Zohar Bamidbar - דף קס''ט ע''א

אִי חֲסִידָא קַדִּישָׁא, כַּמָה מִלָּה דָּא רַבָּא וְיַקִּירָא. אִלֵּין קָלִין, מַה אִתְעָבִיד מִינַיְיהוּ, וּלְאָן אֲתָר עָאלִין וְשָׁרָאן. אִלֵּין קָלִין דְּצַעֲרָא אִינּוּן, וְאָזְלִין וְּמְשַׁטְטֵי בַּאֲוִירָא, וְאָזְלֵי מִסַּיְיפֵי עָלְמָא, עַד סַיְיפֵי דְּעָלְמָא, וְעָאלִין גּוֹ נְקִיקִין וּמְחִילִין דְּעַפְרָא, וְאִתְטַמְּרָן תַּמָּן. וְכַד (דף קס''ט ע''א) יָהִיב בַּר נָשׁ קָלָא, אִינּוּן מִתְעָרִין לְגַבֵּי הַהוּא קָלָא. קָלָא דְּנָחָשׁ, לָא אִתְּעַר לְגַבֵּי קָלָא דְּבַּר נָשׁ.

הֵיאַךְ יִתְּעַר. בְּמָחָאָה. כַּד מָחֵי בַּר נָשׁ מָחָאָה אִתְּעַר קָלָא דְּנָחָשׁ, דְּאִתְטַמַּר לְגַבֵּיהּ הַהוּא קָלָא, וְלָאו קָלָא אַחֲרָא. קָלָא אִתְּעַר בָּתַר קָלָא, זִינָא בָּתַר זִינֵיהּ. וְעַל דָּא בְּיוֹמָא דְרֹאשׁ הַשָּׁנָה, קוֹל שׁוֹפָר, אִתְּעַר קוֹל שׁוֹפָר אַחֲרָא, זִינָא בָּתַר זִינֵיהּ אָזְלָא. אָרְחֵיהּ דְּנָחָשׁ לְבִישׁ אִיהוּ, לְקָטְלָא וּלְמָחָאָה, בְּהַהוּא קָלָא מַמָּשׁ, לָא אִתְּעַר קָלָא דְּהַאי נָחָשׁ, אֶלָּא בָּתַר זִינֵיהּ.

וְדָא אִיהוּ, כַּד בַּר נָשׁ מָחֵי בְּחוּטְרָא בְּאַרְעָא, וְקָרֵי לֵיהּ לְזִינֵיהּ, כְּדֵין אִתְּעַר הַהוּא קָלָא דְּנָחָשׁ, לְאָתָבָא לְזִינֵיהּ. וְרָזָא דָּא אִיהוּ טְמִירוּ. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, וַדַּאי מִלָּה דָּא מִלָּה סְתִימָא הִיא. וְתַוַּוהְנָא אֵיךְ שְׁלֹמֹה מַלְכָּא לָא יָדַע מִלָּה דָּא. אָמַר לֵיהּ, שְׁלֹמֹה מַלְכָּא מִנְדַּע יָדַע, וְלָא כָּל כַּךְ. אֲבָל מַה דְּלָא יָדַע, הַהוּא קָלָא מַה תּוֹעַלְתָּא אִית בָּהּ, וְהֵיךְ יָתְבָא.

וְרַב מְתִיבְתָּא הָכִי אָמַר, דִּקְדוּקָא דָּא לָא יָדַע שְׁלֹמֹה מַלְכָּא, דְּהָא הַהוּא קָלָא, אִיהִי כְּלִילָא רוּחָא וְנַפְשָׁא, וְהַבַל גַּרְמֵי מֵעִצְּבוֹנָא דְּבִשְׂרָא, וּמְשַׁטְּטָא בַּאֲוִירָא, וְכָל חַד מִתְפְּרַשׁ דָּא מִן דָּא. וְכַד מָטָא לְהַהוּא אֲתָר דְּעָאל בֵּיהּ, יָתְבָא כְּמֵיתָא.

וְכָל אִינּוּן חַרְשִׁין וְקוֹסְמִין יַדְעִין אַתְרִין אִלֵּין בְּחַרְשַׁיְיהוּ, וְגַחְנִין לְאַרְעָא, וְשַׁמְעִין קָלָא דָּא, דְּמִתְחַבְּרוּן אִינּוּן רוּחָא וְנַפְשָׁא, וְהַבַל דְּגַרְמֵי, וְאוֹדְעִין מִלָּה. וְדָא אִיהוּ (ישעיה כט) אוֹב מֵאֶרֶץ. וְעַל דָּא רָדִיף שְׁלֹמֹה, לְמִנְדַּע מַה דְּאִתְעָבִיד מֵהַהוּא קָלָא, וְלָא יָדַע. זַכָּאָה חוּלָקָךְ רִבִּי, דְּאִתְבְּרִיר לָךְ מִלָּה דִּקְשׁוֹט.

