

<div dir="rtl" lang="he">

עיקר הזקנה והחיים ארוכים זוכים בא"י כמו שכתוב למען תאריך ימים על האדמה וגו' וכתיב והארכתם ימים בארץ אשר תירשון וכן הרבה. וכמו שאמרו רז"ל (ברכות ח') איכא סבי בבל תמה אמר למען ירבו ימיכם וגו' על האדמה כתיב וכו'. ושם עיקר הזכרון דקדושה כנ"ל כמ"פ. ושם ראשית נקודת הבריאה כמו שכ' מציון מכלל יופי וגו' וכמו שדרשו רז"ל כי ארץ ישראל נבראת תחלה ובפרט בית המקדש כמו שאמרז"ל. וע"כ שם יכולים לזכות לזכרון דקדושה כל כך עד שיזכור כל מה שנעשה עם כלל הבריאה מתחלת אצילות בחי' נשמה כמש"כ נותן נשמה לעם עליה וגו' עד שיצאה הבריאה מכח אל הפועל ממש. שזה בחינת חתיכת הטבור. כי ירושלים היא טבור הארץ כמובא. וגם שם יכולין לזכות למעלה יתירה ביותר עד שיהי' נכלל בבחי' אין-סוף ממש. שזה בחי' מה שהתפאר העור שזוכר לאו כלום. היינו שזוכר אפי' מה שקודם נר"ן שהיא בחי' "אין" כמבואר בפנים. ועי' רש"י (שיה"ש) על פסוק שררך אגן הסהר וכו'. וכן שם בא"י זוכים לחיים טובים שאין בהם שום חסרון כמש"כ לא תחסר כל בה וכמש"כ למען תחיון וטוב לכם וגו' בארץ אשר תירשון וכתיב לראות בטוב ד' בארץ חיים. וכן שם עיקר שלימות החכמה כי אין חכמה כחכמת ארץ ישראל. וכן שם עיקר שלימות החידות והשירים בחי' שירו לנו משיר ציון בחי' השיר שהיו הלוים אומרים בביהמ"ק בחי' שיר השירים שנאמר כשבנה שלמה את הביהמ"ק. ושם עיקר ההשתוקקות והגיעגועים דקדושה בחינת צמאה לך נפשי וגו' כן בקדש חזיתיך לראות עוזך וכבודך וכתיב נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ד' וגו'. ושם עיקר החסדים של אמת בבחי' מ ה שאמרו לרחב והי' בתת ד' לנו את הארץ ועשינו עמך חסד ואמת. כי כל ירושת א"י היא בבחינת חסד ואמת כמו שכתוב תתן אמת ליעקב חסד לאברהם אשר נשבעת לאבותינו מימי קדם. ונאמר (תהילים פ"ה) רצית ד' ארצך וגו' אך קרוב ליראיו ישעו לשכון כבוד בארצנו חסבד ואמת נפגשו וגו' עי"ש במפרשים. ומחמת שעיקר התהוות הזמן הוא ע"י החסדים של אמת וזה בחי' לעגיד בבוקר חסדך וגו' ותרגומו וקושטך בלילוון כי משם עיקר התהוות הזמן ע"כ עיקר חשבון הזמן כפי זריחת השמש ושקיעתה בארץ ישראל ובפרט בירושלים כמובא. ושם בחי' הלב כי הביהמ"ק הוא לבו של עולם כמו שאמרו רז"ל וע"כ נקרא כל שם דוד כמש"כ ראה ביתך דוד וכמו שארז"ל כי דוד הוא בחינת הלב (וע"כ אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד). וזה והיו עיני ולבי שם. ושם בחינת המעין בחינת ומעין מבית ד' יצא. ושם בחי' הצפור הפורש כנפיו על הלב וכו' כמו שכתוב והיו הכרובים פורשי כנפים למעלה סוככים בכנפיהם על הכפורת דא כפורתא דלבא. ומחמת שמשתנים החידות והשירים כפי השינויים שבים הימים ע"כ היו הלוים אומרים שיר אחר בכל יום בפרט בשבת וראש חודש ויום-טוב. ובהחידות והשירים אלו כלולים כל החכמות וכו'. וזה בחינת זמרו משכיל. וזה שכתוב (ד"ה ב' ל') וידבר יחזקיהו על לב כל הלוים המשכילים שכל טוב לד' ופירש"י לענין שירה נופל לומר לשון שכל וכו'. ושם עיקר שלימות הדיבור של שבחים להשי"ת בחי' שבחי ירושלים את ד' ורבים כמוהו. ועכשיו היא בבחי' כבד פה בבחי' נאלמתי דומי' וגו' בחי' וכרחל לפני גוזזי' נאלמה. אבל לעתיד כתיב למען יזמרך כבוד ולא ידום כידוע. וכן הביהמ"ק הוא בחי' צור כמו שכ' ויפול על צוארי בנימין אחיו ויבך ופירש"י על שתי מקדשות וכו'. ושם עיקר שלימותהנגינה דקדושה בחי' עשרה מיני נגינה ושם עיקר שלימות הקול בחי' ו ישמע את הקול מדבר אליו וגו' וכתיב (שם ב' ה') ויףהי כאחד למחצצים ולמשוררים להשמיע קול אחד להלל ולהודות לד' וכהרים קול וגו' והבית מלא ענן בית ד' וגו' עי' שם. ושם עיקר חיבור הכרובים בבחי' ופניהם איש אל אחיו וגו'. ושם בחינת השלכת קולות כמבואר בלקוטי הלכות הל' נדרים הל' ד' עי"ש. וכן הביהמ"ק הוא בחי' מיעוט מחזיק את המרובה כמו שאמרו רז"ל עומדים צפופים ומשתחוים רוחים. ועל ירושלים אמרו שלא אמר אדם לחבירו צר לי המקום שאלין בירושלים וכתיב ונקוו אליה גוים רבים וגו' ואמרו רז"ל כי מיעוט מחזיק את המרובה. ועל כלל א"י אמרו רז"ל (כתובות קי"ב) למה א"י נמשלה לצבי מה צבי אין עורו מחזיק את בשרו אף א"י אינה מחזקת פירותיה. גם דרך שם עולים כל השבחים והבקשות של כל העולם ולזה צריך בחינת דיבור שהוא מיעוט מחזיק את המרובה כמבואר בפנים (ועי' גם בשבחי הר"ן סי' קע"ה מענין אנדאנסעניא) (אודיענץ). גם שם בחינת השתיקה שהוא בחינת מיעוט מחזיק את המרובה שזה בחינת ויהס כלב את העם אל משה כי רצה להמשיך עליהם בחי' השתיקה הנ"ל שעי"ז נתבטל כל המלשינות והקטרוגים של המרגלים מוציאי דבת הארץ. וזה וישלח יהושע שנים אנשים מרגלים חרש מלשון שתיקה היינו כנ"ל. גם שם בחינת הדיבור שהוא מיעוט מחזיק את המרובה כי שם שלימות הדיבור של לה"ק כנ"ל כמ"פ ודיבור של לה"ק הוא בחינת מיעוט מחזיק את המרובה. כי בכל דיבור ודיבור נכללין בו סודות גדולים וענינים נפלאים הרבה כידוע ומובן קצת בכוונות האריז"ל על דיבורי התפלה וכו'. ועיקר שלימות התפלה היא בא"י כנ"ל כמה פעמים. גם שם בחינת השתיקה שהיא מיעוט מחזיק את המרובה כי שם שלימות החכמה כנ"ל כמ"פ. גם שם בחינת השתיקה שהיא מיעוט מחזיק את המרובה כי שם שלימות החכמה כנ"ל כמ"פ וסיג לחכמה שתיקה וכתיב לך דומיה תהלה אלקים בציון וגו' (ועי' עירובין י"ט מה שדרשו רז"ל על פסוק זה). וכתיב תולה ארץ על בלימה ודרשו רז"ל (חולין פ"ט) על מי שבולם עצמו וכו' וכתיב וףהארץ הדום רגלי מלשון דומיה ושתיקה כמובא במ"א. גם שם בחינת זה שמוליך ומנהיג את גלגל הירח כמש"כ עשה ירח למועדים וכתיב אלה מועדי ד' אשר תקראו אותם אל תקרי אותם אלא אתם ועיקר קביעות החודש והמועדים תלוי ביושבי א"י דייקא כמו שאמרו רז"ל שזה בחינת סוד העיבור שהוא דייקא בא"י. ועי' בלקו"מ קמא סי' ס"א מאמר חדי ר' שמעון. וכיבוש ראשון של א"י יריחו שנקראת כן על שם הירח שהיא מזלה של א"י כמובא. ושם זוכם לבא אל קדושת האילן הק' שיש לו ג' שרשים שהם אמונה. ענוה. ויראה. ואמת הוא גוף האילן שכל המדות האלו כלולין בקדושת א"י כמ"פ. ושם זוכין לעלות מבחינת מקום לבחינת למעלה מן המקום לגמרי כי דרך שם עולים כל הנשמות לג"ע התחתון ומשם לג"ע העליון וכן עוד למעלה למעלה וכו' כמבואר בזוה"ק. גם שם עיקר רפואת הבת מלכה בכח הידים הקדושים כמש"כ אתה ידך גוים הורשת וגו' וכתיב אל הארץ אשר נשאתי את ידי וגו'. וזה בחינת (ד"ה ב' ז') ואסלח לחטאתם וארפא את ארצם וכתיב (ישעי' ל') ביום חבוש ד' את שבר עמו ומחץ מכתו ירפא שזה בחי' מה שיכול לחזור ולמשוך ולהוציא החצים אף לאחר שנזרקו בבחי' דרך קשתו ויציבני כמטרה לחץ. אעפ"כ נאמר אני אמית ואחיה מחצתי ואני ארפא. וגם יש לומר כי העשרה עממין שהיתה א"י תחלה בידם ויטמאו אותה ופגמו בקדושתה הם בחי' העשרה מיני חצים שנזרקו להבת מלכה ואח"כ הוציאו ממנה החצים וירשו ישראל את ארצם. וזה שנאמר לענין ירושת א"י בפ' בלק יאכל גוים צריו וגו' וחציו ימחץ ותירגם אונקלוס וארעתהון יחסנון. גם שם עיקר שלימות הצדקה כמש"כ וצדקה בכרמל תשב כנ"ל כמ"פ. ובא"י נאמר כי הוא על ימים יסדה וגו'. ואפשר שזה נמשך ונשתלשל מבחי' סוד המבצר של מים המבואר בפנים. גם שם עיקר שלימות החכמה כי עשרה קבין חכמה ירדו לעולם תשעה נטלה א"י וכו'. ושם עיקר סמיכת החכמים כמו שאמרו רז"ל וכמובא לעיל. ושם כלליות כל העשרה מיני נגינה כנ"ל כמה פעמים. וע"כ שם עיקר רפואת הבת מלכה כנ"ל:

</div>

Tanina Siman 71 · סימן ע"א

 Chavalim Naflu Li BaNe'imim — "The Portions Have Fallen for Me in Pleasant Places"

 חֲבָלִים נָפְלוּ לִי בַּנְּעִימִים · Likutay Moharan II:71


## Segment 104

<div dir="rtl" lang="he">

סימן י"ד-מעשה מהמנורה

</div>

תְּהִלָּה לְדָוִד · Likutay Moharan I, Siman 12


## Segment 105

<div dir="rtl" lang="he">

ארץ ישראל היא טובה מאד מאד בתכלית השלימות בלי שום חסרון כמש"כ לא תחסר כל בה. ונקראת ארץ חמדה טובה ורחבה נחלת צבי צבאות גוים שכל מלכי העכו"ם היו תאבים ונכספין אליה. ומה שלפעמים נראה בה לאחד איזה חסרון ח"ו ידע כי זה רק מחסרון דעתו שאינו מכיר בטובתה. וכן אמרו חז"ל בספרי ארץ הרים ובקעות כסבור אתה בגנותה של א"י מדבר אינו מדבר אלא בשבחה וכו'. וכעין שאמרו רז"ל על פסוק ארץ אוכלת יושביה אמר הקב"ה אני חשבתי לטובה וכו'. וזה בחי' הכל מעלין לא"י היינו שאין שם שום חסרנות רק כולו מעלות טובות וקדושות ונפלאות. וזה בחי' מה שאמרו רז"ל א"י גבוה מכל הארצות היינו שהיא גבוה גם באיכותה שמשובחת במעלות טובותיותר מכל הארצות וזה בחי' והוא יכוננה עליון כנ"ל. וזה שאמרו רז"ל (מ"ר ויקרא פ' כ"ד) ישלח עזרך מקודש וכו' כל טובות וברכות ונחמות וכו' אינם אלא מציון וכו' עי"ש. ואמרו רז"ל למה נקרא שמה תבל שהיא מתובלת מכל הארצות שכל השארצות מה שיש בזו אין בזו אבל א"י אינה חסירה כלום שנאמר לא תחסר כל בה וגו'. (ועי' שער החצר ש"י בשם המפרשים ז"ל שפירשו ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו היינו כעיר שנתחברו לבנינה כל האומנין שבעולם שבודאי אין בה שום חסרון כי מה שחסר לאומן זה גילה ותיקן אומן זה מכוון לענינינו הנ"ל):

</div>

It is explained within the ma'amar — from the great virtue of the sanctity of Eretz Yisrael — that the primary brain and wisdom is in Eretz Yisrael. And also the mochin of the Diaspora receive and draw from the mochin of Eretz Yisrael — for: "there is no wisdom like the wisdom of Eretz Yisrael." And each one of Israel has a portion in Eretz Yisrael — and each one — according to the portion he has in Eretz Yisrael — so he receives and draws from the mochin of Eretz Yisrael. It follows that all the mochin are the aspect of the mochin of Eretz Yisrael. But even so there are mochin of the Diaspora — and this is made through the blemishing of the honor, G-d forbid — for one who blemishes, G-d forbid, in the honor of the Holy One Blessed be He — through this his mochin cannot receive and draw from the mochin of Eretz Yisrael — and then his mochin remain in the literal aspect of the mochin of the Diaspora — and they are the aspect of marred ones [chovlim] — for they cannot equalize themselves together — and through this dispute is made. But it was fitting that there be no dispute — for the mochin are the aspect of no'am [pleasantness]. And in truth we see that even in Eretz Yisrael there is sometimes dispute. But know: that these mochin of the Diaspora are seeking their own tikkun. And their tikkun is at the time when the supernal pleasantness [no'am ha-elyon] judges — through which the revelation of the glory is made — as is explained within the ma'amar. And then the mochin of the Diaspora — which are the aspect of marred and fallen ones — come and fall into the mochin of Eretz Yisrael — which are the aspect of no'am — in order to be rectified through this. And therefore sometimes when there is much blemishing, G-d forbid — then they cannot be rectified — and on the contrary — they cause blemishing also in the mochin of Eretz Yisrael — and then even the mochin of Eretz Yisrael cannot equalize themselves — for they were blemished, G-d forbid — through the blemished mochin of the Diaspora that fell into them. And from this comes the dispute that sometimes exists in Eretz Yisrael as well. And see there further — regarding the matter that all Creation was only for the sake of His glory, blessed be He. And therefore when one of Israel has some honor — he must be careful not to take for himself any of the honor at all — but only to elevate all the honor to the Holy One Blessed be He. And in particular those who are in the King's palace must certainly be careful. (And from this one understands how careful must be those who merit to dwell in Eretz Yisrael — and in particular in Yerushalayim — which is the aspect of the King's palace — as is brought — certainly they have no business pursuing honor. And even when some honor comes to them — they must elevate all of it only to the Holy One Blessed be He — for all of Creation — whose beginning is from Eretz Yisrael and the point of Tzion and Yerushalayim — all of it was only for the sake of the revelation of His glory, blessed be He. And the primary blemish of the mochin of the Diaspora — that they cannot receive and draw from the mochin of Eretz Yisrael — is only through the blemishing of His glory, blessed be He, as stated above. Therefore one must especially be careful there not to blemish His glory, blessed be He, through any blemish or sin, G-d forbid. And also to diminish one's own honor and to increase the honor of G-d, as stated above.)

 And the primary revelation of His glory, blessed be He, is through the human being. And the primary birth of the human being is through the aspect of the supernal no'am — for from the supernal no'am flames of love are awakened — through which birth comes. (And from this one can understand also how one must sanctify oneself in what is permitted to him — in every place — and in particular in Eretz Yisrael — where the mochin of Eretz Yisrael are the aspect of the flow of the aforementioned supernal no'am. And this supernal no'am receives and is influenced from still higher above — as is explained within the ma'amar. And from the flow of the supernal no'am — flames of love are awakened in great holiness. Meaning: to love the Holy One Blessed be He with fierce love — the aspect of: "how beautiful you are — and how pleasant — love in delights" — to delight in Hashem — as it is written — and as stated above many times. And this is the aspect of: "Hashem — I love the dwelling of Your house," etc. — and it is written: "and those who love His Name shall dwell in it" — and it is written: "may those who love you dwell in tranquility" — and it is written: "Hashem loves the gates of Tzion." But through the process of descent and derivation — this was derived so far — until from it there was also made the aspect of physical loves — the aspect of the love of women — as is explained within the ma'amar. Therefore one must be very careful that even this love should be in great holiness — only in order that through it there come holy offspring — and the glory of His blessed being be increased through this — for it is only for this that the supernal no'am flows, as stated above.)

 And behold — the supernal no'am flows always — but one needs a vessel through which to receive the flow of the supernal no'am and the flames of love that come from there. And this vessel is made through generosity of heart and tzedakah. And the primary is through the tzedakah of Eretz Yisrael, etc. — as is explained within the ma'amar. (And from this one can understand how careful must be the people of the Diaspora regarding the tzedakah of Eretz Yisrael — for through this a vessel is made to receive through it the flow of the supernal no'am — and through this birth comes — and the glory of His blessed being grows — which is the primary tikkun of the mochin of the Diaspora that were blemished through the blemishing of His glory, blessed be He. And through the aforementioned tzedakah they receive tikkun — until they can also draw and receive from the mochin of Eretz Yisrael, as stated above. And similarly one understands from this how careful one must be from dispute — in particular in Eretz Yisrael — in particular regarding the matters of the tzedakah of Eretz Yisrael — especially if there is in this some personal motive of honor, G-d forbid. For the primary tikkun of the tzedakah for Eretz Yisrael is in order to receive through it the flow of the supernal no'am — which is the aspect of love and peace — which make pleasantness for one another — and through this birth comes — and the glory of His blessed being grows, as stated above. And if so — how could it enter one's mind to increase dispute through this — especially for the sake of one's own honor, G-d forbid? And even though it has already been explained above that the dispute in Eretz Yisrael comes through the blemished mochin of the Diaspora that fell into them, as stated above — then on the contrary — the people of Eretz Yisrael must themselves be awakened through this very thing — for: not only did the mochin of the Diaspora not merit to be rectified through us — but also our own mochin were blemished through them — until they would become the aspect of marred ones — the aspect of the mochin of the Diaspora, G-d forbid. But all of this — if it happened automatically. But after we know that in the innermost of the innermost — even our primary intention is for our own honor, G-d forbid — then we ourselves blemish the mochin of Eretz Yisrael — through this blemishing His glory, blessed be He — from which comes the aspect of the mochin of the Diaspora. And what is explained here within the ma'amar — that the dispute in Eretz Yisrael comes from the aspect of the very badly blemished mochin of the Diaspora that cannot be rectified — this speaks when the dispute in Eretz Yisrael is truly for the sake of Heaven. But since their mochin are the aspect of no'am — they should have always equalized themselves — in such a way that there should be no dispute in the world at all — even for the sake of Heaven. But this comes from the aspect of the mochin of the Diaspora, as stated above. And also for this — the counsel is to flee from dispute and to pursue peace with every possible means — but the heart knows whether it is crooked, etc. For mostly — if they contemplate within themselves — they will see that their intention in their disputes is not entirely and solely for the sake of Heaven — but there are also within it other motivations — subtle or gross — each one according to his aspect. And then certainly they must be very careful to flee from dispute — and to diminish their own honor — and to increase the honor of G-d. And then even the givers of tzedakah in the Diaspora — together with the general people of the Diaspora — will merit to receive and draw from the aspect of the mochin of Eretz Yisrael — and to behold the pleasantness of Hashem and to visit His sanctuary — as is explained within the ma'amar.)

 And also according to the above — it is understood readily that in Eretz Yisrael it is easier to merit to feel the wondrous pleasantness that is in the service of Hashem in Torah and prayer — since the mochin of Eretz Yisrael are the aspect of no'am — as it is written: "and he saw the land that it was pleasant" — and there is the primary flow of the supernal no'am, as stated above. And this is what our Sages said — brought in Sha'ar HaChatzair, Siman 18: "and they shall take for Me a portion — as it is said: 'I have loved you — says Hashem,'" etc. Meaning: through tzedakah — a portion — one receives the flames of love. And because the birth of the souls of Israel is through the flow of the supernal no'am, as stated above — therefore the tribes of Israel are called: "plantings of pleasantness [nit'ay na'amanim]" [Yeshayahu 17:10]. And because the primary vessel for receiving the flames of love from the flow of the supernal no'am is through tzedakah — therefore it is written: "and one who pursues righteousness loves" [Mishlei 15:9]. And this is: "and of Tzion it shall be said: 'man and man was born in her'" — for there is the root of the birth of all of them — because there: "its interior is paved with love" — the aspect of the flames of love that come from the flow of the supernal no'am. And this is the aspect of: "the mountain of Tzion which He loves." And therefore the Bais HaMikdash is called the cheder ha-mitos [the bridal chamber] — through which Israel are fruitful and multiply — as our Sages said.


## Segment 106

<div dir="rtl" lang="he">

שיחות הר"ן

</div>

Ashray HaHashgachah — "Praiseworthy Is Divine Providence"


## Segment 108

<div dir="rtl" lang="he">

סימן ל"ב-צריך לחזק א"ע באמונה עיקר האמונה בשלימות היא בא"י כנ"ל כמ"פ. ושם האמונה היא בתמימות בלי שום חקירות וחכמות כלל רק בפשיטות ותמימות כמו שכתוב כי ישרים ישכנו ארץ ותמימים יותרו בה וכנ"ל כמ"פ. ועי"ז זוכין שם לבחי' רצון שהיא למעלה אפי' מחכמה דהיינו שמשתוקקין להש"י ברצון נפלא והשתוקקות נמרץ שזה בחי' נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ד'. וע"כ נקראת ארץ חמדה כי שם מאיר הרצון והחמדה דקדושה ביותר בחי' בצלו חמדתי וישבתי וגו'. והארת הרצון הזה נשמך מבחי' פלא שהוא למעלה מבחי' חכמה כידוע. וזה אודה שמך כי עשית פלא וגו' אמונה אומן ונאמר ויודו שמים פלאך ד' אף אמונתך וגו'. וזה ואמונתך סביבותיך כי היא בחי' מקיפין כמבואר בלקות"נ סי' ז' מאמר כי מרחמם ינהגם.וזה בחי' אמון מופלא כמוב' בלקו"מ קמא סי' כ"ד מאמר אמצעיתא דעלמא. וע"כ נקראת א"י ארץ החיים כי הארת הרצון בחי' מקיפין הנ"ל הם בחי' אור הפנים כמש"כ ואור פניך כי רציתם (ומקרא זה נאמר לענין ירושת א"י עצמה) ובאור פני מלך חיים. גם כי ע"י אמונה חיים ח יים חזקים כמובואר בפנים וכמש"כ ד' מעוז חיי וגו'. וזה בחי' וצדיק באמונתו יחיה. גם שם מקריבין הקרבנות בבושה ולב נשבר כמבואר בזוה"ק וע"י זה משברין המחשבות והחקירות שבלב האדם וזוכין לאמונה שהיא בחי' כעין ירושלים קריה נאמנה. וזה כי לא תחפוץ זבח וגו' זבחי אלקים רוח נשברה לב נשבר ונדכה וגו' הטיבה ברצונך את ציון וגו' וכביה בונה ירושלים ד' נדחי ישראל יכנס הרופא לשבורי לב וגו':

</div>

Tanina Siman 72 · סימן ע"ב

 Chayyim Nitzchiyim — "Eternal Life"

 חַיִּים נִצְחִיִּים · Likutay Moharan II:72

The Holy One Blessed be He — who is the Righteous One of the world — as it is written: "Hashem is righteous," etc. — He looks, as it were, always upon Eretz Yisrael — as it is written: "always — the eyes of Hashem your G-d are upon it," etc. — and in particular upon Tzion and Yerushalayim — where the Bais HaMikdash is — as it is written of it: "and My eyes and My heart shall be there," etc. And therefore one merits there the sparkling of very great mochin — the aspect of mochin d'gadlus — as is known. And our Sages said: "there is no wisdom like the wisdom of Eretz Yisrael" — and as is understood above within the ma'amar, Siman 40. And the sparkling of the mochin is from the aspect of the spirit of G-d — this being the aspect of: "and spirit to those who walk in it" — said of Eretz Yisrael. And through this one merits chiddushay Torah [Torah novellae]. And therefore: "there is no Torah like the Torah of Eretz Yisrael" — and "one of ours is equivalent to two of theirs." And the primary depends upon holiness and separation from marital desire. And therefore one must especially be careful there in this — as stated above many times. And through this one merits awe and shame. And therefore in Eretz Yisrael and Yerushalayim — there is the source of awe — as stated above many times — the aspect of: "I will bow down toward Your holy sanctuary in Your awe" — and it is written: "how awesome is this place" — and it is written: "the land feared", etc. — and it is written: "You have given an inheritance to those who fear Your Name" — and it is written: "G-d is awesome from His sanctuary."

 And through the awe and shame one merits teshuvah. And therefore there is the primary place of teshuvah — as stated above many times. And through teshuvah one merits eternal life. And therefore Eretz Yisrael is called Eretz HaChayyim — and the primary life is that the lowliness [shefilus] of each one should be revived — this being the aspect of the resurrection of the dead — which will be in Eretz Yisrael — as our Sages said. And there in Eretz Yisrael is the primary lowliness and humility — as stated above many times — this being the aspect of: "and the humble shall inherit the land — and they shall delight," etc. — for this is the aspect of the delight of the World to Come — the delight of Shabbos — as is explained within the ma'amar. And this lowliness is the primary greatness — the aspect of Malchus — which one merits through the aspect of the sparkling of the mochin. And therefore Eretz Yisrael is higher than all the lands — and Yerushalayim is higher than all of Eretz Yisrael. And our Sages said: "all ascend to Eretz Yisrael — all ascend to Yerushalayim." And also Eretz Yisrael is the aspect of Malchus — as is known — and Yerushalayim is kiryah melech rav [city of the great King]. And this is: "and it shall be lifted up — and inhabited beneath it" — for the greatness and the exaltedness are bound up and contained within lowliness and humility, as stated above.

 
 Tanina Siman 73 · סימן ע"ג


## Segment 109

<div dir="rtl" lang="he">

סימן מ'-בענין ספרי המחקרים

</div>

אַשְׁרֵי הַהַשְׁגָּחָה · Likutay Moharan I, Siman 13


## Segment 110

<div dir="rtl" lang="he">

מבואר כבר כמה פעמים כי א"י היא בחי' אמונה ואמונה היא לידע ולהאמין כי כל העולמות נאצלו ונבראו ונוצרו ונעשו מאין ליש ובשורש כולם הכל אחד וכו' שזה בחי' גלגל החוזר כמבואר בפנים. וע"כ המקום הראשון שנכנסו לא"י שקראו שמו גלגל כמש"כ (יהושע ה') ויקרא שם המקום ההוא גלגל וגו'. והגם כי שם מבואר שנקרא כן על שם היום גלותי את חרפת מצרים וגו'. כבר פירשו המפרשים דרצ"ל האמונות הנפסדות שהיו במצרים. ולפי דרכנו י"ל כי החקירות וחכמות חצוניות המיוסדות על הנהגת הטבע וכופרים בהשגחת רצונו ית' וסוברים שהכל מתנהג רק ע"פ מערכת המזלות הם בחי' חרפה בחי' כי חרף מערכות אלקים חיים הנאמר בגלית. כמובן בלקות"נ סי' ד' מ אמר ואת העורבים. גם כי החכמות חצוניות הנ"ל הם באים מבחי' מותרות ופסולת וכו' כמובאר בלקו"מ קמא סי' ס"ד מאמר בא אל פרעה. ומותרות היא בחי' ערלה שהיא בחי' חרפה כמש"כ כי חרפה היא לנו. וזה בחי' חרפת מצרים. כי מצרים היו בטוחים בעצמן בכח המזל שלהם שהוא הראשון שבשנים עשר מזלות. והשי"ת שידד הטףבע וביטל מערכת המזלות והראה להם כי גלגל החוזר בעולם עליונים ירדו למטה ותחתונים למעלה. וזה שנסמך לזה ויחנו בני ישראל בגלגל ויעשו את הפסח וגו'. כי כל ענין הקרבן פסח מורה על זה כידוע. וע"כ כל י"ד שנה של כיבוש וחילוק א"י הי' המשכן שהיא ג"כן ביהמ"ק עומד בגלגל כמבואר בזבחים וברמב"ם (הל' בית הבחירה פ"א). כי עיקר בחי' גלגל החוזר הנ"ל הוא בביהמ"ק כמבואר בפנים. וע"כ כשפגמו ישראל בירושת א"י נאמר (שופטים ב') ויעל מלאך ד' מן הגלגל (דייקא) אל הבוכים והוכיחם ע"ז. ומחמת שתחלת יציאת הבריאה מכח אל הפועל הי' ע"י בחי' היולי שהיא בחי' חכמה כמבואר בפנים. וארץ ישראל היא ראשית נקודת הבריאה כנ"ל כמ"פ. ע"כ אוירא דא"י מחכים. ושם נכללין שאר הג' בחינות ג"כ שהם מלאכים גלגלים שפלים היינו בני אדם. ע"כ בתחלת כיבוש א"י נאמר ויהי בהיות יהושע ביריחו וגו' כי שר צבא ד' אני עתה באתי. היינו המלאך שבא לעזור להם במלחמה. וכן כמה פעמים כמש"כ ויצא מלאך ד' ויך במחנה אשור. ובמלחמת סיסרא כתיב מן השמים נלחמו הכוכבים וגו'. היינו הכוכבים שבגלגלים הנ"ל. ונצחון המלחמה עצמה הי' בין בני אדם השפלים שישראל נלחמו עם העכו"ם ונצחום. וכל אלו הנ"ל היו בעזרתם. היינו בחי' היולי נבדל גלגל שפל המבואר בפנים. והכל הי' רק הכח ורצון האחד הפשוט ית' שממנו ית' שורש הכל. שזה בחי' גלגל הוא החוזר בעולם. שנתגלה ע"י קדושת א"י וביהמ"ק כנ"ל:

</div>

Tehillim — Teshuvah — "Psalms — Repentance"

 תְּהִלִּים — תְּשׁוּבָה · Likutay Moharan II:73

 It has already been explained above many times that Eretz Yisrael and Yerushalayim are the aspect of teshuvah. And in particular — the lower Eretz Yisrael is aligned opposite the upper Eretz HaChayyim — which is the aspect of Binah — the aspect of teshuvah — as it is written: "and his heart shall understand and he shall return." And see in Megaleh Amukos, aspect 29. And Eretz Yisrael was divided among the tribes — for there are in them forty-nine letters — corresponding to the forty-nine gates of Binah — the gates of teshuvah. And our Sages said [Bava Kama 82b]: "Yerushalayim was not divided among the tribes" — and so too ruled the Rambam [chapter 4 of Avodah Zarah — and chapter 7 of the Laws of the Temple] — "for there the tribes ascended — the tribes of Hashem [yud-heh]," etc. For the primary teshuvah — from the totality of the tribes — ascends through there — and there is the aspect of: "return to Me — and I will return to you" — for there is the dwelling of His glory, blessed be He, as it were. And therefore Dovid the King dwelt there — who upheld the world of teshuvah — and founded the book of Tehillim. And this is what is written: "so that I may tell all Your praise in the gates of the daughter of Tzion" — and it is written: "to tell of the Name of Hashem in Tzion — and His praise in Yerushalayim" — the aspect of Tehillim. And therefore many of the Psalms of Tehillim were founded to be said as song on the duchan — for all the sacrifices atone together with teshuvah — and therefore they needed to say the Psalms of Tehillim — which are suited for teshuvah.


