Zohar Bereishit - דף קכב ע''ב

דָּבָר אַחֵר מֶלֶךְ דָּא אִשָּׁה יִרְאַת יְיָ כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, (משלי לא) אִשָּׁה יִרְאַת יְיָ הִיא תִתְהַלָּל. לְשָׂדֶה נֶעֱבָד דָּא אִשָּׁה זָרָה כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, (משלי ז) לִשְׁמָרְךָ מֵאִשָּׁה זָרָה. בְּגִין דְּאִית שָׂדֶה וְאִית שָׂדֶה. אִית שָׂדֶה דְּכָל בִּרְכָאָן וְקִדּוּשִׁין בֵּיהּ שַׁרְיָין כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר כְּרֵיחַ שָׂדֶה אֲשֶׁר בֵּרַכוֹ יְיָ. וְאִית שָׂדֶה דְּכָל חִירוּב וּמְסָאֲבוּ וְשֵׁיצָאָה וְקָטוֹלִין וּקְרָבִין בֵּיהּ שָׁרְיָין.

וְהַאי מֶלֶךְ זִמְנִין דְּאִיהוּ נֶעֱבַד לְהַאי שָׂדֶה דִּכְתִיב, (משלי ל) תַּחַת שָׁלשׁ רָגְזָה אֶרֶץ (דף קכב ע''ב) וְגו', תַּחַת עֶבֶד כִּי יִמְלוֹךְ וְגו' וְשִׁפְחָה כִּי תִירַשׁ גְּבִירְתָּהּ. וְהַאי מֶלֶךְ אִתְכַּסְּיָא נְהוֹרֵיהּ וְאִתְחַשָּׁךְ עַד דְּאִתְדַּכֵּי וְאִתְחַבַּר לְעֵילָא. וּבְגִין כָּךְ שָׂעִיר דְּרֹאשׁ חוֹדֶשׁ, בְּגִין דְּאִתְפְּרַשׁ הַהוּא שָׂדֶה מִמַּלְכָּא קַדִּישָׁא וְלָא שַׁרְיָין בְּהַאי שָׂדֶה בִּרְכָאָן מֵהַאי מֶלֶךְ.

וְכַד אִיהוּ נֶעֱבַד לְהַאי שָׂדֶה כְּדֵין כְּתִיב, (דברים כב) כִּי בַשָּׂדֶה מְצָאָהּ וְגו'. כִּי בַּשָּׂדֶה כְּמָה דְאִתְּמָר. תָּא חֲזֵי, אָתַת חַוָּה לְעַלְמָא אִתְדַּבְּקַת בְּהַאי חִוְּיָא וְאַטִּיל בָהּ זוּהֲמָא. וְגָרְמָא מוֹתָא לְעַלְמָא וּלְבַעֲלָהּ. אָתַת שָׂרָה וְנָחֲתַת וְסָלְקַת וְלָא אִתְדַּבְּקַת בֵּיהּ כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, (בראשית יג) וַיַּעַל אַבְרָם מִמִּצְרַיִם הוּא וְאִשְׁתּוֹ וְכָל אֲשֶׁר לוֹ.

אֲתָא נֹחַ לְעַלְמָא מַה כְּתִיב (בראשית ט) וַיֵּשְׁתְּ מִן הַיַּיִן וַיִּשְׁכָּר וַיִּתְגָּל וְגו'. וּבְגִין דְּאַבְרָהָם וְשָׂרָה לָא אִתְדַּבָּקוּ בֵּיהּ, בְגִין כָּךְ שָׂרָה זָכְתָה לְחַיִּין עִלָּאִין לָהּ וּלְבַעֲלָהּ וְלִבְנָהָא בַּתְרָאָה הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה נא) הַבִּיטוּ אֶל צוּר חוּצַבְתֶּם וְאֶל מַקֶּבֶת בּוֹר נוּקַרְתֶּם.

וְעַל דָּא וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה דְּזָכְתָה בְּהוּ בְּכֻלְּהוּ, וְלָא כְּתִיב בְּכֻלְּהוּ נַשֵּׁי וַיִּהְיוּ חַיֵּי חַוָּה, וְכֵן בְּכֹלָּא, הִיא אִתְדַּבְּקַת בַּחַיִּין, וְעַל דָּא דִילָהּ הֲווּ חַיִּין: תּוֹסֶפְתָּא זַכָּאָה אִיהוּ מַאן דְּאַזְעִיר גַּרְמֵיהּ בְּהַאי עַלְמָא. כַּמָּה אִיהוּ רַב וְעִלָּאָה בְּהַהוּא עַלְמָא. וְהָכִי פָּתַּח רַב מְתִּיבְתָּא מַאן דְּאִיהוּ זְעֵיר אִיהוּ רַב. מַאן דְּאִיהוּ רַב אִיהוּ זְעֵיר.

דִּכְתִּיב וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה וְגו' מֵאָה דְּאִיהוּ חוּשְׁבַּן רַב כְּתִּיב בֵּיהּ שָׁנָה, זְעִירוּ דִשְׁנִין חַד אַזְעִיר לֵיהּ. שֶׁבַע דְּאִיהוּ חוּשְׁבַּן זָעִיר אַסְגֵּי לֵיהּ ורַבֵּי לֵיהּ דִּכְתִּיב שָׁנִים. תָּא חֲזֵי, דְּלָא רַבֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךָ הוּא אֶלָּא לִדְאַזְעִיר, ולָא אַזְעִיר אֶלָּא לִדְרַבֵּי. זַכָּאָה אִיהוּ מַאן דְּאַזְעִיר גַּרְמֵיהּ בְּהַאי עַלְמָא, כַּמָּה אִיהוּ רַב בְּעִלּוּיָא לְהַהוּא עַלְמָא. עַד כָּאן. מַאן דְּפָּסַק יִתְּפַּסַק. מַאן דְּקָצַּר יִתְּקַצַּר.

מַאן דְּקָצַּר יִתְּאָרַךָ. רְצּוֹנוֹ לוֹמַר מַאן דְּפָּסַק מִלִּין דְּאוֹרַיְיתָּא על מִלִּין בְּטֵלִין יִתְּפַּסְקוּן חַיּוֹהִי מֵהַאי עַלְמָא וְדִינִיהּ קָיְימָא בְּהַהוּא עָלְמָא. מַאן דְּקָצַּר אָמֵן ולָא מַאֲרִיךָ גּוֹ נַיְיחָא יִתְּקַצַּר מֵחַיִּין דְּהַאי עָלְמָא. מַאן דְּאָמַר אֶחָד אִצְּטְרִיךָ לְחָטְפָּא אָלֶ''ף וּלְקַצֵּר קַרְנָא דִילֵיהּ ולָא יְעַכֵּב בְּהַאי אוֹתּ כְּלָל, וּמַאן דְּיַעֲבִיד דָּא יִתְּאָרְכוּן חַיָּיו.

(אלו הם חדושים שהגידו לרבי שמעון בר יוחאי בישיבה של מעלה), (עד כאן התוספתא השייך לדף קכב ע''ב) וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה. אִינוּן חַיִּין כֻּלְּהוּ לְעֵילָא, מֵאָה שָׁנָה לְעֵילָא. וְעֶשְׂרִים שָׁנָה לְעֵילָא, וְשֶׁבַע שָׁנִים לְעֵילָא, כֻּלְּהוּ הֲווּ כְּדְקָא יְאוּת.