כַּד בַּר נָשׁ אִתְּעַר קָלָא, מִיַּד (מתחברן) אִתְּעַר הַהוּא קָלָא, וְלֵית לֵיהּ רְשׁוּ לְאַרְכָּא יַתִּיר. אֶלָּא כְּעֵין הַהוּא קָלָא, דְּאִתְּעַר בַּר נָשׁ, וְלָא יַתִּיר. וְאִי אָרִיךְ בַּר נָשׁ קָּלֵיה, אִיהוּ לֹא אֲרִיךְ כָּל כַּךְ בָּהֲדֵיה, אֶלָא לְסוֹפָא דְקָלָא, בְּגִין דְּלָא יָכִיל לְאֲרְכָּא.

מַאי טַעֲמָא, בְּגִין דְּכַד נָפְקָא בְּקַדְמִיתָא, אִתְאֲרִיךְ מִסַּיְיפֵי עָלְמָא עַד סַיְיפֵי עָלְמָא, וְהַשְׁתָּא דְּעָאל תַּמָּן, לָא יָכִיל לְאַרְכָּא קָלָא, דְּהָא לֵית לֵיהּ אֲתָר לְאִתְפַּשְׁטָא תַּמָּן כִּדְבְּקַדְמֵיתָא. חַדֵּי רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר, אִלְמָלֵי לָא זָכֵינָא לְמִשְׁמַע, אֶלָּא מִלָּה דָּא, דַּי לִי, לְמֶהֱוִי חַדֵּי, דְּזָכֵינָא לְמִשְׁמַע מִלִּין דִּקְשׁוֹט, דְּהַהוּא עָלְמָא. אָמַר לֵיהּ, אִי חֲסִידָא קַדִּישָׁא.

אִלְמָלֵי יַדְעַת חֶדְוָה דְּמִלִּין בְּהַהוּא עָלְמָא קַמֵּי רַב מְתִיבְתָּא, תְּהֵא חַדֵּי יַתִּיר. אָמַר לֵיהּ, מַאי חִדּוּשָׁא הֲוָה הַשְׁתָּא, כַּד אָתִית לְגַבָּי. אָמַר, רַב מְתִיבְתָּא פָּתַח וְאָמַר, (בראשית מו) וְיוֹסֵף יָשִׁית יָדוֹ עַל עֵינֶיךָ. חֶדְוָה הוּא. אֲמַאי סְתִימוּ דְּעַיְינִין לְמִיתָא. בְּגִין דְּעַיְינִין, גַּוְונִין דְּהַאי עָלְמָא אִינּוּן, וְחֵיזוּ וּדְיּוּקְנָא דְּהַאי עָלְמָא בְּהוּ, אִיהוּ אַסְתִּים מִנֵּיהּ הַאי עָלְמָא, חֵיזוּ דְּהַאי עָלְמָא.

אַסְתִּימוּ עֵינוֹי, כָּל חֵיזוּ דְּהַאי עָלְמָא, הָא אִתְחֲשָׁךְ מִנֵּיהּ. וְחֶשְׁכִין מִנֵּיהּ חֵיזוּ דְּעֵינוֹי, לֵית לֵיהּ חֵיזוּ בְּהַאי עָלְמָא, מִתַּמָּן וּלְהָלְאָה. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, יָאוּת תִּקּוּנָא דְּקַדְמָאֵי, וְחָכְמְתָא דִּלְהוֹן יַתִּיר מִמַּלְאָכִין קַדִּישִׁין. אָמַר לֵיהּ, יוֹסֵף אֲמַאי יָשִׁית יָדוֹ מִכָּל בְּנוֹי. וְאִי תֵּימָא עַל בְּשׂוֹרָה דִּילֵיהּ, מִבָּעֵי לֵיהּ וְיוֹסֵף חַי תִּרְאֶה.

אָמַר לֵיהּ יָשִׁית יָדוֹ בְּגִין דִּרְחִימוּ דִּילֵיהּ הֲוָה, וּבְגִין כָּךְ דָּא אַסְתִּים מִינֵּיהּ נְהִירוּ דְּהַאי עָלְמָא, וְדָא נָטִיל לֵיהּ. מַאן דְּאַסְתִּים עֵינוֹי, רְחִימָא דִּילֵיהּ אַחְזֵי הָכִי: חֵיזוּ דִּילָךְ דְּהַאי עָלְמָא אִתְאֲבִיד, הָא אֲנָא חֵיזוּ דִּילָךְ בְּאַתְרָךְ. מִכָּאן וּלְהָלְאָה יִתַּתְקְנוּן לָךְ חֵיזוּ אַחֲרָא, דְּהַהוּא עָלְמָא. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, מַה אִתְהֲנֵי הַאי לְמִּיתָא, וּמַה תּוֹעַלְתָּא אִית לֵיהּ בְּהַאי.

מַאן דְּיִבְעֵי לְמִשְׁאַל יוֹמָא מַה דְּאִצְטְרִךְ לְאַפְקְחָא עֵינוֹי, בְּגִין לְאַחֲזָאָה דְּעֲדַיִין אִזְדְּמַן אִיהוּ, לְאָתָבָא לְחֵיזוּ דְּהַאי עָלְמָא כִּדְבְּקַדְּמִין.