## Segment 111

<div dir="rtl" lang="he">

ובזה יש לפרש קצת דברי המדרש הביאו הכותב בהקדמה לעיין יעקב וזה לשונו: בן זומא אומר מצינו פסוק כולל יותר והוא שמע ישראל וגו'. בן ננס אומר מצינו פסוק כולל יותר והוא ואהבת לרעך כמוך. בן פזי אומר מצינו פסוק כולל יותר והוא את הכבש האחד תעשה בוקר וגו'. עמד ר' פלוני על רגליו ואמר הלכה כבן פזי. דכתיב ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן וגו' עי"ש מה שפי' הכותב בזה. ולפי הנ"ל מבואר קצת. כי ענין זה של בחי' גלגל החוזר. היינו להאמין כי בשורש הכל כולו אחד וכו' כמב"פ. זה יסוד כל התורה. כי עי"ז מאמינים שבאיזה חטא ופגם של האדם השפל פוגם כביכול בכל העולמות וגורם רעה לעצמו ולאחרים ח"ו. וכן ג"כ להיפוך. כי באיזה מצוה ודבר טוב גורם תיקון בכל העולמות וממשיך טובות גדולות לעצמו ולכל העולם כולו וכמו שאמרו רז"ל. מה שאינו כן סברת חכמי הטבע שהכל קבוע במקומו ועל יסוד הנהגת הטבע ח"ו. זה סותר כל פינות תורתינו הק' רח"ל. וע"כ אמר בן זומא שפסוק שמע ישראל שמבואר בו אמונת היחוד כולל כל התורה היינו כנ"ל. ובן ננס אומר מצינו פסוק כולל יותר והוא ואהבת לרעך כמוך. כי לכאורה איך אפשר לקיים זאת הלא אדם קרוב אצל עצמו ואיך אפשר לאהוב את חבירו כעצמו ממש. אך מחמת שבאמת בהשורש הכל אחד (לבד מהעכו"ם והסט"א שמפרידין ומנתקין עצמן מן האחדות. וגם בזה א"י לבאר כל כך על דרך מאמר הכתוב בכל מקום מוקטר מוגש לשמי וגו'. ע"כ באמת כתיב כי אז אהפוך אל כל העמים וגו' לקרוא כולם בשם ד') אבל נפשות ישראל נכללין באמת כולם באחדותו הפשוט ית' עד שזוכין עי"ז לאהבת ד' באמת וגם לאהבת חברים באמת. עד שהם בבחי' אחדות לגמרי. כי אהבה בגימט' אחד כמובא. ועי"ז בעצמו נתגלה אחדותו הפשוט ית' למעלה ג"כ בבחי' אתה א' ושמך אחד ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ. וכמבואר בלקו"מ תנינא סי' ב' מאמר ימי חנוכה. וע"כ פסוק זה כולל יותר. כי זה נראה בחוש יותר וממשיכין בחי' אמונה האחדות בפועל ג"כ במעשה ובמדות. ועי"ז נתגלה ממילא אחדותו הפשוט ית'. וזה ואהבת לרעך כמוך אני ד'. שהוא האחד הפשוט ית' המהוה כל ההויות כולם. בן פזי אומר מצינו פסוק כולל יותר והוא את הכבש האחד תעשה בבוקר וגו'. כי מפסוק זה מובן שאחדותו הפשוט ית' סובב וכולל גם המדריגות התחתונות לגמרי כביכול אפי' בהמות עד שנכלל האדם עם הבהמה בקדושה עליונה באחדות א'. וכשמקריבין הבהמה הוא כאלו נקרב האדם בעצמו. בבחי' אדם כי יקריב מכם קרבן לד' מן הבהמה וגו' כמו שאמרו רז"ל. והקרבן הוא אשה ריח ניחוח לד' ועולה וחוזר ונכלל עד למעלה למעלה כביכול. וכמבואר בזוה"ק גודל התיקונים שנעשים למעלה ע"י הקרבנות בפרט קרבן התמיד. ובזה מדוקדק לשון את הכבש אחד. ודקדקו רז"ל אם נאמר כבש למה נאמר אחד. אך זה לרמז כי גלגל הוא החוזר בעולם ובשורש הכל כולו אחד וכנ"ל. וזה כעין שדרשו רז"ל ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד. ופירש"י לפי סדר לשון הפרשה הי' לו לכתוב יום ראשון וכו' למה כתב אחד לפי שהי' הקב"ה יחיד בעולמו היינו כנ"ל. כי גם אור וחושך שהם לכאורה שני הפכיים לגמרי הכל הוא מן האחד הפשוט ית'. וע"כ כתיב לעתיד והי' יום אחד יודע לד' אשר הוא לא יום ולא לילה וכתיב והי' לעת ערב יהי' אור בחי' גלגל החוזר הנ"ל. עמד ר' פלוני על רגליו ואמר הלכה כבן פזי דכתיב ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן וגו'. היינו שהראה השי"ת למשה רבינו ע"ה המשכן שלמעלה עם כל כיון ואעפ"כ הניח אותו וירד והשכין שכינתו כביכול בהמשכן של מטה וכמו שדרשו רז"ל. כי מחמת שלמטה יכולין לטעות ח"ו כסברת חכמי הטבע ח"ו ולהיות נפרדים מאחדותו הפשוט ית'. ע"כ הראה השי"ת למשה בחוש ממש בחי' עליונים למטה ותחתונים למעלה שזה הי' העיקר בביהמ"ק ובמשכן. וזה ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן וגו'. וגם כי מאחר שצריכים לעשות המשכן של מטה ממש כתבנית המשכן של מעלה. נראה בחוש שהכל אחדות אחד כי ד' הוא האלקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד ממש רק אחדותו ית' כולל הכל. וגם כי ציורא דמשכנא כציורא דעובדא דבראשית כמבואר בזוה"ק. נמצא כשהראה השי"ת למשה את תבנית המשכן של מעלה הראה לו ציור של כל מעשה בראשית בשרשן וצוה לו לעשות המשכן כתבנית זה. ובמשכן כתיב והי' המשכן אחד. כי כל מעשה בראשית נכללין באחדות אחד בבחי' גלגל הוא החוזר כנ"ל אשר זה יסוד הכולל כל התורה הק' כנ"ל. (וממילא מובן כי א"א להאריך בענין זה). וסמוך לפשוטו ביותר נראה לפרש. כי כל התנאים האלו כונתם לבאר מספוקי התורה איך שכל ישראל הם בחי' אחדות ממש. וע"כ בן זומא דרש מפסוק שמע ישראל ד' אלקינו ד' אחד. ומאחר שהשי"ת הוא אחד ואנחנו זכינו לקבל על עצמניו אלקותו יתברך ולהאמין באחדותו ית' שזה בחי' ד' אלקינו (דייקא)ד' אחד. עי"ז נכללין כל ישראל כאחד באחדות ממש. שזה בעצמו כלול ג"כ בתיבות שמע ישראל. כי מעוררין וכוללין כל ישראל ביחד לענין זה לקבל על עצמינו אמונת היחוד. וזה ג"כ שמע מלשון אסיפה וקיבוץ כמו וישמע שאול וגו' כמובא. בן ננס אומר ואהבת לרעך כמוך כולל יותר. כי הלא בזה נראה האחדות של ישראל בפועל ממש במעשה ובמדות. בן פזי אומר את הכבש אחד כולל יותר. כי המקרא מדקדק בכונה בתיבת אחד להורות כי כל ישראל הם אחדות אחד ממש. ומקריבין בכל יום קרבן התמיד בעד כלל ישראל כבש אחד בבוקר והשני בין הערבים והם מכפרים עלח כלל ישראל כמו שאמרו רז"ל ומזה מבואר כי כולם הם אחדות אחד ממש. עמד ר' פלוני על רגליו ואמר הלכה כבן פזי. שנאמר ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן וגו'. כי אמרו רז"ל ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם בתוכו לא נאמר אלא בתוכם. מלמד שהקב"ה משרה שכינתו בתוך לבו של כל אחד מישראל. ותיכף אחר פסוק זה כתיב ככל אשר אני מראה אותך וגו'. ומזה נראה שכמו שהמשכן נאמר בו והי' המשכן אחד. אע"פ שהי' מחולק לקרשים ואדנים ויריעות וכלים הכל הי' אחדות אחד והכנה להשראת שכינתו ית'. כמו כן כל ישראל אע"פ שמחולקים בגופותם והשי"ת משרה שכינתו בתוך לבו של כל אחד אבל כולם הם אחדות אחד ממש. וכלל כולם הם בבחי' המשכן ששם שורה שכינתו ית' כביכול בחי' ושכנתי בתוכם וכנ"ל. וכלל כונת התנאים הנ"ל נראה שבאו ליישב מה שהשי"ת זיכה את ישראל בתרי"ג מצות ויש בהם ממצות הרבה שלאו כל אחד יכול לקיימם. כגון מצות כהונה ולויה בכורה ויבום ועוד כיוצא בזה. כמו שדקדקו הקדמונים ז"ל בענין זה. ע"כ דרש בן זומא מאחר שכל מצותך אמונה. נמצא שיסוד כל התורה היא אמונת היחוד. ועי"ז נחשב לכל אחד מישראל כאילו קיים כל מצות התורה מאחר שכולל עצמו עם כל ישראל באמונה היחוד שהיא יסוד הכל. וגם כי התופס בחלק מן האחדות כאילו תופס בכולו כמובא. בן ננס אומר שפסוק ואהבת לרעך כמוך כולל יותר. כי מזה נראה בחוש ממש האחדות שבין ישראל. וזה מקיים מצוה זו. וזה מקיים מצוה זו. ונחשב כאילו כל אחד קיים את כולם. בן פזי אומר שפסוק את הכבש אחד כולל יותר. כי מזה נראה שיותר בחוש שכל ישראל הם כאיש אחד ומתכפרין בכל יום בכבש אחד בבוקר ובערב. וזה שאמר הלכה כבן פזי הוא ג"כ על דרך זה. כי כל אחד מישראל מחויב לעשות משכן להשראת שכינתו ית'. ובזה שכ"א יש לו איזה חלק בהמשכן נחשב כאליו הוא בנה את כל המשכן והשי"ת משרה את שכינתו בו. ולא עוד אלא אדרבא דייקא ע"י שהמשכן נבנה מנדבת לב של כלל ישראל עי"ז דייקא שוכן בו השי"ת. כמש"כ ועשו לי מקדש שכולם ישעשו מקדש אחד דייקא. כי כלל ישראל כולם דייקא הם קומה שלימה ואחדות א' כנ"ל. וכמו כן לענין קיום מצות ג"כ כנ"ל:

</div>

And this is what the prophet prayed [Yeshayahu 63]: "You, Hashem, are our Father — our Redeemer from everlasting is Your Name" (meaning: for You redeemed us from Egypt — and we merited then to attain the forty-nine gates of teshuvah — as is explained within the ma'amar) — "why do You cause us to stray, Hashem, from Your ways?", etc. — "return — for the sake of Your servants — the tribes of Your inheritance." Meaning: even though we have not merited to return to You through the forty-nine gates of teshuvah — which are the aspect of the forty-nine letters of the tribes — even so — You yourself return to us — in the merit of the tribes — which are the aspect of the forty-nine gates of teshuvah, as stated above. And this is what is written [Hoshea 3]: "afterwards the children of Israel shall return — and seek Hashem their G-d — and Dovid their king." Meaning: they will be awakened to return to Hashem and seek His face always — through the saying of Tehillim composed by Dovid, may peace be upon him.

 
 Tanina Siman 77 · סימן ע"ז

 Retzu'ah Hayesah Yotzeis — "The Strap Would Go Out"


## Segment 112

<div dir="rtl" lang="he">

סימן נ"ה-מענין טוב עוה"ב

</div>

L'Hamshich Shalom — "To Draw Down Peace"


## Segment 113

<div dir="rtl" lang="he">

ארץ ישראל היא מעין עוה"ב כנ"ל כמה פעמים. וכל המהלך רק ד' אמות בא"י מובטח לו שהוא בן עוה"ב. ע"כ כתיב בה טובה הארץ מאד מאד. כי באמת א"י לקרותה בשם טוב לבד כי היא למעלה למעלה אפי' מבחי' טוב כעין עוה"ב. וכן טוב מאד נאמר גם על כלל הבריאה. וירא אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד. אבל א"י היא למעלה אפי' מבחי' טוב מאד. רק היא בבחי' טובה הארץ מאד מאד. היינו בלי שיעור וערך כלל:

</div>

רְצוּעָה הָיְתָה יוֹצֵאת · Likutay Moharan II:77

 What the dwellers of Eretz Yisrael have — for the most part — sufferings — as is explained in Likutay Moharan Kama, Siman 187 — is because there is the primary increase of da'as — for Avira d'Eretz Yisrael machkim. And therefore their pain is even greater — the aspect of: "one who increases knowledge increases pain." But through eating there in holiness and with awe of Heaven — through this a sweetening is made — so that the pain not overpower too greatly, G-d forbid. And this is what is written: "and you shall eat before Hashem your G-d", etc., "the tithe of your grain," etc., "in order that you learn to fear Hashem your G-d," etc. — for there is the primary awe — as stated above many times. And through such eating — the mouth is made into the aspect of the full stature of the human being [komas ha-adam] — as is explained within the ma'amar. For Eretz Yisrael is the aspect of Malchus — as is known — the aspect of Malchus peh [Kingdom of the mouth]. And therefore there is the primary awe — the aspect of the awe of kingship [mora ha-malchus]. And the livelihood flows through the Malchus. And therefore the primary livelihood flows from the abundance of Eretz Yisrael — the aspect of: "the land gave its produce" — the aspect of: "for the land and for the sustenance."

 And therefore at the time of eating — and in particular when one merits to eat there in Eretz Yisrael — the awe approaches the person. And when one eats in holiness and draws upon oneself the awe that comes to him then at the time of eating — through this the mouth is made into the aspect of the full stature of the human being. (And therefore it is explained in the books that Eretz Yisrael is in the shape of the literal full stature of the human being — as is known.) And through this one merits an even greater ascent — until one is made into the aspect of the supernal human being — and one merits the aspect of the Shechinah speaking from within his throat — which is the aspect of Ruach HaKodesh and prophecy — whose primary is in Eretz Yisrael — as is explained in the holy Zohar. And behold — it has been explained elsewhere that the sanctity of Eretz Yisrael is in the aspect of tefillin — and tefillin are the aspect of the mochin — this being the aspect of the sanctity of mochin d'gadlus that one merits in Eretz Yisrael. And: "the beginning of wisdom is the awe of Hashem" — therefore there is the primary awe. And the awe is in the aspect of the strap [retzu'ah] that passes through the passage [ma'avarta] of the tefillin. And from the aspect of this strap — some pain and suffering is derived — for Eretz Yisrael is one of three things given through suffering. But sometimes it is so derived, G-d forbid, until the pain and suffering come from the aspect of the fallen awes — the evil strap [retzu'ah bisha], G-d forbid. And through eating in holiness and with awe of Heaven — through this the fallen awes are sweetened and elevated — and one is saved from the aforementioned pain. And this is what Yehoshua and Calev said: "and you — do not fear the people of the land — for they are our bread" — "and Hashem is with us — do not fear them — for they are our bread" — specifically "our bread" — see Rashi. For through eating in holiness the fallen awes are sweetened and elevated, as stated above.


## Segment 114

<div dir="rtl" lang="he">

סימן פ"ז-לפי בחי' הימים נוראים וכו'

</div>

Tanina Siman 78 · סימן ע"ח

 Chesed Chinam — "Free Lovingkindness"

 חֶסֶד חִנָּם · Likutay Moharan II:78


## Segment 115

<div dir="rtl" lang="he">

מבואר לעיל כמ"פ כי עיקר החכמה היא בא"י. וע"כ שם עיקר היופי והנוי כמש"כ יפה נוף וגו' וכתיב מציון מכלל יופי וגו'. ואמרו רז"ל אין יופי כיופי של ירושלים. והוא בבחי' כולך יפה רעיתיומום אין בך. כי אין בה שום חסרון כמו שכתוב לא תחסר כל בה. וכל זה מחמת החכמה שבה. בחי' חכמת אדם תאיר פניו. ואמרו רז"ל דעת קנית מה חסרת. וזה בחי' והדרת פני זקן. זקן זה קנה חכמה. אך אעפ"כ עיקר שלימות החכמה שבה הוא ע"י תמימות ופשיטות שזוכין שם בבחי' ותמימים יותרו בה כנ"ל. ותמימות הנ"ל היינו שמסלקין כל החכמות ועובדין את השי"ת בתמימות שזה בחי' שממשיכין המוח שבדעת אל העצמות. ומשם נמשך הידור האתרוג שזה בעצמו בחי' ההידור והיופי של קדושת א"י שהיא בחי' מלכות כ"ל כמ"פ. ועי' בלקוטי הלכות הל' יוה"כ הלכה ב' מבואר הענין בשלימות יותר. וזה שכתוב (משלי ג') אל תהי חכם בעיניך ירא ד' וסר מרע רפאות תהי לשריך ושקוי לעצמותיך. כי בזה שממשיכין החכמה והמוח אל הדעת להיות בתמימות ירא ד' וסר מרע. זה שיקוי לעצמותיו בחי' ומוח עצמותיו ישוקה המבואר בפנים. והתמימות הזאת היא בחי' והנה נער בוכה בחי' כי נער ישראל ואוהבהו. אהבה היא בחי' סוכה בחי' ימין וכו' שזה בחי' כיבוש א"י הי' ע"י יהושע שנקרא נער כמש"כ ויהושע בן נון נער. וכן המרגלים ששלח יהושע לתור את א"י כתיב בהם ויבואו הנערים המרגלים. וכן דוד שגמר את כיבוש א"י כתיב בן נער אדמוני וכתיב (שמואל א' י"ז) בן מי זה הנער וגו'. וכן בשלמה כתיב (ד"ה א' כ"ט) נער רך. וזה שכ' (זכרי' ב') ויאמר אליו רוץ דבר אל הנער הלז לאמור פרזות תשב ירושלים מרוב אדם ובהמה בתוכה וגו'. כי ע"י תמימות הנ"ל שהיא בחי' נער בוכה בזה תלוי כל בנין ירושלים בבחי' בכי יבואו וגו'. וזה בעצמו בחי' אדם ובהמה כמו שדרשו רז"ל אדם ובהמה תושיע ד' אלו בנ"א שערומין דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנו. היינו שצריכין לחנך את האדם בדרך התמימות והפשיטות דקדושה כל כך שזה בחי' נער. עד אשר לא יסור מדרך התמימות דקדושה הנ"ל. וזה בחי' זקנים עם נערים יהללו את שם ד' ודרשו רז"ל במדרש (שוחר טוב תהלים) זקנים שהם נערים כמש"כ תחדש כנשר נעוריכי היינו כנּ"ל. כי אפי' כשזוכין לחכמה שלימה שזה בחי' זקנה דקדושה. אעפ"כ הולכין בדרכי התמימות. שזה בחי' כי נער ישראל. ועי"ז בעצמו הם מתחדשין בעבודת ד' בכל פעם ביותר. וזה שנסמך בסי' נ"א (בהשיחה המתחלת העוה"ז אינו כלום) גם חכמות אינם כלום רק תמימות ופשיטות. גם בתמימות אסור להיות שוטה (כי זה בחי' נער ממש שעושה מ עשה נערות ושטות. וע"ז נאמר אי לך ארץ שמלכך נער. וכמו שמצינו ברחבעם ששגה בזה מאד שהלך אחר עצת הנערים) אבל אעפ"כ חכמות אינם נצרכים כלל. גם לא טוב להיות זקן וכו' רק להתחדש בכל יום וכו' היינו כנ"ל. וע"כ הזקן העוור שבהמעשה של הז' בעטלערס אמר על עצמו ואני זקן מאד ועדיין אני יניק לגמרי וכו'. ועי' בזה בלקוטי הלכות הלכות תפילין הל' ה'. וזה בחי' נער הייתי גם זקנתי. וזה שאמרו רז"ל (שבת פ"ח:) למה נמשלו ישראל לתפוח מה תפוח (פירשו התוס' דרצ"ל אתרוג) פריו קודם לעליו אף ישראל הקדימו נעשה לנשמע. וסמוך לו תיכף שאלת הצדוקי ששאת לרבא על ענין נעשה ונשמע. והשיב לו א נן דסגינן בשלימותא (פירש"י התהלכנו עמו בתום לב וכו') כתיב בן תומת ישרים תנחם וכו'. כ דרכי התמימות דקדושה זה בחי' הידור האתרוג כנ"ל. וזה עיקר ההתפארות והיופי דקדושה של ישראל כמש"כ אחת היא יונתי תמתי היינו בחי' תמימות הנ"ל. וזה בחי' שחורה אני היינו מלשון הילדות והשחרות שפירש"י נערות. ונאוה היינו שדייקא ע"י שאני מסלק כל חכמתי שהיא בחי' היופי והלבנוניות דקדושה בחי' לובן העליון שהיא בחי' לבנונית השער של הזקנים זקן זה קנה חכמה כנ"ל. ושאני מסלק חכמתי ועובד ד' בתמימות שזה בחי' שחרות וחשכות בחי' העדר הדעת שזה בחי' שחורה אני (דייקא עי"ז) ונאוה. כי משם עיקר היופי והנוי כנ"ל. וזה בחי' מה שאמרו רזּ"ל בשביל שאמרו נעשה ונשמע (שזה בחי' תמימות כנ"ל) אמר הקב"ה ויקחו לי תרומה. היינו בחי' נער ישראל ואוהבהו כמובא לעיל. מה שאמרו רז"ל ויקחו לי תרומה הה"ד אהבתי אתכם אמר ד'. כי ע"י תמימות זוכין לאהבה ורצון בחי' אשר ידבנו לבו וכמים הפנים לפנים וכו'. וע"כ נקרא תמימות ע"ד שנאמר בפ' אמור תמים יהי' לרצון כל מום לא יהי' בו. שזה בחי' כולך יפה רעיתי ומום אין בך. וזה תמים יהי' לרצון וכתיב (משלי י"א) ורצונו תמימי דרך. ע"ד שמבואר בסי' ל"ב הנ"ל שע"י תמימות ואמונה זוכין לרצון שהיא למעלה מחכמה. וזה שכתוב ג"כ (שם י"ב) ועושה אמונה רצונו. וא"י היא בחי' אמונה ותמימות כנּ"ל ע"כ כתיב בה רצית ד' ארצך. ונקראת ארץ חמדה כנ"ל. וזה כתפוח בעצי היער (היינו אתרוג כנ"ל) בצלו חמדתי וישבתי. וע"י נקרא אתרוג מלשון חמיד ורגיגי כידוע ע"ש שהוא פרי עץ הדר ונחמד למראה בחי' יופי האתרוג. וזה יפה את רעיתי כתרצה מלשון רצון כמו שאמרו רז"ל. והעיקר הוא ע"י התמימות. וזה שדרשו רז"ל (מנחות כ"ז. סוכה ל"ז) ולקחתם שתהא לקיחה תמה בחי' תמימות הנ"ל. וזה שדרשו רז"ל במדרש (משלי ל') ארבעה הם קטני ארץ והם חכמים מחוכמים על ד' מינים שבלולב. כי אע"פ שהם בחי' תמימות ופשיטות כי כל כונת הד' מינים הוא להמשיך המוחין והדעת אל הלב שהיא בחי' אתרוג כמו שאמרו רז"ל אתרוג דומה ללב שזה בחי' תמימות כנ"ל. וכמש"כ יהי לבי תמים בחוקיך וגו' והם בבחי' כי נער ישראל ואוהבהו כנ"ל. שזה בחי' קטני ארץ. ואעפ"כ יש בזה דייקא חכמה גדולה כי ממשכיכין המוחין אל העצמות. שזה בחי' כל עצמותי תאמרנה שדרשו רז"ל על הד' מינים. וזה שדרשו רז"ל (סוכה ל"ה) פרי עץ הדר מלשון הדיר מה דיר זה כשבאו קטנים עדיין גדולים קיימים ויש בה תמימים ובעלי מומים וכו' היינו כנ"ל. (כי צריכים לכלול החכמה עם התמימות יחד שזה בחי' זקנים עם נערים הנ"ל בחי' גדולים וקטנים). וזה ויש בה תמימים ובעלי מומים. כי צריכין לכלול החכמה עם התמימות יחד שזה בחי' זקנים עם נערים הנ"ל בחי' גדולים וקטנים). וזה ויש בה תמימים ובעלי מומים. כי בהתמימות הזה אם הוא בקדושה וכלול עם החכמה והמוחין דקדושה אזי נקראת תמימות בחי' כולך יפה רעיתי מום אין בך. אבל גם בתמימות אסור להיות שוטה כנ"ל. כי אין לך בעל מום גדול יותר מזה כי דעת חסרת מה קנית. וכבר נתבאר שא"י היא בחי' תמימות. וזה תמים תהי' עם ד' אלקיך בחי' א"י כי כל הדר בא"י דומה שכמי שיש לו אלוה. וכעין שפירש רביז"ל במאמר על אשר מעלתם לקו"מ קמא סי' מ"ח. וזה שהתפלל משה את החילות להראות את עבדך וגו'. ואמרו רז"ל שהר"ת ה'דס ל'ולב א'תרוג ע'רבה. הובא בשער החצר סי' רל"א היינו כנ"ל. כי ע"י התמימות המרומז בד' מינים הנ"ל זוכין לארץ ישראל. וזה החילות וגו' כאילו לא השיג רק התחלה בעלמא. וכמבואר במגלה עמוקות אופן ט' שזה בחי' נערים עם זקנים הנ"ל:

</div>

Eretz Yisrael is called Eretz HaChayyim — for the primary life is the Torah — and: "there is no Torah like the Torah of Eretz Yisrael." And therefore our Sages said that the primary exile was on account of the sin of the nullification of Torah — as it is said: "My people went into exile for lack of knowledge." But our Sages have already said [Berachos 35b]: it is written: "the book of Torah shall not depart from your mouth," etc. — and it is written: "and you shall gather your grain," etc. — "conduct yourself in them in the way of the world," etc. — see Rashi. Meaning: for sometimes the nullification of Torah is itself its fulfillment. But even so — who would be satisfied with this — to be separated from life even for a moment? And therefore the primary vitality in the time that one is compelled to nullify oneself from Torah and engage in worldly affairs — is through the aspect of derech [the way] to Eretz Yisrael itself. Which is the aspect of the great Chesed — and the treasury of free gift [otzar matnas chinam] — through which the world was sustained before the giving of the Torah — through the Torah hidden within the ten utterances clothed in everything in the world. Through this Israel merited to conquer Eretz Yisrael — the aspect of: "He related the power of His acts to His people — to give them the heritage of the nations." But because it is impossible to receive from the treasury of free gift without being close to the Torah — this being the aspect of: "and He gave them the lands of nations", etc., "so that they guard His statutes and observe His Torahs" — therefore one must persist greatly in Torah study — the aspect of: "the book of Torah shall not depart from your mouth." Only at the time of compulsion to nullify — then one receives vitality from the aspect of the aforementioned free Chesed.

 And therefore Avraham our father was the first to the inheritance of Eretz Yisrael — because he was the man of Chesed. And this is the aspect of: "Your lovingkindness, Hashem, fills the earth — teach me Your statutes." For the primary light of the aforementioned free Chesed shines in Eretz Yisrael — through which one receives holy vitality even at the time when one nullifies oneself from Torah study. But it is impossible to receive from it except through being attached to the Torah, as stated above — therefore: "I sought Your statutes — teach me." And because the primary vitality is received from the aforementioned free Chesed — through the great Tzaddikim who are attached to Torah with great attachment — therefore at the time when they are compelled to nullify from Torah study — they receive vitality from the aspect of the aforementioned free Chesed — and through this they revive all the simple people [peshutim] called prostaks — as is explained within the ma'amar. Therefore: "the righteous shall inherit the land" — and it is written: "and your people — all of them are righteous — forever they shall inherit the land." For through being attached and connected to the Tzaddikim — through this they too receive from the aforementioned free Chesed — until they all merit to be called Tzaddikim and inherit Eretz Yisrael.

 And with this one can explain in a way of pleasantry the words of Tosafos there in Berachos, on the word kan — what they wrote: "and here regarding those who do and those who do not — they are like one another" — meaning: those who do not fulfill His will in full are attached to the true Tzaddikim who do fulfill His will in full — through this they too are called in the category of those who fulfill His will — and then they too conquer Eretz Yisrael — until the produce is called their grain — even though they do not fulfill His will in full — to the extent that they are compelled to do their work themselves — they too receive then vitality from the hidden Torah — the aspect of the aforementioned free Chesed. And according to the explanation of the Maharsha — that those who do and those who do not means: those who need to do work and those who do not need to do work at all — rather their work is done by others — this will be explained similarly — for since they are like one another and attached to one another — they too receive from the aforementioned free Chesed — even though they need to nullify from Torah and do their work themselves, as stated above.


## Segment 116

<div dir="rtl" lang="he">

סימן פ"ה-הפיכת השולחן וכו'

</div>

לְהַמְשִׁיךְ שָׁלוֹם · Likutay Moharan I, Siman 14


## Segment 117

<div dir="rtl" lang="he">

מבואר לעיל כמה פעמים כי קדושת א"י נמשך מבחי' הדיבור. בחי' אל אלקים ד' דבר ויקרא ארץ מציון מכלל יופי וגו'. וא"י בעצמה היא בחי' מלכות פה. וע"כ משם נמשך כל שפע הפרנסה בבחי' כי על כל מוצא פי ד' יחי' האדם כמבואר בפנים. ושם השולחן בבחי' פנים. כי שם מאיר אור פני ד' בחי' ואור פניך כי רציתם. וזה שנסמך (יהושע ה') ויחנו בני ישראל בגלגל ויעשו את הפסח וגו' (שזה בחי' פה-סח המבואר בפנים ויאכלו מעבור הארץ) ממחרת הפסח וגו'. כי משם נמשך האכילה שאכלו בא"י. וזה וישבות המן ממחרת באכל' מעבור הארץ וגו'. כי המן הי' בחי' עריכת השולחן במדבר כמש"כ תערוך לפני שולחן נגד צוררי ודרשו רז"ל על המן. וזה בחי' היוכל אל לערוך שולחן במדבר. וזה שדרשו רז"ל זה ארבעים שנה וגו' לא חסרת דבר שלא הי' חסר להם אלא דיבור. הי' רוצה בשר עגל הי' אומר שיעשה המן כבשר עגל והי' נעשה וכו' מדבר בפיו מן אני רוצה הנני ממטיר לכם וגו'. מים אני רוצה הן הכה צור ויזובו וגו'. היינו כי כל הפרנסה נמשכת מן הדיבור כנ"ל ע"כ היו צריכים לדבר עכ"פ. ואח"כ כשנכנסו לא"י היתה אכילתם שם בבחי' עריכת השולחן בא"י. ועי' לעיל מה שמבואר בלקו"מ קמא סי' ס"ב מאמר ויסב אלקים ומה שמובא שם בשם כתבי האריז"ל ותבין יותר. וע"כ עיקר ברכת המזון הוא על הארץ ועל המזון. כי משם נמשכת הפרנסה בשלימות כנּ"ל. וזה אתהלך לפני ד'. אתהלך הוא בחי' הפרנסה ע"ד דוק בככי ותשכח בנגרי. כמבואר בלקו"מ קמא סי' ל"א מאמר בירא בדברא. היינו שתהא הפרנסה והשולחן בבחי' פנים זהו בארצות החיים כנ"ל. ועי' גם במגלה עמוקות אופן קמ"ח ואו' ל"ד:

</div>

And therefore our Sages said: "Yerushalayim was destroyed only because they showed contempt for Torah scholars in it." For through this they could not receive from the aforementioned free Chesed — through which they conquer Eretz Yisrael. And then: "My people went into exile for lack of knowledge" — meaning: for the nullification of Torah, as stated above. And therefore: "the people that dwells in it — their iniquity is forgiven" — for the aforementioned free Chesed revives and protects even those who are distant from Torah — and even those who transgressed the Torah, G-d forbid — as Moshe Rabbainu, may peace be upon him, accomplished to atone for the sins of Israel through the aforementioned treasury of free gift. And with this one understands the virtue of tzedakah to Eretz Yisrael — for through the people of the Diaspora doing Chesed with the people of Eretz Yisrael — where the aforementioned free Chesed shines — through which they conquer Eretz Yisrael — through this an illumination from the aforementioned free Chesed is drawn also upon them — until they too can conquer all the places of their dwelling and sanctify them with the sanctity of Eretz Yisrael.

 And because the primary perfection of prayer is in the aspect of va'eschanan — meaning: to ask the Holy One Blessed be He only for a free gift — as our Sages said — therefore the primary perfection of prayer is in Eretz Yisrael — where the primary illumination of the aforementioned free Chesed shines. And this is what our Sages said: "one should direct his heart toward Eretz Yisrael." For everything depends upon the attachment and the intention of the heart toward the source of the drawing of the revelation of the aforementioned free Chesed. And this is what the Sages said: "and va'eschanan", etc., "in order that he enter Eretz Yisrael" — as stated above. For since the primary path to Eretz Yisrael is through the aforementioned free Chesed — therefore he prayed then in the aspect of a free gift. And conversely — for he wanted to draw the aforementioned free Chesed — through praying and asking about this — to enter Eretz Yisrael — where the primary illumination of the aforementioned free Chesed shines — and through this itself he would also enter Eretz Yisrael. And see within the ma'amar — it is explained that in Eretz Yisrael there are ten holinesses corresponding to the ten utterances — and each utterance has its awe, etc. — for there is awe above awe. And it has already been explained many times above that there is the primary perfection of awe. And similarly there is the primary perfection of emunah and simplicity and straightforwardness without any philosophical wisdoms, etc. (And this itself is the primary holy wisdom that one merits in Eretz Yisrael.) And through this one can come to great joy — as is explained within the ma'amar. And this is the aspect of the perfection of joy that one merits in Eretz Yisrael — as stated above many times.

 
 Tanina Siman 79 · סימן ע"ט


## Segment 118

<div dir="rtl" lang="he">

סימן פ"ט-דע שיש כו'

</div>

Or HaGanuz — "The Hidden Light"


## Segment 119

<div dir="rtl" lang="he">

עיקר הצדקה והחסד והרחמים הוא בא"י כנ"ל כמ"פ. ושם מאירין ביותר כל הי"ג מדות של רחמים שהם בחי' אריך אנפין כידוע. כמובן במגלה עמוקות בכמה מקומות וכמובן ג"כ בזוה"ק (פ' לך ע"ט) דדרש ויעבור אברם בארץ ע"ד ויעבור ד' על פניו וכן אני אעביר כל טובי על פניך שאז גילה לו הי"ג מדות של רחמים וע"כ שם עיקר אריכת ימים שנמשך מבחי' אריך אנפין כמבואר בתיקונים. וע"כ העם היושב בה נשוא עון. כי עי"ז נמחלין העונות בבחי' מעביר ראשון ראשון כמבואר בפנים. ושם עיק זה התיקון שנותנים העונות של אדום. כמש"כ ונשאת השעיר עליו את כל עונותם וגו' כמו שדרשו רז"ל. וע"כ כשחרב הבית המקדש התפלל אסף אל תזכור לנו עונות ראשונים וגו' כמבואר בפנים:

</div>

HaKol Kol Yaakov — "The Voice Is the Voice of Yaakov"

 הַקּוֹל קוֹל יַעֲקֹב · Likutay Moharan II:79

 It is explained within the ma'amar — that "to give them the land of their sojournings" [which is Eretz Yisrael] alludes to teshuvah — as Onkelos translated: "ar'a tutvavoson" [the land of their dwelling / sojourning]. And also megurayhem [their sojournings] alludes to the gathering of the sparks in teshuvah to Eretz Yisrael — "Hashem builds Yerushalayim — He gathers the scattered of Israel." And through this the aspect of time ascends and is united in the aspect of above time. And therefore there is the primary length of days — as our Sages said — for it is closest to the aspect of above time. And this is the aspect of: "always — the eyes of Hashem your G-d are upon it — from the beginning of the year to the end of the year." Meaning: the aspect of time — which is the aspect of the end of the year — the aspect of the end of days — ascends and is united in the aspect of above time — which is the aspect of the beginning of the year. And therefore Rosh HaShanah is the aspect of a long day [yoma arichta] — as our Sages said.

 And this is what is written regarding the final redemption [Yeshayahu 2, Michah 4]: "and it shall be at the end of days — specifically — the mountain of the house of Hashem shall be established," etc. — and it is said [Hoshea 3]: "afterwards the children of Israel shall return," etc., "and they shall come trembling to Hashem and to His goodness — at the end of days." For this is the primary perfection — to include and elevate and unite the aspect of time — which is the aspect of the end of days — to the aspect of above time — until through time specifically they shall receive all the salvations and consolations and all the good — the aspect of: "and there shall be faithfulness of your times — specifically — I will hasten it." And through all of this one merits to hear the holy voice — this being the aspect of: "and the voice of the turtledove is heard in our land" — specifically. And this is the aspect of: "sun, stand still at Giv'on," etc. — the aspect of the nullification of time. And this is what is said regarding the future: "and there shall be one day — known to Hashem — neither day nor night" — the aspect of the nullification of time.


## Segment 120

<div dir="rtl" lang="he">

סימן צ"א-סגולה להתמדה

</div>

אוֹר הַגָּנוּז · Likutay Moharan I, Siman 15


## Segment 121

<div dir="rtl" lang="he">

קדושת א"י מסוגלת ביותר לאהבת התורה ולהתמדה כי אין תורה כתורת א"י והמוחין של א"י הם בבחי' נעם. ע"כ זוכין שם ביתר להרגיש הנעימות והמתיקות שיש בתורה בבחי' דרכיה דרכי נעם וגו'. ועי"ז זוכין להתמדה בבחי' וכל בניך למודי ד'. וע"כ תיכף כשנכנסו לא"י בא המלאך והוכיח אותם על ביטול תורה. כמו שכתוב כי אני שר צבא ד' עתה באתי כמו שדרשו רז"ל מיד וילך יהושע בלילה ההוא בתוך העמק שלן בעומקה של הלכה. ועיקר קדושת א"י נמשך מההתפארות שהתפאר השי"ת עם ישראל. כמבואר בלקו"מ תנינא סי' מ'. ע"כ צריכין ליזהר שם ביותר שלא לדבר על שום א' מישראל ולבלי למצוא חסרון על שום אחד מישראל. בכדי שלא לפגום עי"ז ח"ו בקדושת התורה ק' כמבואר בפנים. וכן בקדושת א"י כנ"ל. כי כמ שיש לכל א' מישראל אחיזה באות מתורתינו הק' כמו כן יש לכ"א מישראל חלק בקדושת א"י ע"י ההתפארות שמקבל השי"ת מכל א' מישראל. וזה ועמך כולם צדיקים (כולם דייקא כנ"ל) לעולם יירשו ארץ:

</div>

Tanina Siman 81 · סימן פ"א

 Raglei HaKedushah — "The Feet of Holiness"

 רַגְלֵי הַקְּדוּשָׁה · Likutay Moharan II:81


## Segment 122

<div dir="rtl" lang="he">

סימן צ"ג-דע שיש אור

</div>

Rabbi Yochanan Mishta'ay — "Rabbi Yochanan Would Tell"


## Segment 123

<div dir="rtl" lang="he">

קדושת א"י היא בבחי' התלמיד חכם שהוא נוקם ונוטר בבחי' וארץ מתקוממה לו כמבואר בלקוטי קמא סי' קפ"ז. וזה בחי' ארץ אוכלתיושביה כמבואר שם וכמובא גם כן בשם הקדמונים ז"ל. וזה בח' ולא תקיא אתכם הארץ כאשר קאה את הגוי וגו'. וע"כ אין תורה כתורת א"י. כי ע"י בחי' זו יכולין לחלק האלפים למאות ולקבל אור התורה בשלימות בבחי' סוף שתהנה מתלמודו המבואר בפנים. וע"כ במספר השבטים בפ' פנחס הי' בכל שבט אלפים ומאות. שזה בחי' מה שמחלקין האלפים למאות (וכמבואר בלקוטי הלכות הל' עדות). וסמוך לו תיכף לאלה תחלק הארץ וגו'. וזה כרם הי' לשלמה בבעל המון פירש"י בירושלים וכו'. ורז"ל דרשו במדרש שיר השירים. כרם אלו ישראל שנאמר ואביא אתכם אל ארץ הכרמל (היינו לא"י) ארץ אשר ד' אלקיך דורש אותה וגו'. (היינו בחי' נוקם ונוטר הנ"ל כמו שדרשו רז"ל אשר ד' א' דורש אותה הקב"ה הופך ומהפך וכו' כמובא). וזה ונתן את הכרם לנוטרים. כי ישראל עם אור התורה הק' הם אחדות אחד. והתלמיד חכם הנוקם ונוטר הוא יכול להמשיך הארץ התורה משרשה ולנהג בה את ישראל ע"י שמחלק האלפים למאות כנ"ל. וזה איש יביא בפריו אלף כסף. כי אור הזה הוא בבחי' אלף. וזה האלף לך שלמה. כי משיח שהוא בחי' מלך שהשלום שלו הוא יכול להשיג האור הזה כמו שהוא בשלימות בבחי' אלפים. אבל שאר הצדיקים הם צריכים לחלקו למאות ע"י שהם בבחי' נוקם ונוטר כנ"ל. וזהו ומאתים לנוטרים את פריו. וזה שדרשו רז"ל במדרש האלף לך שלמה וגו' הרב נוטל אלף והתלמיד נוטל שכר מאתים וכו' אין הרב נוטל שכר על תלמודו עד שישלימנו לאחרים (היינו שילמדנו לאחרים עי' מתנות כהונה). היינו שאפי' הרב הגדול שמשיג את האור בשרשו שהוא בבחי אלף אבל מחמת שעיקר שלימות ההשגה הוא שילמדנה לאחרים. ע"כ בהכרח לחלקו למאות בשביל תלמידיו כנ"ל. שזה בחי' ומאתים לנוטרים וגו'. וזה היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך השמיעני. כמו שפי' רש"י חברים אלו המלאכים וכו. כי אפי' המלאכים משתוקקין לשמוע לימוד הקדוש הזה הנמשך מבחי' חלוקת האלפים למאות. וכן כפשוטו גם כן כי הצדיקים הקטנים מקבלין חיותם מהנ"ל. ברח דודי וגו' על הרי בשמים פירש רש"י הר המוריה וביהמ"ק. כי שם עיקר המשכת אור הק' הזה. ועי' גם בלקוטי הלכות הנ"ל מובא ג"כ הפסוקים הנ"ל בקיצור קצת. ומחמת שמי שיודע זאת הוא יכול להחיותמתים כמבואר בפנים. ע"כ עיקר תחיית המתים יהי' בארץ ישראל כמו שאמרו ז"ל. וזה בחי' כמגדל דוד צוארך (פירש"י זו לשכת הגזית) וכו' אלף המגן תלוי עליו. פירש"י כמו מגן האלף היינו התורה וכו'.היינו כי שם מאיר הלימוד הנ"ל שהוא בחי' אלף. וע"כ הקריב שלמה שם אלף עולות. וזה כי טוב יום בחצריך מאלף. וע"כ הלימוד בכלל נקרא ג"כ אלף. כמו פן תאלף אורחותיו וכתיב החרש ואאלפך חכמה. וזה בחי' החרש והמסגר אלף וכמו שדרשו רז"ל. ולעתיד כתיב ועמך כולם צדיקים וכו' הקטן יהי' לאלף וגו'. כי יומשך אז אור הנ"ל עד שתהי' השגה עי"ז גם להקטנים. וכמו שכתוב (ירמי' ל"א) כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם. ועי" בלקוטי הלכות הל' הנ"ל ואולי יש לומר שזהו שכתוב בפ' מטות נקום נקמת בני ישראל וגו' אחר מסף אל עמיך וגו'. כי צריכין לבחי' נוקם ונוטר בכדי לחלק האלפים למאות. וזה בחי' תיקון המיתה ותחיית המתים כמובא בפנים. וזה ויותרו מאלי ישראל אלף למטה וגו' בחי' אור האלפים הנ"ל. וזה ויקצוף משה על פקודי החיל שרי האלפים ושרי המאות וגו'. והקצף, הזה נמשך ג"כ מבחי' נוקם ונוטר הנ"ל. וזה שרי האלפים ושרי המאות. כי צריכים לחלק האלפים למאות. (וזה יש לו שייכות גם לבחי' בריח כמובן בפנים שזה בחי' כל ענין המלחמה שצבאו אז על מדין על דבר כזבי בת נשיא מדין וגו'. וזה שנאמר בפ' פנחס ג"כ צרור את המדינים וגו'. היינו לנטור להם שנאה כמו שפירש רש"י. שזה בחי' ונוטר. וכאן נצטוו לנקום נקם בחינת חרב נוקמת נקם ברית. וכל זה היה הכנה לירושת א"י שהיא מבחי' הנ"ל). ויאמר אלעזר הכהן וגו' זאת חוקת התורה וגו'. אמרו רז"ל בא לכלל טעות שנתעלמה ממנו הלכו' גיעולי עכו"ם וכו'. כי אע"פ שצריכין לבחי' נוקם ונוטר שעי"ז דייקא יכולין לצמצם האור ולחלק האלפים למאות אעפ,"כ צריכין ליזר מאד מן הכעס. כי עי"ז נתעלם ח"ו האור לגמרי (ואם שגיתי ח"ו והוא רחום יכפר). וזה כי דם עבדיו יקום ונקם ישיב לצריו (בחי' נוקם ונוטר הנ"ל) ואז וכפר אדמתו עמו. כי זה שייך לענין ירושת א"י כנ"ל. וזה כי יום נקם בלבי ושנת גאולי באה. כי סוד זה נוגע גם לענין התקרבות בגאולה. וזה שסיים הפסוק הקטן יהי' לאלף ה"ל אני ד' בעתה אחישנה ואי אפשר לבאר כל כך ומובן ממילא:

</div>

Eretz Yisrael is the aspect of the feet of holiness — the aspect of: "and the earth is the footstool of My feet" — and it is written: "bow down at His footstool." And it is aligned opposite the upper Eretz Yisrael and Yerushalayim — which is the aspect of Binah [leva de-chol alma — the heart of all the world] — as is known. And there is the source of joy — the aspect of: "You have put gladness in my heart." And therefore the virtue of engaging in Torah and mitzvos with great joy in Eretz Yisrael is very great. As it is written: "because you did not serve", etc., "in joy," etc. And in particular when the joy reaches to the feet — and one dances with his feet — through this one elevates, as it were, the lower Yerushalayim to the aspect of the upper Yerushalayim — and elevates and rectifies all the aspects of the feet explained within the ma'amar. And this is what is placed adjacent: "I rejoiced with those who said to me: 'let us go to the house of Hashem' — our feet were standing in your gates, O Yerushalayim — Yerushalayim that is built — like a city that is joined together within it" — as stated above.

 
 Tanina Siman 82 · סימן פ"ב

 Ki Teitze — "When You Go Out"


## Segment 124

<div dir="rtl" lang="he">

סימן צ"ז-ראוי לאדם כו'

</div>

ר"י מִשְׁתָּעֵי · Likutay Moharan I, Siman 16


## Segment 125

<div dir="rtl" lang="he">

ארץ ישראל היא מעין עולם הבא כנ"ל כמ"פ. וע"כ שם ראוי ביותר להאדם להרגיל עצמו להיות בעוה"ב ולפרוש עצמו כל מה דאפשר מתאות הבהמיות של עולם הזה. ושם זוכין לזכרון כנ"ל כמ"פ. ומ"כ שם בניקל יותר להזכיר עצמו בתענוגי עוה"ב. ובענין הש"י עולמות שעתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק וצדיק כמו שכתוב להנחיל אוהבי יש. וכבר מבואר לעיל מה שאמרו רז"ל לאוהבי ולשומרי מצותי אלו היושבים בא"י וכו' וכתיב ואוהבי שמו ישכנו בה. ועי' במגלה עמוקות אופן ס"ב. בענין מה שאמרו רז"ל כל הדר בא"י דומה כמי שיש לו אלוה שמרמזין ג"כ על השכר שלעתיד להנחיל אוהבי י"ש. והש"י עולמות נבנין ממחלוקת שזה בחיף המחלוקת שהי' על האבות בענין א"י. כמו שכ' ויהי ריב בין רועי מקנה אברם וגו' וכמו שפי' רש"י. וכן אצל יצחק ויריבו רועי גרר וגו'. וכן אצל יעקב וישטום עשו וגו' עד שהוכרח לברוח. ושם וישמע את דברי בני לבן ואח"כ וישג לבן את יעקב וגו' ויחר ליעקב וירב בלבן וגו' ויען לבן וגו' ויאמר יעקב לאחיו לקטו אבנים וגו'. ואח"כ כשבא לא"י קפץ עליו רוגזו של יוסף. היינו המחלוקת שחלקו השבטים על יוסף שזה הי' מחלקות הצדיקים המבואר בפנים. וזה ויפגע במקום וילן שם וגו' ופירש בזוהר חדש מלשון תלונה ומריבה. ויקח מאבני המקום וגו' בחי' אבנים המבוב"פ. ושם נתבשר על ירושת א"י ויקץ יעקב וגו' אין זה כי אם בית אלקים וגו' ויקרא את שם המקום ההוא בית-אל וגו' והאבן הזאת וגו' יהי' בית אלקים וגו'. כי מהאבני האלו ענעשין בתים וכו' כמבואר בפנים. ואולי שזה ג"כ בחי' וילונו על משה ועל אהרן כל בני ישראל שהי' ע"י המרגלים מוציאי דבת הארץ שחלקו על קדושת א"י בעצמה. ושם ויאמרו כל העדה לרגום אותם באבנים בחינת האבנים הנ"ל שהם האותיות של דיבורי המחלקות. וסמוך לו אח"כ כי תבואו אל ארץ מושבותיכם וגו' בחי' בנין הבתים והישובים שנעשה ע"י תיקון האבנים הנ"ל. וזה שדרשו רז"ל ארץ אשר אבניה ברזל אל תקרי אבניה אלא בוניה. כי הם גבונים בתים מהאבנים הנ"ל. וזה ג"כ בחי' ורב שלום בניך אל תקרי בניך אלא בוניך. כי ע"י בנין הבתים נעשה בחי' שלום בית כמבואר בפנים:

</div>

כִּי תֵצֵא · Likutay Moharan II:82

 Eretz Yisrael is the aspect of: "a woman who fears Hashem" — as is known — which is the aspect of Chavah — the aspect of Malchus peh [Kingdom of the mouth] — as stated above many times. And the primary of her perfection and vitality is when she is connected to Him, blessed be He — this being the aspect of: "the earth is Hashem's and its fullness" — as is explained within the ma'amar — and it is explained in the holy Zohar that this verse is directed toward Eretz Yisrael. And the primary vitality is the mochin and wisdom — this being the aspect of mah — the power of mah [koach-mah]. And therefore: "there is no wisdom like the wisdom of Eretz Yisrael." And it is written: "and you shall see the land — what it is [mah hi]" — and it is written: "how beloved are Your dwelling-places," etc. And therefore it is written: "and the humble — specifically — shall inherit the land." For one who takes the aspect of Malchus for himself — meaning: who has arrogance and says: I shall rule — through this it goes to him not in order. And therefore the primary destruction and exile was through pride and arrogance — as is explained in many verses. And the destruction and exile is in the aspect of not-in-order — the aspect of: "a land of deepest darkness — like darkness itself — and without order." And as is understood from the words of our Sages regarding this verse [Sotah 49a] — and see there the aspect of the aggados.

 And therefore the primary tikkun and redemption is through the proud ones of Israel being nullified — as it is written: "for I will then remove from your midst the exultants of your pride" — and as our Sages said. And this is the primary teshuvah — which is made through the trodden path [derech kevushah] that Moshe Rabbainu, may peace be upon him, trodden during the forty days of the favorable time — and it is through his having bound himself to all of Israel — even with the most lowly among the lowly — the aspect of: "all of them have gone corrupt together" — [kulloh sag yachdav] — (which is drawn from the illumination of the holy Name Samech-Gimel) — and this is the aspect of chirik [the vowel-point] — as is explained within the ma'amar. And this is the aspect of the sanctity of Eretz Yisrael — in which the holy Name Samech-Gimel shines — as is understood in Megaleh Amukos, aspect 213. And this is the aspect of: "and your people — all of them are righteous — forever they shall inherit the land" — the aspect of kulloh sag yachdav — as stated above — and as is explained within the ma'amar. And also Eretz Yisrael is the aspect of chirik — as is brought in the Tikkunim: "and the earth is the footstool of My feet — this is chirik." And this is the aspect of: "the whole earth is full of His glory" — the aspect of: "and His kingdom rules over all."


## Segment 126

<div dir="rtl" lang="he">

סימן ק"ב-שמעתי בשמו וכו'

</div>

Merikum Shakyhem — "They Emptied Their Sacks"


## Segment 127

<div dir="rtl" lang="he">

ארץ ישראל היא בחי' אמונה. וע"כ נקראת ארץ החיים. כי אמונה עיקר החיים. בחי' וצדיק באמונתו יחי'. גם שם עיקר היראה כנ"ל כמה פעמים וע"כ זוכין שם לאריכת ימים בחי' יראת ד תוסיף ימים. גם מחמת ששם זוכין לאמונה שלימה. ע"כ התשובה יותר קלה. היינו שאינו צריך לסבול צער ויסורין כל כך לתקן הפגם. וזה ובל יאמר שכן חליתי העם היושב בה נשוא עון. היינו שע"י התשובה בלבד מוחלין להם עונותיהם גם בלי חולאת ויסורין רח"ל. בבחי' ומה שחטאתי לפניך מרק ברחמיך הרבים אבל לא ע"י יסורים וחלאים רעים רח"ל וכמבואר בפנים:

</div>

And similarly — everything that Moshe ascended to the most supernal level — he found there the attainment of His G-dliness, blessed be He, even more greatly. This being the aspect of: "if I ascend to heaven — there You are" [the aspect of: there Ehyeh — in its full numerical value — Kuf-Samech-Alef] — and his eyes did not dim, G-d forbid, from the abundance of light — for he merited to the aspect of: "and I will cover you with My palm" — which is the aspect of segol [the vowel-point], etc. — as is explained within the ma'amar. And this too is the aspect of the sanctity of Eretz Yisrael — in which the Name Ehyeh shines — as it is written: "sojourn in this land — and I will be [ve-ehyeh] with you." And similarly it is said to Yehoshua: "for you shall bring the children of Israel to the land", etc., "and I will be [ve-anochi ehyeh] with you." And there is the aspect of the holy palm — as it is written [Yeshayahu 49]: "upon the palms I have engraved you — your walls are before Me always" — and [Yeshayahu 62]: "and you shall be a crown of beauty in the hand of Hashem — and a royal diadem in the palm of your G-d." And this is the aspect of: "and it shall be lifted up — and inhabited beneath it" — for even though it ascends to a great and exalted level — it shall not fall through this, G-d forbid, from its level in the service of Hashem — from the abundance of light, G-d forbid — but rather it shall dwell beneath it and in its place — through the aspect of "and I will cover you with My palm," as stated above. And this too is the aspect of the warning in Parshas Ekev: "lest you eat and be satisfied", etc., "and silver and gold multiply for you — and all that you have multiplies — and your heart grows haughty and you forget," etc. — "and you shall remember Hashem — for He is the One who gives you strength," etc. Meaning: that your thought should be bound to the Holy One Blessed be He — this being the aspect of machshavah — chashov-mah — the aspect of the holy Name Mah — which is the primary strength and vitality — the aspect of mah chayyenu — mah kochenu [what is our life — what is our strength] — this being the aspect of chochmah — koach-mah — as is explained within the ma'amar.

 
 Tanina Siman 83 · סימן פ"ג

 Al Yedei Tikkun HaBris — "Through the Rectification of the Covenant"


## Segment 128

<div dir="rtl" lang="he">

סימן ק"י-אמונה וכו'

</div>

מְרִיקִים שַׂקֵּיהֶם · Likutay Moharan I, Siman 17


## Segment 129

<div dir="rtl" lang="he">

ארץ ישראל היא בחי' חכמה אמתיית דהיינו עם אמונה שזה נקרא ראיה כמבואר בפנים. וזה שנאמר ואראה את הארץ וכתיב שא עיניך וראה וגו'. ועי"ז נשמרין מניאוף בבחי' ברית כרתי לעיני וגו'. וע"כ א"י היא בחי תיקון הברית כידוע:

</div>

עַל יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית · Likutay Moharan II:83

 The primary tikkun of the bris is through the sanctity of Eretz Yisrael — the aspect of: "and I will give you", etc., "and you shall guard My covenant." And there is the primary tikkun of prayer — as it is written: "and they shall pray toward you through their land." And there is the primary sprouting of the horn of Mashiach — as it is written: "there I will cause a horn to sprout for Dovid — there" — specifically. And the totality of Mashiach is in the Patriarchs — this being the aspect of what the speech is comprised of fire, water, and wind — as is explained within the ma'amar. This being the aspect of: "praiseworthy are you, O land — whose king is the son of a free man" — and it is written: "and you shall proclaim freedom in the land." And freedom is the aspect of the sanctity of Shabbos — this being the aspect of: "and the land shall rest — a Shabbos for Hashem." And Shabbos is: shin-beis [shin and beis — the house of speech] — the aspect of the speech of prayer — which is comprised of fire, wind, and water — this being the aspect of: "and His cluster upon the earth He has founded," as stated above.

 And the sanctity of Shabbos is the ultimate knowledge — which we do not know — the aspect of: "I said: I shall become wise — but it is far from me" — this being the aspect of the sanctity of Eretz Yisrael — which is called eretz merachakayim [a land of far distances] — because of this — and as is brought within the ma'amar above, Siman 40. And this is the aspect of: "and he saw the place from afar." And this ultimate goal is the primary makom [the place / G-d] — meaning: the Makom shel olam [the Place of the world] — this being the aspect of: "and he saw the place from afar." And therefore it is said of Avraham: "to the place where he had stood," etc. — this being the aspect of one who fixes a place for his prayer.


## Segment 130

<div dir="rtl" lang="he">

סימן קי"ב-איתא וכו'

</div>

Kartlisa — [An Aramaic term for a receptacle / vessel of wisdom]


## Segment 131

<div dir="rtl" lang="he">

ארץ ישראל היא בחי' מוחין דגדלות כידוע. וע"כ בנקרל שם ביותר למעט בשינה שהיא בחי' מוחין דקטנות. גם צריכים ליזהר שם כל מה דאפשר שלא להיות בעל-חוב. היא בחי' מ וחין דקטנות בחי' שינה בחי' עבדות בחי' עבד לוה לאיש מלוה. גם שם מסוגל ביותר לשוב בתשובה בכלליות על כל העונות ובכללם גם על העון שגורם להיות בעל חוב ולהיות כמה בעלי חובות בעולם. וזה והלוית גוים רבים ואתה לא תלוה וגו'. וזה שנסמך לזה לוה רשע ולא ישלם וצדיק חונן ונותן כי מבורכיו יירשו ארץ וגו'. כי קדושת א"י היא ההיפך מבחי' בעל חוב כנ"ל:

</div>

And on Shabbos it is written: "let no man go out from his place," etc. — this being the aspect of what it is forbidden to go out from Eretz Yisrael to the Diaspora — and on the contrary: all ascend to Eretz Yisrael — for there is the place of every one. And then one sheds the body of the afflicted one [guf ha-metzora], etc. — for the place causes — the aspect of: "remove your shoes," etc., "for the place upon which you stand is holy ground" — holy ground specifically — the aspect of Eretz Yisrael — and in particular on Har HaBayis where it is truly forbidden to enter with one's shoes. And then one is clothed in a holy body from Gan Eden — for Eretz Yisrael is from the aspect of Gan Eden — as is known. (And also in the discourse of Rabbi Shimon, Siman 61 in Likutay Moharan Kama, it is explained regarding the sanctity of bodies that were fashioned in Eretz Yisrael, etc.) And the holy body is called basar [flesh]. And this is the aspect of what is written [Yechezkel 11]: "and I will give you the soil of Israel," etc., "and I will remove the heart of stone from your flesh — and I will give you a heart of flesh."

 And then his mazal is elevated — and he merits wealth — the aspect of: "the blessing of Hashem — it makes rich." And the primary blessing of Hashem is in Eretz Yisrael — as it is written: "go for yourself from your land," etc., "and I will bless you" — and our Sages expounded: with money. And it is written: "for there Hashem commanded the blessing." And then his good inclination is also strengthened — meaning: heart of flesh = good inclination, etc. — this being the aspect of: "and I will give you a heart of flesh," as stated above. And then the sadness that comes from stress and poverty is nullified — but in Eretz Yisrael it is written: "where you shall eat bread — not in poverty." And similarly the scoffing is nullified — which is the aspect of: "the laughter of the fool" — through the aspect of the aforementioned heart of flesh — which is the aspect of: "a wise heart is on his right" — this being the aspect of Eretz Yisrael — whose air makes one wise — and it is the aspect of the right — as stated above many times. And through this right — the fallen loves and awes are raised up and transformed to holy loves and awes. This being the aspect of the sanctity of Eretz Yisrael — where the primary light of love and awe shines in fullness — as stated above many times. And they are the aspect of yud-heh — whose primary illumination is in Eretz Yisrael — as stated above many times — the aspect of yud-heh in the land of the living. And then their eyes see wonders — the aspect of: "uncover my eyes — and I will behold wonders from Your Torah", etc. — the aspect of: "true Torah was in his mouth" — as is explained within the ma'amar. And all of this is in its fullness in Eretz Yisrael — for: "there is no Torah like the Torah of Eretz Yisrael" — and there one merits even more to attain the wonders of the Torah. And the primary light of the eyes is in the Bais HaMikdash — as is explained within the ma'amar. And through this the leaven and the leavening in a person's heart — that entices him to find fault with the Torah scholars of the generation and to say: this one is fine and that one is not fine, etc. — is nullified. But in Eretz Yisrael there is the primary perfection of faith in the Sages — as stated above many times. And the Torah scholars themselves there love one another — as our Sages said. And then the heart can blaze in Torah study with flames of love, etc. And the primary flames of love flow from the aspect of the supernal no'am — which is the aspect of the mochin of Eretz Yisrael — as is explained within the ma'amar above — in the discourse Chavalim Naflu Li BaNe'imim, Siman 71 of Tanina. And the Shechinah covers with Her wings over the blood of Israel in love, etc. — this being the aspect of the covering of blood with earth. And this is the aspect of: "for the blood of His servants He shall avenge", etc. — and: "and He shall atone for His land — His people." And therefore: "the people that dwells in it — their iniquity is forgiven" — and as our Sages said: "for love covers all transgressions" — and as is explained within the ma'amar.

 
 Tanina Siman 84 · סימן פ"ד


## Segment 132

<div dir="rtl" lang="he">

סימן ר"ס-וישב יעקב

</div>

קַרְטְלִיתָא · Likutay Moharan I, Siman 18


## Segment 133

<div dir="rtl" lang="he">

עיקר שלימות האמונה זוכין בא"י כמו שכ' שכן ארץ ורעה אמונה וירושלים נקראת קריה נאמנה וזה עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלים. רגל הוא בחי' אמונה כמבואר בפנים. וע"כ משם כל ההשפעות והברכות בבחי' איש אמונות רב ברכות. ושם עיקר השפלות והענוה כנ"ל כמה פעמים. כי א"י היא בבחי' קדושת שבת שעי"ז זוכין לראות שפלות ורוממות השי"ת כנ"ל. וזה בחי' וענוים יירשו ארץ וכתיב גדול דג' ומהולל מאד בעיר אלקינו וגו' וכתיב ד' בציון גדול ורם וגו'. ושם עיקר המתקת הדינים כנ"ל. ועיקר תיקון פגימת הלבנה. וע"כ שם עיקר מצות קידוש החודש ועיבור השנים. ושם עיקר היחוד שם הוי"ה עם שם אלקים כמוש"כ ושבתי בשלום אל בית אבי היינו לא"י והי' ד' לי לאלקים. ושם עיקר הזכרת שם הוי"ה בכתיבתו בבחי' בכל המקום אשר אזכיר את שמי וגו' וכמו שאמרו רז"ל. כי א"י ובפרט הבית המקדש היא בחי' עולם הבא שאז יהי' נקרא כמו שנכתב. וזה שאמרו רז"ל שגם ירושלים בעצמה תהי' נקראת בשמו של הקב"ה כמש"כ ד' שמה:

</div>

Dveikus — "Cleaving"

 דְּבֵקוּת · Likutay Moharan II:84

 The primary bonding and cleaving to the Holy One Blessed be He is in Eretz Yisrael — as stated above many times. And the primary is through the perfection of prayer which is in Eretz Yisrael. And this is the aspect of: "and this is the gate of heaven." For Eretz Yisrael is the aspect of the Shechinah — the aspect of Malchus — as is known. And because the wicked kingdom — the aspect of pride and arrogance — wishes to take hold of it, G-d forbid — therefore one must be especially careful there to pray with force — in order to give strength to the prayer — which is the aspect of the holy Malchus — to overcome the wicked kingdom. And through this the union of the Holy One Blessed be He and His Shechinah is made — and the oath that He swore to the Patriarchs is renewed — as is explained within the ma'amar. This being the aspect of: "in order to establish His covenant that He swore to your fathers" — for all of this is the aspect of the sanctity of Eretz Yisrael — as it is written: "and also I established My covenant with them to give them the land of their sojournings," etc. — (and see Zohar Vayeishev 182b: "what is 'and I swore to her' — to be clothed in the secret of the seven supernal lights," etc. — "that you shall not take a wife for my son", etc. — "for all those who merited to be buried in the land of Israel — they will arise first," etc.)


## Segment 134

<div dir="rtl" lang="he">

פרפרת נאה

</div>

Tefillah L'Chavakuk — "The Prayer of Chavakuk [Habakkuk]"


## Segment 135

<div dir="rtl" lang="he">

פרפרת נאה

</div>

תְּפִלָּה לַחֲבַקּוּק · Likutay Moharan I, Siman 19


## Segment 137

<div dir="rtl" lang="he">

מענין מעלת ארץ ישראל. כתובות קי"א. שלחו ליה אחוהי לרבה יודע סי' יעקב שצדיק גמור הי' כו'. עי' מאמר חדי ר' שמעון לקו"מ קמא סי ס"א. וזהו ששלחו ליה לרבה יודע הי' יעקב וכו'. היינו מאחר שעיקר תחיית המתים יהי' רק בא"י ואפי' צדיקים שבחוץ לארץ יצטרכו לגלגול מחיצות עד שיבואו לא"י ושם יקומו בתחיה. וכל זה מחמת שלעתיד אחר התחי' יקבלו ישראל נשמות גדולות מאד. וקבלת הנשמות יהי' כפי בחי' הגוף. וע"כ צריכים שיהיו גם הגופות בבחי' פרי הארץ בכדי שיהיו יכולין לקבל נשמות גדולות כמבואר בפנים. וע"כ צריכין הגופות לקום בחי' דוקא בא"י ואז יהיו גופים זכים וקדושים מאד ויקבלו שם נשמות גבוהות בבחי' נתן נשמה לעם עליה שדרשו שם רז"ל. ומחמת שזה אפי' יעקב אבינו שהי' צדיק גמור השתוקק לקבורת א"י. כי עי"ז תוכל הנשמה להאיר בו ביותר וזוכה לקבל בחי' מדריגות גדולות וגבוהות ביותר. וכמובא ג"כ באריכות בספר חסד לאברהם. וזהו שאמרו שם אילפא מוסיף בה דברים מעשה באחד שהי מ צטער על אשר אחת (פירש רש"י שנתן עיניו בה והיא היתה בחו"ל) וביקש לירד (וממילא מובן כי הי' איש פשוט במדריגה ואעפ"כ) כיון ששמע זאת גלגל עצמו עד יום מותו. ומלשון גלגל בעצמו מובן שלא הי' יכול להסיט דעתו מצער הזה כל ימיו וכמובן גם בחידושי אגדות. נמצא כי הי במדריגה פשוטה מאד. ואעפ"כ קיבל על עצמו כל הצער הזה עד יום מותו. היינו בכדי שיזכה למות בא"י ולהקבר שם בכדי שיזכה על כל פנים אחר התחי' לגוף קדוש ולקבל נשמה קדושה וגבוה במדריגה. וממילא מובן מכל זה כי הודיעו לנו שקדושת א"י כוללת מריש כל דרגין עד סוף כל דרגין. כי אפי' יעקב אבהינו השתוקק לזה. ומובן מזה כי ביותר מסוגלת קדושת א"י להזוכין לישב בה ולקבל הארות גבוהות מבחי' נשמה גם בחיים חיותן כנ"ל. וכן אפי' אנשים פשוטים במדריגה מאד עד שא"א להם להסיח דעתם מהבלי העוה"ז גם בהיותם יושבים בא"י. כי גם שם מתגבר עליהם גשמיותגופם ואינ יכולים לקבל בשלימות הארות הנשמה. אעפ"כ כדאי וכדאי לסבול הכל ולחית שם חיי צער בגשמיות וברוחניות ג"כ ח"ו בכדי שעכ"פ יזכו לאיזה שלימות אחר התחי'. כמובן ממעשה של האיש הנ"ל (ויש לפרש עוד באופן אחר ג"כ ואין להאריך). וזה אע"פ שחכם גדול אתה נמצא שזכית גם שם לקבל הארה גדולה מבחי' הנשמה. כי עיקר החכמה והבינה הוא ע"י הנשמה בחי' ונשמת שדי תבינם המבואר בפנים. כי באמת ע"י קדושת ישראל בפרט שם בבבל שהיו שם צדיקים גדולים והרביצו שם תורה הרבה. ע"כ נתקדש האויר גם שם בבחי' קדושת אוירא דא"י מחכים וזכו גם שם לנשמות גבוהות וכמובן בפנים. וע"כ הקפידו רז"ל באמת על היוצאים מבבל לשאר ארצות. ואמרו כל הדר בבבל כאילו דר בא"י. נמצא מחמת כל זה תאמר שאין אתה צריך לעלות לא"י. אבל באמת אינו כן. כי אינו דומה לומד מעצמו ללומד מרבו. ואם תאמר אין לך רב. יש לך רב ומנו ר' יוחנן. היינו שהודיעו לו שאע"פ שהוא חכם גדול וזכה לבחי' נשמה גדולה אעפ"כ נשמתו היא רק בבחי' שכל הפרטי שאינו יכול להמתיק רק הצמצומים השייכים אליו. וגם להמתקת אלו הצמצומים לבד צריך ג"כ לקבל כח והארה מבחי' חכמה עילאה שכל הכולל ששם נמתקין כל הצמצומים בכלליות ועי"ז זוכין בכל עניניו כמבואר בפנים. וע"כ אפי' חכם גדול אינו דומה אם לומד מעצמו לאם לומד מרבו שהוא בחי' שכל הכולל חכמה עילאה. וזה וא"ת אין לך רב רק הוא בעצמו הוא הרב בחי' שכל הכולל בזה הדור. לזה הודיעו לו יש לך רב ומנו ר' יוחנן. נמצא כי הודיעו לו שצריך לעלות לא"י מחמת שני בחינות. הא' מחמת קדושת א"י בעצמה שזוכין שם לקבל הארץ הנשמה ביותר שזה בעצמו בחי' אוירא דא"י מחכמים. מחמת ששם שופע אור החכמה עילאה ביותר. כי שם נקודת קדשי קדשים ואבן שתיה ומציון תצא תורה וכו' וכמבואר במק"א. והשנית כי שם יש לו רב ומנו ר' יוחנן שהוא בחי' שכל הכולל. שזה בחי' מה שאמרו רז"ל כל רב בבבל ורבי בא"י. ומובא כי היו"ד שבאותיות רבי מרמז על נביעו דחכמתא שזה בחי' שכל הכולל שהוא בחי' מעין הנובע בחי' נחל נובע מקור חכמה ששם נמתק הכל. וזה שמובא בתיקונם תיקון כ"ב אוירא דכיא אוירא דא"י דאיהו מחכים מסטרא דחכמה דאיהי יו"ד וכו'. וזה שהודיעו לו מתחלה ג"כ יודע הי' יעקב וכו'. כי אפי' יעקב אבינו שהוא בעצמו בחי' כליות נשמות ישראל בחי' שכל הכולל שעל ידו נמתק הכל. אעפ"כ גם הוא השתוקק לקבורת א"י. ואילפא מוסיף שהודיעו לו גם מבחי' ההיפך לגמרי. כי אפי' מי שהוא רחוק מאד מקדושת הרץ השכל הכולל עד שעי"ז אין כח בשכלו ונשמתו להמתיק שום צמצום וצער ושם בלבול הדעת גם בהיותו יושב בא"י. אעפ"כ גם הוא צריך לחזק את עצמו מאד בענין ישיבת א"י ולסבול הכל בכדי שיזכה עי"ז לאיזה תקוה טובה אחר תחית המתים עכ"פ ףוכמעשה דהאיש הנ"ל. וזהו ואם אין אתה עולה. הזהר בשלשה דברים וכו'. היינו שהזהירו אותו עכ"פ לאחוז בכל דבר בדרך הממוצע ולא יטה ימין ושמאל בכדי שלא יפול עי"ז לבחי' מותרות ח"ו. שזה בחי' אל תהי צדיק הרבה ואל תרשע הרבה ואל תתחכם יותר וכמבואר במקום אחר. ומחמת שכל סדר חיי האדם כלול בישיבה ועמידה והליכה. וכמבואר במפרשים על מה שהתחיל דוד המלך ע"ה בתהלותיו הק' אשרי האיש אשר לא הלך וגו'. לא עמד וגו' לא ישב. ע"כ הזהירו אותו שבכל דברים אלו יאחז רק בדרך הממוצע בחי' שליש בעמידה ושליש בישיבה שליש בהילוך והממוצע הוא בחי' עמודא דאמצעיתא בחי' משפט שזוכין לזה ע" אמונת חכמים בשלימות שעי"ז נמתקין כל הצמצומים וזוכין לעצה שלימה ולהוציא משפטי אמת מכל הלימודים שלומד וכו' כמובאר בפנים. וזה שהזהירו אותו אל תרבה בישיבה שישיבה קשה לתחתוניות ועיקר צער וחולי התחתוניות שהיא חולאת הטחורים ח"ו כידוע. עיקר התגברות הצער והחולאת הוא בעת שנצרך לנקביו היינו לפנות ממנו המותרות. היינו שתהחילו בקצה התחתון. כי אם פוגמים באמונת חכמים והולך אחר חכמתו ודעתו ח"ו. אזי יכול ליפול למותרות גמור ח"ו עד שיהי' בבחי' מה שאמרו רז"ל המלעיג על דברי חכמים נידון ביגיעת בשר וכמבואר בפנים. ואז קשה לו מאד לנקות עצמו מהמותרות ובא לו בצער גדול וביגיעה גדולה בבחי' חולאת התחתוניות רח"ל. וזהו שאמרו רז"ל (נדרים כ"ב) ונתן ד' לך שם לב רגז בבבל כתיב (היינו כי בא"י אי שם בחי' לב רגז. כי נמתק שם הרוגז והצמצום ע"י הארת החכמה עילאה ששופע בה). וזה שסיים וכליון עינים ודאבון נפשר ודרשו רז"ל (שם) אלו התחתוניות וכו'. כי ע"י שאין זוכים להמתיק הצמצומים.עי"ז מתגברים ביותר בחי' המותרות עד שקשה לנקות עצמו מהם. שזה בחי' התחתוניות הנ"ל. וזה אל תרבה בישיבה דייקא. כי אמרו רז"ל מרבה ישיבה מרבה חכמה. אבל שם מדבר אם מרבה בישיבה של תלמידי חכמים שיש להם אמונת חכמים בשלימות. בודאי מרבה עי"ז אור החכמה ביותר על ידי שנכללים כמה וכמה שכליים פרטים בתוך השכל הכולל כמובן גם בפנים. וע"כ אמרו רז"ל (שבועות ל':) הכל מודים בגמר דין דיינין בישיבה ובעלי דינים בעמידה. כי הבעלי דינים הם בבחי' הצמצומים. וע"כ הם מחולקים בדעותיהם שזה בחי' כי יפלא ממך דבר למשפט וגו' בין דין לדין וגו'. והדיינים הם בחי' השכליים והחכמים הממתיקים את הצמצומים בבחי' וקמת ועלית וגו'. וע"כ הם בישיבה בחי' מנוחה בחי' המתקת הדינים והצמצומים ע"י אור החכמה כנל. אבל ישיבה כפשוטו ממש צריכים ליזהר שלא ירבה בה. היינו שלא ילכד ח"ו בבחי' מותרות שבה שזה בחי' ואל תתחכם יותר. בפרט ע"י פגם אמונת חכמים ח"ו שעי"ז בא לבחינת תחתוניות רח"ל כנ"ל. נמצא שרמזו לו שבחוץ לארץ צריכים ליזהר ביותר מבחי' התגברות המותרות ממש של בחי' המלעיגים על דברי חכמים. שזה כנגד בחי' ובמושב לצים לא ישב. וזה ואל תרבה בעמידה שהעמידה קשה ללב. בזה רמזו לו ללפעמים הפגם של התגברות המותרות עולה אל הלב ששם מקור העצה בחי' מים עמוקים עצה בלב איש. וכתיב יתן לך כלבבך וכל עצתך ימלא. וע"י פגם המותרות אין לו עצה שלימה לעולם והוא תמיד מסופק ולבו חלק בקרבו כי אינו יכול להכריע בעצמו בין הצדדים של חלוקת עצתו. שזה בעצמו ג"כ בחי' עמידה בחי' (איוב ל"ב) כי עמדו לא ענו עוד. כי אינו יודע בעצמו מה לענות על ריבוי ספקותיו ולחוקת עצתו. שזה בחי' מה ששני צדדי הבעלי דינים צריכים לעמוד בחי' ועמדו שני האנשים אשר להם הריב וגו' (גם רמזו לו שאפי' העוסקין בתורה שהיא בחי' ישיבה כנ"ל. וכן בתפלה שהיא בחי' עמידה כמו שאמרו רז"ל. צריכים ג"כ ליזהר ביותר באמונת חכמים בכדי שלא יפלו ח"ו לבחי' מותרות. שזה בחי' מה שאמרו רז"ל עלתורתו של דואר ואחיתופל וכו'. וכן לענן תפלה אמרו רזל המעיין בתפלתו בא לידי כאב לב וכו'). וזה ואל תרבה בהליכה שהליכה קשה לעינים רמז שלפעמים מתגברים העשנים סרוחים של המותרות ועולין אל המוח שזה בחי' עינים כי עינים על שם החכמה נאטמר ועי"ז נפגם המשפט הוא בחי' יעור עיני חכמים. והמשפט דקדושה היינו מה שמוציא מכל למודיו שהוא לומד משפטי אמת והנהגות ישרות הם בחי' הליכה. כי עי"ז יודע הדרך לילך בו. שזה בחינת הליכות עולם לו אל תקרי הליכות אלא הלכות. אך ע"י פגם אמונת חכמים נופלין למותרות ח"ו שזה בחי' קשה לעינים. ואז הוא בבחי' כסיל בחש הולך ח"ו כי אינו יכול להוציא משפטו לאור. וזה שסיימו כל ישיבה שאין עמה סמיכה עמידה שיש בה סמיכה נוחה הימנה. היינו. כי עיקר התיקון של בחינת הישיבה שהיא בחי' החכמה דקדושה והעמידה שהיא בבחי' הצמצומים דקדושה הכל ע"י הסמיכה. היינו ע"י שמסמיכין רבי הגון שיש לו אמונת חכמים בשלימות. שאז ע"י הסמיכה ממשיכין עליו אור החכמה עילאה שכל הכולל. ועי"ז יכול להמתיק כל הצמצומים של כל המקורבים אליו ולתקן עצתם בשלמות ולהורות להם משפטי אמת והנהגות ישרות. אבל ישיבה שאין בה סמיכה. היינו שחכם ומנהיג כזה שאינו ראוי לקבל הארת ידי הסמיכה. אז עמידה שיש בה סמיכה נוחה הימנה. כי טוב יותר לקבל בחינת החלוקה עצה והספיקות בהלכה של אנשים הכשרים והיריאים שיש להם אמונהת חכמים. שעי"ז עיקר הסמיכה. שאז יש לו איזה תקוה לתקן עצתו קצת ולילך בדרך ישרה ע"י בחי הספיקות והחלוקת העצה בעצמה. וע"ד שאמרו רז"לספיקא דאורייתא לחומרא ספיקא דרבנן לקולא. ועוד כיוצא בזה לפי הכללים שמסרו לנו רז"ל וכמובא בלקוטי הלכות מזה. מה שאינו כן אם יקבל עצות והלכות מרבי שאינו הגון שאינו ראוי לסמיכה. אזי לא יהי מסופק כלל ואז תתקלקל עצתו לגמרי. וזה בחי' אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים. כנגד קלקול העצה. ובדרך חטאים לא עמד. כנגד פגם המשפט בחי' (נחמי' ט') ובמשפטיך חטאו. ובמושב לצים לא ישב. כנגד פגם המלעיגים על דברי חכמים שעי"ז נידון במותרות כנ"ל. וזה כי אם בתורת ד' חפצו. ודרשו רז"ל לעולם ילמוד אדם תורה ממי שהוא חפץ ובמה שלבו חפץ. כי מסתמא משם שורש נפשו והמתקת צמצומיו. וזה ובתורתו יהגה יומם ולילה. היינו שעוסק לחדש בתורה בכל פעם ויש לו אמונת חכמים אפי' בהחידושין שלו ומכל שכן בהחידושי אמת של כל הת"ס האמתיים ועי"ז נשלם אור התורה ביותר ואז נקראת התורה תורו כמו שדרשו רז"ל. ועי' (עבודה זרה י"ט). וזה והי' כעץ שתול על פלגי מים. כי זה נמשך עי בחי' פלג אלקים מלא מים המבואר בפנים. ובאמת שלימות תיקון העצה ותיקון המשפט הם בבחי' אחת בבחי ואשיבה שופטיך כבראשונה ויועציך וכו'. ואעפ"כ הם שני בחינת (ואין כאן מקומו להאריך). והנה ענין ישיבה ועמידה והליכה הנ"ל יש לפרש עוד בכמה אנפין. ויהי' איך שיהי' עכ"פ רמזו לו שאם אינו חפץ לעלות לא"י ששם עיקר הארת חכמה עילאה שכל הכולל מקור החיים בפרט מאחר שיש שם ר' יוחנן כנ"ל. ע"כ עכ"פ יהי' נזהר בנפשו מדברים הפוגמים את החים ונשתלשלין מבחינת המותרות הבא ע"י שאינם יכולים להמתיק הצמצומים כראוי. שמזה משתלשל ובא גם בגשמיות חולי התחתוניות רח"ל. ומחלת לב כנגד בחי' פגם העצה. וקלקול העינים כנגד פגם המשפט הבא מהמוח כנ"ל. וזהו שסיימו וכן אמרו יצחק ושמעון ואושיעא אמרו דבר אחד הלכה כרבי יהודה בפרידות וכו' (פירש"י מספקא לי' אי חוששין לזרע האב וכו'). עי' מאורי אור אשר פרד עם הכולל גימט' מנצפ"ך עם האותיות. כי משם הדינים דאחזיין פרודא. ועי' בהקדמת התיקונים שהחכמה ניקראת אב האמונה. נמצא שהאמנה היא בחי' זרע האב. ועי" פגם אמונת חכמים נעשה פירוד בין האמונה והחכמה כמבואר במ"א. וע"כ כשרואה אדם שבא עליו מחלקות שהיא בחי' פירוד לבבות צריך לחוש בעצמו אולי פגם באמונת חכמים שעי"ז אינם יכולים הצמצומים להתמתק ונעשה עי"ז פירוד ומחלוקת. ע"כ צריך לעשות תשובה ע"ז ולתקן פגם אמונת חכמים וכמבואר בפנים:

</div>

Tanina Siman 85 · סימן פ"ה

 Agozim — "Nuts"

 אֱגוֹזִים · Likutay Moharan II:85

 Eretz Yisrael is one of three things given through suffering. And sufferings are the aspect of the back — the aspect of the nape — the aspect of Leah. And the eyes of Leah were soft — from the weeping — this being the aspect of the weeping of twenty-one days that the Egyptians have — corresponding to which in the tree is the luz [hazel-nut tree]. And through this specifically one enters Eretz Yisrael — which is the aspect of Rachel — as is known. This being the aspect of what the resurrection of the dead will specifically be through the bone of luz in the nape of the human being. And therefore our Sages said: "and he showed them the entrance of the city" [Shoftim 1] — "the luz stood at the entrance of the cave — through which one enters the city," etc. And afterwards they said: "its name remains so until today — meaning: the name of that city — Luz — that this man built — who showed them the entrance of Beis El — which Sancheriv did not disturb", etc. — "and the angel of death has no dominion over it," etc. Meaning: for there is some illumination there from the resurrection of the dead that will come through the bone of luz. And therefore this matter was specifically in the inheritance of the children of Yosef — since they are from the children of Rachel.

Tanina Siman 86 · סימן פ"ו

 Da She'Al Yedei — "Know That Through"

 דַּע שֶׁעַל יְדֵי · Likutay Moharan II:86


## Segment 138

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בחידושי מהרי"ט לכתובות מובא שם בשם רבינו חננאל שפירש הלכה כר' יהודה בפרידות. רצ"ל דאין חוששין לזרע האב. ורמז לו לענין דאתי מדבית עלי וכו'. (עי"ש מה שדקדק עליו. ועי' חולין ע"ט פשטא דלישנא דגמרא נמי הכי.ועי' בריף והר"ן שם ותבין ביותר). ולפי הנ"ל מבואר הענין הן לשיטת רש"י והן לשיטת ר"ח ז"ל כי אמרו רז"ל (סנהדרין י"ד) אין סמיכה בחו"ל וכו'. ושם אמרו ענין שאין נסמכין לבית עלי שנאמר לא יהי' זקן בביתך כל הימים וגו' עיין שם. נמצא כי אפשר שיאמר רבה מאחר שבא מדברית עלי שאין נסמכין נמצא שהם בבחי' חוץ לארץ ששם אינו שופע אור החכמה עילאה שמשם שורש הסמיכה ע"יכ אין לו להשתדל לבא לא"י. ע"כ רימז לו כי אין חוששין לזרע האב בזה ובודאי יוכל גם הוא לקבל שם הארץ החכמה עילאה בפרט ע"י ר' יוחנן. ועי' (שמואל א'. ב' ג' ד') בענין בני עלי שע"י שפגמו בכבוד המקדש וקדשיו ששם שופע אור החכמה בחי' קודש ע"כ נענשו שלא יהי' מבניהם שום כהן גדול שיכנס לקדשי קדשים להמשיך משם המתקת הצמצומים. וזה והבטת צור מעון בכל אשר ייטיב את ישראל. שזה יהי' ע"י וזה והבטת צור מעון בכל אשר ייטיב את ישראל. שזה יהי' ע"י המתקת הצמצומים שע"י אור החכמה ששופע בבית המקדש ולהם יהי' צר וצער גם במעון עצמו של המקדש ע"יע שיראו צ רתם בצדם שאין ממנין מהם כהן גדול. נמצא שהם יהיו בבחי' צמצום וצר גם בית המקדש בעצמו מחמת ההמתקה. וזה יהי' להם מדה כנגד מדה. וזה ולא יהי' זקן ביתך וגו' שלא יהיו נסמכין כנ"ל. וזה ואיש לא אכרית וגו' לכלות את עיניך ולאדיב את נפשך. שזה בחי' חולי התחתוניות רח"ל כמובא לעיל בשם דרשות רז"ל. וכל מרבית ביתך ימותו אנים. היפך החיים ואריכות ימים שנמשך ע"י החכמה כנ"ל. ועי' שם עוד אח"כ מענין שנתעורר עליהם מלחמות פלשתים. שזה בא מבחינת התגברות הצמצומים והדינים כל כך עד שנלקח ארון אלקים ששם לוחות האבן. שמשם ממשיכין המתקת הצמצומים ע"י החכמה והאמונה. ועכשיו בעון בית עלי התגברו הצמצומים כ"כ עד שנלקח גם הארון אלקים ואז מתו שני בני עלי וגם עלי הכהן מת. וזה בחי' גלה כבוד מישראל וגו'. כי כבוד מרמז על ל"ב נתיבות החכמה כידוע. וזה בחי' כבוד חכמים ינחלו. וזה כי נלקח ארון האלקים. ואח"כ הכה ד' את פלשתים במכת טחורים שהיא חולי התחתוניות הנ"ל כמבואר שם במפרשים עד שהוכרחו להשיב את הארון:

</div>

Eretz Yisrael is the aspect of emunah — as stated above many times. And this is what is written: "and spirit to those who walk in it" — the opposite of the aspect of idolatry and heresy — which are in the aspect of: "even so there is no spirit in their mouths." And also it is the opposite of those of little faith [ketanay emunah] — who are in the aspect of shortness of spirit [kotzar ruach]. For in Eretz Yisrael is the aspect of arichas apayim [long-suffering — literally: length of the nose / face] — which is the aspect of: "He Who extends His spirit" — as is explained elsewhere. And therefore those who dwell in Eretz Yisrael are in the aspect of banim [children] — and not in the aspect of servants — as is brought. For they can attain a great level in the service of Hashem without harsh labors. And this is what is written [Yeshayahu 14]: "for Hashem will have compassion on Yaakov — and will yet choose Israel — and will place them on their own soil", etc. — "and it shall be on the day that Hashem gives you rest from your pain and your anger — and from the hard labor with which you were made to serve." But even there one must especially be careful to strengthen and believe in the sanctity of Eretz Yisrael — which is the aspect of emunah — and to believe also in oneself — that even though it seems to him that he is at a lowly level — and he does not feel within himself any increase of sanctity through his dwelling in Eretz Yisrael — even so he shall believe with complete faith that certainly upon him too the sanctity of Eretz Yisrael illuminates and protects and shines — until he can merit through it to the service of Hashem in truth with ease. For even his not believing in himself is sometimes the aspect of a blemish of emunah — to the extent that he needs harsh labors for this — this being the aspect of: "for who has despised the day of small things?", etc. — as is explained within the ma'amar. And as is also explained regarding this matter in the discourse of Rabbi Shimon, Siman 61 of Likutay Moharan Kama — and as is explained also elsewhere.

 
 Tanina Siman 87 · סימן פ"ז

 Da She'Kavanas Elul — "Know That the Intention of Elul"


## Segment 139

<div dir="rtl" lang="he">

והנה לשיטת רש"י הלכה כר' יהודה דמספקא לי' אם חוששין לזרע האב וכו'. יתפרש ג"כ באופן זה. כי אדרבא מאחר שמשפחת רבה מדבית עלי בודאי צריך להשתדל ולתקן זאת ולבא לא"י ולקבל פני ר' יוחנן רבו. בכדי שעי"ז יזכה להמשיך עליו ההמתקה העליונה מבחי' חכמה עילאה עד שינצל מכל הנ"ל. ואולי יזכה עי"ז לאריכות ימים. וע"כ כתבו התוספות באמת (עירובין כ"ד. יבמות ע"ח) שרבה עלה לארץ ישראל וקיבל מר' יוחנן. (ועיין סדר הדורות מה שפלפל בזה):

</div>

דַּע שֶׁכַּוָּנַת אֱלוּל · Likutay Moharan II:87

 The primary path that opens in the month of Elul is drawn from the two holy Names — which are Havayah and Ehyeh — in their full spellings — which are Samech-Gimel and Kuf-Samech-Alef — together dalet-resh-kuf in gematria — which is the numerical value of derech [path / way]. And these holy Names shine in the sanctity of Eretz Yisrael — as stated above in Siman 82. And therefore Eretz Yisrael is called the right — as stated above many times. For yamin [right] in its full spelling — yud-mem-yud-nun — is also the numerical value of derech — as is explained in the kavanos [mystical intentions] of Elul. And this is: "in all the way that Hashem commanded", etc., "you shall walk — so that you live", etc., "in the land that you shall inherit." And Eretz Yisrael is the aspect of emunah — and the aspect of: "a woman who fears Hashem" — as stated above. And it is the aspect of the tikkun of the bris — as is known. And also because one must especially be careful there in the guarding of the bris — as our Sages said: "on condition that: 'and you shall guard My covenant.'" And it is said in Parshas Arayos: "do not defile yourselves with all of these — for with all of these the nations that I am casting out were defiled", etc., "and the land was defiled", etc., "and the land vomited out its inhabitants," etc. — see there. And therefore there is the primary holy coupling. This being the aspect of what our Sages said: "the man compels his wife — and even the wife compels her husband — to ascend to Eretz Yisrael."

 And therefore Avraham said to Eliezer: "beware lest you return my son there — Hashem — the G-d of heaven", etc., "and who swore to me saying: 'to your seed I will give this land' — He shall send His angel before you — and you shall take a wife for my son from there." The initials of: "l'fanecha v'lakachta ishah l'vni misham" spell Elul. And: "v'im lo soveh ha-ishah laleches acharacha," etc. — he hinted to him through this also the intention of Elul — as is explained within the ma'amar. Only: "my son — do not return there" — for the primary holy couplings and the tikkun of the bris is in Eretz Yisrael, as stated above.

Tanina Siman 88 · סימן פ"ח

 Tzarich Lizaher — "One Must Be Careful"

 צָרִיךְ לִיזָּהֵר · Likutay Moharan II:88

The primary perfection of the growth of the land in holiness as is fitting is in Eretz Yisrael. And therefore there is the primary of all the mitzvos that are practiced regarding the growths of the land — leket, shichechah, pe'ah, shemitah, and all similar things. And one must especially be careful there not to cut a tree before its time — and not a fruit before its ripening. And this is the aspect of what is explained in tractate Shevi'is [chapter 4]: "from when may one eat the fruit of the tree in the seventh year?", etc. — "and any tree — once it has reached the season of tithes — it is permitted to cut it," etc. — see there in the commentary of the Rav Bartenura. (And there is still more to explain in this.)

 And similarly the primary gathering of the lost things is to Eretz Yisrael — as it is written: "on that day a great shofar shall be blown", etc., "and those who were lost shall come", etc., "and they shall bow to Hashem on the holy mountain in Yerushalayim" — and it is said: "Hashem builds Yerushalayim — He gathers the scattered of Israel." And this is the aspect of what is explained within the ma'amar regarding the angel, etc. — and they always search after the lost things — and they sound the shofar blasts of tashrat [tekiah — shevarim — teru'ah — tekiah] — this being the aspect of: "on that day a great shofar shall be blown," as stated above. And therefore the conquest of Yericho — which is the first conquest of Eretz Yisrael — is through shofars. And because the matter of finding one's match — as stated above in Siman 87 — is also related to the matter of finding the lost things through the aforementioned angel — therefore Avraham said: "He shall send His angel before you," etc. And this is what is said regarding the future [Malachi 3]: "behold I am sending My angel — and he shall clear the way before me" — the aspect of the aforementioned path.

 For they always dig and search after lost things — therefore it is said: "let us send men before us — and they shall dig out the land for us — and bring us back word about the way by which we shall ascend," etc. And similarly of Yehoshua it is said that he sent to dig out the land — lachafor — specifically. And because even the Tzaddikim who dig and seek after the lost things — sometimes return and become lost themselves — and this is the aspect of: "a time to lose" — and as is explained elsewhere — meaning: for through some lost things being lost — one is awakened even more to search after one's own lost thing — until through this one finds even more lost things of others. And this is the aspect of: "why is the land lost?", etc. — meaning: it lost its inhabitants who were exiled from it. For even though there in Eretz Yisrael all the lost things are found, as stated above — even so it too has lost things — for it too sometimes loses — the aspect of: "for the righteous man perishes in his righteousness." And this is in order that through this even greater lost things be found for it, as stated above. And this is the aspect of what our Sages said: "Israel went into exile only in order that converts be added to them" — as stated above. And there are wondrous matters in this, etc. — as is explained within the ma'amar.

For there are some lost things that come through desires, etc. — meaning: this too is the aspect of one who eats a fruit before its ripening. And this aspect is found sometimes even among the great Tzaddikim — in the manner of what our Sages said: "Bat Sheva was worthy for Dovid — but he ate her while unripe [pagah]." And our Sages also said: "Dovid was not fitting for that incident", etc., "except in order to teach the path of teshuvah to the individual" — as stated above — for through this he came to the aspect of being lost — and through this specifically things even more lost were found — for through this specifically the path of teshuvah was illuminated in the world. And in this manner our Sages also said: "a parable of a princess who lost something", etc., "and the other lost things also rejoiced to meet her — for through searching and finding the lost thing of the princess — through this their lost things too would automatically be found" — also as stated above.

 And this is what our Sages also said: "and va'eschanan to Hashem — to say — what is 'to say'? Moshe said before the Holy One Blessed be He: Master of the world — let my sin be written for the generations — a parable of a king who said: whoever eats the unripe fruits of the seventh year — they parade him around [kompas]. A certain woman went and gathered and ate. They began to parade her around. She said to the king: please — let these unripe fruits be hung around my neck — so that they should not say: she was found to have sorcery or licentiousness," etc. — as stated above. For there are lost things that come, G-d forbid, through outright sins. And there are lost things that are only in the aspect of one who eats a fruit before its ripening. But even this needs tikkun — as stated above. And then it can be that through this specifically things even more lost are found. This being the aspect of what Moshe remained in the wilderness — in order to elevate and return through this all the dead of the wilderness — and bring Israel out from their exile — as our Sages said. And there is still much more to explain in this — and it is easily understood to one who studies. And this is what our Sages said: "and the leaders came", etc. — "a parable of a maidservant who went to the spring — and a clay vessel fell from her hand", etc., "and afterwards a princess came and she dropped a golden vessel," etc. — literally as stated above.

 
 Tanina Siman 89 · סימן פ"ט

HaDa'as Meshadech — "Knowledge Makes Matches"

 הַדַּעַת מְשַׁדֵּךְ · Likutay Moharan II:89

 In Eretz Yisrael there is the primary perfection of da'as and the perfection of Torah — as stated above many times. Therefore from there is the root of all matchmaking — the aspect of: "from Hashem this matter went out" — and our Sages expounded: from Har HaMoriyah. And as is brought above in Siman 2 — on the discourse of the days of Chanukah, etc. And also because Israel are bound and cleaved to the Holy One Blessed be He — the aspect of betrothal and matchmaking — as our Sages said — and as it is written: "and I will betroth you to Me forever," etc. And even though in truth the souls of Israel are literally a portion of G-d from above — and are included in oneness with Him, blessed be He — as our Sages said — even so — while they are in this world clothed in corporeality — they appear as two actual opposites with the Holy One Blessed be He, as it were. For He, blessed be He, is above all spirituality — and "no thought can grasp Him at all." But the da'as and the holy Torah are what match them — so that they should be bound and cleaved to the Holy One Blessed be He always — even in this world. And similarly — that the Holy One Blessed be He should dwell with them always — as our Sages expounded regarding the verse: "and they shall take for Me a portion," etc. And because the primary perfection of Torah and da'as is in Eretz Yisrael — therefore our Sages said: "if you enter the land — you receive My G-dliness," etc. — as stated above.

Tanina Siman 90 · סימן צ'

 Ta'am Al Sheviras Keli Cheres — "The Reason for Breaking an Earthenware Vessel"

 טַעַם עַל שְׁבִירַת כְּלִי חֶרֶס · Likutay Moharan II:90

Eretz Yisrael is the aspect of: "a woman who fears Hashem" — as is brought. And this is what is said [Yehoshua 2]: "and Yehoshua sent two men as spies — charesh" [silently / disguised as potters — cheres] — and our Sages expounded: "load yourselves with pots [kideiros]," etc. And this was at the beginning of their entry into the land. And it is said [Yehoshua 11]: "and the land was quiet from war" — and its Targum: "ve-ar'a shadicas mi-mevad krava" [the land was settled from making war] — meaning: the matchmaking was completed in fullness. And at the time of the destruction it is said [Yirmiyahu 19]: "go and buy a potter's earthenware flask," etc., "and go out to the valley of Ben Hinnom — at the entrance of the Pottery Gate," etc. — and he prophesied there about the destruction and exile — "and break the flask," etc., "and say to them: so shall I break this people and this city — as one breaks the vessel of the potter," etc. — see there. And it is one matter with the breaking of an earthenware vessel at the time of a matchmaking. For Eretz Yisrael is one of three things given through suffering — and one must accept the sufferings with love (so as not to betray her and leave through this, G-d forbid, to the Diaspora) — for: "the people that dwells in it — their iniquity is forgiven" — and automatically one is saved from Gehinnom. And similarly if one's time goes well for him — for in truth mostly a person has there all good — for it is a blessed land with all good — "a land flowing with milk and honey," etc. But regarding this too the verse warned: "lest you eat and be satisfied", etc., "and your heart grows haughty and you forget," etc. — and one must remember that there is Gehinnom and reward and punishment, as stated above — in order not to betray her sanctity — and not to be drawn after the desires of one's heart. For one must especially be careful in this there — for there is the King's palace — as is brought.

 
 Tanina Siman 91 · סימן צ"א

 Vayedaber — "And He Spoke"

 וַיְדַבֵּר · Likutay Moharan II:91

Eretz Yisrael is the aspect of the lower wisdom — as is known — and in it shines also the aspect of the upper wisdom — this being the aspect of: "Hashem — through wisdom He founded the earth." And see in Megaleh Amukos, aspect 144. And therefore: "there is no wisdom like the wisdom of Eretz Yisrael." And there is the primary perfection of the study of the Rebbe with students — the aspect of: "and all your children shall be disciples of Hashem" — specifically in Eretz Yisrael. And also Eretz Yisrael is the aspect of the heart — the aspect of "liva de-chol alma" [the heart of all the world] — this being the aspect of the letter lamed — and its air makes wise from the side of wisdom — which is the aspect of yud — as stated above many times in the name of the Tikkunim. And this is the aspect of: "for behold — the kings were assembled," etc. — said in the praise of Tzion — as it is written: "G-d is in her palaces," etc. And this is the aspect of what is written in Parshas Behar: "and the land shall not be sold in perpetuity — for Mine is all the land" — li [Mine] — specifically — the aspect of the aforementioned lamed-yud. And this is what our Sages said: "every place where li is said — it refers to this world and the World to Come" — meaning: the aspect of the lower wisdom and the upper wisdom, as stated above — as is understood in the holy Zohar. And therefore there is the primary tikkun of the blemish of the moon — for there is the primary secret of intercalation and sanctification of the new month — as is known. And there all the wisdoms of the world are connected to the wisdom of the Torah — this being the aspect of: "the discourse of Torah scholars in Eretz Yisrael requires study" — as is explained within the ma'amar. And therefore our Sages said [Midrash Rabbah Vayikra, chapter Lech Lecha]: "the speech of the people of Eretz Yisrael is Torah." And through connecting the lower wisdom to the upper wisdom — through this the wicked are returned in teshuvah — this being the aspect of: "who will arise for Me against evildoers?" And this is the aspect of: "beloved is Eretz Yisrael — for it renders converts fit." And also through this all the judgments are sweetened — and all the iniquities are atoned — this being the aspect of: "the people that dwells in it — their iniquity is forgiven" — and as our Sages said.

 
 Tanina Siman 92 · סימן צ"ב

 Tikkun Le-Mikre Lailah — "A Rectification for a Nocturnal Emission"

תִּקּוּן לְמִקְרֶה לַיְלָה · Likutay Moharan II:92

 Eretz Yisrael is the aspect of the tikkun of the bris — as is known — and as is explained elsewhere — for it is comprised of the sanctity of all ten types of melody — which subdue the klippah, etc., and rectify the blemish of the bris.

 Ashrei [praiseworthy] — as it is written: "Hashem shall guard him and keep him alive — and he shall be praised in the land" — and it is said: "whom You choose and bring near — he shall dwell in Your courts," etc. — and it is said: "praiseworthy are those who dwell in Your house." And it is said: "praiseworthy is the man who finds wisdom" — this being the aspect of Eretz Yisrael — whose air makes one wise. And it is said: "praiseworthy is the people who know the sound of the shofar" — and it is explained in the holy Zohar [Vayikra 243] that this refers to the dwellers of Eretz Yisrael. And it is said: "praiseworthy are you, O land — whose king is the son of a free man" — and the holy Zohar said: this was said of Eretz Yisrael.

Berachah [blessing] — "go for yourself from your land," etc., "and I will bless you." And it is said: "sojourn in this land — and I will be with you and I will bless you." And it is said: "Hashem bless you from Tzion — for there Hashem commanded the blessing." And it is said: "blessed be Hashem from Tzion."

 Hallel [praise] — "great is Hashem and greatly praised — in the city of our G-d," etc. And it is said: "praise your G-d, O Tzion."

 Hodaah [thanksgiving] — as it is said: "there shall yet be heard", etc., "in the cities of Yehudah and in the streets of Yerushalayim — a sound of joy," etc., "saying: 'give thanks to Hashem of hosts,'" etc. [Yirmiyahu 33].

Mizmor [melody / psalm] — as it is said: "sing to Hashem — Who dwells in Tzion." And it is said: "from the wing of the earth we have heard songs." And it is said: "joy and gladness shall be found in it — thanksgiving and the sound of melody." And it is said: "take from the zimras ha-aretz," etc.

 Nigun [melody / tune] — as it is said: "and our melodies we shall play — all the days of our lives — at the house of Hashem" [Yeshayahu 38].

 Nitzuach [conducting / triumph] — as it is said: "to conduct over the work of the house of Hashem." And it is said: "the mountain that G-d desired for His dwelling — indeed Hashem shall dwell there forever [la-netzach]." And it is said: "a tent that shall not be moved — its stakes shall never be removed — forever [la-netzach]" [Yeshayahu 33].

Maskil [contemplative teaching] — as it is said regarding the matter of the Bais HaMikdash: "everything in writing — from the hand of Hashem — Who gave me understanding [hiskil]" [Divray HaYomim I 26].

 Shir [song] — as it is said: "sing to us from the songs of Tzion." And it is said: "over these — by their father — with song — in the house of Hashem" [Divray HaYomim I 28] — the aspect of the song that the Levites would say in the Bais HaMikdash.

 Tefillah [prayer] — as it is said: "and they shall pray toward You toward this place," etc., "toward this house." And it is said: "and they shall pray toward You through their land." And as our Sages said: "one who prays must direct his heart toward Eretz Yisrael — toward Yerushalayim — toward the Bais HaMikdash — toward the Holy of Holies."

נ נח נחמ נחמן מאומן

 Zimras HaAretz — Installment 7e.
Likutay Tanina Simanim 66–92 — Complete.

 Continues: Installment 7f — Sipuray Maasiyos.

Zimras HaAretz — Installment 7f: Sipuray Maasiyos, Sichot HaRan, Parparos Na'eh

 זִמְרַת הָאָרֶץ — סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת · שִׂיחוֹת הָרַ"ן · פַּרְפְּרָאוֹת נָאוֹת

 Zimras HaAretz — Installment 7f
 Sipuray Maasiyos · Sichot HaRan · Parparos Na'eh · Complete Word-for-Word Translation

נ נח נחמ נחמן מאומן · Na Nach Nachma Nachman MayUman

סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת · Sipuray Maasiyos

 
 Story 1 · סימן א' — מְאַבֵּדַת הַבַּת מֶלֶךְ

The Lost Princess

 It is explained in the Introduction to the Sipuray Maasiyos that the discourse Pasach Rabbi Shimon — in Likutay Moharan Kama, Siman 60 — is like a commentary and explanation on this story, etc. And we do not know among us how much. And it has already been explained above how the discourse Pasach Rabbi Shimon has relevance to the matter of the sanctity of Eretz Yisrael. But also here in its own place there are some allusions to this. For Eretz Yisrael is the aspect of Malchus — the aspect of the daughter of the King — as is known. And it is called a good land — and was given to the good ones — who are Israel — as our Sages said: "let the good come," etc. And when the King became wrathful at her — the aspect of burning anger, G-d forbid — He said that the not-good should take her. Meaning: the aspect of the Sitra Achra and the nations — and they spread out there with their armies — and they go after the waywardness of their hearts — and they fill her with all their desires — and they make all their days like holidays. And the inwardness of the sanctity of Eretz Yisrael is very hidden because of our many sins — and there is no one who seeks and no one who requests — and the Holy One Blessed be He roars and roars over His habitation. And Tzion herself weeps bitterly, etc.

 And in every generation there are found worthy men of Israel — who are in the aspect of the Viceroy — (for among all the wise men of the nations and all their kingdoms — there is nothing like them — but in Israel: the Holy One Blessed be He revives the dead — so too Israel, etc. — as our Sages said) — who also participate in the pain of the Holy One Blessed be He and the Shechinah, as it were. And they strive to search and seek and reveal her sanctity — and they engage in this with tremendous self-sacrifice and a very long time — until they merit to find the daughter of the King in the place of her exile at least. And she herself reveals to them strategies of how to take her out from there. And the primary is to multiply holy longing and yearning. This being the aspect of: "my soul has longed — indeed my flesh has yearned for You — in a dry and weary land without water," etc. — and it is written: "my soul has longed — indeed it has pined — for the courts of Hashem" — and also to fast. For since the beginning of the blemish was through eating — as it is written: "lest you eat and be satisfied", etc., "and your heart grows haughty and you forget," etc. — and as is explained in the holy Zohar. This being the aspect of: "this our son is a glutton and a drunkard," etc. — and also on the last day not to sleep.

 For Eretz Yisrael in the inwardness of her sanctity is the aspect of mochin d'gadlus — and sleep is the aspect of mochin d'katnus — the aspect of: "one sixtieth of death" — from which the Sitra Achra has drawing and grasping, G-d forbid. But sometimes the evil inclination overpowers so greatly — until one eats some food that is not in full completeness — and one comes to sleep — and sleeps for a very long time. (This being the aspect of what is explained in the discourse Pasach Rabbi Shimon — that there are human beings who sleep all their days — and all their service of Hashem is only in the aspect of sleep and smallness — and without vitality and sacred intellect. And then their service cannot ascend on high, etc. — and it is explained there that sometimes they come to sleep through eating that is not in full completeness.) And afterwards — when one awakens somewhat from his sleep — and returns and goes to seek and search for the daughter of the King — until he finds her again in the place of her exile. And then she made it a little easier for him regarding the fasts — only the primary is to multiply longing and yearning and much hisbodedus [private personal prayer and meditation] every time. And the primary is to guard oneself from sleep — meaning: to awaken oneself every time — and to renew and strengthen oneself in the service of Hashem every time with a new awakening and with vitality and sacred intellect.

For the sanctity of Eretz Yisrael is in the aspect of: "and my heart is awake" — and as it is written: "surely Hashem is in this place — and I did not know." And Rashi explained: "had I known — I would not have slept." But there the sleep was in great holiness — in the aspect of the slumber of prophecy. But from ordinary sleep — which is the aspect of truly smallness of mochin — one must guard oneself greatly. But the evil inclination overpowers so greatly — until it brings one specifically to the aspect of sleep — until there are those who fell through their sleep from all seventy faces of Torah — this being the aspect of what he slept seventy years. And the daughter of the King herself shakes him every time — and he does not wake up — and she weeps and is very bitter — for there is great compassion — greatly — upon him and upon her — as is explained within the ma'amar. But even so she illuminates upon him some impression from her holy makifin — in such a way that when he wakes from his sleep yet again — he will know how to search and seek for her again. But now other strategies are needed. For one must seek her by the mountain of gold and the fortress of pearls — and there he will find her, etc.

 And even though we do not know how much is his intention, may his memory be for blessing, in this — the holy Torah was given to be expounded — as it is written: "they are expounded for all their desires" — as is known. Therefore it seems in my humble opinion that it is somewhat like what is explained in the fifth tikkun of the latter Tikkunim — in the discourse Kam Rabbi Shimon al raglov, etc.: "avid bigin Shechinata de-ihi be-galusa — and if she is in impurity — behold father and mother — which are Chochmah and Binah — can make a release — and if she has taken a vow from the side of father and mother and they are not willing — I shall ascend to the One of whom it is said: 'for a matter that is wondrous from you' — of whom it is said: 'in what is too wondrous for you do not inquire' — who can dissolve the vow," etc. This being the aspect of what is explained in the discourse Pasach Rabbi Shimon — that there are those who fell so greatly in their sleep — until they must be awakened through stories of ancient times, etc. — which is the aspect of the tikkun of Atik — the aspect of the Zaken [elder], etc. And in the end he merited to find the daughter of the King — and take her out — and return her to her root and her place in peace. And see in the Introduction to the Sipuray Maasiyos — there are matters that are explained there somewhat more.

 
 Story 2 · סימן ב' — מִמֶּלֶךְ וְקֵיסָר

The King and the Emperor

 We have not heard any allusion or explanation regarding this story. But the letters stand out and join together by themselves. For it is understood entirely clearly that it speaks of the secret of the union of the Tzaddik and the Knesses Yisrael — which is the secret of the building of Yerushalayim and the redemption of Israel. And how the Shechinah, as it were, is bound to Israel with a strong bond and great attachment — and shall never be separated from them forever and ever. And all the causes that passed over the emperor's daughter — and over the groom who is the King's son — and all in order to separate, G-d forbid, the bond between them. And she — in the greatness of her wisdom and righteousness — passed through all of it — and conducted herself with each one according to his aspect. For the bandits and murderers she killed completely — and all with great wisdom as is explained within the ma'amar — and she escaped from the merchant's son and from the king — and through this great sufferings passed over them — for they were expelled from their places. And how she killed from a distance through the burning glass that melts the ice — that is the old king's son — (and presumably he was from the aspect of the wicked kingship, as is understood) — and burned his brain until he fell through this into the sea waters. And through this the matter was brought around — until they all gathered — and then she returned to the king his daughters of ministers — and he returned to his country and his kingdom. And to the merchant's son she returned his ship with his merchandise — with profit of great wealth many times over — more than what he had — for already there was also all the exceedingly great wealth she had taken from the bandits. And to the King's son — who is her true groom — she said: let us go and travel — and they returned to their home, etc. And certainly in every matter and every matter — and in every word and word — of these stories — there are great and supernal secrets. And everything relates to the secret of the world of Tikkun and the ingathering of the exiles to Eretz Yisrael — and the revelation of the sanctity of Eretz Yisrael through the King Mashiach — and the building of the cities of Yehudah and Israel — an everlasting building. (May it be His will that we merit.)

 
 Story 3 · סימן ג' — מַעֲשֶׂה מֵחָכָם וְכוּ'

The Wise Man

 It is explained within the ma'amar that the matters are sealed and closed — except for the allusions that our Rebbe, may his memory be for blessing, revealed himself. But even so it is explained that it speaks of the secret of the world of Tikkun — and the nullification of the klippos and the Sitra Achra — the aspect of: "and the spirit of impurity I will cause to pass from the land." And regarding the wondrous tree — whose every branch and fruit and leaf has a special property — this one is suited for children — and this for healing, etc. And afterwards it alludes that there is a tree — that if it were watered — there would remain nothing of the demons at all. And how there was an earthquake — and the tree was watered entirely — and not a single one of them remained — and they became as if they had never been.

 (See Yechezkel 47:) "and behold water flowing from beneath the threshold of the house", etc., "and behold on the bank of the river — a very many tree on one side and the other," etc. — "and on the river on its bank — on one side and the other — shall grow every tree for food — its leaf shall not wither and its fruit shall not end — each month it shall bear first fruit — for its waters flow from the sanctuary — and its fruit shall be for food and its leaf for healing." See Rashi who wrote: our Sages explained — to open the mouths of the mute — and the mouths of the barren — and its meaning is the language of healing, etc. — this being the aspect of the aforementioned tree.

And if this tree itself is the same tree — that if it were watered there would remain nothing of the demons at all — as seems clear within the ma'amar — then the sun's complaint before the moon regarding this tree — that she shines upon it and dries it out — and similarly what the moon replied to her — that she worries the worry of others — but she worries her own worry and pain — in that the demons draw from her feet and therefore she has no strength in her feet, etc. — and in truth: if this tree had been watered — there would remain none of them at all — and there would automatically be healing also for the moon for her pain. It follows that in the secret of the world of Tikkun — everything will be rectified, as stated above. And perhaps this is the matter of: "and in his Torah he meditates day and night" — the aspect of the joining of day and night in Torah — the aspect of the place where day and night gather together — as is explained within the ma'amar — and: "and he shall be like a tree planted by streams of water" — the aspect of the aforementioned tree. And this is what the Holy One Blessed be He warned Yehoshua at the beginning of the entry into Eretz Yisrael: "the book of Torah shall not depart from your mouth — and you shall meditate in it day and night." And in the battle of Giv'on he said: "sun, stand still at Giv'on — and moon in the valley of Ayalon," etc. And all of this needs further explanation. And this is the aspect of: "sun and moon stood in their lofty place," etc. — see Rashi [Chavakuk 3]. And this is the aspect of: "the mountain of Tzion — the far reaches of the north," etc. — "for behold — the kings assembled," etc. — which are the aspects of the sun and the moon — of whom it is said: "and to rule by day and by night," etc. — and as is understood also in the holy Zohar. And therefore there is the primary intercalation of years and sanctification of the new month.

 
 Story 4 · סימן ד' — מַעֲשֶׂה נִסִּים

 And there in the allusions — afterwards the verse is brought: "and I — I have anointed My king upon Tzion My holy mountain," etc. — for there are included all the portions of the world, etc. And there is the primary rectification of the holy counsel. And see also below in Siman 6 — in the allusions — regarding the matter of: "behold Tzion — city of our appointed times," etc. And this is the aspect of: "for behold the stone," etc., "upon one stone — seven eyes," etc. — see Rashi [Zechariyah 3] — for there is the totality of all seven climates — as is understood also from the words of our Sages. (And see Sha'ar HaChatzair, chapter 41, siman 65.) And there they offer upon the fire of the altar sacrifices — whose majority are only from ox and sheep — for goats are also included in sheep — as our Sages said — and as Rashi explained in Parshas Bo on the verse: "from the sheep or from the goats," etc. And through this the sins are atoned — and one is saved from the fire of Gehinnom and the like — as our Sages said [Bamidbar Rabbah, Pekudai, chapter 51].

Story 5 · סימן ה' — מַעֲשֶׂה בְּמֶלֶךְ שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ בָּנִים

 The King Who Had No Children

 They say regarding this story — that there was an implication from the words of our Rebbe, may his memory be for blessing, that there is in it a secret of the Name of Forty-Two, etc. — as is explained elsewhere. And see in Zohar Chadash [at the end of Parshas Ki Savo] in the Likkutim: "and because of this Israel did not enter the land until they acquired thirty additional journeys — and the secret of the Name of Forty-Two was completed," etc. — see there. And also what is explained here — about the King's son who became a leper — and afterwards was healed — and the leprosy dried up — and all the skin peeled from him — and then it was revealed and seen that he is entirely made of precious stones — and he had all the properties of all the precious stones. We find something similar regarding the inheritance of Eretz Yisrael. As our Sages said regarding the verse: "for you shall come to the land of Kena'an — and I shall place the plague of leprosy in a house of the land of your possession" — and as Rashi explained there — that through this Israel found treasuries of gold that the Emorites had hidden in the walls of their houses. And see in the Midrash — where our Sages expounded this verse regarding the destruction of the Bais HaMikdash. And it concludes there: "and they shall take other stones" — as it is written: "behold I lay in Tzion a stone — a tested stone — a precious cornerstone," etc. And there was the Even HaShetiyah — in which were included all twelve stones of Yaakov — which are the aspect of the twelve tribes — which had the properties of all the precious stones. This being the aspect of the twelve stones of the Choshen — as is brought. And our Sages expounded [Bereishis Rabbah, chapter 16]: shem ha-bdolach ve-even ha-shoham [the name of the crystal and the onyx stone] — regarding Eretz Yisrael.

Story 6 · סימן ו' — מַעֲשֶׂה בְּמֶלֶךְ וְחָכָם

 The King and the Wise Man

 In Eretz Yisrael there were great warriors — as is explicit in many verses and in the words of our Sages — and it is written: "behold — the bed of Shlomoh — sixty warriors around it," etc. And also it is written: "for He founded it upon the seas," etc. — and it is written: "Yerushalayim — mountains surround it," etc. And also there is the primary truth — as stated above many times. And also there is the primary humility — as it is written: "and the humble shall inherit the land," etc. And also the sanctity of Eretz Yisrael is in the aspect of the King — whose image is found with no king — for He is hidden from human beings, etc. — and He is far from the people of His province. As is understood in the holy Zohar [Parshas Lech, page 78] — regarding Avraham our father — who attained all the sides of the inhabited world — and knew the forces appointed over them — and when he arrived at the innermost central point of the inhabited world — which is the aspect of the sanctity of Eretz Yisrael — he weighed with his scales, etc. — and he saw that the supernal force above it has no measure — it is deep and hidden, etc. — the powerful ones of the deep — and he was unable to stand in it, etc. — see there. And also in the allusions at the end of the story — the verse is brought: "behold Tzion — city of our appointed times."

Story 7 · סימן ז' — מַעֲשֶׂה בְּמֶלֶךְ שֶׁכָּבַשׁ וְכוּ'

 The King Who Conquered

 See in Midrash Shocher Tov [Mishlei 30]: "the shemamis [gecko] — taken by hands — this is the kingdom", etc., "and it is in the palaces of the king — that destroyed the sanctuary of the King of kings of kings — the Holy One Blessed be He. And there: 'the shemamis,' etc. — this is Amalek," etc. And it is automatically understood that the fly [zevuv] is the aspect of the weak ones among Israel — whom the klippah of Esav and Amalek pursues — only the page on which the statutes of Israel are written — which is the holy Torah — protects them — as our Sages said: "as long as the voice — the voice of Yaakov," etc. And they said about: "because they abandoned My Torah — if only they had abandoned Me — and kept My Torah," etc. And see in the allusions at the end of the story — there is brought the matter of: "Hashem — how many are my oppressors," etc. — which is directed also to the matter of the distress of all Israel and their exile, etc. And there: "and He answered me from His holy mountain — Selah." And our Sages expounded: "at the time that Your sanctuary was built — You would answer our prayers — and even now it is a mountain — as it is said: 'and He answered me from His holy mountain — Selah.'"

Story 8 · סימן ח' — מַעֲשֶׂה בְּרַב וְכוּ'

 The primary perfection of Torah and prayer and all service of Hashem is in Eretz Yisrael — as stated above many times. For Eretz Yisrael is called Eretz HaChayyim — for there the service is with the vitality of holiness — the aspect of: "wisdom gives life." For there is the aspect of mochin d'gadlus — the aspect of the great luminary. And this is the aspect of: "and it shall be when He brings you", etc., "to the land", etc., "to give you great and good cities," etc. And similarly in Parshas Ekev: "hear, O Israel — you are crossing", etc., "great cities," etc. And our Sages said: "even the great river — the Euphrates river — because it is mentioned together with Eretz Yisrael — it is called great," etc.

 But Eretz Yisrael is one of three things given through suffering — and the primary of the suffering is through the wicked ones who prevent — the spreaders of slander about the land — as is explained in the discourse of the nine tikkunim — Likutay Moharan Kama, Siman 20. For this is the aspect of all the obstacles that passed over the son of the Rav. For the Tzaddik is the aspect of one with the sanctity of Eretz Yisrael — the aspect of: "the righteous shall inherit the land" — and as it is written: "and the earth stands forever" — and Rashi explained: "all the righteous of Israel are called 'earth' — as it is written: 'and you shall be to Me a land of desire.'" And this is the aspect of: "and the great house" — and our Sages expounded: "the house in which Torah and prayer are made great — specifically made great." For there the Torah and prayer are in the aspect of mochin d'gadlus. And therefore there the service is in fullness — without any deficiency — as it is written: "it lacks nothing" — the aspect of: "you acquired knowledge — what do you lack?" And this is what is brought in the holy Zohar: "sheleimo lo ishtakach ela be-ar'a kaddisha" — [fullness is not found except in the holy land].

 
 Story 9 · סימן ט' — מַעֲשֶׂה מֵחָכָם וָתָם

The Wise Man and the Simple Man

 Eretz Yisrael is the aspect of simplicity — as it is written: "for the upright shall dwell in the land — and the wholehearted shall remain in it." And Avraham our father, may peace be upon him — who was the first to the inheritance of Eretz Yisrael — it is said of him: "walk before Me and be wholehearted." And similarly Yaakov our father, may peace be upon him — who was the primary to the inheritance of Eretz Yisrael — as it is written: "and He established it for Yaakov as a statute," etc., "to you I will give the land of Kena'an" — it is said of him: "and Yaakov was a wholehearted man." And the general Knesses Yisrael is called: "my dove — my wholehearted one." And it is written in Parshas Shoftim: "for you are coming to the land," etc., "you shall be wholehearted with Hashem your G-d." And because of the simplicity one merits there to the trait of contentment in food and drink and clothing — this being the aspect of: "the land in which you shall eat bread — not in poverty" — meaning: it is not because of poverty that they eat only bread there — only that in the bread they taste all manner of delicacies — "it lacks nothing" — meaning: also clothing and similar things — for one garment will suffice for them for everything — as is also brought in the book Sha'ar HaChatzair — that this verse is directed at the trait of contentment. And there one merits to always be in joy and delight — as stated above many times. And to delight in the service of Hashem in everything one does in the service of Hashem — each one according to his aspect. This being the aspect of: "dwell in the land — and tend to faithfulness — and delight in Hashem," etc. — and it is written: "and the humble shall inherit the land — and they shall delight in the abundance of peace."

 And in truth — there is the primary perfection of wisdom — for: "there is no wisdom like the wisdom of Eretz Yisrael." And even so they conduct themselves in simplicity. For in truth this itself is the primary wisdom — to walk in simplicity — and as is explained elsewhere. And through this they merit all good — as it is written: "He will not withhold good from those who walk in wholeness" — and it is written: "and the wholehearted shall inherit good." And there one merits complete faith — to believe in the King of the world — even though He is very hidden and concealed — and no thought can grasp Him at all — even so — everything is conducted through Him, blessed be He — and through His individual Providence — even over the lowly. And in particular in Eretz Yisrael — wherein He, blessed be He, seeks it always — "the eyes of Hashem your G-d are upon it," etc. This being the aspect of: "one who dwells in Eretz Yisrael — it is as though he has a G-d — which is not so outside the land — which is under the authority of the seventy ministers — even though all of them are under His sovereignty, blessed be He — even so — they can err, G-d forbid — and deny, G-d forbid, the Providence of the King of the world, blessed be He — and as though the ministers themselves have some power and dominion." This being the aspect of: "and you shall arise and go up," etc., "you shall not deviate," etc.

This being the aspect of what one must believe — that there are complete Tzaddikim who know how to use the holy Names in great holiness at the time of necessity — and through this nullify all the power of the other sides and the klippos, G-d forbid. For even though the truth is that one must believe only in the holy faith — and that there is no power for any thing in the world against His will, blessed be He — for: "there is none other than Him." Even so one must know and believe that there are also other sides, G-d forbid — which are not seen either by most people — and are not attained through human intellect. And even so there are many occurrences in the world that the wicked and the sorcerers make through names of impurity. This being the aspect of what our Sages said: "why are they called mekashfim [sorcerers]?", etc. And the Sanhedrin were required to learn also the deeds of sorcery in order to understand and to rule. And there in Eretz Yisrael one merits to know and distinguish between the light and the darkness — meaning: between the deeds and actions that are done through names of impurity and sorcery and the like — which are truly the aspect of darkness — and between the deeds and actions that are done through the prayers of the true Tzaddikim who know how to concentrate on the holy Names and the like — in great holiness. And as is explained in Likutay Moharan Kama, Siman 234. And the primary use of the holy Names in holiness is in Eretz Yisrael — as it is written: "in every place where I cause My Name to be remembered," etc.

 And in truth — those denials of the false wise men — who deny everything — both the King and the Baal Shem — and similarly also the evil spirits, G-d forbid — which are the other sides — all of this flows from the other sides themselves — for only they twist their hearts so greatly — until they deny everything — and in the end they themselves take vengeance on them — the aspect of: "the death of the wicked is evil" — until they throw them into literal filth and mire — and afflict them with harsh afflictions. And there too they twist their hearts so greatly — until they still do not return from their evil view — the aspect of: "the wicked — even at the entrance of Gehinnom — do not repent." And they have no remedy except through the true Tzaddikim — the aspect of the Baal Shem — as is explained within the ma'amar — for only he can take them out from the filth and mire — and nullify all those other sides in complete nullification — like dust of the earth. And then the aforementioned wise men too return and acknowledge and repent to the truth.

 
 Story 10 · סימן י' — מַעֲשֶׂה מִבֶּרְגִּיר

The Shepherd

 It is explained in the allusions at the end of the story that it speaks of the secret of the redemption, etc. And one can say that the general community of Israel is also in the aspect of the shepherd's son — for the Patriarchs are called mountains — as our Sages expounded: "leaping over the mountains — in the merit of the fathers," etc. And it is written: "hear, O mountains," etc. — "ailin Avahan" — and Eretz Yisrael — generally and in particular — Yerushalayim — are called the mountain of Hashem — and it is written: "Yerushalayim — mountains surround it" — and it is written: "to Hashem belongs the earth and its fullness," etc., "for He founded it upon the seas — and upon the rivers He established it — who shall ascend the mountain of Hashem?" And our Sages said that Eretz Yisrael rests upon seven seas and upon rivers, etc. — the aspect of the waters as is explained within the ma'amar. And we find in the praise of Eretz Yisrael all the aforementioned waters — as it is written: "hewn cisterns," etc. — and it is written: "a land of streams of water — springs and depths," etc. — and it is written: "He places the desert into a pool of water" — see Targum — and it is written: "for He founded it upon the seas — and upon the rivers He established it." And our Sages said [Shabbos 109a]: "all the waters are judged like a mikveh — as it is said: 'and to the gathering of waters He called seas,'" etc.

 And the Holy One Blessed be He bound Himself to our fathers and to us with a true bond — and promised us that the bond would be strong and firm forever and ever — and that He would not exchange us for another nation — and He gave us holy signs of how to maintain this bond also in the days of our affliction and our exiles — until: "in its time I will hasten it." And behold — the adversaries prevail so greatly, G-d forbid — until in every generation they stand against us to destroy us utterly, G-d forbid. And: "the lovingkindnesses of Hashem — for we have not been consumed completely," G-d forbid — only it was exchanged for us through the exiles and the subjugation of the kingdoms. And the Sitra Achra lurks at every moment to sever, G-d forbid, the holy bond between the Holy One Blessed be He and His people — and sometimes it overpowers so greatly — until some despair enters even in the heart of Israel — because of the length of the exiles, etc. — until through this we ourselves almost hand over the holy signs to others, G-d forbid. But: "and You, Hashem, are exalted forever" — and His hand is uppermost always — and in the end the Holy One Blessed be He will complete His own — and all the descents will be transformed into great ascents — until everything will be rectified — as is explained within the ma'amar.

Story 11 · סימן י"א — מַעֲשֶׂה מִבֶּן מֶלֶךְ וּבֶן שִׁפְחָה שֶׁנֶּחֱלְפוּ

 The Prince and the Maidservant's Son Who Were Exchanged

 It is explained in Likutay Halachos — Laws of Morning Blessings — that what happened from the day the world was created — the coming of the serpent who seduced Chavah — and what the serpent did to Chavah — and what Kayin did to Hevel — and Nimrod who threw Avraham into the fiery furnace — and Yishmael who wanted to kill Yitzchak — and Esav who wanted to kill Yaakov, etc. — all of this is in the secret of the aforementioned exchanges. And it is automatically understood that this too is the secret of what Eretz Yisrael was initially in the hands of Kena'an. And similarly what, in our many sins, Eretz Yisrael was subsequently destroyed — and Israel was exiled from within it among the nations. And in particular according to what is explained above in the name of Megaleh Amukos — that when Israel is in Eretz Yisrael they are in the aspect of banim [children] — and in the Diaspora they are in the aspect of servants, etc. Meaning: that also in holiness they themselves are only in the aspect of a holy servant — who does not have permission to search in the treasuries of the King — except for what he reveals to him through the revealed — and in addition in corporeality they are under the authority and dominion of the wicked servant — the aspect of: "servants ruled over us," etc. Until through this they fall in their mind and despair, G-d forbid, from the level of their sanctity — until there are those who come through this to what they come — the aspect of: "and they mingled among the nations," etc. — and as is explained within the ma'amar also regarding the King's son — that through his being expelled from his place, etc., he came to what he came to, G-d forbid. But even so: "and You, Hashem, are exalted forever" — for in the end everything will be rectified — as is explained within the ma'amar.

And it is also explained above that Eretz Yisrael is from the aspect of Gan Eden. And similarly it is explained in the words of our Sages that the exile of Israel from Eretz Yisrael is the aspect of one thing with the expulsion of the first man from Gan Eden. And the primary tikkun is through Shabbos — which is the aspect of the King who had peace in his days. And therefore our Sages said: "Yerushalayim was destroyed only because they desecrated Shabbos in it." And similarly: "had Israel kept two Shabbosos — they would immediately be redeemed" — (and see in the commentators the reason for two Shabbosos specifically, etc.) And see in the Zohar [Terumah 138] — explained regarding the song that the cows of Bashan sang at the time that they carried the Ark to Beis Shemesh — and regarding the matter of Shabbos being the aspect of the King whose peace is His, etc. — and regarding the matter of there being two aspects of Shabbos, etc. — and perhaps this is the secret of the two Shabbosos that our Sages said.

 And also Yerushalayim is the aspect of the throne of Hashem — as it is written: "at that time they shall call Yerushalayim the throne of Hashem," etc. And in particular the Bais HaMikdash — of which it is said: "a throne of glory — exalted from the beginning — the place of our sanctuary." And there is the primary tikkun of the Shechinah — the aspect of the bed, the table, the chair, the menorah — as is explained in the holy Zohar. And there is the primary perfection of the wondrous melody and song — the aspect of the song that the Levites would say in the Bais HaMikdash. And there is the primary secret of intercalation and sanctification of the new month — which is the aspect of the renewal of the moon. And there is the primary tikkun of Malchus and its ascent to its place and its root — the aspect of: "Hashem shall reign forever — your G-d, O Tzion," etc. — and it is said: "and saviors shall ascend on Mount Tzion," etc., "and the kingdom shall be Hashem's" — and it is said: "for Hashem of hosts reigns on Mount Tzion and in Yerushalayim," etc. — and it is said: "and My servant Dovid shall be king over them" — and it is said: "and they shall seek Hashem their G-d — and Dovid their king."

 
 Story 12 · סימן י"ב — מַעֲשֶׂה מֵהַבַּעַל תְּפִלָּה

The Master of Prayer

 See in the allusions at the end of the story: "the utterance of Hashem — whose fire is in Tzion — and whose furnace is in Yerushalayim." And also there is the root of all the opinions of all the sects explained within the ma'amar — which were subsequently rectified through the King with his men. For in holiness there is for every opinion of every book and sect a great root — and as is explained in Likutay Halachos, Laws of Prayer — all of this we find in the sanctity of Eretz Yisrael and Yerushalayim, etc. For our Sages said: "ten sanctities did Eretz Yisrael sanctify — and they correspond to the aspect of the ten qualities — the ten matters of the aspect of the world of Tikkun."

 The sect that said the primary purpose is honor — they were subsequently rectified through the old King himself — whom they found sitting in a field crowned with a crown — and it pleased them — for he is greatly honored. This flows from the fact that in its root — honor is truly a great thing — and all that the Holy One Blessed be He created — He created only for His glory — and all the ten utterances were only for the sake of the revelation of His glory, blessed be He. And the primary revelation of His glory, blessed be He, is in Eretz Yisrael — the aspect of: "the whole earth is full of His glory." And in Yerushalayim it is said: "glorious things are spoken of you," etc. And the primary is in the Bais HaMikdash — as it is said: "and the glory of Hashem filled the house" — and it is said: "and in His sanctuary — all of it says 'glory'" — and it is said: "lift up your heads, O gates," etc., "and the King of glory shall enter," etc. — and it is said: "for Hashem has built Tzion — He appeared in His glory" — and this: "for Hashem of hosts reigns on Mount Tzion and in Yerushalayim — and before His elders is glory" — and it is said: "to cause the glory to dwell in our land." And in truth — even at the time of the exiles and the destruction — even so the holy glory stands in its place — the aspect of: "blessed is the Name of the glory of His kingdom forever and ever." And our Sages said: "for now you shall go out from the city — and dwell in the field" — veshachanti [and I will dwell] is written — "even though you are exiles in the field — My Shechinah has not moved from you," etc. And it is written: "Tzion shall be plowed as a field," etc. — and our Sages said: "the Shechinah has never moved from there," etc. This being the aspect of what they found the old King sitting in a field crowned with a crown, etc. — this being the aspect of what our Sages said: "'and I will make your sanctuaries desolate' — even when they are desolate their sanctity is upon them," etc. And because honor is such a great thing — one must be very careful not to be a pursuer of honor — not to use the scepter of the King, G-d forbid — but on the contrary — to diminish one's own honor and to increase the honor of G-d. And then specifically one merits true holy honor — the aspect of: "those who honor Me I will honor."

The sect that said the primary purpose is killing, etc. — and afterwards they merited to receive the Queen to reign over them — because they found her sitting in a sea of blood that was made from her tears. This flows in its root from the trait of holy judgment and might — the aspect of the four death penalties of the court that were practiced in Eretz Yisrael — and regarding the tribe of Levi it is said: "who says of his father and his mother: I have not seen him," etc. And our Sages said in the holy Zohar [Bereishis 151]: "Yerushalayim — she is judgment — and upon judgment she stands." And this is the aspect of the Queen — the aspect of: "dina de-malchusa dina" [the law of the kingdom is law]. And this is what is written [Yeshayahu 1]: "righteousness lodged in her — now murderers" — as stated above. And therefore in truth the holy Malchus is the aspect of: "techeles de-achli kola ve-shatzei kola" [the tekheles that consumes everything and destroys everything] — that makes an end and a termination and a destruction to all the wicked, etc. — that one must avenge them and eradicate the evil from within the land — as is brought in the discourse La-Shemesh — Likutay Moharan Kama, Siman 49. And this is the aspect of: "a land that devours its inhabitants" — as is brought in Sha'ar HaChatzair, Siman 71. And even so our Sages said [Sanhedrin 46]: "if thus G-d is troubled over the blood of the wicked," etc. And it is said: "a voice is heard in Ramah," etc., "Rachel weeping for her children," etc. This being the aspect of the tears that the Queen wept over the loss of the King, etc., and his men — until a sea of blood was made, as stated above.

 The sect that said it is fitting to crown one who has abundant food and sustenance — and is nourished only from fine foods, etc. — they subsequently merited to receive upon them as king the infant who sat in a sea of milk — who was the son of the daughter of the Queen. This flows from the fact that in truth a person must be careful in his eating — not to have coarse food that confuses the mind — for the mind is according to the food — as is explained in Likutay Moharan Kama, Siman 61 — the discourse of Rabbi Shimon. And also not to be in his eating in the aspect of the food of animals — as Esav said: "pour into me now," etc. — and as our Sages expounded. But rather that the food should be in the aspect of human food — the aspect of: "the righteous man eats to satisfy his soul" — one eats little and is blessed within — this being the aspect of: "and you shall eat your bread to satisfaction," etc. — said in the blessing of Eretz Yisrael. For there the eating is in holiness — in the aspect of the eating of man — as stated above — and as is brought in Sha'ar HaChatzair. And there is the aspect of contentment in matters of eating — as it is written: "the land in which you shall eat bread — not in poverty," etc. — and as is brought. And this is the aspect of [Mishlei 27]: "and sufficient milk of goats for your food — for the food of your household," etc. — and our Sages said: "the Torah taught proper conduct — that a person should not teach his household members meat and wine," etc. But even though the foods of Eretz Yisrael are very fine and spiritual — because they are influenced by the Holy One Blessed be He Himself — as our Sages said — even so: "living things shall dwell in it" — see Metzudas Dovid [Tehillim 68] — and our Sages expounded [Eruvin 54]: "if a person makes himself like this animal that tramples and eats — and some say: that lets things rot and eats — his Torah endures in his hand," etc. And this is: "prepare through Your goodness for the poor."

 The sect that said it is fitting that beauty reign — because through this the settlement of the world increases — as it is written: "not for waste did He create it — for dwelling He fashioned it." And the primary is that the world be settled by people of complete faith and true knowledge — as is explained elsewhere. This being the aspect of the greatness of the mitzvah that the settlement of Eretz Yisrael should increase — as our Sages said. And there is the primary holy beauty — as it is written: "from Tzion — the perfection of beauty" — and it is written: "beautiful in loftiness," etc. — and: "the crown of beauty," etc. — and our Sages said: "ten kabbin of beauty descended to the world — nine were taken by Yerushalayim." And the general sanctity of Eretz Yisrael is in the aspect of Rachel — as is known — this being the aspect of: "and Rachel was beautiful of form," etc. — the aspect of: "ulimsa shapira" [a beautiful world], etc. — as is known. And the holy beauty flows from the aspect of: "and the light of Your face — for You favored them" — which is the aspect of radiance of the face — which depends primarily on the guarding of the bris and the nullification of that desire. As it is written: "strength and beauty are before Him — strength and joy are in His place." As is understood in the discourse Retzitzu — Likutay Moharan Kama, Siman 27. And this is what is written: "do not covet her beauty in your heart," etc. — and: "and you trusted in your beauty," etc. — and: "and you defiled your beauty," etc. — and it is said: "charm is deceitful and beauty is vain — a woman who fears Hashem — she shall be praised" — the aspect of the sanctity of Eretz Yisrael — which is the aspect of: "a woman who fears Hashem" — as stated above many times. And this is the aspect of the daughter of the Queen — who subsequently reigned over the aforementioned sect.

The sect that said the primary purpose is speech, etc. — this flows from Moshe — and in holiness certainly speech is very precious — for the Tzaddikim are "mighty in strength — who do His word" — who conduct and lead the people through speech as they wish — as is explained in Likutay Moharan Tanina, Siman 60 — the discourse of the days of Chanukah. And the Tzaddikim have the power to create worlds through their speech — as our Sages said — and as is brought in the holy Zohar: "mah ana avdei shemaya ve-ar'a be-miluli" [what I made — heaven and earth — through My word], etc. And the primary perfection of speech is the aspect of the speech of the holy tongue. As is explained in the aforementioned discourse — and in the discourse Tefillah le-Chavakuk — Likutay Moharan Kama, Siman 19. And the primary perfection of the speech of the holy tongue is in Eretz Yisrael — as stated above many times. But the aforementioned sect erred as they erred — and they were subsequently rectified through the acceptance of the wondrous interpreter of the King — who was able to speak and interpret with wondrous songs and praises to the King. This being the primary perfection of speech.

 The sect that said the primary purpose is joy, etc. — this flows from the fact that in holiness in truth the primary perfection is to serve Hashem in perpetual joy — as it is written: "because you did not serve," etc., "in joy," etc. And as is brought in the name of the Ari of blessed memory — and as is explained greatly from the words of our Rebbe, may his memory be for blessing — and in the books of Likutay Halachos. And the holy joy is bound up and included with holy love — as it is written: "and those who love Your Name shall exult in You." And the primary perfection of joy is in Eretz Yisrael — and in particular in Yerushalayim — as it is written: "joy and gladness shall be found in her," etc. — and it is written: "Mount Tzion shall rejoice — the daughters of Yehudah shall be glad" — and it is written: "Israel shall rejoice in its Maker — the children of Tzion shall exult in their King" — and many more verses like these — and as stated above many times. But the aforementioned sect erred into the joy of licentiousness and drunkenness, G-d forbid — and they were subsequently rectified through the loyal friend of the interpreter being king over them. For this is the primary joy — to rejoice with the joy of a mitzvah — and to serve Hashem in joy. And in particular one who has merited to dwell in Eretz Yisrael — must rejoice greatly in the sanctity of Eretz Yisrael — and even though now she is in her destruction, in our many sins — one must receive with joy the consolations that the Holy One Blessed be He consoles us through His prophets and holy Tzaddikim — and believe in truth — and await salvation at every moment — until we merit to see in truth her joy. And even now one must draw upon oneself at every moment joy from the aspect of the future joy. For the primary purpose is wisdom. This flows from the fact that in holiness certainly wisdom is very precious — as is explained in many verses. But they erred through this into external wisdoms and heresy, G-d forbid. And in truth the primary perfection of wisdom is the holy wisdom — founded on the foundation of the Torah and the holy faith — this being the aspect of the perfection of wisdom that is in Eretz Yisrael. As our Sages said [Kiddushin 49]: "ten kabbin of wisdom descended to the world — nine were taken by Eretz Yisrael." And Rashi explained: "wisdom — Torah and worldly conduct." (And see in Likutay Moharan Tanina, Siman 78 — regarding Torah and worldly conduct — which has relevance to Eretz Yisrael — and it has already been explained above.) And our Sages said: "there is no wisdom like the wisdom of Eretz Yisrael — and there is no Torah like the Torah of Eretz Yisrael." And the aforementioned sect too was subsequently rectified through the wise man of the King.

 The sect that said the primary purpose is to tend to growing the limbs through eating and drinking, etc. — this flows from the fact that in holiness the eating of the Tzaddikim and the servants of G-d is certainly very precious — and it is like sacrifices in every respect. And our Sages said regarding Yitzchak: "if for your sacrifice the Holy One Blessed be He provided for you — for your food — all the more so." And similarly the growing of limbs in holiness is certainly also a great thing — and the Sanhedrin were required to be men of stature — and Moshe Rabbainu, may peace be upon him, his height was ten cubits — and similarly regarding Avraham our father it is said: "the great man among the Anakim" — and our Sages greatly elaborated on the greatness of his height. And regarding Yaakov our father they said that his two hands were like two pillars of marble. And regarding Shaul it is said: "from his shoulders and above — taller than all the people." And our Sages greatly elaborated regarding various great men of Israel — in the greatness of the height of their stature and the greatness of their strength and might. For in holiness it is certainly a great thing — and our Sages said: "the Shechinah does not rest except on one who is wise, strong, and wealthy." And the primary perfection of holy might is in Eretz Yisrael — as is explained in the words of our Sages — from the greatness of their might. And similarly there is the perfection of holy eating — as stated above many times. And the aforementioned sect too was subsequently rectified through the warrior of the King.

The sect that said the primary purpose is wealth — this flows from the fact that in holiness wealth is certainly very precious — and as our Sages said: "Rabbi honored the wealthy." For there are supernal colors in the holy silver and gold — as is explained greatly in the words of our Rebbe, may his memory be for blessing. But the aforementioned sect erred greatly through this — into the desire for money — until they came to literal idolatry, G-d forbid. As is explained in Likutay Moharan Kama, Siman 23 — that the desire for money is literally the aspect of idolatry — and is comprised of all the idolatries of all seventy nations. And therefore the primary perfection of holy wealth is in Eretz Yisrael — where one merits the nullification of the desire for money — as stated above many times. And there is the primary perfection of tzedakah — the aspect of: "and righteousness in the orchard shall dwell" — through which one merits to break the desire for money — as is explained in Likutay Moharan Kama, Siman 23. And the aforementioned sect too was subsequently rectified through the one appointed over the treasuries who was with the King.

 But the primary rectification of all the aforementioned sects was through the Baal Tefillah — who merited to reign over the sect that said the primary purpose is only to engage in prayer and songs and praises to the Holy One Blessed be He — and to be humble and low in spirit, etc. — and similarly everything they merited to find and gather — all the holy gathering of the King and his men — all was in the merit of the worthy Baal Tefillah and in the merit of his holy prayers — as is explained within the ma'amar. For prayer is comprised of all the aforementioned aspects in holiness — for it is the aspect of honor — the aspect of: "give honor to His praise" — as is explained in Likutay Moharan Kama, Siman 2 — the discourse Emor el ha-Kohanim. And as it is written: "he shall call upon Me in the day of trouble — I will release him — and he shall honor Me" — and it is written: "he shall call upon Me and I will answer him — I am with him in trouble — I will release him and honor him." And even though the primary of prayer is mercy and supplication — even so it is comprised also of the trait of judgment — this being the aspect of what sometimes one must pray a prayer in the aspect of judgment — the aspect of: "and he interceded — who made intercession for his Creator" — and as is explained in Likutay Tanina, Siman 8 — the discourse Tiku Tochachah. And see in Likutay Moharan Kama, Siman 80 — the discourse Hashem oz le-amo yiten — that prayer must be with self-sacrifice — which is the aspect of the might of the trait of judgment. And similarly the primary downfall of the nations — in the aspect of: "de-achli kola ve-shatzei kola" — as stated above — is through prayer. And similarly through prayer in fullness the killing and destruction is nullified from the world — as is understood in the discourse Mechiyyas Kapayim — Likutay Moharan Kama, Siman 44. And anger is nullified — as is understood in the Sefer HaMidos, the letter of Hisbodedus. And similarly prayer is the aspect of fine and spiritual food — as it is written: "like fat and richness shall my soul be satisfied — and with lips of joyful song shall my mouth praise." And similarly prayer is the aspect of: "a woman who fears Hashem" — which is the opposite of the aspect of: "beauty is vain." And also through prayer one merits children — as it is written: "and Yitzchak pleaded," etc., "and Hashem granted his plea." And similarly prayer is the aspect of the perfection of speech — the aspect of: "Hashem, open my lips," etc. — and it is written: "who creates the expression of the lips," etc. — and our Sages expounded: "if his prayer is fluent in his mouth." And also through prayer in fullness one merits joy — as is explained in Likutay Moharan Kama, Siman 5 — the discourse ba-chatzotzerot — and in Siman 22 — the discourse chotem besoch chotem. And similarly the primary perfection of prayer is when it is in joy — as is explained elsewhere — and as our Sages said [Berachos 31]: "one does not stand to pray", etc., "except from joy of a mitzvah." And also the primary spring of wisdom flows from the aspect of prayer — as is explained in Likutay Moharan Kama, Siman 8 — the discourse Ra'isi Menoras Zahav. And also through the perfection of prayer the limbs grow and the bones are enriched — the aspect of: "and good tidings enrich the bone" — as is explained in Likutay Moharan Kama, Siman 50 — the discourse Hatzilah me-Cherev. And also prayer is the aspect of the one appointed over the treasuries — the aspect of holy wealth — for all the good influences flow only through Israel. And also through prayer in fullness one merits the perfection of prayer with even greater fullness every time — for there is perfection beyond perfection in the matter of prayer. And one must merit such a perfect prayer — until the prayer is one unity with Him, blessed be He — the aspect of: "He is your praise and He is your G-d." As is explained in Siman 19 of Likutay Tanina — and as is explained further regarding the perfection of prayer in Likutay Moharan, Siman 22 — the discourse chotem besoch chotem as mentioned above. And the primary perfection of prayer is in Eretz Yisrael — as stated above many times.

 It follows that all the ten aforementioned matters — which in their supernal sanctity are the aspect of the world of Tikkun — all are included in the sanctity of Eretz Yisrael. And there is the sanctity of the aspect of the foods — through which one comes to disgust money — as is explained in the allusions — this being the aspect of: "whose fire is in Tzion," etc. — as stated above. And see in Likutay Halachos — Laws of Prayer — as mentioned above. (And see Bava Basra 122 — "if one says: for beauty — do you think we are dealing with fools?" — and Rashi explained: those who withdraw from their inheritance for money, etc. — meaning: there they come to disgust money.)

 
 Story 13 · סימן י"ג — מַעֲשֶׂה מֵהַשִּׁבְעָה בַּעֲטְלֵּרְס

The Seven Beggars

 The primary of old age and long life one merits in Eretz Yisrael — as it is written: "in order that you lengthen days upon the land," etc. — and it is written: "and you shall dwell long in the land that you shall inherit" — and similarly many more. And as our Sages said [Berachos 8]: "there are old people in Babylon — he was astounded — he said: 'in order that your days may be multiplied,' etc. — 'on the land' is written," etc. And there is the primary holy memory — as stated above many times. And there is the primary point of Creation — as it is written: "from Tzion — the perfection of beauty," etc. — and as our Sages expounded that Eretz Yisrael was created first — and in particular the Bais HaMikdash — as our Sages said. And therefore there one can merit a holy memory so great — until one remembers everything that happened to all of Creation — from the beginning of Atzilus — the aspect of the soul — as it is written: "who gives a soul to the people upon it," etc. — until the Creation went from potential to actual deed. This being the aspect of the cutting of the navel. For Yerushalayim is the navel of the earth — as is brought. And also there one can merit an even greater additional virtue — until one is included in the aspect of Ein Sof [the Infinite] literally. This being the aspect of what the blind one boasted — that he remembers nothing at all. Meaning: he remembers even what is before nefesh-ruach-neshamah — which is the aspect of ayin [nothingness] — as is explained within the ma'amar. And see Rashi on Shir HaShirim — on the verse: "your navel is a rounded goblet," etc.

 And similarly there in Eretz Yisrael one merits a good life that has no deficiency — as it is written: "it lacks nothing" — and as it is written: "in order that you live and it be good for you," etc., "in the land that you shall inherit" — and it is written: "to see the goodness of Hashem in the land of the living." And similarly there is the primary perfection of wisdom — for: "there is no wisdom like the wisdom of Eretz Yisrael." And similarly there is the primary perfection of riddles and songs — the aspect of: "sing to us from the songs of Tzion" — the aspect of the song that the Levites would say in the Bais HaMikdash — the aspect of Shir HaShirim — said when Shlomoh built the Bais HaMikdash. And there is the primary holy longing and yearning — the aspect of: "my soul thirsts for You," etc., "so in the sanctuary I have beheld You — to see Your might and Your glory" — and it is written: "my soul has longed — indeed it has pined — for the courts of Hashem," etc. And there is the primary true lovingkindness — the aspect of what they said to Rachav: "and it shall be when Hashem gives us the land — and we will do with you lovingkindness and truth." For all the inheritance of Eretz Yisrael is in the aspect of lovingkindness and truth — as it is written: "grant truth to Yaakov — lovingkindness to Avraham — which You swore to our fathers from ancient days." And it is said [Tehillim 85]: "You desired, Hashem, Your land," etc., "yet close to those who fear Him is His salvation — for glory to dwell in our land — lovingkindness and truth have met," etc. — see there in the commentators.

And because the primary formation of time is through true lovingkindness — and this is the aspect of: "to tell in the morning of Your lovingkindness," etc. — and its Targum: "ve-kushtech be-leilavan" — for from there is the primary formation of time — therefore the primary reckoning of time — according to the sunrise and sunset — is in Eretz Yisrael — and in particular in Yerushalayim — as is brought. And there is the aspect of the heart — for the Bais HaMikdash is the heart of the world — as our Sages said — and therefore it is entirely called the name of Dovid — as it is written: "see your house, O Dovid" — and as our Sages said — for Dovid is the aspect of the heart — (and therefore there is no sitting in the Azarah except for the kings of the house of Dovid). And this is: "and My eyes and My heart shall be there." And there is the aspect of the spring — the aspect of: "and a spring shall flow from the house of Hashem." And there is the aspect of the bird that spreads its wings over the heart, etc. — as it is written: "and the Keruvim shall be spreading wings upward — screening with their wings over the kappores" — "da kappurta de-liba" [this is the covering of the heart]. And because the riddles and songs change according to the changes in the days — therefore the Levites would say a different song each day — and in particular on Shabbos and Rosh Chodesh and Yom Tov. And in these riddles and songs — all the wisdoms are included, etc. And this is the aspect of: "mizmor maskil" [a psalm of contemplation]. And this is what is written [Divray HaYomim II 30]: "and Chizkiyahu spoke to the heart of all the Levites — who gave good insight for Hashem" — and Rashi explained: "regarding song — the language of insight applies."

 And there is the primary perfection of the speech of praises to the Holy One Blessed be He — the aspect of: "praise Hashem, O Yerushalayim" — and many like it. But now she is in the aspect of being of heavy tongue — the aspect of: "I was mute — silent", etc. — the aspect of: "and like a ewe before her shearers — she is silent." But in the future it is written: "so that my glory may sing to You and not be silent." And similarly the Bais HaMikdash is the aspect of a neck — as it is written: "and he fell upon Binyamin's brother's neck and wept" — and Rashi explained: "over the two sanctuaries," etc. And there is the primary perfection of holy melody — the aspect of the ten types of melody — and there is the primary perfection of the voice — the aspect of: "and He heard the voice speaking to him," etc. — and it is written [Divray HaYomim II 5]: "and it was as one — for the trumpeters and the singers — to make one voice — to praise and give thanks to Hashem — and to raise the voice," etc., "and the house was filled with the cloud — the house of Hashem," etc. — see there. And there is the primary joining of the Keruvim — the aspect of: "and their faces — man toward his brother," etc. And there is the aspect of the throwing of voices — as is explained in Likutay Halachos, Laws of Vows, halachah 4 — see there.

 And similarly the Bais HaMikdash is the aspect of the little that contains the much — as our Sages said: "they stood crowded but bowed down with space." And regarding Yerushalayim they said: "no one ever said to his friend: the place is too narrow for me to lodge in Yerushalayim." And it is written: "and many nations shall gather to it," etc. — and our Sages said: for the little contains the much. And regarding all of Eretz Yisrael our Sages said [Kesuvos 112]: "why was Eretz Yisrael compared to a deer? Just as the deer — its skin does not contain its flesh — so too Eretz Yisrael does not contain its fruits." And also through it all the praises and requests of all the world ascend — and for this there is needed the aspect of speech — which is the little that contains the much — as is explained within the ma'amar. (And see also in Shivchay HaRan, Siman 175 — regarding andansenia [audience].)

And also there is the aspect of silence — which is the aspect of the little that contains the much — this being the aspect of: "and Calev silenced the people toward Moshe" — for he wanted to draw upon them the aforementioned aspect of silence — through which all the slanders and accusations of the spies — the spreaders of slander about the land — would be nullified. And this is: "and Yehoshua sent two men as spies — charesh" — from the language of silence — as stated above. And also there is the aspect of speech — which is the little that contains the much — for there is the perfection of the speech of the holy tongue — as stated above many times — and the speech of the holy tongue is the aspect of the little that contains the much. For in every word and word — great secrets and many wondrous matters are included — as is known — and somewhat understood from the mystical intentions of the Ari, of blessed memory, on the words of the prayers, etc. And the primary perfection of prayer is in Eretz Yisrael — as stated above many times. And also there is the aspect of silence — which is the little that contains the much — for there is the perfection of wisdom — as stated above many times. And: "the fence of wisdom is silence" — and it is written: "for You silence is praise, O G-d, in Tzion," etc. — (and see Eruvin 19 — what our Sages expounded on this verse). And it is written: "He suspends the earth on nothingness" — and our Sages expounded [Chullin 89]: "over one who silences himself," etc. — and it is written: "and the earth is the footstool of My feet" — from the language of silence and stillness — as is brought elsewhere.

 And also there is the aspect of the one who conducts and leads the wheel of the moon — as it is written: "He made the moon for appointed times" — and it is written: "these are the appointed times of Hashem that you shall call them" — do not read osam [them] but atem [you] — and the primary fixing of the month and the appointed times depends specifically on the dwellers of Eretz Yisrael — as our Sages said. This being the aspect of the secret of intercalation — which is specifically in Eretz Yisrael. And see in Likutay Moharan Kama, Siman 61 — the discourse of Rabbi Shimon. And the first conquest of Eretz Yisrael — Yericho — is named after the moon — which is its constellation — as is brought. And there one merits to come to the sanctity of the holy tree — which has three roots: emunah — humility — and awe. And truth is the trunk of the tree — and all these traits are included in the sanctity of Eretz Yisrael — many times. And there one merits to ascend from the aspect of place — to the aspect of entirely above place — for through it all souls ascend to the lower Gan Eden — and from there to the upper Gan Eden — and so further and further upward, etc. — as is explained in the holy Zohar.

 And also there is the primary healing of the daughter of the King — through the power of the holy hands — as it is written: "Your hand — You drove out the nations," etc. — and it is written: "to the land that I lifted My hand," etc. And this is the aspect of [Divray HaYomim II 7]: "and I will forgive their sin — and I will heal their land" — and it is written [Yeshayahu 30]: "on the day that Hashem binds up the breach of His people — and heals the blow of His wound." This being the aspect of what one can retract and draw out even the arrows — even after they were shot — the aspect of: "He set me up and made me a target for the arrow." Even so it is said: "I put to death and I revive — I have struck and I will heal." And one can also say that the ten Canaanite nations — that Eretz Yisrael was initially in their hands — and they defiled it — and blemished its sanctity — these are the aspects of the ten types of arrows that were shot into the daughter of the King — and afterwards the arrows were removed from her — and Israel inherited their land. And this is what is said regarding the inheritance of Eretz Yisrael in Parshas Balak: "he shall devour the nations his enemies — and he shall crush their bones — and his arrows shall shatter" — and Onkelos translated: "ve-ar'as-hon yechasinun" [and their lands they shall inherit]. And also there is the primary perfection of tzedakah — as it is written: "and righteousness in the orchard shall dwell" — as stated above many times. And in Eretz Yisrael it is said: "for He founded it upon the seas," etc. And perhaps this flows and is derived from the aspect of the secret of the water fortress as is explained within the ma'amar. And also there is the primary perfection of wisdom — for ten kabbin of wisdom descended to the world — nine were taken by Eretz Yisrael, etc. And there is the primary ordination of the wise men — as our Sages said — and as is brought above. And there is the totality of all ten types of melody — as stated above many times. And therefore there is the primary healing of the daughter of the King, as stated above.

Story 14 · סימן י"ד — מַעֲשֶׂה מֵהַמְּנוֹרָה

 The Menorah

 Eretz Yisrael is very very good — in the ultimate perfection — without any deficiency — as it is written: "it lacks nothing." And it is called a desirable land — good and broad — the inheritance of the deer — the desire of all nations — for all the wicked kings of the nations were desirous and longing for it. And what sometimes appears to someone therein as some deficiency, G-d forbid — let him know that this is only from the deficiency of his knowledge — that he does not recognize her goodness. And similarly our Sages said in Sifrei: "a land of mountains and valleys — do you think it speaks of her disparagement? It speaks only of her praise," etc. And like what our Sages said regarding the verse: "a land that devours its inhabitants" — "the Holy One Blessed be He said: I intended it for good," etc. And this is the aspect of: "all ascend to Eretz Yisrael" — meaning: there are there no deficiencies — only all are ascents — good and holy and wondrous. And this is the aspect of what our Sages said: "Eretz Yisrael is higher than all the lands" — meaning: she is higher also in her quality — that she is more praised in good virtues than all the lands. And this is the aspect of: "and He will establish it on high." And this is what our Sages said [Midrash Rabbah Vayikra, chapter 24]: "may He send your help from the sanctuary", etc. — "all good things and blessings and consolations", etc., "are only from Tzion," etc. — see there. And our Sages said: "why is she called tevel? Because she is seasoned from all the lands — for every land — what this one has — that one lacks — but Eretz Yisrael lacks nothing — as it is said: 'it lacks nothing,'" etc. (And see Sha'ar HaChatzair — the Gate — in the name of the commentators, of blessed memory, who explained: "Yerushalayim that is built — like a city that is joined together within it" — meaning: like a city into whose building all the craftsmen of the world were gathered — so that certainly there is no deficiency in it — for what was lacking from this craftsman — this craftsman revealed and rectified — this is directed toward our aforementioned matter.)

שִׂיחוֹת הָרַ"ן · Sichot HaRan

 
 Sichot HaRan, Siman 32 · סימן ל"ב

 Tzarich Lechazek Atzmo Be-Emunah — "One Must Strengthen Oneself in Faith"

The primary of faith in its fullness is in Eretz Yisrael — as stated above many times. And there the faith is in simplicity — without any investigations and wisdoms at all — only in straightforwardness and simplicity — as it is written: "for the upright shall dwell in the land — and the wholehearted shall remain in it" — as stated above many times. And through this one merits there to the aspect of will — which is above even wisdom — meaning: one yearns for the Holy One Blessed be He with wondrous will and intense longing. This being the aspect of: "my soul has longed — indeed it has pined — for the courts of Hashem." And therefore it is called a desirable land [eretz chemdah] — for there the holy will and desire shines most greatly — the aspect of: "in his shade I desired and I sat," etc. And the illumination of this will flows from the aspect of pele [wonder] — which is above even the aspect of wisdom — as is known. And this is: "I will thank Your Name — for You have done wondrously — counsels from afar — faithful and sure" — and it is said: "and the heavens shall thank Your wondrous acts, Hashem — yes — Your faithfulness," etc. And this is: "and Your faithfulness round about you" — for it is the aspect of makifin [encircling lights] — as is explained in Likutay Tanina, Siman 7 — the discourse Ki Merachamam. And this is the aspect of Amon mufla — as is explained in Likutay Moharan Kama, Siman 24 — the discourse amtza'ita de-alma. And therefore Eretz Yisrael is called Eretz HaChayyim — for the illumination of the will — the aforementioned aspect of makifin — is the aspect of the light of the face — as it is written: "and the light of Your face — for You favored them" — (and this verse is said regarding the very matter of the inheritance of Eretz Yisrael itself) — and: "in the light of the face of the King — life."

 And also because through faith one lives — strong and powerful life — as is explained within the ma'amar — and as it is written: "Hashem — the strength of my life," etc. And this is the aspect of: "and the righteous one shall live through his faith." And also there they offer the sacrifices in shame and with a broken heart — as is explained in the holy Zohar — and through this the meditations and investigations that are in a person's heart are broken — and one merits to faith — which is the aspect of: as Yerushalayim — a faithful city. And this is: "for You do not desire sacrifice," etc., "the sacrifices of G-d are a broken spirit — a broken and contrite heart," etc., "do good in Your will to Tzion," etc. — and as our Sages said: "Hashem builds Yerushalayim — He gathers the scattered of Israel — the Healer of the broken-hearted," etc.

 
 Sichot HaRan, Siman 40 (first part) · סימן מ'

Be-Inyan Sifray HaMechkarim — "Regarding the Books of Investigation"

 It has already been explained many times that Eretz Yisrael is the aspect of emunah — and emunah means: to know and believe that all the worlds emanated and were created and formed and made from nothing into something — and in their root everything is one, etc. — this being the aspect of the revolving wheel — as is explained within the ma'amar. And therefore the first place they entered upon entering Eretz Yisrael — they called its name Gilgal [rolling / revolving] — as it is written [Yehoshua 5]: "and he called the name of that place Gilgal," etc. And even though it is explained there that it was named thus for the sake of: "today I have rolled away the shame of Egypt," etc. — the commentators have already explained that this means: the corrupted beliefs that were in Egypt. And according to our approach — one can say that the investigations and external wisdoms — founded upon the conduct of nature — and who deny the Providence of His will, blessed be He — and hold that everything is conducted only according to the scheme of the constellations — are the aspect of shame — the aspect of: "for he has shamed the formations of the living G-d" — said of Goliath — as is understood in Likutay Tanina, Siman 4 — the discourse ve-es ha-ORavim. And also because the aforementioned external wisdoms come from the aspect of surpluses and dross, etc. — as is explained in Likutay Moharan Kama, Siman 64 — the discourse bo el Paro. And surpluses are the aspect of orlah — which is the aspect of shame — as it is written: "for it is a shame to us." And this is the aspect of the shame of Egypt. For Egypt trusted in itself — in the power of their constellation — which is the first of the twelve constellations. And the Holy One Blessed be He overturned nature — and nullified the scheme of the constellations — and showed them the aspect of the revolving wheel — in which higher ones descend below and lower ones ascend above.

 And this is what is placed adjacent to it: "and the children of Israel camped in Gilgal — and they made the Passover," etc. For all the matter of the Passover sacrifice teaches this — as is known. And therefore for all fourteen years of the conquest and division of Eretz Yisrael — the Mishkan — which is also the Bais HaMikdash — stood in Gilgal — as is explained in Zevachim and in the Rambam [Laws of the Temple, chapter 1]. For the primary aspect of the revolving wheel as stated above is in the Bais HaMikdash — as is explained within the ma'amar. And therefore when Israel blemished regarding the inheritance of Eretz Yisrael — it is said [Shoftim 2]: "and an angel of Hashem ascended from Gilgal — specifically — to the weeping ones — and he rebuked them for this." And because the beginning of the going out of Creation from potential to actual was through the aspect of hyuli [prime matter] — which is the aspect of wisdom — as is explained within the ma'amar — and Eretz Yisrael is the primary point of Creation — as stated above many times — therefore the air of Eretz Yisrael makes one wise. And there the other three aspects are also included — which are: angels — spheres — lower ones — meaning: human beings. Therefore at the beginning of the conquest of Eretz Yisrael it is said: "and it was when Yehoshua was in Yericho," etc., "for I am the commander of the army of Hashem — now I have come." Meaning: the angel who came to help them in the war. And similarly many times — as it is written: "and an angel of Hashem went out and struck in the camp of Ashur." And in the war of Sisera it is written: "from the heavens they fought — the stars," etc. Meaning: the stars of the aforementioned spheres. And the victory of the war itself was between the lower human beings — where Israel fought with the nations and conquered them. And all these aforementioned were in their assistance — meaning: the aspects of hyuli — separate — sphere — lower one — as is explained within the ma'amar. And all of this was only the one simple power and will of His blessed being — from Whom, blessed be He, is the root of everything. This being the aspect of: the wheel is the one that revolves in the world — which was revealed through the sanctity of Eretz Yisrael and the Bais HaMikdash, as stated above.

Sichot HaRan, Siman 40 (second part) · סימן מ' המשך

 Ben Zoma — Ben Nannas — Ben Pazi

 And with this one can explain somewhat the words of the Midrash — brought by the compiler in the introduction to Ein Yaakov — and this is its language: "Ben Zomah says: we have found a more comprehensive verse — and it is: 'Hear, O Israel,' etc. Ben Nannas says: we have found a more comprehensive verse — and it is: 'and you shall love your neighbor as yourself.' Ben Pazi says: we have found a more comprehensive verse — and it is: 'the one lamb you shall make in the morning,' etc. Rabbi So-and-so stood on his feet and said: the law follows Ben Pazi — as it is written: 'according to all that I show you — the form of the Tabernacle,' etc." — see there what the compiler explained regarding this. And according to the above — it is somewhat explained. For this matter of the aspect of the revolving wheel — meaning: to believe that in the root — everything is one, etc. — as is explained within the ma'amar — this is the foundation of all the Torah. For through this one believes that some sin and blemish of a lowly human being damages, as it were, in all the worlds — and causes evil to himself and others, G-d forbid. And so too conversely — for some mitzvah and good thing causes rectification in all the worlds — and draws great good things to himself and to all the world — as our Sages said. Which is not so according to the view of the wise men of nature — who say everything is fixed in its place and on the basis of the conduct of nature, G-d forbid. This contradicts all the principles of our holy Torah, G-d forbid.

And therefore Ben Zomah said that the verse Shema Yisrael — in which the faith of unity is explained — is the most comprehensive of all the Torah — as stated above. And Ben Nannas says: we have found a more comprehensive verse — and it is: ve-ahavta le-re'acha kamokha. For at first glance — how is it possible to fulfill this? For a person is close to himself — and how is it possible to love his fellow exactly like himself? But because in truth in the root everything is one — (except for the nations and the Sitra Achra — who separate and detach themselves from the unity. And even in this — there is no way to explain fully — according to the way of the verse: "for in every place — incense is burned and offered to My Name," etc. — and therefore in truth it is written: "for then I will change toward all the peoples," etc., "to call all of them in the Name of Hashem") — but the souls of Israel are truly all included in His simple unity, blessed be He — until through this one merits true love of Hashem — and also true love of companions. Until they are in the aspect of complete unity. For: "love" in numerical value equals echad [one] — as is brought. And through this itself — His simple unity, blessed be He, is also revealed above — the aspect of: "You are one and Your Name is one — and who is like Your people Israel — one nation in the land." And as is explained in Likutay Moharan Tanina, Siman 2 — the discourse of the days of Chanukah. And therefore this verse is the most comprehensive. For this is seen in sensory experience more — and they draw the aspect of the faith of unity into practice as well — through deeds and traits. And through this the simple unity of His blessed being is revealed automatically. And this is: "and you shall love your neighbor as yourself — I am Hashem" — the simple One, blessed be He — who brings all existences into being.

 Ben Pazi says: we have found a more comprehensive verse — and it is: "the one lamb you shall make in the morning," etc. For from this verse it is understood that the simple unity, blessed be He, surrounds and includes even the very lowest levels — as it were — even animals — until the human being is included with the animal in holiness — in one supernal unity. And when they offer the animal — it is as if the human being himself is offered. The aspect of: "when a man from among you brings a sacrifice to Hashem — from the animals," etc. — as our Sages said. And the sacrifice is a fire-offering — a pleasing aroma to Hashem — and ascends and returns and is included — up and up — as it were. And as is explained in the holy Zohar — the greatness of the rectifications made on high through the sacrifices — and in particular the daily burnt-offering. And in this is precise the language: "the one lamb." And our Sages were precise: if it says "lamb" — why does it say "one"? But this is to allude that the wheel is the one that revolves in the world — and in the root everything is one unity — as stated above. And this is like what our Sages expounded: "and there was evening and there was morning — one day." And Rashi explained: "according to the order of the language of the portion — it should have written 'the first day,' etc. — why does it write 'one'? Because the Holy One Blessed be He was alone in His world" — as stated above. For even light and darkness — which are apparently two complete opposites — everything is from the simple One, blessed be He. And therefore it is written in the future: "and there shall be one day — known to Hashem — neither day nor night" — and it is written: "and it shall be at evening time — there shall be light" — the aspect of the revolving wheel, as stated above.

 Rabbi So-and-so stood on his feet and said: the law follows Ben Pazi — as it is written: "according to all that I show you — the form of the Tabernacle," etc. Meaning: that the Holy One Blessed be He showed Moshe Rabbainu, may peace be upon him, the upper Tabernacle with all its orientations — and even so He left it aside and caused His Shechinah, as it were, to rest in the lower Tabernacle — and as our Sages expounded. For because below they can err, G-d forbid — like the view of the wise men of nature, G-d forbid — and be separated from His simple unity, blessed be He — therefore the Holy One Blessed be He showed Moshe in actual sensory experience — the aspect of higher ones below and lower ones above — which was the primary matter in the Bais HaMikdash and the Tabernacle. And this is: "and they shall make for Me a sanctuary — and I will dwell in their midst — according to all that I show you — the form of the Tabernacle," etc. And also because since one must make the lower Tabernacle literally like the form of the upper Tabernacle — it is shown in sensory experience that everything is one unity — for Hashem is G-d in the heavens above and on the earth below — there is no other — only His unity, blessed be He, includes everything. And also because the form of the Tabernacle is like the form of the act of Creation — as is explained in the holy Zohar. It follows that when the Holy One Blessed be He showed Moshe the form of the upper Tabernacle — He showed him the form of all of the act of Creation in its roots — and commanded him to make the Tabernacle like this form. And in the Tabernacle it is written: "and the Tabernacle shall be one." For all the acts of Creation are included in one unity — the aspect of: the wheel is the one that revolves — as stated above — which is the all-encompassing foundation of all the holy Torah, as stated above. (And it is automatically understood that it is impossible to elaborate further on this matter.)

 And close to the plain meaning — it seems most plausible to explain: for all these Tanna'im intended to explain from the Torah — how all Israel are literally the aspect of unity. And therefore Ben Zomah expounded from the verse Shema Yisrael Hashem Elokeinu Hashem Echad. And since the Holy One Blessed be He is one — and we have merited to receive upon ourselves His G-dliness, blessed be He — and to believe in His unity, blessed be He — this being the aspect of: "Hashem our G-d — specifically — Hashem is one" — through this all Israel are included as one in true unity. Which is itself also included in the words Shema Yisrael — for they awaken and include all Israel together for this matter — to accept upon ourselves the faith of unity. And this too is shema — from the language of gathering and assembly — as in: "and Shaul heard," etc. — as is brought. Ben Nannas says: ve-ahavta le-re'acha kamokha is the most comprehensive. For here the unity of Israel is seen in actual practice — through deed and through traits. Ben Pazi says: "the one lamb" is the most comprehensive. For the verse is careful intentionally in the word one — to indicate that all Israel are one actual unity. And they offer each day a daily burnt-offering on behalf of all Israel — one lamb in the morning — and the second between the evenings — and they atone for all Israel — as our Sages said — and from this it is clear that they are all one unity literally. Rabbi So-and-so stood on his feet and said: the law follows Ben Pazi — as it is written: "and they shall make for Me a sanctuary — and I will dwell in their midst — not in its midst is written — but in their midst." Teaching that the Holy One Blessed be He causes His Shechinah to rest within the heart of every single one of Israel. And immediately following this verse it is written: "according to all that I show you," etc. And from this it appears that just as the Tabernacle — of which it is said: "and the Tabernacle shall be one" — even though it was divided into boards and sockets and curtains and vessels — all of it was one unity — and a preparation for the dwelling of His Shechinah, blessed be He — so too all Israel — even though they are divided in their bodies — and the Holy One Blessed be He causes His Shechinah to rest within the heart of each one — but all of them are one actual unity. And the totality of all of them is in the aspect of the Tabernacle — where His Shechinah, blessed be He, dwells — the aspect of: "and I will dwell in their midst," as stated above.

And the general intention of the aforementioned Tanna'im seems to be — that they came to resolve what the Holy One Blessed be He merited Israel with — six hundred and thirteen mitzvos — and among the mitzvos — there are many that not every person can fulfill — such as the mitzvos of the priesthood and Levites — the firstborn — yibbum — and further similar — as the early ones, of blessed memory, were precise about this matter. Therefore Ben Zomah expounded: since all your mitzvos are faith — it follows that the foundation of all the Torah is the faith of unity. And through this — it is considered as if each one of Israel fulfilled all the mitzvos of the Torah — since he includes himself with all Israel in the faith of unity — which is the foundation of everything. And also: one who grasps a part of the unity — it is as if he grasps the whole — as is brought. Ben Nannas says: the verse ve-ahavta le-re'acha kamokha is the most comprehensive. For from this it is seen in actual sensory experience — the unity among Israel. And this one fulfills this mitzvah — and this one fulfills this mitzvah — and it is considered as if each one fulfilled all of them. Ben Pazi says: the verse "the one lamb" is the most comprehensive. For from this it is seen even more in sensory experience — that all Israel are like one man — and are atoned each day by one lamb in the morning and in the evening. And this is what he said: the law follows Ben Pazi — which is also along this path. For each one of Israel is obligated to make a sanctuary for the dwelling of His Shechinah, blessed be He. And in that each one has some portion in the Tabernacle — it is considered as if he himself built the entire Tabernacle — and the Holy One Blessed be He causes His Shechinah to rest in him. And not only that — but on the contrary — specifically through the Tabernacle being built from the generous donation of the heart of all Israel — through this specifically the Holy One Blessed be He dwells in it — as it is written: "and they shall make for Me a sanctuary" — that all of them shall make one sanctuary — specifically. For all Israel together are one complete stature and one unity, as stated above. And so too regarding the fulfillment of mitzvos as well, as stated above.

 
 Sichot HaRan, Siman 55 · סימן נ"ה

 Me-Inyan Tov Olam HaBa — "Regarding the Good of the World to Come"

Eretz Yisrael is a foretaste of the World to Come — as stated above many times. And whoever walks even four cubits in Eretz Yisrael — it is assured for him that he is a son of the World to Come. Therefore it is written of her: "the land is very very good." For in truth — to call Eretz Yisrael merely good — is not sufficient — for she is far far above even the aspect of good — like a foretaste of the World to Come. And similarly very good — was also said of all of Creation in general — "and G-d saw all that He had made — and behold it was very good." But Eretz Yisrael is above even the aspect of very good. Only she is in the aspect of: "the land is very very good" — meaning: without measure and comparison at all.

 
 Sichot HaRan, Siman 87 · סימן פ"ז

 Lipi Bechinas HaYomim Nora'im — "According to the Aspect of the Days of Awe"

It has already been explained above many times that the primary wisdom is in Eretz Yisrael. And therefore there is the primary beauty and splendor — as it is written: "beautiful in loftiness," etc. — and it is written: "from Tzion — the perfection of beauty," etc. And our Sages said: "there is no beauty like the beauty of Yerushalayim." And it is in the aspect of: "you are all beautiful, my beloved — there is no blemish in you." For there is no deficiency in her — as it is written: "it lacks nothing." And all of this is because of the wisdom within her — the aspect of: "the wisdom of a person illuminates his face." And our Sages said: "you acquired knowledge — what do you lack?" And this is the aspect of: "and you shall honor the face of the elder." An elder — this is one who has acquired wisdom. But even so — the primary perfection of the wisdom within her is through simplicity and straightforwardness — which one merits there — the aspect of: "and the wholehearted shall remain in it," as stated above. And this simplicity — meaning: one removes all the wisdoms — and serves the Holy One Blessed be He in simplicity — this is the aspect of drawing the mind that is in the da'as to the very bones. And from there flows the adornment of the esrog — which is itself the aspect of the adornment and beauty of the sanctity of Eretz Yisrael — which is the aspect of Malchus — as stated above many times. And see in Likutay Halachos — Laws of Yom Kippur, halachah 2 — it is explained more fully there.

 And this is what is written [Mishlei 3]: "do not be wise in your own eyes — fear Hashem and turn from evil — it will be healing for your navel and refreshment for your bones." For through this — that one draws the wisdom and the mind to the da'as — to be in simplicity — fearing Hashem and turning from evil — this is a refreshing drink for his bones — the aspect of: "and his bones' marrow will be moistened" — as is explained within the ma'amar. And this simplicity is the aspect of: "and behold the lad was weeping" — the aspect of: "for Israel was a lad — and I loved him." Love is the aspect of the sukkah — the aspect of the right, etc. — this being the aspect of the conquest of Eretz Yisrael — which was through Yehoshua — who is called a lad — as it is written: "and Yehoshua the son of Nun — a lad." And similarly the spies that Yehoshua sent to scout Eretz Yisrael — it is written of them: "and the lads the spies came." And similarly Dovid — who completed the conquest of Eretz Yisrael — it is written: "a lad — ruddy" — and it is written [Shmuel I 17]: "whose son is this lad?", etc. And similarly of Shlomoh it is written [Divray HaYomim I 29]: "a tender lad."

 And this is what is written [Zechariyah 2]: "and he said to him: run and speak to this lad — saying: Yerushalayim shall be inhabited as open towns — because of the multitude of men and animals within it," etc. For through this aforementioned simplicity — which is the aspect of a weeping lad — all the building of Yerushalayim depends on this — the aspect of: "with weeping they shall come," etc. And this itself is the aspect of: "man and animal" — as our Sages expounded: "'man and animal You save, Hashem' — these are human beings who are cunning in their way — yet even as they grow old — they do not depart from it." Meaning: that one must educate the human being in the path of the simplicity and straightforwardness of holiness — so greatly — this being the aspect of the lad — until he does not depart from the path of holy simplicity even when he grows old. And this is the aspect of: "elders together with lads shall praise the Name of Hashem" — and our Sages expounded in the Midrash [Shocher Tov, Tehillim]: "elders who are like lads — as it is written: 'He will renew your youth like the eagle'" — as stated above. For even when one merits to complete wisdom — which is the aspect of holy old age — even so — one walks in the paths of simplicity. This being the aspect of: "for Israel was a lad." And through this very thing they renew themselves in the service of Hashem every time more and more.

And this is what is placed adjacent in Siman 51 — (in the discourse that begins: the World to Come is nothing): also wisdoms are nothing — only simplicity and straightforwardness. And also in simplicity one must not be a fool — (for this is the aspect of a literal lad — who does acts of childishness and foolishness — and of this it is said: "woe to you, O land — whose king is a lad." And as we find regarding Rechavam — who erred greatly in this — having gone after the counsel of the lads) — but even so — wisdoms are not needed at all. And also it is not good to be old, etc. — only to renew oneself every day, etc. — as stated above. And therefore the blind old man in the story of the seven beggars said of himself: "I am very old — and yet I am completely young," etc. And see in Likutay Halachos — Laws of Tefillin, halachah 5. And this is the aspect of: "I was a lad — and I have also grown old." And this is what our Sages said [Shabbos 88a]: "why is Israel compared to an apple — what a tappuach?" — the Tosafos explained: this means an esrog — "just as the apple [esrog] — its fruit precedes its leaves — so too Israel — they preceded na'aseh [we will do] to nishma [we will hear]." And placed adjacent to it is the question of the heretic who asked Rava regarding na'aseh ve-nishma. And he replied to him: "we who walk in wholesomeness" — Rashi explained: "we walked with Him in innocent-heartedness," etc. — "as it is written: 'the wholesomeness of the upright shall guide them.'" The paths of holy simplicity — this being the aspect of the adornment of the esrog, as stated above. And this is the primary pride and beauty of holiness of Israel — as it is written: "she is unique — my dove — my wholehearted one" — meaning: the aspect of this simplicity. And this is: "I am dark" — meaning: from the language of childhood and darkness — which Rashi explained: youth. And: "and pleasant" — meaning: specifically — through my removing all my wisdom — which is the aspect of the beauty and whiteness of holiness — the aspect of the supernal whiteness — which is the aspect of the whiteness of the hair of the elders — an elder — this is one who has acquired wisdom — as stated above. And through my removing my wisdom and serving Hashem in simplicity — this being the aspect of darkness and obscurity — the aspect of the absence of da'as — this being the aspect of: "I am dark — specifically — therefore — pleasant." For from there is the primary beauty and splendor, as stated above. And this is the aspect of what our Sages said: because they said na'aseh ve-nishma — which is the aspect of simplicity, as stated above — the Holy One Blessed be He said: "and they shall take for Me a portion." Meaning: the aspect of: "for Israel was a lad — and I loved him" — as is brought above. What our Sages said: "'and they shall take for Me a portion' — as it is said: 'I have loved you — says Hashem.'" For through simplicity one merits love and will — the aspect of: "whoever is generous in heart" — and: "like water — face to face," etc. And therefore simplicity is called — in the manner of what is said in Parshas Emor: "it shall be wholehearted [tamim] — for acceptance — no blemish shall be in it." This being the aspect of: "you are all beautiful, my beloved — there is no blemish in you." And this is: "it shall be wholehearted — for acceptance." And it is written [Mishlei 11]: "and His will — those who are wholehearted of way." In the manner of what is explained in Siman 32 — that through simplicity and faith one merits will — which is above wisdom. And this is what is also written [ibid. 12]: "and one who acts faithfully — His will." And Eretz Yisrael is the aspect of faith and simplicity — as stated above — therefore it is written of it: "You desired, Hashem, Your land." And it is called a desirable land, as stated above. And this is: "like the apple tree among the trees of the forest — (meaning: the esrog, as stated above) — in its shade I desired and I sat." And therefore the esrog is called from the language of chamid and ragig [desire and longing] — as is known — for it is the fruit of a beautiful tree and lovely to look upon — the aspect of the beauty of the esrog. And this is: "you are beautiful, my beloved — as Tirtzah" — from the language of ratzon [will] — as our Sages said. And the primary is through the simplicity. And this is what our Sages expounded [Menachos 27, Sukkah 37]: "and you shall take for yourselves" — that the taking should be wholehearted — the aspect of this simplicity. And this is what our Sages expounded in the Midrash [Mishlei 30]: "four are smallest of the earth — and they are wise, made wise — regarding the four species of the lulav." For even though they are the aspect of simplicity and straightforwardness — for all the intention of the four species is to draw the mochin and the da'as to the heart — which is the aspect of the esrog — as our Sages said: "the esrog resembles the heart" — this being the aspect of simplicity, as stated above. And as it is written: "may my heart be wholehearted in Your statutes," etc. — and they are in the aspect of: "for Israel was a lad — and I loved him," as stated above — this being the aspect of: smallest of the earth. But even so there is in this specifically great wisdom — for one draws the mochin to the very bones. This being the aspect of: "all my bones shall say," etc. — which our Sages expounded regarding the four species. And this is what our Sages expounded [Sukkah 35]: "the fruit of a beautiful tree" — from the language of making a dwelling [hedir] — just as when the young come — the elders are still present — and there are both the wholehearted and the blemished ones — as stated above. (For one must include the wisdom together with the simplicity — this being the aspect of: elders together with lads — the aspect of: the great ones and the small ones.) And this is: "and there are wholehearted ones and blemished ones in it." For in this simplicity — if it is in holiness and included with the wisdom and the holy mochin — then it is called simplicity — the aspect of: "you are all beautiful, my beloved — there is no blemish in you." But also in simplicity one must not be a fool, as stated above. For there is no greater blemish than this — for: "you lacked knowledge — what did you acquire?" And it has already been explained that Eretz Yisrael is the aspect of simplicity. And this is: "you shall be wholehearted with Hashem your G-d" — the aspect of Eretz Yisrael — for: "one who dwells in Eretz Yisrael — it is as if he has a G-d." And in the manner of what our Rebbe, may his memory be for blessing, explained in the discourse al asher ma'altem — Likutay Moharan Kama, Siman 48. And this is what Moshe prayed: "please — show Your servant," etc. And our Sages said that the initials of: "hadas — lulav — asrog — aravah" spell hillel [praise] — brought in Sha'ar HaChatzair, Siman 231 — as stated above. For through the simplicity symbolized by the four species — one merits Eretz Yisrael. And this is: "please — show Your servant", etc. — as if he had only attained a beginning. And as is explained in Megaleh Amukos, aspect 9 — this being the aspect of: lads together with elders, as stated above.

 
 Sichot HaRan, Siman 85 · סימן פ"ה

 Hafichas HaShulchan — "The Overturning of the Table"

It has already been explained above many times that the sanctity of Eretz Yisrael flows from the aspect of speech — the aspect of: "G-d — Elokim — Hashem — spoke — and He called the earth from Tzion — the perfection of beauty," etc. And Eretz Yisrael itself is the aspect of Malchus peh [Kingdom of the mouth]. And therefore from there the entire flow of livelihood is drawn — the aspect of: "for by every utterance that goes forth from the mouth of Hashem shall man live" — as is explained within the ma'amar. And there is the table — in the aspect of the face. For there shines the light of the face of Hashem — the aspect of: "and the light of Your face — for You favored them." And this is what is placed adjacent [Yehoshua 5]: "and the children of Israel camped in Gilgal — and they made the Passover," etc. (this being the aspect of peh-sach — the mouth that speaks — as is explained within the ma'amar) — "and they ate of the produce of the land from the day after the Passover," etc. For from there the eating that they ate in Eretz Yisrael was drawn. And this is: "and the man ceased from the day after" — in their eating of the produce of the land, etc. For the man was the aspect of the setting of the table in the wilderness — as it is written: "You set before me a table against my oppressors" — and our Sages expounded: regarding the man. And this is the aspect of: "can G-d set a table in the wilderness?" And this is what our Sages expounded: "these forty years," etc., "you lacked nothing — that they lacked only speech. One wanted beef — he would say: let the man become like beef — and it would become so. Saying with his mouth — 'from the man — I want.' 'I will rain down for you bread from the heaven.' Water — I want. 'Behold — he struck the rock and the waters flowed.'" Meaning: for all the livelihood flows from speech, as stated above — therefore they were required to speak at least. And afterwards — when they entered Eretz Yisrael — their eating there was in the aspect of the setting of the table in Eretz Yisrael. And see above — what is explained in Likutay Moharan Kama, Siman 62 — the discourse Vayasev Elokim — and what is brought there in the name of the writings of the Ari, of blessed memory — and you will understand better. And therefore the primary blessing after meals is: "for the land and for the sustenance." For from there the livelihood is drawn in fullness, as stated above. And this is: "I shall walk before Hashem." Halech — walking — is the aspect of livelihood — as in: "dok be-chuchi ve-tishkach be-nagrei" — as is explained in Likutay Moharan Kama, Siman 31 — the discourse bera be-davra. Meaning: that the livelihood and the table should be in the aspect of the face — this is: "in the lands of the living," as stated above. And see also in Megaleh Amukos, aspect 148 and aspect 34.

 
 Sichot HaRan, Siman 89 · סימן פ"ט

 Da She-Yesh — "Know That There Is"

The primary of tzedakah and lovingkindness and compassion is in Eretz Yisrael — as stated above many times. And there the thirteen attributes of compassion shine most greatly — which are the aspect of Arich Anpin — as is known. As is understood in Megaleh Amukos in many places — and as is understood also in the holy Zohar [Parshas Lech, page 79] — which expounded: "and Avram passed through the land" — according to the manner of: "and Hashem passed before him" — and: "and I shall cause all My goodness to pass before you" — that then He revealed to him the thirteen attributes of compassion. And therefore there is the primary length of days — which flows from the aspect of Arich Anpin — as is explained in the Tikkunim. And therefore: "the people that dwells in it — their iniquity is forgiven." For through this the sins are forgiven — the aspect of: "He passes over the first ones first" — as is explained within the ma'amar. And there is the primary rectification — of giving the sins of Edom — as it is written: "and the goat shall carry upon it all their sins," etc. — as our Sages expounded. And therefore when the Bais HaMikdash was destroyed — Asaf prayed: "do not remember against us former iniquities," etc. — as is explained within the ma'amar.

 
 Sichot HaRan, Siman 91 · סימן צ"א

 Segulah Le-Hatmadah — "A Segulah for Persistence"

The sanctity of Eretz Yisrael is well-suited and a most propitious segulah for love of Torah and for persistence — for: "there is no Torah like the Torah of Eretz Yisrael" — and the mochin of Eretz Yisrael are in the aspect of no'am [pleasantness]. Therefore one merits there more to feel the pleasantness and sweetness that is in the Torah — the aspect of: "her ways are ways of pleasantness," etc. And through this one merits persistence — the aspect of: "and all your children shall be disciples of Hashem." And therefore immediately upon entering Eretz Yisrael the angel came and rebuked them about the nullification of Torah. As it is written: "for I am the commander of the army of Hashem — now I have come" — as our Sages expounded: "immediately: 'and Yehoshua went that night in the midst of the valley' — he slept in the depths of the halachah."

 And the primary sanctity of Eretz Yisrael flows from the glorification with which the Holy One Blessed be He glorifies Himself with Israel — as is explained in Likutay Moharan Tanina, Siman 40. Therefore one must especially be careful there — not to speak disparagingly of any one of Israel — and not to find deficiency in any one of Israel — so as not to blemish through this, G-d forbid, in the sanctity of the holy Torah — as is explained within the ma'amar. And similarly in the sanctity of Eretz Yisrael, as stated above. For just as every one of Israel has a grasping in a letter of our holy Torah — so too every one of Israel has a portion in the sanctity of Eretz Yisrael — through the glorification that the Holy One Blessed be He receives from each one of Israel. And this is: "and your people — all of them are righteous — all of them — specifically — as stated above — forever they shall inherit the land."

 
 Sichot HaRan, Siman 93 · סימן צ"ג

Da She-Yesh Ohr — "Know That There Is a Light"

 The sanctity of Eretz Yisrael is in the aspect of the Torah scholar who takes vengeance and bears a grudge — the aspect of: "and the land rises up against him" — as is explained in Likutay Kama, Siman 187. And this is the aspect of: "a land that devours its inhabitants" — as is explained there — and as is brought also in the name of the early ones, of blessed memory. And this is the aspect of: "and the land shall not vomit you out as it vomited out the nation," etc. And therefore: "there is no Torah like the Torah of Eretz Yisrael." For through this aspect — one can divide the thousands into hundreds — and receive the light of the Torah in fullness — the aspect of: "ultimately he will enjoy his learning" — as is explained within the ma'amar. And therefore in the count of the tribes in Parshas Pinchas — there were in every tribe thousands and hundreds. This being the aspect of what they divide the thousands into hundreds — (and as is explained in Likutay Halachos — Laws of Testimony). And placed adjacent immediately to it: "to these shall the land be divided," etc.

 And this is: "a vineyard was Shlomoh's in Baal Hamon" — Rashi explained: in Yerushalayim, etc. And our Sages expounded in the Midrash Shir HaShirim: "a vineyard — these are Israel — as it is said: 'and I brought you to the land of the orchard'" — meaning: to Eretz Yisrael — "a land that Hashem your G-d seeks", etc. — (meaning: the aspect of taking vengeance and bearing a grudge — as our Sages expounded: "that Hashem your G-d seeks it — the Holy One Blessed be He turns it over and over and over," etc. — as is brought). And this is: "and he gave the vineyard to the keepers." For Israel — together with the light of the holy Torah — are one unity. And the Torah scholar who takes vengeance and bears a grudge — can draw the Torah from its root — and lead Israel through it — by dividing the thousands into hundreds, as stated above. And this is: "each man shall bring with his fruit — a thousand of silver." For this light is in the aspect of aleph [a thousand]. And this is: "the thousand is Yours, O Shlomoh." For the Mashiach — who is the aspect of the King whose peace is his — can attain this light as it is in its fullness — in the aspect of thousands. But the rest of the Tzaddikim — they must divide it into hundreds — through being in the aspect of taking vengeance and bearing a grudge, as stated above. And this is: "and two hundred for the keepers of its fruit." And this is what our Sages expounded in the Midrash: "'the thousand is Yours, O Shlomoh' — the master takes a thousand — and the student takes a reward of two hundred", etc., "the master does not take a reward for his learning until he completes it for others" — meaning: he teaches it to others — see Matenot Kehunah. Meaning: even the great master who attains the light in its root — which is in the aspect of aleph — but because the primary perfection of the attainment is to teach it to others — he must therefore necessarily divide it into hundreds for the sake of his students, as stated above. This being the aspect of: "and two hundred for the keepers," etc.

 And this is: "O you who dwell in the gardens — companions hearken to your voice — let me hear." As Rashi explained: "companions — these are the angels," etc. For even the angels long to hear this holy learning — which flows from the aspect of the division of the thousands into hundreds. And so too literally — for the small Tzaddikim receive their vitality from the above. "Flee, my beloved," etc., "upon the mountain of spices" — Rashi explained: Har HaMoriyah and the Bais HaMikdash. For there is the primary drawing of this holy light. And see also in Likutay Halachos — the aforementioned laws — there too the aforementioned verses are brought somewhat briefly. And because one who knows this — can revive the dead — as is explained within the ma'amar — therefore the primary resurrection of the dead will be in Eretz Yisrael — as our Sages said. And this is the aspect of: "your neck is like the tower of Dovid" — Rashi explained: this is the chamber of hewn stone, etc. — "a thousand shields hang upon it." Rashi explained: "like the shield of the thousand — meaning: the Torah," etc. Meaning: for there shines the aforementioned learning — which is in the aspect of aleph. And therefore Shlomoh offered there a thousand burnt-offerings. And this is: "for a day in Your courts is better than a thousand." And therefore learning in general is also called aleph — as in: "lest you learn his paths" — and it is written: "be silent and I will teach you wisdom." And this is: "the craftsmen and the smiths — a thousand" — and as our Sages expounded. And in the future it is written: "and your people — all of them are righteous," etc., "the smallest shall become a thousand," etc. For then this aforementioned light will be drawn — until even the smallest will have attainment through it. And as it is written [Yirmiyahu 31]: "for they shall all know Me — from their smallest to their greatest."

And see in Likutay Halachos — the aforementioned laws — and perhaps one can say that this is what is written in Parshas Matos: "avenge the vengeance of the children of Israel," etc., "afterwards you shall be gathered to your people," etc. For one needs the aspect of taking vengeance and bearing a grudge — in order to concentrate the light and divide the thousands into hundreds. And this is the aspect of the rectification of death and the resurrection of the dead — as is brought within the ma'amar. And this is: "and from the thousands of Israel — a thousand for each tribe," etc. — the aspect of the aforementioned light of the thousands. And this is: "and Moshe was angry at the officers of the army — the commanders of thousands and the commanders of hundreds," etc. And this anger flowed also from the aspect of taking vengeance and bearing a grudge, as stated above. And this is: "commanders of the thousands and commanders of the hundreds." For one must divide the thousands into hundreds. (And this has relevance also to the aspect of bris — as is understood within the ma'amar — for this is the aspect of all the matter of the war that was then against Midyan — because of the matter of Kozbi the daughter of the prince of Midyan, etc. And this is what was commanded in Parshas Pinchas also: "be hostile to the Midyanites," etc. — meaning: to bear them hatred — as Rashi explained. This being the aspect of bearing a grudge. And here they were commanded to avenge — the aspect of: "the sword of the avenging of the covenant." And all of this was preparation for the inheritance of Eretz Yisrael — which is from the aforementioned aspect.) And Elazar the priest said, etc., "this is the statute of the Torah," etc. Our Sages said: "he came to the point of error — for the laws of the gentile's vessels were forgotten from him," etc. For even though one needs the aspect of taking vengeance and bearing a grudge — through which specifically one can concentrate the light and divide the thousands into hundreds — even so one must be very careful from anger. For through it the light is entirely hidden, G-d forbid — (and if I erred, G-d forbid — He is merciful and will forgive). And this is: "for the blood of His servants He shall avenge — and He shall take vengeance against His enemies" — the aspect of taking vengeance and bearing a grudge, as stated above — and then: "and He shall atone for His land — His people." For this is related to the matter of the inheritance of Eretz Yisrael, as stated above. And this is: "for the day of vengeance is in my heart — and the year of My redemption has come." For this secret is relevant also to the matter of the drawing closer of the redemption. And this is what the verse concludes: "the smallest shall become a thousand — I am Hashem — in its time I will hasten it." And it is impossible to explain so much — and it is understood automatically.

 
 Sichot HaRan, Siman 97 · סימן צ"ז

 Ra'uy La-Adam — "It Is Fitting for a Person"

Eretz Yisrael is a foretaste of the World to Come — as stated above many times. And therefore there it is most fitting for a person to accustom himself to being in the World to Come — and to separate himself as much as possible from the animal desires of this world. And there one merits memory — as stated above many times. And therefore there it is easier to remind oneself of the delights of the World to Come. And regarding the matter of the three hundred and ten worlds that the Holy One Blessed be He will in the future bequeath to each and every Tzaddik — as it is written: "to bequeath to those who love Me — yesh." And it has already been explained above — what our Sages said: "'to those who love Me and keep My commandments' — these are the dwellers of Eretz Yisrael," etc. — and it is written: "and those who love His Name shall dwell in it." And see in Megaleh Amukos, aspect 62.

 Regarding the matter of what our Sages said: "one who dwells in Eretz Yisrael — it is as if he has a G-d" — they also allude to the reward of the future — to bequeath to those who love — yesh [three hundred and ten]. And the three hundred and ten worlds are built from dispute — this being the aspect of the dispute that was regarding the Patriarchs in the matter of Eretz Yisrael. As it is written: "and there was a quarrel between the herdsmen of Avram," etc. — and as Rashi explained. And similarly regarding Yitzchak: "and the herdsmen of Gerar quarreled," etc. And similarly regarding Yaakov: "and Esav hated him," etc. — until he was compelled to flee. And there: "and he heard the words of Lavan's sons" — and afterwards: "and Lavan overtook Yaakov," etc. — and: "and Yaakov was angry — and he quarreled with Lavan," etc. — and: "and Lavan answered," etc. — and: "and Yaakov said to his brothers: gather stones," etc. And afterwards — upon coming to Eretz Yisrael — the anger of Yosef leaped upon him. Meaning: the dispute that the tribes had with Yosef — which was a dispute of the Tzaddikim — as is explained within the ma'amar.

 And this is: "and he encountered the place — and lodged there," etc. — and the Zohar Chadash explained: from the language of complaint and quarrel. And: "and he took from the stones of the place," etc. — the aspect of the stones as is explained within the ma'amar. And there he was informed about the inheritance of Eretz Yisrael: "and Yaakov awoke," etc., "this is none other than the house of G-d," etc. — and: "and he called the name of that place Beis-El," etc., "and this stone," etc., "shall be the house of G-d," etc. For from these stones houses are built, etc. — as is explained within the ma'amar. And perhaps this is also the aspect of: "and all the congregation complained against Moshe and against Aharon" — which was through the spies — the spreaders of slander about the land — who disputed the sanctity of Eretz Yisrael itself. And there: "and all the congregation said: let us stone them with stones" — the aspect of the aforementioned stones — which are the letters of the words of the disputes. And placed adjacent to it afterwards: "when you come to the land of your dwelling," etc. — the aspect of the building of the houses and settlements made through the rectification of the aforementioned stones. And this is what our Sages expounded: "a land whose stones are iron" — do not read avanehah [its stones] but bonehah [its builders]. For they build houses from the aforementioned stones. And this too is the aspect of: "and great is the peace of your children — do not read banayich [your children] but bonayich [your builders]." For through the building of the houses — the aspect of shalom bayis [domestic peace] is made — as is explained within the ma'amar.

Sichot HaRan, Siman 102 · סימן ק"ב

 Shama'ti Be-Shemo — "I Heard in His Name"

 Eretz Yisrael is the aspect of emunah. And therefore it is called Eretz HaChayyim. For emunah is the primary of life — the aspect of: "and the righteous one shall live through his faith." And also there is the primary awe — as stated above many times — and therefore one merits there to length of days — the aspect of: "the awe of Hashem adds days." And also because there one merits complete faith — therefore teshuvah is easier. Meaning: one does not need to suffer so much pain and suffering to rectify the blemish. And this is: "and the inhabitant shall not say: I am sick — the people that dwells in it — their iniquity is forgiven." Meaning: through teshuvah alone — their sins are forgiven — even without illness and suffering, G-d forbid. The aspect of: "and what I sinned before You — cleanse through Your great compassion — but not through sufferings and bad illnesses, G-d forbid." As is explained within the ma'amar.

Sichot HaRan, Siman 110 · סימן ק"י

 Emunah — "Faith"

 Eretz Yisrael is the aspect of true wisdom — meaning: together with faith — which is called re'iyah [sight / vision] — as is explained within the ma'amar. And this is what is said: "and I saw the land" — and it is written: "lift your eyes and see," etc. And through this one is guarded from licentiousness — the aspect of: "I have made a covenant with my eyes," etc. And therefore Eretz Yisrael is the aspect of the tikkun of the bris — as is known.

Sichot HaRan, Siman 112 · סימן קי"ב

 Isa — "It Is Taught"

 Eretz Yisrael is the aspect of mochin d'gadlus — as is known. And therefore it is easier there to minimize sleep — which is the aspect of mochin d'katnus. And also one must be careful there as much as possible not to be a debtor. It is the aspect of mochin d'katnus — the aspect of sleep — the aspect of servitude — the aspect of: "the borrower is servant to the lender." And also there it is most propitious to repent in general — for all the sins — and among them also for the sin that causes one to be a debtor — and to bring many debtors into the world. And this is: "and you shall lend to many nations — and you shall not borrow," etc. And this is what is placed adjacent: "the wicked borrows and does not repay — and the righteous is gracious and gives — for those whom He blesses shall inherit the land," etc. For the sanctity of Eretz Yisrael is the opposite of the aspect of a debtor, as stated above.

Sichot HaRan, Siman 260 · סימן ר"ס

 VaYeshev Yaakov — "And Yaakov Dwelt"

 The primary perfection of faith one merits in Eretz Yisrael — as it is written: "dwell in the land and tend to faithfulness" — and Yerushalayim is called kiryah ne'emanah [a faithful city] — and this is: "our feet were standing in your gates, O Yerushalayim." The foot [regel] is the aspect of faith — as is explained within the ma'amar. And therefore from there — all the good influences and blessings — the aspect of: "a faithful man shall abound in blessings." And there is the primary lowliness and humility — as stated above many times. For Eretz Yisrael is in the aspect of the sanctity of Shabbos — through which one merits to see the lowliness and exaltedness of the Holy One Blessed be He, as stated above. And this is the aspect of: "and the humble shall inherit the land" — and it is written: "great is Hashem and greatly praised — in the city of our G-d," etc. — and it is written: "Hashem is great in Tzion — and exalted," etc. And there is the primary sweetening of the judgments, as stated above. And the primary rectification of the blemish of the moon. And therefore there is the primary mitzvah of the sanctification of the new month and the intercalation of years. And there is the primary union of the Name Havayah with the Name Elokim — as it is written: "and I returned in peace to the house of my father" — meaning: to Eretz Yisrael — "and Hashem shall be a G-d to me." And there is the primary mention of the Name Havayah in its writing — the aspect of: "in every place where I cause My Name to be remembered," etc. — and as our Sages said. For Eretz Yisrael — and in particular the Bais HaMikdash — is the aspect of the World to Come — wherein it will be called as it is written. And this is what our Sages said — that Yerushalayim itself will also be called by the Name of the Holy One Blessed be He — as it is written: "Hashem is there — Hashem Shamah."

פַּרְפְּרָאוֹת נָאוֹת · Parparos Na'eh — Beautiful Appendix

 
 Parparos Na'eh, Part 1 · פרפראות נאה חלק א'

 Kesuvos 111 — Burial in Eretz Yisrael — The Gemara and Its Commentators

Kesuvos 111: "his brothers sent to Rabah: 'did Yaakov know' — he who was a complete Tzaddik," etc. See the discourse of Rabbi Shimon — Likutay Moharan Kama, Siman 61. And this is what they sent to Rabah: "did Yaakov know," etc. — meaning: since the primary resurrection of the dead will be only in Eretz Yisrael — and even Tzaddikim who are in the Diaspora will require the rolling of underground passages until they come to Eretz Yisrael — and there they will rise in resurrection. And all of this is because in the future — after the resurrection — Israel will receive very great souls. And the reception of the souls will be according to the aspect of the body. And therefore the bodies must also be in the aspect of the fruit of the land — in order to be able to receive great souls — as is explained within the ma'amar. And therefore the bodies must rise specifically in Eretz Yisrael — and then they will be very pure and holy bodies — and they will receive there great and exalted souls — the aspect of: "who gives a soul to the people upon it" — which our Sages expounded there. And because of this — even Yaakov our father — who was a complete Tzaddik — longed for burial in Eretz Yisrael. For through this the soul can illuminate within him even more — and he merits to receive aspects of very great and exalted levels. And as is also brought at length in the book Chesed Le-Avraham.

 And this is what they said there: "Ilfah adds to it matters — a story of one who suffered because of a certain one" — Rashi explained: "he fixed his eyes on her and she was in the Diaspora" — "and he wanted to descend — and once he heard this — he rolled himself until the day of his death." And from the language gilgel atzmo — it is understood that he could not take his mind off this pain all his days — and as is also understood in Chiddushay Aggados. It follows that he was at a very simple level. And even so he accepted upon himself all this pain until the day of his death. Meaning: in order to merit to die in Eretz Yisrael and be buried there — in order to merit at least after the resurrection to a holy body — and to receive a holy and elevated soul in level. And it is automatically understood from all of this — that they informed us that the sanctity of Eretz Yisrael encompasses from the top of all levels to the bottom of all levels. For even Yaakov our father longed for this. And from this it is understood that the sanctity of Eretz Yisrael is even more propitious for those who merit to dwell in it — and to receive great illuminations from the aspect of the soul — even in their living lives, as stated above. And similarly even very simple people in level — to the point that it is impossible for them to take their minds off the vanities of this world — even when they are dwelling in Eretz Yisrael. For there too their bodily corporeality overpowers them — and they cannot receive in fullness the illuminations of the soul. Even so — it is worth it and worth it — to endure everything — and to live there a life of pain — in corporeality and spirituality as well, G-d forbid — in order that at least they merit some completeness after the resurrection — as is understood from the story of the aforementioned man.

 (And there is also another manner of explanation — and there is no need to elaborate.) And this is: "even though you are a great sage — you have been found to have merited also there to receive a great illumination from the aspect of the soul." For the primary wisdom and understanding is through the soul — the aspect of: "and the breath of Shaddai shall give them understanding" — as is explained within the ma'amar. For in truth — through the sanctity of Israel — and in particular there in Babylon — where there were great Tzaddikim — and they spread much Torah there — therefore the air was also sanctified there — in the aspect of the sanctity of avira d'Eretz Yisrael machkim — and they also merited there to great souls — as is understood within the ma'amar. And therefore our Sages were indeed stringent about those who go out from Babylon to other lands. And they said: "one who dwells in Babylon — it is as if he dwells in Eretz Yisrael." It follows from all of this — you will say that you do not need to ascend to Eretz Yisrael. But in truth it is not so. For a student who learns from himself is not comparable to a student who learns from his master. And if you say: you have no master — you have a master — and who is it? — Rabbi Yochanan. Meaning: they informed him that even though he is a great sage — and merited to the aspect of a great soul — even so — his soul is only in the aspect of the particular intellect — which can sweeten only the contractions relevant to it. And even for the sweetening of these contractions alone — he also needs to receive strength and illumination from the aspect of the supernal wisdom — the all-encompassing intellect — where all the contractions are sweetened in general — and through this one merits in all one's matters — as is explained within the ma'amar. And therefore even a great sage — a student who learns from himself is not comparable to a student who learns from his master — who is the aspect of the all-encompassing intellect — supernal wisdom. And this is: and if you say: you have no master — only he himself is the master — the aspect of the all-encompassing intellect in this generation — for this he was told: you have a master — and who is it? — Rabbi Yochanan.

It follows that they informed him that he needs to ascend to Eretz Yisrael for two reasons. The first: because of the sanctity of Eretz Yisrael itself — where one merits to receive the illumination of the soul more greatly — which itself is the aspect of avira d'Eretz Yisrael machkim. Because there the light of supernal wisdom flows most greatly. For there is the point of the holy of holies — and the Even HaShetiyah — and: "for from Tzion Torah shall go forth", etc. — and as is explained elsewhere. And the second: because there he has a master — and who is it? — Rabbi Yochanan — who is the aspect of the all-encompassing intellect. This being the aspect of what our Sages said: "every rav in Babylon — and rabbi in Eretz Yisrael." And it is brought that the yud in the letters of rabbi alludes to the flowing of wisdom — which is the aspect of the all-encompassing intellect — which is the aspect of the springing fountain — the aspect of: "a flowing stream — the source of wisdom" — where everything is sweetened. And this is what is brought in the Tikkunim — Tikkun 22: "avira dachya — avira d'Eretz Yisrael de-ihi machkim — mi-sitra de-chochmah de-ihi yud" etc. And this is what they informed him at the outset also: "did Yaakov know," etc. For even Yaakov our father — who is himself the aspect of the totality of the souls of Israel — the aspect of the all-encompassing intellect — through which everything is sweetened — even so he longed for burial in Eretz Yisrael. And Ilfah adds — who informed him also from the complete opposite aspect. For even one who is very far from the sanctity of the intellect — all-encompassing — to the point where his intellect and soul have no power to sweeten any contraction and pain — and his mind is confused also in his dwelling in Eretz Yisrael — even so he too must strengthen himself greatly in the matter of dwelling in Eretz Yisrael — and endure everything — in order to merit through this to some good hope after the resurrection at least — as in the story of the aforementioned man.

 And this is: "and if you do not ascend — be careful of three things," etc. Meaning: they warned him at least — to hold on to every matter in the intermediate way — and not to tilt right or left — so that he should not fall through this to the aspect of surpluses, G-d forbid. This being the aspect of: "do not be overly righteous — and do not be overly wicked — and do not be overly wise" — and as is explained elsewhere. And because the entire order of a person's life is included in sitting and standing and walking — and as is explained in the commentators — regarding what Dovid the King, may peace be upon him, began his holy praises with: "praiseworthy is the man who has not walked", etc., "he has not stood", etc., "he has not sat" — therefore they warned him that in all these matters he should hold only to the intermediate way — the aspect of one-third standing — one-third sitting — one-third walking. And the intermediate is the aspect of the middle pillar — the aspect of justice — which one merits to through complete faith in the wise men — through which all the contractions are sweetened — and one merits complete counsel — and to bring forth true judgments from all the learnings one learns, etc. — as is explained within the ma'amar.

 And this is what they warned him: "do not increase sitting — for sitting is hard on the lower afflictions." And the primary pain and illness of the lower afflictions — which is the illness of hemorrhoids, G-d forbid — as is known — the primary intensification of pain and illness is at the time when he needs to relieve himself — meaning: to remove from himself the surpluses. Meaning: it begins at the lower end. For if one blemishes in faith in the wise men — and goes after one's own wisdom and intellect, G-d forbid — then one can fall into literal surpluses, G-d forbid — until it is very difficult to cleanse oneself from the surpluses — and it comes to him with great pain and great labor — the aspect of the lower afflictions, G-d forbid. And this is: "do not increase standing — for standing is hard on the heart." With this they alluded that sometimes the stench of the surpluses rises to the heart — where is the source of counsel — the aspect of: "deep waters — counsel in a person's heart." And it is written: "may He give you according to your heart — and may He fulfill all your counsel." And through the blemish of surpluses — one has no complete counsel forever — and he is always in doubt — and his heart is divided within him — for he cannot decide himself between the sides of his divided counsel. Which is itself also the aspect of standing — the aspect of: [Iyov 32] "for they stood — they did not answer anymore." For he does not know himself what to answer about the abundance of his doubts — and about the division of his counsel. This being the aspect of what the two sides of the disputing parties must stand — the aspect of: "and the two people who have the dispute shall stand," etc.

 (They also alluded to him that even those who engage in Torah — which is the aspect of sitting, as stated above — and also in prayer — which is the aspect of standing — as our Sages said — they must also be very careful in faith in the wise men — so that they should not fall, G-d forbid, into the aspect of surpluses. This being the aspect of what our Sages said: about the Torah of Doeg and Achitofel, etc. And similarly regarding prayer our Sages said: one who scrutinizes his prayer comes to heartache, etc.) And this is: "do not increase walking — for walking is hard on the eyes." Alluding that sometimes the fetid vapors of the surpluses rise to the brain — which is the aspect of eyes — for eyes — on account of wisdom they are mentioned — and through this the judgment is blemished — which is the aspect of: "it blinds the eyes of the wise." And the holy judgment — meaning: what one brings out from all the learnings that one learns — true judgments and upright conduct — these are the aspect of walking. For through this one knows the way to walk on it. This being the aspect of: "the ways of the world are His — do not read halichos [ways] but halachos [laws]." But through the blemish of faith in wise men — one falls into surpluses, G-d forbid — this being the aspect of: hard on the eyes. And then one is in the aspect of a fool walking in darkness, G-d forbid — for one cannot bring one's judgment to light. And this is what they concluded: "every sitting without ordination — standing with ordination is preferable to it." Meaning: for the primary rectification of the aspect of sitting — which is the aspect of wisdom of holiness — and standing — which is in the aspect of the holy contractions — all through ordination. Meaning: through ordaining a worthy master — who has complete faith in the wise men — for then through ordination — the light of the all-encompassing supernal intellect is drawn upon him. And through this he can sweeten all the contractions of all those close to him — and rectify their counsel in fullness — and instruct them in true judgments and upright conduct. But sitting without ordination — meaning: a sage and leader such as this — who is not worthy to receive the illumination of the ordination — then standing with ordination — meaning: it is better to receive the divided counsel and the doubts in the halachah — of worthy and God-fearing people — who have complete faith in the wise men — through which the primary ordination operates — for then he has some hope — to rectify his counsel somewhat — and to walk on a straight path — through the doubts and the division of counsel themselves. Which is not so if he accepts counsel and halachos from an unworthy master — who is not worthy for ordination — then he will have no doubt at all — and his counsel will be completely corrupted. And this is the aspect of: "praiseworthy is the man who has not walked in the counsel of the wicked" — corresponding to the corruption of counsel. "And in the way of sinners has not stood" — corresponding to the blemish of judgment — the aspect of [Nechemiah 9]: "and in Your judgments they sinned." "And in the assembly of scorners has not sat" — corresponding to the blemish of the scorners of the words of the wise men — through which one is judged through surpluses, as stated above. And this is: "but his desire is in the Torah of Hashem." And our Sages expounded: "a person should always learn Torah from whom he desires — and in what his heart desires." For from there presumably is the root of his soul and the sweetening of his contractions. And this is: "and in His Torah he meditates day and night." Meaning: he engages to innovate in Torah at every time — and has faith in the wise men even in his own innovations — and all the more so in the true innovations of all the authentic Torah scholars — and through this the light of the Torah is completed even more — and then the Torah is called his Torah — as our Sages expounded. And see [Avodah Zarah 19]. And this is: "and he shall be like a tree planted by streams of water." For this flows through the aspect of: "a portion of G-d — full of water" — as is explained within the ma'amar. And in truth — the perfection of the rectification of counsel and the rectification of judgment are in one aspect — the aspect of: "and I shall restore your judges as at first — and your counselors," etc. And even so — they are two aspects — (and this is not the place to elaborate).

And behold — the matter of sitting and standing and walking — as stated above — can be explained further in many modes. And however it may be — in any case — they alluded to him that if he does not wish to ascend to Eretz Yisrael — where the primary illumination of the all-encompassing supernal intellect — the source of life — shines — and in particular since Rabbi Yochanan is there, as stated above — therefore at least let him guard his soul from things that blemish life — and are derived from the aspect of surpluses — that come through the inability to sweeten the contractions as is fitting. From which is derived and comes also in corporeality — the illness of the lower afflictions, G-d forbid. And illness of the heart — corresponding to the aspect of the blemish of counsel. And the ruination of the eyes — corresponding to the blemish of judgment — that comes from the brain, as stated above. And this is what they concluded: "and similarly Yitzchak and Shimon and Oshaiah said the same thing — the law follows Rabbi Yehudah in the matter of separations." [Rashi explained: it is uncertain to him whether one is concerned about the seed of the father, etc.] See Ma'oray Or: "asher pared im ha-kollel — in gematria — mantzepach [the final letters] together with the letters." For from there the judgments grasp in separation. And see in the Introduction to the Tikkunim — that wisdom is called the father of faith. It follows that faith is the aspect of the seed of the father. And through the blemish of faith in the wise men — a separation is made between faith and wisdom — as is explained elsewhere. And therefore — when a person sees that dispute comes upon him — which is the aspect of division of hearts — he must suspect himself: perhaps he blemished in faith in the wise men — through which the contractions cannot be sweetened — and through this dispute and division are made. Therefore he must repent on this — and rectify the blemish of faith in the wise men — and as is explained within the ma'amar.

 
 Parparos Na'eh, Part 2 · פרפראות נאה חלק ב'

 Maharyit — Rabbeinu Chananel — Halachic Discussion

See in the novellae of the Maharyit on Kesuvos — brought there in the name of Rabbeinu Chananel — who explained: "the law follows Rabbi Yehudah in the matter of separations." Meaning: one is not concerned about the seed of the father. And he alludes to the matter of the one from the house of Eli, etc. — see there what he was precise about. And see Chullin 79 — the plain meaning of the language of the Gemara is also thus. And see in the Rif and the Ran there — and you will understand better. And according to the above — the matter is explained — both according to the view of Rashi and according to the view of Rabbeinu Chananel, of blessed memory. For our Sages said [Sanhedrin 14]: "there is no ordination outside the land," etc. And there they said the matter that those from the house of Eli are not ordained — as it is said: "there shall not be an elder in your house all the days," etc. — see there. It follows: perhaps Rabah would say — since he comes from the house of Eli — and those from there are not ordained — it follows that they are in the aspect of the Diaspora — where the light of supernal wisdom does not flow — from which the root of ordination comes — therefore he has no need to strive to come to Eretz Yisrael. Therefore they alluded to him that one is not concerned about the seed of the father in this — and certainly he too can receive there the illumination of supernal wisdom — and in particular through Rabbi Yochanan. And see there further — [Shmuel I, chapters 2, 3, 4] — regarding the matter of the sons of Eli — who through their blemishing in the honor of the sanctuary and its holy things — where the light of wisdom flows — the aspect of holy — therefore they were punished — that there would be from among them no high priest who enters the holy of holies — to draw from there the sweetening of the contractions through wisdom and faith. And this is: "and you shall behold a rival in all that He shall benefit Israel." This will be through the sweetening of the contractions — through the light of wisdom that flows in the Bais HaMikdash — and to them it will be distress and pain — even in the very sanctuary of the Temple — for they will see their distress — in that no high priest is appointed from among them. It follows that for them the Temple itself will be in the aspect of contraction and distress — because of the sweetening. And this is: "measure for measure." And this is: "and there shall not be an elder in your house," etc. — that they will not be ordained, as stated above. And this is: "and one I will not cut off from My altar — to cause your eyes to fail and to grieve your soul." This being the aspect of the illness of the lower afflictions — as is brought above in the name of our Sages' exposition. And: "and all the multitude of your house shall die as young men." The opposite of life and length of days — that flows through wisdom, as stated above. And see there further — afterwards — regarding the matter of the Philistine wars that were aroused against them. For this came from the aspect of the overpowering of contractions and judgments so greatly — until the Ark of G-d was taken — where are the tablets of stone — from which one draws the sweetening of contractions through wisdom and faith. And now — because of the sin of the house of Eli — the contractions overpowered so greatly — until the Ark of G-d too was taken — and then the two sons of Eli died — and also Eli the priest died. And this is the aspect of: "the glory has been exiled from Israel," etc. For glory alludes to the thirty-two paths of wisdom — as is known. And this is: "the glory of the wise they shall inherit." And this is: "for the Ark of G-d was taken." And afterwards Hashem struck the Philistines with the plague of hemorrhoids — which is the illness of the lower afflictions — as is explained there in the commentators — until they were forced to return the Ark.

 
 Parparos Na'eh, Part 3 · פרפראות נאה חלק ג'

 Rashi's View — Halachic Continuation

And according to the view of Rashi — that the law follows Rabbi Yehudah — and it is uncertain to him whether one is concerned about the seed of the father, etc. — it will be explained also in this manner. For on the contrary — since the family of Rabah is from the house of Eli — one must certainly strive and rectify this — and come to Eretz Yisrael — and accept before Rabbi Yochanan his master. In order that through this he merit to draw upon himself the supernal sweetening from the aspect of supernal wisdom — until he be saved from all the above. And perhaps he will merit through this to length of days. And therefore — the Tosafos indeed wrote — in truth — [Eruvin 24, Yevamos 78] — that Rabah ascended to Eretz Yisrael and accepted before Rabbi Yochanan. (And see Seder HaDoros — what he deliberated regarding this.)

 ✦ תַּם וְנִשְׁלַם — זִמְרַת הָאָרֶץ — שֶׁבַח לָאֵל בּוֹרֵא עוֹלָם ✦

 Complete and Finished — Zimras HaAretz — Praise to G-d Creator of the World

נ נח נחמ נחמן מאומן

 Zimras HaAretz — Installment 7f — Final Installment.
Sipuray Maasiyos (Stories 1–14) · Sichot HaRan (Simanim 32, 40, 55, 85, 87, 89, 91, 93, 97, 102, 110, 112, 260) · Parparos Na'eh (Parts 1–3) — Complete.

 The complete translation of Zimras HaAretz — all seven installments — is now finished.